פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
26/08/2006 | 20:20 | מאת: שאול

שלום הייתי בבוליביה ושם היה לי סלמונלה בבטן והתאשפזתי בביה"ח לא כזה מפותח שם כל הזמן הזריקו לי חומרים לאינפוזיה חומרים נגד הקאה וכאלה ואז ביום הראשון הייתי בלי שינה כמעט ומאוד רעב והרגשתי שאני משתגע התחלתי לדבר שטויות ולהתחלתי לדפוק עם היד על הקיר זה היה מן דכאון ופחד מפחידים כאלה ואז נתנו לי כדור שאין לי מושג מה הוא אבל נרדמתי ממנו וקמתי לאחר כמה שעות והכל היה רגיל כיום אני עם התקפי פאניקה ואגרופוביה שקרו לי בעקבות אכילת עוגיות חשיש ויש לציין שבסלתי לפני שנתיים מהתקפי פאניקה רגילים בקיצור האם משהו שם בבוליביה עשה לי גם נזק? משהו כימי? אולי הכדור לשינה?

26/08/2006 | 20:36 | מאת: תמימי

היי שאול יש בדיחה כזאת, אני לא יודעת אם אתה מכיר- מגואה לגהה... הרבה צעירים הגיעו למצבים פסיכוטיים כתוצאה משימוש בחומרים ובסמים, ואחר כך יש תופעות לוואי פסיכולוגיות שהן הפחד מלהשתגע שוב, פחד שכולנו מכירים היטב על בשרינו ונפשינו. צריך ללכת קדימה. לחפש את אותם הדברים בחייך שתמיד עזרו לך להתמודד עם מצבים רגשיים קשים. פעילות גופנית טובה לבריאות, ופגישות עם חברים, וגם דיבור על מה שחווית, וגם בכלל. אם תרצה לדבר עוד, כולנו כאן איתך. תמי.

27/08/2006 | 23:40 | מאת:

לשאול הזיהום עלול לגרום להרעה במצב הנפשי, איני חושב שקיבלת כדור מיוחד אשר עלול לגרום לחרדות, בכל אופן בטח שהחשיש לא עזר למצב הנפשי. אולי כדאי להפסיק להכניס לגוף חומרים המשפיעים על המוח? כל טוב דר' גיורא הידש

26/08/2006 | 20:08 | מאת: MY

בני בן 11.5 משקל 58 ק"ג גובה 1.7 מטר סובל מתסמונת טוראט ובעיות קשב -אינו נוטל שום תרופה לאחרונה יש הקלה משמעותית בטיקים עד כדי הפסקה לכן בהמלצת נאורולג ילדים התחלנו במתן רטאלין RS 20 מ"ג השבוע הראשון (השבוע הנוכחי) קיבל יום כן יום לא וישנם תופעות לוואי - כאבי בטן חזקים,כאבי ראש ומעט טיקים האם התופעות נורמליות? אם כן מתי אמורות להפסק? איזה תופעות אמורות להדליק "נורה אדומה"?

27/08/2006 | 23:38 | מאת:

שלום, איני פסיכיאטר ילדים אבל השילוב של טיקים וריטלין עלול להיות בעייתי כי ריטלין עלול לגרום לטיקים. למרות שיש לי מטופל מבוגר עם טיקים ודוקא עם ריטלין הטיקים פחתו. לריטלין אין תופעה מסוכנת או "אור אדום", אבל חשוב לנסות מספר פעמים עד שרואים את תופעות הלוואי ואז לדווח לרופא. את הרשימה המלאה של תופעות הלוואי את יכולה למצוא בכל אינדקס תרופות ברשת. כל טוב דר' גיורא הידש

26/08/2006 | 12:23 | מאת: לירז

ילדתי לפני 3 שבועות ומאז יש לי דכאון קל שמופיע כשאני לבד. לא יכולה להשאר לבד נכנסתי לחרדה גדולה ובוכה המון. זו לידה שניה וגם בראשונה הייתי כך. רוצה לקבל טיפול תרופתי אך אני מניקה. האם יש תרופות שבאפשרותי לקחת?

26/08/2006 | 10:23 | מאת: טל

שלום ד"ר הידש מדוע עובר כל כך הרבה זמן, מאז שהסימפטומים של הדיכאון מתחילים ועד שהדיכאון הקשה מגיע ? למה ההדרגה האיטית הזאת? (בפעם הראשונה זה לקח בערך 7 חודשים) האם זה רק אצלי או שאצל כולם זה ככה? יש לזה הסבר פיזיולוגי? אני מתחילה להרגיש את הדיכאון השני מתקרב, אחרי שלושה חודשים בערך, עם אנרגיה ומצב רוח טוב , זה מתחיל לרדת... כבר בערך שבוע -שבוע וחצי של חוסר סבלנות, מצב הרוח ירד, החשק לדברים יורד,כל מיני מחשבות מוכרות, בעבודה קשה לי,אני מתפקדת אבל בקושי. הדיכאון מתעורר לו באיטיות רבה. מה שמוזר, שלמרות הפחד ממנו, משהו בי רוצה לחוות אותו שוב. כרגע, אני לא מתכוונת לחזור לפסיכולוגית שלי. (אני לא לוקחת כדורים) אני מחכה למצב של חוסר תיפקוד. אולי אני טועה, וזו סתם תקופה של ירידה? איך אפשר לדעת?

26/08/2006 | 09:25 | מאת: שני

האם הסורבון לא נועד לפתור בעית חרדות אלא לשמש כתרופת הרגעה שלא ממכרת? חוץ מזה התרופה נורא מעייפת אותי ורציתי לדעת מה אפשר לעשות בעניין? אני כבר חודש איתו ולא נראה לי שעניין העייפות יחלוף. אפילו ניסיתי לקחת לפני השינה את החצי השני(אני נוטלת 45 מ"ג סה"כ), אבל התעוררתי כל לילה מוקדם מאוד ולא חזרתי לישון.. מה עושים? תודה, שני.

27/08/2006 | 23:30 | מאת:

לשני הסורבון כפי שציינת היא תרופה נוגדת חרדה ולכן עשויה לפתור את הבעיה של החרדות. אם ישנן תופעות לוואי רבות אז אחרי כשישה שבועות אפשר לחשוב על החלפת התרופה. כל טוב דר' גיורא הידש

26/08/2006 | 09:21 | מאת: אבי

בהמשך להודעה... http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-385,xPG-774,xFT-557649,xFP-558209,m-Doctors,a-Forums.html רציתי שתדע שהמקרה שלי הוא די מיוחד מכיוון שהחרדות + הדיכאון שאני שרוי בו הוא עמיד בפני תרופות ולאחרונה ביצעתי 17 טיפולים של ECT שעזרו לי די הרבה אבל הבעיה עדיין קיימת והשילוב שקיבלתי עכשיו הוא אמור להיות, עפ"י הספר שהרופא שמטפל בי פתח בשביל לקרוא, אחת האופציות לטיפול בדיכאון עמיד בין השאר וגם בגלל ששילוב דומה של מרוניל+לוסטרל+ליתיום עזר לי בעבר מאוד ב - 100%(אבל נאלצתי להפסיק אותו כי התופעות לוואי היו קטסטרופה מה שאני מתחרט על זה כי הבעיה חזרה אחרי קצת פחות משנה).

27/08/2006 | 23:28 | מאת:

לאבי תודה על העידכון, נכון שהשילוב שציינת הוא מיוחד, אבל תמיד ישנם מקרים מיוחדים ונראה שאתה מיוחד. אני מקווה שהשילוב הזה יועיל לך עם מינימום של תופעות לוואי. כל טוב דר' גיורא הידש

26/08/2006 | 09:21 | מאת: חנן

שלום אני בן 30 רווק בלי חברה אני מטופל בכדורי לניטין 3 פעמים ביום כחצי כדור עקב כך שבאפריל יתה לי חולשה כללית כולל יצירת מצב של חוסר זיקפה טוטאלי עם לקיחת הכדורים חזרה לי הזיקפה לפי בדיקות שעשיתי כנראה היתה לי מחלת הנשיקה אני גם מטופל בזריקת טסטרון פעם בחודש 250כמות הפסיכיאטר יעץ לי להתחיל להוריד חצי כדור לשבועיים כך שלאחר 6 שבועות לא אהיה עם כדורים התחלתי להוריד ושוב חוזרות לי מדי פעם ההרגשות של ריקנות ונימול וחוסר זיקפה אני רוצה להמשיך להוריד את הכדורים כי לדעתי ברגע שאני לוקח אותם נהיה לי פחות טוב כי הזיקפה חוזרת לי מדי פעם שאלתי: מה לשעות? ושאלה נוספת האם אני יכול לקחת כתחליף את התרופה הטבעית רסקיו באותם שעות שבהם אני אמור לקחת את הכדור ויש לי הרגשה שאני זקוק לו??? אודה על תשובתך חנן

27/08/2006 | 23:25 | מאת:

לחנן אין בעיה עם הרסקיו. בקשר ללניטין, יתכן שהמצב הנפשי שלך עדיין לא טוב, ויתכן שמדובר על מצב של חרדות הנגרם מהירידה בלניטין שהוא ממכר. כדאי לחזור לרופא ולעשות הערכת מצב לגבי מצבך והאם עכשיו זה הזמן הנכון להפסקת הלניטין. כל טוב דר' גיורא הידש

26/08/2006 | 06:36 | מאת: תמימי

תכניסי את הכאב עמוק עמוק לתוך נפשך, ושיתקי. שיתקי, והמשיכי לחייך לכולם. ליצן עצוב. אין מקום לצעקה שלך, כי האחרים שסביבך זקוקים לך בשביל נחמה. כולם פצועים, ועליך לרפא את פצעי העולם, והפצע שלך צריך להישאר שם, ללא מענה, רק לתת מענה לכל האחרים, כל הזמן. ואם קורה שהלב כבר לא יוכל לשאת יותר את עומק כאבך, יעלה על גדותיו ויוציא רסיסי פצע לכל עבר, לא יהיה אדם מסביבך שיתן לך מרגוע. אז תלכי הלומת כאב לעולם לחפש בו מקום. מקום לציפור פצועה, מחפשת קן להניח בו את גופה העייף, ולישון. ובחיפושיך אחרי קן ומרגוע, תגלי את כל העולם בתוכך. תגלי בך משיח ואל וקבצן ומשורר ונביא זעם ונביא חורבן ונביא נחמה. ואז תחזרי אל הבית שממנו יצאת לחיפושיך. ותבני אותו, את ביתך שמעולם לא היה לך. ביתך אליו כל כך התגעגעת כשנדדת בדרכים, הלומת כאב וחסרת מרגוע. ובבית הזה תהיה שבת. ותהיה מנוחה. ויהיו בו שלום ואהבה והכנסת אורחים ומצהלות של ילדים וצבעים וצלילים ותבלינים שהבאת אליו אל הבית מארץ אחרת. ובבית הזה לא ישכחו את ירושלים. לא ישכחו את הפצוע והאביון. אף פעם לא ישכחו. את לא תתני שישכחו. כי את, ששכחו אותך שם ברחובות, תפתחי את הדלת לכל אביוני העולם, ולא תתני לאף אחד עוד להישאר לבד, נטול כוחות, עם כאבו. שבת שלום, תמי.

