פורום פסיכיאטריה
יש לי כאבים בכבד בצד ימין מתחת לחזה מאתמול בנוסף יש לי כאבי בטן והרגשת נפיחות לאחר האוכל כבר שבועיים כואב לי הקיבה והמזון לא מתעכל מהר וגם כאבים בלב לפעמים זה מפחיד אותי אולי הלך לי הכבד או משהו לאיזה רופא אני צריך ללכת אני בדרום תא קופח כללית איפה יש רופא למחלות כבד בטן קיבה שאני יוכל ללכת אליו בלי תור? אני לוקח כדורים רסיטל ואדרונקס כל יום מי מהם עלול לפגוע בכבד ובבטן ומי מהם מסוכן לכבד בימים אחרונים הורדתי מינון שלהם כמו כן לוקח כמעט כל יום נוקטורנו ויטמין בי12 חומצה פולית ואופטלגין
דבר ראשון לך לרופא משפחה, כאבים בצד ימין ונפיחות, עדיין לא אומרים כלום על הכבד שלך. יתכן, וכך זה נשמע מהצד, אמנם אינני רופאה- אבל כאחת שסובלת מבעיות דומות בעת לחץ נפשי, שהתגובות האלה של מערכת העיכול נובעות ממתח ולחץ. נסה לאכול לאט, והקפד על תזונה מאוזנת (אתה יכול לקבל יעוץ אצל דיאטנית בקופ"ח) הוסף לזה פעילות גופנית (חשוב ועוזר!!) ובמקביל תבדק בכדי להרגע. תרגיש טוב, ונסה להרפות עצמך ולהרגע. אני מניחה שאינך סובל ממשהו רציני. דברים יסתדרו ברגע שתניח להם, מרגו.
לאייל- פנה לגסטרואנטרולוג, או לפורום גסטרואנטרולוגיה, עם תיאור מפורט של הבעיה. זה הרופא שעוסק בבעיות מסוג זה. שים לב שבתחום זה של הרפואה הבדיקות עשויות להיות פולשניות ולא נעימות. אבל אם יש בעיה חייבים להיבדק. אפשר להתיעץ קודם עם רופא כללי/משפחה. לעיתים הרסיטל משפיע על מע' העיכול. לאדרונקס אין בד"כ השפעה בנושא זה.
לאייל לפני שמתחילים עם הנושא של הפסיכיאטריה והתרופות, כדאי לפנות לרופא המשפחה אשר יבדוק ויעריך את המצב, אולי הוא ימליץ על בדיקות מעבדה ורק אחר כך תפנה לרופא מומחה. אבל קודם כל להרגע. כמובן אם הכאבים חזקים מאוד וישנם סימפטומים נוספים אפשר לפנות לחדר מיון. שבת שלום דר' גיורא הידש
היי לפני כ4 שנים התחלתי ליטול תרופת נגד דיכאון ונגד חרדות, אפקסור בהתחלה הייתי לוקחת 150 מג אחכ הרופא הגדיל את המינון ל225 מג החרדות פסקו אבל הדיכאון לא כל הזמן שעבר אני עדיין בדיכאונות ומועקות אני כבר מיואשת מזה לא נראה לי שאני אחלים במשך כל התקופה הרופא החליף לי כמה פעמים תרופות אך שום דבר לא עזר לפני כיומיים התחלתי טיפול חדש עם כדור בשם מירו שהוא ממש ממש מחליש אותי ומעייף אותי 1.יש מישהו שלוקח את המירו? 2.יש למישהו הצעה למצב הזה,מישהו חווה דבר כזה? תודה...
המירו=רמרון טוב למי שיש לו בעיות שינה בנוסף לדיכאון. תופעות הלוואי הבולטות של תרופה זאת הן ישנוניות ועליה במשקל. אם אין לך בעיות שינה לא הייתי ממליץ לך עליה. במקום זה עדיף לעלות במינון של האפקסור. מינון מקסימלי של אפקסור הוא 375 מ"ג ליום.
תודה על התשובה,למרות שכן יש לי בעיות שינה אני אשמח לדעת למה אתה ממליץ לעלות במינון האפקסור במקום להתחיל עם המירו
שלום האם ניתן לשלב את תרופת הרסיטל עם תרופה הומאופטית? אשמח לתשובתך אור
לאור ישנן תרופות הומאופטיות רבות, ובודאי שאין מחקרים אשר יענו על שאלתך, כדאי לשאול את ההומאופאט אבל בדרך כלל גם להם אין שתשובה...., בכל אופן בכללי, בדרך כלל אומרים שאין בעיה. שבת שלום דר' גיורא הידש
אז ככה... לפני חודש וחצי הייתי בהודו, ובאחת הנסיעות שם חוויתי פתאום "ניתוק" מעצמי. תחושה שהגישה שלי להרגשה שלי את עצמי נחסמה. מיותר לומר שהתחושה הזאת הכניסה אותי להסטריה גמורה, חרדות שלא מהעולם והתקפי פאניקה. חזרתי הביתה שבועיים אחרי שזה קרה, עדיין עם אותה תחושה (שאני מרגישה עד עכשיו) שמקנה לי סבל רב וחרדות איומות. פניתי לפסיכולוג (שמכיר אותי מכמה חודשים לפני הנסיעה להודו), הוא אבחן את זה כ"דפרסונליזציה". קראתי על זה קצת ואני מזדהה עם מה שנאמר. לפני שלושה ימים חוויתי התקפי חרדה איומים ותחושה נוראה של מצוקה, בעקבות קריאה של סיפור אישי של מישהי שסובלת מדפרסונליזציה. זה מוטט אותי. פניתי בדחיפות לתחנה לבריאות הנפש. שם אבחנו אותי כסובלת ממצב פסיכוטי! נתנו לי כדורים נגד פסיכוזה וודאו שאבא שלי ישגיח עליי שאקח אותם. חזרתי משם לפני כמה שעות ואחרי שקראתי על התרופה שנתנו לי (ריספרדל), אני חושבת אם להתחיל לקחת אותה.. הפסיכולוג שלי טוען שאני לא פסיכוטית. ואולי ראוי לציין גם, שכשאמרתי לפסיכיאטרית את המילה "דפרסונליזציה" היא לא ממש הבינה על מה אני מדברת.. הכי מצחיק זה, שהתרופות האלה בכלל לא מטפלות בחרדה.. שזה אולי הדבר שאני הכי סובלת ממנו כרגע. אני לא יודעת אם להתחיל לקחת את התרופות, אולי כדאי להתייעץ עם עוד גורמים לפני כן. היא איימה עליי באשפוז בכפייה, ואני חוששת שזה יגיע למצב הזה, אם יוודע לה שאיני נוטלת את התרופות.. מה לעשות? תודה!
דה פרסונליזציה הוא מצב הקשור באמת לחרדה. מעניין למה איבחנו אותך כסובלת ממצב פסיכוטי, זה לא נשמע ככה. אולי שווה להתייעץ עם איש מקצוע נוסף? את יכולה לכתוב לי גם למייל ונחשוב יחד. תמי.
להבנתי אולי יש לשקול החלפת פסיכאטרית. משום מה לא נראה לי היחס לו את זוכה ממנה. ואפילו אני שאינני פסיכאטרית, יודעת מהי דפרסונליזציה.. פשוט נראה לי שאת צריכה פסיכאטר יותר אמפאטי, שיזהה גם את מצב החרדה בו את נתונה וינסה לתת מענה, כי יש תרופות טובות נגד חרדה. האם זה קרה לך אחרי שימוש כלשהו בסמים? מבינה מאד את מצוקתך. מקווה שהפסיכולוג שלך תומך ומאיר. טיפול תרופתי מתאים, ואימוץ הרגלי חיים בריאים- כגון פעילות גופנית אירובית, יכולים להקל. ותמיכה מהסביבה הקרובה. אלה גלים שיעברו עם הזמן, היי סבלנות ואמצי תקווה ומודעות ללא ביקורת עצמית. תתחזקי, מרגו.
דפרסונליזציה הינה תסמין שעשוי להופיע במצבים פסיכוטים וגם במצבי חרדה. ריספרדל היא אכן תרופה אנטיפסיכוטית המיועדת לטיפול במצבים פסיכוטיים. איש המקצוע המוסמך לאבחן ולהמליץ על טיפול במצבים פסיכוטיים הוא פסיכיאטר. עם זאת, במידה ויש לך ספק באבחנתה של הפסיכיאטרית שבדקה אותך ניתן לפנות לפסיכיאטר נוסף ולשמוע את דעתו והמלצתו. אישפוז כפוי איננו "עונש" ואסור להשתמש באופציה של איום באישפוז כפוי כדי להשיג צייתנות, גם אם הפסיכיאטרית חושבת שהטיפול מאד חשוב.
לבו אכן השאלה חשובה מאוד. דהפרסונליזציה והתופעות שאת מתארת הן תופעות של חרדה, אבל חרדה אינה פוסלת אבחנה של פסיכוזה. פסיכוזה היא הפרעה קשה וחמורה וחשוב שהיא תעשה בתשומת לב ובאחריות רבה ביותר. לכן אם יש ספק באבחנה רצוי להגיע לפסיכיאטר נוסף ולשמוע את דעתו. האבחנה המבדלת והאבחנה הסופית מאוד חשובים אצלך וחייבים להקפיד עליהן שבת שלום דר' גיורא הידש
רציתי רק להוסיף ולאמר לך, שחברה שלי מודעת לזה שזה לא בסדר בכלל ושהיא עובדת עם עצמה על זה. אך היא מפחדת שהיא צריכה אשפוז או משהו כזה. היא מאוד מפחדת מזה, וחושבת שבקטע הזה היא לא בסדר.. כי בתור אחת שאני מכירה אותה, היא חכמה ונבונה. ורק דברים טובים אני יכולה לאמר לך עליה, אה.. ועוד פרט קטן שאני יודעת עליה, היא עברה התעללות כשהיתה קטנה יותר- וסובלת מחרדות עקב טיפולים אצל עו"ס שהיא עוברת. -סליחה שזה בא ב 2 הודעות, פשוט היה חשוב לאמר לך את זה ..ולא לחכות עד שתעלה את ההודעה הקודמת. יום מצויין שיהיה !
לחני העובדה שחברתך מודעת לעובדה זו היא חשובה מאוד ובהחלט יתכן שזה ביטוי של חרדות ולכן טוב מאוד שהיא בטיפול. כדי להבין בדיוק צריך להגיע לאבחון אצל פסיכיאטר. כל טוב דר' גיורא הידש
זה לא סכיזופרניה , נכון? שמעת על אנשים שסובלים מאותה בעיה? (אגב, היא עברה התעללות מינית בילדות, ועכשיו היא מתמודדת עם כל הכאב שבזה). סליחה על מתקפת השאלות, אני כל כך דואגת לשלומה!
שלום, אני נוטלת ציפרלקס מזה 4 חודשים במינון התחלתי של 5 מ"ג ליום. הכדור עזר בבעיה ההתחלתית - דיכאון,התקפי חרדה ובכי, אך תופעות הלוואי היו די מעיקות: חוסר שקט (מסוג שונה ממה שסבלתי בעבר) רגליים וידיים קופצניות מאוד,כסיסת ציפורניים אגרסיבית והתנהגות היפראקטיבית נטולת שליטה. ועוד תופעות שלפני הטיפול לא סבלתי מהן כלל. תופעות אלו חלפו לאחר ארבעה או חמישה שבועות די קשים יש לציין. לאחר התרגלות לציפרלקס החלטתי לעלות את המינון ל10 מ"ג ליום בתקווה לשיפור יותר מסיבי במצבי. אך כמו שהפסיכיאטר שלי ציין תופעות הלוואי באמת חזרו. רציתי לדעת למה בעצם הציפרלקס משפיע עלי בצורה כזו? על פי הפסיכיאטר, אלה הן תופעות לוואי די נדירות. תודה.
