פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
10/10/2006 | 22:59 | מאת: מיואשת מהחיים

אני בעלת הפרעת אישיות גבולית וסובלת מדיכאונות חוזרים ונשנים ניסיתי שלשום להתאבד באמצעות מנת יתר של כדורים ונכשלתי.(כמו בחיי כך במותי) בדף השחרור מהמיון מצויין שאני סובלת מ:B.P.D האם האבחנה הנ"ל כוונתה לבורדורליין? אם כן מה הפירוש המדויק לכל אחת מהאותיות הללו?

12/10/2006 | 22:46 | מאת:

שלום, borderline personality disorder , "הבדיחה" שאני לא מוצלחת גם בניסיון להתאבד היא ישנה ואין זה חידוש שלך...., כל טוב דר' גיורא הידש

10/10/2006 | 22:46 | מאת: ציפורה

שלום רב, אני לוקחת כדורי ציפראלקס (חצי כדור של 10 מ"ג) מזה כשנה לטיפול במצבי לחץ ומתח נפשי. א. ישנה ירידה ברורה בחשק המיני. הרופאה המליצה לי לעבור לאפקסור. מה דעתך? ב. קראתי על תרופה המבוססת על צמח ההיפריקום הנמכרת בארץ בשם "רמוטיב" ושמאמר אודותיה פורסם בירחון האגודה הבריטית לפסיכיאטריה ותופעות הלואי שלה פחותות. מה דעתך? ג. במאמר של ד"ר יורם הרט הוזכרה תופעת לואי אפשרית של נשירת שיער מוגברת. מה דעתך? תודה

לציפורה הרמוטיב הוכיחה את עצמה כיעילה לטיפול במצבי דיכאון קלים עד בינוניים אבל לא לחרדה, למרות שהגיוני שהיא יעילה גם לחרדות. שמעתי על נשירת שיער רבה יותר למרות שאיני בטוח שמדובר על תופעת לוואי, פעמים רבות גם מתי שהמצב הנפשי לא טוב ישנה נשירת שיער רבה. לא כתבת עד כמה הציפרלקס יעילה אצלך?? בכל אופן מדובר על טיפול עם מינון נמוך, המינון המקובל של ציפרלקס הוא 10 מג' ביום. לכן אם התגובה לטיפול אינה מספקת יש צורך לשקול או עליה במינון הציפרלקס או החלפת התרופה. האפקסור עשויה להיות בחירה טובה. כל טוב דר' גיורא הידש

10/10/2006 | 22:31 | מאת: חיים

שלום אני בן 47 רווק ללא חברים וחברה מזה תקופה ארוכה כשאני הולך ברחוב או כשאני באוטובוס אני מדבר עם עצמי בקול רם,ולקח לי זמן להבחין בכך ולהפסיק לדבר עם עצמי, שאלה: ממה התופעה הזו נגרמת,והאם זה מצריך טיפול פסכיאטרי תודה

12/10/2006 | 17:26 | מאת: אדם

מי נסיון שלי זה טוב מאוד על תילחם עם זה עם אתה מרגיש טוב עם זה תמשיך שים פלפון תגיד שאתה מדבר עם מישהו בפלפון

12/10/2006 | 22:35 | מאת:

לחיים אכן אין מדובר בתופעה נדירה אבל אין זה טבעי ורוב האנשים אינם מדברים עם עצמם, העובדה שאתה שם לב ומפסיק יכולה להרגיע. בכל אופן כדאי להגיע לאבחון מלא אצל פסיכיאטר כדי לבדוק האם אינך נמצא במצוקה כלשהי בזמן האחרון. כל טוב דר' גיורא הידש

מחקר חדש קובע שתרופות אנטי-פסיכוטיות ותיקות יעילות כמו תרופות חדשות היקרות פי 10 http://www.themarker.com/tmc/archive/arcSimplePrint.jhtml?ElementId=nh20061004_03&ElementId=nh20061004_03 17:33 | 04.10.2006 נמרוד הלפרן מחקר חדש בבריטניה קובע, כי הטיפול בתרופות אנטי-פסיכוטיות ותיקות אינו נופל ואף עולה על הטיפול בתרופות חדשות, היקרות לאין ערוך. המחקר, שנערך באוניברסיטת קיימברידג' ואשר על ממצאיו דיווח העיתון "וושינגטון פוסט", מערער על ההנחה המקובלת בעולם הרפואי, כי תרופות חדשות יעילות יותר מאשר תרופות פחות חדשות. המחקר מכה גלים בתעשיית התרופות האנטי-פסיכוטיות שמכירותיה מסתכמות ב-10 מיליארד דולר בשנה בארה"ב לבדה. המחקר הישווה בין התוצאות של טיפול תרופתי במאות חולי סכיזופרניה (שסעת, בעברית), כאשר חלק מהחולים טופלו במגוון תרופות ותיקות יותר, וחלקם בתרופות חדשות יותר, אשר מחירן מגיע לעיתים לפי 10 ממחירן של התרופות הוותיקות. ממצאי המחקר הפתיעו את החוקרים. התברר כי הטענות בדבר עדיפותן של תרופות חדשות היו מופרזות במקרה הטוב, וחסרות בסיס במקרה הרע. המחקר, שאותו הוביל הפסיכיאטר פיטר ג'ונס, אינו הראשון המגיע למסקנה זו. מחקר שערך הפסיכיאטר האמריקאי רוברט רוזנהק בשנת 2003, הראה כי לא היה כל הבדל בתוצאות הטיפול בין התרופה האנטי-פסיכוטית הוותיקה Hardol לבין התרופה החדשה יחסית של אלי לילי, Zyprexa. מחקר של הממשל האמריקאי, שפורסם בשנה שעברה, העלה כי תוצאות הטיפול בתרופה ותיקה אחרת - Perphenazine - היו לא פחות טובות מאלו של תרופות חדשות יותר. לדברי רוזנהק וג'ונס, הסיבה לשימור ההנחה השגויה בדבר עדיפותן המכרעת של התרופות החדשות על פני קודמותיהן טמונה בכך שמחקרים שעורכות חברות תרופות אינם בודקים את תוצאות הטיפול בטווח הארוך, ובמקום זאת מתמקדים רק בתוצאות הטיפול בטווח הקצר - תסמינים או תופעות לוואי. עקב כך, אמרו החוקרים, מחקרים אלו אינם משקפים את תוצאות הטיפול התרופתי לאורך זמן. ג'ונס הוסיף על כך את השיווק האגרסיווי של התרופות על ידי החברות, אשר תרם בשנים האחרונות לזינוק חד במספר המרשמים של תרופות אנטי-פסיכוטיות חדשות שרושמים רופאים, במיוחד לילדים. מגזר התרופות בארה"ב לבדה מוציא מדי שנה על שיווק 21 מיליארד דולר.

12/10/2006 | 10:33 | מאת: לא מבין הרבה

ההבדל בתרופות בין הדור הקודם לתרופות החדשות לא מתבטא בהצלחת הטיפול והעובדה היא שעד היום ממשיכי לתת אותם בהרבה מקרים. ההבדל המשמעותי הוא בתופעות הלוואי ובנזקים לטווח ארוך. ההצלחה של התרופות החדשות היא בתחום של מיזעור נזקים. איני קורא אנגלית ברמת מאמרים. אבל האם זה מוזכר בלינק שהוספת?

12/10/2006 | 22:32 | מאת:

שלום, מבחינת ההשפעה האנטי פסיכוטית זה נכון. התרופות מהדור החדש משפיעות גם על הסמנים השליליים של הסכיזופרניה ולכן משפרים את התפקוד בנוסף כפי שצויין יש פחות תופעות לוואי, גם נאורולוגיות ובעיקר טרדיב דיסקינזיה שהיא תופעה קשה, שכיחה ועמידה לטיפולים אחרי שהופיעה. כך שאין ספק שצריך להשקיע את הכסף ולהנות מטיפול טוב יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

10/10/2006 | 21:21 | מאת: מרגלית

וגם חרדה האם היו מטופלים שעברו היפנוזה וזה עזר להם לצאת מדיכאון וחרדה ?

ממממ זאת גם השאלה שלי מענין מה הד"ר יענה

למרגלית היפנוזה היא כלי מצויין לטיפול בחרדות, מצד שני בדיכאון היא אסורה. היפנוזה עלולה להעמיק דיכאון ולגרוום לנזק לכן אחת האבחנות שבה אסור לטפל בהיפנוזה היא דיכאון. כל טוב דר' גיורא הידש

10/10/2006 | 16:10 | מאת: רועי

לכבוד ד"ר גיורא הידש שלום רב, בשורות טובות בפי.... אתה יושב..?? אזכיר לך רק על מה דובר... קרוב משפחתי אושפז בבית חולים פסיכיאטרי, בגיל 16, למשך 3 שבועות, לאחר הצהרת אובדנות. אובחן עם הפרעת אכילה NOS, והפרעת אישיות לא ספציפית. שוחרר בחתימת הוריו. לאחר מכן, כעבור חודשיים, אושפז בבי"ח תל השומר ליחידה להפרעות אכילה, ואושפז כחודשיים, ואובחן עם אנורקסיה נרבוזה, הפרעת אישיות גבולית, אגורפוביה, חרדת נטישה, ודיכאון מג'ורי- דיסתמיה. ** מחלקה זו לא מחוייבת בדיווח למשרד הבריאות, ואיננה מוגדרת כמחלקה פסיכיאטרית.** בפנייתי הקודמת אליך שאלתי האם ניתן להסיר את שמו של קרוב משפחתי מקובץ האשפוזים הפסיכיאטריים במשרד הבריאות עפ"י חוק נוער טיפול והשגחה- 1995: "לא יתועד במאגרי המידע הפסיכיאטריים אדם שאושפז בבי"ח פסיכיאטרי בהיותו קטין למעט אם אובחן כסובל ממחלת נפש מסוכנת." בשנתיים האחרונות לערך הסיר משרד הבריאות מיוזמתו כ-2000 שמות של 'קטינים' מהמאגר. ואני שמח לבשר לך ולעדכן אותך שלא מכבר קיבל תשובה: "שלאחר בדיקה במאגר המידע הארצי, בבתי חולים פסיכיאטריים, אין רישום אודותיו." אז קודם כל מזל טוב !!!! ***** שנית רציתי לשאול אותך מה זה אומר ???? ידוע לנו שהמידע המצוי במאגר מוגדר כסודי ביותר ומשתמשים בו רק לצורכי רישוי כלי ירייה, כלי רכב, סיווג בטחוני, ומוסדות בטחוניים שמורשים לקבל מידע ממנו הם בד"כ צה"ל, שב"כ והמוסד. האם זה ששמו לא קיים במאגר זה אומר שהוא יוכל לקבל רישיון כלי ירייה ? כלי רכב ? האם שירותי הבטחון כבר לא יכולים לקבל אודותיו מידע ? ואם נסכים לרגע להרחיק לכת... האם כעת יוכל להתגייס לשב"כ ? למוסד ? האם הדלת שבעבר נסגרה, וכיום נפתחה מחדש, מאפשרת לו לעבוד בכל עבודה ומבלי לחשוש לעתידו המקצועי ? אשמח לשמוע ממך פרטים... תודה מראש. רועי.

12/10/2006 | 22:26 | מאת:

לרועי אני שמח לשמוע שהחוק מתקיים ואכן כפי שמשרד הבריאות אמור לעשות הוא כבר מחק את השם מקובץ המאושפזים. יופי, טוב לשמוע דברים טובים. כאשר אחד המוסדות שציינת פונה למשרד הבריאות כדי לקבל אינפורמציה בקובץ המאושפזים התשובה של משרד הבריאות תהיה שלילית. לכן פורמלית הדלת פתוחה. אבל אל תשכח שבכל אחד מהמקומות האדם צריך למלא טופס של הצהרת בריאות ושם צריך לדווח אמת. כך שכל משרד ממשלתי או מקום אחר יחליט מה חשיבות של האירועים שהקרוב עבר וכיצד להתייחס אליהם. כל טוב דר' גיורא הידש

10/10/2006 | 08:17 | מאת: אב

התחלתי לקחת סרוקסט 1 ביום לפני 17 ימים לטיפול בדיכאון שנגרם כנראה ממלחמה (אני תושב צפון) , ונכון לעכשיו כל הסימפטומים חלפו. הבנתי שנהוג להפסיק את התרופה בהדרגה - באיזה אופן היית ממליץ לעשות זאת? ועוד משהו: אני סובל מתופעת לוואי יובש בפה שמאד מפריעה - האם היית ממליץ לנסות להחליף ב- SSRI אחר בתקווה שהוא יהיה יעיל באותה מידה ולא יגרום יובש, והיית מעדיף ציפרמיל או פרוזק בעדיפות ראשונה? האם ניתן להחליף מיד?

