פורום פסיכיאטריה

היי אני בן 25 ואני משתמש ב-deprexan כחודש וחצי (25mg) פעמיים ביום ואני שואל אם אפשר לקחת בנוסף propecia?

אולי תחפש לך ריפוי אלטרנטיבי ולא תסמם את גופך.

יש לי שאלה בקשר לתרופה, אבל הצגתי אותה בפורום תרופות. אודה מאוד למי שיעבור לשם ויענה לי . תודה רבה מראש.

אני מציעה שבמקום זה תרשמי את השאלה כאן. יהיה יותר פשוט ונוח לכולם.

השאלה די ארוכה, ואני לא מבינה מה הבעיה לעבור לפורום תרופות. זה באתר הזה. בכל מקרה פניתי למשתמשים ולמומחים לגבי המלצות לטוב ולרע לגבי השימוש בכדור לצורך טיפול בחרדה חרתית המתבטאת ביחוד בקושי ביצירת קשר זוגי אינטימי ובכלל לצורך העלאת מצב הרוח, הפתיחות, ספונטניות וכד'. אודה על תשובה כנה.

ד"ר שלום רב , ברצוני לדעת מה הם שלבים של אבל. שמעתי שחלק מכך הם רגשי אשמה ומחשבות שאולי היה אפשר אחרת (כאן אני נמצא כעת). מה עוד צפוי בדרך במסגרת האבל ועד להשלמה עם המוות ?. בתודה דביר

שלום דביר, השלב המשמעותי ביותר מבחינה קלינית הוא שלב הדכאון. יש סכנה לפתח דכאון קליני. ניתן לאבחן זאת בבדיקה פסיכיאטרית. אשמח לעזור בייעוץ נוסף.

לד"ר פלד שלום, יש לי בעיה של חרדה עזה, רגשי נחיתות חברתיים, פחד מפני אנשים ומפני סיטואציות ומצבים שמצריכים עימות ויכולת תגובה, פחד מדיבור בפני קהל, פחד מדחייה, מביקורת, וכנראה גם פחד מפני החיים עצמם.. האם סרוקסט זו תרופה שיכולה לעזור למצבי? ואם לא אז מה כן?

כדאי לך להיעזר בפורום חרדה חברתית. מעבר לכך, סרוקסט לא תפתור לך את הבעיה, היא מקסימום יכולה להפחית חרדה ובכך להקל עלייך להיכנס למצבים חברתיים, שאחרי שתתרגלי ותצברי בטחון , תוכלי אולי להיפרד מן התרופה.

איפה יש פורום כזה?תוכלי לתת לי את הכתובת?

שלום הדס, סרוקסט היא רק אחת מהתרופות לחרדה, התאמת טיפול דורשת אבחון פסיכיאטרי מקצועי. סימנים של חרדה יכולים להיות קשורים גם למחלות גופניות לא פסיכיאטריות, אפילו אם הם מופיעים כפי שאת מתארת. לייעוץ נוסף, אשמח לעזור.

הי הדס מאחל לך למצוא את הדרך. לי אמרו שSeroxat היא תרופה טובה. אני לוקח אותה שובעיים וקצת וישנו שיפור קטן. בנתיים אני שם לינק לאתר חרדה חברתית. דרכו אפשר להגיע לפורום חרדה חברתית. /www.geocities.com/harada_hevratit/

ד"ר פלד הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל מחלקה וחוקר מוח!! במקום להודות לו שהוא נותן כאן ייעוץ בחינם זרקתם עליו בוץ. עכשיו הפורום נשאר שוב בלי פסיכיאטר. ולד"ר פלד- תמחוק את כל הודעות הבלע וההשמצה שלהם/ן נגדך ותחזור לנהל את הפורום כמו מקודם כי יש אנשים שזקוקים לך כאן.

את צודקת, ממש טמטום, אנשים כפויי טובה!

שלום רב, ברצוני לשאול על התרופה ריספרדל: פסיכיאטר המליץ לתת תרופה זו לסבתי בת התשעים ושתים. רקע: עד לפני חצי שנה סבתי גרה בגפה והיתה עצמאית. כעת נמצאת במחלקת תשושים בבית אבות. מאז שהגיעה לשם, מצב רוחה ירוד יותר. ברקע סובלת מאי ספיקת לב. איני יודעת מהן התרופות הנוספות שהיא נוטלת. בעקבות מצב רוחה הירוד, הוזמן ייעוץ פסיכיאטרי והומלץ ריספרדל. אנו חוששים לתת לה כדור זה בגלל: 1. העובדה שריספרדל עלול לגרום לתופעות כמו בפרקינסון ולצורך בכיסא גלגלים. (כיום הולכת עם הליכון). אם איני טועה ,נותנים ריספרדל גם לילדים. האם רק על קשישים זה יכול להשפיע עד כדי אבדן ניידות? 2. חשש מאינטראקציה עם תרופות אחרות שנוטלת. עם אילו תרופות יש לריספרדל אינטראקציה מסוכנת? אודה על תשובות לשאלות בסעיפים 1 ו-2, וכן על כל מידע (כולל הפניות) אשר יסייע לנו לבצע החלטה מושכלת. תודה על תשומת הלב. יפית.

נהוג לתת מינון מאד קטן של רספרידל 1 מג למבוגרים עם בלבול עקב נזק מוחי הקשור לגיל במינון זה אין חשש מתופעות לוואי וגם מתנגודת בין תרופתית התכשיר במינון נמוך עושה פלאים ומאד יעיל כמובן יש צורך בהשגחה רפואית ניתן לצור קשר לייעוץ נוסף בלחיצה על שמי בדף הבית

ללא תוכן.

check your mail

יש כאן אנשים שלוקחים את התרופה שניקראת טגרטול?

אני לוקח טגרטול, מזה כ10 שנים, בכדי למנוע התקפים אפלפטים, ידוע לי שהתרופה ניתנת לפעמים גם ככדור פסיכאטרי, מה השאלה?

מהתרשמות ראשונית עם פורום זה אני מאוכזבת נורא. ציפיתי לשאול שאלה מקצועית את ד"ר עמי אבני (ששמו מופיע עם לחיצה על פורום פסיכאטריה) ובמקום זה מופיע ד"ר פלד, שלפי מה שאני קוראת אולי הוא בכלל מתחזה. אז מישהו מהנהלת האתר מוכן לעשות פה סדר ? כאמור מדובר בנושא מאד רגיש והפונים אליו מבקשים לקבל עזרה. יש לציין שפורום אחר באתר זה שאליו נכנסתי ושאלתי שאלה מנוהל בצורה מקצועית ועניינית כאשר כל פונה מקבל תשובה זריזה ומהימנה. לתשומת לבכם.

אני כעט מנהל את הפורום הניהול נעשה בהתנדבות אני עושה את מיטב יכולתי על חשבון זמני הפרטי אני מנהל מחלקה בבית חולים גדול אני גם מרצה בטכניון וחוקר מוח אני גם מקבל באופן פרטי. אנשים במעמדי בד"כ מאד עסוקים הרופאים הקודמים הפסיקו לנהל את הפורום הזה יתכן מאילוצים של זמן אשמח עם עוד פסיכיאטרים יצטרפו ויעזרו לענות לפונים אבקש סבלנות ולהתחשב ביכולתי המוגבלת לענות

שלום לך דר פלד הנכבד כמנהל פורום הייתי מצפה ממך להתייחס לכל השאלות . ואני רואה כי על שאלות רבות אתה מעדיף לדלג מסיבה זו או אחרת. שאלתי היא על מינון התחלתי של סרוקסט, מהו. אודה על תשובתך בהקדם בברכה ובכבוד רב טלי

לאיזה פורום בדיוק, לא מתאים ? מה שקורה פה, מתאים?

סתם שאלה my ass הבנתי מה זה peled סתם בשביל אוצר המילים שלי תודה

ענק אתה!