ליעל לדעתי הסיבה היא שהציפרלקס מעורר. למזלנו הציפרלקס מעורר ולכן לעתים וישנם אנשים שהציפרלקס מעורר אותם "יותר מדי". לכן התופעה של האי שקט הפנימי שעם הזמן הגוף מתרגל אליה. מדובר כאן על פעילות סרוטונגנית גבוהה. שבת שלום דר' גיורא הידש
שלום, אני מטופלת בכדור רסיטל 60 מ"ג מזה כשנה וחצי, בעקבותה טיפול עליתי במשקל בצורה די ניכרת הומלץ לי לקחת את כדור הטופמקס לצורך ירידה במשקל (התרופה הינה תרופה משלימה למחלת הנפילה ופוגעת באמצעי מניעה) האם מומלץ ??
שלום, השילוב של טופמקס עם נוגדי דיכאון הוא טוב והוא מגביר את השפעת נוגד הדיכאון ואז אולי תוכלי לרדת קצת במינון נוסף לירידה במשקל. כל טוב דר' גיורא הידש
מבוקש/ אדמיאל קוסמן מבוקש מקום שקט עליו תונח הנפש. לכמה רגעים בלבד. מבוקש מקום שישמש מדרך לכף הרגל. לכמה רגעים בלבד. מבוקש עציץ, עלה, גבעול, שלא יקום ויתקפל כשהיא תבוא. לכמה רגעים בלבד. מבוקש דיבור אחד, נקי, נעים וחם שישמש ספסל מקלט, למישהי, קרובה שלי, ילדה- יונה, נפשי שלי, אשר יצאה מן התיבה, לכמה רגעים, בשעות הבוקר, ולא מצאה מאז מנוח לרגלה. מתוך ספר השירים של אדמיאל קוסמן- סמרטוטים רכים- בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
היי תמי תודה
שלום, רציתי לדעת משהו שלא ברור לי למיטב ידיעתי אנשים אם הפרעת אישיות גבולית, נוטים להתאכזב ואז מנתקים קשר אז איך זה שהם תלותיים ולמה כשהם מרגישים שעוזבים אותם הם מאיימים בהתאבדות ומנסים להשאיר את מי שרוצה לעזוב. זה הרי סיבה לנתק קשר - מה שהם כן עושים? זה לא סותר אחד את השני?
ליונית שאלה מצויינת וזו בדיוק הבעיה של אנשים אלו. הצורך בקשר הוא עצום ומצד שני שום קשר לא מספיק טוב כי ברגע שיש "כתם" קטן ביותר השני אינו שווה דבר (בעיניהם) ואז הם מנתקים את הקשר. כאשר עוזבים אותם אז עולה הצורך בקשר והם מרגישים עזובים ושסוף העולם הגיע כי כאמור הצורך שלהם בקשר הוא עצום. לכן פעמיםרבות יש להם התקשרויות קצרות ואינטנסיביות מאוד. אני מקווה שהדברים שכתבתי ברורים ומבהירים הידש
שלום גיורא רציתי לשאול אם הגיעו אליך מטופלים אשר חולים בסחרחורת קלה, אי יציבות ממושכת כל היום במשך כמה חודשים? הצעת להם תרופות ממשפחת SSRI? אני עוברת תקופה לא קלה עכשיו מפני שיש לי סחרחורת ממושכת כל היום כולל בחילות גם ברוב היום, ולכן קשה לי להתעניין ולעסוק בדברים שונים, אני מפחדת שדיכאון יגיע בעקבות זה. עברתי כמה רופאי א.א.ג והמון בדיקות שלא הוכיחו כלום, ואני אומרת לך שאין סוף לבדיקות, וזה מתחיל ליאש, במיוחד אחרי תקופה ארוכה כ"כ. אגב, חודש לפני תחילת הסחרחורות עברתי התקף חרדה מתוך שינה, הכולל דפיקות לב חזקות ומואצות, וזה ממש הפחיד אותי.. אחרי שבוע נרגעתי, אחרי בדיקות תקינות. אתה חושב שיש קשר למה שאני עוברת עכשיו? רופא משפחה נתן לי פלוטין, כי ראה שאני במצב לא טוב, אני משתמשת בו כבר 3 שבועות (20 מ"ג) בשבוע הראשון הייתה החמרה, ועכשיו חזרתי לאותו המצב..אין שינוי. הלכתי לפסיכולוגית קלינית (כי התור לפסיכיאטרית עוד הרבה זמן), היא אמרה שללא ספק הסחרחורת מבעיה נפשית. אני מרגישה שלא עברתי מספיק חרדות ומתחים בשביל להיות חולה כל היום במשך 3 וחצי חודשים, ולא נראה שזה הולך להסתיים בקרוב. חוששת שהפסיכולוגית ראתה שאין לי כבר למי לפנות והיא סוחטת אותי. לכן פניתי אליך, ואני שואלת אם פנו אליך בצורה כזאת, כי אני מאד סובלת, לא יכולה לנסוע רחוק, לא יכולה לעבוד, לבלות, ואפילו בשינה אני סובלת מזה. אני יודעת שלא איבחנת אותי, אבל רציתי לדעת עד כמה המצב שלי שכיח, ומה את מציע לי לעשות, ואיך יכול להווצר מצב של סחרחורת וראש כבד כל היום, גם כשאני רגועה ואופטימית, יתכן? יש לי גם כאבי גב/עורף מידי פעם, לא יודעת אם קשור. תודה רבה.
לשירלי כן, הדברים בהחלט לא נדירים והם שכיחים. גם הכאב גב ועורף יכולים להעיד על מתח. אבל כאמור סחרחורת בלבד לא קובעת אבחנה וצריכים סמנים נוספים כמו למשל התקף החרדה שעברת. צריך לתת לפלוטין עוד זמן, לפחות שישה שבועות כדי להיות בטוחים שיש או שאין לו השפעה. אם אינך שקטה עם הפסיכולוגית אז תמיד אפשר לבקש חוות דעת נוספת מאיש מקצוע נוסף. כל טוב דר' גיורא הידש
לפני כשמונה חודשים התאהבתי באדם מקסים (בן 31) אשר סובל מהפרעה דו קוטבית. הוא מטופל מזה כשלוש שנים בתרופות כגון: ליתיום, ואלפרואק אסיד וניורוטין ומצבו הכללי טוב מאוד. הוא מודע למחלתו ומאוד מקפיד על לקיחת התרופות בזמן. אנו מתגוררים יחדיו בחצי השנה האחרונה ומעולם לא נתקלתי במצבי רוח תקיפים או שהוא התנהג בצורה תקיפה. למרות זאת יש לו "התקפות" של אובססיה מסויימת לסדר, ניקיון, מגיב מאוד גרוע לשינויים בתכנון ובעיקרון ללחצים מבחוץ. לאחרונה דובר על נישואין אולם אני חוששת מהעתיד בעיקר מכיוון שאינני יודעת מהם ההשלכות של המחלה על חיי משפחה. אני ממש אובדת עצות. אודה על תבונתכם בעיניין
דואגת יקרה לא קל לחיות איתנו, הדו קוטביים... מתנדנדים בין אופוריה לדיכאון, התפרצויות זעם, חוסר יציבות, אין ספק שהאמוציונליות הרבה שלנו היא חלק גדול מהקסם שלנו ומהכשרונות שלנו לאהוב וליצור, אבל אין ספק גם שלא פשוט לחיות איתנו... אני בת 37, ביפולרית, לא תמיד כל כך מאוזנת, נשואה באושר ואמא לשתי בנות קטנות. המשברים שלי היו מבחנים לחיי האהבה והמשפחה. אני לא יכולה לדבר במקום בעלי, אבל יכולה להגיד לך שהוא גיבור אמיתי ביכולתו בשם האהבה להמשיך ולתמוך בי בתקופות ארוכות של מצבים רגשיים לא קלים, לקחת יותר אחריות על הבנות כשאיני מאוזנת, להיות שותף בהחלטות שלי לגבי טיפול תרופתי, עבודה, מנוחה, ועוד. לזכותי יאמר שאני מאד משתדלת ללמוד ולהשתפר, לא לקחת את המחלה כקולב או כתירוץ ולראות גם את הקשיים שלו כלגיטימיים. אחד החסרונות שלנו כאנשים חולים זה המצבים בהם אנחנו מרשים לעצמינו ליפול כי כביכול אין לנו שליטה. גם כשהשליטה אינה שלמה, כמו במצבים של מאניה, פסיכוזה או דיכאון, אנחנו עדיין שם כדי לקחת אחריות, תרופות, טיפול, ייעוץ וללמוד איך לחיות עם המחלה ובכל זאת לשמור על הזוגיות האהבה והמשפחה. זוגיות היא אומנות של סובלנות ושל פשרה. כשם שבעלי מתפשר איתי לגבי הקשיים הנובעים ממחלתי, כך אני מתפשרת איתו לגבי הקשיים שלו, כי הרי לכולנו בעיות. אם יש לך שאלות יותר ספציפיות על החיים בבית עם חולה ביפולרית, אשמח לענות, גם במייל האישי, וגם בטלפון. שלך, תמי.
קודם כל והכי חשוב הוא שאת אוהבת ונאהבת זה שהוא לוקח תרופות אומר הרבה במחלה הזאת כי בדרך כלל יש התנגדות לכדורים מצד החולה אני מכירה הרבה והרבה מאוד אנשים עם אובססיות לסדר ונקיון ועם פוביות וכדומה אבל הם לא מאובחנים ולא מקבלים טיפול אז ההגדרות שלך הם כמו שאומרים בסלנג לחפש בפינות חשוב שתהייו גלויים שתלכו ביחד למטפל או למטפלת ותדברי על החששות ועל העתיד. כמו שאני אומרת תמיד אין ביטוח בחיים יכולת להתחתן עם אדם בריא שהיה מקבל מחלה אחרי החתונה ואז מה היית עושה ... נוטשת? אני התחתנתי עם אדם שהאמא הייתה ביי פולר ., יש לי בת אחת מתו ך שלוש עם ביי פולר אז ברגעים המעטים הקשים אני לפעמים אומרת אולי,, ואם ומאשימה את עצמי אבל רוב הזמן אני אוהבת בלי סוף ומבורכת בילדה מקסימה שגורמת לי אושר וגאווה !!!
הי דואגת... לחיות עם אדם שסובל ממאניה דיפרסיה ומאוזן תרופתית זה לא שונה מלחיות עם כל בן אדם אחר. אין פגיעה בתפקוד וביכולת הקוגניטיבית בין ההתקפים. הבעיה היא האפשרות של הישנות התקף. הסיכוי לכך עם לקיחה מסודרת של תרופות היא 20%. סיכוי לא גבוהה, אבל גם ממש לא אפסי. לחיות עם בן אדם בהתקף פעיל של מאניה או של דיכאון, זה כבר יכול להיות קשה, אפילו קשה מאוד. את יכולה להתייחס לזה כמו מתמטיקה, האם החבר שלך מספיק מקסים ודואג ואיכפתי ונדיב ומעניין שאת מוכנה לקחת סיכון של 20%, שלמשך פרק זמן של שבוע עד חודש הוא יהיה בלתי נסבל. לעומת זאת, את יכולה לא לשקול כלום, ולומר את הבן אדם הזה אני אוהבת ואני מוכנה לקבל אותו כמו שהוא, על כל המעלות והחסרונות, ולתת את עצמך ללא תנאי. כנראה שאם זה היה המצב לא היית פונה אלינו, אז חזרנו לשיקולים הרציונליים סטטיסטיים, שאני משאיר לך לחשב בעצמך כמובן. בברכה מיכאל
שלום תודה למשיבים על התשובות האישיות והמקסימות. רק רציתי להוסיף שחשוב יותר מהחומר התיאורטי הוא המצב של החבר שלך. לכן ניתן בהסכמה לפנות לרופא המטפל המכיר אותו לשאול אותו שאלות ספציפיות לגבי האדם המסויים ולא רק שאלות כלליות. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום! יש לי ילדה אוטיסטית וסובלת מפיגור היא הייתה מטופלת אצל פסיכיאטרית של קופת חולים היא הייתה מקבלת כדור קונצרטה בבוקר ו17 טיפות של נוילפטיל עכשיו אני לא נותנת לה יותר את הקונצרטה אני מרגישה שזה לא משפיע עליה אני נותנת לה רק 17 טיפות נוילפטיל אחרי שאני נותנת לה את זה זה מרדים אותה אבל אני לא יודעת מה לתת לה כי יש לה התפרצויות זעם ופוגעת בעצמה צועקת ומשתוללת אתה יכול לייעץ לי מה לעשות בעיניין זה ואתה יכול להמליץ לי על פסיכיאטר\ית טוב\ה בירושלים.כי זאת שטיפלה בה לא כל כך עזרה לי. בתודה עליזה
לעליזה צר לי אבל איני יכול לעזור לך הרבה, אני פסיכיאטר של מבוגרים ולא ילדים ומסיבות מובנות איני ממליץ על רופאים בפורום. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום רב. לפני מספר חודשים סבלתי ממספר התקפי חרדה. אני נמצא כיום בטיפול קוגניטיבי. במהלך הטיפול הלכתי גם לפסיכיאטר אשר המליץ לי לקחת רסיטל. לשמחתי, הצלחתי להתגבר על ההתקפים בלא הכדור , וכך גם חושב הפסיכולוג. בתקופה האחרונה חזר מעט אי השקט הגופני , ואני חושש מהתקף נוסף. בזמנו, סיפרתי על כך לרופאת המשפחה שלי והיא הציעה לי לקחת מרשם לרסיטל דרכה , בלא צורך בפסיכיאטר פרטי , תוך שהיא מציינת כי זו תרופה שהרבה אנשים משתמשים בה , והיא מרבה לתת מרשמים אלו . אני במקצועי פסיכותרפיסט בשירות הציבורי. שאלתי היא , האם לקיחת הכדור דרך השירות הציבור תוכל להזיק לי מקצועית בחיפוש עבודה , נניח במשרד הביטחון או דברים דומים ? או שמא עליי לעזור אומץ , להניח לסטיגמה וללכת במישור הציבורי? אודה על תשומת הלב.