10/10/2006 | 16:39 | מאת: דו?רו?ן

טיפול מינימאלי למניעת חזרת הדיכאון הוא חצי שנה , יורדים בהדרגה ככל שיורדים יותר בהדרגה כך פחות תופעות לואי של ה"גמילה" יהיו, שבוע -שבועיים 3/4 כדור אח"כ שבוע שבועיים 1/2 כדור אח"כ יום כן יום לא חצי כדור ואח"כ מפסיקים. תופעת הלואי של יובש בפה צריכה לרדת ולעבור תוך כמה שבועות, כך שאם הכדור עוזר לא כדאי להחליף לכדור אחר .

12/10/2006 | 22:20 | מאת:

לאב תודה לדורון ואכן לא כדאי להחליף את התרופה אחרי זמן קצר. אני חושב שישנה סיבה מדוע הרופא המטפל בחר בסרוקסט דווקא, אז אם אתה חושב להחליף את התרופה חשוב להתייעץ עם הרופא המכיר אותך. כל טוב דר' גיורא הידש

10/10/2006 | 06:46 | מאת: תמימי

הודיעו לנו בעבודה על ההשלכות של הרפורמה במערכת הבריאות- רפורמה שמה שעומד מאחוריה הוא כביכול להפחית את הסטיגמה ממחלות הנפש, אבל למעשה מה שמעניין את כולם זה כסף, כסף ועוד פעם כסף. בתכל'ס, אנחנו אמורים לצמצם את העבודה שלנו ל14 פגישות לכל מטופל, לא משנה אם מדובר בנער הסובל ממחלה נפשית, מהפרעת אישיות קשה או מתנאי הזנחה הוריים בלתי אפשריים. 14 פגישות- ולרחוב, לבית, לסבל. מה איכפת? אין לך כסף, תסבול. כשהמנהלת שלנו אמרה לנו את זה, זה פתאום נשמע לי כל כך מוחשי ונורא. אנחנו מרפאה שנותנת שירות לילדים ולנוער, מרפאה קהילתית. אנחנו עושים עבודות של קישור ותיווך בין כל הגורמים בקהילה המרכיבים את עולמו של הילד והמתבגר- בית הספר, המשפחה, הרווחה, חונכות פר"ח, רפואה. ועכשיו כל הסל עובר לקופות חולים. ושם חשוב מגעים, הרבה מגעים. מה זה מגעים, תשאלו? לראות מטופל, מהר, הרבה וביעילות. מה זה אומר? תרופות, הרבה תרופות. ופסיכותרפיה של שלוף, כי מה כבר אפשר להספיק לעשות בשלושה וחצי חודשים המוקצבים לכל אדם לשנה? ומה זה עוד אומר? שהקליניקות הפרטיות יפרחו, הפסיכולוגים והפסיכיאטרים יתעשרו, והעניים ישארו לבד, ללא טיפול, מוזנחים. אני יוצאת מהישיבה מזועזעת, ואומרת למנהלת שלי- אבל צריך לעשות משהו... היא אומרת שהיא נלחמה ולא הקשיבו לה, ואולי הגיע הזמן שהאוכלוסיה החלשה תצא קצת לרחובות... משוגעי כל העולם, התאחדו! אנחנו האוכלוסיה החלשה. אנחנו, עם הדיכאון שלנו, עם הפסיכוזה, עם המצוקה והנידוי החברתי, עם הצורך המטופש להסתיר את המחלות שלנו ועם הסטיגמות... מאיתנו נדרש לצאת לרחובות ולשבות רעב על מפולת הערכים של מדינת ישראל, שמאמצת אל ליבה את עגל הזהב הכסף וכיסוי התחת, על חשבון ערכי היהדות שלנו שמזכירים שוב ושוב את החלש, הפצוע היתום והאלמנה. ואין דין ואין דיין. הנשיא שלנו- חשוד באונס. הרמטכ"ל- במעילת כספים. כולם מושחתים שם למעלה, ואנחנו בבתים שלנו, מתייסרים, משלמים מאות שקלים כדי לקנות אהבה מבני אדם שמתפרנסים ממצוקות האדם המודרני- לא מודרני הזה, שמבודד את השונה, שלא מוכן לשמוע שהמלך ערום וקר לו כל כך מול הניכור והאטימות והשחיתות והזנות שמשתוללת לה כאן בארץ על כל צעד ושעל. חברי המטפלים קיבלו את הגזירה בשתיקה עצובה. ואני זעקתי. אני האוכלוסיה החלשה הזאת, ששנים שילמתי כל כך הרבה כסף על שירות שהמדינה לא נתנה לי, ששנים הסתרתי מצבים רגשיים קשים בגלל מערכת חסרת גמישות, שמנסה היום להגיד את דברי במקומות אחרים ומושתקת, ובסופו של דבר המקום היחיד בו לא מוחקים אותי הוא פורום בו אני כותבת בעילום שם, יחד עם אחי ואחיותי הסובלים יחד איתי. נמאס לי לשתוק. כל כך נמאס לי לשתוק מול האטימות והשחיתות. ומצד שני, אין לי ברירה. פי סתום, כי אם אצעק חזק מדי, שוב אחשד במניה, דיפרסיה פסיכוזה או שאר מריעין בישין. לאנשים עם מחלה נפשית אין רגשות. כל כאב ישר מתוייג כמחלה.כל צעקה כהתפרצות זעם. וכל בכי, כדיכאון. מסתכלים עלינו במבט החומל כבייכול, על זה שאנחנו חולים ומסכנים, ולא מוכנים להקשיב לאמת שבדברים. כי לפסיכוזה אין מה להקשיב. פסיכוזה זה שטויות. צבא ההגנה לפסיכוזה היא אני. אני בצבא הזה כבר מגיל 18 ועוד לא השתחררתי. אני אשתחרר כשאנשי מקצוע יתחילו להקשיב לאדם באשר הוא אדם ולא יתייגו אותו וירחיקו אותו כשהוא צועק או מדבר בשפה לא מובנת. לא איכפת לי לתרגם פסיכוזות של אנשים לאנשי מקצוע שיתחילו קצת לפתוח את הראש ואת הלב ולהקשיב לאמת שלנו ולהבין שאם אינם מבינים אותנו ואת הכאב שלנו, זה לא אנחנו הלא נורמליים בחבורה. זה הם. כי להוציא אדם מאיזשהי חברה כי הוא אינו מובן זה בעיני פשע גדול. במיוחד שאותם האנשים אינם רוצים לפגוע. בסך הכל רוצים, אני רוצה, שיקשיבו לי ויכבדו את החוויה שלי ולא ישתיקו אותי כל פעם שאני אומרת משהו שלא נעים לממסד להקשיב לו. אנשים שמנסים לאמר את דבריהם, בנחרצות ובעיקשות, כבר שנים, כמו צביאל רופא וחבריו, האם אנשי המקצוע מקשיבים להם באמת? האם הם מוכנסים כאורחים של כבוד לקבוצות הדנות באתיקה מקצועית וכוללות אנשי מקצוע מכובדים? ואם לא, למה לא??? אני זועקת כאן את זעקתי אחרי שנמחקה מפורום של אנשי מקצוע. שם מחקו אותי. כאן אני יודעת שלא אמחק. כמה עצוב הוא עולם המוחק כאב של אנשים, ומוחק זעקה. כמה עצוב הוא עולם, המתעלם מאוכלוסיה סובלת של נשים, ילדים, חולים ועניים. הלוואי ונצליח לתקן את המעוות. חברה בריאה נמדדת ביחס שלה לחריגיה. החברה שלנו כאן בישראל חולה, חולה מאד. אני מתפללת להחלמתה. תמי.

10/10/2006 | 15:51 | מאת: דור

לתמי שלום וחג שמח! קראתי את דבריך ולמרות זאת- לטווח *הרחוק*- ניתן לבטל את כל מערכת בריאות הנפש ולהגדיר מחדש את רוב מחלות והפרעות הנפש כמחלות של מערכת העצבים, מחלות והפרעות שנוירולוג יכול לטפל בהם. כך זה היה לפני 60 שנה כאשר נוירולוגיה ופסיכיאטריה היו ביחד ואין סיבה שזה לא יחזור לכך בעתיד. כבר היום הגבול בין נוירולוגיה לפסיכיאטריה הוא די שרירותי ולא מהותי. כמו שלא שולחים לטיפול פסיכולוגי חולים בפרקינסון או אפילפסיה, כך אין ממש הכרח לשלוח לטיפול פסיכולוגי חולים שמאובחנים בהפרעות פסיכיאטריות שונות. כבר היום מס' האבחנות שפסיכולוג יכול לרפא הוא מצומצם מאד ובעצם רוב הפסיכולוגים מטפלים באנשים בריאים או בבעיות של האישיות אבל לא בבעיות ביולוגיות (חרדה, דיכאון, כפייתיות, פסיכוזה, מניה)- בעיות כאלה ניתן לפתור ע"י תרופות. רוב הפסיכיאטרים בארץ מזמן נטשו את הפסיכואנליזה והפסיכותרפיה ומתמקדים רק בטיפולים ביולוגיים, דבר שהוא חיובי במהותו, כי הוא מצמצם את הפער בין הרפואה הרגילה (כמו נוירולוגיה) לבין הפסיכיאטריה, שעדיין נאבקת על הלגיטימיות שלה בעולם הרפואה. ייתכן שהרפורמה מסמנת את סוף דרכה של הפסיכולוגיה הקלינית (לפחות הציבורית), אבל פרנסתם של הפסיכולוגים איננה הדבר העיקרי שצריך לדאוג לגביו, בסדר העדיפויות של החברה.

10/10/2006 | 16:51 | מאת: דו?רו?ן

תמימי, מזעזע , אני לתומי חשבתי שהעברת הטיפול לקופות חולים תשפר את המצב , אבל כנראה שתיצור רק יותר לחץ על קופות החולים והשירות ילך וירד ,נראה איזה תקציבים יעבירו לקופות החולים ואיזה כוח אדם יטפל ואיך תעשה ההעברת האחריות האם מהיום למחר? מה עם בתי חולים פסיכיאטריים? יסגרו? יעברו לבעלות קופות החולים ?? כנראה כרגיל במדינתינו של תרבות ה"סמוך" יהיה בלגן .

10/10/2006 | 20:13 | מאת: תמימי

דורון ואולי הרפורמה כן תעזור. מי אני שאדע לנבא? השאלה היא מה ינחה את קופות החולים- האם השיקולים הכלכליים, או רווחתם של ילדי ישראל. כרגע הקיצוצים לא פשוטים והמרפאה שלנו תיפגע מכך- בתקנים, במקומות שיקומיים לבני נוער, בזמן הדרכה לאנשי מקצוע שאינו נחשב "מגעים", ובאורך ואיכות הטיפול הפסיכולוגי שיתנן. המשמעות היא גם הרבה יותר הסתמכות על טיפולים תרופתיים. זה רע בעיני. לתת לילד פרוזק במקום חיבוק זה רע בעיני. ילד צריך חיבוק. שההורה יקח פרוזק כדי שיהיה לו כוח לחבק את הילד. הילד הוא הפרוזק של ההורה. אם החיבור בין ילד להורה מתקיים כמו שצריך, לא צריך תרופות. אבל זה לא ממש קורה אצלינו במרפאה. ולכן צריך לטפל בהורים, במסגרת הטיפול בילדים. הרבה מהעבודה שלי בלידים מתבצעת דרך טיפולים הורה- ילד שהם למעשה טיפול בהורה, שלמען עצמו לא הולך לטיפול, אבל מגיע לטיפול "בשביל הילד". 14 פגישות בשנה לא מספיקות. האם קופות החולים ידעו למצוא פיתרון טוב יותר לבריאות הנפש בישראל? לא יודעת. מתפללת שכן. תמי.