26/08/2006 | 12:28 | מאת: טל

תמימי היה לי קשה לקרוא. הרבה כאב זועק שם. אם הציפור לא תדאג לרפא את עצמה, למצוא מקום מוגן שאפשר להתנחם ולהירגע בו, ולפרוק את הכאב, לא לשתוק, לא לחייך לכולם, להיות מה שהיא גם כואבת,וגם כל כך תומכת באחרים,(ואני משוכנעת שיקבלו את כל הצדדים שבה) אני חושבת שיהיה לה קשה לעזור לאחרים, ולאורך זמן אני חוששת שהיא לא תוכל יותר... כל טוב טל

26/08/2006 | 18:17 | מאת: תמימי

טל יקרה כאן זה אחד המקומות שהציפור הפצועה מוצאת מרגוע. וגם יש לי פסיכולוגית נפלאה, וחברים טובים. רק שלפעמים צריך להילחם על הזכות להיות קצת חלשה, לא מתוך בחירה אלא מתוך נסיבות חיי. הנה למשל עכשיו זו הפעם הראשונה בחיי שקיבלתי חופשת מחלה אחרי משבר נפשי. האם לא מגיע לי קצת חופש בלי לפחד שזה יפגע בי? נורא פחדתי כל השנים להגיד אני בדיכאון תנו לי מנוחה, כי חבר למקצוע גילה את האמת ונפגע. המערכת קצת מקשה הרבה פעמים. ואני כאן לשנות את עצמי, ואז את המערכת. תודה על דבריך החמים, תמי.

26/08/2006 | 02:36 | מאת: רמי

ד"ר הידש שלום! אני נוטל סרוקסט 20 מ"ג לטיפול בחרדה מזה כשנה . לפני 3 ימים התחלתי לקחת אדרונקס 4 מ"ג בבוקר, לטיפול בהפרעת קשב. ב 3 ימים אלו אני מרגיש צריבה באיבר במין כשאני מגיע לאורגזמה האם תופעת לוואי זו אמורה לחלוף?

27/08/2006 | 23:49 | מאת:

לרמי כן, ואם היא לא חולפת אז תפנה לרופא עור ומין כל טוב דר' גיורא הידש

26/08/2006 | 02:32 | מאת: עטרה

האם אדם יכול לסבול מפיצול אישיות אבל שהוא כיביכול מודע לפיצול שלו? זאת אומרת, נניח אדם נמצא "תחת" דמות מסוימת, הוא יכול להרגיש אותה, להיות היא, כאילו הוא שחקן תיאטרון, אבל אחרי זמן מה להתעשת ולהבין שזה לא אמיתי? (הכוונה היא להתעשת מכורח הנסיבות, שהוא מה שהוא ולא אישיות אחרת וחוזר חלילה, הדמות תחזור אליו כל פעם והוא ינסה להשתחרר ממנה עד שהוא יבין או שלא).. ועוד שאלה - האם אדם שסובל מפיצול יכול לעטות על עצמו רק דמויות "מפורסמות" כמו סופרמן או המשיח או שהוא "יכול" גם להיות אנשים "רגילים" לחלוטין רק לא הוא?

26/08/2006 | 12:50 | מאת: v

פיצול אישיות זה מאוד נדיר. מה שאתה מתאר נראה לי יותר צורה הגנתית עם קווים פסיכוטיים ע"מ להתמודד עם הקשיים.

27/08/2006 | 23:51 | מאת:

לעטרה בפיצול אישיות קלאסי (ולא סכיזופרניה) יש זהויות שונות לאותו אדם ואין הבנה ואין קשר בין הזהויות השונות. אבל במעשה ישנם מקרי ביניים שבהם האדם מודע באופן חלקי לדמויות השונות. יחד עם זאת יש לנו, לכל אחד "דמויות שונות" שלפיהן אנחנו מתנהגים, כך מפקד בצבא יכול להיות קטן מאוד כאשר הוא בא הביתה וכך הלאה. לא כל התנהגות שונה מעידה על זהות שונה. בכל אופן עדיף שלא תאבחני את עצמך.... כל טוב דר' גיורא הידש

10/12/2007 | 13:11 | מאת: דורין

פיצול אישיות היא מחלה המאופיינת על ידי תכונות רבות ופנים שונים באישיות בנפש של אדם אחד. היא מפצלת את האישיות לחלקים שונים בהם מסתתרים פנים של אנשים שונים לגמרי. באופן דומה יש את האדם השחקן שגם הוא מתבקש להחליף זהויות באופן קיצוני לעיתים. האם אדם שיש לו את יכולת וכישרון המשחק יכול באופן טוטלי להחליף זהויות כמו אדם הסובל מפיצול אישיות? האם יש מקום להשוואה ביניהם בכך שיש לשחקן את אותם הסימפטומים והמאפיינים של אדם הסובל מפיצול אישיות....?

25/08/2006 | 19:16 | מאת: רווית

דר' הידש שלום, בת 30 , זה שנה סובלת מהתנפחות קשה של בטן עליונה. המצב התחיל לאחר חזרה מטיול קשה מאד בצפון טורקיה ( טיול טרמילאים). ביצעתי בדיקות רבות ללא ממצאים. שאלתי- האם ייתכן התנפחות בטן כתוצאה מלחץ נפשי ? האם המקרה שלי שכיח / נדיר? אשמח לייעוצך, רווית

27/08/2006 | 23:53 | מאת:

לרווית לא שמעתי על "התנפחות בבטן" כסיפטום של הפרעה נפשית. אמנם נכון שברפואה הלכ יכול להיות, אבל הייתי נזהר מלשייך את הנפיחות לבעיה נפשית. אלא אם כן ישנם סימפטומים נוספים שלא ציינת אותם. כל טוב דר' גיורא הידש

25/08/2006 | 11:57 | מאת: אבי

לאחרונה נחשפתי לצמח הגת בצורת מיץ טבעי הנוצר במסחטה פשוטה והנצרך בצירוף של גת + מרכיב טבעי נוסף למשל מיץ שקדים או גזר וכו' מבחינה כמותית המרכיב של הגת בקוקטיל הכללי היה מספר עלים לעומת כ 750 גר גזר ההשפעה היתה דומה במידה מסוימת לשתיה של משקה 'רד בול' כלומר תגובה ממריצה מאוד ומעוררת בצירוף קושי בהירדמות לאחר שתיה בשעות הערב. השאלה היא האם ידוע על סכנות הטמונות בחומר הפעיל בצמח הגת בצריכה טבעית של כמות קטנה (עלים בודדים) בלא כל תוספות כימיות מלאכותיות נוספות? כלומר מה עשוים להיות היתרונות והחסרונות הבריאותיים הגופניים והנפשיים של צריכת צמח זה בצורה כזאת? הפניתי את השאלה הזאת לפורום רוקחות ואולם רציתי לשאול כאן בהיבט הפסיכיאטרי לצד התגובה הכללית של ההתעוררות והמרץ היתה תחושה של עלייה ברמת המשמעות השראה רצפים של מחשבות יצירתיות מעין תחושת ייעוד וכו' האם התסמינים הללו תועדו והאם הם נחשבים כחלק מהמכלול "הרגיל" של סמי המרצה האם עלולות להתפתח תופעות של התמכרות האם יש חשש להפרעות בשינה ובאיזון הנפשי

26/08/2006 | 00:57 | מאת: דור

http://www.antidrugs.org.il/template/default.asp?maincat=4&catid=22 http://www.erowid.org/plants/khat/khat.shtml בקיצור, מדובר באמפטמין, סם ממריץ. בארץ הוא כנראה חוקי בגלל הרגישות לעדה התימנית. בארה"ב- נמצא בפקודת הסמים. היתרונות והחסרונות שלו- בדומה לאמפטמינים אחרים.

27/08/2006 | 23:54 | מאת:

תודה לדור הידש

25/08/2006 | 04:13 | מאת: לינור

שלום! בתוך כמה זמן כדור ה"רמוטיב" מתחיל להשפיע??? תודה רבה.

27/08/2006 | 23:55 | מאת:

ללינור מתחיל להשפיע תוך שלושה עד ארבעה שבועות כל טוב דר' גיורא הידש

25/08/2006 | 00:20 | מאת: pilly

שלום רב ד"ר ה. לקחתי תרופה בשם Edronax 4mg חודשיים אך היו תופעות לוואי והמינון לא היה מספיק.הרופא רשם לי Lustral 50mg במקום. האם לא כדאי להפחית המינון של התרופה הראשונה תוך כדי מעבר לחדשה? או שאפשר להפסיק מיידית את הראשונה ולהתחיל עם החדשה..? שתי התרופות אינן פועלות על אותו שדר ואני חוששת שאם אפסיק לחלוטין את הראשונה, ייקח זמן עד שהחדשה תשפיע, ומה עד אז? לא תהיה כל השפעה. בתודה, pilly

27/08/2006 | 23:57 | מאת:

לפילי אכן שתי התרופות פועלות במנגנונים שונים ולכן אין בעיה ליטול אותם יחדיו, ישנם רופאים אשר דווקא ממליצים ליטול אותן יחדיו. לכן הטיפול וההפסקה של התרופות אינן תלויות זו בזו. לכן אפשר להפסיק מיד את האדרונקס ולחכות להשפעת הלוסטרל. אם את רוצה ללכת על בטוח אין סתירה או בעיה בנטילת שתי התרופות יחדיו. כל טוב דר' גיורא הידש

25/08/2006 | 00:19 | מאת: לב

לוקחת רמוטיב כחודש וחצי שני כדורים ביום, מרגישה שנעשתי אדישה ופחות רגישה וחסרת מוטיבציה. האם עלי להחליף כדור? האם כדאי להעלות מינון? האם זה אופי הכדור? האם אפשרי שכדור אחר יוסיף לי מוטיבציה ושמחה לחיות? תודה לב

25/08/2006 | 04:18 | מאת: לינור

היי... הרמוטיב כדור שנחשב ל"חלש" מבין כל הכדורים שקיימים כיום-אני לעומתך חשה הרבה יותר "ריגשי" ומחשבנת לכל אדם...אני נוטלת כחודש ומס' ימים. אגב בתוך כמה זמן התחלת לחוש בשינוים? את יכולה להתכתב איתי במייל בכייף[email protected]

25/08/2006 | 23:35 | מאת:

ללב לא כתבת האם הרמוטיב השפיע עליך לטובה או שרק גרם לתופעות הלוואי שאת מתארת? בכל אופן אפשר לנסות ולעלות במינון לשלושה כדורים ביום או לחשוב על החלפה לתרופה אחרת. שבת שלום, דר' גיורא הידש

24/08/2006 | 20:19 | מאת: שרית

ד"ר הידש וחברי הפורום שלום! אני מתחתנת בקרוב ומרגישה לעיתים כאילו אין לי שליטה על מה ואיך רוצה שתיראה החתונה ובכלל מרגישה שהסביבה שולטת במה שקורה בחיי מה שגורם לי לכעסים שמתבטאים בחרדה, נדודי שינה, חוסר תאבון וכיוצ"ב, אני די רגישה לכל דבר מה שמרגיז אותי ולכן מתעצבנת המון על בן זוגי מה שגורם לריבים ומתחים די רבים בינינו שלא נמשכים זמן רב אומנם, אבל עדיין אני מרגישה שעל כל דבר קטן אני נלחמת עם הבן זוג שלי כמו נמרה ולא מבינה למה אני בכלל הגעתי למצב הזה, למעשה אני יודעת שהכל אצלי בראש ואני עושה לעצמי חיים קשים אבל עדיין אני לא מצליחה לשלוט בזה וזה משגע אותי וגורם לי להרגיש חסרת ערך ולכן אני נסגרת ובונה סביבי חומה ולא נותנת לאף אחד להתקרב, אני מרגישה לפעמים כמו משוגעת כאילו יש לי עוד אישיות עם קול פנימי משל עצמה שמנהלת לי תמצב רוח ולא מצליחה להשתחרר מזה מה דעתכם אשמח לקבל תגובות .. תודה ויום טוב לכולם שרית