למטפל עקרונית לא צריכה להיות שום בעיה, אבל כמובן שחרדות או כל מחלה (גם גופנית) אחרת הן אינן יתרון לאדם המחפש עבודה. כך שאם אתה הולך "ישר" צריך לדווח למעסיק על הבעיה בלי קשר לרישום בקופת החולים. דרך אגב, אם אתה סובל מחרדות ואתה ממלא שאלון בריאותי אתה צריך לציין זאת, גם אם אתה נוטל טיפול וגם אם לא. אבל תיאוריה לחוד ומציאות לחוד. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום אני מעוניינת לתרום דם. האם יש אפשרות לעשות זאת כאשר נוטלים לוסטרל? תודה רבה
והאם אפשר לתרום דם עם כל תרופה פסיכיאטרית?
היי ראומה יפה שאלת... אני חושבת שהסיבה הראשונה לשאלתי בפורום ולא בתחנה לתרומת דם כי אין לי הרבה זמן פנוי לאחרונה ורציתי לדעת מראש אם אני יכולה לעשות זאת כדי שלא אלך סתם. יחד עם זאת, אני מאמינה שבאיזשהו מקום רציתי לחסוך את המבוכה מול האדם שלוקח דם. אבל יחד עם זאת, הדכאון, בשלב זה של חיי, לאחר טיפול של שלוש ומשהו שנים, לא נושא רגיש כמו פעם. אז, אני מניחה שזה שילוב של כמה סיבות. בריאות לכולנו נטלי
לנטלי תודה למשיבות ואני מצטרף לדבריהן, אין בעיה בתרומת הדם ולא מעבירים שום בעיה ל"נתרם", אבל חשוב לידע את האחיות בניידת כי הן המעודכנות ביותר. כל טוב דר' גיורא הידש
לגבי חרדות טיסה ! אני הרבה קוראת על אנשים הסובלים מחרדת טיסה. על אף שהם יודעים שהמטוס הוא הכלי הכי בטוח בעולם, עדיין- החרדה קיימת. החרדה נובעת לרוב מסיבות של חוסר שליטה, חוסר הכרה מספקת של המטוס, והעובדה שטיסה היא לא דבר שעוברים כל יום ועד שכבר מחליטים לעבור אותו כל התהליך, הכניסה לנתב"ג, העליה למטוס וכדומה- נראה מאוד מאיים. לכן, מפליא אותי מדוע לא חשבו בשדה התעופה נתב"ג להעביר סדנא מיוחדת שתכלול יותר חומר ממשי מאשר חומר תאורטי, ותאפשר לקבוצות של אנשים עם פחדי טיסה, לעשות סיור בנמל, לעלות למטוס (בהתחלה בלי לטוס), בהמשך לעלות שוב למטוס ולקבל הסבר מטייס לגבי תהליכי הטיסה, ואז בסופו של דבר לבצע טיסה קצרה מאוד תוך כדי שהטייס נותן הסברים ובכך האנשים חשים יותר שליטה. לפי דעתי כל התהליך הזה של החשיפה ההדרגתית במקום האמיתי (נתב"ג) תאפשר להרבה אנשים שהחלום שלהם זה לטוס חופשי בלי שום פחד- להיפטר מהפחדים. כי פחד טיסה (בניגוד לפחדים אחרים- פחד מלנהוג, פחד מכלבים וכדומה) קשה יותר להחשף אליו בהדרגתיות, כי הוא לא זמין לנו כל יום, האפשרות העומדת בפני בן אדם שפוחד לטוס זה- או לטוס או לא לטוס , אין משהו באמצע. רציתי לדעת מה דעתך על מה שרשמתי כאן?
יש כזאת סדנא. מועברת ע"י מיקי כץ. פרטים באתר המצורף. http://www.tofly.co.il
שמעתי על הסדנא הזאת שהיא מצויינת. אבל עדיין, התכוונתי במה שרשמתי, שהסדנאות האלה הן תאורתיות, ולפי דעתי צריך היה לפתוח בנתב"ג סדנא ממשית, של חשיפה הדרגתית לדבר האמיתי, ולסביבה האמיתית, ושוב- באופן הדרגתי. בדיוק כמו בן אדם שיש לו פחד מכלבים, כמה שידברו איתו תאורטית שהכלב זאת חיה ידידותית ולא כולם נושכים, עדיין, יהיה לו קשה אחרי סדנא תאורטית מייד ללכת וללטף כלב. אבל אם הוא יחשף הדרגתית לכלבים, בהתחלה הם יהיו בקרבתו, אחר כך יביאו לו כלב קטן להתבונן בו, ורק מאוחר יותר הוא יצור איתם מגע. זה לפי דעתי יהיה הטיפול הכי יעיל.
מה זה אישפוז כפוי , האם קושרים את החולה , יש לי מחשבות אובדניות, אני חוששת שיאשפזו אותי מבקשת הסבר. תודה
אשפוז כפוי הוא אשפוז שנעשה בצו של פסכיאטר מחוזי במקרים מסויימים. לא כל מי שמאושפז בכפייה קושרים אותו רק במקרים מסויימים תוך כדי האשפוז וזה עם את מהווה סיכון לך או לאנשיי הצוות או למאושפזים האחרים. תהיי חזקה בברכת בריאות מתן
לאלמונית באשפוז כפוי מדובר על אישפוז נגד רצון החולה, כלומר כאשר החולה מתנגד וקיימת סכנה לעצמו או לאחרים (בנוסף להפרעה בשיפוט המציאות). בכל אופן, אדם יכול להסכים ולחתום על אשפוז מרצון במחלקה סגורה, היכן שיכולים לשמור עליו יותר טוב כדי שלא יפגע בעצמו. במידה והאדם חותם על אשפוז מרצון אז כל זכויותיו נשמרות כמו בכל מחלקה אחרת. כל טוב דר' גיורא הידש
הננו, המרכז הרפואי שיבא תל השומר, מעוניינים להזמין את קהילת המשפחות לערב קהילה בנושא בעיות הזיכרון והקשר בין דיכאון לזיכרון. ערב בהשתתפות מיטב פרופ' שיבא יתקיים ביום שני 4.9.06 בשעה 18:00 בבית סוראסקי שבשיבא,פרטים ניתן לראות גם באתר הרשמי של המרכז הרפואי או 5305000 שלוחה 2. תודה.
האם ניתן להרחיב ?
שלום דר' הירש אבי,כבן 68 סובל מהתנהגות בעייתית (בלשון המעטה). התפרצויות זעם,חשיבה פרנואידית,"הכל שחור ולבן". לי זה נראה כהפרעת אישיות גבולית,אבי מעולם לא עבר אבחון פסיכיאטרי. בהנחה ואכן זו הבעיה,רציתי לדעת מה ניתן לעשות. חשוב לי לציין שההתנהגות שלו קבועה (בחוסר יציבותה) כבר עשרות שנים. תודה מראש, אסף
ראשית אני חושב שלא כדאי לך לאבחן את אביך בעצמך.אבחון של הפרעת אישיות גבולית נעשה רק ע"י פסיכיאטר . אם הפרעות ההתנהגות מפריעות לו ולסביבתו בתפקוד בחיי יום יום, נכון יהיה לקחת אותו לפסיכיאטר לאבחון. הטיפול בהפרעה זו הוא סימפטומטי בתרופות. ההפרעה נחשבת כקשה לטיפול. האם הצעת פעם לאביך ללכת לפסיכיאטר? יש להניח שלא יסכים ללכת מרצונו וגם נסיון לשכנע אותו עשוי להתקל בבעיות. קשה מאוד לאדם להודות בפני עצמו ובפני סביבתו שהוא סובל מבעיה נפשית.
לאסף שלום. דבר ראשון הייתי ממליץ בחום לגשת לאבחון פסיכיאטרי מסודר, ע"י איש מקצוע מיומן. ואם יש צורך גם לגשת לבצע אבחון פסיכולוגי- דידקטי כולל מבחן TOVA לאיתור הפרעת קשב וריכוז. מדוע ? הסימפטומים שתיארת, וסימפטומים נוספים הכלולים בדיאגנוסטיקה של הפרעת אישיות גבולית, נכללים גם בתיאור התמונה הקלינית של הפרעות נוספות, ובשל כך לצערנו הרב, יש לא מעט אבחנות שגויות ! הפרעת אישיות גבולית והפרעת קשב וריכוז דומים מאוד (עד כדי כאב), ולכן חשוב אבחון מקיף (כולל אבחון פסיכולוגי ! !) ההבדל בניהם (בהפרדה גסה) שהפרעת האישיות מקורה בקונפליקטים אינטרפסיכיים לא פתורים והפרעה בהתפתחות הרגשית ואולם הפרעת קשב מקורה בליקוי פיזיולוגי והצפה קוגניטיבית של גירויים וכן חוסר ארגון, ובהתייחסות לדברייך: התפרצויות זעם, ואימפולסיביות נכללת בשני ההפרעות ואין צורך לדיון מעמיק. חשיבה פרנואידית לעומת זאת מאופיינת גם לשני ההפרעות אך בהבדל זה: בהפרעת הקשב החשיבה הפרנואידית מקורה בחרדות שכתוצאה מחוסר ארגון מתעוותות ומקבלות משמעויות אחרות. מדובר למעשה בחרדה שכתוצאה מחוסר ארגון קוגניטיבי מתעצמת ומקבלת ביטוי פרנואידי. איש מקצוע טוב יכול להבחין אם חשיבה זו מקורה מחוסר ארגון או ממקום אחר. בהפרעה הגבולית לעומת זאת זו חשיבה חשדנית, אי יכולת לתת אמון בזולת, ולא כתוצאה מחוסר ארגון, ומדובר בחרדות קשות שקשה להתמודד עימן. (אם אחרי ארגון מחשבתי החשיבה הפרנואידית מתפוגגת אז קרוב לוודאי שמדובר בהפרעת קשב) כמו כן בד"כ רמת ארגון האישיות היא בינונית ואף ונמוכה, ויש לוודא באילו מנגנוני הגנה אביך משתמש בחיים, וגם זו דרך נוספת לבדוק אם מדובר בהפרעת אישיות או הפרעת קשב. "הכל שחור או לבן" כפי שעולה מתיאורך, זהו מנגנן הגנה הנקרא פיצול, הזולת הופך להיות בעיני אביך או טוב או רע (אין אמצע, אין אפור), תלוי כיצד הגיב וכיצד אביך קיבל את התגובה, והאדם בעיני האישיות הגבולית הוא לא טוב ורע אלא או טוב או רע, וגם זה משתנה עם הזמן.... לצערי הרב, מנגנון פיצול זה גם הוא אופייני להפרעת האישיות הגבולית וגם להפרעת הקשב ! ובכלל בני אדם נוטים לעשות בו שימוש אך בתדירויות ובעוצמות נמוכות מזה של האישיות הגבולית. אני נתקל במקום עבודתי בלא מעט מקרים מסוג זה, כמו שלך. האם יש מישהו במשפחתך שסובל מהפרעת קשב ? דיסלקציה ? דיסגרפיה ? לקויות למידה ? מחלות נפשיות אחרות ? (זה התחלה טובה באבחון אביך). מקוה שעזרתי לך. יום טוב. נועם .