אני סובל במשך מספר שניםאם עליות וירידות בנושא. הבעיה היא כאשר אני נמצא אצל אנשים בבית ואני צרך ללכת לתת שתן , אני לא מצליח להשתין אני מרגיש מתח וחרדה. אני יכול לציין שאצלי בבית אין לי בעיות כאלה. המצב הזה גורם להמנע מלשהות יותא מדי זמן מחוץ לבית. כמו כן הכרתי מישהי במשך חודש ולא יכלתי לקיים איתה יחסי מין בגלל הבעיה הזאת. רק אצלי בבית הצלחתי. לכן נמנעתי לישון אצלה וגם כאשר הייתי אצלה הייתי סובל והיא חשבה שאני לא נמשך אליה. והיום אני לא בקשר איתה. אני רק רוצהלדעת מהי התופעה המוזרה הזאת. ואם אני לבד סובל ממנה. כמו אני מטפל בseroxat במשך שבועיים ואני לא מרגיש הטבה. הרופאה שלי אמרה לי שאני סובל מחרדה חברתית ורשמה לי את הכדור הזה.

כדור הסרוקסט מתחיל להשפיע משבועיים לשלושה שבועות ,אני בטוחה שהבעיה שלך תיפתר כשהכדור יתחיל להשפיע אני גם סבלתי מחרדה חברתית והכדור עשה פלאיםי האים אתה מטופל גם בשיחות ? השילוב של הסרוקסט ושל השיחות יעילים

לגלית את יכולה לתאר איך התרופה Seroxat עזרה לך משהו בסיגנון של לפני ואחרי וזאת עם לא קשה לך. אני לא מטופל בשיחות כי אין לי אמונה בשיחות. פעם לפני מספר שנים הייתי בשיחות עם פסיכולגית וזה לעזר לאורך זמן.

הטיפול שקיבלת נראה מתאים גם האבחנה כנראה נכונה האם הסבירו לך כמה זמן עד להשפעה של התכשיר לפי הספרות המקצועית בין 2-6 שבועות עד שמרגישים שיפור פנה אלי לייעוץ נוסף ניתן לצור קשר בטלפון על ידי לחיצה על שמי בדף הפורום

ברצוני לידע את כול מי שסובל מהבעיה הזאת ובנהם גם אני שיש תרופה מצוינת לבעיה {מיניסיון אישי} התרופה היא ממשפחת חוסמי MAO השם של התרופה בעיברית היא נרדיל או באנגלית ניקראת panlzin

ותופעות לוואי?

האם ניסית את התרופה? כמה זמן? האם ניתנת בקופות החולים? אודה לך על עוד מידע "מסביב" לתרופה שהצעת.

האם להפרעת אישיות נרציסטית ידועים על גורמים ביוכימיים בדומה להפרעות אישיות אחרות כגון סכיזואידית? תודה.

ניראה לך שהוא מסוגל לענות על שאלה כזאת ???

הפרעת אישיות איננה קשורה לבעיה ביוכמית מוכרת אישיות מתגבשת תוך כדי התפתחות וחיים וקשורה להתארגנות הייצוגים של העולם במוח

הפרעת אישיות איננה קשורה לבעיה ביוכמית מוכרת אישיות מתגבשת תוך כדי התפתחות וחיים וקשורה להתארגנות הייצוגים של העולם במוח

אני בן 47. מבקש לדעת כמה רחב טווח רמות החומרה הנכללות בהגדרה הכוללת של המושג מניה-דפרסיה. השאלה אולי נראת לא רצינית אלא שלאחרונה הובחנתי כסובל ממניה-דפרסיה. נכנסתי לאתרים באינטרנו ומצאתי תאורים בחלקם קשים מאוד ושאיני מוצא את עצמי בתוך התאורים האלו. שאלה נוספת- האם סוג זה של מחלה מאופיין בהחמרה על פני זמן .

הייתימציעה לך לקרוא את הספר "סערת רגשות " בספר מתואר מיקרה של מניה דיפרסיה והטיפול תרגיש טוב

מה גורם לאדם להכות את עצמו, האם זה נחשב לאי-שפיות, כיצד ניתן לטפל בבעיה זו. אודה אם תפנה אותי לאתרים ומאמרים הקשורים לנושא.

לבקשתך- http://benafshenu.jerusalem.muni.il/psycology/aivcon2.htm מקווה שיקל עליך

תודה, זה לא בשבילי, אלא בשביל חבר שסובל מזה. מקווה שזה יעזור לו להבין שהוא לא לבד.

מה קורה כאן?????

האם הכוונה שלך היא שהתשובות נראות לא רציניות ונראה באמת שד"ר פלד הזה הוא מתחזה? על חלק מהשאלות יש תשובה ועל חלק אין. נראה מוזר מאוד.

דגנית שלום אני גם לא יודעת למה היא התכוונה אך אין סיכוי בעולם שהוא מתחזה והוא אכן רופא תשימי לב שהתשובות אותן הוא נותן , ברובן, לא יוכל לתת אדם מתחזה בכל הפורומים אגב גם של הרופאים המנתחים והפלסטיים שגם שם בטוח שלא ניתן להתחזות , הם לא תמיד עונים לכל השואלים ביי ביי

מה לעשות שאני מרגיש לבד כל הזמן. אני בודד ולמרות שיש אנשים מסביב אני מרגיש לבד בעולם. הבטחון העצמי ברצפה ואני חושב על עצמי רק דברים רעים ...

ג'וני שלום התיאור שאתה נותן יכול להיות חלק מתמונה דכאונית. במקרה כזה אתה יכול להפיק תועלת מטיפול מתקדם נוגד דכאון. חבל לסבול כאשר ניתן לטפל. אני ממליץ על טיפול. ניתן ליצור איתי קשר דרך דף הפורום.

על איזה טיפול חשבת ? אני כבר כמעט חודש על כדורים ואני לא יודע אם זה עוזר במיוחד כשאני רואה את המציאות ה"אכזרית" או האמיתית שמחת החיים שהיתה אבדה וכל שאני רוצה לעשות, או לא לעשות, הוא לא לחיות - למות לאבד את עצמי קצת קשה היום, אבל אולי בעתיד יהיה קל יותר בינתיים אני מאבד את עצמי בדמיון המועט שעוד נשאר לי ג'וני

היי גוני אנחנו נולדים לבד ומתים לבד מאוד טיבעי להרגיש לבד בתקופות מסויימות בחיים אך אם הדבר נימשך הרבה זמן כניראה שזה דורש טיפול תרופתי או שיחות מאחלת לך שתרגיש טוב

האיחולים שלך שווים ל......... לאחל זה קל לעשות ה קשה

הי ! תודה על תשובתכם אבל איך בעצם אני יכול לטפל בבעיות החרדה שאומנם לא נקבעו ע"י פסיכולוג נ.ב סיגל איך אני יכול לשלוח לך מייל או סוג של הודאה תודה

האתר הבא יכול לעזור לך לאבחן אם אתה באמת סובל מחרדה: http://www.geocities.com/harada_hevratit קיימים עוד מס' אתרים בעברית בנושא חרדה, אבל כדאי שתפנה לרופא משפחה או לפסיכיאטר ותספר להם מה עובר עליך. הם ידעו כיצד לתחקר אותך ולאבחן בעצמם. בהצלחה.

אני בחורה בת 20 שסובלת כבר מגיל 17 on/off מחרדות ואגרופוביה רציתי להתכתב במייל ובאיי-סיק-יו עם אנשים שסובלים גם הם מהבעיה אם בא לכם icq 85371625 [email protected]

איך אני עוברת מסרוקסט לאפקסור, ומה המינון ההתחלתי של האפקסור ואיך עולים בהדרגה, בתודה מראש

שלום דנה מעבר מתכשיר לתכשיר דורש פיקוח רפואי. לשם כך עלייך לפנות לפסיכיאטר שלך. ייעוץ נוסף את יכולה לקבל גם דרכי. (דרך לחיצה על שמי בדף הפורום)

שלום. הייתי מעוניינת לקבל מידע על הפרעת אישיות גבולית ועל DID. מה הטיפול התרופתי המומלץ לסובל מהפרעות אלו והאם כדאי לחזור לאישפוז, לאחר 3 אישפוזים שלא הטיבו את המצב? תודה מראש..

שלום איה טיפול הבחירה היעיל ביותר ל- Border line הוא טיפול בשיחות. לייעוץ נוסף ניתן ליצור קשר דרך כרטיס אישי (לחיצה על שמי בדף הפורום).