24/08/2006 | 22:01 | מאת: ברכה

מזל טוב

24/08/2006 | 17:24 | מאת: ספיר

שלום קודם כל אני מצטערת אם אהיה לא ברורה כל כך במכתבי כי אני במצב לא טוב. אני בבעיה גדולה מאד! והפחד הכי גדול שלי זה שיש או שיהיה לי סכיזופרניה ואם יש לי אז אני מעדיפה למות ולא לחיות!!! אני מבולבלת אני מרגישה שאני כבר לא יודעת מי אני ומה קורה איתי. אני סובלת נורא. בגלל שאני מבולבלת אני לא בטוחה אם אני קואראת מחשבות\משדרת\קוראים לי מחשבות. אני רק יודעת שאני לא חופשיה בדיבור שלי עם אנשים ואני כל הזמן חושבת ולא "זורמת" וכל הזמן אכפת לי מה חושבים עליי.איך אני אוכל להיות בטוחה אם אני קוראת מחשבות? אם אני קוראת מחשבות זה אומר שיש לי סכיזופרניה?אני גם מרגישה שאיבדתי את כל האינטלגנציה שלי ואת כל מה שבניתי בזמן האחרון ושהתחלתי להרגיש יותר טוב (יותר במציאות) כשהעלו לי את התרופה "אפקסור" ל-375 מג.אני כרגע מאושפזת ורוצים להתחיל לתת לי קלופיקסול.בעבר ניסיתי ריספרדל וגאודון אבל הן לא כל כך עזרו לי ועכשיו חושבים לתת לי קלופיקסול. איזו תרופה זאת?אני לא יודעת מה אני מנסה להשיג במכתב הזה אני פשוט כל כך פוחדת ולפחות אם היה לי מישהו שיבין אותי ויחבק אותי זה היה יותר קל. יש מישהו שהיה במצב הזה פעם?מה אני אעשה?? אני רק רוצה להרגיש טוב כבר! :( יש פה אנשים ממש משוגעים ומישהו שמנסה לגעת בי כל הזמן מה אני אעשה אם אהיה כמו המשוגעים האלה?אני מעדיפה למות. הלוואי ויהיה בסדר מתישהו!

24/08/2006 | 22:43 | מאת: דור

הקלופיקסול היא תרופה אנטיפסיכוטית שניתנת בזריקות או בטבליות. לא רשמת אם מתכוונים לתת לך זריקה או טבליה. אם יש לך מחשבות כפי שתיארת אז זה עשוי לעזור. המטרה העיקרית של הטיפול זה להוציא אותך מהדיכאון. כמובן שגם אם יש לך כיום פסיכוזה זאת לא הוכחה לסכיזופרניה. תופעות הלוואי של התרופה תלויות במינון. תעדכני אותנו בהמשך.

24/08/2006 | 17:11 | מאת: לילי

שלום רב.אני זקוקה דחופ לאבחון פסיכולוגי לסכיזופרניה,מעוניינת לדעת היכן ניתן להוציא אבחנה, והאם ניתן לעשות דרך גופפ מסויים (קופ"ח וכדומה..אין לי תקציבי ענק עבור אבחנה אצל פסיכולוג פרטי) תודה רבה מאוד.לילי!

24/08/2006 | 21:13 | מאת: v

לפסיכולוג אין זכות לאבחן סכיזופרניה. את צריכה לפנות לרופא המשפחה שלך ולבקש הפנייה לפסיכיאטר.

24/08/2006 | 22:59 | מאת: דור

לאיזו מטרה דרושה לך האבחנה? בן כמה החולה המיועד לאיבחון?

25/08/2006 | 06:18 | מאת: תמימי

לילי אם אני יכולה לעזור במשהו, תכתבי לי למייל ואפשר לדבר גם בטלפון. שבת שלום, תמי.

24/08/2006 | 14:20 | מאת: מאיה

מישהו מכיר את הרצון שהמטפל יאהב אותי מכל הבנות בעולם? שאני אהיה שם כל הזמן ושהוא יקשיב לי ורק יהיה איתי? אוגוסט זה החודש הכי קשה בכל הטיפול. החופש שלו לא נגמר, הוא כבר חזר מחו"ל אבל עדיין לא עובד עד ספטמבר. והוא עם האשה שלו והבנות שלו ואני צריכה שהוא יהיה גם איתי. איך נגמלים מזה? איך יודעים שהוא חושב גם עלי לפעמים ודואג לי ורוצה להפגש איתי? כי הוא כל הזמן בראש שלי בלי הפסקה. כן אני אוהבת אותו. ואני כבר מכורה לטיפול ולשעה הזאת פעם בשבוע שמחזיקה אותי בחיים. בבקשה תגידו איך להפסיק לחשוב עליו? להפסיק לאהוב אותו ככה.\ מאיה

25/08/2006 | 16:49 | מאת: תמימי

מאיה יקרה אני כל כך מכירה את התלות הארורה הזאת... גם אני סבלתי ממנה המון. אבל בסופו של דבר, כולנו תלויים בכולנו, לפעמים יותר, ולפעמים פחות, ותלות זו מילה לא יפה לקשר. הייסורים הגדולים הם על חוסר הסימטרייה ביחסים הטיפוליים. אני חשבתי לעצמי כמה קשה שאני כל כך תלוייה בה ואוהבת אותה, ובשבילה אני רק עבודה. אבל בהדרגה הבנתי שגם היא תלוייה בי, וגם היא אוהבת אותי, כי אין דבר כזה תלות שאינה הדדית, ואני התנדבתי להיות בתלות הזאת כחלק מהריפוי שלי ושלה. ועדיין אנחנו ביחד, בחברותא הזאת ששמה טיפול, והתלות שלי בה כבר לא מכאיבה לי עכשיו כי אני פחות מרגישה תלוייה ויותר אוהבת ונעזרת וגם עוזרת. בכל מקרה רק רציתי להגיד לך שמה שאת מרגישה כמעט כל מי שנכנס לטיפול עמוק מרגיש, לכן אינך חריגה ובוודאי שתרגישי אחרת עם הזמן. שבת שלום, תמי.

26/08/2006 | 18:59 | מאת: איתי

היא ההתמכרות לתהליך הטיפול עצמו. התלות בפגישות והציפיה אליהם שהם למעשה ממלאים את חייך לערכתי ולו דווקא למטפל (שזה גם קורה...). האם הטיפול הוגדר כטיפול קצר מועד? או שהטיפול יגמר שיגמר הכסף..... אולי אני אומר דברים שנשמעים חסרי רגישות אבל אני הייתי שם בדיוק,והאמת זה באמת חביב ונעים אבל זה רק גורם לפצע הקיים שהוא פתוח לשאוב לתוכו גוד חיידקים על ידי כל החיטוטים הבלתי פוסקים שלא היו מגעים אליהם (אבל זה עקרונות הטיפול...) ואז טיפול קצר מועד או אחר לא יגמר לעולם. לטעמי,כדי להשקיע את האנרגיה בלהתקדם הלאה ולקחת כדורים שעוזרים. לי הפסיכיאטריה עזרה יותר מהפסיכותרפיה,הפסיכותרפיה רק גרמה לי לסערת רגשות ואז למרבה האירוניה הטיפול התרופתי גם היה מסאבי יותר. כל טוב

24/08/2006 | 12:15 | מאת: עדנה

קראתי באינטרנט על טיפול במכשיר חדש שפותח במכון וייצמן ומטפל בדכאון בעזרת שדה מגנטי. כתוב שהטיפול ניתן בבי"ח שלוותה.מישהו יודע יותר פרטים?

לעדנה אם אני מבין למה שאת מתכוונת הטיפול ניתן גם בתל-השומר ורמב"ם, אבל עדיין לא בסל הבריאות. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום אני סובל מכפייתיות ומטופל בכדורים מסוג אנרפניל, הייתי בטיפול פסיכולוגי שנתיים. כעת ברצוני לחזור לטיפול פסיכולוגי בשילוב היפנוזה. האם בנוסף לכדורים ושיחות עם פסיכולוג ניתן גם להיעזר בהיפנוזה רפואית לצורך ocd?

לדוד לכל הפרעות החרדה ש OCD היא אחת מהן היפנוזה עשויה לעזור. תבחר מטפל/ת אשר יש לו/לה גם רישיון לטיפול בהיפנוזה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

24/08/2006 | 10:50 | מאת: דנה

נוטלת רסיטל 1 שעזר במידה רבה אך עדיין חרדה לעבור את הכביש אם הוא במקום חדש.

25/08/2006 | 23:25 | מאת:

לדנה אם מדובר בבעיה ממוקדת ונקודתית אולי כדאי לעשות את הדברים בהדרגה. תחילה כבישים לא סואנים, אולי עם חברה? ולאט לאט להגבר על הפחדים. שבת שלום, דר' גיורא הידש

24/08/2006 | 10:06 | מאת: מורן

אני אמא לילד בת 25 לאחר שקראתי את המאמר של הפרעות קשב אצל מבוגרים הבנתי כי יש גם הפרעת קשב מאוד רצינית וזה יותר מתבטא בעצבנות יתרה וחוסר סבלונות כול כך גדול שלפעים אני בעצמי לא יכולה לסבול אותי השאלה שלי היא העם יש קשר לעצבנות ולחוסר הסבלונות הזה לבין הפרעת קשב? ואם כן למי לפנות לטיפול האם יש מישהו שאפשר להפנות אותי איליו באיזור מגורי בבאר-שבע?

25/08/2006 | 23:24 | מאת:

למורן לעצבנות וחוסר סבלנות עלולות להיות סיבות רבות ולא הייתי ממהר לאבחן...., רק פרט מסייע-הפרעת קשב חייבת להתחיל בילדות בסביבות גיל 6 ואינה מתחילה מגיל מבוגר. כדאי לפנות למרפאה לבריאות הנפש של בית חולים באר שבע, או למרפאה קהילתית של קופת החולים אם ישנה כזו. שבת שלום, דר' גיורא הידש

24/08/2006 | 06:02 | מאת: רפי

אני חולה סכיזואפקטיב ונמצא ברמסיה קלינית מוחלטת וברצוני להתנדב לער"ן. הם שלחו לי טפסים למלא ובטפסים אני לא נשאל אם יש לי עבר נפשי ו/או אם אני מטופל בכדורים פסיכיאטריים. אחרי שאמלא את השאלון, יקראו לי לראיון. במידה ותעלה השאלה אני מתלבט האם לספר את האמת. אני מניח שאין להם אמצעים כלכליים כדי לעשות לי ועדת שפיות ושאם ידעו עליי את האמת, ידחו אותי על הסף, ממחשבה של למה להם בכלל להתעסק אם אדם שיש סיכוי שהוא לא שפוי. שאלה נוספת: אם השאלה לא תעלה בראיון האם כדאי לי להעלות את האמת מיוזמתי? מאוד חשוב לי לעזור לזולת. זה נותן לי כוחות. כוחות שאני כל כך זקוק להם. ומאוד חשוב לי להתנדב דווקא בער"ן ולא במקום אחר. מה דעתכם? משתתפי הפורום וד"ר הידש?