לאסף תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם שממש לא כדאי שאתה תנסה לאבחן, ובמיוחד הפרעה שקשה לאבחנה כמו הפרעת אישיות גבולית. בכל אופן כל הפרעות האישיות חייבות להתחיל מגיל העשרה ולהמשך לאורך השנים. כל טוב דר' גיורא הידש
ראשית,תודה לכל המגיבים ולדר' הירש אבי עונה באופן מובהק על 7 מתוך 8 המשתנים הקובעים אבחנה להפרעה המאמללת הזאת. הסיכוי שאבי סובל מבעיה אחרת היא קלושה ואני מבקש את עצתכם כאילו זו עובדה... האם יש בארץ קבוצות תמיכה לבני משפחה של לוקים בהפרעה? היכן ניתן להשיג מידע על ההפרעה ועל החיים בצילה? אני מודה מראש על העזרה (הסבל הוא יום - יומי והוא כמעט בלתי נסבל). שוב תודה, אסף
לאסף- למרות שיש לאביך הפרעות בהתנהגות ובאישיות, האיבחון הוא יותר מורכב וייתכן שמדובר בסוג אחר של הפרעת אישיות. אני אומר זאת כי אין כמעט גברים שמאובחנים בהפרעת אישיות גבולית. אצל גברים זה נדיר. אגב, אם תיכנס ל"תפוז-קומונות" תראה שיש שם פורום שעוסק בהפרעת אישיות גבולית.
שאלות נוספות: הייתכן שאדם שמצוי במצב נפשי קשה יכול "להשאיל" סימפטומים ממחלה קשה אחרת, ממנה הוא לא סובל, וכך לייצג את מצבו הקשה? אשמח לקבל פירוט בנושא. התוכלו לתת לי נקודות מנחות להסתגלות חיובית? מה המגבלות בתורתו של ויניקוט בהסברת המניעים לעבריינות הילד?
הי פאני, מה? את במבחן עם הלפ-טופ? לא, סתם, בטח יש לך עבודה...אני כמובן רק פסיכי ולא פסיכולוג, אז אין לי איך לעזור לך... בהצלחה... מיכאל
פאני יקרה אני גם "פסיכית" כמו מיכאל, אבל גם פסיכולוגית, אז אנסה להענות לאתגר של שאלתך החכמה. סיפטומים פיסיים תמיד קשורים גם למצב הפסיכולוגי הנפשי והרוחני של האדם. לעיתים אדם "בוחר" בסימפטומים שנראים על פניו כפיסיים בלבד, אבל גם אז הם מחמירים במצבי מצוקה נפשית. הסיפמטומים ה"נפשיים" הם מבלבלים כי יש לנו נטייה לראותם כ"נפשיים" אישיותיים אבל הם פיזיים לא פחות מאסטמה קרון או רגל שבורה. רק שיש נטייה לייחס מצבי רוח ומחשבות אובססיביות ומצבי תודעה מבולבלים כמו מאניה ופסיכוזה לאישיות ול"נפש" למרות שהפסיכיאטריה מוכיחה במחקריה שהבסיס לכל המחלות הנפשיות הוא כמובן כימי וביולוגי ותורשתי, ולא רק פסיכולוגי וסביבתי. כחולת נפש, הרבה פעמים התפללתי שהסיפמפטומים ה"נפשיים" שלי יומרו בסימפטומים פיסיים. הלוואי כך אמרתי, שאני אשבור איזה יד או רגל ונורא יכאב לי בגוף ואז יהיה לי קצת מנוח מייסורי הנפש. ואכן פעם אחת בתקופת לחץ מאד גדולה שברתי רגל, וזו היתה הקלה כל כך גדולה לקבל חופשה מהעבודה, על רקע פציעתי, כשמה שבאמת הייתי צריכה זו מנוחה מהלחץ הפסיכולוגי. זה נפוץ ומוכח מחקרית שאנשים עם מחלות נפשיות שמתגלה אצלם מחלה פיסית קשה כמו סרטן למשל, מתארגנים עם הסימפטומים הנפשיים ויש הקלה בולטת במצבם הפסיכולוגי, באופן פרדוקסלי, כשהם נלחמים על חייהם. לכן התופעה עליה את שואלת בהחלט ידועה ומוכרת בקליניקה ובמחקר. ראיתי שאת שואלת על סיפמטומים מדומים ולא ממשיים, וגם כאן זה אפשרי, שוב מתוך המשאלה לא להיות חולה בנפש אלא בגוף... נקודות מנחות להסתגלות חיובית בעיני זה קודם כל לא להיות לבד עם המצוקה. חברים, טיפול, חוגים, מועדון חברתי, תחביבים, התנדבות- גם במצב הנפשי הקשה- יכולים להיות מנוף להחלמה. עזרה לזולת, בה אתה הנותן גם כשאתה עדיין פצוע, פעלה עלי פעולה של קסם מהיר ולכן אני כל כך מאמינה שחולי נפש צריכים להיות מטפלים בעצמם. חשוב לא לשכוח את הגוף ולהתמיד בפעילות גופנית בהתחלה נימרצת כמו הליכה, שחייה או אירובי, וכשהמצב מתאזן יותר אפשר גם יוגה או משהו יותר "רגוע". לא לשכוח גם תזונה מאוזנת, שעות שינה תקינות, ואם יש צורך גם תרופות, פסיכיאטריות או אחרות, כל אחד לפי הניסיון שלו עם מחלתו. ולסיום, בעיני חשוב להתחבר לאיזו משמעות של הסבל, דרך עיון וקריאה במקורות רוחניים המדברים על שאלות מוסריות ורוחניות. מנסיוני האישי ומהכירות שלי עם אנשים שסובלים ממחלות נפשיות ומבעיות פסיכולוגיות, מדובר באנשים שמחפשים דרך, שואלים על משמעות החיים, ומסרבים לקבל תשובות שטחיות. חופרים אנחנו בנשמתינו, כדי למצוא מנוחה. לי הרוחניות היתה הדרך הכי משמעותית. יש שהאומנות אצלם היא המפתח. אני כותבת המון וזקוקה להרבה שיתוף והקשבה. בגלל זה אני משתפת אתכם כאן כל כך הרבה. זה מרפא אותי. ולגבי וויניקוט- למה את מתכוונת מגבלות בתורתו? למיטב הכירותי עם תורתו וויניקוט תמיד מייחס את עבריינות הילד למצוקה בשנת חייו הראשונה ולכשל הסביבתי- הורי בגידולו. הוא אינו רואה מגבלות בתורתו, לא מאמין כמלאני קליין שילד נולד לתוך עבריינות אלא משתמש בה כמוצא למצוקתו הפנימית. אשמח לענות על עוד שאלות על וויניקוט כי דווקא קראתי אותו הרבה לקראת בחינת ההתמחות שעברתי לא מזמן. מקווה שעזרתי. יום טוב, תמי.
אני לא חושבת שהאינטרנט הוא מקום רציני למבחן מיקצועי בפילוסופיה. זה אולי מסביר את טיב העצות.
לפאני תנסי למצוא חומר על ganser syndrome כל טוב דר' גיורא הידש
האם סימבסטטין גורם לדכאון קל?
למנחם לא שמעתי שזו תופעת לוואי מוכרת של סימבסטטין כל טוב דר' גיורא הידש
אורחת שלי מארה"ב לוקחת ZOLOFT ו- ADDERALL. נגמר לה מלאי התרופות. איזה תרופות מקומיות ישנן שמכילות מרכיבים זהים/דומים? איפה ניתן להשיגן בהקדם ומי יכול לתת מרשם לתושב חו"ל? במידה והיא חווה מצוקה כלשי בגלל הפסקה זמנית בלקיחת התרופה-לאן ניתן לפנות? (היא אזרחית ישראלית המתגוררת בארה"ב-ללא ביטוח רפואי מקומי)
זולופט=לוסטרל, כל רופא יכול לרשום לוסטרל. עם מרשם רגיל של כל רופא ניתן לפנות לבית מרקחת ולקנות באופן פרטי. אדרל- תרופה להפרעת קשב. בארץ קשה-מסובך לתת אותה למבוגרים כי היא שייכת לנרקוטיקה וגם איננה מיובאת אלא ביבוא אישי עם אישור מיוחד ממשרד הבריאות.
לדנה תודה לדור ואני מצטרף לדבריו. בארץ אין ברירה אלא לפנות לרופא פרטי אם יש צורך בתרופות או לחדר מיון בבית החולים הקרוב לאזורכם. אני מקווה שיש ביטוח רפואי ואז היא תקבל החזר מחברת הביטוח כאשר תחזור לארה"ב. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום לך ד"ר הידש בת 57,פנתי לרופאת המשפחה לפני יומים בעקבות מצב רוח ירוד מזה חודשיים .חוסר אנרגיות עצבות דפיקות לב מואצות בזמן מנוחה.נעשה לי א.ק.ג והוא יצא תקין רופאת המשפחה המליצה לי לקחת רסיטל 1 כדור ליום 20 מ"ג אותו התחלתי ליטול לפני יומיים.המפנה במצבי לרעה חל אחרי ביקור של בני ונכדי אצלי מלפני חודש וחצי.הפרידה עושה בי שמות וזה גם קורה לי כל פעם כשאני חוזרת מביקור אצלהם(חיים בחו"ל).האם אכן זה הכדור שיכול להחזיר אותי להרגיש טוב יותר וכמה זמן עלי ליטול אותו.זו פעם ראשונה בחיי שאני נוטלת כדורים נגד דכאון. האם לדעתך ד"ר זה גם המינון הרצוי? אודה לך מאד עבור התיחסותך
לר. הרסיטל היא תרופה טובה ומקובלת לדיכאון וחרדה וזה המינון המקובל. אפשר להירגע. כל טוב דר' גיורא הידש
למרות שלא בוצעו מחקרים לגבי יעילות התרופה רמוטיב לחרדה חברתית,נראה כי התרופה משפיעה על הניצול החוזר של הסרוטונין והנורדנארלין(נכון?) ולכן יכולה להיות גם יעילה לטיפול בחרדה חברתית?