10/10/2006 | 04:08 | מאת: חסוי

טוב כבר תקופה מאוד מאוד ארוכה שאני סובלת מתופעות מוזרות ביותר אני בחורה צעירה בת 22 לומדת בריאה בדרך כלל תמיד שמחה אבל בשנה האחרונה אני מרגישה שמצבי הנפשי הולך ומדרדר זה התחיל מתופעות של קוצר נשימה לחצים בחזה כאבי ראש מטורפים שפקדו אותי מידי יום ולפעמים ימים שלמים, תוך כדי הופיעו מחשבות שאין לי שום שליטה עליהם על דברים רעים ואסונות לי ולמשפחתי הדבר כמובן מפריע בחיי היומיום הפסקתי לעבוד אני לא מצליחה להתרכז בכלום וכל הזמן סובלת מכאבים ומחשבות טורדניות ,זה פשוט כל היום כל דקה! היחסים שלי עם ההורים לא טובים יחסית , זה עיניין של תקופות אבל כרגע לפחות איך שאני מרגישה הם ממש לא טובים, אני מרגישה שהם לא מבינים אותי שאני פחות חשובה מהאחים האחרים (למרות שמבחינה חומרית אף פעם לא היה חסר לי דבר) וממש מתסכל אותי איך הם לא שמים לב שאני ממש ממש במצוקה. אני לא מוצאת את עצמי אין לי חשק לכלום והמחשבות האלה שמטרידות. דבר נוסף שיתעורר בחודשיים האחרונים זה איזו תחושה שהזיכרון שלי לא כמו תמיד. הדבר מתבטא בזה שאני שוכחת דברים מאוד פשוטים , דוגמא- היה משהו שתככנתי לעשות עם חבר דיברנו על זה ואחרי 20 דק אמרתי שיש לי משהו לעשות ואז הוא הזכיר לי שקבענו .. הדבר ממש מלחיץ כי באמת שכחתי מזה לגמרי כאילו לא דיברנו על זה. קורים עוד דברים קטנים לגבי הזיכרון וזה ממש ממש מפחיד אני כבר לא יודעת מה לעשות אין לי עם מי לדבר רק עם חבר שלי והוא אומר לי "אני לא יודע מה להגיד לך אין לי פתרון" אני לא יכולה לדבר עם ההורים שלי להפך אני מתרחקת מהם לא רוצה לדבר איתם זה מגיע לחיכוכים ושוב יש לי כאבים ובכי ודפיקות לב וכל הדברים הנוספים אני יודעת שיש לי בעיה ... נפשית ,קשה לי מאוד להשלים עם זה ואני לא מצליחה לראות את עצמי מדברת על הבעיות שלי עם בן אדם זר כמו פסיכולוג אני מתביישת ! אני בן אדם יחסית סגור שכלפי חוץ הכל נראה מצוין אפילו ההורים שלי לא רואים כלום. כמו כן שהתחילו התופעות הגופניות הלכתי לרופא המשפחה והוא החליט שזה לחץ ונתן לי איזה כדור הרגעה לא לקחתי פחדתי לא יודעת שיקרה לי משהו אני לא רוצה להיות על כדורים אני לא רוצה להרגיש חולת נפש אבל אני כבר ממש לא יודעת מה לעשות בבקשה תעזרו לי אני ממש מתמוטטת נפשית...

10/10/2006 | 17:02 | מאת: דו?רו?ן

מה שאת מתארת זו הפרעת חרדה , אם רופא המשפחה שלל בעיות פיזיות אז כנראה שהוא צודק וכל התופעות שלך הם כתוצאה מלחץ וחרדה, כדאי לך לטפל בכך מהר ככל האפשר בכדי לא "להסתבך" יותר ישנם כדורים שלא ממכרים ושניתן לקחת ללא חשש של תלות בהם , כדורים ממשפחת ה SSRI שהראשון בהם היה הפרוזק הידוע, שמליוני אנשים ברחבי העולם נעזרו בו ונעזרים בו גם כיום. בכדי להגיע להחלטה נכונה כדאי לך ללכת לרופא פסיכיאטר מומחה בקופת החולים לאיבחון ולקבלת טיפול . (איזה כדור רשם לך רופא המשפחה?) חבל לסבול לשווא יש טיפול מאוד יעיל למצבך.

12/10/2006 | 22:14 | מאת:

לחסויה תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם, חבל שיעבור עוד זמן עד שתקבלי את החלטה לפנות לפסיכיאטר, עדיף היום מאשר מחר... כל טוב דר' גיורא הידש

10/10/2006 | 02:42 | מאת: שלי

שמעתי שמתקיים ניסוי או מחקר בבית חולים שלוותה, שקוראים לו DIP T M S לחולי דיכאון. זהו מכשיר שמתלבש על הראש עם אלקטרודות שמשפיע על המח והרופא שם טוען שעם הזמן אפשר לצאת מהתרופות לגמרי ולהבריא. האם מישהו יודע או שמע על הניסוי הזה? בבקשה מד''ר גיורא אם תוכל לבדוק לי על הנושא הזה, מה הם היתרונות, מה הם החסרונות, אם בכלל כדאי לעשות את זה? אני אישית לוקחת יותר משלוש שנים תרופות ושום דבר לא עוזר, כך שאני נמצאת בעמדה שאולי אין לי מה להפסיד? מודה מראש לכל המשיבים , שלי .

11/10/2006 | 12:58 | מאת: קרן

האם גם מי שלא התנסה בכדורים יכל להשתתף בניסוי?

12/10/2006 | 21:38 | מאת:

לשלי איני מכיר את הניסוי אבל את יכולה לנסות ולהכנס לאתר של שלוותה ולבדוק אתם על מה מדובר והאם הם מחפשים מועמדים. כל טוב דר' גיורא הידש

09/10/2006 | 13:59 | מאת: נועה

שלום רב, לפני כמה חודשים הייתה תוכנית בערוץ 8 על אנשים שהחושים שלהם מעורבבים. הם רואים אותיות בצבעים ומילים בטעמים שונים. שכחתי ואבקש את עזרתך- איך קוראים לתופעה הזו? שאלתי במקומות אחרים, ואמרו לי שזה סינסטזיה או קינסטזיה (משהו כזה), אבל לא נראה לי מתאים למה שהסבירו שם (בדקתי אחר כך באינטרנט). שם אמרו שהתופעה קיימת אצל כל ילד, שהוא או נולד עם כל החושים מעורבבים או ברחם כך, ואחר כך זה נפרד, ויש כאלה שזה לא נפרד אצלם. אשמח לתשובה מהירה - אני סקרנית! תודה

10/10/2006 | 00:00 | מאת: דנה ג.

לנועה, לתופעה אכן קוראים סינסתזיה sinestesia באחד מעיתוני הרפואה הייתה לא מזמן כתבה של פרופ' אבישי הניק שחוקר את התופעה. אולי זה יעזור לך בחיפוש? דנה

10/10/2006 | 20:15 | מאת:

לנועה איני מכיר את התופעה ולא ראיתי את התוכנית בערוץ 8. אומרים על לאונרד ברנשטיין המלחין והמנצח שהוא היה רואה את המוסיקה בצבעים. כל טוב דר' גיורא הידש

09/10/2006 | 12:48 | מאת: נתי

אני נוטל אנפרניל 75 במשך שבוע נגד דיכאון. תוך כמה זמן ארגיש את השפעתו והאם כדאי להעלות את המינון כדי שהשפעת הכדור תורגש מהר יותר ואם כן לאיזה מינון.(כרגע אני נוטל כדור אחד של 75 ביום). תודה מראש וחג שמח, נתי

מותר לשנות מינון רק עפ"י אישור מהרופא המטפל ולא על דעת עצמך! ההשפעה תוך חודש מהזמן שהתחלת לקחת מינון טיפולי כנ"ל. אגב, עם אנפרניל חובה לבצע EKG ותפקודי כבד (בתדירות שהרופא יקבע).

לנתי תודה לדור, עליה במינון אינה מזרזת את השפעת התרופה, גם עם מינון גבוה יותר ההשפעה המטיבה תהיה בסביבות השלושה שבועות. כל טוב דר' גיורא הידש

09/10/2006 | 09:55 | מאת: נוי

אני נוטלת כמספר חודשים 4 מ"ג אדרונקס+20מ"ג ציפרמיל לאחרונה חל הרעה במצבי את האדרונקס והציפרמיל אני לוקחת בערב אך כל הזמן אני עיפה כשאני מנסה לקחת את האדרונקס בבוקר כל היום אני עיפה.האם יתכן שהאדרונקס ממש מעיף ולא מעורר? לדעתי האדרונקס מפיל אותי.איך אוכל לדעת?

10/10/2006 | 20:11 | מאת:

לנוי האדרונקס בדרך כלל מעורר ולכן התגובה שלך מיוחדת או שנובעת מדבר אחר. למרות שהשילוב של אדרונקס וציפרמיל מקובל, אני מעדיף בדרך כלל תרופה אחת כמו אפקסור או צימבלטה שהיא מכילה את שתי ההשפעות של שתי התרופות שאת נוטלת. כל טוב דר' גיורא הידש

09/10/2006 | 07:04 | מאת: navaros

התחלתי לקחת כדור ציפרלס ליום 10מ"ג. האם מותר לשלב רגיעון מדי פעם ?

09/10/2006 | 09:58 | מאת: דו?רו?ן

אם רק התחלת לקחת כדור לוקח לו 10 ימים עד שמתחיל לעבוד , אולי בתקופה הראשונה של 10 ימים את יכולה לקחת רגיעון , אפילו שקונים ללא מרשם רופא כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל , ברגיעון אם אני לא טועה המרכיב המרגיע הוא ולריאן . קראי קישור מפורום אחר בנושא רגיעון: http://www.starmed.co.il/Forum/?MsgID=640948 עדיף לדעתי להמתין להשפעה של הציפרלקס .

09/10/2006 | 19:21 | מאת: דור

היום יש כתבה בידיעות אחרונות שבה מזהירים משילוב של תרופות "טבעיות" או תוספי מזון שונים ומשונים יחד עם תרופות. השילוב שנבדק ונחשב בטוח הוא של תרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים עם ציפרלקס. תרופות כמו קלונקס, לוריוון, אסיוול וכיוצ"ב. רגיעון לא נבדק ע"י משרד הבריאות כתרופה. זאת איננה תרופה. דווקא קלמנרבין הוא המוצר היחידי שנמכר ללא מרשם ונחשב לתרופה ולכן ניתן לתת לך תשובה חיובית רק לגבי קלמנרבין ולא לגבי רגיעון שהרכבו לא ידוע לי ולא רשמת אותו כאן.

09/10/2006 | 22:39 | מאת: navaros

מתשובתך עלי להבין כי ניתן לשלב ציפרלקס עם קלמנרבין ?

08/10/2006 | 22:50 | מאת: הפסקת שימוש

האם תחושות חום ובחילות יכולות להיות תופעות של גמילה בתהליך איטי ומתון ?

10/10/2006 | 20:06 | מאת:

שלום, בדרך כלל התחושות בהורדת מינון דומות לתחושות שבגללן הטיפול נלקח. בכל אופן קל לברר אם מה שאתה מרגיש קשור לירידה במינון. תנסה לעלות ביום אחד או יומיים למינון הקודם שבו לא היו תופעות ואם התופעות חולפות אז מתקבל על הדעת שהן קשורות לסיום הטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש

08/10/2006 | 22:27 | מאת: ג.ג.

שלום רב ד"ר ה. אני נוטלת כרגע Lustral אך התרופה אינה בסל הבריאות ואינני רוצה להמשיך לשלם עבורה למרות שהיא דווקא בסדר ורק עניין הליבידו מפריע לי (מעכב...). מה כדאי לקחת במקום בינתיים עד שאפגש עם הרופא האישי שלי? רופאת המשפחה תוכל לרשום לי מרשם. האם יש משהו מ"המשפחה" שלא גורם לעכבות ליבידו? שנית, כתוב בהוראות לבלוע את הכדור כפי שהוא אך יש חריץ על הכדור, האם בכל זאת אפשר לבקוע אותו לשניים ולנסות להוריד מינון? בתודה, ג.

