פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
05/10/2006 | 20:13 | מאת: גילה

דר' גיורא שלום, לאחר תקופה של חודש שאני נוטלת בכל יום 2 רסיטל ומרגישה טוב יותר, שאלתי את רופאי האם אני יכולה לרדת ל - 1.5 כדורים, אך הוא אמר שלא. 1. האם הרגשה טובה יותר - אין בה סיבה להוריד את המינון? 2. הוא אמר לי שאני צריכה לקחת במשך 0.5 שנה. מה עם אני ארגיש עד אז טוב יותר? (אני נוסעת לחו"ל ואני יודעת, שהנסיעה תשפר את הרגשתי) 3. האם הפחתה במינון גורמת לת.לוואי ואם כן, כיצד יש לעשות זאת? תודה.

07/10/2006 | 01:15 | מאת:

לגילה הטיפול מתחלק לשני חלקים, החלק הראשון הוא השיפור במצב והריפוי, והחלק השני הוא טיפול מונע, כלומר, בגלל שחרדה ודיכאון עלולים לחזור אז חשוב להמשיך בטיפול ולמנוע השנות של הבעיה. לגבי המינון, אכן בעיה קשה, רופאים רבים מגיעים למינון של שני כדורים והם שומרים על המינון הזה לאורך כל הטיפול, אני בדיעה שעדיף לתת רק כדור אחד או להחליף את התרופה. אבל שתי הגישות מקובלות. חג שמח דר' גיורא הידש

05/10/2006 | 19:30 | מאת: קרן

שלום, אני סובלת מבעיית אובססיה כפייתית לסדר. כל הזמן אני מסדרת (גם כשמסודר) ועורכת טקסים ומעבר בין החדרים על כל פרט קטן. אני כבר מותשת ועייפה וזה פוגע לי בכל רמות החיים. למי לפנות? האם עליי להיוועץ ברופא/פסיכיאטר? אנא עזרתו של מי שמבין. תודה

05/10/2006 | 22:41 | מאת: גילבר

שלום לך , את זקוקה לדעתי לטיפול התנהגותי - דינמי ע"י שיחות . לידיעתך - במרפאת חוץ של בית חולים גהה מהבצעים טיפולים התנהגותים בשיחות קבוצתיות לאנשים עם בעיות כפייתיות . כדאי לך לבדוק ! הם מאד מקצועיים בנושא . חוץ מזה אנשים רבים סובלים מבעיות דומות כדאי לטפל בזה , זה מקל על החיים . ביי גילבר ( משתתף )

לקרן תודה לגילבר ואכן חשוב להגיע לאבחון אצל פסיכיאטר וכנראה גם לטיפול אצלו. בנוסף תוכלי להוסיף טיפול התנהגותי. בשלב הזה חשוב מאוד שיש לך הבנה ותובנה שיש לך בעיה, אם יש לך תובנה אז כבר עשית את מחצית הדרך לריפוי. חג שמח דר' גיורא הידש

05/10/2006 | 19:01 | מאת: ענבר

אני צריכה דחוף עזרה של מומחה.. יש לי חברה שאיבחנתי אצלה שמשהו לא בסדר...ואני בטוחה בזה זה כבר בערך שנה ככה... אני שמה לב לכל מיני התנהגויות מוזרות שלה והן: *מצב רוח מרומם מידי ...שיכול בשניות להשתנות למצברוח רע *היא מתפתה בקלות לכל הצעה של מציע שאמר לה שהיא נראית טוב(ואני רומזת בעיקר לקיום יחסי מין) *היא נוהגת לאמר דבר אחד בשיא הביטחון ושניות אחר כך לעשות בדיוק ההפך *היא בוכה על דברים שהיא עושה ומצטערת,אך חוזרת עליהם שוב ושוב *היא לא מוכנה להתמודד עם כאב ותמיד היא מכחישה כמו לדוגמא כאשר מישהו אומר לה שהיא לא נראית טוב היא תאמר "הוא בטח אומר את זה כי אני לא ישים עליו" *היא רואה את עצמה כדבר הכי יפה בעולם,ולא נותנת לאף אחת להראות יותר טוב ממנה *היא מתנהגת בפרובוקטיביות וחושבת שככה זאת הדרך הכי טובה למשוך תשומת לב *היא מסוגלת לתת סקס בתמורה לאהבה *יש לה רגעים שהיא במצברוח טוב מאוד,והיא מתנהגת מוזר,צוחקת מכל שטות. *היא תמיד חושבת שכל העולם נגדה ,רוצה לפגוע בה *היא מסוגלת מאוד להשפיל את עצמה ואחר כך לאמר "אני בחיים לא מורידה מהכבוד שלי" *היא תמיד חושבת שאדם מסויים אוהב אותה למרות שזה לא נכון *כשמישהוא אומר לה שהוא אוהב אותה היא חוזרת על כך שוב ושוב מה עליי לעשות?מה אפשר לאבחן אצלה?

05/10/2006 | 22:30 | מאת: גילבר

שלום , אל תאבחני את חברתך ! ! אני מציע שתאפשרי למאבחן מוסמך לקבוע אם מדובר במחלה / הפרעה פסיכיאטרית . כדי לאבחן מניה דיפרסיה חייבים להיות רופא מוסמך בלבד בתחום הפסיכיאטרי בלבד . ככלל הסימנם של מחלה כמו מניה דיפרסיה : שינויים במצב הרוח , מרומם עד דכאוני , דיבור בשתף , אי שקט פסיכומוטורי , ירידה בתפקוד הפונקציונלי , חוסר שינה ועוד . אני לא בטוח שכל מה שתיארת על חברתך עונה לאבחנה של מחלה , בכל מקרה תני לרופא לאבחן , הוא הסמכות המתאימה לכך . ביי גילבר ( משתתף בפורום )

07/10/2006 | 01:11 | מאת:

לענבר תודה לשמיבים ואכן חשוב שלא את תאבחני. כדאי לשכנע את החברה להגיע לאבחון/טיפול, אצל פסיכולוג קליני או פסיכיאטר חג שמח דר' גיורא הידש

05/10/2006 | 17:53 | מאת: רותם - כבר לא הריונית

הידש שלום ילדתי בשעה טובה ואני שמחה ומאושרת אני מקווה שזה ייתן כאן כוח לעוד נשים במצבי ( חרדות), לנסות ולהעיז למרות הפחד והקושי . במהלך ההריון נטלתי לוסטראל -שמותר בהריון ,והנה אני אחריי הכול אני מאחלת לכל מי שמעוניינת להרות בהצלחה רבה -והנה אפשר גם ככה ,לא חייבים לסבול בהריון ..................... לך הידש- תודה על התמיכה והעזרה במהלך כל ההריון ולך אלוהים- שלא נתת הפעם לחרדה לנצח........ שנה טובה ומלאה ניצחונות

05/10/2006 | 17:16 | מאת: מלי

שלום רב אני בת 37 לוקחת לוסטראל 150 מ"ג ואין לי מצב רוח אני מרגישה מדוכאת ניסיתי רסיטל,אפקסור,פרוזאק ולוסטאל זה מה שאני משתמשת כבר שנה לפני שבועים הרופא העלה לי את המינון מ-100 מ"ג ל 150 מ"ג למרות שהעלה לי אין לי מצב רוח אני צריכה ללכת לרופא שאלתי כזאת איזה כדור היית ממליץ לי שהוא טוב לא משמין ולא עושה עצירות שיעשה לי מצב רוח אין לי מצב רוח לכלום יש לציין שזה דיכאון ולא חרדה אולי טיפה התקף פניקה לדוגמא אתמול הייתי באסיפת הורים בשעה 7 בערב ודחו את האסיפה לשעה 7.30 בערב הייתי בחוץ בבית ספר הרגשתי שאני רוצה לברוח משם הביתה הרגשתי שאני לא מסוגלת להיות שם ובסוף נישארתי ביגלל שבעלי הכריח אותי אני מרגישה שאין לי סיפוק בחיים ונימאס לי אני רוצה לשמוע ממך מה אתה היית מציע לי איזה כדור טוב לקחת תודה

07/10/2006 | 01:09 | מאת:

למלי ניסית את התרופות השכיחות ואפשר לנסות תרופה אחרת אבל לא יהיה בה חידוש גדול. אפשר לעלות במינון של הלוסטרל עד 200 מג' ביום או אפילו יותר. בדרך כלל מה שמקובל הוא להוסיף תרופה אשר תעודד את התרופה שאת נוטלת, תרופה מקבוצת מייצבי מצב רוח כמו ליטיום, דפלפט או למיקטל. כמובן שחשוב להוסיף, שיחות=פסיכותרפיה אם הרופא שלך חושב שהן עשויות לעזור. חג שמח דר' גיורא הידש

07/10/2006 | 10:39 | מאת: מלי

אני לא מעונינת לערבב 2 כדורים ולגבי ציפרילאקס האם זה טוב ? איך הכדור ?

05/10/2006 | 14:11 | מאת: מישהי

כפי שכתבתי בעבר אני לוקחת פריזמה עבור הפרעת אכילה והפרעת גוף דיסמורפית (וגם הפרעת אישיות גבולית) רציתי לשאול לגבי בעיית השינה שלי רמרון במינון נמוך (7.5 או 15) גורם לי לעייפות לאורך כל היום - האם כדאי לעבור לטרזודיל או שגם הוא גורם לעייפות לארוך היום. עליי להדגיש שאני ישנה 7-9 שעות עם הרמרון במינון נמוך אך קמה עייפה כאילו לא ישנתי (מה שלא קרה לי כשהייתי על מינון של 30) האם לא מסוכן לקחת טרזודיל במינון 50 כשלוקחים פרוזק במינון גבוה? אני מתחילה אחרי סמסטר שלם של חוסר מעש בגלל הבעיות הרבות שלי ללמד בעוד כשבועיים ועם עייפות כזאת יהיה לי מאוד קשה לעמוד שעה וחצי ברציפות אודה לכם על עזרתכם

05/10/2006 | 21:39 | מאת: דור

לבעיות שינה רצוי להשתמש בתכשיר קצר טווח. לכן אני ממליץ על סטילנוקס (זודורם) שמשפיע רק לשעות של הלילה. הוא כדור שינה עם פוטנציאל יחסית נמוך לפיתוח תלות, כלומר פחות מהבנזודיאזפינים וגם מתפנה מהר מהגוף. רמרון לא מומלץ כי הוא משפיע ל-24 שעות ולכן גורם לעייפות ניכרת ביום למחרת. טרזודיל משפיע פחות שעות מרמרון וגם פחות מעייף בשעות היום. אבל יש לו השפעה מצטברת ולכן האפשרות שתהיי עייפה בשעות היום קיים גם איתו. ניתן לקחת טרזודיל עם פרוזק (בארה"ב השילוב מאד נפוץ).