לסקרן אתה צודק ויש הגיון בדברים כפי שכתבו קודם, אבל בכל מקרה צריך לנסות ולבדוק את התגובה של כל אחד ואחד. מחקרים לא נעשו ולכן לא הוכחה יעילות בחרדה חברתית אבל איני מכיר מחקרים שמצאו שהרמוטיב אינה יעילה. כל טוב דר' גיורא הידש
לכבוד ד"ר גיורא הידש שלום רב, שמי נועם, בן 24, מסיים לימודים בעבודה סוציאלית ובקרוב מקבל רישיון לעסוק בכך. לאחרונה אני סובל מ-OCD שמשפיע על תפקודי היומיומי, והחלטתי ללכת לפסיכיאטר בקופת החולים שאלייה אני משתייך, ולבקש ממנו טיפול תרופתי ("הפתרון הקל והמהיר"). הוא רשם לי ציפרלקס 10 מ"ג. ושילמתי חד פעמי עבור ביקור במרפאה ואין צורך יותר לשלם עבור הביקורים. שאלותיי הן: 1. האם המידע מועבר, האם מתבצע רישום ? ואם כן למי ? (ביקור אצל פסיכיאטר) 2. איזה סוג של מידע מועבר ? 3. האם המידע מסווג ? ולמי הוא נגיש ? 4. האם הוא נמחק ? כמו כן... 1. האם יהיה לי בעיה לקבל רישיון לעסוק בעבודה סוציאלית לאחר שביקרתי אצל פסיכיאטר וקיבלתי תרופות ? 2. האם יהיה לי בעיה להתקבל לעבודה בבריאות הנפש לאחר שקיים רישום שהלכתי לפסיכיאטר ? 3. במקרה ואחתום על ויתור סודיות רפואית: האם המידע נגיש ? למי הוא מועבר ?היכן בודקים ? ועוד... היות ואני (בקרוב) איש מקצוע, אשמח לתשובות מפורטות ככל האפשר. אודה לתשובתך בהקדם. בכבוד רב, נועם
נועם היקר אני פסיכולוגית קלינית שחולה במניה דפרסיה, ורק לאחרונה יצאתי מהארון בעבודה וסיפרתי על מחלתי הנפשית. מנסיוני הלא פשוט אני ממליצה לך לא להסתיר את המחלה או הבעיה מהמערכת. אם אתה איש מקצוע טוב אתה תקבל את הרשיון, גם אם אחרי בדיקה, בכל מקרה. להסתיר יסבך אותך כי אם תרגיש לא טוב לא תוכל להעזר במערכת, לא תוכל לקחת חופשת מחלה, לא תוכל לבדוק את התיפקוד שלך כשאתה חולה מול מטופלים. לי ההסתרה מהמערכת גרמה המון סבל. אם תגיד למערכת תצטרך אולי לעבור וועדה פסיכיאטרית. זה עשוי להיות מעט לא נעים, מן וועדת שפיות שכזאת, אבל אם אתה מאוזן אין שום סיבה שלא יתנו לך לטפל. יבקשו בטח המלצות מהמטפלים שלך. הבעיה הפסיכיאטרית ממנה אתה סובל יכולה מאד לעזור לך בעבודתך עם חולים הסובלים מבעיות דומות. מצד שני כדאי שתהיה מכוסה מבחינת ביטוח מקצועי ולא תסתיר את הבעיה, למרות הפחד מחשיפה. זאת אני אומרת אחרי שנים ארוכות וקשות של הסתרה, שבאו על סיומן רק לאחרונה, אחרי שסיימתי את המומחיות. אני שמעתי על פסיכולוגים קליניים עם סכיזופרניה אפילו, שנתנו להם רשיון לעבוד. אני משוכנעת שיתנו לך רשיון כי הפרעת חרדה היא לא חמורה והיא קלה יחסית לטיפול תרופתי ולאיזון, ואין בה גם בעיות של שיפוט כמו במצבים פסיכוטיים. הנה אני, שהייתי פסיכוטית 3 פעמים בחיי, ובדיכאון קשה, גיליתי את עצמי למערכת שעדיין רוצה אותי בה. אם אתה איש מקצוע טוב, אין לך מה לחשוש. אתה מוזמן לכתוב לי גם למייל אם אתה צריך יותר פרטים. בברכת הצלחה ובריאות, תמי.
תמי היקרה ! תודה רבה ! ! ! אני שמח לשמוע ממך, שמח לשמוע שאת אשת מקצוע (פסיכולוגית קלינית) מצד אחד ומצד שני שאת מתמודדת עם מאניה דיפרסיה, ושבנוסף "יצאת מהארון" במקום העבודה. מדוע ? משום שזה מספק פרספקטיבה נוספת: אנשים מתמודדים עם מוגבלויות, אך למרות הקושי מצליחים בחיים ומגיעים למעמד גבוה. זה חיזוק טוב בשביל אנשים כמוני. החברה/המערכת הטיפולית מקבלת אותך למרות הכל, ושומרת אותך בתוך המערכת ולא מסירה אחריות. שהפרעות נפשיות אינן תירוץ לחוסר הגשמה עצמית. וכמובן השיחרור שאת בטח מרגישה שהסוד יצא החוצה לאחר שנים ארוכות. ועוד ועוד ועוד..... הקלת עליי מאוד, ועשית לי את היום ! שוב תודה. וישר כוח ! בכבוד רב, נועם.
שלום אני סובל מחרדות והתקפי חרדות ופחד מלהשתגע מזה כבר. שמעתי על תרופה בשם רמוטיב שהיא טבעית אבל צריך מרשם רופא רציתי לדעת כמה דברים 1.איך התרופה הזו? 2.האם אחרי שאקח אותה אנילא יוכל לקחת ציפרלקס וכאלה...? תודה
מידע על רמוטיב : http://www.rafa.co.il/Index.asp?CategoryID=224&ArticleID=497 אני לא יודע אם אפשר לשלב עם ציפרלקס , אם לא יעזור בהחלט ניתן לקחת ציפרלקס במקום .
רמוטיב מאושרת לטיפול בדיכאון קל עד בינוני. היא איננה מיועדת לחרדה או התקפי פאניקה. אמנם הקשר בין דיכאון לחרדה ידוע אבל לא הוכח שרמוטיב יעילה גם למטרה זאת. לכן בשלב זה מומלץ להסתייע בתרופות שהוכחו כיעילות לכך- סרוקסט, ציפרלקס ואפקסור.
לאייל תודה למשיבים ואני מטרף לדבריהם. אין טעם ליטול רמוטיב עם ציפרלקס כי מדובר בשתי תרופות מקבילות, עדיף תרופה אחת בלבד מאשר שתי תרופות עם מנגנון פעולה דומה לאותה המטרה. כל טוב דר' גיורא הידש
אני לוקחת רמוטיב בערך 12 יום ואני מרגישה עלייה חדה בחשק המיני. ואני לא רואה סיבה אחרת לזה וכמו כן זה לא נרגע. האם יכול ליהיות קשר בין זה לבין נטילת הכדורים? זה קצת מטריד אשמח אם אענה בקרוב.
זו שוב אני, אני פשוט אבהיר, מעולם קודם לכן לא אוננתי ובשבוע האחרון קצת לאחר שהתחלתי לקחת רמוטיב זה ממש קשה לי, כמעט בלתי נשלט.
שלום, סבתא שלי חולת אלצהימר. היא מדברת שטויות כמו לדוגמא שהיא צריכה לחזור לדירה שלה ושמישהו צריך להסיע אותה לשם. רציתי לדעת איך צריך להגיב לזה האם צריך לספר לה את האמת שיש לה רק בית אחד והיא גרה בו או שלהסכים עם מה שהיא אומרת כדי לא להכניס אותה למצבי חרדה? מצבי החרדה נוצרים כאשר אנחנו אומרים לה שאין לה עוד בית ואז היא נהיית לחוצה ודיכאונית.
לאירנה בגיל המבוגר קודם כל צריך לחשוב על מרכיב של דיכאון ואולי לנסות טיפול נוגד דיכאון, כמובן שכדאי להתייעץ עם הרופא המכיר אותה. בקשר לשאלתך, אין תשובה חד משמעית, כמובן שקשה להסכים אתה אבל מצד שני לא צריך לבייש אותה או לגרום לויכוח. כך שאם אפשר לדבר על כך בלי לפגוע כדאי להעיר לה, אם ההערה גורמת רק לריב אז לוותר ולא לענות, לנסות להסיט את השיחה לנושא אחר. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום רב ד"ר הידש, לקחתי בעבר סרוקסט וזה השפיע עלי טוב אבל שמנתי ואז רופאת המשפחה שלי החליפה לי לציפרלקס, האמת שעם הציפרלקס אני צריכה לעתים להוסיף קסנקס בלילות כי בלילה יוצאים כל השדים ואז כל המחשבות הרעות יוצאות. זה בנוסף לנוקטורנו שאני לוקחת לשינה כי אני לא נרדמת. לאחרונה אני מאד משתעלת והתחלתי לחקור את את עצמי וגיליתי שבאלון המצורף לציפרלקס כתוב ששיעול זו אחת מתופעות הלוואי שלו, אז רציתי להתייעץ איתך א. האם זה נכון וב. בהתחשב בזה שאני לא ישנה טוב , ויש לי יתר לחץ דם , ריפלוקס ואני משתעלת מה יהיה התחליף המתאים לי לציפרלקס? בתודה מראש אסתר
לאסתר לדעתי השיעול אינו קשור לציפרלקס, למרות שאת אומרת שכתוב כך. בקשר לשיעול הייתי פונה תחילה לרופאת המשפחה כי הגיוני שהשיעול קשור לדבר גופני אולי לרפלוקס? אחרי שתי תרופות הפועלות על הסרוטונין אפשר לחשוב על תרופה מקבוצה אחרת כמו האפקסור או הצימבלטה. כל טוב דר' גיורא הידש
בעלי אסף עיתונים מלפני שנים רבות. העיתונים נערמו בחדר גדול וריק שהתפנה לאחר עזיבתם של הבנות. כבר צהובים ואינני רואה אותו מתפנה לעבור עליהם. לא נכנסתי זמן רב לחדר מכיוון שהיה עמוס ולא שמתי לב זמן רב על המצב. הייתי בשוק כשנכנסתי לפני זמן מה, לא הועילו הסברים ובקשות בכל מיני שיטות.. בעלי בשלו שהוא יעבור עליהם ואין לי מה לדאוג. היום הזמנתי את החברה שאוספת העיתונים בחצרות למחר לאיסוף העיתונים (דרך אגב הוא אוסף לא רק עיתונים.. וקשה לו לזרוק דברים) לא יידעתי את בעלי. הודעתי לו מס' פעמים שאני אצטרך לעזור לו לפנות החדר בלי ברירה. תגובתו היתה: תפני גם את עצמך". שאלתי היא האם עלי להיות בבית כאשר הוא יחזור מחר מנסיעה מחוץ לעיר או להשאר? בת אחת דואגת שיקרה לו משהו.. ובת שנייה דואגת שיקרה לי משהו.. ושכדאי לי להתרחק ולחכות שיירגע. אם תוכלו לייעץ לי כבר היום בלילה אפילו אשמח מאד לקבל את דעתכם. בתודה וכל טוב. חשוב! בעבר היה איזה אירוע מעט אלים איתו, וקיבל אזהרה מהמשטרה. זה היה חד פעמי.
היי קראתי את הודעתך וברשותך לדעתי תשאירי עוד קצת את העיתוינם בחדר ותנסי להגיע איתו אולי לפסיכולוג או רופא המשפחה שמכיר אותו שידבר איתו, ויאבחן את הבעיה חבל שתגיעו לאלימות בהצלחה
תודה על ההיענות המהירה ועל הכוונה הטובה. שכחתי לציין שכבר אי אפשר להכנס לחדר, וכשהבאתי מישהו מהחברה שאוספת עיתונים הוא ציין שמדובר בכ-2 טון. וזה אומר שממש כבר מסוכן להכנס לחדר, גם לנו וגם לשכנים שגרים מתחתינו. בקשר לעזרה, בעלי נמנע מהאנשים שלא הולכים לשום טיפול. בעבר היינו בטיפול אצל עובדת סוציאלית וזה לא החזיק מעמד. ניסיתי להעזר ברופאת המשפחה ובעוד עובדת סוציאלית - לשווא. נראה לי שאני אהמר בכל זאת. זה כבר בלתי נסבל!
לקחתי עוגיות חשיש שתי עוגיות וזה הפעם היחידה בחיי שאכלתי חשיש היה לי בעבר התקפי חרדה ודכאון בינוני ובשנה וחצי האחרונות נעלמו לי התקפי החרדה והדכאון נעלם כמעט לצמיתות רק אולי לפעמים הייתי עצבני קצת וכאלה אבל טיילתי בחו"ל חצי שנה ונהנתי אתה רוצה להגיד לי שמאכילת 2 עוגיות אני יכול לפתח מחלת נפש שהיא לא התקפי חרדה ודכאון אלא מששהו חמור מזה?