10/10/2006 | 20:04 | מאת:

לג. הלוסטרל היא תרופה אחת ממשפחת התרופות נוגדות הדיכאון הפועלות על הסרוטונין. לכל התרופות יש פחות או יותר את אותן תופעות הלוואי אבל מדובר על מולקולות שונות ולכן ההשפעה על כל אדם עשויה להיות שונה. כלומר, תרופה אחרת יתכן שלא תגרום לתופעות לוואי אצלך. כמובן שלפי מכתב באינטרנט לא אמליץ על תרופה או על שינוי מינון, רופאת המשפחה או הרופא המטפל יכולים להחליט על הטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש

08/10/2006 | 18:51 | מאת: ישראלה

דר שלום מאז חודש וחצי שאני לוקחת הלידול עקב מצב פסיכוטי כרגע הרופא הוריד מינון ל2.5 מ"ג.ויש לי תופעה של הליכה ומבט כשל רובוט אין לי הבעות בפנים . האם זה תופעת לוואי של הכדור? לציין שלפני לקיחת הכדור זה לא היה. ואם אפסיק אותו תופעה זו תעלם הנ"ל מאוד מפריע לי מאחר וזה לא טבעי. ומיואשת מאוד מה עושים במקרה כזה.

09/10/2006 | 00:32 | מאת: דור

מדובר על תופעות לוואי פרקינסוניות (דומות לפרקינסון). אם הורידו לך את המינון ב-50% אז גם תופעות הלוואי האלה אמורות להיחלש. אפשר להוסיף ארטן שמפחית את התופעות. למרות שיש היום תרופות אנטיפסיכוטיות שלא גורמות לכך.

09/10/2006 | 11:46 | מאת: ישראלה

אם תוכל לפרט איזה תרופות לא גורמות לכך והאם זה מסוכן עכשיו להחליף תרופה? ומה זה ארטן? והאם אני יכולה להפסיק לקחת את התרופה ולעבור לדברים טבעיים כמו פרחי בך ואומגה 3 כמו כן , אם אני מפסיקה עם התרופה התופעות האלו נעלמות? מאחר ולמרות שהורידו מינון ב50% התופעות לא נחלשו הרופא גם חשב כך. והאם מסוכן להמשיך עם התרופה במצב של תופעות אלו?

18/11/2007 | 08:49 | מאת: טלי

שלום רב, לפני כ-10 שנים אושפזתי למשך 5 חודשים בעקבות התמוטטות נפשית וחליתי במניה דיפרסיה. מאז אני סובלת רק מדיכאונות לעתים רחוקות ואין לי מחשבות אובדניות.בעבר נטלתי כדורי ליתיום אך זה הופסק כיון שהתגלתה בעיה בבלוטת התריס. כיום אני נוטלת 1.5 כדור פרידור (הלידול) במשך כשנתיים וכדור רסיטל 20 מ"ג במשך כשנה. כאשר הייתי בהריון לפני כשנתיים סבלתי מדיכאון קשה בטרימסטר האחרון ולכן העלו לי את מינון התרופות וכתוצאה מכך בני נולד בשבוע ה-37 להריון וסבל מרעידות ומנמנום כתוצאה מתהליך גמילה והיה באינקובטור שבוע. אני מתכננת הריון נוסף ורציתי לשאול האם יש אפשרות להפסיק בהדרגה את התרופות ובמקביל להתחיל לקחת תרופות טבעיות על מנת שלא יקרה מצב דומה עם תינוק נוסף? אני חייבת לציין שבני הוא ילד בריא לחלוטין ולא נגרם לו שום נזק וכמובן שלא הנקתי אותו. בתודה מראש

18/11/2007 | 08:49 | מאת: טלי

שלום רב, לפני כ-10 שנים אושפזתי למשך 5 חודשים בעקבות התמוטטות נפשית וחליתי במניה דיפרסיה. מאז אני סובלת רק מדיכאונות לעתים רחוקות ואין לי מחשבות אובדניות.בעבר נטלתי כדורי ליתיום אך זה הופסק כיון שהתגלתה בעיה בבלוטת התריס. כיום אני נוטלת 1.5 כדור פרידור (הלידול) במשך כשנתיים וכדור רסיטל 20 מ"ג במשך כשנה. כאשר הייתי בהריון לפני כשנתיים סבלתי מדיכאון קשה בטרימסטר האחרון ולכן העלו לי את מינון התרופות וכתוצאה מכך בני נולד בשבוע ה-37 להריון וסבל מרעידות ומנמנום כתוצאה מתהליך גמילה והיה באינקובטור שבוע. אני מתכננת הריון נוסף ורציתי לשאול האם יש אפשרות להפסיק בהדרגה את התרופות ובמקביל להתחיל לקחת תרופות טבעיות על מנת שלא יקרה מצב דומה עם תינוק נוסף? אני חייבת לציין שבני הוא ילד בריא לחלוטין ולא נגרם לו שום נזק וכמובן שלא הנקתי אותו. בתודה מראש

18/11/2007 | 08:49 | מאת: טלי

שלום רב, לפני כ-10 שנים אושפזתי למשך 5 חודשים בעקבות התמוטטות נפשית וחליתי במניה דיפרסיה. מאז אני סובלת רק מדיכאונות לעתים רחוקות ואין לי מחשבות אובדניות.בעבר נטלתי כדורי ליתיום אך זה הופסק כיון שהתגלתה בעיה בבלוטת התריס. כיום אני נוטלת 1.5 כדור פרידור (הלידול) במשך כשנתיים וכדור רסיטל 20 מ"ג במשך כשנה. כאשר הייתי בהריון לפני כשנתיים סבלתי מדיכאון קשה בטרימסטר האחרון ולכן העלו לי את מינון התרופות וכתוצאה מכך בני נולד בשבוע ה-37 להריון וסבל מרעידות ומנמנום כתוצאה מתהליך גמילה והיה באינקובטור שבוע. אני מתכננת הריון נוסף ורציתי לשאול האם יש אפשרות להפסיק בהדרגה את התרופות ובמקביל להתחיל לקחת תרופות טבעיות על מנת שלא יקרה מצב דומה עם תינוק נוסף? אני חייבת לציין שבני הוא ילד בריא לחלוטין ולא נגרם לו שום נזק וכמובן שלא הנקתי אותו. בתודה מראש

18/11/2007 | 10:57 | מאת: טלי

שלום רב, לפני כ-10 שנים אושפזתי למשך 5 חודשים בעקבות התמוטטות נפשית וחליתי במניה דיפרסיה. מאז אני סובלת רק מדיכאונות לעתים רחוקות ואין לי מחשבות אובדניות.בעבר נטלתי כדורי ליתיום אך זה הופסק כיון שהתגלתה בעיה בבלוטת התריס. כיום אני נוטלת 1.5 כדור פרידור (הלידול) במשך כשנתיים וכדור רסיטל 20 מ"ג במשך כשנה. כאשר הייתי בהריון לפני כשנתיים סבלתי מדיכאון קשה בטרימסטר האחרון ולכן העלו לי את מינון התרופות וכתוצאה מכך בני נולד בשבוע ה-37 להריון וסבל מרעידות ומנמנום כתוצאה מתהליך גמילה והיה באינקובטור שבוע. אני מתכננת הריון נוסף ורציתי לשאול האם יש אפשרות להפסיק בהדרגה את התרופות ובמקביל להתחיל לקחת תרופות טבעיות על מנת שלא יקרה מצב דומה עם תינוק נוסף? אני חייבת לציין שבני הוא ילד בריא לחלוטין ולא נגרם לו שום נזק וכמובן שלא הנקתי אותו. בתודה מראש

08/10/2006 | 18:44 | מאת: אורנה

שלום רב למנהל הפורום.אני בת 31 ויש לי חרדות כבר 5 שנים. אני מטופלת כרגע בגילקס . אני מעוניינת להכנס להריון ראשון . האם עלי להפסיק את התרופה ואם כן כמה זמן יש לגוף עד לניקיון מוחלט שימנה פגיעה בעובר? בתודה מראש, אורנה.

08/10/2006 | 22:21 | מאת: גגג

אורנה שלום רב, אינני יודעת מה זה גילקס אך לפי ידיעתי רצוי לפנות למכון הטרטולוגי בירושלים עם שאלה מסוג זה. הם יתנו לך מידע מדוייק על כדורים פסיכיאטרים בזמן היריון. 02-6243663/9 סבורני שהם עונים עד 15:00. בהצלחה! ג.

08/10/2006 | 17:49 | מאת: איילה

אני מטופלת כבר שנה וחצי בריספרדל בעקבות התקף מאני.כרגע המינון הוא 0.75 מ"ג ליום.האם עדיף לי לעבור למייצבים או שגם מינון כזה הוא בסדר?השאלה שלי כאן היא עקרונית,האם ניתן להמשיך במינון נמוך של ריספרדל לאורך זמן נניח עוד שנתיים ולא לקחת מייצבים?מבחינת ההתנהגות שלי זה בסדר ואני אחראית ומקפידה על התרופות.אני פשוט חוששת מתופעות לואי של מייצבים שונים כמו נשירת שער והשמנה וגם עד שתימצא התרופה שמתאימה לי יקח זמן.והבנתי שאי אפשר להיכנס להיריון עם מייצבים אז מה עושים?

09/10/2006 | 00:43 | מאת: דור

כיום ריספרדל נחשבת לתרופה אנטיפסיכוטית עם מעט תופעות לוואי, יחסית לתרופות מקבילות אחרות, ולכן נותנים אותה כטיפול של קו ראשון. היא מונעת פסיכוזה מסוג סכיזופרניה או מניה אבל לא מונעת דיכאון. בשימוש ממושך, בדומה לאנטיפסיכוטיים אחרים, יש סיכון ל- TARDIVE DYSKINESIA. במינון שאת לוקחת הסיכון ל-TD הוא נמוך יחסית ולכן ייתכן שכדאי לך להמשיך. החלטה על תוספת של תרופה מייצבת נקבעת עפ"י המצב הנפשי.

08/10/2006 | 17:45 | מאת: תמרה

אני מתלבטת לגבי הוצאת רשיון נהיגה בשני דברים: 1.אני לא מעוניינת לדווח על כך שיש לי הפרעה נפשית(זה מצוי בשאלון שצריך למלא לפני שנבחנים בתיאוריה)וגם אני לא יודעת מה זה אומר ,האם יעבירו אותי ועדה רפואית או יבקשו אישור מהרופא שלי,או יחליטו שאני לא כשירה? 2.האם אכן זה אחראי לנהוג כאשר למרות התרופות יכול להתפרץ התקף ועד שהאדם מודע לו זה לוקח זמן?

10/10/2006 | 19:12 | מאת:

לתמרה הדיווח למשרד התחבורה על המצב הבריאותי הוא חובה ולא כדאי להתחיל לא לומר שם את האמת. כאשר תדווחי על מצבך סביר שתוזמני למכון הרפואי לבטיחות בדרכים והם יקבעו האם את יכולה לנהוג. אכן מסוכן לנהוג אם המצב הנפשי לא טוב או עם תרופות. לכן ישנם רופאים אשר מתמחים בשאלות אלו והם מחליטים. גם בשבילך עדיף שרופא מומחה יחליט על כך ולא את, הגה ביד עלול להיות כמו אקדח ביד וחשוב לנהוג בזהירות. כל טוב דר' גיורא הידש

או שזה לא קשור ישירות לעודף דופאמין? כי יש צמח מרפא רודיולה שמעקב פירוק דופאמין... וזה נשמע לי מסוכן לקחת אותו כי אפשר לקבל פסיכוזה לא?

למשל- LSD, פטריות הזיה ומעוררי הזיות נוספים משפיעים דווקא על הסרוטונין מסוג 5HT2 במוח. כמובן שגם חומרים שממריצים דופמין במוח כמו קוקאין גורמים לפסיכוזה בשכיחות גבוהה בקרב המשתמשים. ריפוי פסיכוזה ע"י התרופות הקלאסיות היה במשך שנים ע"י דיכוי הדופמין מסוג D2 בלבד, אבל החל משנות ה-90 התרופות נגד פסיכוזה חוסמות גם את הסרוטונין ולא רק את הדופמין. יש גם תרופות שמעלות דופמין כמו ריטלין או זייבן או נוגדי פרקינסון. לפעמים תרופה שמעלה דופמין עשויה לגרום לפסיכוזה אצל אנשים שיש להם נטיה לכך.