24/08/2006 | 20:08 | מאת: שרית

רפי היי! אני לא ממש יודעת מה התסמינים של המחלה שלך אבל אני חושבת שמן הראוי שתעשה גילוי נאות על מצבך במיוחד בגלל שאתה מתכוון לעזור לילדים שלחלק מהם יש בעיות פסיכולוגיות כאלה ואחרות המצריכות שיקול דעת בריא, אני חס וחלילה לא ממעיטה בערכך ואני בטוחה שתסייע לילדים הללו מכל הלב ובמלוא תשומת הלב, אבל אני חושבת שאם תאמר את האמת בראיון ותאמר בכנות שאתה רוצה להתנדב כי אתה אוהב ומסוגל לעזור לזולת על אף מצבך אני בטוחה שמי שיראיין אותך יראה זאת בעין יפה ויעריך זאת יותר אם לא תסתיר מידע כל כך חשוב כמו זה, ואני מאמינה שגם יתן לך צאנס על אף מצבך בכל אופן המון בהצלחה והרבה בריאות יום טוב שרית

25/08/2006 | 14:45 | מאת: אנונימית

זה מאוד פשוט: אם תספר- לא תתקבל להתנדב בער"ן. אם לא תספר- אולי תתקבל בזכות כישוריך האישיים. אם תספר ולא תתקבל ותרצה לצאת למלחמה, בעזרתה האדיבה של תמי, אולי תצליח לשנות את העולם. אבל אני לא בטוחה שזאת כוונתך. מבינה שחשוב לך להתנדב דווקא בער"ן. רק לידיעתך, יש מסגרות אחרות בהן אתה יכול לספר וגם להתנדב, למשל ב"אנוש"- יש פרוייקטים של חניכה, שנפגעי נפש ברמיסיה חונכים אחרים. בהצלחה וכל הכבוד.

24/08/2006 | 05:20 | מאת: שריתוש

ד"ר הידש שלום! כמו שציינתי אני מרגישה שיש לי חרדה מאוד גדולה לתקשר עם אנשים אף עד כדי מצב של המנעות ממצבים חברתיים, אני חייבת לציין כי אני מאובחנת כלקויית קשב וריכוז מה שמאוד משפיע עליי ברמת הערכתי את עצמי באופן אובייקטיבי ולעיתים עד כדי חוסר בטחון עצמי משווע שגורם לי לחרדות ומחשבות של חוסר מסוגלות עצמית, למרות שאני לומדת באוניברסיטה ומתחתנת עם בן זוגי היקר בקרוב אני מרגישה כל הזמן תחושה של כאילו לא מגיע לי בן זוג כזה ואיך בכלל אני מצליחה ללמוד ואף אחד לא אוהב אותי וכל מיני מחשבות שאני לא מצליחה לשלוט בהם וזה משגע אותי ומאוד משפיע על התגובות שלי כלפי בן זוגי, אני משתדלת לא להוציא עליו את זה אבל מצד שני אני גם לא מדברת איתו על זה יותר מידי כי אני לא רוצה לגרום לו להיות מדוכא בגללי, אני מרגישה חסרת חיוניות ותקיעות ולא יודעת יותר מידי מה רוצה מעצמי אני פשוט מבולבלת וכל הזמן עצבנית וכועסת מכל דבר הכי פעוט, בעבר פניתי לטיפול פסיכולוגי שמאוד עזר אך עקב מעבר מגורים לחו"ל הוא הופסק, בימים אלה אני מנסה לפנות לנוירולוג (בעניין העצבים?) ורציתי לדעת האם לדעתך הוא הגורם המקצועי שיכול לסייע לי בבעייתי או שאתה אולי ממליץ על טיפול אחר מצטערת על המכתב הארוך והמייגע אבל זה פשוט מטריד אותי כ"כ שאני כותבת לך בשעה 4 לפנות בוקר אשמח לקבל תגובה בהקדם תודה ויום טוב שרית

24/08/2006 | 12:01 | מאת: דו?רו?ן

שריתוש, הגורם המקצועי שיכול להתאים יותר הוא פסיכיאטר שיעשה אבחון מסודר וימליץ על טיפול בהתאם, ניורולוג מטפל בבעיות במערכת העצבים כגון רעידות, אי תחושה כאבים וכו' כמובן שיש חפיפה בין המקצועות . מה שאת מתארת בנוסף לבעיות הקשב היא כנראה חרדה חברתית ויש לכך טיפול כיום , כמובן שאם טיפול פסיכולוגי עזר ממולץ לשלב טיפול פסיכולוגי עם טיפול פסיכיאטרי.

24/08/2006 | 22:57 | מאת: דור

כן, כדאי להתחיל מבדיקה נוירולוגית לנושא של הפרעת קשב. הטיפול הוא באמצעות קונצרטה (ריטלין). ייתכן שיש לך בנוסף הפרעת אישיות נמנעת או חרדה חברתית. לבעיה הזאת הטיפול העיקרי הוא פסיכולוגי.

25/08/2006 | 23:20 | מאת:

לשרית אנשים רבים עם הפרעות קשב ובעיקר בנות/נשים סובלות מתופעות רגשיות אשר מתפתחות כמשניות להפרעת הקשב. כלומר בחורה שההשגים שלה נמוכים לעומת היכולת (בגלל הפרעת הקשב, וההשגים עשויים להיות גבוהים אבל...), תרגיש נחותה ולעתים בדיכאון או חרדה מאנשים. בעבר טיפלנו בדיכאון ולא בהפרעת הקשב. כיום אני כבר מתחיל לטפל מהפרעת הקשב. ישנן תרופות כמו האפקסור אשר יעילות לשלושת המרכיבים, גם דיכאון, גם חרדות וגם הפרעת קשב. כך שצריך להתאים את התרופה לאדם מסויים. נאורולוג עשוי לאבחן את הפרעת הקשב אבל ניסיונו מוגבל יותר בדיכאון וחרדות ודימוי עצמי נמוך. לעתים טיפולים פסיכולוגיים אינם עוזרים כאשר יש הפרעת קשב לא מטופלת. שבת שלום, דר' גיורא הידש

23/08/2006 | 23:07 | מאת: ארז

שלום לך דוקטור הידש היקר מה שלומך? אני בחור בן 25 בריא ומאושר ורגיל אשר לאחרונה התחילו לי כל מיני מחשבות התחלתי להזכר באנשים שהיו איתי בצבא ובתיכון וכל מיני אנשים שהיו שותפים לאירועים איתי בחיי ותהיתי מה איתם אלו הם אנשים שלא דיברתי איתם 8 ו 10 שנים אני אחד כזה שאוהב לעשות דברים ולתכנן ולעשות דברים גם לא שיגרתיים למשל אני יכול למצוא את האנשים האלה ובא לי לדבר איתם ולחזור להיות איתם בקשר יש לי חברים שלי שפיתחתי לעצמי במהלך השנים 3 4 ואחד הכי וב שאני איתו בקשר 15 שנים ואני אוהב את כולם ומרוצה ממערכת היחסים שיש לי עם כל חבר במידה ואני אמצא את האנשים האלה אני לא יודע איך הם יגיבו לזה שאני התקשרתי אליהם הם בטח יגידו כאילו מה!!! אין לך חיים מה אתה מתקשר וזה נראה לי בושה ופדיחה להתקשר למישהו שואלי בכלל לא זוכר אותך האם לדעתך זה נורמלי ההתלבטות הזו וכדי לי להמשיך בפרויקט הזה או שאני מתחרפן וכדי להמשיך בחיי ולעזוב את כל הנושא הזה? סליחה על האורך ותודה ארז

24/08/2006 | 06:57 | מאת: תמימי

ארז יקר לא נראה לי מחורפן בכלל. היום יש אתר באינטרנט שנקרא החבר'ה או משהו כזה שיש בו רישום על אנשים מבתי ספר שונים ואיפה הם לצורך אירגון פגישות מחזור. זה מאד מקובל. אתה יכול להגיד לחברים משכבר הימים שהתחשק לך לארגן פגישת מחזור כזו. אני בטוחה שרובם ישמחו, ומי שלא לא חייב לבוא. הרצון לחדש קשר הוא נחמד ואנושי וממש לא מחורפן. בהצלחה, תמי.

24/08/2006 | 07:47 | מאת: לאה

הרצונות והמאוויים שלך נורמלים לחלוטין.

25/08/2006 | 00:27 | מאת: גוגל

לא, אתה לא מתחרפן...אני בת 40 ועדיין חושבת על אנשים שהיכרתי בעבר, על קשרים שנותקו, על אנשים שנישאו ונעלמו או שנסעו רחוק... גם אני סקרנית מאוד לדעת מה איתם. נראה לי שזאת תופעה טבעית אך בעיקר קשורה לאנשים נוסטלגים (אתה מזל סרטן?) שזוכרים ושומרים את העבר...ולא משנה כמה זמן עבר. ההבדל בינך לבין אחרים שאולי לך יש אומץ לעשות משהו בנדון ורוב האנשים מסתפקים בזיכרונות והרהורים. גוגל

25/08/2006 | 23:16 | מאת:

לארז כמובן שלתשובה מלאה יש צורך באבחון מלא ומקיף. התופעה שאתה מתאר יכולה להיות מן שלב של סיכום בחיים, לראות היכן אתה עומד, היכן האחרים? אולי גם געגועים לפני שאתה בעצמך עובר שינוי? שבת שלום, דר' גיורא הידש

23/08/2006 | 19:00 | מאת: malli100

רציתי לדעת מה ההבדל בין טימוניל לבין טגריטול ליצוב מצב רוח למרות שהן מאותה קבוצה?

24/08/2006 | 22:30 | מאת: דור

מדובר באותה תרופה בשמות שונים. בשניהם החומר הפעיל הוא CARBAMAZEPINE ולכן לא צריך להיות הבדל.

25/08/2006 | 23:14 | מאת:

תודה לדור הידש

23/08/2006 | 14:50 | מאת: אלמוני

לא מזמן עברתי אבחון (נוסף) שקבע שיש לי הפרעת קשב ADD . הרופא המאבחן והמטפל נתן לי מרשם לריטלין LA במינון 20 מ"ג. קראתי את העלון לצרכן שמסופק עם התרופה והיה כתוב שם בין היתר שאין להשתמש בתרופה בלי להיוועץ ברופא אם סבלת מדיכאון עמוק, מפסיכוזות וכו'. אני בשנות השלושים לחיי והמקרה שתיכף אתאר קרה בגיל 14 בערך. זה קרה בזמן שקראתי ספר אל תוך הלילה ולמרות שהייתי עייף החזקתי את עצמי בכוח כי רציתי לקרוא עוד מהספר שהיה מרתק. בשלב מסויים התחלתי לראות (להזות) מראה מפחיד שלא אתאר כאן. ממש קפאתי במקומי. ניסיתי לעצום עיניים אבל המשכתי לראות מראות מפחידים (אחרים). ובשלב כלשהו גם הרגשתי כאילו הדמות הזו שראיתי מקישה על החזה שלי באצבע שלה ודופק הלב שלי הואץ. כל האירוע נמשך דקות ספורות אולי אפילו דקה אחת אבל זה היה נדמה כנצח. מיד אחרי הארוע הבנתי שדמיינתי הכל ואחרי זמן קצר נרדמתי. לאחר המקרה שכנעתי את עצמי שהתופעה הזאת קרתה מצירוף מקרים אולי של מצב העירנות שלי, אולי הגיל הצעיר וזה שהייתי פחות מפותח נפשית. כל זאת כדי להרגיע את עצמי שלא אתחיל לפחד שהשתגעתי. למרבה הפלא בהזדמנויות שונות סיפרתי על החוויה להורים ולבני המשפחה כאשר ישבנו לאכול מסביב לשולחן כלומר לא התביישתי במקרה הזה שקרה לי מכיון שנתתי לזה הסבר רציונלי (שאני לא יודע אם הוא נכון). בקיצור: למרבה הפלא האנשים שסיפרתי להם על זה הגיבו בשיוויון נפש כאילו זה דבר נורמלי וגם אני סיפרתי את זה תוך כדי חיוך כאילו שזאת עוד חוויה מגניבה שקרתה לי. מאז, המקרה הזה לא חזר ואני מאמין שזה לא יחזור כי אולי באמת צירוף המקרים של הגיל ומצב העירנות שלי אז גרם להופעת ההזיה ואני חושב שיצאתי מכלל סכנה. בקיצור אני מקווה שהטיפול בריטלין לא יגרום לעוד הזיות כאלה. אני חושש לתגובת הרופא אם אספר לו.