06/10/2006 | 12:32 | מאת: בחורה

תודה לדור על תשובתך אני מאוד חוששת מתרופות ממכרות כי יש לי נטיה להתמכר לחומרים (וגם בניגוד לרמרון ואני מקווה שגם בניגוד לטרזודיל עם השנים השפעת השינה של כדורי שינה יורדת כפי שראיתי אצל אימא שלי) - לכן אתחיל לקחת טרזודיל מהיום בלילה הפסיכיאטר שלי (שהוא גם הפסיכותראפיסט שלי) נתן לי היום מירשם לטרזודיל במינון של 50. ראיתי שיש קו חצייה באמצע הכדור. אז חשבתי להתחיל במינון של 25 - האם מינון כזה יכול להשרות שינה. האם כמו רמרון השפעת השינה עולה ככל שמורידים במינון? (במינון 7.5 ישנתי יותר טוב מאשר במינון גבוה יותר אך כפי שאמרתי הבעיה הייתה עייפות לאורך כל היום ולכן נאלצתי להפסיק) בהזדמנות זאת רציתי להודות לדור ולדר הידש על הפורום התורם. אני לומדת הרבה מקריאת תשובותיכם לשאלותי ולשאלות אחרים

05/10/2006 | 13:19 | מאת: עליזה

אני אישה מבוגרת חולה וקשת יום. לי יש בת אשר בילדותה הובחנה עם פיגור קל היא נמצאת במוסדות סגורים כבר הרבה שנים.לפני לא הרבה זמן איבחנו אותה כחולת סכיזופרניה ואני לא יודעת מה לעשות יש לי כול כך הרבה שאלות ודברים שאני צריכה ורוצה לדעת כי חיי השתנו ואין לי מישהו שאיתן לי תשובות. היא מטופלת בתרופות אך הן אינן עוזרות לה רק מחמירות את המצב. אני ממש צריכה עזרה ואין לי איך לעזור בבקשה תעזור לי. מכיוון שלי אין מחשב וגם את המכתב הזה כותבת חברה אני רוצה להעביר לך טלפון איך אניני רוצה שהוא יפורסם.תעזור לי

07/10/2006 | 00:58 | מאת:

לעליזה אני חושב שאת דואגת וחשוב שתהיי בקשר עם הבת ועם הרופאים והמטפלים שלה, לכן כדאי להתייעץ ולשמוע מהם ולהיות בקשר עם הבת כמה שיותר. במידה ותהיה החמרה במצבה אפשר לשקול פניה לחוות דעת שניה אצל רופא שלא מהמוסד שבו נמצאת הבת. חג שמח דר' גיורא הידש

05/10/2006 | 13:17 | מאת: בן 27

שלום רב, אני צעיר בשנות ה 20 המאוחרת. בתקופה זו בחיי אני עובר תקופה קשה של סיום זוגיות לאחר 5 שנים וכן מוצא את עצמי בנקודת מפנה בחיי בה אני צריך לבחור כיוון ולקבל החלטה. אני מוצא את עצמי מתמודד עם הדכאון ומקווה שי זה יחלוף מאליו עם הזמן. יחד עם זאת בהתייעצות עם רופא הוא המליץ לי לקחת חצי כדור רסיטל מאחר וזה יכול לחולל שינוי חיובי בחיי ובהרגשה הכללית שלי בעיקר שיפור בטחון עצמי, מניעת רחמים עצמיים ובעיקר מצב רוח כללי חיובי... דברים שחסרים לי מאוד עכשיו... אני מוצא את עצמי מתומדד אבל בקושי, אוכל אבל בחוסר תיאבון, מתעורר וממשיך את סדר היום ככה - בלי לעשות הרבה ובלי הרבה מצב רוח... אני לא בדכאון קליני קשה ונראה כי זה יחלוף ברגע שאני אמצא זוגיות חדשה - אבל הדרך לזוגיות חדשה תיהיה קשה במצבי... האם נכון יהיה לשמוע בהמלצת הרופא? האם ניתן יהיה להפסיק לקחת את הכדורים בתום תקופה? החשש הכי גדול שלי זה התמכרות - כלומר ברגע שאני אפסיק המצב רוח הכללי יחזור לכשהיה... האם יש סכנה כזאת? אודה לכם על כל גילוי של עזרה, תגובה, הארה, הערה, המלצה וידע מנסיון אישי...

05/10/2006 | 12:45 | מאת: מרינה

שלום, אני בת 45 ונוטלת את התרופה סרוקסאט מזה כשש שנים, במינון של 40 מ"ג, יש לי שתי שאלות: 1) האם הכדור גורם להשמנה למרות שתזונתי זהה בשנים האחרונות? 2) האם התרופה ממכרת,(עשיתי הפסקה קצרה לפני כשנה ולא חשתי בטוב)?

07/10/2006 | 00:54 | מאת:

למרינה התרופה אינה ממכרת למרות שצריך להפסיק אותה בהדרגה אחרת עלולים להרגיש לא טוב בזמן סיום הטיפול. בהחלט עלולה להיות עליה במשקל בזמן נטילת הסרוקסט. חג שמח דר' גיורא הידש

05/10/2006 | 05:29 | מאת: לאה

האם יש סיכוי שאנשים בגיל צעיר שהיו שקרנים פתולוגיים ייגמלו מכך בחיים היותר בוגרים?

07/10/2006 | 00:52 | מאת:

ללאה איני בטוח אם השאלה שלך מספיק ברורה אבל אני חושב שאני קורא את רוח הדברים והתשובה היא כן, אפשר להבריא חג שמח דר' גיורא הידש

05/10/2006 | 05:14 | מאת: בדס

באם אדם החליף רסיטל במשך שבוע לפרוזק ושוב חזר לרסיטל, האם תוך שבוע יוצא הרסיטל מהגוף? כמו כן האם צריך לחכות שוב חודש וחצי להשפעת רסיטל? ואם לא אז כמה זמן?

07/10/2006 | 00:51 | מאת:

לבדס כיוון שמדובר על שתי תרופות הפועלות על הסרוטונין ומגנון הפעולה שלהם דומה לדעתי הרצף נשמר גם אם החלפת תרופה. חג שמח דר' גיורא הידש

04/10/2006 | 23:22 | מאת: בת אל

ד"ר שלום אני נערה בת 16 מטופלת במחלקה אי שם על בעיות הקאות לא תכופות לאחר אכילה מספר שנים ואנני מתכחשת להקאות .....לאחר אכילה. עברתי אבחנות ושיחות עם כל המטפלים בבעיות מהרופא ועד.............. לאחר מספר פגישות מבקשים ממני ליטול כדורי פרוזק קראתי בכל אתרי המידע האפשרי על בעיות הלוואי עקב נטילת הכדור ואני חוששת. עלי לציין שאני נערה מעל הממוצע ומקובלת ומעורבת מאד בכל התחומים האפשריים שנוגעים בנוער . אני יודעת כיצד לנהוג ואם אני חייבת להישמע להראות הנדרשות עי הצוות המטפל אני ממש מפחדת וחוששת מהכדור

05/10/2006 | 15:07 | מאת: דור

לפי החוק בגיל 16 לא יכולים לכפות עליך טיפול תרופתי. את רשאית לסרב למרות ההמלצה הרפואית. אבל אם המליצו ייתכן שכדאי לך לקחת את התרופה.

05/10/2006 | 22:49 | מאת: בת אל

דור תודה רבה על תגובתך הבעיה היא שנאמר לי שאם אני לא רוצה לקבל את הכדור מפסיקים את הטיפול בי. ואני מאד מעונינת לדעת האם אחרי חודש טיפול במחלקה אני חייבת לעבור לכדורים עברתי סדרה של שאלוני בדיקה מול רופא מחלקה דיאטנית ופסיכיטר . אני מקיאה פחות עקב בקרה של הורים ומחלקה ואנני יודעת כיצד לנהוג. אודה מאד לתגובה

04/10/2006 | 23:06 | מאת: לילי

אני בקשר עם בן זוג למעלה משנתיים. בתחילת הקשר סיפר לי שהוא סובל 'מרגישות גבוהה' - כל טריגר רגשי גורם לו 'היפראקטיביות' ובעיות בשינה. לדבריו, הוא פנה לפסיכיאטר מחשש למניה דיפרסיה ששלל אפשרות כזו, אלא אמר לו להיעזר בכדורי שינה על מנת להמנע מהקצנת הבעיה בעקבות שינה בלתי מספקת. מנסיוני לאורך הקשר אתו- הוא עובר ממצב של פעילות יתר המלווה בדיבור בלתי פוסק, הליכה לאורך שעות, אימפולסיביות וסוג של החצנה כלפי הסביבה עד כדי הטחת עלבונות וגסות רוח - למצב של דכאון, מופנמות, הירדמות לשעות ארוכות והירדמות פתאומית גם כשהוא נמצא בסביבה חברתית הומה, חוסר חשק ומצב רוח ירוד עד כדי בכי. העדר יציבות ואימפולסיביות ניכרים אצלו בכל אחד מהמצבים והמעבר הזה בין מצב למצב קורה בתדירות של חודשיים-שלושה (המעבר ל'מניה' מתרחש בדרך כלל עקב משבר כלשהו, או עימות). כל נסיון שלי לשוחח עמו על טפול נתקל בהכחשה או התנגדות. האם מדובר במניה דיפרסיה? (במסמך רפואי מטעם רופא המשפחה שלו נרשם כי הוא סובל מ unspecified personality disorders אשמח אם תבהיר האם אכן מדובר בתסמונת של מניה דיפרסיה או על הפרעה אחרת, ועל טיפול מומלץ בתודה לילי

05/10/2006 | 14:58 | מאת: דור

זאת האבחנה בתיק שלו שרשמת כאן את שמה באנגלית. יש הטוענים שהפרעת אישיות גבולית היא גם סוג של הפרעה במצב הרוח (בדומה למניה דפרסיה) ולכן גם באישיות גבולית משתמשים באותן תרופות- ליתיום, דפלפט, טגרטול. ובמקרים היותר קשים- פרפנן וריספרדל. מכיוון שנרשם unspecified סימן שנמצאו גם קווים אישיותיים שמתאימים להפרעות אישיות נוספות. בכל מקרה, כאשר ההפרעה באישיות היא קשה הסוג שלה פחות משמעותי. מומלץ לשלב טיפול פסיכולוגי, אך ישנו מילכוד קטן, כי כאשר ההפרעה באישיות קשה גם קשה לטפל בה בכלים פסיכולוגים, עקב חוסר יכולת לשתף פעולה ו/או להתמיד בטיפול.

