פורום פסיכיאטריה
שלום, סבתא שלי סובלת מאלצהימר. לאחרונה היא נמצאת במצבי דיכאון בתדירות גבוהה. הדיכאון מתבטא בבכי פתאומי. פנינו לרופא המשפחה והוא הביא לנו תרופות אנטי דיכאוניות שנקראות: ALPRALID 0.25 (פעמיים ביום) רציתי לדעת אם מותר להביא לה את התרופות האלה ואם זה לא יחמיר את מצב האלצהימר. תודה, אירנה
לאירנה- מדובר בתרופה נגד חרדה ולא נגד דיכאון. אצל צעירים המגבלות של התרופה שהיא מאד ממכרת. אצל קשישים היא גורמת גם לירידה בזיכרון ומחמירה בילבול אם יש אלצהיימר. לכן לא מומלצת. תבקשו מהרופא תרופה מסוג SRRI או הפניה לפסיכיאטר.
לאירנה תודה לדור ואני מצטרף לדבריו שבדרך כלל אין זו התרופה המומלצת. בהחלט מומלץ לטפל בדיכאון אצל מבוגרים הסובלים מירידה בריכוז ובזיכרון. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום ד'ר הידש, בת 47 נוטלת ציפרלקס מעל חצי שנה ויש הטבה רצינית במצבי חוץ מדבר אחד שדי מפריע לי , נעשתי נטולת רגושות לגבי סקס . אני מאוד רוצה ויוזמת אבל לא נהנת מליטופים או נשקיות . השאלה שלי האם אלו גם חלק מתופעות לואי של הכדור ? אגב העלתי במשקל מעל 10 ק"ג אבל עם זה השלמתי כי הכדור עשה לי טוב נפשית אבל מאוד מפריע לי שאני ממש לא מרגישה כלום אפילו מליטופים. אבקש את יעוצך. בתודה דנה
לדנה לצערי אין לבעיה הזו כל כך הרבה פתרונות. הדבר המנחם הוא שעם סיום הטיפול התחושה והכייף יחזרו ולא נגרם נזק. לצערי אין הרבה מה לעשות, יש הטוענים שתרופה אחרת מקבוצת נוגדי הדיכאון שיפר את המצב, או ישנם כאלו שלמרות ההטבה החליפו את התרופה נוגדת הדיכאון ואז לא סבלו מתופעת לוואי זו ולא מההשמנה. אבל בכל החלפה יש גם סיכון ואין ביטחון שתופעות הלוואי יחלפו. לצערי אין פתרון טוב לתופעת לוואי מוכרת זו. כל טוב דר' גיורא הידש
אהלן אני בן 23 לא ידוע לרגישות לתרופות היום חוויתי פאניקות וקשיי נשימה ולחצים פחד מלהשתגע וזאת מאחר שקשה לי להיות עם הרבה קהל זה מה שמלחיץ אותי אז לקחתי כדור אחד של קלונקס 0.5 וזה עזר וזה פעם ראשונה שאני נוטל אותו האם יש סיכוי שאתמכר אליו עכשיו?
לעמי שאלתך נובעת מחרדות, בכל אופן הקלונקס ממכר רק משמוש קבוע של חודש ימים ויותר. כדאי להגיע לאבחון אצל פסיכיאטר ולחשוב על טיפול שיעזור לך נגד החרדות. כל טוב דר' גיורא הידש
או מישהי מהפורום כאן? לדבר...
בהחלט אפשרי. אני בבית עכשיו. אפשר לכתוב לי למייל האישי, לדבר בטלפון ולהיפגש. להתראות, ושבת שלום, תמי.
אולי תפרט/י יותר.. בן/ת כמה? לאיזה מטרה?
שלום לפני כשלושה שבועות התחלתי טיפול נגד דיכאון ב lustral. אני קצת חוששת מפני נזקים שיכולים להגרם לי עקב לקיחת הכדור בעתיד. האם תרופה זו נחשבת בטוחה והאם ישנם סיבוכים או תופאות לוואי ידועות? תודה
אני לקחתי לוסטרל במשך שנתיים. זה עשה פלאים למצב הרוח שלי, אבל פגע לי בדחף המיני. תופעות לוואי של תרופות הן מאוד אינדבדואליות ותצטרכי לבחון את העניין על בשרך. מבחינתי, במבט לאחור, על אף תופעת הלוואי, זה היה ממש שווה. לאונורה
ככל הידוע, לוסטרל איננה גורמת לנזקים כלשהם בשימוש ממושך. תופעות לוואי, אם יש, חולפות כאשר מפסיקים את השימוש בתכשיר.
לשירי תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם כל טוב דר' גיורא הידש
שלום! אני לוקחת LUSTRAL במשך שנתיים וחצי. לאחרונה אבחנתי ברעד פנימי, שלשולים מדי פעם, תופעות בולמיות(זה במשך שנה)ועוררות יתר. הפסקתי על דעת עצמי, כבר שבוע. כל השבוע אני מרגישה נורא, אך לא בגלל דיכאון או חרדה, אלא ממש תחושה פיזית. לחץ דם נמוך מאוד, כמעט התעלפתי... לא מתפקדת, רוב היום במיטה... האם זה יכול להיות קשור בהפסקת התרופה? תודה מראש
יכול להיות שקלונקס מקשה עלי לעשות ספורט? מוריד לי את האנרגיות? מחליש לי את השרירים ואת בניית ותיקון הגוף בזמן השינה (עקב הורדת איכות השינה)?