תופעות לוואי שידועות לי:(תלוי במינון) עייפות עליה במשקל חוצמזה זאת אחת התרופות הטובות שיש ואני ממליצה עליה בחום מקווה שעזרתי :)

לקורל את הרשימה המלאה של תופעות הלוואי תוכלי למצוא בכל אינדקס תרופות ברשת. חשוב לזכור שתופעות הלוואי מופיעות בשכיחות סטטיסטית מסויימת, כך שישנם רבים הנוטלים את התרופה ללא תופעות לוואי. שבת שלום דר' גיורא הידש

מבקשת לדעת יותר על שיקולים במתן תרופה זו ותופעות לוואי שתרופה זו עלולה לגרום. תודה

23/08/2006 | 14:05 | מאת: אמנון

היי שמי אמנון סובל מהפרעות פאניקה ואגרופוביה התחלתי ליטול רמוטיב 2 כדורים ביום האם אני יכול להבריא מזה? להצליח להיות במקומות עם הרבה אנשים? להפסיק עם החרדות? ותוך כמה זמן זה מתחיל להשפיע? או שבכלל אין סיוכי שאבריא ושאני צריך בכלל כדורים יותר חזקים ממשפחת SSRI

לאמנון לצערי אין תשובה פשוטה, הרמוטיב הוכיחה את עצמה כיעילה כמו התרופות מקבוצת ה SSRI לטיפול בדיכאון. השפעתה נגד חרדה לא ברורה, לכן כדאי לנסות את הרמוטיב אם התחלת אתה, לחכות שישה שבועות ורק אם אין שיפור במצב אז לעבור לתרופה אחרת. שבת שלום דר' גיורא הידש

23/08/2006 | 09:15 | מאת: אבי

שלום רב, אני סובל מחרדות ודיכאון קל. כרגע אני נוטל 60 מ"ג פריזמה(3 פעמים ביום) + סורבון 45 מ"ג(3 פעמים ביום) ולאחרונה הרופא הוסיף לי דפרקסן 50 מ"ג(פעמיים ביום). רציתי לשאול האם מינון של 50 מ"ג דפרקסן הוא מינון טיפולי? מכיוון שהבנתי כי המינון הטיפולי המומלץ הוא 100 מ"ג. תודה מראש, אבי.

23/08/2006 | 15:10 | מאת: דור

המינון הטיפולי של דפרקסן הוא 75-300 מ"ג ליום. כלומר עד 12 כדורים של 25 מ"ג ליום. כמובן שלא מתחילים במינון גבוה אלא במינון נמוך ועולים בהדרגה, עפ"י הצורך והתגובה שלך לתרופה.

לאבי תודה לדור, איני מבין מדוע הגעת כבר לשלוש תרופות נגד חרדות כאשר הפריזמה והסורבון במינון טוב? אולי כדאי לעשות הערכה כללית של המצב ולחשוב על תרופה אחת שתפתור את הבעיה? שבת שלום דר' גיורא הידש

23/08/2006 | 08:49 | מאת: ענת

שלום, אני בת 33 נשואה ואמא לשני ילדים קטנים ( 4 שנים ו 3 חודשים) החרדות לגורלה של המשפחה שלי הוחמרו כמובן מאז שנולדו הילדים . לפעמים החרדות כ"כ חמורות שאני מתחילה לדמיין כבר שקורים דברים. מאז המלחמה בצפון נהייתי חרדתית מאד לבעלי (והוא אפילו לא נקרא למילואים) ואני פוחדת שיקרה לו משהו. אני יכולה אפילו לדמיין שמודיעים לי שקרה לו משהו, ואיך אני מתמודדת, אבל מיד אני מסיתה את דעתי מהמחשבה הזו ומנסה לחשוב מחשבות חיוביות. הרופאת משפחה נתנה לי תרופה טבעית בשם "רמוטיב" אבל עדיין לא התחלתי לקחת. האם התןפעות שאני מתארת נורמליות לחרדה ואני באמת צריכה טיפול ? האם זה עובר מעצמו והאם הכדורים הטיבעיים יכולים לעזור? תודה מראש על עזרתך ענת

25/08/2006 | 12:39 | מאת:

לענת החרדות יכולות להופיע במיליון צורות והדברים והמחשבות שאת מתארת כמובן שעלולים להיות תופעות של חרדה. אם אינך בטוחה באבחנה אפשר לפנות לפסיכיאטר לבדיקה מקיפה ולקבל את האבחנה המדוייקת. הרמוטיב עשויה לעזור, זו התרופה הצמחית היחידה שהוכח שיעילותה טובה כמו של התרופות. בהצלחה דר' גיורא הידש

לפני כ 3 שנים אובחנתי על ידי פסיכיאטר כחולה סכיזופרניה מאיבחון בפגישה ראשונה וחד פעמית. היה לי חשש כבד מאוד ליטול תרופה אנטי פסיכוטית ולכן הוא המליץ לי על פנפלורידול[סמאפ] שהיא תרופה אנטי פסיכוטית חזקה לשימוש פעם בשבוע עם השפעות לטווח הרחוק למי שחוששים ליטול תרופות על בסיס יומי. לאחר התלבטות מסוימת החלטתי ליטול התרופה והיא גרמה לי למחרת לתופעות לוואי קשות ביותר של דיסטוניה, קשיון שרירים , פרכוסים ואקטיזיה והדבר העיקרי הוא נעילת הלסת שלי במיוחד בצד שמאל. חשוב לציין כי הייתה לי בעיה רצינית בלסת עוד לפני הטיפול בגין אי יישור שיניים בגיל מוקדם וקנקים רציניים ולאחר השימוש בתרופה ננעלה לי הלסת, אמנם הפסיקו הקנקים אך הלסת הפכה צרה יותר ובמשך הזמן רזיתי מאוד בלחיים והופיעו לי שקעים במיוחד בצד הלסת הפגועה[שהוא צד שמאל] והופעל עליה לחץ עצום לאחר השימוש בתרופה שהוחלש בהדרגה אך לא פסק לגמרי עד לעת עתה. לאחר תופעות הלוואי הפסקתי לאלתר את הטיפול בתרופה הנ"ל והומלץ לי ליטול כדור דקינט על ידי הפסיכיאטר שלבסוף לא נטלתי אותו. אולם נטלתי שני כדורים של ווליום וכדור אחד של קלונקס שסייעו לי בהפחתת תופעות הלוואי וגרמו לי לישון. כיום - 3 שנים לאחר מכן: יש לי רעידות בגוף במיוחד ברגליים ותחושה של מין "זרימת דם מואצת" בכפות הרגליים, דופק חזק ומהיר מידי פעם. הלסת עדיין נעולה ולוחצת [ואני בדרך לניתוח למרות שהרופא המנתח הפנה אותי לפסיכיאטר על מנת לקבל אישור על מנת לעבור את הניתוח + יישור שיניים בהקדם האפשרי]. יש לי גם תחושות קשיון בשרירי הצוואר מידי פעם ותנועות לא רצוניות ומידי פעם טיקים בעיניים. הדבר "המפחיד" ביותר שקיים בגופי כרגע הוא מן ריצוד של העיניים [גלגל העין] לצדדים במן מהירות במיוחד שאני עוצם את עיני לפני השינה. השאלה העיקרית שלי אליך דר': האם נגרם לי נזק מוחי בלתי הפיך בגין שימוש חד פעמי בתרופת הסמאפ והפסקתה הפתאומית? והאם הוא מחמיר במרוצת השנים והתופעות שאני מרגיש בגופי הינן תופעות מאוחרות בגין רגישות יתר של הרצפטורים הדופימנרגיים שהיו חסומים לדופמין במשך שבוע ולא היו רגילים לכך מנטילת הכדור ולאחר מכן "חזרו" לקבל רמות דופמין נורמליות? האם הפרכוסים שהיו לי הינם תוצאה של תקלה בפעילות החשמלית במוח וגרמו לי לנזק בלתי הפיך במידה מסוימת? [אציין שבדיקות M.R.I שביצעתי לפני חצי שנה וE.E.G לפני שנתיים יצאו תקינות]

לישראל סמאפ עלול לגרום לתופעות לוואי חריפות בזמן הנטילה הראשונית אבל הוא לא גרם לשום תופעות לוואי מאוחרות, וכיום בודאי שאינך סובל משום הפרעה הקשורה לנטילת הסמאפ. מהדברים שתיארת אין הסבר לאבחנה של סכיזופרניה אבל סביר שיש בסיס לאבחנה זו. לדעתי עדיף לחזור לפסיכיאטר לטיפול במצב הנפשי מאשר להמשיך עם בדיקות וטיפולים גופניים. שבת שלום דר' גיורא הידש

23/08/2006 | 00:41 | מאת: מיואשים לגמרי

אנחנו לא יכולים יותר להחזיק את הסבתא בן ה 88 בבית. זה סיוט מסביב לשעון. היא מסרבת לישון בלילה וצועקת מהמיטה עד השעות הקטנות של הלילה. אי אפשר לישון. היא מטורפת לגמרי. שנה שלמה אנחנו לא מצליחים לאזן אותה. ניסינו לתת לה תרופות שינה אבל זה עזר לתקופה קצרה. גמלנו אותה בקושי. הרופאה הוסיפה לה מירו 30 כדי שיסייע לה לישון בנוסף לנסיון לייצב את הדיכאון שלה. היא נוטלת ריספרדל 1 מ"ג עקב הלוצינציות שהיו לה אבל כרגע אין. במהלך כל היום עד שניכנסת למיטה היא רועדת נורא בידיים וניטרפת על דעתה מחוסר שקט פנימי. היא לא שולטת בעצמה, קוראת לנו כל רגע, מנדנדת, צועקת, זועקת, נואשת. כולנו סובלים ממנה מסביב לשעון. זו סבתא שלקחנו על עצמנו במשך שנים לטפל בה ועשינו זאת במסירות רבה אבל אין בכוחנו לסבול יותר. הפסיכיאטרית הוסיפה לה דופריד 200 מ"ג וזה לא עוזר בכלל. היא מוטרפת מסביב לשעון, מתבכיינת, לא שקטה. אני מבין שזה אקטיזיה או טרדיב דיסקיניה אבל מה עושים ? אני מתפרץ עליה לאחרונה, צועק ומקלל אותה. אין לי יכולת יותר לסבול את הטירוף שלה. בעבר ניסינו איתה גם סרוקוול 200 מ"ג וגם יותר מזה אבל היא הפסיקה להגיב וחזרו לה ההזיות הנוראיות מסביב לשעון. ניסינו גם גאודון וזה לא עזר. התרופה היחידה שעזרה לה זה ריספרדל. התחלנו עם 2 מ"ג וירדנו ל 1 מ"ג עם שליטה בהזיות שהיו לה הרבה שנים לסירוגין. עכשיו זה האקטיזיה הקיצונית. זה נורא נורא נורא !!! זו קריאת יאוש בהחלט. אנא עזור לנווווווווווו תודות לך

הדופאריד גם יכול לגרום לאקטיזיה. מדוע נתנו לה תרופה זאת? בנוסף לריספרדל? לפי התיאור שכתבת, בכאלה מצבים ניתן לטפל בתרופה בשם אנטומין (Entumin) שהיא תרופה אנטיפסיכוטית עם השפעה מרגיעה ומרדימה. ניתן להגיע עד 200 מ"ג לפני השינה. אפשרות שניה, לתת סרוקוול עד 800 מ"ג ליום, במחולק לשתי מנות. אפשרות שלישית, להוסיף וואליום במינון גבוה ולהישאר עם הטיפול הנוכחי (ריספרדל). תתיעצו עם פסיכוגריאטר לגבי האפשרות המתאימה למצבה. עפ"י הצורך לשקול אישפוז במחלקה פסיכוגריאטרית.

