פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
22/09/2006 | 00:24 | מאת: טניה

שלום לדר' הידש. אנני בטוחה שפונה לכתובת נכונה אבל אני חייבת עזרה ודחוף!! היום לעיניו של בני בן 9.5 נדרס הכלב שלנו. 5 שעות הוא בכה נרגע ל5-10 דקות ומתחיל מהתחלה. ניסיתי להרגיע אותו עם הדברים שונים כמו "חייבים להמשיך" "הכלב לא היה אוהב שאתה בוכה", ועד- אבל כלום לא אזר והוא נרדם עם דמאות. אנני יודעת איך להתמודד איתו במידה והבכי יחזור? יש לי עד בת בת 2.5 שלא יודעת מה קרה, אבל אני חוששת משאלה "איפה הכלב?" והבן יכול להפגע עד יותר. מה לעשות????

24/09/2006 | 13:04 | מאת:

לטניה מצטער על האיחור בתשובה, המסר החשוב ביותר הוא שאתם אתו. טוב יותר לומר לו עד כמה אתם מצטערים, עד כמה הכלב היה יקר לכם, לספר סיפורים על אירועים שהיו עם הכלב ועד כמה הכלב היה חמוד. אפשר אפילו לעשות טקס של פרידה מסודרת עם הכלב. בהחלט יתכן שמספר ימים הילד יהיה עצוב וידבר על הכלב, צריך לעודד אותו לדבר ולא "רק להגיד לו" כל מיני דברים. כמובן שבחירת כלב חדש עשויה לשפר את המצב אבל הייתי מחכה קצת. שנה טובה דר' גיורא הידש

21/09/2006 | 23:52 | מאת: חרדי

השבוע אני בן 50 , נוטל קסנקס מגיל 34 . בגדול עזר אך גם התמכרתי לשימושו. לאחרונה סובל מדכאון ותחושת התדרדרות היכולת המנטאלית (רוכוז, זכרון ). קראתי במאמר על בנזודיאזפינים ששימוש ממושך פוגע בזכרון לטווח קצר. שאלתי היא באם מדובר בתהליך הפיך או לא. מאידך , אני לכוד במערכת של לחצים נפשיים ואחרים עצומה.. האם יתכן שקשייה המנטאליים נגזרים ממצב הנפשי. בכל אופן חשיפתי לתכני המאמר אודות תופעות הלוואי של הבנזודיאזפינים עורר בי חרדות רבות והעצימה אחרות. מזה כשנה הציעו לי ליטול ציפרלקס, הרופאים מדברים בשבחו אך מתגבות הפורום אני למד שתופעות הלוואי קשות עובדה המגבירה את מצב החרדתי בו אני ממילא נתון .

22/09/2006 | 15:36 | מאת: דור

איזה מינון של קסנקס אתה לוקח? יש הבדל בין מישהו שלוקח מינון נמוך וקבוע לאורך זמן, לעומת מישהו שלוקח מינון גבוה ו/או מעלה את המינון לאורך זמן בצורה מופרזת. לא ציינת מינון ולכן קשה להתיחס בפירוט. הגמילה מקסנקס מומלצת כי אח"כ תוכל להיות פחות עייף, יותר עירני ויותר מרוכז. כמו כן, הרבה אנשים שנוטלים קסנקס לתקופות ממושכות סובלים גם מדיכדוך. הציפרלקס יכול לעזור לך נגד הדיכדוך שהקסנקס גורם ולעזור לך בגמילה.

22/09/2006 | 18:07 | מאת: חרדי

לוקח 0.5 מ"ג מדי בקר (כאמור מזה כ17 שנה ). תודה על ההתייחסות . אגב התמכרתי אחרי כשלשה שבועות וערכתי נסיונות גמילה רבים ללא הצלחה .

21/09/2006 | 23:14 | מאת: אמא רחוקה

זו השנה השלישית שאני מברכת שנה טובה בפורום , אז בבקשה באמת שנה טובה לכולנו . ושהפעם גם יתגשם גם לכם . שנה בלי פרוזאק ,בלי נדודי שנה , בלי חרדות , בלי אכזבות, שנה עם הרבה אהבות, ועם התחלות חדשות. בלי אשפוזים ,ובלי דאגות. ושדר הידש הנפלא ישאר איתנו , ויתמוך בנו . לי בכל אופן היתה שנה טובה ואני מקווה שהבאה גם תהייה אוהבת אותכם , הותיקים והחדשים. ואם אריאל ושירה ואבישג ופרוזאק קוראות פה אז שנה טובה אישית.

22/09/2006 | 14:23 | מאת: מיכאל

שלום לכל אנשי הפורום... אני נכנסתי לכאן בפעם הראשונה לפני שנתיים, זה היה קצת אחרי החגים, בערך בתחילתו של התקף מאני, שהתחלף בדיכאון, וחזר להיפו-מאניה, ושוב דיכאון. כתבתי כאן די הרבה אז ודי התפרעתי. בשנה האחרונה הייתי די מאוזן למען האמת, אולי קצת בזכות הפורום הזה? אולי... אז שנה טובה לכל הקבועים והמזדמנים... בברכה מיכאל

23/09/2006 | 00:06 | מאת: מירי 2

שנה טובה לך מיכאל, שנה טובה לכולכם, לסובלים לשואלים, לרגישים, לתומכים ולנתמכים. כולנו ריקמה אנושית חיה, על כל גווניה. אני גאה במי שנפל בחלקו סבל נפשי והוא מתרומם ומנסה בכל דרך לצמוח גם אם שוב נופל. כמה כח צריך! ואיזה עומק יש באנו מעזים לנגוע בו. מיכאל, קראתי אותך לא פעם, ונגעת לליבי. שנה טובה גם לד"ר הידש האיכפתי והחם שעוזר לנו ונותן במה לכולנו. פורום מצויין בנית כאן. קן חמים ומקבל. מירי

23/09/2006 | 00:10 | מאת: מירי 2

סלחי לי אמא רחוקה, שלא ראיתי את הברכה שלך ולא התייחסתי אליך, בברכתי. אם כן -שנה טובה לך. אני אוהבת לקרוא את דברייך, את תורמת רבות לפורום, במילותייך וכנותך. מירי

24/09/2006 | 11:59 | מאת:

שנה טובה לכולנו, המון אושר ובריאות. אני אוהב להיות כאן בפורום ולפגוש את כל האנשים הנהדרים התורמים לפורום. חיבוק גדול

21/09/2006 | 21:57 | מאת: רונית

האם 150 מ"ג כדור של לוסטראל זה חזק

22/09/2006 | 15:38 | מאת: דור

המינון הטיפולי של לוסטרל הוא 50-200 מ"ג ליום. המינון המדוייק נקבע עפ"י האבחנה ועפ"י התגובה למינונים יותר נמוכים.

24/09/2006 | 11:57 | מאת:

לרונית תודה לדור, המינון הוא בינוני גבוה, בציונים של בית ספר, בסביבות 80 מתוך 100 שנה טובה דר' גיורא הידש

21/09/2006 | 20:34 | מאת: לא מחוברת

היי אם לאחר שהחליפו לי את הלוסטרל (חודש וחצי ללא תוצאה) לפרוזאק אותו נוטלת אני כשלושה שב' אינני חשה שיפור כמעט האם ניתן להסיק שזה לא הפתרון עבורי? מה כן?

21/09/2006 | 22:32 | מאת: צף

משפחת האפקסור-xr/ ויאפקס/ ונלה משפחת הסרוקסט/ אנאפרניל/ פאבוקסיל משפחת האלטרול רסיטל אנדרונקס שנה טובה ומתוקה

22/09/2006 | 07:12 | מאת: לא מחוברת

היי משתמע מתשובתך שלאחר התק' של 3 שב' שלוקחת אני פרואזק ואין שיפור אכן כדאי לנסות סוג אחר? (או שכדאי להמשיך עוד עם הפרוזק?)- כמובן שהכל יהיה במעקב עם הרופא

22/09/2006 | 07:16 | מאת: לא מחוברת

והאם האפסקור בהכרח גורם לתחושת עייפות? ושאלה נסופת בבקשה : יודעת אני שזייבן לא מאושר בארץ לטיפול בדיכאון אך מנסיוני איתו הוא עזר פלאים , האם יש לו מגבילה ? או האם עליי לנסות את הטיפול בדברים אחרים למרות הידיעה שהוא שיפר את מצבי וגם עכשיו היה יכול לעזור לי ? יש מה לעשות בנידון ? תודה

21/09/2006 | 19:14 | מאת: רז

שלום רציתי לדעת האם הפרעת קשב וריכוז מוגדרת כמחלת נפש? בתודה מראש

22/09/2006 | 15:29 | מאת: דור

לא.

24/09/2006 | 11:52 | מאת:

לרז בודאי שלא, אם אתה חושש אז תוכל לפנות לנאורולוג ולא לפסיכיאטר. שנה טובה דר' גיורא הידש

21/09/2006 | 16:56 | מאת: שואל

סליחה אם ההודעה נשלחה פעמים רצית לשאול מה המינון הכי נמוך של טרזודיל שמקנה שינה? הבנתי מקריאה באתר שלגבי רמרון התשובה היא רבע כדור איזה כדור עדיף מבחינת מיעוט תופעות לוואי ? תודה רבה!

21/09/2006 | 20:19 | מאת: דור

למטרת הירדמות נותנים רמרון 7.5 מ"ג או טרזודיל 50 מ"ג. לרמרון יש פחות תופעות לוואי.

24/09/2006 | 11:51 | מאת:

לשואל תודה לדור, הכדורים משרים שינה ובמינונים הנמוכים הללו לא צפויות תופעות לוואי. שנה טובה דר' גיורא הידש

21/09/2006 | 16:26 | מאת: לינור

שלום הרופא שלי נתן לי כדור רזודין-כי אני נורא פחדנית ... מהי השפעתו,בתוך כמה זמן?והאם הוא מסוכן?משמין? תודה.

21/09/2006 | 20:11 | מאת: דור

הרידזין היא תרופה אנטיפסיכוטית טיפית (מהדור הישן) עם פוטנטיות נמוכה אבל מרובה בתופעות לוואי וסיכונים. נותנים אותה לטיפול בתוקפנות, אלימות, מחשבות שווא, הזיות וסכיזופרניה. יש איתה מס' תופעות ייחודיות כמו, השפעה על רשתית העין בשימוש ממושך (יכול לגרום לעיוורון), השפעה על תפקוד הלב (הארכת QT בתמונת EKG), עליה משמעותית במשקל (הרבה יותר מתרופות טיפיות אחרות), הפרעות בתפקוד המיני ועוד. בשורה התחתונה זאת איננה תרופה של קו ראשון אלא רק אחרי כישלון בתרופות דומות אחרות. לחולים שאינם מאושפזים המינון המקסימלי די מוגבל עפ"י הוראות משרד הבריאות.