שלום, לקלונקס יש השפעה מועטה של הרפית שרירים אבל לא הייתי מיחס לו את כל התופעות שציינת. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום, יש לי פחדים,מתחים,לחצים וחרדות (לא יודע בדיוק להגדיר מה אבל זה אחד מאלו). הייתי אצל הרבה פסיכולוגים ופסיכיאטרים ולא מצאתי איך לפתור את הבעיה. עכשיו מה שיותר מציק לי הוא שכתוצאה מהפחדים והמתח אני מאוד עייף וחסר אנרגיה. מה אפשר לעשות נגד זה? מה גורם לי לעייפות הזאת?רמות גבוהות של הורמון הקורטיזול? אני יכול לקחת משהו שמייצב אותו? אם לא ממנו אז ממה זה נוצר ומה אפשר לעשות בנידון. כרגע אני לוקח קלונקס אבל גם הוא בעצמו מרדים אז בשני המקרים אני חלש עייף וחסר אנרגיה. ו-SSRI לקחתי כל מיני סוגים - אבל אני כבר לא זוכר איך הם השפיעו - חלק עשו אותי עייף חלק עצבני.... יש המלצות? דעות? טיפים?
לא כתבת איזה מינונים וכמה זמן ניסית כל תרופה, לטיפול בחרדה דרוש בדרך כלל מינון יותר גבוהה של ssri של 2-4 כדורים ביום תלוי בסוג הכדור , ניתן גם לשלב כדורים נוספים ביחד עם טיפול ב SSRI שיעצימו את ההשפעה שלו , בקיצור ישנם מלא כדורים ושילובים וצריך למצוא את הטיפול שיעזור הכי טוב ללא השפעות לואי שמפריעות . כך שכדאי לגשת לרופא פסיכיאטר מומחה בכיר לקבלת יעוץ וטיפול .
שלום, לצערי אין תשובה פשוטה, אם עברת הרבה רופאים אז כדאי להגיע לרופא מהשורה הראשונה עם כל מה שהיה בעבר ולשמוע את חות דעתו. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום רב. לפני 3 שנים התחלתי ליטול כדור נגד דיכאון וחרדה מסוג פאקסט. לאחר שימוש של כ שנתיים וחצי הלכתי לעשות בדיקות דם שיגרתיות בקופ"ח . בבדיקה נמצאו מס' תוצאות גבוהות שקשורת לכבד ועקב כך הפנה אותי רופא המשפחה לבדיקה אצל מומחה. המומחה טוען שזה כנראה נגרם בגלל השימוש בפאקסט והמליץ לי להפסיק לקחת את הכדורים. לאחר כחודש שהפסקתי עם הכדור עשיתי שוב בדיקות ואכן התוצאות של הכבד השתפרו. האם ידועה תופעה שאכן הפאקסטסרוקסט משפיע על תפקוד הכבד ואם כן האם יש סוג אחר של כדור נגד חרדות שאינו משפיע או גורם לתופעות לוואי כאלו. אשמח לשמוע המלצה על כדור אחר מפני שעקב הפסקת נטילת התרופה במכה אחת מה שלא מומלץ החלו לחזור החרדות והדיכאון. תודה
שלום אומנם הסרוקסט מתפרק בכבד אבל לא ידוע לי שהוא עלול לגרום לנזק לכבד (אולי ישנם תיאורי מקרים נדירים שאינם מוכרים לי??). בכל אופן כל התרופות נוגדות הדיכאון מתפרקות בכבד, כך שאין ברירה אלא לנסות תרופה אחרת בתקווה שלא תסבול מהפרעה בכבד. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום בני בן ה20 התחיל לפני כשנה לסבול מחרדות קשות ששינו את צורתן לפחדים מכך שאנשים אחרים רוצים את רעתו ע"י העברת מסרים וניצול מיני דרך תיקשור רוחני. הוא מסרב בכל תוקף להכיר בכך שיש לו בעיה וחושב שהבעיה נמצאת אצל אלה שמעבירים לו את המסרים. הוא עצבני וכעוס שובר כוסות וחלונות. ורוב הזמן מסתגר מאיתנו ההורים ומנסה להוכיח את צדקת מחשבותיו. הוא לא מוכן להפגש עם פסכיאטר ולא מוכן לשמוע על טיפול תרופתי. אני מאד מפחדת מהמחשבה על אישפוז בכפיה מה עוד אפשר לעשות.
אני מוסיף לדברים שכתבה אישתי... בננו לקה ככל הנראה בסכיזופרניה. אין לנו אבחנה חד משמעית בעניין מאחר והוא מסרב בכל תוקף לקבל טיפול ואינו מוכן גם להיפגש עם רופא פסיכיאטור, או כל גורם מטפל אחר, ולכן לא אובחן. אנחנו מתלבטים בנושא האשפוז בכפייה - מצד אחד ברור שהוא זקוק לטיפול, מצד שני קיים חשש אמיתי שאשפוז בניגוד לרצונו יגרום יותר נזק מאשר תועלת, יערער לחלוטין את האמון שקיים בינו ובינינו ויביא לתוצאות בלתי רצויות. זוהי דילמה אמיתית ואנחנו פונים כאן לעצה ולרעיון כיצד להתמודד עם הנושא. בתודה מראש
שלום לחגית, קשה מאוד לחשוב כאמא על אישפוז בכפיה, אבל לעיתים בשל היעדר שת"פ עם הבן אין ברירה אחרת! שיהיה לך כח מטילד
ניתן להזמין (באופן פרטי) פסיכיאטר לביקור בית. אולי יצליח לעזור. בת"א תנסו את ד"ר עמי אבני.
במצב שבנכם נמצא אין אפשרות אחרת מלכפות אליו קודם בדיקה פסיכיאטרית ואז הפסיכיאטר תחליט על הצורך לאישפוז כפוי. לא קל לעבור מה שאתם עוברים. תהיו בטוחים שאחר כך הוא יגיד לכם תודה. בנוסף יש לחשוב שבמצבו הוא יכול גם לסכן את עצמו וסביבתו כולל אתכם.