08/10/2006 | 14:18 | מאת: אורן

שלום ד"ר הידש היקר מה שלומך? אני ככה ככה ואני צריך ממש את עזרתך אני בן 25 בחור די בריא שעובד במשרה מלאה אני לוקח סרוקסט כבר 7 שנים ב3 שנים הראשונות הסרוקסט היה נפלא הכל היה בסדר לקחתי כדור אחד ביום 20 מ"ג אח"כ הייתה תקופה שנפרתי מחברה שלי ניסיתי שתי כדורים ביום הדרגה תחת פיקוח הפסיכיאטר שלי) ניסיתי ציפרלקס במשך חודש וזה היה סיוט הקאות בחילות חזרתי לסרוקסט לקחת שני כדורים ביום הייתה השפעה של רק 65% של התרופה וככה המשכתי עם התרופה שנה וקצת ואיכשהו שרדתי אח"כ חזרתי לקחת (בהדרגה תחת פיקוח הפסיכיאטר שלי) כדור אחד של סרוקסט ההשפעה עלתה ל-70-75% אבל עדיין לא מספיק ואז טיכסנו אני והרופא עצה לנסות יום אחד כדור אחד ויום למחרת כדור וחצי בינגו! ההשפעה הייתה 90 95% והרגשתי נפלא במשך 3 חודשים עד לפני שבוע שפתאום הייתה ירידה חזר המצב רוח הלא טוב התהייה לכל מה שאני עושה אם יש לזה מטרה המצב החרדתי הקבוע והעייפות שלא נפסקת אתה רופא מומחה מה לדעתך כדי לעשות? האם יש לזה פיתרון בכלל למצב שלי? האם אתה חושב שהיציבות תחזור? איך להעביר את המצב הזה בינתיים?

10/10/2006 | 00:42 | מאת:

לאורן קודם כל הייתי בודק האם השינויים במצב קשורים להחלפת הכדורים, כלומר יתכן שאינך נוטל את הסרוקסט אלא את אחד התחליפים-פקסט או אחר ויתכן שההשפעה של התחיף אינה כמו המקורי. דבר שני, ממה שאתה כותב יתכן שאתה סובל מתופעות הלוואי של הסרוקסט לכן הירידה במינון קשורה לירידה בתופעות הלוואי ושיפור במצב....ואחר כך ישנה החמרה של החרדות. הייתי גם שוקל את הפסקת התרופה או לחילופין מעבר לתרופה מקבוצה אחרת כמו SNRI, אפקסור או צימבלטה כל טוב דר' גיורא הידש

08/10/2006 | 13:42 | מאת: שרון

אדם בן 48 ששוכח כל הזמן דברים- האם יתכן שזו תחילת אלצהיימר? האם להגיד לו או למישהו אחר? מה ניתן לעשות?

10/10/2006 | 00:39 | מאת:

לשרון לירידה בזיכרון ובריכוז עלולים ללהיות סיבות רבות ושונות, כדאי להתחיל בבירור גופני תחילה אצל רופא המשפחה. כל טוב דר' גיורא הידש

08/10/2006 | 13:19 | מאת: שלי

שלום לפני שנה וחצי התחלתי ציפרלקס (2 כדורים). לאחר שנה, הורדתי לכדור וחצי ולאחר חדשיים -לאחד. אני מרגישה טוב, וגם ההורדה ההדרגתית לא הייתה בעייתית.עכשיו אני חושבת להוריד שוב מינון ולראות כיצד אני מגיבה לכך: שאלתי- האם ניתן להוריד שוב מינון לכדור אחד פעם ביומיים, או שחייבים לקחת כל יום חצי כדור. תודה על תשובתך.

10/10/2006 | 00:38 | מאת:

לשלי עדיף ליטול חצי כדור כל יום כל טוב דר' גיורא הידש

08/10/2006 | 11:46 | מאת: שולה

אתם עוזרים לנו כל כך! מאחלת לכם ולכל הפורום - חג שמח, רגוע ושליו!

ותודה לך שולה חג שמח הידש

08/10/2006 | 09:29 | מאת: הילה א

שלום לכולם אני לוקחת לוסטראל ומידי פעם או ואבן או קסנגיס או לנטין האם אני יכולה לקחת רסקיו במשך היום? אני לוקחת את הלוסטראל כבר 33 יום שהמינון הוא 100 מ"ג מלפניי שבוע עד אז לקחתי רק 50 מ"ג אני עדיין לא מרגישה טוב יש סיכוי שהכדור בכלל לא ישפיע? אני ממש לא רוצה להחליף שוב כדור כי המעברים בין כדור לכדור מפילים אותי הכי נמוך שאפשר תודה

09/10/2006 | 07:36 | מאת: אמא רחוקה

התשובה היא כן התרופות ההומואפטיוות ניתנות ללקיחה יחד עם כדורים בשונה מעשבים סיניים שלא כל דבר ניתן לקחת עם כדורים רגילים והתשובה ניתנה ממומחה לרפואה סינית מקוווה שעזרתי

09/10/2006 | 10:10 | מאת: דו?רו?ן

הילה, לפי הכדורים שאת לוקחת את סובלת מהפרעת חרדה , להפרעות חרדה דרוש לעיתים מינון גדול יותר של הלוסטראל צריך להמתין עוד קצת ולראות אם יש שינוי ואפילו חלקי ולהגיע למינון שישפיע ניתן לקחת עד 200 מ"ג ביום, ישנם מקרים שבהם מוסיפים כדור ממשפחה אחרת להגביר את ההשפעה של הכדורים.

09/10/2006 | 19:24 | מאת: דור

היום יש כתבה בידיעות אחרונות שבה מזהירים משילוב של תרופות "טבעיות" או תוספי מזון שונים ומשונים יחד עם תרופות. השילוב שנבדק ונחשב בטוח הוא של תרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים עם לוסטרל. תרופות כמו קלונקס, לוריוון, אסיוול וכיוצ"ב. רסקיו לא נבדק ע"י משרד הבריאות כתרופה. זאת איננה תרופה. דווקא קלמנרבין הוא המוצר היחידי שנמכר ללא מרשם ונחשב לתרופה ולכן ניתן לתת לך תשובה חיובית רק לגבי קלמנרבין ולא לגבי רסקיו שהרכבו לא ידוע לי ולא רשמת אותו כאן.

10/10/2006 | 00:36 | מאת:

להילה תודה למשיבים, מתקבל על הדעת שאין בעיה עם הרסקיו, ועם הלוסטרל צריך עוד לחכות, אין ברירה. כל טוב דר' גיורא הידש

10/10/2006 | 09:37 | מאת: הילה א

תודה רבה לכל המשיבים

08/10/2006 | 09:27 | מאת: חגית

לקחנו פסק זמן כי היה לנו קשה וזאת בגלל שהבן שלנו שקיבל חודש ימים זפרקסה + אסיבל (וליום) חזר למחלקה הסגורה אחרי שני ביקורים בבית. לפני הביקור השני לקראת כיפור הרגשנו שמשהוא משובש אבל לא ידענו להגיד מה. וכשהבן שלנו הגיע הביתה התברר לנו שהפסיקו לו את הוליום יומים לפני כן ולצערנו וחרדתינו כל המצב המשופר והטוב היה בזכות הוליום ולא בזכות הזיפרקסה. ונאלצנו לחתוך את הביקור ולהחזיר אותו מבוהל ומפוחד למחלקה הסגורה. והקושי היה נוראי גם לנו אבל בעיקר לו. בתחושה שלי המשלם העיקרי זה הוא. כי להיות חולה זה פשוט לא פשוט..... ולהשלים עם כך שאתה חולה זה עוד יותר קשה. במלקה התיחסו אליו נפלא למרות רמת הכעס שהופגנה לכל. ולמרות שהרופא החליט לתת לו זריקה של חומר אחר בצורה יותר מרוכזת כדי לזרז תהליכים ותגובת הגוף של הבן שלנו היתה נוראית כל הגוף התקשה לו והוא צרח ובכה והמלה נורא לא מתארת מספיק כמה קשה זה היה ולמזלנו הצוות היה סבלן ולא קשרו אותו רק נתנו להיות בחדר לבד. היום הוא בגמילה מהוליום בעזרת אפרגן ובגמילה מכל החומרים האחרים ואנחנו מתפללים לטוב . והעיקר שהוא כבר לא כואב כל כך פיזית ונפשית. אנחנו כמובן נמצאים איתו כל יום אחרי העבודה ובשבתות גם בבוקר וגם בערב ומצפים לימים של חיוך אמיתי. בברכת שנה טובה לכולם והעיקר הרבה בריאות

09/10/2006 | 07:42 | מאת: אמא רחוקה

חגית יקרה אני יודעת שזה נראה כמו סרט בלהות המצב הנוכחי שלכם אבל כמו בסרט זה גם יגמר אומנם לא אחרי שעתיים התרגשתי מזה שאתם מצפים לחיוך אמיתי אני ציפיתי לאור בעיניים וקיבלתי אותו אחרי המון תלאות שמחה שאתם מרוצים מהצוות זה דבר חשוב יהי בסדר

10/10/2006 | 00:34 | מאת:

לחגית הצטערתי לשמוע את מה שקרה וממכתבך עולה החום והאהבה לילד. כיום המדיניות היא לשחרר מבית החולים כמה שיותר מהר, בדרך כלל זו מדיניות נכונה וטוב שכך אבל לעתים קורה שמשחררים מוקדם מדי ואז ישנה ירידה במצב. נקווה שגם ההתאוששות הפעם תהיה מהירה. כל טוב דר' גיורא הידש

08/10/2006 | 00:29 | מאת: אמיר

אהלן אני בן 23 מטופל ברמוטיב,בהתחלה הייתי על 2 כדורים ליום ולפני 3 שבועות עליתי ל 3 כדורים ביום הבעייה שלי היא התקפי פאניקה וחרדה חברתית,החרדות העיקריות הן חברתיות אני לא מסוגל לצאת למועדונים,ולהיות במקום עם המון אנשים. אני באותו רגע מפחד מעצמי ולא רוצה להיות אני,ונלחץ והדופק עולה ומרגיש כמו נוצה ממש הרגשה של עוד שנייה התעלפות. הרומטיב עזר קצת,אבל מאז שעליתי ל 3 כדורים,אני מרגיש לפעמים שההשפעה כאילו עשתה "עצור" לתחום הרגשי שלי מבחינת חרדה ומעוד בחינות,ואני מרגיש עוצמה במוח ש הורים ואז תחושה של צף ומרחף כאילו לא מפוקס ולא מאופס,הרגשה שאתה רוצה לחזור להיות עצמך ולא בבועה. האם כדורי SSRI זה מה שהם עושים? כלומר מכניסים אותך לבועה והרגשת סחרור כזה? כי אני הבנתי שהם מחזירים אותך לקדמותך... האם ייתכן וזה לא הכדור המתאים וכדאי לעבור ליצפראלקס? כי עדיין אני לא מסוגל לצאת למועדונים ואני מדיי פעם לוקח קלונקס להרגעות. ויש לי עוד שאלה במהלך החודש האחרון מדיי פעם ב 3 ימים כתוצאה מהחרדות הדופק שלי עולה לכמה רגעים שאני חרד עד שאני נרגע,האם הלב שלי ידפק מזה בסוף? כי כל יומיים שהדופק לא משחק זה עושה אותו לא מאוזן ואז אולי יהיו לי בעיות לב מזה אשמח לתגובה

09/10/2006 | 10:26 | מאת: אייל

אני לא רופא. אם תרצה חוות דעת אישית בבקשה: רמוטיב היא תרופה ציחמית די חלשה שעיקרה לטיפול בדיכאון ולא בחרדה חברתית. גם אני סובל מסוג של חרדה חברתית ולי הרמוטיב לא ממש עזר מהבחינה הזו. זו לא התרופה המתאימה. להמלצתי-חזור לפסיכיאטר,זה בוודאי יתן לך רסיטל או ציפרלקס שהן תרופות יותר רציניות. השפעה תוך חודש-חודשיים. בהצלחה!

10/10/2006 | 00:30 | מאת:

לאמיר תודה לאייל ואני מצטרף לדבריו כל טוב דר' גיורא הידש

10/10/2006 | 01:44 | מאת: אמיר

מה לגבי הלב האם אני גרמתי לו נזק? האם אני גורם נזק? בכך שהדופק עולה כל יום כתוצאה מחרדה?