22/09/2006 | 14:27 | מאת: צף

רידזין או בשמו הנוסף מלריל, כשהרידזין מופיע ב10 מ"ג , צבעו ירוק מנטה. וגודלו כסוכרזית מכווצת.( בעוד שהמלריל חום, ומתחיל מ25, אם אני זוכר נכון.). התחלתי איתו היום בפעם השלישית בשנתיים, כי הוא עושה לי איזון מתמשך יחסית, כלומר, לאהרגעתי בבום, אלא מתמשך. ובקשתי אותו בדיוק בגלל הרשימה המפורטת שקודמי ציין. פרט לבעיות בתחתונים מדי פעם, אני די מחבב אותו. הוא לא גרם לי לתאבון גדול יותר, בימים הראשונים טיפה כאב לי הראש. הוספתי אותו לסלט, או לחילופין- לקוקטייל של: קלונקס, ויאפקס, איטומין וליתיום. לכן יכול להיות שוני בתגובה. שנה טובה

24/09/2006 | 11:50 | מאת:

ללינור הרידזין=מלריל עשויה להרגיע ויתרונה הגדול שהיא אינה ממכרת. הדברים שדור כתב הם נכונים אבל נכונים למינונים גבוהים של מאות מיליגרמים של רידזין. לא כתבת, אבל אני חושב שהרופא המליץ לך על מינון נמוך (בסביבות 50 מג' ביום), במינונים נמוכים אין חשש לתופעות לוואי מיוחדות וגם לא לעליה במשקל. שנה טובה דר' גיורא הידש

21/09/2006 | 15:51 | מאת: שואל

נטילה מזדמנת של זופיקלון שלום אני מעונין לקחת זופיקלון רק לפי הצורך ולא כטיפול מתמשך, למשל לקחת פעם ביומיים לפני השינה את המינון המינימלי שיספיק לי. בעלון כתוב שלא להשתמש מעבר לשבועיים, ומצד שני: "עליך להשלים את הטיפול שהומלץ וכו'... גם אם חל שיפור במצב בריאותך אין להפסיק את הטיפול" וגם אם קורות "תופעות המחייבות התיחסות מיוחדת " כגון חולשת שרירים ובלבול- יש להמשיך בטיפול! 1.האם נטילה מזדמנת כפי שתיארתי- תשפיע? 2.האם מותר לי לקחת כך, למרות מה שכתבו בעלון (שיש להתמיד)? 3. אם יש סיכון בנטילה כזאת- מהו ומה מידתו(באחוזים בערך) בתודה מראש

לשואל אני חושב שעניתי לך בפעם הראשונה ששאלת את שאלתך שנה טובה דר' גיורא הידש

21/09/2006 | 15:11 | מאת: אדם

שלום אני מעונין לקחת זופיקלון רק לפי הצורך ולא כטיפול מתמשך, למשל לקחת פעם ביומיים-שלושה לפני השינה את המינון המינימלי שיספיק לי. בעלון כתוב שלא להשתמש מעבר לשבועיים, ומצד שני: "עליך להשלים את הטיפול שהומלץ וכו'... גם אם חל שיפור במצב בריאותך אין להפסיק את הטיפול" וגם אם קורות "תופעות המחייבות התיחסות מיוחדת " כגון חולשת שרירים ובלבול- יש להמשיך בטיפול! 1.האם נטילה מזדמנת כפי שתיארתי- תשפיע? 2.האם מותר לי לקחת כך, למרות מה שכתבו בעלון (שיש להתמיד)? 3. אם יש סיכון בנטילה כזאת- מהו ומה מידתו(באחוזים בערך) בתודה מראש

21/09/2006 | 23:39 | מאת:

לאדם אני חושב שעניתי לשאלתך בפעם הראשונה. חבל לכתוב פעמיים שנה טובה דר' גיורא הידש

21/09/2006 | 14:40 | מאת: ערן

רופא המישפחה המליץ לי לקחת טרזודיל מה המינון המינימלי של הכדור שמשרה שינה? ממה שקראתי באתר הבנתי שרמרון הוא עוד כדור שמשרה שינה ושדי ברבע כדור כשהמטרה היא מטרת הרדמות איזה כדור עדיף/יעיל/עם פחות תופעות לוואי? תודה רבה

21/09/2006 | 20:13 | מאת: דור

למטרת הירדמות נותנים רמרון 7.5 מ"ג או טרזודיל 50 מ"ג. לרמרון יש פחות תופעות לוואי.

21/09/2006 | 23:38 | מאת:

לערן תודה לדור, איני רואה הבדל בתופעות הלוואי בין התרופות הללו במינונים הנמוכים. תופעות הלוואי מועטות ביותר. שנה טובה דר' גיורא הידש

21/09/2006 | 11:49 | מאת: נאור

לפני כ - 4 שנים נטלתי לוסטרל במשך כחצי שנה. הרגשתי מצויין ובהדרגה ירדתי במינון. לפני כחצי שנה היתה נפילה נוספת. הפעם הלוסטרל לא עזר. כרגע אני נוטל ויפאס כחודש וחצי במינון של 300 מ"ג אך ללא תוצאות. הפסיאטר אמר לי שאם הויפאקס לא יעזור, נעבור לסימבלתה. שאלתי - כמה זמן לדעתכם יש לחכות עם הויאפקס ? אין לי כבר סבלנות לחכות להשפעה של התרופות... תודה ושנה טובה נאור

לנאור- אתה לוקח ויפאקס 6 שבועות וכמה זמן מתוך זה במינון של 300 מ"ג? אחרי 6 שבועות במינון הגבוה (300 מ"ג) אפשר להחליף תרופה או לבצע עליה נוספת ל-375 מ"ג ליום.

שלום לי דוקא יש נסיון טוב עם הויאפקס, במשך שנים, מה שנכון- לוקח לו לפעמים מעט. ולפעמים הרבה זמן להתרומם, אל-יאוש.(שמותיו הנוספים: אפקסור ,ונלה.) כשאני הייתי בדאון עמו, לא על 300, אלא 262.5 מ"ג, ניסינו אלטרול שזרז אותו ברגוע. ואח"כ שילבנו במקומו אנדרונקס שעבד פיצוץ. שנה טובה.

לנאור תודה לדור ומקובל לחכות עד שישה שבועות כדי להחליט לגבי יעילות של תרופה. שנה טובה דר' גיורא הידש

התחלתי בטיפול תרופתי 10mg אתמול בערב, לפני זה הייתי מטופל בvaben . מלקיחת התרופה אתמול בערב חשתי דופק מהיר, לחץ, לא התלחתי לישון. חשבתי שבבור זה יפסיק, אבל זה ממשיך ויש לי רעד בידיים, ואותם סימפטומים של לחץ/חרדה ..דופק. קיבלתי את התרופה הזאת כדי להפסיק את הפחדים, אבל נראה שהתרופה רק מגבירה אותם. מה כדאי לי לעשות? להפסיק עכשיו?.. אני לא חושב שאוכל לעמוד בעוד יום כזה (עדיין מחכה שההשפעה תרד ואוליי תופעות הלוואי יעלמו).

21/09/2006 | 10:14 | מאת: הילה

הי שנה טובה הכדורים בטוח לא גרמו לתופעות האלה כך שאין לך מה לחשוש מהכדורים צריך המון סבלנות עד שהכדורים יתחילו להשפיע ואז תרגיש טוב יותר מה שאני עושה כשאני מתחילה כדורים במצב קשה אני לוקחת יותר כדורי הרגעה כמו הואבן למשל עד שהכדורים מתחילים להשפיע ציפרלקס זה כדור נהדר מנסיון תרגיש טוב וחג שמח

21/09/2006 | 14:02 | מאת: תגובה

לא להפסיק את התרופה! ידוע ומקובל כי בימים הראשונים יתכנו תופעות לוואי לא נעימות אשר יחלפו לחלוטין אחרי מס' ימים שהגוף מסתגל. בשלב ראשון התופעות יחלפו ואחר כך כעבור כשבועיים תרגיש בן אדם חדש,ללא פחדים וללא חששות אני מבטיח לך! אתה תהיה מאושר ותקבל את המתנה הכי יפה שאדם יכול לקבל לקראת השנה החדשה - וזו חיים חדשים נטולי חרדות! בהצלחה איש יקר ואל ייאוש!

כל מה שתארת הוא פועל יוצא של לחץ דם גבוה, או בעקבות התרופה, או מהתרגשות, שנה טובה.

21/09/2006 | 20:44 | מאת: מומחה לחרדות

כל התופעות הם מהוואבן קודם תיגמל מהוואבן ואז לא יהיו לך שום תופעות וכמובן שכמה שיותר השתמשת בוואבן יהיה לך קשה יותר אתה מבולבל ומקשר את התופעות מהוואבן לציפרלקס

21/09/2006 | 00:23 | מאת: חוי

לי חברה קרובה שהגיעה למשבר נפשי, ומטופלת בכדורים נדמה לי הלידול, ועוד. אני לא רואה שיפור התנהגותי תפקודי אצלה . היא רוב הפעמים נמצאת בבית ללא תזוזה בקושי מתפקדת, האם יש תקוה לראותה מחלימה?. חשוב לציין שאשה זו היתה מאוד פעילה ,משכילה וחיובית מאוד.

21/09/2006 | 23:33 | מאת:

לחזי בודאי שלא קובעים אבחנה ברשת ולא לפי התרופה שהיא מקבלת, בכל אופן ההבראה מכל הפרעה נפשית היא שונה. אם אתה מאוד מוטרד אז אולי תגשו שניכם ביחד לרופא המטפל המכיר אותה? שנה טובה דר' גיורא הידש

21/09/2006 | 00:18 | מאת: רלי

דוקטור שלום, מה יכולות להיות החסרונות בפנייה לביטוח לאומי? אני אחרי שנים של טיפולים פסיכולוגייים ותרופתיים בגלל הפרעת אישיות קשה ודיכאון - דבר שגורם לי לא לתפקד בכל התחומים. חשבתי לפנות ולקבל נכות לתקופה קצרה בלבד, על מנת שיהיה לי תמיכה ראשונית לצאת מהבית ולמצוא עבודה. אני מפחדת מההשלכות העתידיות, ולא בטוחה שאני מודעת לכולן. תודה

21/09/2006 | 17:20 | מאת: צף

החסרון היחידי , הוא שיהיה אסור לך להשתכר בתעסוקה, מעל גובה הקצבה. כללית 100% 2000 ש"ח ו75% 1850. שנה טובה

21/09/2006 | 23:31 | מאת:

לרלי איני רואה חסרונות אלא יתרונות בולטים. בנוסף לקיצבה הם עוזרים במערך שלם של שיקום שיכול להחזיר אותך לעבוד. את יכולה להשתכר ללא הגבלה, בודאי שאם תשתכרי בשכר גבוה לא תמשיכי לקבל את הקיצבה, אבל בודאי שאין איסור על כך. שנה טובה דר' גיורא הידש

20/09/2006 | 23:36 | מאת: בני

שלום ד"ר הידש, אני בן 25 , עבדתי שנתיים בחברת מחשבים... הכול היה טוב... עד שביום שחור אחד נפלה עליי חרדה שמאז כבר נמשכת עד היום...(חוץ מזה שאני בדיכאון מזה)... פניתי לפסיכיאטר והוא רשם לי פרוזק.. המינון שאני לוקח הוא 40 מ"ג כל יום... אני כבר חודש וחצי מטופל בזה ולא מרגיש בכלל הקלה... החרדות חוזרות בערב... הדיכאון והערכה עצמית למטה... מה עושים?? יכול להיות שפרוזק לא מתאים לי???