שלום לכם שוב, במצב שבנככם נמצא הוא מאוד סובל והרבה פעמים באופן מפתיע, ניתן אולי לנסות לשכנע אותו להגיע לטיפול בבי"ח מצונו ולהסביר לו כי עדיף לו לשתף פעולה מאחר והוא נמצא במצב של סיכון. ביתי אושפזה פעמיים באחת הפעמים לאחר שמצבה החמיר בי"ח הוציא צו של אשפוז בכפיה. אני יכולה להבין את הקושי שבו אתם נמצאים הוא באמת לא קל להורים אבל ניתן לעזור לבן שלכם ולכן חייבים להיות אופטימיים ולנסות כמו שהוצע לכם לקבל סיוע מרופא!! אפשר גם לפנות להתייעץ במיון בבי"ח המטפל בבעיות נפשיות הקרוב לבתיכם, חזקו ואמצו! מטילדה
אפשר להזמין ביקור בית אני יודע ד"ר יעקב חרמון עושהביקורים כאלה והוא גם מנהל המיון בתל השומר כך שהוא יוכל במקרה הצורך לסדר אשפוז אצלו והכי חשוב תהיו חזקים
תודה לכל מי שהשיב לנו והתיחס לכל הכאב שלנו אני החלטתי לחפש את הפסכיאטר שילווה אותנו ואולי גם יצליח להגיע אל הבן שלנו בפעם האחרונה שהתיעצנו עם פסכיאטר של קופ"ח כללית בשורה התחתונה הוא הסביר לנו שאם הילד לא יהיה מוכן לקחת תרופות אכלנו אותה. שוב תודה אנחנו גרים בישוב קטן דרומית לעתלית
מגיל צעיר אני סובלת מדכאונות. לאחרונה הופיעו אצלי הפרעות חרדה קשות (התקפי חרדה ודפרסונליזציה). נאמר לי שיתכן והטיפול היחיד שיעזור לי הוא נטילת כדורים, מכיוון שיש סיכוי שמדובר בחוסר איזון ברמת הסרוטונין (אימי סובלת מדכאונות והייתה מאושפזת בעבר בשל כך, וכרגע נוטלת כדורים). אני נורא פוחדת מנטילת כדורים, אני פוחדת מתופעות הלוואי ומהסיכוי שאצטרך לקחת אותם כל חיי. האם זהו הפתרון היחיד באמת? האם תחומים כמו רפואה משלימה, לדוגמא, לא יכולים לעזור בעניין הזה? ועוד שאלה- מה ההבדל בין התרופה "מרוניל" ל"סרוקאסט"? תודה!
תיירת יקרה אני מאמינה שניתן למצוא פיתרון לחרדה ודיכאון גם ברפואה המשלימה. למשל, אומגה 3- שהיא למעשה תוסף מזון- שמן דגים, וניתן לרכוש אותו בחנויות טבע ללא מרשם רופא- הוכח מחקרית כעוזר לאיזון ולחיזוק במצבים של חרדה ודיכאון. בנוסף אני מאמינה שטיפולים אלטרנטיביים כמו דיקור מסאג'ים ורפלקסולוגיה תורמים גם הם גם למצבים הנפשיים. ניתן גם לבדוק אפשרות של הומאופטיה. וכמובן, טיפול... פסיכולוגי, קוגניטיבי- התנהגותי, באומנות, בדרמה, כל אחד לפי דרכו. וכמובן, פעילות, תפקוד, מסגרת של עשייה. כל הדברים האלה יכולים לעזור ואולי תוכלי גם את להעזר בהם לפני שתפני לטיפול תרופתי כימי שגם הוא אפשרי ואינו בהכרח מזיק כי היום יש תרופות עם מעט תופעות לוואי. אבל תבדקי גם את האלטרנטיבות ותראי מה הכי יעזור לך. תרגישי טוב, תמי.
נתחיל מהסוף מרוניל היא תרופה ממשפחת הטריציקליים תרופה מהדור הקודם של נוגדי דיכאון שפועלת גם על הסרטונין וגם על הניורואדרנלין , הם תרופות טובות אבל יתכנו הרבה תופעות לואי , הסרוקסט היא תרופה מהדור החדש ממשפחת ה SSRI שהפרוזק היה הראשון בה, היא עובדת רק על הסרטונין במוח ויש לה הרבה פחות תופעות לואי. רפואה משלימה היא כשמה משלימה ולא באה להחליף טיפול רגיל אלא לסייע לרפואה הרגילה . אף מטפל משלים טוב לא יקח על עצמו אחריות כזו ,כך שהכי טוב ללכת לאבחון אצל רופא פסיכיאטר לאבחון ולקבלת טיפול מתאים , ישנם כיום כדורים טובים מאוד עם מעט מאוד תופעות לואי , בקשר לטיפול קבוע לכל החיים זו שאלה של איכות חיים, יש חולי אסטמה או לחץ דם סכרת וכו' שצריכים כדורים כל החיים ויש שצריכים כדורים נגד דיכאון כל החיים מה ההבדל?? ההבדל הוא באיכות החיים ! להרגיש טוב ולא חרד. יתכן גם שאחרי תקופה של טיפול תרופתי תוכלי גם להפסיק לקחת ולהשאר במצב טוב , אי אפשר לדעת , כדאי כמובן גם לשלב טיפול פסיכולוגי שזו הקומבינציה הכי טובה.
שלום, תודה למשיבים, הייתימוסיף שאפשר לנסות את הרימוטיב שהוא תכשיר טבעי שנבדק על ידי הרפואה ויעילותו הוכחה. כל טוב דר' גיורא הידש
אני סובלת מיתר לחץ דם ומטופלת בתרופות. האם יש התוויית-נגד לשימוש בסימבלטה?