10/10/2006 | 18:59 | מאת:

לאמיר מתח וחרדה אינם מועילים לגוף וגם לא ללב, אבל אתה אדם צעיר ושום נזק לא נגרם ללב. כל טוב דר' גיורא הידש

12/10/2006 | 20:48 | מאת:

לאמיר אני חושב שלא נגרם כל נזק. כל טוב דר' גיורא הידש

08/10/2006 | 00:20 | מאת: סיגלי

מקווה שתוכלו לעזור! יש לי שכנה בת 32 הסובלת מחרדה ודיכאון המון שנים (לפחות מגיל 18 שעקב זה לא גויסה לצה"ל)אינה יוצאת מהבית, היא לרוב עצובה עם התפרצויות בכי, נמצאת באי שקט המתבטא בתנועות רבות של הידיים, שינוי תנוחה, קושי בנשימה וכאבים בחזה.... היות והמשפחה היא משפחה חלשה לקחתי על עצמי את הנסיון לעזור לה ולהביא אותה לטיפול. רופא המשפחה הגיע לביקור בית והפנה למח' בריאות הנפש אבחנה משוערת:DEPRESSION CHRONIC PSYCHIATRIC MENTAL STATUS DETERMINATION במשך כחודשיים הראתה נכונות לגשת לטיפול ולקבל עזרה לפני מס' ימים היה לה תור למרפאה הפסיכיאטית- היא סרבה ללכת והתפרצה בהתנהגות אלימה והודיע על רצונה למות..... התיעצתי עם הפסיאטרית והיא אמרה שהיא תיתן תור אחר - אך זה לא יועיל היות וזה יחזור על עצמו - ושביקור בית הוא רק באופן פרטי היות והמשפחה חסרת אמצעים - אין סיכוי לרופא פרטי האם בגלל מחסור באמצעים נגזר עליה לסבול (עם סכנה שתפגעה בעצמה)? אשמח לקבל אופציות לעזרה (אולאי ישנו רופא המוכן לבוא בהתנדבות לביקור בית (בעפולה) לקבוע אתהמינון הרצוי לטיפול כך שרופא השפחה יוכל להמשיך בטיפול. (סליחה על אורך המכתב) תודה

09/10/2006 | 00:55 | מאת: דור

לסיגל- לא ניתן לעזור למישהו בניגוד לרצונו. את יכולה להביא אותה לבריאות הנפש או אפילו להיות איתה בחדר בזמן הבדיקה הפסיכיאטרית. כעיקרון רופא משפחה יכול להמשיך את המרשם שהיא קיבלה מבריאות הנפש אבל אם היא עדיין בדיכאון אז רצוי שהיא תגיע אליהם להערכה נוספת. אם יש לדעתך סכנה פיזית מיידית בהמשך המצב שלה ללא טיפול אז לשקול גם את האפשרות של בדיקה כפויה ואישפוז כפוי.

10/10/2006 | 00:29 | מאת:

לסיגלי תודה למשיבים, בכל מקרה אם יש מצב של התפרצויות ואיומים בהתאבדות יש מצב דחוף, צריך לשקול עם רופא המשפחה גם פניה למיון בבית החולים בעפולה. כל טוב דר' גיורא הידש

07/10/2006 | 23:57 | מאת: ציפורה

לד"ר הירש שלום, האםידוע לך על רופא פסיכיאטר מומחה בעיקר לסכיזופרניה? אם כן מי נמצא ב"מכבי" בחיפה, ומתוך סקרנות אשמח לדעת איזה תרופות ספצפיות נותנים למחלה זו? תודה ציפורה

לציפורה מסיבות מובנות איני ממליץ על רופאים בפורום. כל טוב דר' גיורא הידש

30/06/2007 | 20:25 | מאת: r

אם ריספרידל עלול לפגוע בקוגניציה, האם אנורקסיה עלולה לפגוע בקוגניציה והאם זה הפיך?

07/10/2006 | 20:46 | מאת: יוני

שלום רציתי לדעת אם יש הסבר מדעי כלשהו לסיאנס? האם זה דבר אמיתי או רק פרי דימיונינו? האם אתה אישית מאמין או לא מאמין בסיאנס ועל סמך מה?

10/10/2006 | 00:22 | מאת:

ליוני שאלה מעניינת אולם אני לא מכיר הסבר מדעי לסיינס. כנראה ישנם דברים שלמדע עדיין אין הסבר. כל טוב דר' גיורא הידש

07/10/2006 | 19:42 | מאת: רז

נוטל סיבאלתה 60 מ"ג כמעט חודשיים. נטלתי קלונקס 0.5 מ"ג כחצי שנה - כדור 1 לפני השינה. מזה כמעט חודש שאני מנסה להיגמל מקלונקס והיגעתי לחצי כדור עם תופעות גמילה לא נעימות לרבות חוסר איזון בראש ותסמינים עצביים ברגליים וידיים. כעת אני מנסה להיגמל באמצעות החלפת הקלונקס לאסיוול 2 מ"ג. האסיוול עושה רושם מעולה אך לצערי נראה כי 2 מ"ג ביום לא מספיקים.

08/10/2006 | 16:11 | מאת: דור

לרז דיברנו על כך בפורום כבר מס' פעמים. כאמור קלונקס 0.5 מ"ג שקול לאסיוול 5 מ"ג. אם אתה עובר מ-0.25 מ"ג קלונקס אז מדובר על אסיוול במינון יומי של 2-3 מ"ג. ייתכן ש-3 מ"ג ליום יתאימו יותר. צריך לתת לגוף שבועיים להתרגל למינון ורק אז להפחית 1 מ"ג כל פעם. את כל המינון לקחת פעם ביום בערב.

10/10/2006 | 00:17 | מאת:

תודה לדור הידש

12/10/2006 | 00:33 | מאת: רז

תודה, כל כמה זמן להפחית 1 מ"ג? אחת הרופאות בפורום אחר התפלאה לשמוע על המעבר מקלונקס לאסיוול לצורך גמילה ולטענתה לא נהוג לעבור לכדור עם זמן מחצית חיים קטן יותר למטרת גמילה . כלומר כוונתה היא שאסיוול משפיע למשך פחות שעות?

07/10/2006 | 19:42 | מאת: איריס

לד"ר גיורא,שלום. אימי בת 62,עברה התקף חרדה קשה לפני כ-10 חודשים,בעקבות מעבר דירה. הפסיכיאטר נתן לה את התרופה פאקסט 30 מ"ג אחד ליום במשך שנה. השאלות הן: 1. כיצד נגמלים מן התרופה- האם זה אפשרי? 2. האם בעקבות סיום התרופה יכול לחזור לה התקף החרדה?\ 3. האם לתרופה תופעות לוואי?. מהן? 4. האם אחת התופעות יכולה להיות ציסטה בכלייה? נשמח לתשובה מפורטת ובהקדם . תודה איריס

10/10/2006 | 00:21 | מאת:

לאיריס אני מבין שאמך מרגישה טוב יותר עם הטיפול ויופי שכך. ציסטה בכליה אינה תופעת לוואי של הסרוקסט. רשימת תופעות הלוואי היא ארוכה, אבל השאלה היא אלו תופעות לוואי יש לאמך? אם ישנן בכלל? אולי שאלתך האם הסרוקסט גורם לנזק בשמוש לזמן ממושך? ולשאלה הזו התשובה היא שלילית, הסרוקסט אינו גורם לנזק. הסרוקסט אינו ממכר אבל סיום הטיפול צריך להעשות באופן הדרגתי בייעוץ עם הפסיכיאטר. את צודקת בשאלתך, התקפי חרדה חולפים אבל הם עלולים לחזור, לכן חשוב לסיים טיפול כאשר יש ביטחון מקסימלי שההתקפים לא יחזרו. וכאן רק הפסיכיאטר המכיר את אמך יכול לתת תשובה אישית כל טוב דר' גיורא הידש

07/10/2006 | 17:21 | מאת: נטע

שלום, רציתי בבקשה לדעת אני אספר בקצרה על תופעה באופי של ידיד שלי רציתי לדעת אם ניתן לאבחן אותן ככה ע"י מה שאני רושמת רציתי פשוט חוות דעת מיקצועית כי הוא לא מוכן ללכת לטיפול:דבר ראשון, הוא לא מסתכל לאנשים בעיניים, הוא לא אוהב לצאת, הוא מאוד לא אוהב לראות אנשים יש לו לדעתי חרדה לפגוש אנשים חדשים, הוא מאוד אוהב אלימות, דם וסכינים לראות בסרטים במיוחד, אין לו רגשות כלפי הסביבה שלו, הוא לא אוטיסט פשוט מעדיף שבת ולהסתגר עם עצמו, הוא חרדתי מאוד מהסביבה, ולא סומך על אף אחד הוא די מציק לסובבים אותו אוהב לעשות דווקא תמיד הוא לא סביבה נעימה להיות איתה, הוא מאוד חסר ביטחון אני אישית מאוד אוהבת אותו לכן אני איתו אך מאוד קשה לי איך ניתן לגשת אליו כדי לעזור לו לשנות גישה כי הוא לא מוכן לקבל ביקורת למרות שהוא יודע שמשהו לא תקין אצלו (מן הסתם) ואין מה לדבר עם המשפחה שלו הם יותר אטומים ממנו...בקיצור מה זה??? ואיך ניתן לעזור הוא גם סובל מהרבה מחלות לדעתי עקב כך כרוניות כמו מיגרנות, בעיות סינוסים וכד' חשוב לציין שהוא כבן 27 כיום. תודה נטע

10/10/2006 | 00:13 | מאת:

לנטע לא אתיימר לאבחן אדם לפי מכתב ברשת ובטח לא לפי מכתב של בת זוג. בכל אופן התופעות שאת מתארת הן של מופנמות וכדאי לעזור לו להגיע לעזרה או לפחות לאבחון. אם החשש מפסיכיאטר גדול אז אפשר לדבר על פסיכולוג או פסיכותרפיסט. לפעמים טיפול באומנות עשוי לעזור. כל טוב דר' גיורא הידש

07/10/2006 | 14:09 | מאת: דורית

אני מאובחנת כחולה בסכיזואפקטיב רציתי לדעת יותר על המחלה ובמה זה מתבטא. אני מטופלת בגאודון 140 מ"ג ורמרון 30 מ"ג הרמרון גורם לי לעייפות רבה וקשה לי לקום בבוקר האם יש תרופות מיוחדות לסכיזואפקטיב או שחייבים את השילוב בין התרופות האנטי פסיכוטי ואנטי דיכאוני. אני לא מקבלת מייצבים למצב הרוח

07/10/2006 | 19:47 | מאת: גלבר

שלום לך , סכיזואפקטיביות הנה אבחנה פסיכיאטרית . לפי מה שידוע לי קלה יותר מסכיזופרניה. הטיפול בד"כ כולל מייצביים אפקטיבים , ונוגדי פסיכוזה . ביי ממשתף בפורום

07/10/2006 | 23:39 | מאת: דור

שלום וחג שמח הפרעה סכיזואפקטיבית כוללת סימנים של סכיזופרניה יחד עם סימנים אפקטיביים (מניה ו/או דיכאון) כאשר הם מופיעים ביחד או כל אחד מהם בנפרד בתקופות שונות. הגאודון ניתן למניעה של מצב פסיכוטי של סכיזופרניה ו/או מניה, כלומר יש לגאודון השפעה מייצבת נגד מניה בנוסף להשפעה נגד פסיכוזה. הרמרון ניתן למניעה של דיכאון. אפשר בהחלט להחליף את הרמרון בתרופה אחרת פחות מעייפת. יש מבחר די גדול של תרופות חלופיות ולכן כדאי לבקש מהפסיכיאטר שלך תרופה אחרת במקומה.

10/10/2006 | 00:10 | מאת:

תודה למשיבים הידש

07/10/2006 | 13:33 | מאת: א.א.