05/10/2006 | 22:32 | מאת: גילבר

דור שלום , חזרת לאבחן בני אדם ?? ולתת המלצות פסיכיאטריות ?

ללילי לעתים אדם הסובל מהפרעה נפשית לא ימסור לרופא את כל הפרטים ואת כל הנתונים ולכן גם האבחנה עלולה להיות שגויה. איני מתיימר לאבחן משהו דרך הרשת, אבל בהחלט ניתן להגיע לבדיקה חוזרת אצל הפסיכיאטר, בדיקה שבה הוא ישמע את החבר וגם אותך ואז אני מקווה שהוא יצליח לדייק באבחנה. חג שמח דר' גיורא הידש

08/10/2006 | 01:07 | מאת: לייט-50

אני בת 46 ההגדרה:אישיות המנעותית.נסיונות בכל התרופות מקבוצות שונות sssr snri וכו. ללא השפעה ניכרת ויתר סבלתי מתןפעות הלואי . כרג מזה חצי שנה 2מ ,ג לוריואן ליום +זודורם 3פעמים לשבוע-אין תופעות לואי יש שיפור מינרי לא יעיל כל כך עיקרבעייתי קושי לבטא עצמי מה אני חושבת מחשש לפגוע מאחר ואז אני שתקנית ומתביישת ומסתגרת .נא עצתך תודה

04/10/2006 | 21:16 | מאת: פלונית

שלום רב בת 58 נשואה וסבתא לנכדים.סובלת מידי פעם ממשברים נפשיים, ממצבי רוח,חוסר שימחה,לחץ בלב.טיפוס לחוץ ומתוח.קשה לי במיוחד לבטא רגשות כלפי בני משפחתי לנשק לחבק וזה גורם לי להרגיש נורא ואיום ואף למצב נפשי לא טוב למרות שאני רוצה לעשות זאת זה לא יוצא ממני אני חשה שזה יוצר ריחוק ממני.גם כשאני שמיחה מדברים/אירועים שקשורים לקרובי אני חשה כי ההתרגשות לא יוצאת עמוק מליבי למרות שאני כן מסוגלת להפגין הרבה שמחה פירגון וגאוה מהדברים אבל רגש לא.אני לא טיפוס קנאי .אם אני מנסה לנתח אני קושרת זאת בילדות שלי -אמא שמטופלת בתינוקות מעבירה אותי בגיל 4 בערך כבת בכורה, לסבתי שגרה בסמוך לגדל אותי והיא עצמה עסוקה בגידול איחיי ולא לוקחת כל חלק בגידולי שלי ואני לא זוכרת אף פעםחיבוק או נשיקה מאמא(עד היום הזה אפילו).אני גודלת ונמצאת עם סבתי עד ליום מותה ואני אז חיילת צעירה שמלאו לה 18ומיד אחרי הצבא אני נישאת כך שאף פעם לא הרגשתי למעשה אהבת אם. אני מאד רוצה לנסות לצאת כמה שאפשר כי אני סובלת,האם טיפול תרופתי יכול לעזור.אנא התיחסותך,תודה מקרב לב

07/10/2006 | 00:32 | מאת:

לפלונית קל לי לענות לשאלתך שטיפול תרופתי עשוי לעזור, אבל נראה לי שהטיפול המתאים יותר עשוי להיות פסיכותרפיה-שיחות. בכל אופן כדאי להגיע לפגישת אבחון עם פסיכיאטר ואז להחליט על דרך הטיפול. חג שמח דר' גיורא הידש

04/10/2006 | 13:49 | מאת: אלמונית

האם שתייתאלכוהול עם ווליום או קלונקס יכול להביא למוות? וכמה זה מנת יתר של התרופות האלו?

05/10/2006 | 15:04 | מאת: דור

אנחנו לא נותנים כאן מתכונים להתאבדות. השילוב שציינת מאד מסוכן, מעל מינון מסויים גם בדרגה של סכנת חיים, עקב דיכוי הנשימה.

07/10/2006 | 00:30 | מאת:

לאלמונית עדיף לכוון את הסקרנות למקומות אחרים. תודה לדור חג שמח דר' גיורא הידש

04/10/2006 | 13:39 | מאת: אנונימית

ד"ר גיורא שלום אני נגד הטיפולים הפסיכיאטריים למרות שלפחות ארבע שנים אני נמצאת בטיפולים כאלו ונאלצתי להמשיך בגלל שהייתי נורא צעירה ולא ידעתי שום דבר כעת בתור אדם בוגר אני רוצה להפסיק אותם ונרא צריכה עצה מתי אפשר להפסיק טיפול פסיכיאטרי? האם התהליך בעיייתי הוא?

04/10/2006 | 22:33 | מאת: דור

כעיקרון אם את מתנגדת לטיפול פסיכיאטרי את רשאית להפסיק בכל שלב שהוא החל מעכשיו. לא ניתן להכריח אותך בשום צורה (מלבד מקרים נדירים של אישפוז כפוי). לעיתים בהפסקה חדה של טיפול יש סינדרום גמילה שעשוי להימשך מס' שבועות. בשביל להמנע מסינדרום גמילה יש להיוועץ בפסיכיאטר לגבי הדרך להפסקת טיפול.

05/10/2006 | 22:35 | מאת: גילבר

שלום לך , אני מציע לך לשוחח על הנושא בהרחבה עם הרופא הפסיכאטר המטפל . הפסקת טיפול תרופתי לעיתים עשוייה להאיץ התפרצויות של המחלה או ההפרעה . ביי גילבר ( משתתף (

04/10/2006 | 13:23 | מאת: משה

האם יכול להיות ששילוב של אומגה 3 עם אנאפרניל מגביר את תופעת הלוואי של האנפרניל כמו יובש בפה ועייפות וכדומה ?

04/10/2006 | 22:23 | מאת: דור

לא סביר.

למשה איני יודע, אני מעריך שאין עבודות מדעיות העונות על שאלתך. חג שמח דר' גיורא הידש

04/10/2006 | 13:05 | מאת: sapir

שלום רציתי לדעת האם קלופקסול עלולה לגרום לעליה במשקל? ואם כן-האם זה בגלל תיאבון מוגבר או שהתרופה משמינה בפני עצמה? אותה שאלה גם לגבי המודל. תודה רבה! ספיר

04/10/2006 | 22:21 | מאת: דור

כל התרופות האנטיפסיכוטיות יכולות לגרום לעליה במשקל, כולל השניים שאת לוקחת. זאת תופעת לוואי עקב חסימה של דופאמין D2 שמעורר תיאבון. עם זאת, התרופות שאת לוקחת הן של הדור הישן והן גורמות לכך הרבה פחות לעומת תרופות מהדור החדש. מומלץ להקפיד על אכילה נכונה ופעילות גופנית.

05/10/2006 | 10:24 | מאת: sapir

תודה לך דור. העניין הוא שלקחתי בעבר ריספרדל שהעלה אותי 13 קילו תוך חצי שנה וזה לא היה עקב תיאבון מוגבר שהוביל לשינויים בהרגלי האכילה,אני אכלתי בדיוק אותו הדבר כמו לפני התרופה ובכל זאת עליתי במשקל.השאלה העיקרית שלי היא האם גם התרופות האלה גורמות לאותו דבר שקרה לי עם הריספרדל או שזה דבר שאני אוכל לשלוט עליו עם תזונה נכונה?זה מאד חשוב לי לדעת כי מאז שהורדתי את הריספרדל חזרתי פחות או יותר למשקל שהיה לי לפני שלקחתי את התרופה ועכשיו אני ממש לא רוצה להעלות שוב במשקל! אני עדיין לא התחלתי את הטיפול באחת התרופות אבל זאת ההתלבטות של הרופאה שלי בין השתיים.חשוב לי לציין שהריספרדל לא עזר לי וכן גם תרופה בשם גאודון ופרפנאן-שזאת התרופה האחרונה שלקחתי,עשתה לי תופעה קשה שהייתי חייבת להפסיק איתה. תודה!

04/10/2006 | 12:21 | מאת: מירב

התחלתי לצאת עם בחור שסיפר לי שהוא סובל מתסמונת פי-פולאר- מאניה דיפרסיה, לטענתו הוא מטופל עם כדורים והוא מתנהל ומתפקד כאחד האדם, יחד עם זאת אני מלאה שאלות לגבי הנושא, האם בהכרח הטיפול התרופותי ימנע התקפים בעתיד, כיצד לומדים לזהות התקפים, מה ההשלכות על כך בקשר זוגי, והאם ניתן לנהל אורח חיים יציב אם מישהו שסובל מהפרעה שכזאת, כמו כן החשש הגדול לגבי הגנטיקה האם אני לוקחת סיכון כאשר אני מביאה ילד לעולם עם מישהו שסובל ממחלה שכזאת, אני פוחדת אבל הפחד נובע מחוסר ידע רב בנושא, כל מה שקשור במחלות נפשיות מדאיג אותי מאוד מאוד, אני רוצה להיענות לבקשתו ולא לשפוט אותו בטרם יש לי את כל התשובות, אודה לעזרה

04/10/2006 | 20:30 | מאת: מיכאל

שלום מירב הסיכון לקבל התקף נוסף תוך כדי נטילת תרופות הוא לא גבוה, אבל גם לא אפסי, מדובר בעשרים אחוז. החיים עם בן אדם בדיכאון או במאניה כבן זוג לחיים הם לא פשוטים בלשון המעטה. אבל זה כולו עשרים אחוז? הרי זה כל-כך קשה למצוא מישהו לאהוב אותו...מה הסיכוי האמיתי למצוא אהבה אמיתית? אחוז? חצי אחוז? אני לא מתכוון לזוגות שנשארים בגלל נוחות או הילדים ארבעים שנה, או שמצאו להם איזה הסדר מספיק הולם לנוחות החברתית שלהם... גום התקף נוסף הוא לא סוף העולם, אבל, כן, אני אומר לך מראש, זה קשה לבן אדם שעובר את זה, אפילו קשה מאוד, ולא פחות למי שנמצא איתו. בכל מקרה, התקפים בסוף חולפים עם תרופות (במקרה שלי למשל) או אפילו בלי תרופות (כמו אצל תמימי..). ואפשר להתמודד עם זה. כמובן, אם את כמו חלק גדול מהאנשים, שגם אם לא יהיו מוכנים להודות בזה, מתייחסים לאהבה וזוגיות כמו עסקה כלכלית, אז ברור שעדיף לך למצוא בשוק מישהו שהסיכוי שלו להתקף מאני פעיל הוא אחוז אחד, שזה רוב האוכלוסיה, לבין מישהו שהסיכוי שלו זה עשרים אחוז. כמו שכמובן ברור שעדיף לך להעדיף רואה חשבון על זבן או פועל. בהצלחה בכל דרך שתבחרי... מיכאל (אני כאמור משוחד כי אני מאובחן עם המחלה הזו גם...)