הסימבלטה משפיעה גם הסרוטונין וגם על הניורואדנלין לכן לא ממולצת ביתר לחץ דם: ראי תוצאות חיפוש מהפורום:לחצי על חיפוש בפורום זה ואח"כ רשמי סימבלטה בטקסט לחיפוש ותראי דיונים עם תשובות על הנושא. http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Find/xFI/385
אין התווית נגד מותר לך להשתמש בסימבלטה http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=391
לשרה תודה למשיבים, הסימבלטה עשויה לעלות את לחץ הדם במספר מועט של ממ' כספית. אבל השאלה אינה כללית אלא מה יקרה אצלך, לכן מותר להשתמש בסימבלטה אבל צריך לעקוב אחרי האיזון של לחץ הדם, במקרה הגרוע ביותר תצטרכי לעלות במינון של התרופות נגד לחץ הדם, אבל זה עדיין לא קרה לי. בכל מקרה, אפשר להתחיל עם צימבלטה וצריך לעקוב אחרי ערכי לחץ הדם. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום רב הבת שלי אובחנה כבעלת הפרעת אישיות וסכיזואפקטיב, מטופלת בזיפרקסה,. לאחרונה החלה טיפול קוגניטיבי ונראה שיפור משמעותי במצבה. היכן ניתן למצוא חומר על שיטת הטיפול? סיכוי ההצלחה של הטיפול, מה משך הזמן המשמעותי לטיפול אפקטיבי? מי המומחים לטיפול בארץ (באזור המרכז)? תודה מטילד
את יכולה למצוא הרבה חומר באתר www.hebpsy.net.iל או פשוט בgoogle. אי אפשא לדעת זמן משוער לטיפול אבל כדי לך לשאול את הפסיכולוג המטפל .
למטילדה טיפול קוגניטיבי מקובל מאוד בארה"ב כיוון שהוכיח את יעילותו, בארץ ישנם מעט פסיכולוגים המומחים בשיטת טיפול זו, בכל אופן ראיתי שיש גם ספר בנושא, בעברית. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום. ברצוני לשאול האם חומרים הפועלים כנוגדי ספיגה חוזרת של סרטונין, ליתר דיוק חומצה הידרוקסיטרית (hydroxycitric acid) יכולים לגרום נזק אם האדם הצורך אותם אינו דיכאוני? האם הגברת כמות הסרטונין בסינפסה, ע"י מניעת הספיגה, יכולה להביא למצב מאני, למשל, במקרה בו האדם אינו דיכאוני מלכתחילה? תודה וערב נעים.
לליז שאלה מצויינת. באופן עקרוני אין הבדל מבחינת הסכנות אם אדם דיכאוני או לא. גם אדם דיכאוני וגם מי שלא עלול להכנס למצב מאני, באופן תיאורטי דווקא הדיכאוני עלול להכנס למאניה כי יתכן שמדובר בדיכאון כחלק מהפרעה דו-קוטבית, בעוד אשר הבריא אינו סובל מכך. כך שבשני המקרים אין נזק פרט לכך שעלולות להיות תופעות לוואי הזהות אצל שתי הקבוצות שציינת. כמובן שהשאלה המעניינת היא מהבחינה הנפשית, מה התרופה עושה לאדם בריא שאינו סובל מדיכאון? , אם הנושא מעניין אותך תמצאי חומר בספר "פרוזק-התרופה של שנות התשעים". כל טוב דר' גיורא הידש
תודה רבה על תשובתך! אנסה למצוא את הספר.
http://www.anxietyinsights.info/fda_clears_electrical_device_for_anxiety_depression_insomnia.htm
תודה הידש
שלום לכולם מיום חמישי ועד יום ראשון אני אהיה בחופשה קצרה בארץ, אמשיך להעלות הודעות בפורום אבל תקחו בחשבון שהקצב יהיה איטי בהרבה, כנראה פעם או פעמיים ביום. זו הזדמנות להודות שוב לכל משתתפי הפורום, גם לקוראים ובטח למשתתפים הכותבים והעוזרים לי יום יום, איני יודע כיצד הייתי מסתדר עם כל העומס בלעדיכם. כמו תמיד אני שמח להיות כאן בפורום, ונהנה מכל המשתתפים מהרוח של הפורום וכמובן הרמה הגבוה שלו. תודה רבה לכולם ונחזור ונפגש בקרוב. הידש
חופשה נעימה דר' הידש היקר, והמון תודה על התמיכה שנתת לי בתקופה האחרונה. היה לי קשה לעבור את זה בלעדיך. תודה. תמי.
ביי תהנה..... ותחזור מהר. שבת שלום מיכל
מהם הנזקים הנגרמים משתייה בעת נטילת כדורים נגד דיכאון?
לנוי ברור לך שלא עשו מחקרים בנושא..., גם אלכוהול וגם התרופות משפיעות על המוח, לכן השילוב ביניהם - אסור. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום ד"ר, הרופאה רשמה לי תרופה בשם רסיטל בעקבות החמרה במצבי החרדה (חיפאית). במקביל אני לוקחת ואבן או קסאנקס להרגעה . אני חוששת מהשפעות בין תרופתיות האם תוכלי להשיב לי אם רסיטל הולך עם התרופות אקמול ,אופטלגין,ואבן,קסאנקס,דראלין? במדורי התרופות רשומים מינוחים רפואים שאני לא מבינה כמו למשל מעכבי מונואמין אוקסידאז ואין לי מושג מה זה MAOI רק רשום שזה אסור ,טראמדול,סימטידין תודה ,זה חשוב לי.