כמו שכתבתי מקודם, מוצרי קנאביס (כולל חשיש) יכולים לגרום להתפרצות הפרעות פסיכיאטריות שונות (חרדה, פסיכוזה, דיכאון ועוד), יותר מכל סם פסיכואקטיבי אחר, אצל אנשים שרגישים לסם זה. נכון שרוב המשתמשים בחשיש לא מגיבים בהתפרצות של הפרעה נפשית, עקב שימוש בחומר, אבל עובדה שאתה כן. הפעם זה היה חרדה. בפעם הבאה זה יכול להיות גם פסיכוזה. אי אפשר לדעת מראש. כפי שציינתי מקודם, מחקרים מראים שדווקא סמים אחרים כמו אקסטזי, LSD ואפילו הירואין, פחות מסוכנים מקנאביס מהבחינה הזאת (סיכון להתפרצות הפרעות נפשיות).
בהמלצת רופא משפחה התחלתי לקחת ציפרלקס לטיפול בדיכאון. נרשם לי 5 מ"ג לתקופת התסגלות ולאחר מכן לעלות ל 10 מ"ג. לאחר 4 ימים של בחילה ועייפות, התחלתי להרגיש טוב ואפילו תחושות של "החיים יפים". האם זה יתכן שהתרופה כבר משפיעה או שזה מקרי. האם לעלות ל 10 מ"ג או להשאר ב 5. תודה
לכלנית המינון המומלץ של ציפרלקס הוא 10 מג' ביום. ידוע שהציפרלקס מתחיל להשפיע מוקדם יחסית לשאר התרופות, לעתים גם מוקדם מאוד כפי שיתכן שקרה אצלך. כל טוב דר' גיורא הידש
האם יעוץ/אבחון פסיכיאטרי ראשוני דרך קופת חולים יכול לגרום לי נזק בהתקבלות לעבודה? (חותמים על ויתור סודיות לצורך ביטוח מנהלים). פרט לכך,האם הרישום הזה יפריע לי במישורים אחרים?
אם אתה לא עובד ומצבך קשה לכל פגישה שתלך יראו שמשהו לא בסדר . אם אתה עובד, במקום עבודתך ישימו לב שמשהו לא כשור אצלך לא משנה. עכשיו, אם אתה מתפקד "רגיל" כדי מאוד לא ללכת דרך ק.חולים וכן באופן פרטי. תדע שסתיגמה קיים. תלוי מה מצבך אפשר גם לפנות לפסיכולוג. לא לפנות זה הגרוע ביותר כי הבעיות לא תפתרו ואפילו יכולים להדרדר. בהצלחה.
לאייל כל ביקור בקופת החולים נרשם. בעיה נפשית היא כמו כל בעיה/מחלה אחרת. אין זה יתרון אבל פעמים רבות אין גם בעיה להתקבל לעבודה או בנושאים אחרים. כל טוב דר' גיורא הידש
גם כשהולכים דרך פסיכיאטר פרטי עלות התרופות יקרות- כך שבאם ההוצאה קשה יש בכל מקרה להביא מרשם דרך קופ"ח ובכלל בימינו אלו מי לא מטופל נפשית?
התחלתי שימוש בויפאקס 150 מ"ג ביום( 2 כדורים ) מהו המינון המקסימלי של תרופה זו ? תודה.
לשי המינון המקובל הוא מ 75 מג' ביום ועד 300 מג' ביום. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום, האם התרופה נרדיל ניתנת להשגה ע"י טופס 29 ג' בלבד? או שניתנת להשגה בלעדיי הטופס?
לנוני איני יודע בדיוק, לפי דעתי אין בעיה והתרופה מותרת לשימוש בארץ ולכן לא צריך את 29 ג', הבעיה עם התרופה שאין היא מיובאת באופן מסודר ולכן יש צורך ביבוא אישי. אבל זו תשובה "הגיונית" כיוון שבעבר התרופה הייתה רשומה בארץ, אבל איני בטוח בתשובתי. כל טוב דר' גיורא הידש
לנוני אני השתמשתי בתרופה נרדיל ויש לה תופעות לוואי קשות החל מעליה גבוה במשקל חוסר בתפקוד המיני ועוד כול מיני תופעות לוואי לא נעימות אני מציע לך לנסות תרופה אחרת אני הפסקתי את השימוש בה
בגלל חוסר תיאום עדיין בתרופה קבועה אני עם קלונקס באופן קבוע 2 כדורים של 0.5 ביום והיו תקופות של אף יותר כבר קרוב לחצי שנה מה אני עושה? האם כדאי להחליף לתרופה פחות ממכרת והאם ניגרם לי נזק מכך כמו כן, ברצוני לשאול באם התרופה בונסין גורמת לנשירה , או שחרדות ומתח והאם זה הפיך תודה
לאילנה הדבר החשוב הוא מה מצבך הנפשי ומה האבחנה. באופן כללי הקלונקס נוגדת חרדה ואם היא שפרה את המצב אז צריך לשקול האם להחליף אותה או להמשיך איתה. בכל אופן התרופה אינה מזיקה בשימוש לטווח ארוך והבעיה היחידה היא ההתמכרות. סביר להניח שנשירת השיער היא מהמצב הנפשי. כל טוב דר' גיורא הידש
תודה האם ברגע שהמצב הנפשי משתפר השיער חוזר לקדמותו? אני סובלת מחרדות ודיכאון שהתגברו למרות שאני לוקחת חודש בונסרין האם צריך להחליף גם תרופה זו בגלל שהיא לא מששפיעה עלי וגורמת לי לעצבנות וגם לא מרדימה המצב כבר בילתי נסבל ניסיתי כבר 4 תרופות ואין שיפור
תרופות שדומות לקלונקס 0.5 מ"ג אך פחות ממכרות- אסיוול 5 מ"ג, או טרנקסל 5 מ"ג. שניהם בנזודיאזפינים ארוכי טווח (בדומה לקלונקס) אך בשימוש ארוך טווח בד"כ ישנה פחות התמכרות אליהן. הבעיה העיקרית בהתמכרות זה הסבילות- הרצון או הצורך לעלות במינון עוד ועוד עד למינונים מאד גבוהים. בונסרין איננה מיועדת לבעיות חרדה אלא לדיכאון בלבד (או בעיות שינה). תרופות נגד דיכאון היחידות שנמצאו יעילות נגד חרדה הן מסוג SSRI או SNRI ולעיתים רחוקות גם מס' מצומצם של תרופות טריציקליות או MAOI.
לאילנה כאשר המצב הנפשי ישתפר אז גם השיער יחזור להיות רגיל, במידה וניסית כבר מספר תרופות יש מקום להתייעץ עם רופא נוסף ולראות האם ניסית תרופות מקבוצות שונות וכמה זמן כל תרופה? אולי הוא ימצא פתרון? כל טוב דר' גיורא הידש
שמי שי ואני בן 24 ויש לי דיכאון כבר שבע שנים יש לי כמה שאלות. א. האם ידורע לכם אם בקופ"ח לאומית יש החזר על התרופה אדרונקס? ב. קשה לי מאד להתרכז, האם ניתן לעשות משהו בנושא? (בעבר ניסיתי לקחת ריטלין וזה לא עזר) ג. האם יש לי סיכוי לצאת מהדכאון הזה?
שי, כנראה שלא בקופ"ח לאומית, קבל קישור מאתר drug http://drug.co.il/bygeneric.asp?gen_id=1204&drugID=4436 יש רק במאוחדת ,מכבי וכללית.
לשי על תרופות אני לא יודעת לענות לך. אבל לגבי השאלה של הסיכויים לצאת מהדיכאון, בתור אופטימיסטית נצחית אני אומרת שכן, אנחנו תמיד יכולים לצאת גם מהמצבים הכי קשים, כל עוד אנחנו חיים, תמיד יש תקווה. תרגיש טוב, תמי.
בנוסף לתרופות טיפול פסיכולוגי קצר מועד יכול מאוד לעזור
לשי תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם, גם בנקודה שדיכאון זה מצב חולף וגם בנקודה שטיפול פסיכולוגי עשוי להועיל מאוד. מה שחשוב שתהיה בטיפול הרבה יותר אינטנסיבי והדוק ממה שהיית בשנים האחרונות, ומוטב להתחיל כעת. תפנה למרפאה לבריאות הנפש של בית החולים הכללי הקרוב לאזור מגוריך. כל טוב דר' גיורא הידש
שלוםרב, דר. הידש, תודה רבה על הנוכחות שלך בפורום הזה מידי יום. קרה בעבר שתשובתך עזרה לי מאוד...ועצם הידיעה שאתה "כאן" מעודדת. שאלתי היא בנוגע לתרופות לפני שנה סיימתי טיפול של שנתיים עם לוסטראל - תרופה נהדרת ששינתה את חיי. במהלך השנה שאני ללא תרופה אני מסתדרת נהדר ובמיוחד אחרי טיפול קוגנטיבי. הבעיה היא שהעליתי במשקל 15 ק"ג במהלך השנתיים הללו - ולצערי, לא מעט חיכוכים עם הבעל בנוגע לחוסר חשק מיני שהפריע לנו מאוד. היום, בעקבות מלחמת לבנון אני מוצאת את עצמי חווה מתחים פנימים שוב, חרדות קלות ונשלטות, חולשות ודיכדוך. הרופאה ממליצה לחזור לתרופות, אלא שאני מסרבת לחזור לתופעות הלוואי הללו. מה דעתך? מה עושים? הצילו...אני לא רוצה להשמין עוד כי זה כבר פוגע בבריאות, ואני מאוד אוהבת את בעלי ולא רוצה לפגוע בזוגיות שלנו. אני יודעת שאי אפשר להשאיר עוגה שלמה אחרי שטועמים ממנה - אבל אולי יש פתרון אמצע? המון תודה על התייחסותך
שולה, שווה אולי לחכות עוד כמה ימים, יש הסדר הפסקת אש כך שצפויה הקלה בתחום הבטחוני, במידה ולא עוזר ישנם עוד כדורים שיכולים לעזור ושלא יהיו להם תופעות לואי ,או פחות תופעות לואי, לדוגמא הפרוזק או החלופות שלו פחות גורמות להשמנה או בכלל לא בדרך כלל , (מנסיוני האישי פחות משמינות מרסיטל ומסרוקסט). כך שזו התאמה אישית צריך למצוא את הכדור המתאים. במידת הצורך פני לרופא פסיכיאטר להתאמת כדור הכי טוב בשבילך.
לשולה אני שמח מאוד שאת מהססת ולא מיד "רצה לתרופות", נכון שאפשר לחכות ולקוות שמחר יהיה כבר שקט כפי שדורון כתב, אבל אפשר בינתיים להעזר בתרופות הרגעה מדי פעם מסוג לוריוון וואבן שאפשר ליטול אותן לפי הצורך ולא באופן קבוע, הן גם אינן גורמות להשמנה או פגיעה במין. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום אב, אבי ככל הנראה קיבל את מחלת הדיכאון בירושה מאימו. כל שהנים הוא "התגבר" עליה בעזרת שתייה ועישון.בנוסף סבל מאי שקט שלא נתן לו לישון וכן נהג ונוהג להתקלח מספר פעמים ביום. בשנה האחרונה חלה הידרדרות כשאר הוא נתקף במצביי רוח משתנים,נהיה חסר סבלנות, מסוגר בעצמו ועצבני. אימי התעקשה שיילך לרופא המשפחה (כי הוא נסרב בתוקף להודות שבעייתו מצריכה ביקור אצל פיסיכיאטר) והוא נתן לו cipralex . אבי סרב לקחת את הכדור. אימי שכבר לא יכלה לסבול את התנהגותו החילטה לתת לו את הכדור ללא ידיעתו (חצי כדור בבוקר בתוך דנונה וחצי בערב בתוך דנונה) - אחריי 3 ימים חל שיפור בתנהגות . מה תוכל לייעץ לנו להמשיך לעשות ?
אם חל שיפור אולי עכשיו אפשר לדבר איתו ולהסביר לו על הצורך לפנות לפסיכיאטר. אמך לא יכולה להמשיך לתת לו תרופות ללא ידיעתו הרבה זמן. בסוף הוא ידע ויכול לבצע בעיה גדולה מאוד. זה לא אוגן כלפי אמך התפקיד שהיא לקחה לעצמה.