21/09/2006 | 17:24 | מאת: צף

אני לקחתי שנה וחצי פרוזאק ללא הועיל. מה גם שהיום יש תרופות דומיננטיות יותר כמו: ויאפקס( אפקסור, ונלה). ועוד אחת זריזה- אנדרונקס. האפקסור העיף אותי למעלה תוך עשרה ימים. והאדרונקס בשילוב הויאפקס בהרבה פחות. שנה טובה.

21/09/2006 | 23:29 | מאת:

לבני אכן ניסחת נכון את הדברים. כאשר תרופה לא עוזרת מקובל לחכות שישה שבועות, אחרי שישה שבועות מקובל להכריז עליה כלא מתאימה ולעבור לתרופה אחרת. נקווה שהתרופה השניה תועיל יותר. מה עם פסיכותרפיה? חשבת על זה? שנה טובה דר' גיורא הידש

20/09/2006 | 22:47 | מאת: ורד

ד"ר הידש שלום רב, אימי, בת 54, סובלת לאחרונה מתופעות גיל המעבר, כשביניהן היא אובחנה כסובלת מחוסר ריכוז, עייפות קשה, חוסר שינה ודיכאון שמלווה בירידה בתאבון, התקפי בכי,ייאוש וחרדה. יש לציין כי אימי היא אישה שמחה מטבעה, אופטימית וחזקה, ומעולם לא ראינו אותה במצב כזה. נקודה חשובה נוספת לציון היא כי אימה של אימי סבלה מדיכאון והתאבדה כשאימי הייתה בת 13. רופא המשפחה נתן לה טיפול המשלב מדבקה הורמונלית וציפרלקס. אימי החלה לקחת את הציפרלקס לפני יומיים (10 מ"ג ביום), ומאז התופעות שציינתי ובמיוחד הדיכאון החמירו, והיא טוענת כי היא מרגישה "מוזר". השאלה היא האם ההחמרה במצב רוחה עשויה להיות אחת מתופעות הלוואי החולפות של הציפרלקס? ואם כן, מתי היא אמורה להרגיש טוב יותר ולחזור לעצמה? אני מאוד חרדה לגורלה, במיוחד עקב ההיסטוריה המשפחתית. תודה על תשובתך, ורד

21/09/2006 | 23:26 | מאת:

לורד ללא קשר לגיל המעבר צריך לטפל במצב הנפשי. התופעות שאת מתארת עלולות להתאים לתופעות של תחילת טיפול בציפרלקס והן יחלפו, אם קשה מדי אפשר לרדת למספר ימים לחצי מינון, להסתגל לתרופה ואחר כך לעלות לכדור שלם. ההשפעה הטובה של הכדור מתחילה בדרך כלל אחרי כשבועיים. שנה טובה דר' גיורא הידש

20/09/2006 | 20:36 | מאת: צחי

שלום לפני שנה וחצי הבנתי שיש לי בעיית הפרעת חרדה, לאחר ייעוץ אצל רופא קיבלתי רסיטל כדור ליום, היה שיפור לאחר תקופה של חצי שנה והמשכתי לקחת את הכדור לעוד 6 חודשים. לאחר מכן ירדתי במינון לחצי כדור 3 לחודשים ואז הפסקתי לחלוטין. לאחר 3 חודשים ללא תרופות שוב חוזרת הבעיה. האם טעיתי שהפסקתי לבד? האם כדאי לחזור ליטול את הכדור? תודה

21/09/2006 | 23:20 | מאת:

לצחי כיום ברור שהפסקת מוקדם מדי, יחד עם זאת המסקנה היא שכל צעד הפסקה או חידוש של טיפול צריך להיות תחת פיקוח של הפסיכיאטר המטפל. שנה טובה דר' גיורא הידש

20/09/2006 | 19:26 | מאת: אורית

שלום, השאלה מופנית לד"ר הירש, אך גם בעלי הנסיון בנושא מוזמנים להשיב: התחלתי לקחת סרוקסאט שניתן לי ע"י רופא המשפחה לטיפול בחרדות (בעיקר חרדה חברתית) ודיכאון קל. מזה מספר ימים, מאז התחלת הטיפול, אני סובלת מצרבות ולעתים מבחילות. יש לציין שסבלתי בעבר מעודף חומציות בקיבה אך כדורים שנטלתי סייעו לי, ואילו כאן אף כדור או תזונה נכונה אינם מסייעים להקלת המצב. שאלתי היא, האם תופעות הלוואי שציינתי עשויות לחלוף או שעדיף להחליף כדור, והאם ציפראלקס עשוי להיות יעיל יותר ? כיצד ובאיזה שלב ניתן לדעת אם כדור מסויים אינו מתאים ? בתודה ובברכת שנה טובה, אורית.

21/09/2006 | 23:17 | מאת:

לאורית אין עדיפות עקרונית לסרוקסט על הציפרלקס ולהיפך, לשתיהן אותה השפעה חיובית וגם אותן תופעות הלוואי. הסרוקסט עלול לגרום לירידה בקרישת הדם ולכן עלול לגרום לדימום אצל מי שסובל מכיב קיבה. אין צורך להחליף את התרופה (כי אותה הבעיה קיימת עם ציפרלקס), אלא מומלץ לקבל טיפול נגד כיב קיבה מרופא המשפחה. שנה טובה דר' גיורא הידש

20/09/2006 | 15:24 | מאת: ישראלה

דר שלום אני מטופלת כחודש בהלידול 5 מ"ג ופעמיים ווליום 5מ"ג בוקר וערב מרגישה אי שקט ועצבנות ועייפות במיוחד ברגליים. השאלה מדוע זה? האם הלויום לא אמור להרגיע? בזמנו לקחתי קלונקס והרגשתי יותר טוב האם אפשר לקחת גם קלונקס וגם וליום באותו יום? ומה משני התרופות עדיפות לחרדות ולרגיעה? בתודה

20/09/2006 | 19:02 | מאת: דור

וליום (אסיוול) בדומה לקלונקס הן תרופות ממכרות כאשר קלונקס יותר ממכרת ממנה. שתיהן פוגעות בריכוז ובעירנות ולא מומלצות לשימוש ממושך. לאיזה מטרה את לוקחת הלידול? האם האי שקט והעצבנות היו גם לפני שלקחת הלידול? אם כן, אז הפיתרון לעלות במינון של ההלידול ולרדת בהדרגה מהאסיוול. אם במקרה ההלידול גורם לך לאי שקט אז מומלץ להחליף את התרופה.

21/09/2006 | 23:14 | מאת:

לישראלה הוואליום והקלונקס מאותה המשפחה ואין עדיפות לאחת מהן. אם הקלונקס משפיע עליך טוב יותר כדאי לבקש מהרופא לחזור לקלונקס. שנה טובה דר' גיורא הידש

20/09/2006 | 10:59 | מאת: אפרת

ד"ר הידש שלום, מזה שלושה וחצי שבועות אני נוטלת רמרון 15 מ"ג (לפני כן טופלתי בסרוקסט). סבלתי מהתקפי חרדה, דיכאון, חוסר שינה ולעיתים רחוקות ממחשבות תורדניות. סרוקסט עזר לי בטיפול נגד חרדה ודיכאון אך לא פתר את בעיית חוסר שינה - זאת בעצם הסיבה למעבר לרמרון. שאלותיי: 1. מאז שאני נוטלת רמרון אני חשה (בעיקר לקראת שעות ערב) כבדות ונפיחות ברגליים באזור הקרסול. האם רמרון יכול לגרום לתופעה כזאת? האם זה מצביע על כך קיים עומס יתר על הלב עקב נטילת התרופה? 2. כשהתחלתי לקחת רמרון הרגשתי שיפור משמעותי בעניין השינה, אך בכמה לילות אחרונים חוזר לי דפוס שינה שהיה לפני תחילת הטיפול ברמרון - קשיי הרדמות התעוררות כעבור כ- 4 שעות מאז ההרדמות ואחר כן מצב של ON-OFF עד הבוקר. האם הסיבה היא שהמינון נמוך? האם יכול להיות שפיתחתי סבילות לתרופה? האם משך התקופה בה אני נוטלת התרופה איננו מספיק להסקת מסקנות ועליי להמתין? תודה מראש

21/09/2006 | 23:11 | מאת:

לאפרת לא כתבת אפילו בת כמה את. בכל אופן הרמרון אינו משפיע על הלב ולא מפתחים סבילות לתרופה. לעתים תופעת הלוואי של הכדור, השיפור בשינה (תופעת לוואי מבורכת), חולפת כאשר הגוף מסתגל לתרופה. להשפעה נוגדת הדיכאון בדרך כלל צריך לחכות יותר זמן ולטפל במינונים גבוהים יותר. שנה טובה דר' גיורא הידש

20/09/2006 | 10:14 | מאת: yael

דר' הידש, תודה רבה על תשובתך הכנה לשאלה ששאלתי לפני כמה ימים אודות אבי. יש לי שאלה שאולי עשויה להבהיר את המצב. האם שילוב של תרופת הרסיטל ותרופת הוובן עם אלכוהול עשוי להביא לישנוניות בלתי פוסקת? אודה מאד על תשובתך המהירה

21/09/2006 | 23:04 | מאת:

ליעל איני זוכר במדוייק את שאלתך, אבל גם התרופות וגם האלכוהול וגם השילוב ביניהן עלול לגרום לישנוניות. שנה טובה דר' גיורא הידש