לנועה הכל בסדר והשילוב שציינת מקובל, MAOI זה סוג מיוחד של תרופות שאינן מקובלות כיום אבל האזהרה רשומה בכל מקום, אפשר להתעלם מהחלק הזה של ההזהרות. לסיכום-הכל בסדר רק שתרגישי טוב. כל טוב דר' גיורא הידש
השאלה שלי היא כזו - אני למעשה סובל מGAD במשך 11 שנים - כולל אגרופוביה והתקפי פאניקה - למעשה לקחתי תרופות כאלו ואחרות ולעיתים במשך שנים אבל ללא פיקוח פסיכיאטרי מתמשך - זאת אומרת - הייתי נפגש עם פסיכיאטר - מקבל מרשם ואז יכול גם שנתיים להמשיך עם המרשם מרופא משפחה ללא פיקוח הפסיכיאטר. כיום אני חושב להתחיל בניסיון חדש שהוצע לי ע"י אחד המטפלים והייתי רוצה להיוועץ כאן. אני לוקח לוסטרל 50מ"ג במינון של כדור וחצי ליום כבר במשך לפחות שנה - ידוע לי שזה מינון נמוך ואולי אף לא יעיל למיטב הבנתי - הציעו לי לקחת קסנאקס במינון כדור כל לילה ולעלות במינון הלוסטראל. כמוסן שבהיוועצות פסיכיאטר אבל רציתי לקבל גם את חוות הדעת כאן - מכיוון שלעיתים במצבי התקפי פאניקה אני באמת לוקח חצי קלונקס וזה מספיק לי אבל זה קורה שאני לוקח חצי כדור כזה לפעמים גם פעם בחודש רק. כמו כן ידוע לי שקסנאקס הוא ממכר ומה שהוצע לי זה לתקופת שנה של השילוב בין השניים - לוסטראל במינון גבוה יותר ולקיחה על בסיס יומי של קסנאקס בלילה. מצבי הנוכחי הוא שאני כמובן מאוד רגיל למצב אחרי 11 שנים עם כל הנוחות שבעניין אבל אני כבר יותר מ 5 שנים לא יוצא מהמושבה שבה אני מתגורר - אני יכול להיות בבית קפה כל היום ומחוץ לבית במושבה אבל לא יוצא מהמושבה וגם לא עובד. וכמובן כל הבעיות המתלוות הידועות. מה דעתך על השילוב התרופתי הזה? - כמובן שאני צריך נענוע חזק לראש בשביל לנסות להתחיל לחשוב אחרת אחרי תקופת הרגל כזו ארוכה -אני בן 33. אני יודע שהרבה ממה שאני צריך לצורך השינוי הוא לבנות את הרצון שלי לצאת מהמצב. אבל כמובן ששינוי החשיבה איפהשהו מתבצע גם ע"י לקיחת התרופות - לפחות בשלבים התחלתיים ולכן הייתי רוצה תגובתך. תודה רבה
לא ברור מהודעתך מי "הציע" לך לקחת קסנקס. זה רעיון גרוע בכל מקרה. מדובר בתרופת הרגעה מאד ממכרת, יותר מקלונקס. אם קלונקס עוזר, אין סיבה להחליף אותו בקסנקס. שניהם לא מונעים חרדה אלא רק מרגיעים כאשר החרדה פורצת. כיום עיקר הטיפול התרופתי הוא בעזרת תרופה כדוגמת לוסטרל, שמונעת את החרדה מראש. אפשר לעלות במינון עד 200 מ"ג ליום. אם מינון מקסימלי של לוסטרל לא הועיל (יש לנסות חודשיים) אז יש להחליף לתרופה אחרת. כל הנ"ל בפיקוח של פסיכיאטר.
שלום, תודה לדור. אני חושב שהדבר החשוב ביותר הוא לפנות לטפול פסיכולוגי ואפילו שיקומי, אני חושב שאורח החיים שהתרגלת אליו מכביד עליך מאוד גם בחיים וגם על ההבראה מהחרדות. נכון שהמצב לא טוב ולכן צריך לעלות במינון של התרופות או לשנות את התרופות, ולכן כל שינוי הוא לטובה. כפי שדור כתב לא מקובל לתת קסנקס או קלונקס באופן קבוע כי הן עלולות לגרום להתמכרות. למרות ההתמכרות עדיין ישנה אסכולה-גישה שעדיף לטפל עם תרופות מסוג הקסנקס למשך תקופה ארוכה. כך שאין בכך שגיאה, אבל אין זו הדרך המקובלת. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום לך ד"ר הידש, גיורא. ביטויים שונים של פחד גבהים מסתננים לחיי היום יום שלי . נדמה לי שזה קשור לטראומה שחוויתי בנעורי. כיום אני בת 54. באחרונה נמנעתי מפניה לרשות מסויימת משום שעם הגעתי לבניין ראיתי שהדרך היחידה להגיע לפתחה היא מעלית שקופה. לאחר שתקפתי את החרדה שאחזה בי בנסיון לעלות במדרגות, מצאתי שגם הוא לא צלח. חשתי די מובסת. אחרי קומה אחת שטיפסתי מצאתי שהמדרגות שקופות ויש ביניהן רווח, ונתקפתי חרדה גם מכך. לא עזבתי את הבניין. עמדתי וצפיתי באנשים הנכנסים למעליות ובמחשבות על פעילות שתסייע לי לייצר מנגנון שיאפשר לי להתגבר על הפחד הזה.וחוץ ממחשבות מרגיעות. נאדא.. תחושת התבוסתנות לא נובעת כל כך מאי טיפול בענייני הרשות, אלא מן העימות מול הקלסתר החרד שפה ושם פוגם בהתנהלות השגרתית שלי. ומן הידע והמודעות לכך. מה שנקרא הפחד מהפחד. זה לא מונע ממני לעשות דברים ברגיל. אבל מקרה כמו זה מראה לי ומדגיש את גודל הנכות. באחרונה ראיתי בטלוויזיה טכנולוגיות שונות לטיפול בחרדות כמו פחד גבהים, וגם קראתי באתרים שונים על טיפול בפוביות ע"י מציאות מדומה. שאלתי היא: האם מתקיים טיפול כזה גם במוסדות הרפואיים הציבוריים ( קופ"ח כללית), האם ניתן לקבלת רשימה של מכונים פרטיים ומומחים המאפשרים טיפול כזה? קראתי כי אחוזי ההצלחה הם כ 80% והייתי מודה על יותר מידע בנושא ועל הפניות רלוונטיות והמלצות באזור המרכז ( ת"א,ר"ג,פ"ת,כ"ס ). מודה לך ומאחלת אחלה של טו באב (-: רותי