שלום, תודה לדור, אם מדובר על אקטזיה אז קודם כל צריך להפסיק את כל התרופות אשר עלולות לגרום לאקטזיה ואחר כך להתחיל ולאזן מחדדש. אני מבין שמה שקורה בבית הוא מאוד לא טוב, לא טוב לכם וגם לא טוב לסבתה. נראה שקשה מאוד לאזן אותה וניסיתם במסירות כבר דרכים רבות. איני חושב שנכון יהיה להציע טפול ברשת כיוון שאני לא חושב שיש פתרון פשוט. הייתי חושב יותר לכיוון של אשפוז במחלקה פסיכוגריאטרית או להעבירה באופן זמני (לא חייב להיות קבוע) לבית אבות, היכן שיש טיפול רפואי במשך 24 שעות בניסיון לאזן אותה. בגיל המבוגר, בית אבות עם מעקב רפואי וייעוץ פסיכיאטרי עשוי להחליף אשפוז בבית חולים, תלוי כמובן במצב של המבוגר. שבת שלום דר' גיורא הידש

22/08/2006 | 23:22 | מאת: א.ר

שלום רב, אחיינית שלי בת שנתיים החלה בזמן האחרון לבכות מספר פעמים בלילה מתוך שינה. הבכי נפסק לאחר מספר דקות. לעייתים היא גם מדברת לעצמה. יש לציין שהיא החלה ללכת לגן מזה כחצי שנה ומאוד קשה לה הפרידה בבוקר מההורים. כמו כן, בגן היא אינה משתפת פעולה עם הילדים או הגננות ויושבת רוב היום עם מוצץ. בבית, היא מתפקדת כרגיל ומשתוללת. מהי התופעה של הבכי מתוך שינה? תודה רבה.

23/08/2006 | 13:59 | מאת: מירי 2

שלום רב גם לך חסרים אולי פרטים נוספים, ואני עונה ומסייגת את תשובתי בכך שאינני באה מהתחום הטיפולי מקצועי. תגובתי היא על פי כן מאדם לאדם. נראה שאכן יש קשר בין המעבר לגן, הישיבה עם המוצץ וחוסר האמון שמגלה הקטנה כלפי הגן החדש- לבין בכייה בלילות. הבכי, לדעתי מעיד על איזו מצוקה, שסביר שעולה גם בשינה, בחלומות. חצי שנה זהו זמן רב מדי, להמשיך ולהגיב כך על מעבר. יש לבדוק לעומק מה קורה לה בגן, וכיצד מטפלים ומגיבים על קשייה שם. אולי גם כדאי לערב פסיכולגית של ילדים. חבל שהקטנה תסבול כך.

25/08/2006 | 12:24 | מאת:

שלום, איני פסיכיאטר ילדים, אבל התופעה שהילדה יושבת בגן עם מוצץ ואינה מתקשרת עם הילדים והגננות נראית חשובה יותר מאשר הבכי בלילה. אולי היא עברה טראומה בגן? בכל אופן אם התופעה ממושכת, מספר חודשים, כדאי לפנות לייעוץ. שבת שלום דר' גיורא הידש

22/08/2006 | 22:58 | מאת: ר.

שלום לך ד"ר הידש בת-57 התחלתי לפני 10 ימים ליטול רסיטל לפי המלצת רופאת המשפחה.בחמישה הימים הראשונים לקחתי אחד כדור ליום לפי 20 מ"ג.מאחר וסבלתי תופעות כמו לחץ בראש סחרחורת טשטוש בעיניים חוסר שינה הציעה לי הרופאה לעבור לחצי כדור אותו אני נוטלת מידי בוקר עם הארוחה ,עדין ממשיכה לסבול מלחץ בראש וטשטוש בעיניים אבל ברמה נמוכה יותר.היום גם הופיעה לי פריחה אדומה לאורך זרוע שמאל,יתכן וזה מאלרגיות לתרופה?.ברצוני לציין כי אני נוטלת כל יום את תוספי מזון כמו 1 כדור אומגה 3 ,1 כדור קומפלקס בי ופשתן.האם הם יכולים לגרום לראקציה שלילית עם התרופה.והאם להמשיך עם הרסיטל? מאחר ורופאת המשפחה בחופשה אני אשמח ואודה לך ד"ר על התיחסותך המהירה

24/08/2006 | 00:02 | מאת:

לר. רסיטל עלולה לגרום לפריחה גם ללא שילוב עם תרופות אחרות לכן סביר שהרסיטל גרם לפריחה. קודם כל צריך להפסיק את הרסיטל, אם הפריחה מחמירה יש לפנות מיד לרופא המשפחה או לחדר מיון. כל טוב דר' גיורא הידש

22/08/2006 | 21:18 | מאת: אמא של...

שלום לד"ר הידש, קראתי היום את המאמר על בעיות קשב וריכוז אצל מבוגרים.בתי עברה 4 התקפים פסיכוטיים, מאז גיל 22, בערך, פעם בשנה. בזמן ההתקף היא מתמלאת באנרגיה, בכוחות ובהרבה רעיונות... היא טוענת שמאשפזים אותה, בגלל שהיא שמחה... היא מטופלת בתרופות, מהר מאד חוזרת לעצמה ומסרבת להמשיך בטיפול.בתיכון, אובחנה כלקוית קשב וריכוז. נעשה לה איבחון נוסף, גם לפני 3 שנים. השלימה בגרות אך לא יכולה להתמיד בשום עבודה או לימודים,[אפילו שנכנסה לתכנית שיקום...] היא לא מודה שהיא חולה! קראתי הרבה על מניה ועל לקויי למידה. תמיד אני מרגישה בקשר בין 2 ה"תופעות". הרופאה שלה אומרת שהמחלה שלה "קלה"... היא מסוגלת לתפקד לא רע, בין התקף להתקף, ללא תרופות.לוקחת תרופות חודש או חודשיים ומפסיקה... האם תוכל להסביר לי יותר על המקרה שלה? האם קיים טיפול יותר "קל", שלא יכביד עליה? איך ומתי היא תפנים את הבעיה? בתודה, אמא של...

23/08/2006 | 14:22 | מאת: אמא רחוקה

לאמא של אומנם אני לא דר הידש אבל יש לנו מכנה משותף ואולי אוכל לעזור מנסיוני התרופה הכי טובה שאני מכירה היא בעלי חיים., אצלי הבת הייתה עם בעיות ריכוז ,,, ושלחתי אותה לרכיבה על סוסים הספורט הזה במיוחד מצריך הרבה ריכוז והתאמה של הסוס והרוכב כולל ציות להוראות המדריך ,וריכוז מוחלט בקפיצות לגובה. זה עזר פלאים והיא גם זכתה בתחרויות רבות אבל זה כבר סתם גאוות אם!! בכל אופן דאגה ,לחיה כל שהיא וטיפול יכולים מאוד מאוד לעזור, בשיא הדכאון של הבת שלי אימצנו חתולה קטנה ומכוערת , והיום שנתיים אחרי אני שוב יכולה לומר שזה עזר הדאגה לחתול והאהבה שהתול מחזיר . וחוץ מזה אם תרצי יש לי לצערי המון נסיון ואשמח לעזור.

23/08/2006 | 15:35 | מאת: אמא של...

לאמא רחוקה... אשמח להעזר בנסיונך. שלחי לי אימייל או מספר טלפון. לא רשמת את האימייל שלך...תודה.

22/08/2006 | 18:51 | מאת: אופק

שלום ד"ר! אני בן אדם בוגר בסביבות גיל 20, ורציתי לשאול אותך בנוגע לתופעה שקורת אצלי בזמן האחרון. כשמדברים איתי אני לא מצליח להתרכז ממש במה שאומרים לי ולכן בהרבה מצבים אני פשוט לא מקשיב מספיק טוב ולכן מאבד את המידע השלם שמנסים להעביר לי. זה ממש פוגע בי ביום יום, וברצוני לשאול האם זו תופעה מוכרת אצל עוד אנשים?

23/08/2006 | 23:58 | מאת:

לאופק זה עלול להיות סימן למצב נפשי לא טוב, אבל סימן אחד לא קובע אבחנה, אם אתה רוצה להיות בטוח אז כדאי להגיע לאבחון כולל. כל טוב דר' גיורא הידש

22/08/2006 | 18:33 | מאת: איקו

אב אחד כתב בלהט נגד הריטלין ובעד קוונסרטה. הוא טוען שזה אכן אותו חומר, אך ההתפרקות שונה בגוף. שאלתי מומחה והוא אומר שזה לא נכון--וההתפרקות שווה. הוא סיפר על מחקרים שניסו שיטות אלטרנטיביות שונות-ולרוב נכשלו. ( בתלות בחומרת המחלה ) . אני מקוה ל תשובה שתאיר לנו את הנושא . תודה איקו

23/08/2006 | 12:56 | מאת: דו?רו?ן

ברטלין ובקונצרטה ישנו אותו חומר פעיל אך בקונצרטה הוא אכן מתפרק יותר לאט וכך ההשפעה שלו יותר ארוכה ולכן תופעות הלואי פחותות. מצ"ב קישור עם מידע נוסף על הריטלין: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=168

לאיקו תודה לדורון ואני מצטרף לדבריו. למרות שמדובר באותה התרופה רק בעטיפה שונה, אנשים רבים מדווחים על הרגשה שונה עם הריטלין ועם הקונצרטה. ריטלין פעילה כארבע שעות, ריטלין עם משך פעולה ארוך, ריטלין SR פעיל כשמונה שעות והקונצרטה בסביבות עשר שעות. 18 מג' קונצרטה שקולים ל 15 מג' ריטלין. (3 מג' אינם מתפרקים מהכדור) כל טוב דר' גיורא הידש

22/08/2006 | 17:30 | מאת: מ

שלום לד"ר הידאש האם קיימת תגובה בין תרופתית בין amlow ? לבין לוריואן ? או / גם בין amlow לטרזודיל ? . אני סובל מחרדות ודיכאון קל. נוטל טרזודיל 225 מ"ג ליום וולוריואן אותו אני מנסה להוריד בהדרגה . (כל שבועיים אני מוריד רבע כדור) . היתה לי תקופה טובה בחדשים האחרונים. לפני כחדשיים נתנו לי תרופה להורדת לחץ דם amlow 5 מ"ג , התרופה עזרה לי לאיזון לחץ הדם. השבוע התחלתי להרגיש רע מבחינה נפשית, וזה שבוע אחרי שהורדתי את מינון הלוריואן מ 2 כדורים ליום ל 1.75 כדורים ליום. בעלון לצרכן של amlow רשום שעלולה להיות תגובה בין תרופתית בין amlow לבין תרופות להרגעה. בינתיים חזרתי ל 2 לוריואן ליום עדיין לא מרגיש טוב. אני אובד עיצות , שאלתי היא : 1. האם אכן ה amlow מתנגש עם הלוריואן ואם כן כיצד ? האם הוא מגביר את פעולת הלוריואן או מחליש אותו ? או בצורה אחרת. חשוב לי שיהיה לחץ דם מאוזן בגלל שיש לי מסתם אורטאלי מלאכותי בלב וגם חשוב לי להרגיש טוב מבחינה נפשית. תרופות נוספות שאני נוטל : קומדין , קפוטן. 2. אם הבעיה אינה קשורה ל amlow האם החזרה ל 2 לוריואן יכולה לשפר את מצבי , אני נמנע מלעלות במינון הלוריואן ליותר מ 2 מיליגרם , בעמל רב הגעתי ל 2 מ"ג מ 3 מ"ג. שים לב בבקשה גם טרזודיל שהיא נגד דיכאון היא גם תרופה שבתופעת הלואי שלה שהיא מרגיעה. בתודה מראש על תשובתך המהירה. מ

23/08/2006 | 15:24 | מאת: דור

טרזודיל חוסם גם רצפטור מסוג אלפא, גורם לעיתים לירידה בלחץ הדם ועליה בדופק. לכן הטרזודיל טוב למי שיש לו חרדה או דיכאון בשילוב לחץ דם גבוה. אתה צריך להיות מודע לאינטראקציה של הטרזודיל עם התרופות האחרות שאתה לוקח. כעקרון זה בסדר כל עוד הלחץ הדם לא יורד יותר מדי. אין קשר ללוריוון- לוריוון לא משפיע על לחץ הדם. הגמילה מלוריוון קשה אך אפשרית אם תתמיד בהפחתה הדרגתית של המינון.