לדגנית הרבה פעמים בחיים יש פער מאוד גדול בין מה שצריך ונכון לעשות ובין מה שאפשר לעשות. כך שאני בכלל לא שיפוטי ורק מי שהיה במקום הזה באמת מבין מה עובר עליכם. ואומר רק שכל מה שעוזר יבורך. כל טוב דר' גיורא הידש
קבלת טיפול רפואי חייבת בהסכמה מדעת של מקבל הטיפול. מה שאמך עושה זה שימוש לרעה בתרופות וגם עבירה על החוק. פסיכיאטר (או רופא אחר) עם מצפון צריך לשמור על החוק ועל הגבולות המקובלים, במיוחד כשאין כאן סכנה פיזית מיידית.
הבן אדם לא מודע לבעיותיו, מה שקורה לפעמים לאנשים במצב כזה. שימוש בתרופה הזו ללא ידיעתו, משפר את חייו, אפילו שאין סכנה ממשית לחייו אבל עם הזמן מצבו יחמיר וזה יכול להוביל לפגיעה עצמית או גרוע מזה חוסר ידיעה והתנתקות מן המציאות. מה רע בזה? נכון שזה לא מוסרי כביכול אבל.. אני חוויתי וחווה מקרה של חוסר טיפול ותאמין לי שזה מחמיר מאוד עם הזמן לכן לדעתי זה הפיתרון. אם לא יקח את התרופה הוא יסבול וגם הסביבה הקרובה אליו אל תשפוט אחרים אם אתה לא במקומם
קל לדבר על מוסריות חוק וכול.. ובנוסף לשפוט, כשלא נמצאים במצב.
שלום רב, אני התחלתי להשתמש בכדור "ויפאקס" לפני שבועיים, הכדור גורם לי לעצירות (פעם בחמישה ימים יש לי יציאה). בנוסף הוא גורם לי לבעיה בליבידו. בעלון של התרופה רשום שאם התרופה גורמת לבעיה בתיפקוד המיני אז עלי להפסיק מידית להשתמש בה וליפנות לרופא. אני מבקש לדעת מה עלי לעשות בשתי המיקרים ?
לאלמוני אין שום דבר דחוף, שתי התופעות מוכרות והן קיימות מויפקס והן חולפות עם סיום הטיפול. פעמים רבות הגוף מתרגל לתרופה ואז יש הקלה בעצירות וגם שיפור בתפקוד המיני. לכן, אפשר להתייעץ עם הרופא המכיר אותך אבל בדרך כלל צריך סבלנות. לעצירות אפשר להשתמש בכל הדברים המקובלים, פירות יבשים, פירות וכך הלאה או תה וחומרים להקלה מעצירות. לתפקוד המיני צריך סבלנות והחשק יחזור. כל טוב דר' גיורא הידש
מהי בדיוק "חרדה כללית"? אם אני סובלת מבחילות כמעט כל היום והרגשה של אי שיווי משקל בראש כבר המון זמן ולא נמצאו בעיות גופניות, מה עליי לעשות? ומה בדר"כ הטיפול לבעיה הזו? תודה.
לנועה חרדה כללית היא תחושה של חרדה (שבתחושה היא דומה לפחד) אבל ללא גורם מסויים שאנחנו פוחדים ממנו. התופעות שאת מתארת עלולים להיות קשורים לחרדה אחרי שנשללה בעיה גופנית, אבל קודם כל חשוב להגיע לאבחון אצל פסיכיאטר ולשקול אתו את האפשרויות הטיפוליות. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום נועה, אני לא מומחית גדולה, אבל יש לי קצת נסיון עם האבחון הזה של "חרדה כללית". למעשה אני נמצאת תחת הכותרת הזאת כבר קרוב ל-10 שנים, כולל לקיחת תרופות 5 שנים. האבחנה עלתה כמובן בגלל תחושות רעות שלא נמצאה להם סיבה בבדיקות הגופניות. ועשיתי לא מעט בדיקות. כיון שעדיין אני מרגישה רע, אני מנסה שוב ושוב ללכת לרופאים, המילה חרדה מסבירה להם את הכל. רק לאחרונה כששוב באתי בתלונות לנוירולוגית היא הבחינה בתנועה חשודה ושלחה אותי לבדיקות נוספות. בעקבות כך הלכתי שוב באופן פרטי למומחית, ואיכשהו הגעתי דרכה גם לבלינסון, ושם ראש מחלקת עצבים הציע שאתאשפז כדי שיבדקו את העניין לעומק. 10 שנים ורק עכשיו אני זוכה לבדיקה מאד יסודית. אני עוד לא יודעת מה יהיו התוצאות, אבל בכל מקרה, אולי יש גם חרדה, אבל כנראה שיש שם משהו נוסף. ומי יודע? אולי החרדה הכללית היא תוצאה ולא סיבה(יש בעיות שתופעות של חרדה יכולות להיות תוצאות שלהם, אני יודעת למשל שסוג מסוים של בעיות לב הם כאלו). בקיצור- אני רוצה להגיד שחרדה כללית היא אופציה, אבל אסור לזנוח אפשרויות נוספות, וגם אם לא מצאו כלום- אולי האשם הוא ברפואה שעוד לא יודעת הכל, ולא בחרדה כללית. אל תתני לרופאים לומר "חרדה כללית" ולהרגיש פטורים. כמובן, שאם יוחלט על תרופות פסיכיאטריות וזה גם יעזור ויפתור את הבעיה - אז כנראה שזו הייתה הבעיה.(במקרה שלי, התרופות הקלו, אבל לא על כל התופעות, ועדיין היה לי קשה). בהצלחה! אם תרצי אפשר להיות בקשר דרך האימיילים הפרטיים. דרך אגב, בת כמה את?
רציתי לשאול אם פרפנן גורמת לפיגמנטציה... האם היא יכולה לגרום לאקנה כמו רספרדל וסרוקוול? האם עלולה לגרום נזק לכבד? האם היא ניתנת לפסיכוזות אחרות מלבד סכיזופרניה- אם כן אלו? האם היא ניתנת גם לבחילות (שלא נובעות ממחלה פיזית)? האם היא יכולה לגרום לאוסטיפורוזיס דוגמת זיפרקסה? תודה רבה
לאלמה פרפנן לא גורם לפיגמנטציה או אקנה וניתנת לכל סוגי הפסיכוזות, לעתים היא מרגיעה את מערכת העיכול ולכן עשויה לעזור גם נגד בחילות. היא אינה גורמת לאוסטאופורוזיס ועלולה במקרים נדירים לגרום לנזק לכבד כיוון שהיא מתפרקת בכבד. בכל אופן כל תופעת לוואי לכל תרופה אינה קיימת אצל כל מי שנוטל את התרופה, את שואלת לגבי תופעות לוואי נדירות שרק מעטים מנוטלי התרופה סובלים מהן. כל טוב דר' גיורא הידש
אני בת 22, סובלת מדיכאון כנראה כבר מגיל 16 ... רוב הסיכויים שזה גנטי אבל יש הרבה דברים שמשפיעים, אני שמנה, אני מרגישה בודדה, קשה לי להתחבר לאנשים ולדבר איתם אני מרגישה משעממת כל הזמן וגם אין לי תחביבים או דברים שאני אוהבת לעשות. אני נמצאת בבית בעיקר, וזה מה שעשיתי בשנים האחרונות, אבל אחרי הצבא יצאתי מהבית, גרתי לבד תקופה, נפתחתי יותר יצרתי קשר עם מישהי מהלימודים והתקרבנו ...אבל עדיין היה משהו חסר, הרגשתי ריקנות. לאחר מכן היתה תקופה של חצי שנה בערך שהייתי בבית, חיפשתי עבודה ללא הצלחה ושקלתי לקחת כדורים נגד דיכאון. הלכתי לרופאת המשפחה שלי וביקשתי ממנה מרשם לתרופות. היא נתנה לי מרשם לרסיטל שעדיין לא לקחתי. החלטתי לחכות עם התרופות כי בתקופה הזאת מצאתי עבודה ורציתי לראות איך זה יסתדר.. כי השירות הצבאי והמגורים לבד ממש עזרו לי , רציתי לראות איך זה ישפיע עלי.. אבל עדיין יש לי אותן בעיות : אין לי חברים, קשה לי להתחיל לדבר איתם כי אני מרגישה משעממת כמו שאמרתי ונמאס לי מהכל בימים האחרונים המשפחה שלי רבה איתי כי לדבריהם אני לא מניחה לדברים למשל אם הם מעירים על דברים שאני עושה,שאני לא מסודרת או שאני מדברת לעצמי למרות שלדעתי זה לא נכון אבל אני כבר לא יודעת.. הם אומרים לי שאני מתנהגת מוזר. או קללות כמו לכי קיבינימאט למשל... אני לא יכולה לשכוח מזה ולא עוזבת אותם אני מבקשת שיגידו לי סליחה על זה ובוכה, כי פשוט נמאס לי שמתנהגים אלי בצורה מגעילה אולי זה באמת מוצדק ואולי לא אבל הם אומרים שהתגובות שלי מוגזמות כי אני בוכה וחוזרת על דברים כמו שזה לא בסדר מה שאמרו לי ושנמאס לי שמתייחסים אלי כמו לזבל, אולי אני מוזרה אבל בכל זאת לדעתי לא צריכים להגיד לי תקחי כבר את הכדורים.. לפעמים אני מצטערת שאני משתפת אותם בדברים אישים שלי, אם לא הייתי מספרת בכלל לא היו יודעים על זה. אני מאוד רגישה וגם עברתי התעללות מילולית ופיזית כשהייתי קטנה אולי בגלל זה, התגובות שלי כאלה. טוב כתבתי יותר מדי אבל רציתי לתת רקע כללי אולי יש פרטים שחשובים לתגובה ממך. מה שרציתי לשאול בעצם זה אם כדאי לי לקחת תרופות נגד דיכאון? ואם כן האם אני יכולה לעשות את זה תחת מעקב של רופא משפחה ( סודיות רפואית וזה.. לא רוצה שיכתבו שהייתי אצל פסיכיאטר) ואם התרופות לא טובות לי האם אני יכולה להפסיק אחרי חודש.. הם פועלות אחרי חודש לא? האם הפסקה של התרופות אחרי חודש או יותר גורמת לתופעות לוואי או להתמכרות? כי אני לא יודעת אם אני רוצה לקחת את התרופות האלה כל חיי... אם לוקחים אותם במשך תקופה ארוכה יש בעיה להפסיק? תודה רבה ויום טוב
נתחיל מהסוף הכדורים ממשפחת הרסיטל לא ממכרים ואין בעיה להפסיק איתם (כמובן שבהדרגה מתונה של כמה שבועות בכדי למנוע תופעות לואי), לא חייבים לקחת את הכדורים כל החיים , לפעמים לאחר נטילה ממושכת (שנה לפחות) ניתן להפסיק ולהמשיך להרגיש בטוב, בכל מקרה יותר חשוב מבחינתך ללכת ליעוץ פסיכולוגי לרדת לעומק הבעיות של הדימוי העצמי ,חברים ,עבודה וכו' את נמצאת בתחילת חייך וחשוב מאוד לעתידך לשפר את איכות חייך , בקשר לרופא משפחה או פסיכיאטר כיום אין הבדל (מבחינת הסטיגמה ) הפסיכיאטריה עוסקת כיום באיכות חיים יותר מאשר במחלות נפש ורופא פסיכיאטר יכול להתאים לך כדור בצורה יותר מקצועית כך ש יעזור לך גם לרדת במשקל (וכך להרוג 2 ציפורים במכה) , מיליונים בעולם מקבלים כדורים שמשפרים להם את איכות החיים.
ללא סתם תודה לדורון ואני מסכים לדבריו שחשוב להתחיל בטיפול, טיפול פסיכולוגי חשוב מאוד וגם אפשר ליטול רסיטל ללא סכנה גדולה. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום רציתי לדעת בבקשה תוך כמה זמן מלקיחת אינטומין רבע כדור היא מתחילה להרדים, כלומר כמה זמן לקחת אותה לפני השינה?