לרותי מציאות מדומה שייכת לקבוצת הטיפולים ההתנהגותיים. איני מכיר בארץ מקומות שמטפלים בשיטת המציאות המדומה, לא בבתי החולים הציבוריים ולא בפרטי. אולי משהו מהחברים בפורום מכיר? כל טוב דר' גיורא הידש
הייתי מספר שנים מטפלת בבולימיה בבית חולים כבר כ- שנתיים אני בריאה. אך כשהייתי אצל הרופא למשהו שהיפנה אותי לבית החולים הוא רשם עדיין בולימיה והיה רשום גם בעיית אישיות לא מוגדרת. האם אני צריכה לגשת למקום הטיפול הקודם ולבקש מכתב כי אני בריאה לא בכדי שיירד מהתיק הרפואי אלא מפני שהדבר עלול להוות בעייה בהקשר לעתידי. שני, מזה בעיית אישיות לא מוגדרת? תודה
לדוריתי איני יודע מדוע את רוצה לבטל את הרישום, לדעתי זה פחות עקרוני ממה שמדברים וחוששים ממנו. יש הגיון להשאיר את הרישום, כך גם אדם שסבל מדלקת ריאות רשום בתיק שהוא סבל בעבר מדלקת ריאות וברור שכיום הוא בריא. נכון שהדברים הנפשיים אינם אותו הדבר אבל בכל זאת את אומרת שהייתה לך בולמיה ולכן רפואית אין זה נכון למחוק את האבחנה. הפרעת אישיות היא בעיה במבנה של האישיות, בדרך כלל מצליחים להגדיר את הסוג של הפרעת האישיות, אבל כאשר אין סוג מוגדר כל כך והדברים לא חד משמעיים נוהגים לכתוב בלתי ספציפית-לא מוגדרת. כל טוב דר' גיורא הידש
במשך שנותי כמטופל, פגשתי כמה וכמה אנשים(צעירים, במחלקות נוער) שהייתי מגדירם כ"טיפוס הפילוסופי". הכוונה היא לאנשים עם כל מיני אבחנות פסיכיאטריות, חוץ מסכיזופרניה, שכל הזמן "מחפשים" אחר איזשהם משמעות ומימוש לחיים. זה יכול להתבטא בנסיעה להודו, רוחניות יתר, שימוש בסמים, אהבה, מעבר דירה וכו'. הבעיה היא שלא משנה מה הם עושים, בסופו של דבר ההרגשה של ה"חסר" חוזרת, והחיפוש המתמיד נמשך. השאלה: האם מהנסיון הפסיכיאטרי שהצטבר, האנשים האלה נוטים אי פעם להגיע לאותו "מימוש" וסיפוק? האם הם אי פעם מתבגרים? האם הסיפוק הרוחני שאותו הם מחפשים, בכלל אפשרי?? אני יודע שאני מכליל פה אנשים שונים, אבל אשמח עדיין לקבל תשובה סטטיסטית..
לשוקי התצפית שלך נכונה וטובה, רבים מהאנשים הסובלים מדיכאון או מסכיזופרניה הם מופנמים יותר, חושבים על שאלות מורכבות כולל משמעות החיים. צריך להבדיל בין עיסוק אמיתי בתכנים מופשטים אלו ובין עסוק מעגלי שאינו מקדם ואינו מועיל, ואז אנו מכנים זאת פסאודו-פילוסופיה, כלומר כאלו פסיכולוגיה אבל למעשה העיסוק הוא מעגלי ולא אמיתי. כל טוב דר' גיורא הידש
בעיני הסבל האנושי הוא זרז להתפתחות רוחנית. לצערינו אנשים חולים במחלות נפשיות סובלים מאד, לא רק מהסימפטומים של המחלה אלא הרבה מהסטיגמות ומבדידות. לכן העיסוק בשאלות קיומיות מתעצם, כי אין כל כך מסיחי דעת. ממש כמו במלחמה- אדם מצוי במקלט, שומע רעש כל הזמן, אין לאן לברוח, אין לאן ללכת לשטוף את הראש, ואז עולות שאלות על משמעות ופשר וטעם לחיים. שנדע ימים טובים, תמי.
אני בן 24 וסובל המון זמן מחרדה חברתית וחרדה כללית. אני מת מפחד להתחיל עם כדורים... איך מתגברים על הפחד? האם הכדורים באמת יעזרו לכך? האם נטילת הכדור זו רכבת שאי אפשר לרדת ממנה?
תלוי איזה כדורים ,כדורים ממשפחת ה SSRI שהפרוזק היה הראשון במשפחה הנ"ל לא ממכרים כלומר הגוף לא מתרגל למינון ואין צורך להעלות מינון כל הזמן ואין בעיה להפסיק את הכדור מתי שרוצים אין התמכרות (צריך רק להפסיק בהדרגה למניעת תופעות לואי), חבל על סבל מיותר , חרדה היא הפרעה שמטופלת טוב מאוד בעזרת כדורים ולא חייבים לסבול , שבור את מעגל הפחד/חרדה ,כשתתחיל לקחת כדורים תרגיש בהבדל , כמובן שתמיד תוכל להפסיק מתי שתרצה , יתכן שאחרי טיפול ממושך שתפסיק לקחת כדורים תעבור החרדה, כמובן שהכי טוב לשלב טיפול פסיכולוגי לטיפול שלם יותר.