20/09/2006 | 04:15 | מאת: תמימי

חברים יקרים. מכירים את ההרגשה הזאת, של סוףטיפול? שמרגישים שאין כבר על מה לדבר עם המטפל, מעבר לעוד קשר אנושי עם אדם אהוב שרגילים אליו כל כך? אבל הסיטואציה הזאת של לבוא לקליניקה שוב בתפקיד המטופלת החולה, כל כך מעייף? שמתחשק להפסיק עם כל הטקס הזה, של לבוא, לדבר ולשלם כסף? של הגבולות האלה שנוצרו בטיפול, בין האישי למקצועי, בין הבית לקליניקה, בין הראש ללב? מעייף כל כך הדוגמה הפסיכותרפוטית הזאת. והאירוני היה שהמשכתי ללכת אליה בפעמים האחרונות "בשביל המערכת". כי המערכת אמרה שמקבלים אותי בלי וועדה פסיכיאטרית בתנאי שאהיה בטיפול. לא הגדירה לי איזה טיפול, מבחינתה תרופתי, מה שלגמרי לא בר ביצוע מבחינתי היום. אז אמרתי, טוב, נמשיך בפסיכותרפיה, "בשבילהם". לא כי אני רוצה או צריכה. כי "צריך". כי "הקשר הטיפולי" משאיר אותי שפוייה. אבל למעשה, הקשר הטיפולי הזה משגע אותי. כי אם יש משהו לא שפוי זה ללכת לפסיכולוגית כדי לשכנע אותה שאני נורמלית ואין דבר כזה מניה דיפרסיה אלא רק סבתא מניה שהיתה בדיפרסיה (ידעתם שלסבתא שלי קראו מניה? והיא התאבדה?!)... בכל מקרה, סיימתי את הטיפול. אני ממשיכה ביוגה ובלימוד ובפורום הזה ובפורום נוסף. הפורומים האלה זה סוג של טיפול קבוצתי, בחינם... מקום שבו אני יכולה לשתף ולהשתתף, כאחת מכולם, בגובה העיניים, בלי כל הטקסים המעצבנים אותי כרגע של הפסיכותרפיה. אני מטפלת אחרת באנשים. עבורי, כשטיפול מסתיים ונשאר רק קשר של אהבה שאף פעם לא יעלם, הבית שלי פתוח למי שרוצה. ואני נפגשת, מתי שהמטופל לשעבר רוצה, בלי להפוך את זה לעוד פגישה בתשלום. ולא בקליניקה. בחיים. מטופלים שלי לשעבר הם אנשים אהובים איתם יש לי המשך קשר במיילים אם הם רוצים, ובחיים. ואני גם לא עובדת פרטי. לא מאמינה בכל המסחרה הזאת של אהבה. יש לי משכורת ממקום העבודה שלי. זה מספיק לי. לא מסוגלת להתפרנס באופן פרטי מסבל של אחרים. לפחות לא עם הסכומים העצומים האלה שאנשי מקצוע לוקחים היום ממטופלים. אם אני אעבוד פעם פרטי, אני אתן למטופל להחליט איך כמה ומתי לשלם לי. שכר מצווה מצווה. מטופלים שלי הם מורים שלי. מורים גדולים. וממורים אני לא לוקחת כסף. ואולי זו המחלה האמיתית שלי. השונות הגדולה שלי מאנשי מקצוע אחרים. היה מי שאמר פעם שמשוגע הוא מישהו שאינו נוהג לפי הנורמה. לפי הגדרה זו, אני משוגעת. הלוואי והנורמה היתה משתנה, והיינו פחות עבדים לכסף, ומאמינים ומיישמים יותר אהבת חינם ועזרה לזולת ואהבת לרעך כמוך. בעולם כזה, כמו שאני חולמת, לא היו מלחמות. ובינתיים, לפחות בעולם שלי אין מלחמות. אני עובדת, ומגדלת שתי בנות מקסימות, ונשואה בשמחה, וחולמת על עוד הריון ועל בן קטן, ואם יש משהו שיכול להביא נחמה ושמחה לעולם זה תינוק חדש ושלם ומושלם. וזו המתנה שאני מאחלת לעצמי לשנה החדשה. שנה טובה לכולנו. תזכרו שאם אנחנו רוצים משהו באמת, ומוכנים לעבוד קשה, זה יכול לקרות. שלכם, תמי.

20/09/2006 | 21:41 | מאת: מטופלת

מטופלת חולה? זה לא חייב להיות ביחד. זה יכול להיות גם מטופלת שהיא לא חולה אבל נעזרת בשיחות לשם השגת מטרותיה, או סתם מתוך צורך מסויים. וכשזה מושג. אז עוזבים.. אני מסכימה איתך שהטקסים של הפסיכותרפיה מעצבנים, וכמוהם גם הגבולות שדיברת עליהם, (ועוד דברים) אבל אני חושבת שהגבולות האלה חשובים למטפלים ואולי גם למטופלים. חשוב שלמטפל יהיה מרחב "מחיה" לא? בכל עבודה צריך שיהיה מרחב כזה. אם כל יום היו מדברים איתי בעינייני עבודה עד הערב, לא הייתי עומדת בזה. זה קשה ומתיש. צריך גם את הזמן לעצמך, למשפחה לחברים. נשמע לי קשה ומתיש לאורך זמן, לדאוג לעצמך, לבעל, לילדים,למשפחה, ולכל המטופלים באופן שאת מתארת. נכון שיש בזה סיפוק, אבל בכל זאת.... זה לא קשה לך? יש לך זמן לכל הדברים ? זה לא בא על חשבון משהו אחר ?? התשלום הוא באמת מאוד גבוה, ומשאיר הרבה אנשים סובלים וזקוקים לטיפול, שלא מסוגלים להרשות לעצמם. אבל, תארי לך מה היה קורה אם כל המטפלים היו גובים מחיר לפי מה שהאדם מסוגל לשלם, האם את חושבת שהם היו מסוגלים להתפרנס מזה ? נכון שכמות המטופלים היתה רבה, אבל גם ההשקעה שלהם היתה הרבה יותר גדולה. לצערי הרב, בעולם הזה צריך כסף לכל דבר. בעולם שאת מתארת, זה היה אפשרי. זה נשמע אולי שאני מסכימה עם המחיר, אז לא, גם לי הוא מאוד מפריע, למרות שאני משלמת 160 שח לפגישה. בתקופות שהרגשתי שאני צריכה יותר מפעם בשבוע, לא הרשיתי לעצמי. וגם עכשיו, אני מניחה שבקרוב כבר המינוס יהיה גבוה מדי ואאלץ שוב להפסיק. אני מרגישה לא בנוח לדבר על זה עם המטפלת,(היא התחשבה כשקופת חולים הפסיקה לסבסד, לפי מה שהבנתי מדובר בכמה עשרות שקלים בודדות מאוד שהיא ויתרה עליהם) בחצי מחיר היא בטח לא תפחית, וגם אם כן,אני ארגיש מאוד לא בנוח עם זה. אולי זה השריטה שלי... אני מאחלת לכולם, לשנה החדשה, שיהיו עוד הרבה אנשים כמוך בעולם הזה !!!!! :-) מטופלת (שלא רוצה ללכת לטיפול, אבל קשה לה בלעדיו...)

20/09/2006 | 22:00 | מאת: מטפל

מטופלת? את מטפלת ולא מטופלת או גם וגם ;-) שנה טובה

20/09/2006 | 22:03 | מאת: לא יתכן

ליאת? זאת את? גברת מנדלבאום?

20/09/2006 | 02:20 | מאת: גלי

שלום אבקש לדעת תוך כמה זמן מתחילים להרגיש את השפעתו החיובית של הפרוזק.. כמו כן, ד"ר הידש, בהמשך לשאלתי מטה, אבקש לקבל הבהרה לגבי ההשפעה של הפרוזק על חרדה חברתית. מקריאה בפורום אני מבינה שהכדור עשוי להשפיע לטובה ומתשובתך אליי אני מבינה שלא ממש, אז האם יש מקום לצפות לשיפור בכל הקשור לחוסר ביטחון עצמי, דימוי עצמי נמוך, קושי בביטוי עצמי וכד'. תודה גלי

21/09/2006 | 22:59 | מאת:

לגלי תחילת השפעת הפרוזק היא אחרי כשלושה שבועות אבל יכול להיות שההמתנה תתארך בעוד שלושה שבועות. כדי להבהיר, פרוזק עשויה לעזור לחרדות למרות שישנן תרופות שטובות יותר בתחום הזה. כך שאין ברירה אלא לחכות ולראות את השפעתה עליך. שנה טובה דר' גיורא הידש

20/09/2006 | 02:18 | מאת: רועי

לכבוד ד"ר גיורא הידש שלום רב, בהמשך להודעתך: אנורקסיה נרבוזה פרג'ינג טייפ, דיכאון מג'ורי (דיסתימיה), הפרעת אישיות גבולית, אגורפוביה, וחרדת נטישה. האם אחד מהאבחנות הללו נחשב כמחלת נפש או כמסוכנות ? מה בדבר הפרעת אישיות גבולית ? האם אתה מאמין שאדם שאובחן עם הפרעת אישיות גבולית בעבר, יחלים ? קרוב משפחתי לא מגלה שום סימנים לחוסר יציבות ! האם ייתכן והחלים ? או שמדובר בטעות באבחנה (מה הסיכויים לאבחנה שגוייה) ? האם אתה "קונה" את החלמתו או שלוקח את הדבר בערבון מוגבל ? קרוב משפחתי אושפז לאחר כניסת החוק ב- 1998. לאחר ברור נודע לי כי המחלקה למידע והערכה בשיתוף הלשכה המשפטית, מסירה ביוזמתה שמות מקובץ המאושפזים. עד כה הסירו כ-2000 שמות. לא ידוע לי לגבי הסרת שמות טרם כניסת החוק. בכבוד רב, רועי

21/09/2006 | 22:58 | מאת:

לרועי הפרעת אישיות גבולית היא אבחנה רחבה מאוד, יתכנו בה מצבים מסוכנים וגם מקרים קלים עם הבראה. אני לא מאמין שאפשר וצריך לקבוע אבחנה של אישיות גבולית לפני גיל 20 ובטח לא מתחת לגיל 17. שנה טובה דר' גיורא הידש

19/09/2006 | 21:08 | מאת: אבי

שלום רב! האים מותר לשלב את התרופה לוסטראל ביחד עם רטלין מכיוון שאני סובל גם מהפרעות קשב וריכוז? והאים נוירולוג גם יכול לרשום לי רטלין?

21/09/2006 | 22:53 | מאת:

לאבי נאורולוג יכול לרשום ריטלין. אסור ליטול את שתי התרופות הללו יחד כי שתיהן מעוררות. שנה טובה דר' גיורא הידש

19/09/2006 | 17:49 | מאת: מוריה

כפי שכתבתי בעבר אני נוטלת פריזמה עבור הפרעת אכילה והפרעת גוף דיסמורפית לקחתי סרוקוול אך הפסקתי (בידיעת הרופא) בגלל פחד מסכרת והשמנה. אני אתחיל אחרי החגים לקחת גאודון רציתי לשאול אם אפשר לקחת בלילה רגיעון של הדס (שמאוד עוזר לי לישון במקום הרמרון שהפסקתי לקחת לגמרי)? תודה רבה מוריה

20/09/2006 | 19:10 | מאת: דור

מותר לשלב אך השאלה אם הרגיעון עוזר. תרופות ללא מרשם לבעיות שינה שנחשבות ליעילות הן יוניסום ונייטול. שתיהן מיועדות למקרים קלים של אינסומניה וניתן להשיג אותן בבתי מרקחת. סכרת והשמנה אופיינית בעיקר לזיפרקסה. עם סרוקוול הדברים הרבה פחות נפוצים ולכן לא צריך למהר ולפסול את הסרוקוול. גאודון תרופה טובה אבל בארץ היא מאד יקרה (מעל 1000 ש"ח בחודש גם למינון נמוך).