כבר כמה ימים אני כנראה בהתקף חרדה בד"כ בריאה רופאת משפחה נתנהלי אלפרליד 0.50 מ"ג - הגגעתי לבית חולים עם לחץ בחזה וחולשה נוראית שללו משהו פיזיולוגי - (סליחה אניבת 47 ) לקחתי פעם אחת את הכדור וזה ממש הרדים אותי והרגיע אחרי יומיים לקחתי חצי כדור השפיע בסדר אבל אחרי בית החולים ניסיתי לקחת חצי כדור שלא עזר ובלילה לקחתי שלם ואחרי שעתים הוספתי עוד חצי - הלילה עבר בסדר עכשיו בוקר אני לא לקחתי כלום אבל אי אפשר להגיד שאני ממש בסדר מה המינונים שאפר לקחת? האם אני צריכה טיפול אחר? אני עובדת וחייבת לתפקד תודה מראש וחג שמח

09/10/2006 | 20:40 | מאת: שלי

הי לך במקרה ראיתי שאף אחד לא ענה לך. מקווה שאת בסדר בינתיים. אם לא - כדאי ליטול 0.50 בזמן הקרוב כל בוקר . ולאט לאט- אחרי שבוע- כשתתחילי להרגיש יותר טוב, תתחילי להוריד מינונים (כל יומיים קצת פחות). התקף חרדה קורה בד"כ אחרי תקופה מתוחה , כשהרבה כעסים לא מוצאים את ביטויים לבחוץ, ונשארים בתוך ליבנו. צריך לעשות בדק בית בעזרת פסיכולוג טוב או חבר/ה חכמה. אם לא עובר וקשה לך- ממליצה לך מאוד לקחת ציפרלקס לחצי שנה לפחות. זה מסדר את הנפש לחלוטין. אפשר לעשות הרבה סדר בחיים בעזרתו. בהצלחה- והעיקר- אל תפחדי- את בחברה טובה.

10/10/2006 | 00:07 | מאת:

לא. התקף חרדה הוא מפחיד אבל לא מסוכן, כך שאפשר להרגע ושום דבר לא דחוף. כמובן אם מדובר בהתקף חרדה ולא בבעיה גופנית. בדרך כלל אם מדובר בהתקף בודד מטפלים עם תרופות הרגעה כמו קסנקס ואחרי מספר ימים מתאוששים והכל מסתדר. אם הדברים מתמשכים יותר כדאי להגיע לאבחון נפשי מקיף יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

07/10/2006 | 11:20 | מאת: גילה

האם הפחתה במינון של רסיטל גורמת לת.לוואי ואם כן, כיצד יש לעשות זאת? תודה

07/10/2006 | 23:45 | מאת: דור

ניתן להפסיק עם תרופות מסוג רסיטל אם את מרגישה "טוב" 6 חודשים לפחות. כלומר בתקופת זמן זאת אין סימפטומים שבגללם החל הטיפול. הדרך להפסיק היא בצורה הדרגתית ובפיקוח פסיכיאטר שינחה אותך בוודאי להוריד בהדרגה תוך מעקב שלו שהסימפטומים לא חוזרים.

09/10/2006 | 23:59 | מאת:

לגילה תודה לדור ואכן צריך להתייעץ עם הרופא לגבי סיום הטיפול. לעתים יש תופעות לוואי בהורדת מינון אולם לא תמיד. כל טוב דר' גיורא הידש

07/10/2006 | 10:38 | מאת: בת אל

אני מודה מאד לתגובתכם תרומתכם ואדיבותכם שיהיה לכם חג שמח

07/10/2006 | 23:46 | מאת: דור

אין בעד מה חג שמח

09/10/2006 | 23:57 | מאת:

תודה וחג שמח הידש

07/10/2006 | 10:03 | מאת: מישהי

אז אמנם חצי כדור של טרזודיל עזר לי לישון למשך 8 שעות - ואף חלמתי. אבל אני כל כך עייפה... אולי אם ארד לרבע כדור - העייפות לאורך היום תעלם? וסליחה שוב שאני שואלת אבל האם הכדור פועל כמו רמרון? ככל שיורדים במינון הישנוניות עולה כמו גם תופעות הלוואי האחרות? תודה רבה

07/10/2006 | 18:29 | מאת: דור

עם טרזודיל זה לא עובד כמו רמרון. כלומר יש יחס ישר בין העייפות למינון. ככל שהמינון יותר גבוה יש יותר עייפות. אם טרזודיל 25 מ"ג מרדים אותך נפתרה לך הבעיה. לגבי העייפות ביום- זה עשוי להיחלש במשך הזמן. האם פרוזק בבוקר לא מעורר אותך?

07/10/2006 | 23:26 | מאת: מישהי

07/10/2006 | 01:58 | מאת: רותי

שלום רב לפני שנה פרשתי מעבודה ואני מאד שמחה על כך(אני בת 56). בנוסף הפכתי לסבתא לפני 5 חודשים וגם על כך אני מאד שמחה. אך מחשבות על המוות התחילו להטריד אותי ואני חוששת שזה הולך ומתעצם. אני נתקפת בחרדות ובסיוטים סביב מותי ולעיתים זה מתבטא בסימנים גופניים כמו דפיקות לב מואצות, זיעה קרה ועוד. יש לציין שחיי מלאים ועשירים ויש לי חיי חברה. האם כדאי לפנות לטיפול תרופתי? תודה

09/10/2006 | 23:52 | מאת:

לרותי אני שמח שאת מרוצה ובמיוחד מזל טוב. יחד עם זאת את כותבת שעברת שני שינויים משמעותיים בחיים וכמו תמיד גם לשינוי טוב צריך להסתגל. איני בטוח שצריך להגיע לטיפול תרופתי, אולי שיחות? בכל אופן את מודאגת וכדאי להגיע לפגישת אבחון ואחר כך לשקול את האפשרויות הטיפוליות. כל טוב דר' גיורא הידש

07/10/2006 | 01:15 | מאת: שירה

האם ידועות תופעות לוואי של ציפרלקס הקשורות בOCD (במקרה שלי, ממש התקף של ריטואל מילולי, כזה שפוקד אותי בד"כ רק ביממה שלפני קבלת המחזור החודשי וזה בוודאות לא המקרה הפעם שכן רק סיימתי)? אני נוטלת 10 מ"ג מזה 4 שבועות.

09/10/2006 | 23:47 | מאת:

לשירה לא, לא שמעתי על תופעת לוואי כזו כל טוב דר' גיורא הידש

06/10/2006 | 23:55 | מאת:

חג שמח לכולנו ומזל טוב לרותם, שתדעי הרבה נחת מהילדים חג שמח דר' גיורא הידש

07/10/2006 | 09:39 | מאת: אמא רחוקה

חג שמח לפורום הנפלא והתומך הזה. ולי יש יום הןלדת היום , ואחרי שלווש שנים קשות שתמיד קרה משהו לילדה משום מה בתאריך הזה ,השנה לשמחתי אני באמת יכולה לחגוג , למרות שכמו יהודיה טובה אני נזכרת בימי ההולדת האחרונים רק בשבל הכף לסבול , והמבין יבין. אוהבת אותכם

06/10/2006 | 22:00 | מאת: איילת

היי גיורא זאת איילת (של אוה ואמיל) לבתי בת ה-17 וקצת יש בעייה של שליטה בכסף וזה כבר התגלה כבר מזמן וחשבתי לתומי שכשתתבגר קצת זה יעבור לה אבל ממש לא, חסכתי עבורה תוכנית חסכון אשר נפתחה בתחנה לא מזמן העברתי סכום של 10000 ש"ח לעובר ושב לשם לימוד נהיגה תוך חודש עם הבנקט שלה היא הוציאה 6000 ש"ח ואין לי מושג על מה, (בטח שלא על נהיגה) אני בטוחה שזו בעיה פסיכו' ואין לי מושג כיצד ניתן לפתור זאת, יש לציין שגם בעבר למשל נתתי לה פלא פון לחול כנסעה לאביה ואמרתי לה להישתמש רק במקרה דחוף לאחר חודש קיבלתי חשבון של 1000 ש"ח .... מה עושים?

09/10/2006 | 23:46 | מאת:

לאיילת היי, אשמח לקבל ממך מכתב למייל שלי ותמיד אני שמח לשמוע ממך. אני חושב שכדאי מאוד לבדוק על מה הוצא הכסף, ואני מקווה שלפחות הוצא על דברים טובים ולא דברים לא בריאים...., בדרך כלל הוצאה של כסף רב קשורה לדימוי עצמי נמוך כאשר הכסף הוא תחליף מסויים ואמצעי להעלאת הדימוי העצמי, אבל צריך להכיר את האדם טוב יותר כדי לדעת על מה מדובר אצל אדם מסויים. אשמח לדבר אתך במייל או דרך האתר www.icallisrael.com הידש

06/10/2006 | 18:38 | מאת: אלף

אני בן 15 מחודש פברואר 2006 אני מקבל 1mg ריספרדל ביום. מאז התפתח אצלי אקנה קשה מאוד. אני מטופל ב רואקוטן ופרדניזון. לאחרונה הפחתתי בהדרגה את המינון של הריספרדל עד להפסקת השימוש בו . חל שיפור ניכר באקנה מאז. מזה שבועיים ללא הריספרדל. אתמול הרגשתי ריקנות והיום היו לי צמרמורות ועויתות בשרירים. שאלתי היא האים תופעות אלה קשורות ל''גמילה'' מ ריספרדל

06/10/2006 | 22:47 | מאת: מישהי

ריספרדל אכן גורם להחמרה של אקנה כמו עוד הרבה תרופות פסיכיאטריות (ליתיום, פלוקסוטין, פרוקסטין, קלומיפראמין)-אולי תעבור לסרוקוול או זיפרקסה או גאודון שהם אינן גורמים לאקנה? גם אני סובלת מאקנה כתוצאה מפרוזק- אבל אקנה קלה ולכן החלטתי להמשיך לקחת כי הסבל מהאקנה הוא כעיו וכאפס לעומת הסבל שעברתי לפני שלקחתי פרוזק הרשימה המליאה של התרופות העלולות להחמיר אקנה: Aiprazolam Amitriptyline Amobarbital Amoxapine Atorvastatin Azathioprine Betaxolol Bisoprolol Buspirone Cabergoline Carteolol Cefamandole Cefpodoxime Ceftazidime Cetirizine Chioral hydrate Cidofovir Cimetidine Ciprofloxacin Clofazimine Clomiphene Clomipramine Corticosteroids Cyanocobalamin Cyclosporine Dactinomycin Danazol Dantrolene Deferoxamine Demeciocycline Desipramine Diacetylmorphine Diltiazem Disulfiram Erythromycin Estazolam Ethionamide Famotidine Felbamate Fenoprofen Fexotenadine Fluconazole Fluoxetine Fluoxymesterone Fluvoxamine Folk aoid Foscarnet Fosphenytoin Gabapentin Ganoiclovir Gold & gold compounds Granulocyte colony- stimulating factor Grepafloxacin Halopendol Halothane Heroin rmipramine Interferons, alta Isoniazid Isosorbide Isotretinoin Lamotngine Lansoprazole Leflunomide Leuprolide Levothyroxine Lithium Maprotiline Medroxyprogesterone Mephenytoin Mesalamine Methotrexate Methoxsalen Methyltestosterone Min Mycophenolate Nabumetone Nafarelin Naratriptan Nefazodone Nimodipine Nisoldipine Nizatidine Nortnptyline Olsalazine Oral contraceptives Paramethadione Paroxetine Pentobarbital Pentostatin Pergolide Phenobarbital Phenytoin Potassium iodide Prim idone Propafenone Propranolol Protriptyline Psoralens Pyrazinamide Pyridoxine Quinidine Quinine Ramipril Riboflavin Rifampin R [fapentine Risperidone Ritonavir Saquinavir Sertraline Sibutraniine Sparfioxacin Stanozolol Tacririe Testosterone Tetracycline Tiagabine Tizanidine Topiramate Trimethadione Trioxsalen Trovafloxacin Vaiproic acid Venlafaxirie Verapamil Vinblastine Zalcitabine Zaleplon Zidovudine Zolpidem Dr. Jerome Z. Litt, DRUG ERUPTION REFERENCE MANUAL, Parthenon Publishing (NY& London), 2003

09/10/2006 | 23:42 | מאת:

לאלף תודה ל"משהי" שענתה בקשר לאקנה. בכל אופן לא ציינת מדוע קיבלת את הרספרידל?? ראוקוטן היא תרופה שעלולה לגרום למצבים שהטיפול בהם הוא רספרידל?? לכן הייתי נזהר מאוד בטיפול עם ראוקוטן עם אדם הזקוק לרספרידל, או להיפך, אולי הצורך ברספרידל הוא בגלל הטיפול בראוקוטן? משהו כאן לא ברור.... כל טוב דר' גיורא הידש

דר' הידש שלום, שמי שי, בן 31. לאחרונה פניתי לפסיכייאטר (במקביל לטיפול פסיכולוגי) לשם תחילת טיפול תרופתי במחשבות טורדניות ונטיות אובססיביות. קיבלתי ממנו מרשם לסירוקסט (שהומר בבית המרקחת לפאקסט, כי זה מה שהיה). העניין הוא שמזה 8 שנים שאני סובל מבעייה שנקראת דיאביטיס-אינסיפידוס (אתה בטח מכיר, זה קשור להעדר ההורמון וואסופרסין וכו') וזאת עקב פגיעת ראש בתאונה. הפסיכייאטר שלי אמר שלא צריכה להיות בעייה בין הפאקסט ל"מינירין" (התרופה לדיאביטיס אינסיפידוס) למרות שעל האחרונה מצויין: "לא לקחת עם נוגדי דיכאון". בכל מקרה, בעלון לצרכן של הפאקסט כתוב (שים לב לאובססיביות), "אין להשתמש אם הינך סובל מליקוי בתפקוד לב/ כלי דם / כליה / מערכ' השתן או לוקח תרופה שמגבירה דימום". הפסיכייאטר שלי לא ממש זמין לי ואני אמור כבר להתחיל לקחת את הפאקסט. הייתי שמח לשמוע את חוות דעתך בנוגע ל האם זה בטוח בשבילי לשלב את הפאקסט עם הבעייה האנדוקרינית שכבר יש לי ? גם ככה יש לי המון לבטים לגבי לקיחת הפאקסט ולא הייתי רוצה שזה יחמיר את מצבי הבריאותי מבחינה אנדוקרינית. תודה שי.