תודה רבה לך על תגובתך, למרות שאני יודע שציפראמיל הוא יותר מתקדם מסרוקסט כפי שציינת את תופעות הגמילה שלך ממנו, והוא רק חוסם את הספיגה של הסרוטונין במוח ולא משפיע חוץ מזה על שום דבר, לכן לא פחדתי גם ליטול אותו וגם להפסיק לאחר שנה. אני מנסה להיות חזק ולהמשיך בלי, כי היום יותר מתמיד אני יותר חזק ומרגיש מוכן לכך. כמה זמן את כבר בגמילה והאם יש אצלך שיפור? את חייבת להיות חזקה, כי לא סתם בחרת להפסיק. אשמח אם תעני לי, רונן : [email protected]

איזה יופי כשהלב נפתח check your mail

א. שימוש בתרופות הנ"ל יכול ליגרום לאלצהיימר? ב. איזה מהתרופות הנ"ל משפיע לרעה הכי פחות על המין?

tzipramil

מאד אודה לך אם תוכל לענות לי על שתי השאלות.

לד"ר פלד שלום רב,שלום רב. אני נטלתי מזה כשנה 30 מ"ג ציפראמיל ליום (כדור וחצי) . יש לציין שבזכות הכדור התקפי החרדה הפכו להיסטוריה וחיי היו מאושרים ביותר. לפני חודשים הורדתי את המינון ל - 20 מ"ג ולפני חודש ל - 10 מ"ג ומזה שבוע אני בלי כלום. אך אני מרגיש ביומיים האחרונים צמרמורות בכל הגוף וגם סחרחורות וחולשה, מצב זה גורם לי למצבי רוח משתנים כי אני לא מבין מה קורה לי. האם זה טבעי שיש תקופת גמילה מציפראמיל? ואם כן לכמה זמן? ואני רוצה להמשיך בלי, אך אני מקווה שאנצח את התקופה הקרובה וששוב אחזיר את החיוך לפני. אודה לך על תשובתך ושנהייה כולנו בריאים.

גם אם הוא דוקטור (בעיקר אם הוא דוקטור), הוא לא יספר לך על תופעות גמילה. הפסיכיאטרים מקדמים תרופות, חיים מזה, אפילו. לך לחפש באתרים איזוטריים, ויש כאלה, פשוט תחפש בגוגל באנגלית את הערך הבא (אבל בדיוק) - "ציפראמיל גמילה" גמילה = withdrawal תחפש איך כותבים ציפראמיל, או מה החומר הפעיל שבו, כי זה השם שלו רק בישראל.(תחפש ציפראמיל בgoogle.co.il) רונן, תתפלא לראות עד כמה לא מספרים לך את האמת כמו הכתבה שיש פה על גמילה מסרוקסאט, אותה אני עוברת עכשיו ממש בייסורים, אחרי שנאמר לי שזה כדור שאינו ממכר. בקיצור - מי שאתה צריך לשאול, זה לא פסיכיאטר, אלא אנשים שעברו את זה.

שלום רונן! הסימנים שאתה מתאר הם הסיבה שבגללה יש צורך להפסיק את הטיפול תחת השגחה רפואית. ייתכן והפסקת את הטיפול מהר מידי. בשנים האחרונות יש דיווחים של תסמונת גמילה גם מתכשירים נוגדי דיכאון.ניתן להמנע מתסמונת זו, לייעוץ נוסף ניתן ליצור קשר ישיר.

מטופלת בריספרידל חודשיים ןחצי לפני שבוע העלו לי את המינון ל-5 מג כמה זמן לוקח לתרופה להשפיע ? כולם אומרים לי סבלנות , אבל לי נראה שהתרופה לא משפיעה עד הסוף , האם יש טעם לחכות ? או שהגיע הזמן לתרופה חדשה ?

אלה שלום לא ברור לי לאילו סימפטומים את מקבלת את הטיפול. חסר מידע על מחלתך, אשמח להשיב לאחר שתמלאי לי את החסר על מחלתך.

דר פלד כתב/ה: > > אלה שלום > לא ברור לי לאילו סימפטומים את מקבלת את הטיפול. חסר מידע על > מחלתך, אשמח להשיב > לאחר שתמלאי לי את החסר על מחלתך. בתי בת 18 היתה ילדה רגילה , מצליחה בלימודים וחברותית , לפני כ- חצי שנה התברר לנו כי עברה בילדותה (10) מסכת של קשרים גופנים עם ילד גדול ממנה ב-5 שנים לא הייתה התעללות , קבלה טיפול פסיכולוגי כ- חודשיים . לפני בחינות הבגרות האחרונות , נכנסה לנצב פסיכותי , שכלל מחשבות יחס בעיקר - לא שמעה קולות . אושפזה בבית חולים חודשיים ויצאה לאשפוז יום, נמצאת באשפוז יום חודש , מטופלת ברספרידל 5 מג' ודקינט, היום הודיעו לנו כי מחליפים לה את הכדור לזיפרקסיה, היא אינה מעונינת להמשיך באשפוז יום כי טוענת שזה משפיע עליה, שומעת כל מיני מקרים וזה גורם לה דכאון ופחדים . היום נמצאת במצב שהיא תלויה בנו לחלוטין . חלשה פיזית , מדוכאת, ולא מתקשרת חברתית .היתכן שיותר מתאים לה טיפול אישי? האם הטיפול שניתן לה נראה סביר ? אני כל הזמן מתלבטת שמא היא לא מקבלת טיפול נכון , האם יש מקום לקבל חוות דעת נוספת ?

אני בן 27 וסובל כשנה מכאבי בטן מטרידים והרגשת כיווץ בבטן על בסיס יומיומי. כל הבדיקות הרפואיות תקינות וארבעה רופאי גסטרו שעברתי קבעו שמדובר ב"תסמונת המעי הרגיז". לצערי הרב, שום תרופה לא מקילה על מצבי ואף לא שינוי תזונתי. כיוון שתסמונת זו היא "צרה" שגם הרופאים לא כל כך יודעים את פישרה. הייתי מעוניין לדעת האם טיפול פסיכיאטרי יכול להוות כאפשרות לטיפול בתופעה שממררת את חיי. תודה.

שלום עודד לדעתי אתה יכול להפיק תועלת מטיפול פסיכיאטרי, לשם כך אתה זקוק לאבחון צור קשר לייעוץ

גם אני סובל מאותה בעיה ובנוסף אני סובל מעצירת שתן כאשר אני נמצא אצל אנשים בבית. בביתי אני לא סובל מה בעיות הללו חוץ ממעי הרגיז. אני מטופל בseroxat כבר שבועים אבל בנתיים אין הקלה. אני יודע שאני סובל חרדה חברתית.

שלום לכולם ! ברצוני לספר על עצמי והתופעה ממנה אני בן 28 סובל בתקופה אחרונה מדפיקות לב, עיפות קלה,סחרחורות וקוצר נשימה כל הסימפטומים האלה מופיעים כאשר אני תחת לחץ או עייפות אני ישן בצורה תקינה ואין לי בעיות שינה שאלתי היא נבדקתי באופן כללי ואין לי שום בעיה , אך אין אני מוצא תשובה להרגשתי חשבתי אולי מחלת היאפים אך איני יודע כיצד אפשר לאמת סוג של מחלה כזאת אם יש למשהוא רעיון זה יעזור לי מאוד תודה

נשמע כמו סימפטומים קלאסיים של חרדה, ואם כך אתה בפורום הנכון.

נשמע בהחלט כמו חרדה

שלום אני מעוניין לדעת האם מחלת היאפים היא מחלה פסיכולוגית או מסווגת כמחלה גופנית שאינה קשורה באופן פסיכולוגי עוד דבר במידה וכן מהם הבדיקות לאישור מחלה זו בצורה ודאית תודה מראש

שלום שאול מחלה כזאת אינה מוכרת בפסיכיאטרייה אולי תפרט מהם הסימפטומים

קצת מוזר שרופא לא שמע על מחלה ככ מפורסמת

למה אסור לשתות אלכוהול למטופלים בפרוזק, סרוקסט וכ'? אני לא מתכוון לשתיה כרונית או לשתיה כבדה.

שלום אביתר חלק מהתכשירים הפסיכיאטרים מתפרקים בכבד. אלכהול מתפרק גם בכבד ומתחרה עם התכשירים השונים. התפרקותם מתעכבת ורמתם בדם עולה לרמות של הרעלה

בני בן 10 הפסיק לאכול אוכל מוצק ...היינו אצל רופא דוקטור שפיץ..והוא איבחן טראומת לידה אצל הילד..ונתן כדורים שאנו לא נותנים לו..הבעיה גדולה איך פותרים אותה????????????