לבדס רצוי ליטול את האיטומין כשעה שעתיים לפני השינה לילה טוב דר' גיורא הידש
ד"ר הידש שלום רב, שתי שאלות לי לגבי ציפרלקס : 1. האם ייתכן שציפרלקס יעזור נגד חרדה לאחר שרסיטל לא עזר ? (ידוע לי שמדובר בתרופות דומות מאד) . 2. ראיתי שכתבת פה בפורום מס' פעמים שאינך תומך בעליה במינון ציפרלקס מעבר ל 10 מ"ג. יחד עם זאת אנשים כותבים לעיתים שעליה במינון הועילה להם. אני נוטלת כרגע 10 מ"ג (מזה כשבועיים) ועדיין אין הטבה משמעותית. האם אין מקום לשקול בכל זאת לנסות עליה במינון לפני שמנסים תרופה אחרת? אציין שבעבר ניסיתי כבר סוגים שונים של תרופות שלא הועילו. בתודה מראש!
לטיפול בדיכאון המינון הוא 10 מ"ג בדרך כלל , לטיפול בהפרעות חרדה המינון יכול להעלות עד 3 כדורים ביום ואפילו 4 כדורים ביום תלוי בסוג הכדור ובהפרעה.
שלום, תודה לדורון, כל מה שכתבת נכון, החומר הפעיל בשתי התרופות זהה ולכן אני מעדיף בדרך כלל לעבור לתרופה מקבוצה אחרת כמו האפקסור. אין עבודות רבות על מינונים גבוהים של התרופות למרות שמקובל לעלות במינון וכפי שאת כותבת ישנם רבים שנהנו מכך. בכל מקרה הייתי מחכה לפחות חודש ואפילו שישה שבועות עד לעליה במינון, לא כדאי לקחת מינון גבוה אם מינון נמוך היה מספיק ועושה את העבודה. כל טוב דר' גיורא הידש
מבקשת לברר לגבי שימוש בתרופות: פבוקסיל ולמוגין בהריון מינון: פבוקסיל 250 מ"ג, למוג'ין 200 מ"ג שאלתי היא לגבי הסיכונים לעובר והאןפציה להנקה לאחר הלידה בתודה מראש
ד"ר שלום הנני אב לשלושה ילדים שתי בנות ובן בכור בן 15.5 למען האמת שלושתם מוצלחים מבחינת אינטלגינציה הבנות 12-9 מאוד עוזרות ומאוד אחראיות אנו מאוד מרוצים מההתפתתחות . הבעיה היא בבן לפני כשנה לערך התחילה בעיה שהתחילה בקטן ונראה כי החמירה הבן לא מראה את צד ימין של הפנים לדוגמה גם בבית וגם אצל מפחה הוא תמיד ימצא את המקום בשולחן או בסלון כשצד ימין של הפנים אינו חשוף(לא קיימת שום בעיה פיזית או אסטטית בצד זה)גם ברגע שוא עובר אז או שהוא"ברגע האמת"מסיט את הפנים או שהוא כאילו מרם את כף ידו ומגרד את המצח על מנת להסתיר צד זה שוחחנו איתו גם אני הוא מודע אך מיד כועס"תעזוב אותי"כמובן הוא מודע לבעייתו אך לא מוכן להתייחס אליה דוגמא נוספת אפילו בשינה אני נכנס לחדר הוא מיד מסית את הצד לכרית כדי שהצד לא יהיה חשוף במכנית בכל מקום ד.א ענין זה גורם לו להתנהג בצורה מעין סההרית או יותר נכון מוזרה ולא משקפת את ההתנהגות האמיתית יש לציין כי הוא חברותי עצלן ותמיד ימצא תשובות למה לא.. אפשר לבקש ממנו כמה פעמים לנקות ולסדר כלום יש לציין דוגמא נוספת ראיתי תמונה שלו כשהיה קטן ואמרתי לאחי "איך אהבתי אותו"הבחור לא עזב אותי ומה עכשיו לא כשענתי חו הרי אתה יודע שכן כמה אני אוהב לפחות שלוש פעמים וזה היה טבעי מצידי להשתמש בלשון עבר ירד נהענין הבעיה של צד ימין מאוד מלחיצה אותי האם קיים כיוון או ידוע לך על בעיה זומ ודרך טיפולה (סליחה על אורך השאלה ותודה מראש על פועלך
לאלברט שאלת להכוונה וכיוון אז אנחנו שומעים דברים דומים אצל אנשים שיש להם עיוות בתפיסת הגוף שלהם, דבר זה עשוי להיות בתחום הנורמה בגיל ההתבגרות, אבל עלול להיות גם ביטוי להפרעה חמורה יותר. מה שחשוב הוא להגיע לאבחון אצל פסיכיאטר המומחה לילדים ונוער (אני מומחה למבוגרים) ולשאול לדעתו והערכתו את המצב. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום מבין 2 הכדורים רסיטל ואדרונקס מי מהם יכול לגרום לכאבי צוואר וכאבי ראש חזקים? מדובר בכאבים בצוואר כנראה בשרירים, הצוואר נהיה עבה כזה ויש גם כאבי ראש גדולים, איזה מהתרופות משפיעה על שרירי הצוואר ועל כאבי הראש?
לאיל קודם כל הייתי הולך לכיוון הגופני ושולל בעיות בעמוד השידרה למשל. הרסיטל עלול לגרום לכאבי ראש. כל טוב דר' גיורא הידש
הייתי נשואה במשך 12 שנים לבעל אלים פיזית ומיליולית. נולדו לנו 2 בנות. הוא היה מתעלל בי בחברה. הוא תמיד היה נגדי. לא היווה לי בעל וחבר לחיים. באחת הפעמים שבר לי את האף. היה מכה, ידעתי ני הנישואין שלא יהיו לךי חיים קלים איתו ובכל זאת נשאתי לו. התגרשנו לפני 9 שנים. לפני כ-3 שנים נישאתי בשנית, אמנם בעלי לא אלים פיזית, אך גם הוא לא גורם לי לשקט נפשי. לא פעם היו לנו ויכוחים קולניים. אני רוצה לציין שבאופיי, אני לא עונה ולא מגיבה באופן מידי במהלך ויכוח או מריבה.או לא מגיבה בכלל ואוגרת בתוכי כעסים שהלכו והצטברו עם השנים. לפני כ-4 חודשים חשתי דקירות בבטני ובכל החלקי הגוף ודימיינתי לעצמי שאני חולה במחלה קשה. אני מאד פוחדת ממחליות ולכן גם לא פניתי לרופא. לאחר שאמי לחצה עלי פניתי לרופא וערתי בדיקות כלליות ששללו מחלה כלשהי. אך בד בבד התחלתי לחוש דקירות ולחצים בראש והתחלתי לדמיין שיש לי גידול בראש ובמהלך כל התקופה הזאת אני מדמיינת כל פעם שאני חולה המחלה קשה אחרת. ולמעשה אני בריאה פיזית. לאחרונה התחלתי לדמיין שאברים בפנים שלי נעים על ידי ממקומם וזה גורם לי לתחושת פחד איומה.אני מדמיינת שפני השתנו ושאני מניעה כל מיני איברים רק בפנים. אני חשה בפחד תמידי שרודף אותי ולא נותן לי מנוח.יש לי בעיקר לחץ באזור האף שגורם לי לכאבי ראש נוראיים.יש לי גם מועקה נוראית. אני גם רועדת בגוף. אני זקוקה שכל הזמן מישהו יהיה איתי ושלא אשאר לבד. פסיכולוג ששוחחתי איתו המליץ לי על תוסף מזון b komplex וויטמין c . זה מרגיע לי את הגוף אך לא מרגיע לי את התחושות שאני חשה בפנים.אני מבקשת שתעזור בהקדם האפשרי לי איך אני יוצאת מהמצב הזה?
לא יודעת לאיזה פסיכולוג פנית כי לא נראה לי בכלל המלצתו. תפני שוב לפסיכולוג קליני אחר אולי דרך הרופא המטפל בק.חולים. בהצלחה
לאורית- את מתארת בעיה קשה של חרדה, כפייתיות ואולי גם דיסמורפוביה. לדעתי את חייבת לעבור בדיקה והערכה של פסיכיאטר. הטיפול בכאלה מצבים הוא תרופתי+שיחתי. פני בהקדם לפסיכיאטר. תוספי מזון וויטמינים לא יעזרו בכזה מצב.
לאורית תודה למשיבים, התופעות שאת מתארת בודאי שקשורות לחרדות וכפי שאת כותבת ישנן גם סיבות. הטיפול הפסיכולוגי חשוב אבל כדאי להגיע גם לפסיכיאטר לאבחנה מסודרת ולשקול גם את האפשרות שתרופות עשויות להקל עליך. כל טוב דר' גיורא הידש
אהלן שמי עמי בן 23 סבלתי בעבר מהתקפי חרדות שחזרו לי לא מזמן עקב אכילת חשיש ב כמה ימים אחרונים אני מתקשה להיות ליד אנשים במועדון בקניון וכאלה אני מרגיש אי יכולת לנשום בעיקר בהליכה והרגשה שהגוף חלש ועומד להתעלף רק בבית אני מסוגל להיות לפני יומיים חוויתי התקף לחץ כזה של פחד להשתגע ואי יכולת לנשום לקחתי כדור אחד של קלונקס 0.5 הוא של אחותי האם יש סיכוי שאתמכר אליו עכשיו מנטילה חד פעמית? יש לציין שהוא ממש עזר לי
נטילה חד פעמית של קלונקס בודאי שלא תגרום להתמכרות. לגבי נטילה קבועה- עדיף לקחת תרופה שאיננה ממכרת, או להגביל את השימוש בקלונקס עד 3 כדורים בשבוע. שים לב שהחשיש הוא סם מאד מסוכן (יותר מכל הסמים האחרים), עבור מי שרגיש להשפעות שלו.
מה זאת אומרת מסוכן? איזה נזק הוא עלול לגרום לי שלא היה לי? פרט בבקשה כי זה לא כימיקלים כמו טריפ
היי האם למישהו פה מהקוראים התחילה תופעה של טרדיב דיסקנזיה כתוצאה מלקיחת זיפרקסה או תרופה אנטי פסיכוטית אחרת? (טרדיב דיסקיניזיה זה תנועות לא רצוניות של איזור הפנים).
לא, הזיפרקסה היא תרופה מצויינת לפי החוויה שלי. תופאת לוואי זמנית-תאבון מאוד מוגבר
אני אמורה להתחיל לקחת זיפרקסה או פרפנן אן סרוקוול בינתיים אני ממאנת בגלל הפחד שלי מאותה תופעה שציינת- תנועות בלתי רצוניות ולצערי בלתי הפיכות הבנתי גם שהתרופות גורמות לשורה נוספת של נזקים כמו נפיחות של הפנים, כתמי עור (=פרפנן) אפשר לשאול למטרת איזו בעייה את לוקחת זיפרקסה
אני בת 25, נוטלת סרוקסט מזה שלוש שנים. התחלתי לקחת כדור אחד = 20 מ"ג לאחר התקף פניקה חזק שלאחריו החלו חרדות קבועות. כרגע אני נוטלת חצי כדור ביום. האם אפשר לשתות אלכוהול במקביל? אני לא מתכוונת על בסיס יומי, אלא כוסית מדי פעם. ושאלה נוספת-ניסיתי להוריד מינון לאחרונה, ללא הצלחה מכיוון שהתחלתי להרגיש רע מאוד- סחרחורות, עייפות, דפיקות לב וחרדה. איך אפשר למזער תופעות אלו?
אפשר לחשוב על ירידה במינון רק אם את מרגישה נפשית טוב מאד, לתקופה של 6 חודשים רצופים, לפחות. הירידה במינון- כל שבוע להפחית רבע כדור. אלכוהול בד"כ לא מומלץ עם סרוקסט אך ההשפעה היא אינדיבידואלית.
ללילי תודה לדור ואני מצטרף לדבריו כל טוב דר' גיורא הידש