20/09/2006 | 23:14 | מאת: מוריה

נדמה לי שגאודון עולה 540 ש"ח ל-40 מ"ג וזה עדין מאוד יקר אבל נראה לי שסרוקוול עולה אותו דבר-לא? תודה על המידע לגבי תרופות שינה

19/09/2006 | 17:14 | מאת: מורן

שלום, מצאתי את הפורום תוך כדי חיפוש...מקווה שאמצא מעט מידע. אחי בן עשרים כיום, ולפני כשנה היה אמור להתגייס לצה"ל. בשל התנהגות חריגה טרם שירותו (התקפי צחוק בלתי נשלטים), ניתנו לו תרופות (איני יודעת אילו), אך הוא שוחרר מהשירות לאחר זמן מועט בשל אבחנה של מאניה דיפרסיה. מאז הוא עבר בדיקות, והפסיכיאטר שלו טוען שלא מדובר במאניה דיפרסיה, אלא מחרדה והתרגשות (בנוגע להתקפי הצחוק). אחי לא יוצא מהבית בשל מבוכה, ובשל כך מצבו מידרדר. הוא סובל מקשיי הבעה ודיכאון. יש לציין שהוא נולד פג, וכשנולד הרופאה שלו איבחנה שתמיד יסבול מקשיי התפתחות, יחסית לגילו. שאלתי היא כזו: מאחר והוא סובל מההתקפים הללו מספר שנים, האם ייתכן שמדובר בבעיה כלשהי שסוללת הרופאים שבדקו אותו פשוט לא עלתה עליה? בנוסף, באילו בעיות ייתכן ומדובר? אשמח לתגובה מאנשים שעברו מצב דומה. תודה, מורן.

21/09/2006 | 22:31 | מאת:

למורן יתכן שמדובר בבעיה נאורולוגית או בבעיה נפשית. בכל אופן כנראה שעבר אבחון בלישכת הגיוס. רופא המשפחה יכול לפנות ללשכת הגיוס ולקבל מהם את האבחנה ואת דעתם ותוכלו להעזר בהם. בודאי שהמצב שאחיך לא יוצא מהבית אינו טוב, גם הקשיים בהתפתחות מילדות עלולים להעיד על בעיה (למרות שפעמים רבות מתגברים עליה), וכך גם התקפי הצחוק. אני חושב שכדאי להגיע לרופא בכיר אפילו פעם אחת כדי שיבדוק ויאבחן את הבחור ומכאן לשקול את האפשרויות הטיפוליות. כמובן שקודם כל כדאי להגיע לנאורולוג. שנה טובה דר' גיורא הידש

19/09/2006 | 16:02 | מאת: אדם

שלום אני מעונין לקחת זופיקלון רק לפי הצורך ולא כטיפול מתמשך, למשל לקחת פעם ביומיים לפני השינה את המינון המינימלי שיספיק לי. בעלון כתוב שלא להשתמש מעבר לשבועיים, ומצד שני: "עליך להשלים את הטיפול שהומלץ וכו'... גם אם חל שיפור במצב בריאותך אין להפסיק את הטיפול" וגם אם קורות "תופעות המחייבות התיחסות מיוחדת " כגון חולשת שרירים ובלבול- יש להמשיך בטיפול! 1.האם נטילה מזדמנת כפי שתיארתי- תשפיע? 2.האם מותר לי לקחת כך, למרות מה שכתבו בעלון (שיש להתמיד)? 3. אם יש סיכון בנטילה כזאת- מהו ומה מידתו(באחוזים בערך) בתודה מראש

20/09/2006 | 19:17 | מאת: דור

לאדם- מדובר בתרופת מרשם ויש להשתמש בה עפ"י הוראות הרופא המטפל. המידע שמצויין בעלון הוא תוספת למידע שניתן לך ע"י הרופא ולא תחליף. מקובל לתת תרופה זאת במצבים של אינסומניה לתקופה של מס' ימים עד חודש. יש רופאים שנותנים אותה גם לתקופות ממושכות יותר. יש לקחת את התרופה כחצי שעה לפני השינה.

לאדם תודה לדור ואני מצטרף לדבריו. השאלה היא מדוע אתה "מעונין" ליטול את התרופה, כל תרופה נלקחת למטרה מסויימת. שנה טובה דר' גיורא הידש

19/09/2006 | 16:00 | מאת: אפי

הוצע לי לנסות ציפראמיל. מנסה כבר כ-3 שבועות ללא השפעה, אך במינון נמוך מאוד כדי להתמודד עם תופעות הלוואי. (הרי החומר דומה ) האם יש טעם להמשיך לנסות? תודה

20/09/2006 | 10:37 | מאת: דו?רו?ן

אפי, לא כתבת למה אתה לוקח את הכדורים ? ומה תופעות הלואי ?בכל מקרה מינון נמוך לוקחים רק כמה ימים ואח"כ עוברים למינון מלא שנתן הרופא לדיכאון בד"כ כדור אחד לחרדה יתכן מינון גבוהה יותר . בשני הכדורים המולקולה הפעילה זהה, כך שלא נראה שיהיה שיפור בתופעות הלואי , בכדי למנוע תופעות לואי כדאי לקחת את הכדור אחרי האוכל בדרך כלל בבוקר. ההשפעה של הכדור (ציפרלקס) מתחילה רק כעבור 10 ימים של מינון מלא והשפעה מלאה תוך חודשיים שלושה ואח"כ ישנה התייצבות.

צריך לקחת ציפרלקס 10 מ"ג (או ציפרמיל 20 מ"ג) לאורך 6 שבועות לפחות לפני שמחליטים שהיא לא עוזרת. אם אחרי 6 שבועות אין השפעה עוברים לתרופה אחרת או מכפילים את המינון. לידיעתך, ציפרמיל וציפרלקס זאת אותה תרופה רק משווקת באריזה אחרת.

לאפי תודה למשיבים, אכן צריך ליטול את התרופה מספר שבועות כדי לראות את ההשפעה ובמינון מלא. בנוסף, אין טעם לעבור מציפרלקס לציפרמיל כי בשתיהן יש את אותה המולקולה הפעולה. צריך להחליף לתרופה אחרת. שנה טובה דר' גיורא הידש

בקוצר רוח

18/09/2006 | 23:12 | מאת: שי

סליחה דר הידש כן ענית על שאלתי. הסתכלתי רק עכשי עוד שאלה בעקבות תשובתךו האם במינון נמוך מ- 15 הסבירות להשמנה גדולה יותר מזו שבמינון 15? ולמה ככל שהמינון נמוך יותר הסבירות להשמנה עולה? תודה רבה

19/09/2006 | 12:56 | מאת: שי

רציתי גם לשאול אם עוצמת הישנוניות עולה עם הקטנת המינון? או שכאן יש יחס ישר...

20/09/2006 | 00:43 | מאת:

לשי איני יודע לגבי מינונים פחותים מ 15 מג' כי לא משתמשים בכך. הישנוניות גם עולה עם הירידה במינון. איני יודע את הסיבה לכך, אבל הסיבה כנראה נעוצה בכך שהתרופה אינה נקיה לגמרי, כלומר משפיעה על מספר חומרים שונים (חוץ מההשפעה העיקרית), וכנראה שמדובר על אינטראקציה-השפעה הדדית בין החומרים השונים שהרמרון מפעיל. כל טוב דר' גיורא הידש

18/09/2006 | 15:08 | מאת: אדם

תלכי לפי הקצב של הגוף שלך. תרדי מיד ל-רבע כדור, ותחכי לראות שהגוף יכול לחיות עם רבע, ואז אחרי כמה ימים נוספים תעלי ל-חצי כדור , וכו'.כך תעשי עם כל כדור. אם הייתי הולך לפי המינון של הרופאים -הייתי מתמוטט מזמן. עוד דבר: ה-ונלאפאקסין גרם אצלי להבשלה של זוקן-ראיה(שצריך משקפי קריאה). אני אמנם בגיל המתאים לכך, אבל זה התחיל דווקא בתקופת הנטילה

18/09/2006 | 22:25 | מאת: מירי 2

דבר ראשון מסכימה איתך חלקית לגבי ירידה במינונים, והקשבה לגופינו. אך יחד עם זה יש להזהר לא לשחק למעלה או למטה, זה עלול לשגע את הסיסטם.... ובנוגע לזוקן- ראיה. מדהים! גם אני כשנטלתי תרופה חדשה נוגדת דיכאון בבת אחת השתבשה לי הראיה, האבחנה הייתה כפי שאמרת, ואני הייתי משוכנעת (עד היום) שלתרופה היה חלק בזה. עוד יחקרו את העניין...אולי....

19/09/2006 | 12:28 | מאת: דור

לאדם- נסיון של אדם אחד הוא חסר משמעות. ככלל, אין לשנות מינון של תרופות פסיכותרופיות בלי יעוץ ואישור של רופא פסיכיאטרי, שלוקח בחשבון לא רק מידע תיאורטי (כמו שיש בפורום זה), אלא גם את הנתונים האישיים הספציפיים של אותו מטופל. שינוי תרופות ו/או מינונים רק עפ"י מידע בפורום, גם אם הוא ניתן ע"י פסיכיאטר, יכול להזיק, מכיוון שהוא כללי בלבד ואין אפשרות לדעת דברים שהשואל לא הציג בשאלתו.

18/09/2006 | 12:12 | מאת: א

איך כדאי לעשות את המעבר מאפקסור-XR לציפרלקס? כרגע אני לוקחת 150 מ"ג אפקסור XR ביום. האם צריך לרדת מהאפקסור קודם, או שאפשר פשוט לבצע את ההחלפה? כמה מ"ג ציפרלקס "שווה" ל-150 מ"ג אפקסור? במקרה שזה לא מצליח - האם אדע מייד, או שזה יכול "ליפול עלי" לאחר תקופה? (אני שואלת כי היה לי ניסיון פעם שניסיתי להיגמל, וחשבתי שזה בסדר ורק אחרי חודשיים התחיל הסיוט, ולקח לי לא מעט זמן לחזור למצב יציב) תודה רבה מראש..

19/09/2006 | 00:29 | מאת: דור

בנושא זה ישנן גישות שונות. רצוי לפעול עפ"י גישתו של הרופא הפסיכיאטרי שרשם לך את התרופה כי הוא אחראי על הטיפול. חשוב לזכור שתרופות נגד דיכאון עוזרות רק ל-70% מהאנשים שנוטלים אותן.

לא. אין בעיה במעבר, בדרך כלל אני מאשר לעבור בין התרופות מיום ליום. אך כפי שנאמר, אם חס וחלילה הציפרלקס אינה מתאימה לך, והאפקסור פעל באופן חלקי, אז עלולה להיות הרעה במצב אחרי חודשים, בטח לא מיד. בצלחה דר' גיורא הידש

18/09/2006 | 11:34 | מאת: יעל

אני מחפשת פסיכיאטר מעולה שעובד בקופ"ח חולים מאוחדת באזור המרכז, או אם יש אפשרות אחרת לקבל עזרה פסיכיאטרית ללא תשלום עבור בחורה תושבת תל-אביב (כאמור, חברה בקופ"ח מאוחדת). תודה.