שלום גה הייתי פונה לייעוץ נוסף מהר מידי מיחסים הפרעות שונות למצב נפשי יש לשלול סיבה גופנית לפני אבחנה נפשית

אין בעיה גופנית ...

תחילה אודה לך על השרות בפורום שסבל מהיעדררופא.אני נוטל זיפרקסה זה כ-3 שנים.אובחנתי לפני 2 שנים עקב מספר התעלפויות כמי שסובל מהיפוגליקימיה.אתה מציין שיתכן ויש קשר בין זיפרקסה וסכרת וכך קראתי ברשת.ברצוני לשאול אותך האם יתכן קשר בין השימוש בזיפרקסה והיפוגליקימיה.אגב הזיפרקסה כלולה בסל התרופותוהעלות היא 50-150 שח בהתאם למינון בתודה מראש sama

ידוע רק על סכרת שעלולה לפרוץ בטיפול עם זיפרקסיה ראה Pharmacotherapy 2002 Jul;22(7):841-52 Related Articles, Books, LinkOut Olanzapine-associated diabetes mellitus. Koller EA, Doraiswamy PM. Division of Metabolic and Endocrine Drug Products, Center for Drug Evaluation and Review, Food and Drug Administration, Rockville, Maryland, USA. STUDY OBJECTIVE: To explore the clinical characteristics of hyperglycemia in patients treated with olanzapine. DESIGN: Retrospective, epidemiologic survey of spontaneously reported adverse events related to olanzapine therapy SETTING: Government-affiliated drug evaluation center. PATIENTS: Two hundred thirty-seven patients with olanzapine-associated diabetes or hyperglycemia. INTERVENTION: One hundred ninety-six cases from January 1994-May 15, 2001, were identified with the United States Food and Drug Administration's MedWatch Drug Surveillance System, and 41 cases published through May 15, 2001, were identified with MEDLINE or through meeting abstracts. MEASUREMENTS AND MAIN RESULTS: Of the 237 cases, 188 were new-onset diabetes, 44 were exacerbations of preexistent disease, and 5 could not be classified. Mean patient age for newly diagnosed cases was 40.7+/-12.9 years and male:female ratio was 1.8. Seventy-three percent of all cases of hyperglycemia appeared within 6 months of start of olanzapine therapy. Eighty patients had metabolic acidosis or ketosis, 41 had glucose levels of 1000 mg/dl or greater, and 15 patients died. When olanzapine was discontinued or the dosage decreased, 78% of patients had improved glycemic control. Hyperglycemia recurred in 8 of 10 cases with rechallenge. CONCLUSIONS: Number of reports, temporal relationship to start of olanzapine therapy, relatively young age, and improvement on drug withdrawal suggest that olanzapine may precipitate or unmask diabetes in susceptible patients.

לד"ר שלום, אני סובל ממתח וחרדה בצורה כרונית מאז גיל צעיר מאוד המלווים בטיקים, חוסר יכולת להתרכז ודופק לב מואץ. אף טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי לא הועילו. האם תתכן בעיה אנדוקרינית? לדעתי מדובר באדרנל כיוון ששיעור מיני החל כבר בגיל 8.

שלום מנשה חרדה ומתח עלולים ללוות הרבה מאד מחלות ושינויים גופניים, אתה צודק - בין כולם יש גם שינויים הורמונלים – שכיח מחלות של בלוטת המגן. מדוע אינך פונה לבירור מסודר אצל רופא מומחה יתכן וקיים פתרון פשוט לבעיה לייעוץ ניתן לפנות אלי ישירות (ראה כרטיס אישי בלחיצה על שמי בדף הפורום)

ב-12.8.02 שאלתי בקשר לתופעות לוואי של הפרוזק אחרי 6 -7 שנות שימוש. קיבלתי הפניה מד"ר פלד לאתר מסוים, ואני מודה לך מאד מאד. לצערי איני מבין גדול ברפואה, וגם האנגלית שלי ככה- ככה, אבל לא הצלחתי להבין אם יש באתר התייחסות לטווחים של שש -שבע שנים.אם אוכל לקבל תשובה קצת יותר ספציפית-אודה לך מאד. שבת שלום.

שלום לך MT לאחר הרבה שנות שימוש הגוף מתרגל ולא אמורות להיות תופעות לוואי לאחרונה מתברר שיש לפרוזאק השפעה על אחד מאנזימי הכבד והדבר דורש מעקב תפקודי כבד מומלץ להיות במעקב רפואי גם לאחר שנים של טיפול

יש לי בעיות מסויימות ואני יודע שזה לא רק לי. אני מעוניין לקבל מידע בבקשה עליהן. אני בן 17. עולה לכיתה י'ב. ויש לי כל מיני חרדות. הראשונה היא חרדה מאנשים. אני מפחד להיות במסיבות עם הרבה אנשים שאני לא מכיר. אולי זה נובע מחוסר ביטחון עצמי. אבל אני פשוט לא מרגיש טוב כשיש לידי הרבה אנשים שאני לא מכיר. אני גם פוחד שתמיד יתחילו איתי מכות או כל מיני דברים כאלה. זה יותר מורכב מזה כמובן אבל עדיין בגדול זו הבעיה. השניה היא האובססיה שלי לבריאות. אני תמיד חושב שיש לי מחלה סופנית ואני עומד למות. בגלל זה אני מבקר המון אצל רופאים לבדיקות. זה משגע אותי כל העניין הזה של גילוי מוקדם של מחלות. אני תמיד מפחד שאני אגלה מחלה מאוחר מידי.. אנא עזרו לי.. בתודה מראש

ואתה לא סתם חומד לצון בחופשת הקיץ שלך אז..... ברוך הבא למועדון!!!! ועכשיו ברצינות ,מפאת גילך הצעיר (17) אני אפילו לא רוצה ליעץ לך ע"מ לא לעשות נזק,אך ד"ר פלד ישמח לעזור לך, תהיה בריא, גיא נ.ב-גם לי אגב התחילו הבעיות בערך בגילך ,אל תדאג (למרות שזה חלק מהבעיה...) יש תרופות ופתרונות להכל,באמת!!!!

שלום ד ממה שאתה מתאר נראה שמדובר בתסמונת חרדה פשוטה יש היום טיפול תרופתי יעיל אשר יכול לפתור לך את הבעיה הטיפול אינו מסוכן ואיננו גורם להתמכרות פנה לרופא פסיכיאטר מומחה