23/08/2006 | 23:52 | מאת:

למ. תודה לדור ואני מצטרף לדבריו. הייתי רוצה להוסיף היבט נוסף. לחץ הדם עלול להיות גבוה גם בגלל מצב נפשי, כך שיש חשיבות רבה לאיזון המצב הנפשי כדי לשפר את המצב הגופני. התרופה החשובה ביותר מבחינת האינטראקציות בין התרופות היא הקומדין אשר מתפרקת בכבד, לכן כל הוספה של תרופה צריך לשקול ביחס לקומדין. איני יודע אם מצבך הנפשי מאוזן אבל צריך לבדוק עם הרופא המכיר אותך. מבחינת הלוריוון, אכן הייתי מהסס לעלות במינון ואולי אפשר לחשוב על מעבר לוואליום שקל יותר להגמל ממנו. למרות החשיבות של הגמילה מלוריוון לא הייתי מקדיש מאמצים גדולים מדי לכך. אפשר לחיות היטב עם לוריוון עד גיל 120 ולטווח הארוך היא אינה גורמת לנזק. כך שאם אתה חייב לוריוון תחיה עם הלוריוון ותרגיש טוב, עדיף מאשר לצאת למלחמות ולהרגיש גרוע. כל טוב דר' גיורא הידש

22/08/2006 | 15:59 | מאת: תומר

שלום רציתי לדעת מה ההבדל בין ציפרלקס לסרוקסט? אני לוקח חודש שלם ציפרלקס ואין שינוי הפסיכיאטר המליץ לעבור לסרוקסט מה ההבדל? ותוך כמה זמן הסרוקסט משפיע?

23/08/2006 | 13:09 | מאת: דו?רו?ן

תומר לא כתבת ממה את סובל? , במקרי דיכאון המינון הוא כדור ביום למקרי הפרעות חרדה יתכן שימוש במינונים גבוהים לפעמים עד 3 כדורים ביום. שני הכדורים הם מאותה משפחה (SSRI) חוסמות ספיגה חוזרת של סרטונין במוח וע"י כך עולה רמתו. שהפרוזק היה הראשון בה , אין הרבה הבדלים בינהם , כל אחת מורכבת מחומר שונה ויתכן שהשניה תעזור (לוקח לה כ 6 שבועות עד שיש שיפור וכמה חודשים (2-3) להשפעה מירבית ואח"כ ישנה התייצבות. במידה ותוך כ 6 שבועות לא תרגיש שיפור תפנה שוב לרופא . מידע נוסף: ציפרלקס: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=356 סרוקסט: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=202

23/08/2006 | 23:45 | מאת:

לתומר תודה לדורון ואני מצטרף לדבריו כל טוב דר' גיורא הידש

22/08/2006 | 14:33 | מאת: נילי

ממתי שאני ילדה לא למדתי כמו שצריך ואף פעם לא היו לי ציונים טובים והמורים היו אומרים להורים שלי שממנה לא יצא כלום!סיימתי לימודים במסלול מיקצועי ,והוצאתי תעודת מיקצוע וזה עם קושי מסויים בלימודים.היום אני בת שלושים ותשע ורוצה ללילמוד ולהתפתח ואני יודעת שזה קשה לי במקצת!(בייני לבין עצמי תמיד קראתי לעצמי דיסלקתית) .השאלה שלי היא 1איך אני מאבחנת את עצמי?2 קשה לי ליזכור הרבה דברים .אשמך לישמוע מימכם ולדעת מה אני עושה בקשר לזיכרון שלי .

יש כל מיני דרגות בדיסלקסיה (קושי בקריאה). איבחון עצמי לא קיים. האם פעם נבחנת ע"י פסיכולוג חינוכי? האם פעם עברת בדיקה נוירולוגית והובחנת כסובלת מבעיות קשב וריכוז? בעיות ריכוז נובעים מסיבות רבות ורק אנשי מקצוע יכולים לדעת.

שלום רב! שאלתי הראשונה היא האם הפרעת קשב וריכוז הינה תורשתית? שאלה שניה, מה משך הפרוצדורה המנהלתית של מילוי טפסים ושאלונים ותשאולים וכו'... עד שמתחיל שלב הטיפול עצמו? ונושא חשוב לא פחות מה העלות? אשמח לקבל תשובות!!! בכבוד רב אסתר

האבחון דרך ק.חולים זה ללא תשלום (נוירולוג). יש תורשתיות בהפרעה.הפרוצדורה פשוטה: הפנייה לנוירולוג וע"פ הצורך מתן טיפול תרופתי. מאוד עוזר גם טיפול פסיכולוג. אם מדובר בילדים בגיל ב"ס מומלץ מאוד לפנות לפסיכולוגית בי"ס לפני הכל. הפסיכולוגית תאבחן ותשכול אם הכן מדובר בהפרעה.

22/08/2006 | 13:53 | מאת: מיכאל

שלום פורום... זהו, עברתי דירה...והנה היום גם התקינו לי אינטרנט כמו שאתן יכולות לראות. אני מרוצה מאוד מדירתי החדשה. אם כי קצת חושש מזה שאני הולך לגור לגמרי לבד...מצד שני, השינוי הוא שבדירה הקודמת אמנם היה לי שותף, אבל לא היה לי שום קשר עם השכנים...כאן כבר יצרתי קשר עם כל השכנים שלי, אחת מהן היא אשה מבוגרת, שהיא חמותו של בעל הבית. ובדירה שמתחתי הולך להתחלף דייר, אז אולי אני לא אהיה כל-כך בודד, ובמקום שותפים יהיו לי שכנים. זה די עדיף... באמת הלך חלק המעבר הפעם, בניגוד לפעמים קודמות. וזה גם לא ממש שינוי אדיר, כי נשארתי באותה שכונה...(נחלאות), אבל בכל זאת האופי של הדירה הזו מאוד שונה מהדירה הקודמת. הפסיכולוגית שלי הציעה שאני אעשה מסיבה לכבוד מעבר הדירה שלי, ואפילו דיברנו על מי אני יכול להזמין והצטברה רשימה די מכובדת. מצד שני, בחיים שלי לא ארגנתי מסיבה...אבל זה בכל מקרה גרם לי לחשוב על זה. טוב, אז אין לי הרבה מה לכתוב... ביי מיכאל

22/08/2006 | 19:54 | מאת: לאה

22/08/2006 | 20:53 | מאת: תמימי

מזל טוב, נשמה... ודיר בלאק אתה לא מזמין אותי למסיבה שלך! אני אעזור לך לארגן, אם אתה רוצה... שיהיה המון כיף אהבה ושמחה במעונך החדש. להתראות, תמי.

22/08/2006 | 21:00 | מאת: אמא רחוקה

מזל טוב תמיד כף לשמוע דברים טובים אתה זוכר שאמרנו כל הזמן שיהיה בסדר ההשכנים נשמעים כמו בדירה להשכיר תארגן מסיבה זה חשוב ואם אתה צריך עזרה בתכנון של אוכל כמויות וכו אני פה

22/08/2006 | 23:01 | מאת: רחלי

(שמתי לב שיש פה עוד כמה "רחלי", אני מקווה שאתה יודע במי מדובר) מזל טוב! נשמע לי מוצלח להיות בדירה לבד עם שכנים נחמדים. דרך אגב, כל הכבוד על הצעד. אני הייתי מתקשה לעבור שינוי כזה. אומרים "משנה מקום משנה מזל", אני מקווה שהשינוי יעשה לחיים שלך רק טוב (אולי אפילו תכניס חברה או חבר לדירתך הריקה בבוא היום?). שיהיה המון בהצלחה! וכמובן, תוסיף אותי לרשימת המוזמנים (ואם אני כבר שם - עוד יותר טוב! :-) ) אני

23/08/2006 | 01:05 | מאת: מיכאל

שלום לכולכן... אני כותב בלשון נקבה כי רוב מי שמגיב אלי הן נשים. טוב, חוץ מד"ר הידש ודור, אבל הם מגיבים מעט. יש לי כל מיני חששות מלארגן מסיבה, אבל זה יכול להיות כזה כיף, שנראה לי שאני אתגבר עליהם. למען האמת נראה לי שלא הייתי חושב על זה אלמלא הפסיכולוגית שלי. אוף, חששות, חששות, ואם לא יגיעו אנשים ואם יגיעו יותר מדי אנשים, ואם הרעש יפריע לשכנים, ואם יהיו יותר מדי בנים או יותר מדי בנות, ומוסיקה, ואוכל...ומה נעשה במסיבה? ואת מי להזמין? ואחרי החששות, הרי זה יכול להיות כזה כיף, וגם אם זה לא יצליח לפחות ניסיתי. טוב, אני חייב לעשות מסיבה...אני אודיע לשכנה שיהיה קצת רעש והיא תסלח לי לערב אחד. אח שלי יעזור לי עם המוסיקה, הכיבוד על חשבון ביטוח לאומי.... כולכן מוזמנות...טוב, אולי חוץ ממך לאה, שאני לא ממש מכיר אותך...אבל תסלחי לי ותודה על הברכה שלך... תודה לכן על התמיכה ועל הברכות... בברכה מיכאל

22/08/2006 | 13:05 | מאת: מני

ההורים שלי נשואים כבר 26 שנים, בעשרים שנה הרשאונות הכל היה טוב עד שנולדה אחותי שיש לה בעיות מהלידה כבר ואז אימה שלי כל הזמן רצתה לעזור לה אז כמובן היא גדלה ואז אימה שלי נלחמה שתיכנס לחינוך הרגיל והמון היא היתה צריכה להילחם בשביל הילדה אימה שלי היתה אז גננת שבע עשרה שנה והיא לא יכלה להשלים עם זה שהיא גננת של כל הילדים ביישוב והבת שלה לא מקבלת סיוע כמו שצריך מהמועצה אז היא עזבה את העבודה ואז כסף לא הכי נכנס אבא של התחיל לעבוד בחו"ל ואז היא רצתה לעזוב את היישוב כי לא נותנים לה מה שצריך ואבא שלי לא רצה לעזוב אז כבובן שנה הם מדברים עם לעזוב ולאבא שלי הוא טוען שאין לו כסף בשביל זה ובכל זאות היא מתעקשת והיא עדין לא עובדת ואז היא התחילה להאשים אנשים ולקלל אאותם והרגישה מאוימת מהסביבה הכיקרובה שזה החברות שגרות איתה הרב של היישוב כל מי שניסה לעזור היא שרפה אותו באש גם את האחיות שלה שהם אמרו לה כל מיני דברים עכשיו אבא שלי אמר לה שהיא צריכה טיפול ואז היא עוד יותר כעסה את המועצה היא שרפה הם היו עוקבים לראות אם היא מתפקדת וכו' אז הם אמרו לאבא שלי שיש לה פרענויה של הילדות ובאמת היא סיפרה לי שכל פעם בתיכון היא היתה עוזבת ואז היו משכניעם אותה לחזור סיפור מאוד קשה עכשיו הירא רוצה גירושים יש לה עשר ילדים שלוש נשואים ואחד בדרך וישלה ילדה אם עיכוב התפתחותי עודי לדים קטנים אני צריך דחוף פתרון מה עושים עכשיו ואיך עושים עכשיו שהמצב כ"כ קשה תודה מראש

23/08/2006 | 23:41 | מאת:

למני אכן הדבר החשוב ביותר לשכנע את אימך להגיע לאבחון וטיפול נפשי. אני יודע שזה קשה מאוד בגלל שכל מי שמנסה לשכנע אותה היא מבינה ותופסת שהוא מנסה להזיק לה ומנתקת קשר איתו. אבל אולי בכל זאת יש אדם שהיא סומכת עליו והוא מסוגל לאט לאט לשכנע אותה שיש בעיה ועליה לפנות לעזרה. כל טוב דר' גיורא הידש

22/08/2006 | 12:26 | מאת: ....