18/09/2006 | 19:12 | מאת: תמימי

יעל תכתבי לי למייל ונדבר בטלפון ונראה איך אפשר לעזור. תמי.

18/09/2006 | 22:18 | מאת: מירי 2

יקרה, נעים כלכך לראות אותך נרתמת לכל קריאה לעזרה את מחממת את הלב באיכפתיות שלך את מעמודי התווך, האינטילגנטיים והרחומים של פורום זה. שמחה בך שוב ושוב, ולו למיקרא תשובה פרקטית שכזו. באהבה לך- לכולם, מירי

18/09/2006 | 09:17 | מאת: ארי

שלום, אני בן 45, בריא בד"כ. לוקח פאקסט כשנתיים . אין שינוי משמעותי. הפסיכיאטרית החליפה לי את הכדור ונתנה לי venlafaxine . אני מבין שזה ממשפחת SNRI. שאלותי : 1. מדוע venlafaxine ולא ויפקס או אפקסור ? 2. האם הפסקת שתיית 2 כוסות יין (כ 400 מ"ל בריכוז של 13% אלכוהול) יבש כל ערב תעזור לשיפור הדכאון ? תודה מראש.

18/09/2006 | 15:11 | מאת: רפי

למה אתה שותה יין? הרי זה בכמות של אלכוהוליסטים! חוץ מזה- אסור באיסור חמור לשתות יין עם כדורי הרגעה /SNRI/SSRI

19/09/2006 | 23:33 | מאת:

לארי תודה לרפי ואני מצטרף לדבריו, כל התרופות זהות, לפחות על הנייר ובאישור משרד הבריאות, אין מחקרים שמשווים ביניהן ולכן לא ניתן לקבוע מי מהן עדיפה. האפקסור היא התרופה המקורית, היתר הן תרופות המיוצרות בארץ. כל טוב דר' גיורא הידש

18/09/2006 | 08:56 | מאת: טובה

לדר' שלום אני התחלתי עם ציפרלקס לפני חמישה ימים, שלושה ימים קבלתי חצי כדור של 10 מ"ג ויומיים אני לוקחת כדור שלום. אני לא מצליחה לישון יותר משעתיים, בבקר אני לא מתפקדת מרגישה רע מאד. חולשה כללית, בחילות, האם הכדור לא מתאים לי? האם מותר לקחת כדור שינה עם ציפרלקס? ואם כן איזה? בתודה טובה

לטובה כפי שאת מתארת את הדברים חשוב שתקחי את הציפרלקס בבוקר עם אוכל. את מתארת תופעות לוואי רגילות אשר חולפות אחרי כשבועיים מתחילת הטיפול. לא יקרה שום אסון אם תמשיכי עם חצי כדור מספר ימים כדי שהגוף יסתגל ורק אחר כך תעלי במינון שוב. אפשר ליטול תרופת שינה יחד עם הציפרלקס. כל טוב דר' גיורא הידש

18/09/2006 | 07:10 | מאת: מיואש

שלום זה מיואש אם אתם זוכרים אותי דר הירש ותמימי. טוב אז אני עדיין סובל עוד מהפעם אחרונה שכתבתי לכם ואני עדיין מחפש תשובות. איבחנו אותי כסכיזופרן כבר כמה רופאים וכיום אני לוקח 5 מ"ג זיפרקסה ו 20 מ"ג סרוקסאט ואני מרגיש על הפנים כל היום עייף ואין לי חשק לחיות בכלל.. אני לא חושב שאני סכיזופרן ואני מכור לזיפרקסה הזה עכשיו כי ניסיתי כמה פעמים להפסיק אותו אבל הגעתי לאשפוז...לפי דעתי הוא מחמיר לי את המצב..איך לעזעזל אני מפסיק איתו עכשיו...לפי דעתי אני פשוט סובל מדיכאון וחרדות וחוסר בטחון עצמי פשוט שגורם לי לחשוב שמסתכלים עלי ברחוב...טוב מה אני עושה תעזרו לי... תודה מיואש

18/09/2006 | 19:09 | מאת: תמימי

מיואש תכתוב לי למייל ואפשר לדבר בטלפון. תמי.

19/09/2006 | 23:27 | מאת:

שלום, קודם כל משהו סמנטי אבל חשוב, - אינך סכיזופרן, זה בטוח. יתכן שאתה אדם הסובל מסכיזופרניה, זה הבדל גדול. אם אינך בטוח באבחנה ובטיפול אז כדאי להגיע למומחה נוסף כדי שיתן חוות דעת שניה. כך גם אם הזיפרקסה, כנראה שאתה זקוק לתרופה מסוג הזיפרקסה, אבל אם היא מרדימה אותך אז אפשר לחשוב על תרופה אחרת מהקבוצה. כל טוב דר' גיורא הידש

20/09/2006 | 00:38 | מאת:

שלום, קודם כל משהו סמנטי אבל חשוב, - אינך סכיזופרן, זה בטוח. יתכן שאתה אדם הסובל מסכיזופרניה, זה הבדל גדול. אם אינך בטוח באבחנה ובטיפול אז כדאי להגיע למומחה נוסף כדי שיתן חוות דעת שניה. כך גם אם הזיפרקסה, כנראה שאתה זקוק לתרופה מסוג הזיפרקסה, אבל אם היא מרדימה אותך אז אפשר לחשוב על תרופה אחרת מהקבוצה. כל טוב דר' גיורא הידש

18/09/2006 | 00:12 | מאת: רועי

לכבוד ד"ר גיורא הידש שלום רב, הנדון: הודעותיי בפורום מתאריכים ה- 8.9.06 וה- 10.9.06. תקציר ההודעות: קרוב משפחתי אושפז בי"ח פסיכיאטרי בגיל 16 למשך 3 שבועות, לאחר שהצהיר על אובדנות, אבחנותיו: הפרעת אכילה NOS, והפרעת אישיות לא ספציפית. שוחרר בחתימת הוריו, ולאחר מס' שבועות אושפז בבי"ח תל השומר (תחליף לבי"ח הפסיכיאטרי) למשך כחודשיים ואבחנותיו: אנורקסיה נרבוזה פורג'ינג טייפ, דיכאון מג'ורי-דיסתמיה (בעבר, לא בעת האשפוז), הפרעת אישיות גבולית, אגורפוביה, וחרדת נטישה. ראוי להדגיש כי המחלקה בתל השומר איננה מחלקה פסיכיאטרית בהגדרתה ואיננה מחוייבת בחובת דיווח למשרד הבריאות, כך שרצוי שהתייחסותך תתבטא כלפי האשפוז הפסיכיאטרי שמחוייב בדיווח. שאלותיי היו: 1. האם עפ"י חוק ניתן להסיר את שמו והפרטים של קרוב משפחתי מקובץ האשפוזים הפסיכיאטריים ? 2. האם אבחנותיו הן של מחלת נפש מסוכנת ? (אשמח להתייחסותך לשאלה זו בהתחשב באבחנותיו בבי"ח הפסיכיאטרי וכן בבי"ח תל השומר) תשובתיך היו: אינני מעודכן בחוק, אשמח לעדכון ממך, ולאחר מכן אשיב לשאלותייך. בהתאם לבקשתך מובא בזאת מס' ציטוטים מחוק הנוער (טיפול והשגחה): חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 11), התשנ"ה- 1995: סעיף 7 (תיקון סעיף 23): "האמור בסעיף 23 לחוק העיקרי יסומן (א) ואחריו יבוא: (ב) אשפוז של קטין לצורך אבחנה או טיפול, לא יתועד במסמכים או במאגרי מידע של מערכת בריאות הנפש, למעט בתיק האישי או הרפואי של הקטין בבית החולים, אלא אם כן אובחן כחולה במחלת נפש המסכנת אותו או את זולתו." הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 12) (טיפול נפשי בקטין), התשנ"ד- 1994: סעיף 6 (תיקון סעיף 23): "האמור בסעיף 23 לחוק העיקרי יסומן (א) ואחריו יבוא: (ב) אשפוזו של קטין לצורך אבחנה או טיפול, על פי סעיפים 3ב עד 3ה, לא יתועד במסמכים או במאגרי מידע של מערכת בריאות הנפש, למעט בתיק האישי או הרפואי של הקטין במקום אשפוזו, אלא אם כן אובחן כסובל מפסיכוזה או מהפרעות נפשיות שמקורן בפגם אורגני." אודה לתשובה מפורטת. בכבוד רב, רועי

19/09/2006 | 23:19 | מאת:

לרועי תודה על העידכון של החוק. החוק מדבר על מסוכנות ומצב פסיכוטי וזו הכוונה כנראה למחלת נפש מסוכנת. מסוכנות היא לעצמו או לאחרים, כלומר אובדנות נכנסת למסגרת המסוכנות. לפי האבחנות לא היה מצב פסיכוטי לכן לא נכנסים למסגרת של מחלת נפש. בכל אופן אם בתל-השומר הוא לא היה במחלקה פסיכיאטרית אז כנראה שאין דיווח למשרד הבריאות, צריך לבדוק האם דיווחו עליו בבית החולים השני. לגבי ההסרה מהרשומות, איני יודע מה החוק קובע, אבל מעניין אם מחקו את כל הדיווחים שהיו לפני כניסת החוק. כלומר האם התקבלה החלטה למחוק את כל הילדים שרשומים במאגר במשרד הבריאות לפני קבלת החוק? כל טוב דר' גיורא הידש

17/09/2006 | 23:02 | מאת: אמא

שלום לך עים סבלנות ותמיכה אפשר לראות את האור בקצה המנהרה. נכון זה לא קל מי שלא עבר לא מבין, אבל זאת מציאות , וקשה לשנות לכן כשמקבלים יותר קל, נכון אמרת שעים תמיכה זה עוזר , גם לכם ההורים לא קל, אני מציעה לקנות ספרים בנושא כדי ללמוד ולדעת יותר , מאחלת שבנכם יצא בקרוב הביתה גם בבית להמשיך ולהעניק לו אהבה ותמיכה שכן עוברת עליו תקופה לא קלה גם עליכם אבל זה תפקיד ההורים,

18/09/2006 | 20:40 | מאת: בעלה של חגית

לאמא שלום היום התבשרנו ע"י הרופא המטפל שבננו יהיה בבית בחג, ושהגיע גם הזמן להתחיל לתכנן את שחרורו המלא מבית חולים - בהחלט סיבה לשמוח! עדיין לא הצטיידנו בספרות מקצועית אך האינטרנט מלא במאמרים ואנחנו בהחלט קוראים ומחכימים (מנסים בכל אופן). תודה על העידוד דוד

17/09/2006 | 22:18 | מאת: yael

דר' הידש שלום, אבי, פנסיונר בן 64, סובל כ-5 חודשים מהתופעות הבאות: התקפים של מספר שעות עד ימים של רעידות, בחילות עם הקאות, חוסר תאבון, דפיקות לב,תחושת חנק בגרון, חוסר יציבות בהליכה ותחושת חולשה וצורך עז לישון. רופא פנימי אבחן את ההתקפים כהתקפי חרדה (לאחר שלילה של אפשרויות רפואיות רבות - ע"י בדיקות) ורשם לו רסיטל במינון של כדור ליום. לאחר כחודש, חלה הטבה. לצערי הרב מעט לאחר ההטבה, ההתקפים חזרו בעצמה רבה. הדגש הפעם הוא על הצורך לישון. מדובר על מעט רעידות וחוסר יציבות, ו"התקפי שינה" של עד כ-10 שעות. מה קורה? האם זה דיכאון? יש לציין שכאשר הוא מתעורר, התנהגותו מחוברת למציאות, מצב רוחו תקין (אינו מרומם 'מידי'), והוא משוחח עם בני משפחה וחברים, ומשחק בהנאה עם נכדיו. האם הכיוון הנפשי הוא הרלוונטי ביותר?