נושא: תרגום כתבה מאנגלית מעיתון הגארדיין. אנגליה, 27.7.2002 הגארדיין: התרופה נוגדת הדיכאון סרוקסאט מככבת בראש טבלת תופעות הגמילה מתרופות. סרוקסט, התרופה נגד דיכאון מתוצרת אנגלית שעולה במכירותיה על פרוזק, גורמת ליותר אנשים בעיות של תופעות גמילה מכאיבות כשהם מנסים להפסיק לקחת את זה מאשר כל תרופה אחרת בבריטניה. הוועדה לבטיחות תרופות – CSM- אשר מקבלת דוחות של תופעות לוואי של תרופות מרופאים ומרוקחים, קיבלה מפולת של תלונות לגבי סרוקסט, אחת מן התרופות הידועות כSSRI. הSSRI הכולל גם את פרוזק, שווקו תמיד כתרופות בטוחות שאמורות לא לגרום לבעיות התלות המתלוות לתרופות וותיקות יותר כגון ואליום ואטיוון. סרוקסט – הידועה לרוב כפארוקסטין נמצאת בראש טבלת 20 התרופות שגורמות לתופעות גמילה, עם כ-1,281 תלונות מרופאים לפי שיטת ה-"כרטיס הצהוב" שהוכנה למטרת דיווח על תופעות הלוואי של תרופות. יותר דוחות הוגשו לגבי סרוקסט מאשר לשאר התרופות שברשימת העשרים יחדיו. בין השישה התרופות העליונות, 5 מהתרופות שדווח כי הן גורמות לתופעות גמילה הן SSRIs. – שניה אחרי סרוקסט מופיעה אפקסור (ונלאפאקסין), עם 272 תלונות. מספרים אלו הושגו מן הלשכה לבקרת תרופות שהיא הסמכות המווסתת שמקבלת המלצות מהוועדה לבטיחות תרופות דרך קבוצה מבצעת ששמה "בקרה סוציאלית". צ'ארלס מדאוו'ר מ"ביקורת חברתית" התלונן בפני הלשכה לבקרת תרופות(CSA) ובפני הוועדה לבטיחות תרופות לגבי עלון המידע למטופל הניתן יחד עם הסרוקסט וטוען שהוא שגוי ומטעה. "טבליות אלו אינם ממכרות", נאמר בעלון, ומוסיף שבעיות הגמילה שחלק מהמטופלים חווים "אינן נפוצות ואינן סימנים של התמכרות". אך בריטים רבים התייעצו עם עורכי דין לגבי הבעיות הבלתי צפויות שהתרופה גרמה להם כשהם רצו להפסיק לקחת אותה. מר מדאוו'ר הפנה את תשומת ליבם של הלשכה לבקרת תרופות לעבר מאות השדרים שהגיע לאתר האינטרנט של הקבוצה (http://www.mca.gov.uk/) שהגיעו מאנשים שסבלו וממשיכים לסבול מתסמינים מכאיבים כתוצאה מהניסיון להפסיק ליטול את הסרוקסט. ה ם מתלוננים על תחושות המזכירות נזעים חשמליים העוברים בתוך הראש, סחרחורות, שינוי מצב רוח קיצוניים, בחילות וחלומות מוחשיים לא נעימים, אשר על כולם ניתן להקל רק בעזרת חזרה לתרופה. "הייתי על סרוקסט במשך 10 שנים ", כתבה אישה אחת בחודש ינואר, "ופעמים רבות ניסית לצאת מזה, אך זה תמיד הסתכם בחזרתי למנה הרגילה שלי של 30 מ"ג בגלל תופעות הגמילה המחרידות.... עוד בהתחלה הובטח לי כששכנעו אותי לקחת תרופות נוגדות דיכאון שהן כביכול "תרופות הפלא" המתונות והכי לא ממכרות בפסיכיאטריה המודרנית!" ה-SSRIs ניתנים בד"כ במרשם ע"י רופאים כלליים – לא פסיכיאטרים – לאנשים שמתייעצים איתם לגבי דיכאון קל ולפעמים מצבים אחרים, כגון ME ,(?) חרדות ופוביות. מר מדאוו'ר מדגיש שלא מזהירים רופאים כלליים לגבי בעיות הגמילה שהתרופה יכולה לגרום למטופליהם ולעיתים קרובות הם חושבים שהתסמינים שמהם המטופל שלהם סובל כאשר הוא מפסיק לקחת את התרופה אינם אלא שובו של החולי הראשוני שלהם. במכתב לקיית' גו'נס, מנכ"ל הלשכה לבקרת תרופות, הוא אומר: "ההבטחה הפסקנית והנשנית שסרוקסט/פארוקסטין אינו ממכר נראית לי לגמרי לא מוצדקת ויש סבירות גבוהה שהיא תטעה ותבלבל מטופלים ורופאים כאחד. כפי שאני רואה זאת, הלשכה לבקרת תרופות וכן הוועדה לבטיחות תרופות הכשילו את הציבור וממשיכים להכשיל את הציבור – הזנחה גסה של אחריות ושל החובה שלהם למשתמשים, הייתי אומר.” בתגובתה, הלשכה לבקרת תרופות מאשרת שהנתונים שמופיעים ב"כרטיס הצהוב" הבריטי משתקפים גם בנתונים של ה"מוסד למעקב אחר תגובות שליליות מתרופות" השייך לארגון הבריאות העולמי ויושב באפסאלה, שוויץ. מוסד זה הציב את הפרוקסטין בראש הרשימה ואת ונלאפאקסין שני בטבלת בעיות הגמילה. גו'ן ריין, שאחראי בלשכה לבקרת תרופות על הבטיחות של תרופות מורשות, נתן ציון ברור שהלשכה עשויה לשבור את המסורת ולקחת בחשבון תלונות המגיעות ממטופלים בנוסף לאלו המגיעות מרופאים ורוקחים הגארדיין, בריטניה. כל הזכויות שמורות 2002 לינק לכתבה: http://huknews.hoovers.com/fp.asp?layout=displaynews&doc_id=NR20020727670.4_be670017b7c02a54

שלום למתרגם תודה על המידע המעניין והנכון נכון שלאחרונה לאחר שיש יותר אנשים שמטופלים לאורך זמן ב SSRI התגלו תופעות שקשורות להפסקת הטיפול אבל הם תופעות הפיכות כאשר מפסיקים את התכשיר בהדרגה ראה Selective serotonin reuptake inhibitor discontinuation syndrome: a review. Adv Ther 2002 Jan-Feb;19(1):17-26 Tamam L, Ozpoyraz N. Cukurova University Faculty of Medicine, Department of Psychiatry, Adana, Turkey. Selective serotonin reuptake inhibitors (SSRIs) are widely prescribed in the treatment of depression and anxiety, as well as obsessive-compulsive, eating, and impulse-control disorders. Paralleling their widespread use has been an increase in adverse-effect reports not noted during short-term efficacy studies. Significant among these adverse effects is SSRI discontinuation syndrome, which follows the interruption of extended treatment or a reduction in drug dosage and entails somatic and psychological symptoms. These self-limiting symptoms resolve on reintroduction of the drug and cannot be explained as a remanifestation of the original disorder. To facilitate proper diagnosis and avoid unnecessary therapeutic or diagnostic interventions, all physicians who prescribe SSRIs should become familiar with these symptoms. The most appropriate approach to therapy for discontinuation syndrome involves educating patients and reassuring them that this is a reversible condition, reinstating the original SSRI, and further slowing the rate of tapering.

תודה על ההתייחסות. פשוט המילים תופעות גמילה עושות לי אסוציאציות עם סמים קשים. שמעתי שהמרכיב המשותף של תרופות פסיכיאטריות הוא מרכיב שקיים בסמים קשים גם. אחד המרכיבים שזכור לי הוא למשל אמפטמין שנמצא גם בקוקאין וגם בריטלין למשל. זה יותר מידי קרוב לסמים.

אני לוקח לוסטראל 100 מ"ג במשך 4 חודשים רצוף בלי שום תופעות לוואי. בשבוע האחרון אני התחלתי לסבול מסחרחורות קשות וכאבי ראש קלים יחסית. רופא כללי אחרי בדיקה יסודית לא מצא כלום מלבד לחץ דם נמוך. האם ייתכן שזה בגלל הלוסטראל? מה לעשות ?

בד"כ תופעות לוואי מתכשירים פסיכיאטרים מופיעים בתחילת הטיפול - בכל מקרה יש לשלול סיבה גופנית לתלונות - מה הכוונה בדיקה יסודית - האם נעשה צילום של המוח בהדמיה מוחית - האם בדק נוירולוג בדיקה קלינית ?

האם קיים קשר כלשהו בין דלקת קרום המוח ויראלית שחליתי בה לפני 9 שנים לבין כך שכיום הנני סובלת מזה כ-3 שנים מדיכאון קליני קשה ומאניה-דפרסיה שהופיעו בפתאומיות מוחלטת ללא שום ארוע מקדים.כמו כן ישנה שלילה מוחלטת לתורשה במשפחה של מחלות נפש. הדבר מתבטא בחוסר שינה יקיצות מרובות חוסר ריכוז בילבול שיכחה מחשבות אובדניות כולל 4 נסיונות אובדניים עיוותים בפנים ובגוף ( בלתי נשלטים) חוסר מצב רוח ושאננות יתרה. אודה לכם על תשובתכם,בברכה-אתי.

באופן כללי ידוע על דיכאונות שמתפתחים עקב נזק מוחי לדוגמה 40% מאנשים הסובלים דמנטיה מוחית (סקלרוזה בשפה עממית) מפתחים דיכאון קשר בין דלקת קרום המוח למחלה נפשית עדיין לא הוכח למיטב ידיעתי

ד"ר פלד שלום ! ראיתי לנכון לחזור אליך בכדי להודות לך על תגובתך המהירה המקצועית והמעניינת בנושא דלקת קרום המוח/מחלת נפש. הנני מודה לך מקרב ליבי כי ראית לנכון ליחס חשיבות לשאלתי,אתה אדם נפלא בעל ידע רב ויכולת להעניק לאחרים. תבורך על כך שהינך עוזר לאותם אנשים שאינם ברי מזל כמוך,כולי תקוה כי ביום מן הימים תוחזר לך ולו במעט אותה עזרה שהינך מעניק לאחר בתודה מראש-אתי.