כרגע הוא מאוזן דבר שלא מבטיח שבעתיד לא יהיו התקפים נוספים. אם מכירים טוב את החולה מייד רואים שינויים בהתנהגותו שבתחילה יכולים להיות קטנים. לא קל בכלל להתמודד עם זה. יכול להגיע לתוקפנות מילולית ופיזית. החולה בדרך כלל לא מודעה לשינויים האלו. לכן מאוד קשה לנהל חיים רגילים ותקינים. כל זמן חיים בצל המחלה. המחלה היא תורשתית מה זה, לא אומר שיולד ילד חולה. בנוסף לגנים יש הרבה גורמים נוספים שמשפעים להתפתחות או לא של המחלה. באינטרנט יש הרבה אתרים שיכולים לספק לך כל האינפורמציה שרק תרצי. במקרה של חברבך שווה מאוד לשוחח עם הפסיכיאטר המטפל בו כי רק הוא יכול לדעת את מצבו האמיתי.

05/10/2006 | 18:58 | מאת: תמימי

אם את מחפשת יציבות ותעודת ביטוח, אולי לא כדאי לקחת סיכונים. אבל אם את מחפשת אהבה ומוכנה ללכת איתה, מנסיוני זה כדאי לסבול אותנו גם כשאנחנו קצת משוגעים, כי החיים איתנו לא משעממים, מלאי עניין גם במצבי האיזון וגם בתנודות, ואנחנו אנשים יצירתיים וחכמים ומקסימים. נכון, מיכאל ראומה ושאר החברה? תמי.

04/10/2006 | 12:14 | מאת: שולה

דר הידש שלום רב, לפני שנה סיימתי טיפול של שנתיים בלוסטראל עקב חרדות ומחשבות טורדניות. במהלך השנה הזו הרגשתי טוב אלא שלאחרונה החלו לי אותן חרדות ומועקות, ובהמלצת הרופאה חזרתי השבוע לטיפול בלוסטרל במינון נמוך מבעבר (50 מג ליום). הבוקר נתקפתי במועקה/חרדה שוב, עם תחושות של קור שזורם בגוף ודופק מואץ, וזה לא עוזב אותי כבר כמה שעות. האם יכול להיות שעדיין לא הושפעתי מטיפול של שבוע? בעבר זכרתי שהכדור השפיע קודם. האם להמתין עוד לפני שאסיק מסקנות? התחושה הזו של חרדה שנמצאת לה שם כמה שעות וממתינה להתפרצות - היא התחושה הכי מגעילה שיש...זה פחד שממאן לעזוב. אשמח לשמוע תגובתך - זה מרגיע מאוד

07/10/2006 | 00:05 | מאת:

לשולה חרדה היא בהחלט בעיה שחולפת והטיפול משפר מאוד את המצב או מבריא לגמרי..., החסרון הוא שחרדות עלולות לחזור...., צריך לחכות עדיין להשפעת הלוסטרל, לוסטרל מתחיל להשפיע אחרי כשלושה שבועות, כך שעדיין מוקדם להערכת מצב. חג שמח דר' גיורא הידש

04/10/2006 | 11:32 | מאת: אור

שלום אני נוטלת כ10 חודשים את תרופת הרסיטל. מבנה גופי השתנה משמעותית, הישבן גדל, הירכיים והבטן? אני אוכלת כרגיל ואף שומרת אך אין שינוי. האם זה בגלל הרסיטל? האם ישנה תרופה זהה שאינה גורמת להשמנה ובנוסף אינה מדכאת את החשק המיני? אודה על תשובתך אור

07/10/2006 | 00:02 | מאת:

לאור כנראה שאצלך הרסיטל גם מורידה את קצב המטבוליזם ולכן קשה לרדת במשקל. כל התרופות הפועלות על הסרוטונין עלולות לגרום להפרעות שציינת. אבל מדובר על התאמה אישית, יתכן שתרופה אחרת מהמשפחה תעזור לך ללא תופעות לוואי, אבל בכל החלפת תרופה יש גם את הסיכון של תופעות לוואי ללא ההשפעה הטובה...., כך שצריך לשקול עם הרופא מה עדיף בשבילך. במצבים של חרדה ודיכאון לא חמורים אחרי עשרה חודשים של טיפול אפשר לשקול גם את סיום הטיפול ואז התופעות שתיארת יחלפו. חג שמח דר' גיורא הידש

04/10/2006 | 10:32 | מאת: v

אני נותלת למיקטל 125 מג, ורציתי לדעת אם זה מינון טוב או שזה יכול להיות מינון נמוך מדי וזה מסוכן.

04/10/2006 | 23:19 | מאת: v ראשונה

משהו משתמש בכינוי שלי. v

07/10/2006 | 00:00 | מאת:

שלום, המינון של למיקטל הוא בין 100 ועד 300 מג' ביום. תלוי מה האבחנה ומדוע הלמיקטל ניתן? אי אפשר לדעת ממכתב קצר מה המינון המתאים לך. בכל אופן המינון הזה עשוי להיות מספיק ואין בו סכנה. חג שמח דר' גיורא הידש

אבי בן 94 אובחן כחולה דימנציה. מטופל בכדורי ואבן 1 לפני השינה.וכדור 1 בבוקר עם הארוחה. אולם הוא אינו רגוע מתעורר מספר פעמים בלילה עם חרדות ובמשך כל היום נסער וטרוד. אנא עיזרו לי , אילו תרופות יכולות להקל את מצבו

לאפריל, לא נהוג להמליץ על תרופות מבלי לבדוק את החולה. ולכן כדאי לפנות לרופא המטפל בו ומכיר אותו. רפואה שלמה מיכל

לאפריל תודה למיכל, ואכן תרופות הרגעה עלולות לגרום לטשטוש בגיל המבוגר ולכן חשוב להקפיד לתת אותן רק אם הן נחוצות או למשך פרק זמן קצר. חג שמח דר' גיורא הידש

04/10/2006 | 00:48 | מאת: רז

כמה שאלות: 1)סימבאלתה -קרה לי מקרה שהכמוסה נפתחה וכמה גרגירים לבנים נפלו על הצלחת. בכל זאת חיברתי אותה מחדש ובלעתי. האם הגרגירים זהים? לדוגמא באפקסור XR הורדתי בעבר מינון ע"י הוצאת החומר בהדרגה עד להפסקה מוחלטת? 2)אני בגמילה הדרגתית מקלונקס. בשבועיים האחרונים חצי כדור 0.5 מ"ג ולפני הצום לקחתי כדור שלם. יום לאחר מכן אני מרגיש כאבים חזקים ברגליים ותשישות. האם הגוף השתגע כתוצאה משינוי המינון? האם במצבים כאלו נגרם למוח נזק? 3)רופא המליץ לי להיגמל מקלונקס ע"י מעבר לאסיול ואמר ש 0.5 מ"ג קלונקס = 5 מ"ג אסיול כך שחצי כדור קלונקס = כ 2 -2.5 מ"ג אסיול. האם נכון להיגמל בשיטה זו? 4)האם יתכן שהסימבאלטה גורמת לכאבים גופניים? שהרי היא מטפלת בכך! או שהכאבים מקורם בירידת מינון קלונקס?

04/10/2006 | 12:11 | מאת: הילה א

היי רז לדעתי הכאבים מקורם בגמילה מהקלונקס תוריד את הכדור ממש לאט כי התופעות גמילה מאוד לא נעימות אפשר להקל עם גמילה נכונה ואולי באמת תעזר באסיוול לבנתיים תרגיש טוב ושיעבור בקלות הילה

04/10/2006 | 23:38 | מאת: רז

תודה

04/10/2006 | 22:47 | מאת: דור

1. זניח. אין משמעות לאיבוד מס' גרגירים. 2. ייתכן בגלל הצום או שינוי במינון. לא נגרם נזק. 3. עם אסיוול הרבה יותר קל. אפשרי גם עם קלונקס. 4. סימבלטה ניתנת (בין היתר) נגד כאבים ובוודאי שלא גורמת לכך.

06/10/2006 | 23:58 | מאת:

לרז הסימבלטה עלולה לגרום לכאבי פרקים כמו בשפעת זו תופעת לוואי לא שכיחה אבל קיימת, לכן בדרך כלל עדיף לעשות שינוי אחד בזמן אחד ולא מספר שינויים ביחד. נכון לעובור לוואליום במקום הקלונקס והפסקה הדרגתית של הוואליום תקל עליך והתמונה תהיה ברורה יותר. חג שמח דר' גיורא הידש

03/10/2006 | 23:53 | מאת: אלמונית

שלום לך ד"ר הידש בת 58 נשואה .מזה מספר חודשים שאנני מרגישה טוב מבחינה נפשית מצבי רוח משתנים,אי שקט נפשי,לחץ בלב חוסר שמחת חיים,רייקנות חוסר מוטיבציה,אנרגיות נמוכות,בעיות חרדה למינהם ,חוסר ענין בלא מעט דברים שאהבתי לעשות בעבר,יותר רצון להסתגרות בבית.אמנם אני משתדלת לא להרים ידיים וממשיכה לתפקדאבל מאד קשה לי בחיי היום יום בגלל שאני מרגישה לא טוב עם המצב הזה וזה עוד יותר מלחיץ אותי. לדעתי עורר לי את המצב הנוכחי הפרידה מבני שביקר אותי בקיץ עם משפחתו שחי בחו"ל וכן שמתי לב שגם בעבר זה קרה לי כבר מספר פעמים אחרי שובי מחו"ל מביקור אצל ילדי .לפני חודשים קבלתי טיפול תרופתי מרופאת משפחה אותו נאלצתי להפסיק כי לא התאים לי והיום אני ללא טיפול תרופתי.נתקלתי בכתבה על "בורדליין" ומצאתי שכמה מהסימפטומים יש גם לי עכשו וגם בעבר רק שאז לא היתי מספיק אוביקטיבית לחשוב שיש לי בעיות, יותר שייכתי זאת לדברים אחרים כמו לחץ בעבודה גיל מעבר וכו'.נכון להיום איכות חיי פגומה למדי.מה אתה ממליץ לי לעשות האם להסתפק ברופאת המשפחה או לפנות לאיש מקצוע והיתכן שאני בורדרליין בגלל הסימפטומים שמניתי.תודה מקרב לב להתיחסותך

04/10/2006 | 10:37 | מאת: v

לבד אסור לך לנסות לאבחן את עצמך,זה לא טוב, החי כדאי שתפני לרופא מקצועי, כדי שתקבלתי את התשובה הכי טובה

04/10/2006 | 23:13 | מאת:

לאלמונית קודם כל להפסיק לאבחן את עצמך, אני יכול להיות די בטוח שאת לא בורדליין, אם לא היית בורדליין בגיל העשרים את כבר לא תהיי..... את מתארת תופעות של דיכאון וחרדה עם הסיבה שציינת. בכל אופן אם רופאת המשפחה לא הצליחה להתאים לך טיפול אז כדאי לפנות לפסיכיאטר שיעמיק יותר. בנוסף כדאי לשקול את האפשרות של פסיכותרפיה. כל טוב דר' גיורא הידש

04/10/2006 | 22:40 | מאת: דור

ממליץ לך לפנות לטיפול פסיכולוגי. בעייתך איננה בורדרליין. בורדרליין זאת הפרעה מאד מאד קשה והיא מתחילה בגיל צעיר, כך שאין סיכוי רב שזאת האבחנה המתאימה. בשביל טיפול פסיכולוגי לא צריך אבחנות. אם את רוצה לעזור לעצמך זה מספיק. גם טיפול תרופתי בא בחשבון אבל לא דרך רופא משפחה אלא ע"י רופא פסיכיאטרי.