19/09/2006 | 23:13 | מאת:

ליעל התמונה היא די מוזרה מהבחינה הפסיכיאטרית, אכן קודם כל הייתי פונה לכיוון הגופני. נכון שדפיקות לב ותחושת חנק עלולות להיות תופעות של חרדה, אבל רעידות במשך ימים בחילות והקאות ושינה מרובה, איני בטוח. נכון "שהכל" יכול להיות נפשי, אבל קודם כל צריך לבדוק את הגופני. אם הפנימאי קבע שאין בעיה גופנית, אז גם עם חוסר ביטחון מוחלט באבחנה של החרדה שווה להתחיל טיפול. המינון המינימלי המתאים של רסיטל הוא כדור שלם-20 מג' וכדאי לחכות לפחות כחודשיים עד להשפעה משמעותית של התרופה. באותו הזמן להיות ערני למצב הנפשי... כל טוב דר' גיורא הידש

17/09/2006 | 22:12 | מאת: נעה

שלום! אני טיפוס מאוד רציונלי, אוהבת שגרה ולפעמים כשנמצאת במצבי אי וודאות, אני נכנסת למעין מצב "חרדתי", בו המוח שלי בונה הרבה תסריטים של אילו ואילו, ומבזבזת אנרגיות מיותרות. בחיי היום יום אני בסה"כ מסתדרת היטב. כמו כן קצת קשה לי לצור קשים זוגיים.(חרדה? פחד משינוי?). רציתי לדעת האם כדאי לפנות לפסיכיאטר ולקחת תרופות נוגדות חרדה ודכאון, והאם ישנו סיכוי שנטילת תופות אלה גם "יעזרו" לי להתאהב ולצור קשר... תודה.

19/09/2006 | 23:10 | מאת:

לנעה בהחלט כן, אם את שואלת (כפי ששאלת) האם התרופה עשויה לעזור לי, התשובה היא חיובית. אם השאלה תהיה שונה - האם אני חייבת תרופה, אז כנראה שהתשובה שלילית. כלומר לכל שאלה עשויה להיות תשובה שונה. כל טוב דר' גיורא הידש

17/09/2006 | 22:02 | מאת: אבי

לטיפול בטיקים קשים איזה תרופה עדיפה- אוראפ או ריספרדל? האם המינונים של אוראפ זהים לאלה של ריספרדל או שיש הבדלים?

19/09/2006 | 23:08 | מאת:

לאבי בדרך כלל אני מתחיל ומנסה עם רספרידל. הרספרידל היא תרופה מהדור החדש ולכן יש לה פחות תופעות לוואי, אבל יתכן שהאוראפ יעילה יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

17/09/2006 | 21:23 | מאת: בעלה של חגית

לנורית ערב טוב אכן המצב הרבה יותר טוב! אמנם הבן שלנו לא משלים עם היותו בבית חולים, ספק אם ישלים. הוא ממשיך להתחנן שנוציא אותו משם ושנחזיר אותו הביתה, אבל אין בכלל מה להשוות את מצבו היום למצב שבו היה כשהגיע לבית החולים לפני קצת פחות משבועיים. הוא רגוע, מביע דעות ומחשבות ברהיטות ובצלילות שכבר מזמן לא שמענו מפיו. הוא מביע אמפטיה וחמלה כלפי המאושפזים האחרים שסביבו, ומכיר בכך שהצוות המטפל הם "בסך הכול בסדר גמור". היום הוא עבר למחלקה הפתוחה. הוא חופשי לצאת ולהיכנס למחלקה כראות עיניו, חופשי לשמוע מוסיקה כשבא לו (אמ.פי.3 כבר אמרנו?) רשאי לצאת ולטייל בחוץ.... דברים שלפני שבוע-שבועיים נראו כמשאלות שווא. אנחנו מאד מקפידים להדגיש את האמון שאנו רוחשים כלפי הצוות הרפואי ולהסביר לו ששיקול הדעת נמצא בסופו של דבר בידם, ושאין מקום לחשש כי אף אחד לא מתכוון להחזיק אותו בבית החולים אפילו שעה אחת מעבר למה שנדרש. אנחנו נמצאים איתו כל יום ומבינים היטב עד כמה התמיכה והנוכחות שלנו חשובים להחלמתו. ברור לנו כי דרך ארוכה עוד לפנינו ואנחנו בסך הכול עוסקים כרגע בסיכומי ביניים; (א) טעות להסיק מסקנות לגבי בית החולים... אשפוז בכפייה... המחלקה הסגורה ושאר המאפיינים כשנמצאים תחת השפעת ההלם הראשוני שמלווה את טראומת האשפוז. (ב) טעות לשפוט את הצוות לפני שבוחנים היטב את השפעות הטיפול הרפואי בפרספקטיבה של שבוע-שבועיים מיום האשפוז. (ג) טעות לעסוק בסיכומי ביניים אבל מה עוד נשאר לעשות בשעות ערב כשחוזרים הביתה מביקור של כמה שעות בבית החולים....? שוב תודה לך ולכולם על מילות התמיכה נמשיך לעדכן דוד

18/09/2006 | 14:39 | מאת: אמא רחוקה

אתם הורים נפלאים מבינה מה עובר עליכם ויודעת לפי המילים הנפלאות שכתבת שיהיה בסדר

18/09/2006 | 20:28 | מאת: בעלה של חגית

לאמא רחוקה שלום, ותודה מכל הלב. האמת... אנחנו עושים כמיטב יכולתנו, זה לא קל ושאבנו הרבה חיזוקים בפורום הזה. שוב תודה דוד

19/09/2006 | 03:08 | מאת: נורית...אמא של...

אני שמחה ונרגשת ( ממש ממש ! ) לשמוע על השיפור והצעידה קדימה. ניכר שאתם פועלים בחוזק ונחישות. אני זוכרת שב"אפטרים" זכינו להכיר מסעדות טובות בעכו העתיקה... שם בילינו . הים והאוכל הטעים הייטיבו גם. אגב, היום, 9 חודשים לאחר השחרור קמה לה קבוצת הורים שנפגשת מידיי יום שלישי במזרע. מחר זו הפגישה השנייה שלנו והשיתוף וההרגשה של ה"אנחנו לא לבד" תורמת בהחלט. אם זה מעניין אתכם דברו עם נילי העו"סית היוזמת, היא מנהלת את התמיכה בהורים ובמשפחות. אפשר להיפגש איתה גם ביחידות. לי הפגישות איתה עזרו מאוד. חגית ודוד, אני מקווה שאתם מתארגנים לקראת יציאתו הבייתה. זה לא פשוט. בקשו מהצוות הרפואי להדגיש מול בנכם בצורה חד משמעית וברורה שהמשך הטיפול התרופתי אינו נתון לפשרות. חשוב שתהיו נוכחים בשיחה. ושוב חיבוק והפעם גם בשם בנכם על התמיכה והחוזק .... אתכם מאוד, נורית.

19/09/2006 | 20:52 | מאת: בעלה של חגית

לנורית שלום רב תודה תודה מכל הלב! בעוד יומיים נביא את בננו הביתה לחג (מיום חמישי עד יום שני) וקרוב לודאי שנצא גם לאכול במסעדות שבסביבתנו. אנחנו גרים דרומית לחיפה כך שקשה לנו לעמוד במפגשים קבועים המתקיימים בעכו, למרות שמאד מעניין אותנו להיפגש ולשמוע דעות ומידע מבעלי נסיון. מדובר במרחק נסיעה של כשעה וחצי (ואף יותר כשהכביש פקוק באזור המפרץ), אבל הרבה תודה על ההזמנה. ערב טוב דוד

17/09/2006 | 20:36 | מאת: ספיר

שלום בעבר ניסיתי מספר תרופות אנטי דכאוניות-ציפרלקס,סרוקסט והאחרונה אפקסור אך לא הייתה הטבה משמעותית בדכאון.אצל כולן חשוב לומר שהגעתי למינון המקסימלי(ציפרלקס-30 מ"ג,סרוקסט-60,אפקסור-375)כעת התחילו לי טיפול בפרוזק.כמה ימים מאז שהפסקתי את האפקסור והתחילו לי את הפרוזק חזרו לי תחושות שהיו לי בעבר שמתבטאות בחולשה כללית ובמיוחד באיזור הלסת,הרגשה שהולך לקרות לי משהו נורא(כמו מוות)והדבר העיקרי זה הפרעות בקצב הלב-כל הזמן אני מרגישה את הלב שלי פועם לא בסדר ופשוט מרגישה אותו פועם כל הזמן וכאילו מחסיר פעימות וכאילו "נופל" והתופעה הזאת לא הייתה לי כבר מזמן וחשוב לי לומר שהיא פשוט עושה הרגשה איומה.חשוב גם לומר שיש לי רגעים של דיכאון עמוק כמו שלא היו לי חודשים,מאז הפרוזק.מתי התרופה אמורה להתחיל להשפיע מבחינה אנטי חרדתית?האם מה שיש לי זה בכלל קשור לחרדות או למשהו אחר?עשיתי א.ק.ג והוא יצא בסדר.האם אם ניסיתי בעבר 3 תרופות אנטי דכאוניות יש סיכוי שהפעם זה יהיה שונה? עוד שאלה-האם פרוזק הוא גם עוזר לאובססיביות(ocd)? אני כרגע מקבלת 10 מ"ג בערב. מה עושים עם התחושות האלה?זה נורא קשה! תודה רבה על תשובתך, ספיר

18/09/2006 | 17:55 | מאת: דור

בהפסקה של אפקסור ייתכנו סימני "גמילה" שונים שחולפים אחרי מס' שבועות. מינון מלא של פרוזק נגד OCD הוא כ-80 מ"ג ליום. צריך לנסות מינון זה לפחות חודשיים לפני שמחליטים שהתרופה לא עוזרת. מינון של 10 מ"ג ליום הוא התחלתי בלבד. תרופה שנחשבת ליותר חזקה היא אנפרניל. יותר חזקה מ-SSRI ואפקסור, אך שייכת לקבוצת הטריציקלים, שהן תרופות עם פרופיל תופעות לוואי בעייתי.