ד"ר פלד סליחה על הפקפוק - אבל תשובותיך נראות לא אחראיות ולא רציניות, נמצאים פה בפורום אנשים שסובלים יום יום שעה שעה, ואין לנו כל מידע אודותיך. להבדיל מד"ר קפלן אורן שנותן תשובות מקצועיות ואמינות - תשובותיך נראות כתחביב ולא יותר . אנשים במצוקה יקשיבו להצעותיך הרפואיות - ועלולים לקחת כדורים במינון מעל המותר לפי המלצתך- בלא שהפנית אותם כלל לרופא, אתה חייב להפסיק זאת אחרת נפנה להנהלת הפורום- אלא אם כן יוכח שאתה מומחה באמת,,, יש גם דרכים אחרות לטפל במתחזים אם אתה כזה,,, תוכיח לנו שאתה מקצועי למען הסיר דאגה , ואם לא - אנא אל תתן תשובות שעלולות לסכן חיי אדם. מי שמסכים איתי - שיכתוב תודה

כל אחד והסגנון שלו. אולי כדאי שתציגי את בקשתך בצורה קצת יותר הולמת, זה נראה מאוד תוקפני כלפי מישהו שנמצא כאן כדי לעזור, על אף זמנו הקצר.

אם הוא מתחזה ההנהלה תדווח על כך ותוריד את ההודעות. מה שהיא לא עשתה עד כה....

לאחר שימוש של 3 חודשים עם כדור הפקסט אשר פתר את מרבית בעיותי למעט הפרעות השינה הלא נעימות ,קיבלתי אתמול לראשונה את כדור השינה זודורם,למישהו יש נסיון עם כדור זה? מה אתם יכולים לספר? מה יתרונותיו על כדורים אחרים? מה דעתך על כדור זה ד"ר פלד? תודה לכולם, גיא

גיא שלום, לא נתקלתי בעבר בשם של הכדור שינה הזה, אבל בהחלט מכיר את הפרעות השינה המאוד לא נעימות, אני חושב שכדאי לך לסמוך על הרופא שלך שקלע טוב עם הסרוקסאט, כמו כן אני מציע לך לבדוק האם הכדור ממכר שאם כן אז אולי כדאי לפנות לאמצעים אלטרנטיבים כמו יוגה בערב שעוזרת לרגיעה כללית ולשינה, תרגיש טוב.

זודורם הוא כדור היפנוטי שאיננו ממשפחת הבנזודיאזפינים (כמו ווליום ודומיו) מדובר בכדור חדש ולכן אין תשובה חד משמעית לגבי סכנת ההתמכרות. עקרונית נראה שזאת בחירה טובה לבעיות שינה *אם* זאת היתה התרופה הפסיכואקטיבית היחידה שאתה לוקח אבל מכיוון שכתבת שאתה לוקח גם פאקסט יש לבדוק גם את האינטראקציה שבין שני החומרים הללו שאולי היא איננה חיובית (בכלל או רק בחלק מהמקרים)- אינני בטוח שיש תשובה חד משמעית לגבי העניין הזה (תרופה חדשה בסה"כ...).

לדעתי מדובר ב Flunitrazepam עלול לגרום להתמכרות יש לקחת תחת השגחה רפואית

החומר הפעיל הוא דווקא Zolpidem Hemitartrate ראה להלן: http://www.unipharm.co.il/mainprod.asp?idnum=119

לעתים מאד רחוקות אני שומעת בלילה קולות מדברים בתוכי. הכוונה היא למשפטים שנאמרים בזה אחר זה, ללא משמעות מיוחדת. התופעה לא נמשכת זמן רב ובדרך כלל מופיעה לאחר יום מאד מעייף. מובן לי שהקולות לא מדברים אלי ושמקורם אינו מבחוץ. האם קיימים מצבים , חוץ מפסיכוזה, העשויים להסביר מצב זה? למשל, הפרעות נוירולוגיות? עלי לציין שאני סובלת מ- ocd. תודה.

ישנה תופעה מוכרת (נורמלית) שנקראת הלוצינציות היפנוגוגיות ומתאימה לתיאור שלך אין מה לחשוש מכך אבל כמובן עם התופעה מפריעה לך מאד או פוגעת בתפקוד שלך יש צורך להיבדק ולשקול טיפול מתאים

האם מודאל נחשבת לתרופה "קלה" יחסית לשאר התרופות הנוירולפטיות, והאם אדם הסובל מטרדיב דיסקינזיה ופרקינסוניזם שנשארו כתוצאה מנטילת תרופה אחרת לפני שנים יכול לקחת מודאל ללא סיכון רב? תודה.

מודל היא תרופה נוגדת פסיכוזה מהדור הישן אשר עושה פחות תופעות לוואי נוירולוגיות בהשוואה לחלק מהתרופות האחרות

דקטור פלד הוא הינו מתחזה שאפילו לענות על השאלות כמו שצריך אינו יודע..... אנא אל תיתיחסו להודעותיו.

אחרי שעברתי בשנית על האתר אני נוטה להסכים עמך!!