03/10/2006 | 23:10 | מאת: מיכי

שלום רב, לאחרונה חזרו לי התקפי החרדה. אני מטופלת בסרוקסט ולוריון. אך הפעם ההתקפים מלווים בזרמים חזקים בכפות הידיים ובפות הרגליים. כמו כן, בכאבים ביד שמאל חזקים מאוד. האם זה קשור להתקף חרדה או לא?

04/10/2006 | 09:45 | מאת: הילה א

היי ניראה לי שזה בהחלט קשור להתקף כי גם לי זה קורה בהתקפים ואז נידמה לי שמשהו משותק תמיד תזכירי לעצמך שזה נחרדה ולא באמת קורה משהו כי התחושה הזאת מאוד מלחיצה מתי התחלת את הכדורים?

04/10/2006 | 19:09 | מאת: מיכי

היי לפני שלוש שנים...זה עזר אבל הכל חוזר. דיכאון, בכי התקפי חרדה, מצבי רוח, עצבנית

05/10/2006 | 09:43 | מאת: הילה א

אולי הכדור הפסיק להשפיע? הייתי מציעה לך לדבר עם פסיכאטר . אני לא חושבת שזה התקף לב כי גם אני הייתי מגיעה למיון כל שני וחמישי בגלל שחשבתי שזה התקף לב אולי לשקול החלפת כדור ואם בא לך לדבר איתי במייל [email protected]

03/10/2006 | 21:58 | מאת: שרון

ברצוני לברר, מכר שלי, חייל בשירות סדיר, מגלה סימני > פידופיליה.(מאונן,מתגרה מאקט של בנות בנות 8-10 של משפחתו) כיצד ניתן > לסייע לו,ראשית, האם יש טיפול כלשהו המבטיח רפוי ממצב זה? אם כן > באיזה אמצעי טיפול/הכוונה ניתן להשתמש, האם ישנה סודיות מלאה דרך > הצבא?או שמה יש חשש לתפקיד המקצועי שלו? האם ישנה עמותה כלשהי > המסוגלת לפעול בצורה דיסקרטית ולסייע מבלי לפגוע בכיס ובעתידו > המקצועי? אנא עזרתכם-והכוונתכם (לא מצאנו שום מידע אודות טיפול > בבעיה הנ"ל).

04/10/2006 | 23:04 | מאת:

לשרון הצעד הראשון הוא שהבחור יבין שיש לו בעיה והוא צריך טיפול. הבנה זו היא חצי מהטיפול. לצערי כל חייל רשאי לטיפול נפשי רק במסגרת הצבא, וצבא עלולים להוריד פרופיל וכך הלאה. ישנה אפשרות שחייל יטופל בפסיכותרפיה במסגרת אזרחית במשך השירות הצבאי אבל למטרה זו צריך אישור של הצבא. בדרך כלל האישור ניתן בקלות יחסית אם מדובר בחייל ביחידה עורפית. הטיפול בפדופיליה הוא בדרך כלל פסיכותרפיה דינמית-שיחות, כדי לבדוק את שורש הבעיה ולעזור לפתור אותה. אין טיפול ספציפי לפדופיליה. כל טוב דר' גיורא הידש

03/10/2006 | 20:53 | מאת: א

שלום אני נוטל מיזה 11 שנה כדורים אני מטופל אצל פסיכולוג.הכדורים שאני נוטל הם זיפרקסה,ליתיום,וואבן.אני סבור יגם הפסיכולוג סבור שהכדורים לא מתאימים מאחר ואני סובל ממחשבות חוזרות ונישנות לאורך כל היום בלי הפסקה אני מאבד את המציאות בנוסף יש ליי גם בעיה ריגשית כתוצאה מהמשבר אני נפגע מכל דבר,אני עדיין נמצא באותה טרואמה ודבר זה גורם לי מצוקות רבות אנא עזור לי.

04/10/2006 | 22:53 | מאת: דור

לא כתבת את העיקר- מה הפסיכיאטר שלך אומר לגבי התלונות שלך? אם הכדורים לא מתאימים תדבר עם הפסיכיאטר. הוא יכול לשנות אותם, להוסיף, להוריד, או להפסיק. תלוי במצב, באבחנה ובהיסטוריה שלך עם טיפולים אחרים. לא ניתן לתת לך עיצה קונקרטית מעבר לכך.

04/10/2006 | 23:00 | מאת:

לא. קצת קשה לעזור לפי מכתב קצר ברשת ובטח שלא אמליץ על טיפול ברשת. בכל אופן אתה נוטל טיפול תרופתי כבר שנים רבות עם הטבה חלקית בלבד. כדאי לחזור לרופא המטפל או להגיע לחוות דעת שניה אצל רופא בכיר ולחשוב על שינוי בתרופות. כל טוב דר' גיורא הידש

03/10/2006 | 20:05 | מאת: נאור

האם למישהו יש נסיון עם תרופה בשם אנלפניל ?

04/10/2006 | 09:46 | מאת: הילה

אולי אנפרניל?

04/10/2006 | 19:01 | מאת: נאור

כן, התכוונתי לאנפרניל. אם למישהו יש נסיון עם התרופה אשמח לשמוע.

05/10/2006 | 09:48 | מאת: הילה א

אני לקחתי אנפרניל כמה חודשים להפרעות חרדה ודיכאון ממה אתה סובל? הכדור עזר לי רק לתקופה קצרה מאוד

03/10/2006 | 19:31 | מאת: מתוח ועייף בגלל זה

שלום רב, כתוצאה ממתחים ולחצים (רוב הסיכויים), אני עייף רוב היום, ושרירי תפוסים. רוב המתח אגב מצטבר בצוואר ובשכמות ולפעמים גם בבטן... (כמו אצל רוב בני האדם לא?) מה עדיף לעשות כדי לטפל בזה? 1. צמחי מרפא שמתנגדים לתופעות הלוואי של המתח - אולי רודיולה - ששמעתי כאן מחזק ומתנתגד לתופעות החולשה שהמתח יוצר? 2. שיטת אלקסנדר - הבנתי שהיא יכולה לתקן כל מיני מנגנונים בגוף - אולי בעזרתה אפשר יהיה להיות פחות עייפים. 3. צ'י קונג - אני לא ממש מכיר את השיטה - אבל אולי אפשר לנקז איתה מתחים או משהו..... מה אתם ממליצים מנסיונכם האישי? ואגב לטפל בגורם למתח עצמו אני עושה אבל זה יקח לפחות מספר חודשים אם לא שנים עד שתיהיה הקלה משמעותית.... (עבודה ארוכה ואיטית...)

04/10/2006 | 05:06 | מאת: תמימי

למתוח העייף... אני ממש ממליצה על טיפול בעזרת הגוף, הכל טוב, ולא הזכרת מסאג'ים, ואולי זה קצת יקר אבל היום יש רפואה משלימה ואפשר לקבל סדרה של טיפולים במחירים לא גבוהים. אני בתקופות של חוסר איזון הלכתי לעשות מסאג'ים, זה מאד משחרר ומרגיע, לפעמים מילים יכולות להציף ומגע פשוט ללטף ולהרגיע. באחת הפעמים לא הצלחתי לישון והייתי כל כך עייפה, מה שרק מגביר את המצוקה הפסיכולוגית. הלכתי למסאג' ונרדמתי תוך כדי והמשכתי לישון בבית כל הלילה כמו תינוקת. גם אם המקור למתח הוא פסיכולוגי, אין כמו מגע ועבודת גוף כדי לשחרר. וגם צמחי מרפא זה טוב, וגם אומגה 3. אנחנו צריכים לפתח יותר את הטיפול במתחים נפשיים דרך רפואה משלימה. בתקווה להרפייה ולשינה טובה ומרגיעה תמי.

04/10/2006 | 22:57 | מאת:

שלום, הבעיה היא שכאשר יש מתח נפשי אז הוא מתבטא בשרירים ולעתים אף כאבי שרירים, המתח בשרירים גורם למתח נפשי וזה מעגל סגור. לכן חייבים לעשות משהו כדי לשבור את מעגל הקסמים הזה. איני מבין בצמחי מרפא אבל לגבי השרירים כל שיטה טובה וכדאי למצוא את השיטה שמדברת אליך, מסג', יוגה, חדר כושר, או כל השיטות האחרות שציינת. כל טוב דר' גיורא הידש

03/10/2006 | 16:43 | מאת: מיכאל

שלום פורום... אני מרגיש די טוב, אם כי היום קמתי יקיצה טבעית אחרי ארבע שעות שינה. כביכול עניין של מה בכך, בעיקר שישנתי יותר מחצי יממה ביום כיפור, אבל שינויים בהרגלי השינה שלי אוטומטית מעוררים בי פאניקה. בעיקר שהייתי היום הרבה פחות עצור בהתנהגותי בעבודה, וחבר שלי לעבודה אפילו העיר לי על זה, מכיוון שאני עובד עם לקוחות לדברים האלה יש ביטוי. מובן מאליו שלא עברתי את גבולות הטעם הטוב, אבל כל שינוי כזה, אפילו שנמשך ביום, מעורר בי חששות, בעיקר שאני בדיוק חודש בערך אחרי הורדת מינון של הזיפרקסה בשליש, שזה המון. טוב, אני נותן לזה שבוע, ואם אני רואה שבאמת יש כאן שינוי רציף, נתקשר לרופא שלי ונחזור לקחת מינון יותר גבוה. אם כי אולי אני נמצא על נקודת איזון מוצלחת מבחינתי...טוב, ממש מוקדם עוד לחשוב על זה... חוץ מזה אני מאוד מרוצה מדירתי החדשה, וממש לא מרגיש בודד בלי שותפים. אדרבא, אני רק מרגיש הקלה שאני לא צריך להתמודד עם שותף על הראש, וממש כיף לי לבד. ויש לי גם אולי קשר רומנטי, אם כי אני מתלבט לגבי זה, אבל אני לא איכנס כאן לעיניינים האינטימיים שלי. ואני מתחיל ללמוד תואר שני עוד שלושה שבועות. ונ.ב לתמי ולדור- גם אני מכבד את זכותך, דור, לא לחשוף שום פרט, אבל פשוט כאמור, אני מת מסקרנות, אז הבעתי את סקרנותי, אני יכול להישאר סקרן, זה בסדר, אני אשרוד... זהו, היו שלום... מיכאל

03/10/2006 | 19:01 | מאת: תמימי

מיכאל יקר כל כך אל תפחד להיות קצת מאושר... זה לא נורא להיות שמח, זה אפילו מומלץ. ואם אתה פחות עייף, נו מילא, הכל נשאר בסדר, אם לא מפחדים. אני איתך בהתרגשות על השיפור במקום מגורים, על התואר השני (במה?) ועל הרעננות שעולה מדבריך. מתי ניפגש? שהטוב ימשיך ויתגבר. תמי.