ד"ר שלום, תהיתי לא מזמן על אנשים שנולדו נורמליים וחיו לפחות למראית עין כאנשים נורמליים עד שיום אחד קרה לשם משהו נורא עוצמתי ומאז הם פשוטו כמשמעו איבדו את השפיות. לדוגמה יש לנו שכנה שתמיד נראתה נורמלית, אשת משפחה ממוצעת, בלי דרמות, היא היתה אישה נורא מנוסמת שנורא היה חשוב לה מה אנשים חושבים עליה (לא באופן קיצוני, כמו כולנו) אני לא יודעת מה קרה, אבל לא מזמן רק גיליתי שהיא השתגעה בגלל מקרה שהיה במשפחה אני מניחה. מאז אותה אישה השתנתה לחלוטין, היא תמיד בוהה דרך החלון וצועקת ומלמלמלת מילים חסרות משמעות או לפחות אני לא מצליחה להבין, היא לא מדברת לעניין, וממש מתנהגת כאישה מפגרת למרות שכמובן היא לא! איך דבר כזה קורה לאנשים שהיו נורמליים? האם יש אנשים שכשקורה להם משהו שהם לא יכולים לעמוד בו פשוט מאבדים את השפיות, כחלק מההתגוננות מפני ההבנה של מה שקרה? אני נורא פוחדת שגם לי זה יכול לקרות, כי אני אדם שהייתי מגדירה אותו כ"חולה שליטה" ולחשוב שאני יכולה להגיע למצב כזה בגלל ארוע מסוים שיכול לקרות מפחיד אותי עד מוות. למשל יש משהו שנורא מפחיד אותי שיקרה, ולצערי זה יכול לקרות מבלי שתהיה לי שליטה עליו, אני לא אפרט מה אבל מה חשוב זה שאם זה יקרה כל עולמי יחרב, ובאמת לא יודעת איך אמשיך אח"כ. האם כשהפחד הכי גדול שלי כן יתגשם לאדם כמוני, זה יכול לגרום לי להשתגע? אני לא אדם דכאוני, לפעמים קצת מדוכדכת, לא חסרות לי בעיות ופחדים אבל שוב, שום דבר לא קיצוני שמצריך טיפול פסיכיאטרי (אני מקווה). אז למה זה קורה? והאם גם אני מועדת לזה? מתה לקרוא את דעתך כי זה ממש מציק לי

22/08/2006 | 20:58 | מאת: תמימי

ארבע נקודות יקרה.... בתור משתגעת כרונית, לפחות לפי השפה הפסיכיאטרית, זה לא כל כך נורא להיות שם. יש אמנם בילבול וכאב, אבל יש גם דרך חזרה מהמקומות ההם, מעל לדעת, למקומות שלנו, הרציונליים וחדורי האשלייה של תחושת השליטה. אכן מצב כמו שאת מתארת שקרה לשכנה שלך הוא מצב של אובדן שליטה. אבל בינינו, עד כמה באמת אנחנו בשליטה, בחיינו האלה? ואם נתבונן על הפסיכוזות כפי שאני הצעתי כבר- כסוג של התגלות, אולי הן ילמדו אותנו איך לחיות נכון יותר, כשנחזור מהמקומות הגבוהים ונתקרקע שוב? בכל מקרה, לא כולם מגיעים למקומות האלה. תרגישי טוב, תמי.

23/08/2006 | 23:38 | מאת:

שלום, התשובה מורכבת, רוב האנשים פוחדים "להשתגע" ממחלות נפש, ומ"משוגעים" ולכן חרדות כמו שלך עלולות להיות לכל אדם. אבל לא כל מי שיש לו חרדות מ"להשתגע" גם ישתגע...., בהחלט יתכן שאת בחורה חזקה והכל בסדר. מחלות נפש בדרך כלל פורצות בגיל מסויים ואינן מתחילות מילדות. פעמים רבות יש בסיס תורשתי למחלות הללו, כלומר יש מחלות נפש במשפחה. כמובן שגם גורמי לחץ עלולים לזרז ולגרום להתפרצות המחלה. כך שאין לנו את היכולת לדעת מראש ולנבא מי יפתח מחלת נפש בעתיד ומי לא. אבל בדרך כלל רוב האנשים החרדים מפני מחלה נפשית לא לוקים בהפרעה זו. כל טוב דר' גיורא הידש

22/08/2006 | 10:05 | מאת: בלי

שלום רב! קראתי את המאמר בנושא הפרעות קשב אצל מבוגרים ואני מאוד רוצה לדעת איפה אפשר ללכת לאיבחון איך יוצרים שם קשר ומה המחירים של איבחון כזה ואם מתגלה שיש בעיות קשב האם הטיפולים פרטיים ויקרים או שיש גם דרך קופ"ח אודה לך מאוד אם תענה לתשובתי תודה רבה בלי

22/08/2006 | 21:09 | מאת: v

תפנה לרופא משפחה בק. חולים והוא יתן הפנייה לנוירולוג או פסיכיאטר. דרך ק. חולים לא משלמים.הטיפול בדרך כלל תרופתי (ריטלין) שמאוד עוזר להתרכז.

23/08/2006 | 23:30 | מאת:

לבלי האבחנה היא של רופא נאורולוג או פסיכיאטר, אפשר להעזר בבדיקת עזר בשם TOVA שמבוצעת ברוב קופות החולים, לא בסגרת הסל, אבל עם הנחה למושלם. כל טוב דר' גיורא הידש

22/08/2006 | 08:50 | מאת: רחל

אני אם לבחור בן 26 הסובל מהפרעות קשב וריכו ומעוניין מאוד להיות מנהל - איש עסקים (להיכנס לעסקים גדולים איתי) - הוא מעוניין לסיים בגרויות ולימודי תואר וקשה לו. יש לו אינטלגנציה ריגשית מפותחת מאוד ויכולת הבנה טובה. כשלונות העבר במבחנים מאוד תסכלו אותו אך למרות זאת הוא שוב נרשם ללימודים ומאוד נחוש להצליח. כיצד אפשר לעזור לו להצליח בכל השקעתו בלימודים וליישם את שאיפתו הגדולה ולגרום לו להיות מאושר.

22/08/2006 | 21:13 | מאת: v

אם זה רק בעיות של קשב וריכוז שהוא יפנה לנוירולוג אבל צריך לבדוק האם זאת באמת הבעיה.

23/08/2006 | 23:28 | מאת:

לרחל שכיח שאנשים מוכשרים אינם מצליחים לפתח ולנצל את מלוא הפוטנציאל שלהם בגלל הפרעת הקשב. ברור שהתשובה לשאלתך היא - טיפול. אחרי אבחון צריך לשקול טיפול תרופתי מתאים וגם טיפול דידקטי/התנהגותי שיעזרו לו להתמודד עם הפרעת הקשב. ישנם בטיפולי אנשים רבים שעם הטיפול בהפרעת הקשב "החלו לחיות" ובעיקר להנות מהחיים. לעתים השינוי הוא ממש דרמתי כל טוב דר' גיורא הידש

22/08/2006 | 05:09 | מאת: לאה

פעם נדמה לי שקראתי כאן בפורים שסכיזואפקטיב נחשבת למחלה "פחות קשה" מסכיזופרניה. הכיצד? סכיזואפקטיב היא סכיזופרניה + שינויים במצבי רוח. סכיזופרניה היא "רק" סכיזופרניה בלי תוספת של כלום. האם תוכל להסביר?

23/08/2006 | 00:11 | מאת: שמחה

סכיזופרניה היא מחלה המאופיינת במצב פסיכוטי ובניתוק מהמציאות. סכיזואפקטיב סכיזופרניה עם הפרעות במצב הרוח המאפיינות מאניה דפרסיה. שתיהן מחלות קשות ואין אחת קלה יותר מהשניה.

ללאה בסכיזופרניה עלולה להיות פגיעה באישיות ופגיעה קשה בתפקוד. בהפרעה דו-קוטבית=אפקטיבית אין פגיעה בתפקוד לאורך זמן, כלומר אחרי הדיכאון או פעילות היתר האדם חוזר למצב תפקודי קודם ותקין. לכן סכיזופרניה נחשבת בטווח הארוך למחלה מגבילה יותר עם נכות קשה יותר. לכן הסכיזואפקטיבית גורמת לנכות נפשית רבה יותר מאשר הפרעה דו-קוטבית אבל נכות פחותה מאשר סכיזופרניה. זו קבוצת ביניים המכילה מרכיבים מכאן ומכאן, ולא שתי מחלות. אני מקווה שהדברים ברורים יותר כעת. כל טוב דר' גיורא הידש

08/11/2008 | 10:09 | מאת: רויטל

איני מבינה את ההשפעות של סכיזואפקטיב האם אפשר לקבל קצת יותר פרטים על תופעות המחלה והשלכותיה על אופי החולה?

21/08/2006 | 22:39 | מאת: ברק

כתוב פה http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=235 שבדיקת רמת הסרוטונין בורידי הצוואר מעידה על הרמה במוח. האם לפי זה אפשר לדעת האם תרופה כמו פרוזק תעזור לי ? למשל , אם רמת הסרוטונין שלי גבוהה , זה אומר שאף תרופה לא תעזור לי ?

23/08/2006 | 23:20 | מאת:

לברק כנראה שמדובר בבדיקה ניסיונית ואת השאלה שהצגת צריך לבדוק באופן מעשי על מטופלים רבים ורק אז תהיה לך תשובה. כל טוב דר' גיורא הידש

21/08/2006 | 20:16 | מאת: שלומי

שלום רב, רציתי לשאול אילו תרופות יעילות לטיפול בחרדה בשילוב עם ADD למבוגרים? תודה

22/08/2006 | 00:53 | מאת: דור

כאשר שתי האבחנות קיימות במקביל הטיפול המומלץ הוא ע"י תרופה אחת נוגדת דיכאון (גם אם אין דיכאון). אפקסור למשל נמצא יעיל בכל הפרעות החרדה ובאופן חלקי גם בהפרעת קשב. אפשרויות אחרות הן- אדרונקס או דפרקסן ולאחרונה גם סטרטרה. ריטלין לא מומלץ כי זאת תרופה ממריצה שעשויה להחמיר חרדה.

23/08/2006 | 11:20 | מאת: ער

אני בעבר לקחתי אפקסור לADD והוא לא עזר כלל.