לטל תודה לדורון ואני מצטרף לדבריו. אפשר לפתוח את הקפסולה של ה-האפקסור XR ולבלוע את התכולה יחד עם מעדן חלב, (רק לא ללעוס), תתיעץ עם הרופא שלך האם התרופה הזו עשויה להתאים לך לפי דעתו. כמובן שהתרופה אינה ממכרת ואפשר להפסיק אותה מתי שרוצים. כל טוב דר' גיורא הידש
לטל, בתור אחד שמכיר שסבל מחרדה חברתית גבוהה אני ממליץ לך להתגבר על הפחד ולגשת לפסיכיאטר שימליץ לך על טיפול נכון, אני טופלתי בפאקסט למשך תקופה של שנה וחצי והשינוי הוא עצום תתחיל לטפל בעצמך עד כמה שזה קשה לעשות את הצעד הראשון אתה תראה שזה לא נורא ודברים משתנים בהצלחה
שלום האם סרוקסט יכול לגרום לעצירת שתן? תודה זה קצת דחוף
לנגה הסרוקסט לא גורם לאצירת שתן כל טוב דר' גיורא הידש
שלום, התחלתי לקחת סימבלטה במינון 30 מ"ג ליום, ובעתיד אעלה ל-60 מ"ג - נגד חרדות ודכאון קשים. אני לוקחת ארת הכדור כבר שבוע - ונדמה לי שהוא גורם לי לדפיקות לב מואצות, או שאולי להגברה של התקפי חרדה - האם זו יכולה להיות תופעת לוואי, ובמידה וכן, האם היא זמנית ותחלוף? אני סובלת מלחץ דם גבוה ומטופלת בנורמיטן. בנוסף, האם כדאי לקחת את הכדור בבוקר או בערב? תודה רבה
שלום, הצימבלטה מעוררת מעט ולכן מומלץ ליטול אותה בבוקר. הצימבלטה אינה משפיעה על הדופק או הלב, אבל כיוון שהיא מעוררת אז בהתחלה אפשר להרגיש כאלו ישנה החמרה בחרדה. בדרך כלל מסתגלים לתופעת לוואי זו והיא חולפת. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום רב, אני סובלת מפוסט טראומה - התעללות מינית בילדות אך איני בדיכאון כרגע בעיקר חוסר איזון - פעם למעלה ופעם למטה. הפסיכייטרית נתנה לי צפרמיל אך תופעות הלואי שלו עלו על ההטבות שלו. היום היא נתנה לי מרשם לסימבלטה. יצא לי לקורא על התרופה באינטרנט ולבנתיים רק נכנסתי ללחץ מתופעות הלואי שלהן. האם תוכל לספר לי על תופעות הלואי המדוייקות של התרופה והאם באמת כדי לי לעבור לתרופה. האם גם התרופה הנ"ל מפריעה לשינה כמו הציפרמיל. האם עדיף לקחת אותה בבוקר למי שיש בעיה בלהרדם בלילה?? תודה מראש!!!
שלום אבי, 63, נטל סימבלטה תקופה מסוימת עד אשר הקרדיולוג שלו אסר עליו לקחת את התרופה מחשש לאיזושהיא תופעת לוואי הקשורה בלב. יש לציין כי אבי עבר 2 התקפי לב ו2 צנטורים. הינו סוכרתי, סובל מלחץ דם גבוה, ובנוסף הוא סובל מהתנהגות מאניה דיפרסיבית המלווה בהתקפות זעם בלתי רציונליות ושינוים דרסטיים במצב רוח, משפחתי מאוד סובלת מההתנהגות שלו והוא מצידו לא מוכן לקבל טיפול. הסיבה לפנייתי נעוצה בכך שבתקופה שנטל את הסימבלטה הוא היה רגוע, חביב ושליו, ואנו מצרים על כך שהפך לבלתי נסבל בשנית עם הפסקת השימוש בסימבלטה. לאור זאת, ברצוני לדעת, מהן התופעות לוואי של הסימבלטה הקשורות בתפקוד הלב? תודה
שלום. אני נוטלת רסיטל כשנתיים ויש לי ילדה כבת חמש האם יש משהו אחר שאוכל לקחת?היות שאני מעונינת להיכנס להריון.
תלוי במצבך ולמה את לוקחת יתכן ושווה לשקול עם הרופא המטפל הפסקת הטיפול לאחר שנתיים או לפנות למחלקה טרטולוגית בבית החולים בהדסה ירושלים , אם אני לא טועה רסיטל בטוח בהריון (יתכן ובהנקה תצטרכי להפסיק כי עובר בחלב) , אבל תתקשרי אלהם לקבלת מידע עדכני. קישור למרכז הטרטולוגי: http://www.health.gov.il/pages/default.asp?PageId=1117&catId=150&maincat=36
תודה לדורון ואני מצטרף לדבריו. כמובן שגם טיפול פסיכולוגי עשוי לעזור. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום, אני לוקחת בשבוע וחצי האחרונים ציפרלקס. התחלתי עם חצי כדור ליום , במשך 4 ימים ומאז כדור אחד של 10 מ"ג. תופעות הלוואי ממש מציקות לי, אני מאוד עייפה כל הזמן, ליתר דיוק,מרגישה שהמוח עייף כל הזמן ואני רוצה לעצום עיניים. וגם עם כל העייפות הזאת אני לא ישנה טוב, אני קמה עייפה בבוקר וגם קצת בחילות. האם זה נורמלי? כמה זמן אמורות להימשך תופעות הלוואי הנ"ל? אם כדאי להחליף כדור. ובכלל מה אני אמורה להרגיש בעקבות הכדור? יותר שימחה, שקט פנימי? תודה
אלו תופעות לוואי של הכדור והם אמורים לרדת ולחלוף תוך כמה שבועות , קצת סבלנות, תוך 10 ימים עד שבועיים של מינון מלא את אמורה להתחיל להרגיש שיפור במצבך והשיפור הולך וגודל עד להתיצבות תוך 6-8 שבועות. הציפרלקס נחשב לכדור עם הכי פחות תופעות הלואי והוא עובד הכי מהר. בקשר לבחילות רצוי לקחת את הכדור אחרי האוכל.
שלום, תודה לדורון ואני מצטרף לדבריו. בדרך כלל תופעות הלוואי חולפות, אם יש עייפות אז אפשר לנסות וליטול את התרופה בערב במקום בבוקר. אבל אם תופעות הלוואי ימשכו אז אחרי חודש עד שישה שבועות כדאי לשקול את החלפת התרופה. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום מה קורה כאשר אין חשק מיני כמה זמן מאז נטילת הכדור זה אמור לחלוף?
בן זוגי בן 75 לאחרונה אינו יכול להירדם בלילות ומאד מתוח, יש לו קשיי שמיעה לא תמיד (לרוב) אינו משתמש במכשיר. ממעט בשיחה, למרות זאת תיאבונו בסדר , מסרב לשתף פעולה. ולפעמים קצת מנותק מהסביבה, מרבית עיסוקו ליד המחשב. אודה אם אוכל לקבל עזרה או יעוץ , תודה
לרעיה בודאי שאיני יכול לאבחן לפי מכתב ברשת, באופן כללי דיכאון היא בעיה שכיחה בגיל המבוגר וכדאי לבדוק כדי להגיע לאבחנה נכונה. כל טוב דר' גיורא הידש
שאלות לרופא 1. כמה סימנים נידרשים לאיבחון המחלה? 2. האם המחלה מאובחנת גם ללא דיפרסיה?