04/10/2006 | 18:04 | מאת: מיכאל

הי תמימי... אני לא יודע אם אני מאושר...הלילה ישנתי בסדר גמור, אם כי הייתי צריך לקום מוקדם...נראה לי שמה שקורה הוא דווקא סימן טוב... אני מתחיל תואר שני בפילוסופיה, למעשה כבר התחלתי אותו והפסקתי תוך כדי התקף מאני חריף למדי שכלל גם אישפוז כפוי, שאת כל קורותיו כבר כתבתי כאן בפירוט ממש בשידור חי לפני שנתיים בערך, לפני שהגעת לכאן... אני נכנס ללימודים בחשש מסוים, גם שאני לא אצליח להתרכז ולהתעניין בחומר, וגם מתוך זה שאין לתואר אפשרויות תעסוקתיות בעתיד. אמנם מצבי הכלכלי מאפשר לי את הפריווליגיה לא לדאוג לזה יותר מדי, אם כי הוא לא מאפשר לי לא לדאוג לזה בכלל. מעבר לזה שאני זקוק לעבודה. ואפרופו עבודה, קיבלתי היום הודעה העלאה במשכורת, שזה ממש נחמד, אחרי שנה וחצי שאני עובד שם בקצת יותר ממינימום. אני אשמח להיפגש איתך... מיכאל

שלום רב שמי טליה מגדסי אני עובדת סוציאלית במרפאה הפסיכיאטרית בבית החולים סורוקה. אני עורכת מחקר בנושא היענות לטיפול תרופתי אצל הסובלים מהפרעה דו קוטבית. המחקר הנו מחקר איכותני והוא כולל ראיון עומק אישי לצורך למידה על החוויה ומשמעותה. כולי תקווה שמחקר זה יהיה לעזר בעבודה עם אנשים אשר סובלים מהפרעה דו קוטבית. אשמח אם תהיו איתי בקשר דרך המייל לשם הסבר יותר מפורט אודות המחקר יש לציין כי מחקר זה אושר בועדת הלסינקי תודה וברכת יום טוב טליה [email protected]

03/10/2006 | 18:59 | מאת: תמימי

אני השתתפתי במחקר של טליה ורציתי לספר לכם על התחושה הטובה שזה גרם לי. טליה בחורה מקסימה ורגישה שמגיעה לתחום באמת מתוך רצון להכיר ולהטיב עם אנשים הסובלים ממחלות נפשיות, דרך מחקר איכותני שזהו מחקר המבוסס על חוויה וסיפור אישי. כשנפגשנו סיפרתי לה בעצם, את סיפור חיי, והיא הקליטה אותי ושאלה אותי שאלות הבהרה קצרות. לאחר מכן היא נתנה לי תמליל של הסיפור. ראיתי בזה הזדמנות לקרוא את הסיפור שלי מבחוץ. טליה שיתפה ומשתפת אותי במחקר ובמחשבות שלה והתחושה של השיתוף הופכת את הכל לחוויה כמעט טיפולית. אני חושבת- מיכאל, ראומה ושאר חברי היקרים, שיש לנו כאן הזדמנות לספר את הסיפור שלנו לעולם, בלי שנחשף, ונוכל כך גם להעביר איזה מסר לעולם הפסיכולוגי- מסר מחקרי, כי הרי הפסיכולוגים רוצים לדעת את האמת דרך מדע, וזו הזדמנות לחבר בין חוויה למדע, הזדמנות פז שיכולה להניב פירות של שיפור היחס לחולים ושיפור מערכות הטיפול בהם. שוב אגיד שטליה ואני הפכנו ממש לחברות, היא הפכה את הסיפור שלי לחלק מחייה ותמכה בי מאד במשבר האחרון שעברתי וכולכם הייתם עדים לו כאן בפורום. בקיצור, יש כאן גם שליחות וגם הטבה אישית ואני ממליצה ומבקשת מכם לעזור לה או להפנות חברים שאתם מכירים לטובת העניין. שלכם בתודה. תמי.

לתמימי המקסימה הדברים שכתבת עושים כל כך הרבה חשק להמשיך לחקור וללמוד ולעשות זאת באהבה. אני מודה לך על העזרה ועל הכנות הרבה, שלך טליה

03/10/2006 | 11:11 | מאת: אוריאור

שלום רב, אני מטופלת בלוסטרל, 2 כדורים ליום (50 מ"ג כ"א), מזה כחצי שנה, עקב הפרעות חרדה ודיכאון. מעונינת להיכנס להריון נוסף. האם יש בעיה עם לקיחת התרופה במקביל להריון? האם מותר להניק איתה? תודה!

04/10/2006 | 10:07 | מאת: הילה א

היי חמודה תתקשרי למרכז הטרטולוגי הם יתנו לך בדיוק את הפרטים 089779309 026243663 אני הפסקתי את הכדורים לפניי ההריון אבל היה לי מאוד קשה כל ההריון לכן שווה לבדוק שם יש את כל המחקרים בהצלחה ותהרי במהרה אמן

04/10/2006 | 22:48 | מאת:

לאוריאור תודה להילה ואכן המכון בהדסה מעודכנים ביותר. לפי ידיעתי מותר ליטול לוסטרל בהריון אבל התרופה עוברת בחלב. כל טוב דר' גיורא הידש

03/10/2006 | 10:34 | מאת: מנחם ארגמן

שלום ! במקרה של הזעה מרובה מאדרונקס כמה זמו לאחר שמתחילים לקחת את הטיפול זה אמור להתחיל להיחלש , ומתי זה כבר נחשב שאם זה לא הפסיק אז זה תמיד יהיה עם הכדור הזה ? ושאלה נוספת האם ניתן לקחת את הכדור ולקחת משהו אחר כנגד הזיעה ? תודה רבה מראש !!!

04/10/2006 | 22:47 | מאת:

למנחם איני מכיר כדור נגד הזעה או פתרון טוב יותר מאשר מקלחת ודאודורנט, בכל אופן ההזעה יכולה להמשך מספר חודשים וגם לא לחלוף, אני חושב שאחרי חודשיים שלושה נכנסים למצב קבוע. כל טוב דר' גיורא הידש

03/10/2006 | 09:59 | מאת: בדס

אני מטופל נגד דיכאון ברסיטל 20 מ"ג ואדרונקס 4 מ"ג ליום במשך 8 ימים האחרונים לקחתי פרוזק במקום הרסיטל ואתמול בא לי דיכאון קשה מאוד עם חרדות ומחשבות אובדניות וכאבי ראש היום חזרתי לרסיטל זה הרגיע אותי לכמה שעות אבל לא לגמרי כרגע יש לי אי שקט בראש חרדות כאבי ראש שאלה תוך כמה ימים הרסיטל אמור לעבוד ולהרגיע אותי . כמו כן האם בהפסקת הפרוזק לאחר שבוע לקיחה תהיה בעיה, והאם השיטה לקחת יום רסיטל יום פרוזק בינתיים טובה במקרה זה או לחזור טוטאלית לרסיטל עד לפגישה עם הפסיכיאטר? כמו כן האם כדור נוקטורנו/זודורם/בונדרומין יכול לעזור בינתיים אודה לתשובה בהקדם הפסיכיאטר שלי בחופש לשבועיים

03/10/2006 | 23:39 | מאת: דור

פרוזק תרופה מעוררת ולכן אם אתה ממשיך עם פרוזק תקח גם קלונקס בשבועות הראשונים. רופא משפחה יכול לתת לך קלונקס לחודש. לא כתבת מה הסיבה לעבור לפרוזק במקום רסיטל ואני לא יכול להגיד לך מה מבין השניים עדיף עבורך. לא יקרה שום דבר אם לא תקח פרוזק ורסיטל מס' ימים. תן למוח ולגוף להרגע קצת ואז תנסה שוב.

04/10/2006 | 22:45 | מאת:

לבדס ממש לא הבנתי את הרעיון, בשביל מה להחליף? ואם מדובר על החלפה אז צריך לתת לפרוזק הזדמנות ממושכת יותר בזמן. כל טוב דר' גיורא הידש

03/10/2006 | 09:27 | מאת: Oren

Please let us know what kind of sleeping/sedation peels can be used with Cipralex? Can we use Dombromin; Alpralid AND other?

04/10/2006 | 22:41 | מאת:

לאורן אני מקווה שאתה יכול לקרוא עברית, אין בעיה עם התרופות המקובלות להשרית שינה וציפרלקס. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לכולם אומנם מצגת מסחרית אבל בהחלט ממחישה את הדברים http://www.insidecymbalta.com/patient_resources/neuro_animation.jsp?reqNavId=4.2&ccd=cymddp25 הידש

03/10/2006 | 05:13 | מאת: גם אני

אפשר אולי תמצות או משהו לילידים שבינינו שלא קוראים אנגלית?? תודה

03/10/2006 | 00:03 | מאת: צמחי מרפא

שני הצמחים הללו נחשבים לנוגדי דיכאון ומתח(חרדה). - ככה כתוב עליהם לפחות בהרבה מקומות. הם עובדים? יש להם תופעות לוואי? יש להם אינטרקציות שליליות/חיוביות עם תרופות קונבנציונאליות נגד חרדה ודיכאון? אשמח לניסיון אישי של משתמשים או שלך דר' הידש מרשימה למטופלים או מקריאה ושמיעה על הנושא. תודה.