לפני הכל: מתנצלת עלצורת הכתיבה: יש כ"כ הרבה דברים שאני לא יודעת מאיפה להתחיל:: אני בת 21 , אחרי צבא, יש לי עוד 2 אחיות אבל לא אתייחס לכולן, מספיק מה שיש כאן: מאז שאני זוכרת את עצמי, תמיד היה לי מטפל כלשהו: פסיכולוגים, מטפלים (מסוגים שונים) פסיכיאטר אחד למשך כשנתיים וכל אלה לכל אורך השנים עד לפני שנתיים בערך. מאז אני לא נמצאת בשום טיפול. לפעמים אני מרגישה שאני "נורא" צריכה ללכת לטיפול, כי אני מרגישה שאני משתגעת אבל לפעמים אני מרגישה כ"כ טוב שאני חושבת שאני לא צריכה שום דבר ואני יכולה להסתדר בסדר.. הייתי בצבא ולמזלי "נחתתי" בבסיס שקיבל אותי עם כל הבעיות.. לא אמרתי לצבא כלום בקשר לטיפולים, או בקשר לכך שקבלתי גם טיפול תרופתי בעבר (פרוזק, פלוטין) לתקופה קצרה אומנם: כי אני אף פעם לא מתמידה בכלום. (הפסקתי מרצוני) בצבא, היה לי מאוד קשה וניסיתי לשרוד כל יום שעבר, במשך שנות "ההתבגרות" שלי, חוויותי מן הסתם מחשבות אובדניות, תמיד זה היה מלווה בכמה שעות של בכי והסתגרות בחדר וכל מיני מחשבות איך אני אגמור עם זה וכ"ו , בד"כ זה היה מסתיים בכך שהייתי נרגעת ואז אומרת לעצמי "אני לא רוצה למות" וכד'.. בד"כ תמיד ההרגשה שלי היתה בהירה מלחתחילה, ידעתי שאני לא אלך עם זה עד הסוף... הייתי קצת שורטת את עצמי עם סכין על הוורידים עד שזה היה שורף וקצת מדמם וזהו. גם בצבא עשיתי את זה כמה פעמים בגלל שישנתי בבסיס היה לי הרבה זמן פנוי לעצמי, והייתי מסתגרת הרבה בחדר , למרות שהיו לי חברים, איכשהוא אני אוהבת לעיתים קרובות להיות לבד, פעם אחת הרגשתי שאני לא יכולה יותר ורציתי לתלות את עצמי על איזה עץ שהיה שם, זו הייתה פעם שונה מכל הפעמים, כי בפעם הזאת באמרת ראיתי "שאין עתיד" לא ראיתי כלום מעבר לכך והרגשתי מאוד חלולה, אפילו כתבתי צוואה (שבד"כ אני לא מעיזה לעשות, כי זה כאילו סוג של טאבו, משהו אסור, כי אני "הרי לא רוצה למות") ישבתי שם כמה שעות ובכיתי לעצמי , הייתי בטוחה שהפעם זה הסוף אבל זה לא קרה. אח"כ היו כמה ימים של הרגשה רעה מאוד שלא היתה אף פעם אחרי מחשבות כאלה, דברתי עם חברה מאוד טובה שלי וספרתי לה על זה, תמיד שמרתי את זה לעצמי, חוץ מלפסיכיאטר שלי ולפסיכולוגית שקדמה לו, אף אחד לא יידע, ספרתי גם לאבא שלי, ואני מניחה שיש לו מושג על זה איכשהו, בטח המטפלים שלי כבר דברו איתו על זה בעבר. הוא התקשר לפסיכיאטר שלי אבל לא התקשרתי אליו חזרה, מאז. (זה קרה לפני כשנה) אני מפחדת קצת ללכת לטיפול, כי אני מרגישה שאני צריכה הרבה כוח נפשי בשביל לפתוח את הפצעים מחדש, אני מעדיפה להדחיק את זה כמה שיותר עמוק ולעטות מאין שכבת הגנה כמו תמיד לחייך לכולם ולהגיד שהכל בסדר. קצת רקע: גם אחותי הגדולה סובלת מבעיות דכאוניות ולפעמים נדמה לי , שאני יותר חזקה ממני, אבל מצד שני מופרעת יותר. גם לאמא שלי יש בעיות נפשיות, לפעמים נידמה לי שהיא "המלכה של המשוגעים בבית" רק אבא שלי, הוא האדם הכי נורמלי אצלנו. הוא הבן אדם היחידי שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות, איכפת לו והוא כמו המלאך השומר שלי ושל אחותי. יש לאמא שלי לפעמים התקפות פסכוטיות והיא יכולה לצרוח על אחותי ולהעיף עליה דברים עליי היא לא תעשה את זה, כי היא אוהבת אותי יותר (בלי להשתחצן כי זאת פעם ראשונה שאני מודה בזה) היא מקנאה באחותי , כי היא מאוד מוכשרת, ואני יודעת שלעולם היא לא תקנא בי כי אני הבת הפחות מוצלחת.. בגלל זה נותנת לי יחס יותר מיוחד, כי אני כאילו המסכנה.. היא מדחיקה את הבעיות, את שלי במיוחד, למרות שהיא יודעת מה קורה, אי אפשר לדבר איתה על זה, אי אפשר לדבר איתה על כלום שקשור ליחס, היחס שלה בד"כ שטחי, היא לא מסוגלת להביע אהבה אלא באמצעות מתנות... אני יודעת שזה נשמע רע, ע"פ שהיו לי מטפלים לאורך השנים היחיידים שהסכמתי לגלות להם משהו אחד בקשר לחיים שלי היו הפסיכולוגית ובעיקר הפסיכיאטר.. רק אחרי הטיפול שלי איתו, פתאום היה לי ממש "אוקי" לדבר על דברים שהחשבתי טאבו בעבר, על אמא שלי , על החיים שלי .. פתאום הרגשתי שאני לא צריכה לדפוק תחשבון, וזה אפילו קצת בהגזמה. פתאום נשמע לי מאוד נוח לומר שאמא שלי מטורפת ההורים שלי גרושים מאז שאני בת 9, ואני חייה עם אבא שלי. למה הרגשתי טאבו? כי אני אוהבת את המשפחה שלי למרות הכל, כי הם המשפחה שלי והרגשתי לא נעים "ללכלך" ככה על אמא שלי.. לפעמים אני מרגישה שאני משתגעת, לפעמים אני חושבת לעצמי מה יהיה איתי עוד 10 שנים? אני חושבת שכאילו לא אצליח לשרוד בעולם האכזרי הזה ושזה לא מקום בשבילי, ולמה בכלל אני פה?? חשוב לציין שלעולם לא הצלחתי להתמיד בכלום, לא בלימודים, אני אפילו לא יודעת מזה לשבת וללמוד, לא התמדתי ברצונות בכ-ל-ו-ם, יש לי גם בעיות שינה (אפילו גם לזה היו לי כדורים לפי מרשם) מאז ומתמיד וגם אמא שלי סובלת מזה, אחרי שהשתחררתי לא רציתי "לבזבז" את הזמן כמו שהייתי עושה בעבר, ורציתי למצוא עבודה אבל לא הצלחתי עבדתי פה ושם אבל עבודות זמניות הצלחתי לטפל בבעיה בצבא.... אחרי תקופה מייגעת... אבל היה לי מאוד קשה. היו מקרים בעבר שישנתי ימים שלמים ןלא רציתי לקום. פשוט לא עשיתי כלום, רק לשון, לקום בשש בערב או 12 בלילה להיות ערה כל הלילה ובשבע לחזור למיטה. לא עבדתי , פשוט כלום. כאילו, המוח שלי מנוון ההורים שלי אמרו לי שאני כמו נכה, אמא שלי אמרה לי שיש לי בעייה נפשית חמורה, אבל אני לא הצלחתי אף פעם להבין מה יש לי? ואולי זה סתם משחקים ואולי אני ממש בסדר? אני מרגישה נורא רע עם כל הבעיות, בנוסף לכל זה יש לי בעיות לימודיות: ביות ריכוז, קשב , דסלקציה , אני מרגישה שאני לא מצליחה לזכור כלום מהחומר הנלמד שיש לי בלאק אאוט, אני לא מסוגלת לשבת ולקרוא משהו ליותר מידי זמן, אין לי בגרות. בנוסף לכל זה, לאחרונה התחלתי לחשוב עם יש לי גם בעיות בקשרים רומנטיים, למרות שהיה לי חבר זמן רב, שלא לחץ, כיבד אותי והתנהג אלי כמו החבר המושלם (שאני אגב יזמתי את הפרידה) אני עדיין בתולה, אני מרגישה שאני לא מסוגלת לשכב עם אף אחד, כי כל הזמן נדמה לי שאני מושפלת, אני לא יכולה לגמור מרוב מחשבות פסיכולוגיות, על כך ש"הוא יראה שאני גומרת" אז אני אשפיל את עצמי.. חשוב לי העניין של הכבוד כל הזמן יש איזה משהו באוויר ואני לא מצליחה להשתחרר מכלום!!! (בקשר להכל) רע לי עם כל זה לפעמים אני מרגישה ממש בסדר עם עצמי, שאולי הכל הצגה ואני בעצם בסדר, אבל אני יודעת שחלק מזה העמדת פנים(דו משמעות) אולי אני נותנת לבעיות להשתלט עליי יותר מידי והופכת את עצמי למסכנה כאילו רוצה תשומת לב למרות שיש לי חברים כשהייתי ילדה קטנה לא היו לי כמעט חברים אבל זה עבר ומגיל 12 התחברתי עם די הרבה ועכשיו יש לי יותר, אבל תמיד הייתי איכשהו מוזרה , אני מרגישה לפעמים כמו משוגעת אמיתית: מדברת אל עצמי כל הזמן (כשאף אחד לא רואה) , היו לי גם כל מיני טקסים מסוימים שקצת מביך אותי לאזכר אותם וכ"ו. אני בטוחה שהשמטתי הרבה דברים פה אולי אפילו חשובים אבל אני חושבת שהמכתב התארך יתר על המידה, פשוט הייתי רוצה לקבל חוות דעת של מה שיש לי אם בכלל יש ומה כדאי לעשות עם זה. תודה מקרב לב.

לדעתי את חייבת לחזור ולקבל עזרה מקצועית לאור כל הבעיות שגם יש בבית.מציעה לך לפנות בהקדם לטיפול אפילו במסגרת קופ"ח. אני ממליצה שתפני את השאלה לד"ר רובינשטיין ו/או לד"ר קפלן לקבלת תשובה מקצועית יותר.

מזה כ- 5 שנים אני מטופלת בכדורים, לצערי הרב. עקב התקף חרדה שממנו לא התיישרתי ורק דרך מתן כדורים חזרתי למסלול חיים רגיל, אבל לא כמו שהיה. טופלתי בפרוזאק ולאחר כשנה הפסקתי אותו ולאחר תקופה קצרה חזרתי למצב של שכיבה במיטה. שוב החזירו אותי לפרוזאק ולפני כשנה עברתי לסרוקסט. הייתי רוצה לדעת האם כל חיי אזדקק לתרופה או שיש מצב שיתנו לי אפשרות לנסות ולרדת ולהפסיק. כמו כן האם יש מצב שזה דבר שעובר בתורשה, אף על פי שבמשפחתי אף אחד לא סבל אי פעם מחרדות. הייתכן שילדי יכולים אף הם להפגע בשלב מסויים בחייהם ? לתשובתך אודה.