לשי OCD עלולה להיות בעיה עקשנית ובהחלט מקובל להוסיף טיפול תרופתי לפסיכותרפיה. איני יודע אם יש תשובה מדוייקת לשאלתך והאם הנושא נחקר מספיק, צריך לחפש בספרות ואין לי כל כך זמן לזה. שאלתך מעניינת כך שאם תזכיר לי בסוף השבוע יתכן שאמצא זמן לחפש בספרות תשובה מלאה יותר. בכל אופן גם הסרוקסט עלול לגרום לתסמונת הדומה לדיאבטס אינסיפידוס ולהוריד את הנתרן. תופעת לוואי זו נדירה אבל קיימת, כך שיתכן שהסרוקסט יחמיר את הבעיה האנדוקרינית. אבל מצד שני, אתה כבר נוטל טיפול לבעיה הזו ולכן אפשר לומר שאתה כבר "מוגן" מפני תופעת לוואי נדירה זו... איני יודע על הקשר בין סרוקסט ובין מינירין. מצטער אם הוספתי שאלות נוספות במקום לענות, אבל זה מצב הידע שלי כעת. כל טוב דר' גיורא הידש

06/10/2006 | 15:10 | מאת: ליאת

הי וחג שמח, אני בת 39 ומעוניינת להרות,מזה שנתיים אני מטופלת בציפרלקס 10 מ"ג ליום ,האם זה מסוכן?

09/10/2006 | 10:23 | מאת: דו?רו?ן

כנראה שאין בעיה , התרופה עוברת בהנקה כך שצריך לקבל מידע ,את העדכני ביותר תקבלי במכון הטרטולוגי קישור: http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=36&catid=150&pageid=1117

09/10/2006 | 23:35 | מאת:

לליאת תודה לדורון ואני מצטרף לדבריו, תתעדכני במכון הטרטולוגי כל טוב דר' גיורא הידש

06/10/2006 | 12:36 | מאת: אפרת

ראשית חג שמח ושנה טובה לכולם, שאלתי היא לגבי חוסר מוטיבציה שהיתה לי בעבר לעשות כל מיני דברים, בנוסף יש לי בעיה של לילות עם יקיצה מוקדמת וחזרה לישון כשאני מודאגת מדי מתלאות החיים שלי ושל הסובבים אותי ז"א הראש עובד שעות נוספות. במשך החודש אני נכנסת לשינויים במצב הרוח מידי פעם שמלווים בתחושה של כיווץ הפה, לחץ בכיפת הראש,לחץ באזניים וכמובן חוסר ריכוז וזכרון לקוי. לצערי ניסיתי את כל הכדורים של ה-ssri ולכל אחד היו תופעות שונות לדוגמא הציפרלקס שאני מקבלת מזה כחדשיים כדור אחד גורם לי להחמרה בשינה רציפה, לחוסר שקט בגוף וכל הזמן אני מנענעת את הרגל כשהיא במצב של 90 מעלות, כאבי שניים ולחץ באוזניים מוגבר.(בנוסף קיבלתי מירו שגרם לעצירות קשה ולנפיחות בבטן ולא שינה את המוטיבציה שלי.) היום אחרי חדשיים אני לא יודעת איך להפסיק את הציפרלקס אם בהדרגה או בבת אחת. לאיזה משפחה של כדורים אני יכולה להפנות את הרופאה שלי שלא יודעת מה לעשות עוד כדבריה. בנוסףמאוד חשוב לי לא להשתמש עם כדורים שמשמינים וגורמים לתופעות קשות. תודה על תשובתם היא חשובה לי מאוד

06/10/2006 | 19:49 | מאת: דור

שלום וחג שמח בעצם לא ניסית תרופות מסוג SNRI (אפקסור, איקסל, סימבלטה)? אחרי כישלון טיפולי בשתי תרופות מסוג SSRI מקובל לנסות תרופה מסוג SNRI. בהמשך, קבוצת תרופות נוספת הם הטריציקליים (כמו אלטרול או ג'ילקס) שיתרונם שיש להם השפעה מרגיעה ולא מעוררת.

09/10/2006 | 23:34 | מאת:

לאפרת תודה לדור ואכן צריך לחשוב על קבוצת התרופות של ה SNRI כל טוב דר' גיורא הידש

06/10/2006 | 12:13 | מאת: נדב

מה המינון המקובל של תרופה זו ? האם יכול להגיע גם ל 300 מ"ג ליום ויותר ?

06/10/2006 | 13:47 | מאת: דור

מקובל לתת 150-250 מ"ג ליום. ב-OCD בלבד ניתן לעלות ל-300 מ"ג אך לא יותר. במינון יותר גבוה יש תופעות לוואי קשות כמו פירכוסים והפרעה בקצב הלב. כיום התרופה מיועדת רק למקרים עמידים (כישלון טיפולי עם לפחות שתי תרופות אחרות). בזמן הטיפול יש לבצע בדיקת EKG בתדירות שהרופא יקבע.

09/10/2006 | 23:29 | מאת:

תודה לדור ואני מצטרף לדבריו כל טוב דר' גיורא הידש

06/10/2006 | 06:48 | מאת: יעקובי

אני סובל מPTSD ומטופל בפאקסט 60 מ"ג ליום לאחרונה חשתי הרבה מתח והפסיכיאטר נתן לי דפלפט כדור ליום . כחודש לאחר נטילת התרופה יש לי פחות היתפרצויות זעם אבל יש לי גם רעד בידיים . שאלתי היא האם הפחתת היתפרצויות זעם או רעד בידיים הם תוצאה של נטילת דפלפט .? האם דפלפט היא תרופה מקובלת שחולי PTSD משתמשים בה ואם כן עד כמה היא יעילה?

07/10/2006 | 21:13 | מאת: שמעונה

אני מקבלת 3פעמים ביום דפלפט 500 לאחר חבלה בראש כתוצאה מנפילה. אני מקבלת את התרופה כבר 3 חודשים. הופיע לי רעד בידיים ואני סובל מכאבי בטן. האם אלו תופעות לוואי של התרופה. מתי אוכל להפחית את המינון שלה.

ליעקובי ושמעונה אין היום תרופה מתאימה לפוסט-טראומה ולכן הטיפול הוא בדרך כלל סימפטומטי. הדפלפט בעיקר שימושי במצבים של אחרי חבלה בראש. לדפלפט עלולות להיות תופעות לוואי רבות וגם רעד, אבל במקרה של יעקובי גם סרוקסט עלול לגרום לרעד. כל טוב דר' גיורא הידש

05/10/2006 | 22:17 | מאת: צחי

לכבוד ד"ר גיורא הידש א. נ. שלום רב, שמי צחי, בן 24, סטודנט באוניברסיטה. אני סובל מ OCD, PTSD, ו-ADHD. בטיפול אצל פסיכיאטר בקופ"ח (טיפול תרופתי), ואצל פסיכולוג פרטי (פסיכותרפיה). נוטל כיום תרופות: 1. ציפרלקס 10 מ"ג- 2 כדורים פעם ביום (בערב), כלומר 20 מ"ג יומי. שימוש יומיומי. לטיפול ב- OCD, PTSD. אינני סובל מהפרעה אפקטיבית. 2. ריטלין SR 20 מ"ג- 2 כדורים פעם ביום (בבוקר), כלומר 40 מ"ג יומי. שימוש יומיומי. 3. ריטלין IR 10 מ"ג- 2 כדורים פעם ביום (אחה"צ), כלומר 20 מ"ג יומי. בהתאם לצורך. לטיפול ב- ADHD. ציפרלקס: הבחנתי כי הוא משפיע בצורה כללית יותר ופחות למיקוד בעייה מסויימת. הוא מפחית חרדה כללית אך לא אפקטיבי ממש לטיפול ב- PTSD, OCD. ולכן הרופא החליט להגדיל במינון לפני כשבוע מ- 10 מ"ג ל- 20 מ"ג. בעבר טופלתי באדרונקס והופסק לאור החמרה בתדירות ובעוצמות המיגרנות. וכן בפלוטין שהיה מצויין ל- OCD, PTSD, אך הופסק לאור הופעת סימנים אפקטיבים, ושינויים רבים במצבי הרוח. ריטלין: בעבר השפיע מצויין ושיפר יכולות קוגניטיביות והפחית בהיפראקטיביות. כיום יעילותו פחתה לאור הסתגלות לתרופה והרופא הגדיל במינון, אך עדיין לא יעיל כמו בעבר. לדאבוני, אני חש תסכול רב ואובד עצות מאחר ואני חזרתי להיות "עצלן", אי הוצאה לפועל של תוכניות למרות מוטיבציה גבוהה, היפראקטיביות, וכן הלאה.... התחלתי אף טיפול אצל "מאמן אישי ל ADHD" אך לצערי הדבר לא "מזיז" ל- ADHD שלי. אני הבחנתי בתופעה מעניינת.... חזרתי "לסורי" לאחר קבלת הטיפול בציפרלקס (בכל מינון) ואני תוהה אם מוסיף אצלי חוסר שקט מאחר ואינני סובל מדיכאון... וברמה התיאורתית... רמת הסרוטונין מאוזנת ויתכן שבעקבות השימוש בציפרלקס רמת הסרוטונין עלתה מעלה ומשפיעה על ההיפראקטיביות וליקויים בקשב. לפני כשבוע נגמרו לי הכדורים ולא נטלתי את התרופה מס' ימים והבחנתי שהריטלין בימים האלו היה יעיל יותר והשפיע על ההיפראקטיביות. מה דעתך ? האם ציפרלקס עשוי לגרום לחוסר שקט נוסף ? כמו כן, האם ציפרלקס משפיע באזורים במוח הקשורים למערכת שיווי המשקל, עיניים וראייה, ורטיגו ??? (תופעת לוואי זמנית) האם ישנם תרופות יעילות אחרות ל- OCD, PTSD, ומתאימות לשימוש עם ריטלין ??? מלבד שאלותיי.. מה דעתך ? כיצד אוכל לשפר את התפקוד שלי ? כיצד אוכל לשבת על התחת וללמוד ? אשמח לתשובה מפורטת. בכבוד רב, צחי

09/10/2006 | 23:25 | מאת:

לצחי למרות שאלתך המפורטת איני יכול לענות על שאלות כל כך ספציפיות לפי מכתב ברשת. בכל אופן אם מדובר על הפרעת קשב וגם טראומה הייתי חושב לכיוון של אדרונקס שהיא תרופה מקבוצת נוגדי הדיכאון שעשויה להתאים להפרעת קשב אצל מבוגרים. כל טוב דר' גיורא הידש