03/10/2006 | 12:58 | מאת: מגיב

היפריקום משווק כתרופה בשם רמוטיב המכילה תמצית תיקנית של הצמח בעלת חומר פעיל. ההיפריקום מתאים לטיפול בדכאון היות ומשפיע על הסרוטונין אך גם על שליחים עיצביים נוספים במח.לגבי חרדה אין מחקרים רישמיים המוכיחים את ההשפעה למרות שתיתכן מאוד השפעה. לגבי רודיולה- גם הוא צמח המשפיע על רמות הסרוטונין במח ומחקרים שונים(בעיקר בבעלי חיים)הראו כי הצמח מסוגל להעלות את רמת הסרוטונין ב- 30%. לגבי תופעות הלוואי- יתכנו תופעות לוואי אך הן מזעריות ביחס לתרופות החזקות יותר.

03/10/2006 | 18:27 | מאת: צמחי מרפא2

לגבי הרודיולה: אז הוא מיועד רק לדיכאון? כי הבנתי שגם לסטרס ושהוא מגן משחיקה ומשפר גם סיבולת מפעילויות ספורט ארוכות וכו...

02/10/2006 | 23:40 | מאת: אורנה

אני לוקח פרוזק כחודשים יש לי מחשבות כפיתיות אני מרגיש שזה עוזר חלקי מה אתה ממליץ אני לוקח כדור אחד האים לעלו ואים כן איך ולאיזה מינון או שיש המלצה אחרת תודה רבה

03/10/2006 | 09:26 | מאת: דו?רו?ן

אורנה הפרעת מחשבות כפיתיות שייכת למשפחת הפרעות חרדה שמצריכות לפעמים מינון יותר גבוהה של עד 80 מ"ג של פרוזק כך שכדאי לך ביעוץ עם הרופא המטפל להעלות מינון עד לשיפור נוסף, לעיתים מוסיפים כדור ממשפחה אחרת בכדי להגביר את ההשפעה של הפרוזק, כל זאת רק ביעוץ עם הרופא המטפל.

03/10/2006 | 23:12 | מאת:

לאורנה תודה לדורון ואני מצטרף לדבריו כל טוב דר' גיורא הידש

02/10/2006 | 21:17 | מאת: שלי

שלום אני מטופלת במרפאה לה"א ונטלתי רסיטל כעשרה חודשים, הפסקתי על דעת עצמי לפני שלושה שבועות, ובינתיים אין לי יעוץ פסיכיאטרי (מחפשת תחליף לזה שבמרפאה). רציתי לדעת אילו תופעות לוואי עלולות להופיע, בינתיים אני מאוד עצבנית, מותשת והחשק המיני שלי בקנטים. עוד רציתי לדעת, אם כדאי לקחת הפסקה, עד שאני אתחיל שוב לקחת את התרופה. אשמח לתשובה תודה

03/10/2006 | 09:21 | מאת: דו?רו?ן

אם הטיפול עזר לך כדאי לך להמשיך בנתיים ולהפסיק רק ביעוץ מקצועי ,הפסקה לפני הזמן עלולה להחזיר את הסימפטומים שהיו לפני נטילת הכדור , יש מקרים שלאחר הפסקה וחידוש הנטילה הכדור מפסיק להשפיע כבעבר .

03/10/2006 | 23:09 | מאת:

לשלי לא כל כך ברורה לי השאלה, כאשר הפסקת כבר לפני כשלושה שבועות??? בכל אופן יתכן שהפסקת מוקדם מדי ויתכן שאלו הן עדיין תופעות של ההפסקה, כדאי להגיע לפסיכיאטר כמה שיותר מוקדם ואז להחליט איזו אפשרות מתאימה לך יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

02/10/2006 | 21:13 | מאת: הילה

שלום רב, אני כבת 30 , נשואה באושר ואם לשתי בנות . אני בוגרת שני תארים בתחום החינוך והסוציולוגיה ובעיתי היא כזאת: במשך השנים עבדתי במישרות בכירות , הייתי בעלת ביטחון עצמי אולם כאשר עשיתי הסבה לתחום ההוראה( לאחר הלידות) הופתעתי לגלות שאני מתרגשת מאוד לעמוד מול ההורים כאשר יש אסיפות הורים (לא באופן פרטני) , פתאום כל יכולת הדיבור קשה לי . אינני יודעת מה לעשות מאחר והדבר גרם לי לחשוב שאני חסרת ביטחון ולכן אינני יכולה לעסוק במקצועי שאותו אני מאוד אוהבת. כמו כן כאשר ישנם טקסים ואני צריכה לדבר במקרופון אני רועדת כולי. לעולם לא ניתקלתי בתופעה זו. אודה מאוד להתיחסותך

03/10/2006 | 09:41 | מאת: דו?רו?ן

הילה, ישנם כדורים שיכולים לעזור לך נקודתית שלוקחים אותם לפני אסיפת הורים הרצאה וכו' (כגון דרלין שמוריד את התגובות הפיזיות של דפיקות הלב וכו' ) ויתכן שתוך כדי עבודה והתנסות חוזרת תשתחררי מהחרדה לעמוד מול קהל גם ללא עזרה של כדורים , כמו כן טיפול פסיכולוגי התנהגותי יכול לתת לכך כלים להתמודדות לעבודה מול קהל.

03/10/2006 | 23:07 | מאת:

להילה על פניו הדברים נשמעים כמו חרדה חברתית, או מה שנקרא באופן פופולרי חרדת קהל. בהחלט יש טיפול לבעיה זו, הבעיה אינה מעידה על כך שאת חסרת ביטחון או "בעייתית" אלא שיש לך בעיה לעמוד ולדבר לפני קהל. בכל אופן כדאי להגיע לאבחון ואחר כך לשקול את האפשרויות הטיפוליות כמו שדורון ציין. כל טוב דר' גיורא הידש

02/10/2006 | 18:12 | מאת: CLARK

האם נטילת מנת יתר של ציפרלקס יכול להוביל למוות?

03/10/2006 | 23:05 | מאת:

לקלרק לא, אבל יש צורך להגיע לחדר מיון לטיפול כל טוב דר' גיורא הידש

02/10/2006 | 17:31 | מאת: אני

כותבת כדי להירגע, זה נשמע מעצבן ומתנשא, אבל, לצערי, ככה אני מרגישה. אני בת 54, מטופלת ע"י פסיכולוגים...מאז ומתמיד, דיאגנוזות משתנות ..לפי ההתפתחות ב"מדע הפסיכולוגיה"..(האחרונה כמובן..אישיות גבולית..פח הזבל של הפסיכיאטריה, כלומר..אין מה לעשות..) לוקחת תרופות הרבה שנים, ניסיתי כבר את כל מה שיש בשוק, התבייתתי על סרוקסט, הכי פחות תופעות לוואי, אבל, עקב המצוקה האובייקטיבית בה אני נתונה(לא עובדת כבר קרוב ל-4 שנים), תופעות גיל מעבר קשות...נמאס לי וזרקתי הכל. סרוקסט, הורמונים שנטלתי, ואפילו כדורים נגד שומנים בדם...שיסתמו..לפחות מות לא כואב.. בקיצור,אני לאחר תקופת קריז של הגמילה, נפגשת עם מחלתי "נטו", מזה זמן רב. כלומר, בוכה כל הזמן, שונאת, זועמת, חסרת סבלנות ותזזיתית פחד. בעבר-טרום עידן הכדורים, פתרתי זאת בבולימיה-הייתי 20 שנים בולימית(וכשכבר לא היה לי כוח, שבתות וחופשות-כדורי שינה..) עכשיו, כשהתאבון(בכל התחומי, כולל מין) חזר זה נורא מפתה לחזור לשם, אבל, גם אין לי כסף...וגם לא נראה לי שהגוף המוכה שלי יעמוד בזה .. אם אתהעדיין איתי, מה שאני מנסה לשאול, האם קיים איזשהו משהו חדש על מדף הגבוליים? שמעתי ממישהי שלוקחת סימבלטה, כדור שאפילו אני עוד לא ניסיתי, שמעתי שהוא מהמשפחה של האפקסור, אותו ניסיתי והוא עשה בי שמות.. למרות ששמעתי שהוא גם גורם להזעות , מה שמטבעי, בתוספת גיל המעבר, והכדור...זה יהיה כנראה יכול להיות שילוב קטלני אעצור פה, בתקווה שתגיע לקרוא עד הסוף..ותביא לי בשורה.. תודה הבלתי נסבלת

03/10/2006 | 15:57 | מאת: ק

תנסי ליזעוק לה" אומרים שזה עוזר מה הכפת לך רק תנסי, זה לא מזיק זה בטוח!!

03/10/2006 | 19:04 | מאת: תמימי

אני יקרה תרופות אלטרנטיביות שאני יכולה להציע לך זה- פעילות גופנית עזרה לזולת תפילות מכל סוג אומנות חברה ולהפסיק לאבחן את עצמך כל הזמן כי זה חלק גדול מהבעייה. תזרקי לפח את הDSM כי לכולנו בעיות, והשאלה היא מה עושים איתן. מקווה שעזרתי ולא הרגזתי. תרגישי טוב, תמי.

03/10/2006 | 23:00 | מאת:

שלום, לצערי אין לי תרופת פלא, וגם הצימבלטה שהיא תרופה יעילה וטובה ודומה לאפקסור היא אינה תרופת פלא. כמובן שאפשר לפנות למומחה בעל שם ולקבל חוות דעת שניה על מצבך ומה אפשר לעשות. הדברים שקודמי אמרו הם נכונים וכמובן שאפשר להוסיף יוגה וכך הלאה. אבל הדבר החשוב הוא להאחז בבני המשפחה, ילדים, בני זוג וכל מי שיכול לתמוך. כל טוב דר' גיורא הידש

02/10/2006 | 14:00 | מאת: גיא

נטלתי כחצי שנה פבוקסיל 100 מ"ג,הרגשתי די טוב והחלטתי על דעת עצמי להפסיק בהדרגה. במשך כשבועיים אחרי שהפסקתי ליטול לא הרגשתי כלום ואז חזרו לי תסמינים עד מצב חמור מאוד. בעצת הרופא חזרתי ליטול וכרגע מזה כ-4 שבועות אני נוטל את הכדור כשאחרי 3 שבועות אני במינון של 200 מ"ג בעצת הרופא. עדיין יש לי תחושות של דופק מואץ לעיתים,מלווה בדאגות וחרדות ותחושת כובד ופסיביות..מה זה אומר?האם אין לכדור השפעה?

03/10/2006 | 22:54 | מאת:

לגיא חבל שהפסקת על דעת עצמך, בכל אופן כעת צריך לחכות ובינתיים אפשר להעזר באופן זמני עם תרופה נוגדת חרדה כמו לוריוון או וואבן בייעוץ עם הרופא שלך. כל טוב דר' גיורא הידש

02/10/2006 | 12:53 | מאת: מישהי

האם טרוזדיל היא תרופה שטובה גם להפרעה כפייתית? האם היא משרה שינה כמו רמרון האם היא גורמת לישנוניות לאורך כל היום? ואילו תרופות יעילות להפרעה כפייתית מלבד תרופות ממשפחת ה- SSRI שלא עזרו לי בכלל?