19/09/2006 | 23:04 | מאת:

לספיר תודה לדור, אכן לא סביר שמדובר בתופעות לוואי של הפריזמה, ואם הפסקת את התרופה הקודמת באופן חד סביר שמדובר בתופעות בלל ההפסקה. כל טוב דר' גיורא הידש

17/09/2006 | 20:05 | מאת: קרן

רציתי לדעת האם אפשר להסיג כדורים לדיכאון (ו,או.)חרדה בלי מירשם או אם מירשם מרופא מישפחה ואיזה כדורים(היתי מעדיפה אם זה היה בלי מירשם) בהמון תודה קרן

18/09/2006 | 12:52 | מאת: קרן

אני פוחדת לגשת לרופא מישפחה ,אני פוחדת שהוא לא יבין אותי ושאני לא ידע להסביר את עצמי כמו שהיתי רוצה, וביכלל למה הסיפטומים של דיכאון וחרדה צריכים להתבטא (רק) בחוסר טאבון ,דפיקות לב מועצות, והזעת יתר, אז אולי אצלי זה מיתבטא אחרת, כבר שנים שאני סובלת מפחדים לא מוגדרים בחברה (ונימנעת) מילצאת בהבית והמיטה שנה שעברה שברתי שי הצלחתי לתפקד במיסגרת השרות הלאומי שנה שלימה ובכול זאת הרגשתי שאני עושה את זה כמו רובוט, ד"ר מה עושים איך ממשיכים הלאה? אני גם הגעתי למסקנה שעובדים סוצילים לא עוזרים לי יותר או מספיק, אני מיתעקשת לנסות כדורים אולי יש סיכוי שזה יעזור לי ד"ר אני כבר על סף יאוש מעצמי ומהכול אין לי כוח יותר אני מרגישה שאני כול הזמן צועדת במקום ולא מיתקדמת לשום מקום בהמון תודה מראש קרן

18/09/2006 | 15:14 | מאת: רפי

את חייבת להרשם לסדנה ליחסי אנוש. תבררי בכל העיריות

18/09/2006 | 17:32 | מאת: דור

אם את שייכת לקופ"ח כללית את חייבת לגשת לרופא משפחה (אין אפשרות אחרת) והוא יחליט אם לתת לך תרופה עפ"י שיקול דעתו או להפנות אותך לפסיכיאטר. אם את שייכת לקופ"ח מכבי אינך צריכה לפנות לרופא משפחה. ניתן לפנות ישירות לפסיכיאטר עצמאי שעובד עם הקופה. כל התרופות נגד דיכאון וחרדה חייבות במרשם של רופא- פסיכיאטר או רופא משפחה.

17/09/2006 | 19:15 | מאת: יוכי

אנחנו 3 בנות עם אמא בת 80 שסובלת כל חייה מהפרעות נפשיות. המצב הולך ומחמיר . היא אינה מודעת למצבה לחלוטין, ולכן מסרבת לקבל כל עזרה. היא עצמאית ודואגת לעצמה. אלינו היא מגיעה לשבתות וחגים מלאים . אין לה איש בעולם חוץ מהבנות ואחותה (שגם איתה אין לה קשר).מדובר באשה בודדה ואומללה שבסה"כ בריאה גופנית, ויכולה עוד להמשיך לחיות שנים רבות, אך היא קורבן של עצמה. ברור לנו מה שקורה. היא מבחינתה בסדר גמור, ולכן מבחינתה אין צורך ברופאים וכו'. אנחנו רואות אותה במצבים נפשיים מאוד קשים ולא יכולים לעזור לה. הסביבה פגועה ממנה ודוחה אותה. זה גלגל שאין לו סוף . ככה כבר מעל 50 שנה. החגים מתקרבים וכולנו נכנסים למתח כולל הנכדים. הנוכחות שלה מכניסה את כולנו למתח ולאוירה לא נורמלית, ולא בריאה. מה עושים?????????????

18/09/2006 | 17:43 | מאת: דור

ככלל, לא ניתן לעזור למי שלא רוצה לעזור לעצמו. אצל זקנים הבעיה קשה שבעתיים. מבחינה חוקית, אפשר להתערב רק במקרים קיצוניים, כאשר יש מסוכנות פיזית כתוצאה ממחלת נפש. כלומר ניתן לבקש ביקור בית של רופא, או אחות, או עובדת סוציאלית, כדי שימליצו לפסיכיאטר המחוזי על אישפוז כפוי. בגיל 80 הסיכוי לכך נמוך כי עצם האישפוז עשוי לסכן את חייה.

18/09/2006 | 23:01 | מאת:

ליוכי תודה לדור ואכן מדובר בבעיה קשה, גם בגלל מצבה וגם כיוון שהדברים נמשכים בצורה הזו כבר שנים רבות. כל טוב דר' גיורא הידש

17/09/2006 | 18:28 | מאת: הרצל

לדר' הירש שלום רב אני אחרי 3 אישפוזים כפויים בבית חולים לבריאות הנפש באישפוז הראשון אובחנתי כמניה דפרסיה ובשני האבחונים השניים אבחנתי כסכיזופניה האישפוזים האחורנים נבעו עקב הזנחה של טיפול תרופתי איך אני יכול להיות בטוח ממה אני סובל ? אני לא שלם עם האבחון שלי האם יש אפשרות לאבחון בעזרת מבחנים וכו' אצל פסיכאטר שונה (אני מטופל דרך מרפאות חוץ של אותו בית החולים). תודה מראש הרצל

18/09/2006 | 17:37 | מאת: דור

כאשר יש התקף אפקטיבי (מניה דפרסיה) ואח"כ התקף סכיזופרני הרי שהאבחנה צריכה לכלול את שתי המחלות- וזוהי מחלה סכיזואפקטיבית. מבחינה מעשית, בהפרעה סכיזואפקטיבית יש צורך בשילוב של תרופות- מייצבות (ו/או נוגדות דיכאון) יחד עם אנטיפסיכוטיות.

18/09/2006 | 22:59 | מאת:

להרצל תודה לדור, בהחלט אפשר ולעתים מומלץ לפנות למומחה בתחום לקבלת חוות דעת נוספת ואבחנה. מדובר בהתייעצות חד פעמית כדי שאתה תהיה בטוח שאתה מקבל את הטיפול הנכון ביותר. כל טוב דר' גיורא הידש

17/09/2006 | 17:27 | מאת: מעיין

ד"ר שלום האם נטילת תרופה ממשפחת ה- SSRI עלולה לגרום למאניה או היפומאניה? בעבר חוויתי תופעה שתואמת את ההגדרה של היפומאניה, זה נמשך כשלושה שבועות וחלף מעצמו, אח"כ בא הדיכאון ואני שוקלת לקחת עכשיו כדור נגד דיכאון. טרם התייעצתי עם רופא הכל כרגע במחשבות ובבדיקות שלי.. תודה, מעיין

18/09/2006 | 17:46 | מאת: דור

תרופות מסוג SSRI אכן עלולות לגרום למצבים מאניפורמיים (מניה או היפומניה, לא משנה, אין הבדל). לכן מומלץ שתיבדקי ע"י פסיכיאטר אשר יקח בחשבון את הנטיה שלך להיכנס למצבים כאלה. ייתכן שניתן לעזור לך ע"י שילוב של שתי תרופות שונות.

18/09/2006 | 22:57 | מאת:

למעיין תודה לדור ואני מצטרף לדבריו. העובדה שהיית בפעילות יתר אינה פוסלת טיפול בנוגדי דיכאון במצב של דיכאון (כולם עלולים לעורר מאניה). במקרים כאלו מקובל להוסיף תרופה מייצבת אשר תמנע את פעילות היתר. כל טוב דר' גיורא הידש

17/09/2006 | 17:10 | מאת: שם בדוי

לפני שנה וקצת עברתי תאונת דרכים שאיתחלה תקופה של חרדות מאוד קשה במחינתי, שבמהלכה לקחתי תרופות כחודש וחצי. בתאונה קיבלתי חבלה בראש, נעשה לי C.T באותו היום ללא ממצאים חריגים. מאז אני סובלת מהפרעות של דהפרסונליזציה ודהריאליזציה שמאוד מחמירות בתקופה האחרונה, אני לא רוצה לחזור לקחת תרופות! אבל אני רוצה משהו שיעזור לי, אני מרגישה כמו איזה יצור אחר שחולם שהוא בן אדם, ואני נורא נורא מפחדת. במהלך גיל 13 עברתי EEG שנמצאו בו תנודות אפילפתיות, ולעיתים רחוקות מאוד הרגשתי לפני התאונה תחושה של דה-פרסונילזציה, האם יש קשר בין שני הממצאים ? האם יש קשר בין מה שאני חווה עכשו לתאונה ? האם יכול להיות קשר לחבלת הראש למרות שה- CT היה תקין ? ועוד... אני מגישה תביעה עכשו לביטוח, איפה הם הולכים לחפור לי ? מפחיד אותי לעמוד תחת מקרוסקופ, מלבד זאת, אני סטודנטית לתואר ראשון בפסיכולוגיה, האם מה שאני עוברת עכשו יכול להפריע לי ללמודי ההמשך או למציאת עבודה בתחום ?

17/09/2006 | 20:17 | מאת: תמימי

שם בדוי יקרה אני חושבת שמה שאת עוברת יכול רק לתרום לעבודתך במקצוע טיפולי. כי את תביני את המטופלים שלך, ותוכלי לעבוד איתם בגובה העיניים, מתוך כל הסבל שעברת ושאת עוברת. אני תוייגתי כמאנית- דפרסיבית. איני מאמינה יותר באבחנות האלה, אבל חוויתי אותן על בשרי. לאחרונה סיימתי בחינת התמחות בפסיכולוגיה קלינית ואף "יצאתי מהארון" במקום העבודה שלי. זה אפשרי. לא קל אבל אפשרי. תטפלי בעצמך בעזרת אנשי מקצוע. ואם את רוצה לדבר גם איתי, את מוזמנת לכתוב לי למייל. בהצלחה, ושנה טובה, תמי.

18/09/2006 | 22:55 | מאת:

שלום, בהחלט יתכנו חרדות והפרעה פוסט טראומתית ללא פגיעה מוחית ממשית כלומר עם CT תקין. אם היו תפעות של חרדה או דהפרסונליזציה לפני התאונה, חברת הביטוח תנסה להראות שהדברים היו כבר קודם ולכן אינם קשורים לתאונה. מצד שני את תוכלי לטעון שמדובר על החמרה של מצב קודם. כל הפרעה נפשית עלולה להפריע במסלול של הפסיכולוגיה, אבל כפי שתמי מתארת אין זה אומר שזה פוסל אותך. כל טוב דר' גיורא הידש