מיכלי, עד כמה שידוע לי חרדה הינה הפרעה נפשית ולא מחלת נפש-לכן לגבי שאלתך אם זה עובר בתורשה-התשובה היא-לא. קשה קצת לענות על יתר שאלותייך-אנא פרטי יותר לגבי התקף החרדה הראשוני שציינת,במה הוא התבטא ואיך את מרגישה היום?? עדי

בהשגחה רפואית בבהשגחה רפואית במקרים מתאימים ניתן לרדת בהדרגה ולהפסיק את הטיפול – לא הצליחו להראות קשר גנטי לרוב מחלות הנפש – אולם מחקרים מראים שכיחות יתר של חלק מהמחלות במשפחות מדוע אינך פונה לרופא שלך כדי לברר אפשרות של הפסקת התכשיר?

תודה לד"ר פלד ולעדי שעניתם לי. זה נכון שבעצם זה התחיל כהתקף חרדה. לילה אחד לפני כ- 5 שנים חשתי שאני חוטפת התקף לב, והגעתי לביה"ח כשאני מסוחררת ובטוחה שהולכת למות. מיד בדקו, נתנו לי זריקת הרגעה ואמרו לבעלי שנכנסתי לפניקה ואזדקק לרופא. מה שקרה שסבלתי מקוצר נשימה, בחילות, ירידה במשקל ולא הבנתי מה בעצם קורה לי, דבר שמעולם לא קרה לי שאני בחורה שהייתי מודל לחוסן נפשי ועזרה לזולת ופתאם לי קורה משהו, אין הסבר, ורק התדרדרות. לצערי הרב התחלתי ללכת לרופא אשר נתן לי כדור שכמעט הלכתי ממנו, נשכבתי במטה וזה היה ל- 3 חודשים בלי יכולת לקום ולבצע כל פעולה שהיא. כיום אני מטופלת אצל רופא פסיכיאטר, מנהל מחלקה, אשר לאחר שבקשתי ממנו לרדת במינון הוא אמר לי שכבר הפסקתי לאחר שנת טיפול ונפלתי שנית, כך שיש סיכוי שזה יחזור, מה עוד שהוא אמר לי שפשוט חבל להפסיק, ויתכן אפילו שהטיפול ימשך לאורך כל חיי. היום אני מטופלת ב20 מ|ג סרוקסט יש לי תופעות בשרירי הידיים שלא מרפים ממני ולכן חשבתי שאולי כדאי להפסיק אך הרופא המטפל שלי אמר לי שלא כדאי. מה דעתך דר פלד??? לתשובתך אודה.

אני מבקשת מידע על תופעה זו. היכן אוכל למצא חומר כתוב בנושא זה (רצוי בעברית). מדובר בתופעה זו אצל ילדה בת שנתיים וחצי, ולאיזה תחום שייך הטיפול בתופעה זו? בתודה מראש אסתי

פני לרופא ילדים

לד"ר פלד שלום תודה עבור תשובתך המהירה. האם רופא הילדים מטפל בבעיה זו? או שהוא מפנה לגורם אחר. אני מעוניינת לדעת האם זה שייך לתחום הפסיכולוגיה או הפסיכיאטריה. אני בעצמי מתחום הטיפול, ורוצה לעזור לידידה, שדי חוששת מטיפול. בתודה מראש אסתי

אני מודה לך בעד התגובה ומבינה שלציפרמיל אין השפעה אנטי-פסיכוטית. שאלתי לא היתה אם תרופה זו עשויה להוציא אותי ממצב פסיכוטי, אלא נסיון להבין כיצד היא עשתה זאת :) אני מתחילה להסיק שלשאלה זו אין תשובה.

הודעה זו היתה אמורה להישלח כתגובה לדברי ליאור למטה.

היי שירלי אפשר לצאת מאפיזודה פסיכוטית גם בלי תרופות. יש כאלה שנכנסים לאפיזודה כזאת למספר שעות ואולי פחות ופשוט יוצאים ממנה בלי שום עזרה מבחוץ. זה שלקחת באותו זמן ציפרמיל בכלל לא רלוונטי לדרך שבזכותה הצלחת לצאת מזה. אמרת שאת סכיזוטיפלית? זה הרי אחד מהמאפיינים הבולטים של ההפרעה (גלישה למצבים פסיכוטיים). תביני אני לא פסיכיאטר ואני עונה לך רק עפ"י הניתוח שלי את המצב. מה אומר הרופא שלך על העניין הנ"ל? מה קורה איתך היום עם המחשבות והקולות? הם חוזרים לפעמים או שזה היה אירוע חד פעמי? ביי ליאור

היי ליאור, תודה בעד התגובה. בתשובה לשאלתך, איני שומעת קולות אף פעם והדלוזיות לא חזרו מאז שלקחתי את הציפרמיל. יתכן שחרדה ודיכאון מדרדרים אותי למצב פסיכוטי. אגב, נראה שאתה מאד מתמצא בעניינים אלה- אפשר לשאול איך? שירלי.

הי כיצד אפשר לזהות בבירור התקפי חרדה כמו מצבי לחץ גופניים (דפיקות לב וקוצר נשימה)הנובעים מתופעה פסיכולוגית . תודה

סימפטומים של חרדה עלולים להיות תוצעה של מחלה גופנית (לא פסיכיאטרית) כגון פעילות יתר של בלוטת המגן או של הפרעה בקצב לב לכן כדאי לפנות לפסיכיאטר שהוא רופא בהכשרתו ויכול לשלול מחלה גופנית וגם לאבחן ולטפל במחלה גופנית שאיננה פסיכיאטרית חרדה כמחלה פסיכיאטרית מגיבה טוב לטיפולים תרופתיים מודרנים וחבל לסבול סתם ולפנות לטיפולים לא יעילים אחרים

לד"ר פלד ולאחרים לאחרונה החלפתי את התרופה מציפרמיל לסרוקסאט. הבנתי שייתכן שהכדור גורם להשמנה אך ישנם גם כאלה שאומרים שהוא לא גורם להשמנה. רציתי לשאול מה נכון? ואם כן הוא גורם להשמנה האם זה בדרך של הגברת התיאבון או ללא הגברת התיאבון? תודה.

הנושא נדון בעבר אני ממליץ לך לחפש כאן בעמודים קודמים אם אמצא אני יוסיף את הלינק לכאן. גיא

אני השמנתי

סרוקסאת לא משמין

i have news 4 u

שמעתי שתרופות נוירולפטיות כגון רידזין וריספרדל עלולות לגרום להפרעות בקצב הלב אצל הנוטים לכך ומהוות סכנה לנוטלים. האם נכון הדבר גם לגבי מודאל? תודה.

נכון תרופות ניורולפטיות עלולות לגרום לשינויים בקצב לב (כולל מודאל) לכן מומלץ מעקב רפואי בזמן לקיחת התכשיר מעבר לכך אין זאת סיבה להפסיק את הטיפול

לד"ר פלד ולאחרים: הפסיכיאטרית מקופ"ח העלתה לי את המינון של ציפרמיל מ - 20 מ"ג ל - 30 מ"ג. אבל עקב כך שהציפרמיל לא אושר בקופה, החליפו לי היום את התרופה לסרוקסאט. על סמך המרשם הקיים לציפרמיל. האם גם את הסרוקסאט אני יכולה לקחת במינון של 30 מ"ג?שכחתי לשאול זאת את רופאת - המשפחה. תודה.

טיפול הבחירה בסרוקסאט הוא 20 מ"ג כדור אחד ביום חלון טיפולי הוא בין כדור אחד ל4 כדורים דהיינו 20 - 80 מ"ג ליום תתחילי מכדור אחד ביום על תעלי במינון ללא השגחת רופא יש צורך במעקב רפואי יעיל בלקיחת התכשיר האם הובהרו לך תופעות הלוואי - ואיך להתגבר עליהם ? ניתן ליצור קשר ליעוץ נוסף