02/10/2006 | 19:25 | מאת: דור

לטרזודיל ורמרון אין השפעה נגד OCD. שתיהן מאד מעייפות ומרדימות. יעילות נגד דיכאון בלבד. אחרי כישלון עם שתי תרופות מסוג SSRI במינון מקסימלי, ניתן לנקוט באחת השיטות הבאות: 1. להוסיף ריספרדל כאוגמנטציה ל-SSRI 2. לעבור לאנפרניל שהיא תרופה מסוג SRI מקבוצת הטריציקלים אם גם זה לא יעבוד יש עוד אפשרויות (כמו חוסמי MAO ).

03/10/2006 | 18:50 | מאת: מישהי

תודה לדור על תשובתך האם במקום רספירדל אפשר לקחת גאודון? והאם כדור נוגד פסיכוזה לא יספיק? כי הפרוזק לא עוזר בכלל!

03/10/2006 | 18:52 | מאת: מישהי

גם רציתי לשאול אם גאודון משרה שינה כמו רמקון/טרזודיל... תודה רבה!!

02/10/2006 | 10:52 | מאת: בני

האם התמכרות לניקיון נחשבת כאובססיה? האם יש טיפול למצב זה? או מצב זה טבעי וניתן לחיות עמו? אשתי ממררת לנו את החיים בראש מעיינה הנקיון מוכנה לותר על יציאה בזמנה החופשי על מנת לנקות אנו חיים במשטר שחלילה לא ללכלך החלונות תמיד סגורים שלא יכנס רוח עם אבק אין סיכוי שהבית יראה אור יום ולבית ניכנסים ללא נעליים היא טוענת שאפשר לחיות עם זה היא שותפה כרגע לכתיבה זו האם ניתן לחיות כך? האם תופעה זו מצריכה טיפול? ואם כן אז מה בברכת גמר חתימה טובה בני

02/10/2006 | 16:16 | מאת: v

יכולים להיות כל מיני סיבות לבעיה שאתה מביא (מחינוך עד התפרצות של מחלה)כדי מאוד להתייעץ עם הרופא המטפל או עו"ס במרפעה והוא אשכול על הצורך להפנייה לפסיכיאטר.

02/10/2006 | 19:18 | מאת: דור

לא מדובר בהתמכרות אלא בהפרעה כפייתית (OCD). במקרה של אשתך הסבל הוא לא רק שלה אלא של כולם ולכן חשוב מאד שתקח טיפול. מדובר בבעיה ביולוגית וגם הפתרון כזה. הטיפול הוא תרופתי וניתן ע"י רופא פסיכיאטרי. מדובר בתרופות כמו פרוזק, סרוקסט וכו...במינון גבוה.

03/10/2006 | 22:44 | מאת:

לבני תודה למשיבים, אכן כל דבר קיצוני וגם ניקיון מוגזם (או פחד ממחלות) הופך לבעיה נפשית כאשר הוא מוגזם. להתנהגות זו עלולים להיות מספר סיבות ולכן חשוב להגיע לרופא כדי לאבחן את המחלה ומכאן להתקדם לאפשרויות הטיפוליות. בהחלט אפשר וניתן לטפל ולשפר את המצב אבל קודם כל צריכה להיות מודעות (מצד אשתך) שיש כאן בעיה. כל טוב דר' גיורא הידש

02/10/2006 | 00:46 | מאת: שיר

לא מזמן כתבתי על כך, אבל קיבלתי תגובות מגולשים ולא מהפסיכולוג. יש לי רגישות לרעשים. אני לא יודעת אם זה מוגזם אצלי או נורמלי. אנשים אומרים שזה מוגזם קצת. השאלה אם זה נובע ממתחים שיש לי, והאם תרופות לדכאון יכולים למתן רגישות זו? אולי זה משהו שתמיד יציק ואין לזה טיפול.?

02/10/2006 | 09:51 | מאת: דנה

בוקר טוב שיר, בבקשה קישור לשאלה ששאלת ולתשובה של דר' הידש דנה http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-385,xPG-789,xFT-563291,xFP-563867,m-Doctors,a-Forums.html

02/10/2006 | 19:32 | מאת: דור

ניסית להשתמש באטמי אוזניים? מדוע את רוצה תרופות נגד דיכאון כאשר אין לך דיכאון?

דר יקר אני סובלת מהפרעת אשיות גבולית כרגע לא מאוזנת תרופתחת וכול הזמן נושא המין בראש שלי בדרך המלוכצחלכת אני מדמינת ואפילו מאמינה בעצמי שאאני יכולה להיןת זונה שבעצם אני זונה וזה מטריד אותי מאוד יש לי ילדה בגיל ההתבגרות שלפעמחים היא מחבקת אותו אוט מגרדת לו את הגב זה משגע אותי היום לא יוכלתי צעקתי עליה שתפסיק למזמז את אבא שלה והיא כמובן מאוד ניפגעה שלא נדבר על הנזק הריגשי שאני גורמת לה שנים עברתי התעללות תינית ואני בשיחות אבל זה לא עוזר כול הזמן יש לי תחושה שאני זונה מיזדקנת ורע לי עם המחשבותץ האלה מאוד אני מרגישה לא מדוכאת כמו תוקפנית בעיקר לבעלי שמישתדל מאוד אני עסוקה עם המוות שאולי זה הפיתרון הטוב לכולם היו לי בעבר ניסיונות אובדנים אני ממש מיואשת אני מיתפתה לא לרדת לכביש כדי לא לחפש אנא זר הידש תעזור ךי אני ממש מיואשת מאוד מאוד מצפה לתשובה מידית ממני יעל א

ליעל לצערי אין פתרון קסם אבל אחת מתופעות הלוואי של תרופות רבות היא ירידה ברצון המיני, כך שבהחלט כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל בקשר לטיפול התרופתי. בנוסף לפי הכתוב ואופן הכתיבה הייתי בודק גם את הנושא של הפרעת קשב אצלך. את מדברת על דחפים ואני רואה גם הרבה מאוד פחדים מהתוקפנות שלך. טוב שאת פוחדת וכנראה שהפחד עוצר אותך מלעשות דברים שאחר כך את עלולה להתחרט עליהם, מצד שני חשוב גם שהפחדים לא יהיו קשים מדי ויחמירו את המצב הנפשי. האיזון כאן לא פשוט. כל טוב דר' גיורא הידש

01/10/2006 | 18:03 | מאת: אמא מודאגת

שלום, ביתי, בת ה-18.5, אושפזה בעיקבות שימוש בסמים וכניסה למצב פסיכוטי. לאחר אישפוז של חודשיים, עברה למוסד גמילה לטיפול (פסיכולוגי בהתמכרויות+פסיכיאטרי) בו נמצאת כחמישה חודשים. התרופות שקיבלה: פרפנאן, ריספרדאל, מודאל ולאחרונה זיפרקסה. עדיין, טוענת ששומעת קולות ורוצה לשמוע. שאלותיי: 1. אם המצב שעדיין שומעת קולות , ניתן להסיק שלא מאוזנת תרופתית, וצריך להמשיך ולחפש את התרופה המתאימה לה?? 2. האם תופעות הלואי שהופיעו בעקבות שימוש בתרופופת השונות, כמו למשל רעד חזק בידיים, חוסר יכולת לשבת בשקט ועוד יחלפו?? 3. איזה פרק זמן עלינו לחכות ע"מ לדעת האם התרופה משפיעה? תודה מראש, אמא מודאגת מאוד.

01/10/2006 | 22:18 | מאת: דור

1. איזה קולות? היא מקבלת פקודות? תנסי לפרט על הקולות. בכל מקרה מדובר על הלוצינציות ויש תרופות שמטפלות בכך. 2. בד"כ יחלפו כאשר מסיימים את הטיפול, אם מסיימים. יוצא דופן הוא עניין הטרדיב דיסקינזיה (TD). 3. חודשיים במינון מלא. (זיפקרסה- עד 20 מ"ג ליום).

02/10/2006 | 15:43 | מאת: אמא מודאגת

לענין הקולות, לא מקבלת פקודות אלא רק "מדברת" איתם. טוענת שזו הדרך שלה לתקשר עימם, כיון שאסור לה במקום בו נמצאת, לדבר עם "לא נקיים". בתחילה, הקולות גם דיברו ביניהם עליה...אולם שיחות אלו נעלמו. לוקחת תרופות כבר כ-7 חודשים, והמצב אמנם השתפר, אך כיון שבחלק מהזמן היתה די "מנותקת", מבחינת התהליך הטיפולי לגבי הסמים די בתחילתו. תודה, אמא

02/10/2006 | 13:17 | מאת: אמא רחוקה

לאמא מודאגת הכי חשוב יותר מהתרופת הוא המקום שהיא נמצאת בו , האם א ת מרוצה מהטיפול והיחס לבת.? האם את מרגישה שחל שיפור במצבה? מנסיוני לזיפרקסה לוקח קצת יותר משבועיים עד לשיפור. עצתי לך , דברי עם הצוות, אל תרפי שאלי למה ,כמה ואיך , חקרי באינטרנט , ודר הידש בודאי יענה לך. לא אהבתי א ת מה שאת מתארת כתופעות לואי , אני זוכרת קצת רעידות וישנוניות יתר.

03/10/2006 | 00:06 | מאת:

לאמא המודאגת תודה למשיבים ואכן שבעה חודשים ומעל לשישה חודשים עם תרופה מעידים שישנה עמידות מסויימת לתרופות ועדיין לא מצאו את התרופה אשר תשפר את המצב ותעלים לחלוטין את הקולות שהיא שומעת. אני בטוח שינסו להתאים לה את התרופות עד שמצבה ישתפר כמה שיותר. לגבי הרעד, ישנן מספר אפשרויות אבל קשה לקבוע את מקורו מבלי לראות אותו ולאפיין אותו. כל טוב דר' גיורא הידש

01/10/2006 | 13:10 | מאת: צחי

האם תרופות הרגעה שמשפיעות על ה-GABA גם משפיעות באופן מסוים על הסרוטונין? (היות והן משפיעות על המאזן הכימי במח).

03/10/2006 | 00:02 | מאת:

לצחי רוב התרופות "אינן נקיות" לחלוטין, כלומר יתכן ויש להן השפעה על יותר מחומר אחד במוח. אבל בעיקרון ההשפעה היא רק על הגבא כל טוב דר' גיורא הידש