לגלעד האבחנה די מורכבת ולא כדאי שתאבחן את עצמך. בכל אופן מאניה דפרסיה נקבעת אם יש מאניה, כך שבהחלט עלול להיות מצב של הפרעה דו-קוטבית ללא דיכאון אלא עם מאניה בלבד, לא שכיח אבל קיים. כל טוב דר' גיורא הידש
אני בן 45, נשוי + 4 אני לוקח פאקסט 20 מ"ג מזה שנה וחצי. תופעת הדיכאון לא עוברת. אין חשק לכלום. לא בעבודה, לא בבית ולא בכלל. מה שמציל אותי ונותן לי כיף זה הספורט. אני הולך/רץ 4 פעמים בשבוע וזה עוזר לי מאד. אחרי הספורט - אוהב את התחושה של אחרי המקלחת. מרגיש כיף פיזי ונפשי. האם להחליף את הפאקסט בכדור אחר ?
בהחלט לאחר שנה וחצי אם כדור לא עוזר כדאי לנסות להחליף , כדאי ללכת לרופא המטפל ולשקול את החלופות. אבל עם כל הדיכאון איך יש לך את הכוח להניע ולצאת ולרוץ 4 פעמים בשבוע ? כל הכבוד הלואי עלי אפילו ללכת 4 פעמים בשבוע :). שווה לשקול גם טיפול פסיכולוגי לבירור למה אין לך חשק, אולי שינוי עבודה לימודים חוג תחביב או שינוי כל שהוא בחיים יעזור לך ?
לארי איני מבין בשביל מה צריך להמשיך עם תרופה שאינה עוברת במשך שנה וחצי. כך שאני מצטרף לדבריו של דורון שיש לשקול שינוי בטיפול, תרופתי ופסיכולוגי. כל טוב דר' גיורא הידש
האם קיימות תרופות המצליחות לטפל בבעיה של טיקים? ואם כן, מי רושם את התרופות? פסיכיאטר או נוירולוג? תודה.
הנושא נמצא בתחום הנוירולוגיה והם בד"כ מיומנים בנושא זה ובטיפולים השונים שיש לטיקים. עם זאת, הרבה פעמים נלווים לטיקים בעיות נוספות (למשל- חרדה, OCD, הפרעת קשב וכיוצ"ב) ולכן גם פסיכיאטר אמור להבין, לפחות חלקית, בנושא. למי לפנות קודם- תלוי במכלול של הבעיות ואיזה בעיה נחשבת בעיניך כמרכזית ושבה את רוצה לטפל. אם הטיקים זה העניין המרכזי (או היחידי) אז רצוי שנוירולוג יבצע איבחון ואח"כ יחליט לגבי הכדאיות בטיפול או סוג טיפול.
ללאה תודה לדור ואני מצטרף לדבריו. אם מדובר בילד אז כדאי לפנות לנאורולוג/פסיכיאטר המומחה לילדים. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום רב רציתי לשאול מה זאת אומרת כשבן אדם אומר שיש לו מסרים מהטלויזיה? תודה!
מסרים בשבילו לבצע מהלך או פעולה מסויימת ? אם כן, נראה לי להיות כהתחלה של פסיכוזה.כדי לדעת באמת כדי מאוד לפנות לפסיכיאטר דחוף.
לספירי מדובר על מחשבות לא מציאותיות בהן אדם מייחס כוונות לדברים (טלוויזיה לדוגמא) שלא קשורים אליו, לכן מדובר על מחשבות שווא של יחס, הדברים הללו אינם טבעיים, יתכן שמדובר במצב של פסיכוזה, בכל אופן חשוב להפגש עם פסיכיאטר כמה שיותר מוקדם. כל טוב דר' גיורא הידש
עקב התקפי חרדה מלווים בדיכאון: מזה מס' חודשים שאני משתמש בלוסטראל 100 מ"ג (מחולק פעמיים ביום בוקר+ צהריים או אחה"צ).בנוסף כ 4 חודשים+ נוטל קלונקס 0.5 מ"ג בליילה כאשר באמצע ניסיתי להיגמל לאט לאט וללא הצלחה. בסה"כ הדיכאון עבר אבל לצערי אני חווה כאבים סימטומטים ברגליים וידיים (כאבי שרירים ) + בחילות וכן לעיתים סטרס המלווה בחוסר איזון. כאשר אני נוטל קלונקס הכל עובר. לאחר שיחה עם הפסיכיאטרית המטפלת הוצע לי לנסות סימבאלתה: להתחיל מ 30 מ"ג בצהריים ולאחר שבוע ימים לעבור לכדור של 60 מ"ג פעם ביום והכל בשילוב עם קלונקס 0.5 מ"ג בערב ו 0.25 מ"ג בבוקר. (בשבוע הראשון הוצע לי לשלב 50 מ"ג לוסטראל עם הסימבאלטה ולאחר שבוע להפסיק לוסטראל כלומר, הפסקה הדרגתית של לוסטראל). באופן כללי מטרתי חד משמעית כמו כל בני האדם היא להרגיש טוב ולתפקד כרגיל ללא תופעות לוואי. החשש שלי הוא מהקלונקס שאני תלותי בו ולדעת הרופא המטפל אין לי מה לדאוג ממינון כזה ואף אפשר לדעתו להוסיף עוד חצי/כדור בבוקר רק שארגיש בטוב. לאחר שימוש בלוסטראל 100 מ"ג מס' חודשים לא הצלחתי להיגמל מהקלונקס ושאלתי היא האם מנסיונך יש סיכוי שלאחר השפעת הסימבאלתה יהיה אפשרי להפסיק בהדרגה קלונקס ולהשאר רק עם סימבאלטה? אני יודע שהשפעת תרופות אינדבדואלית אבל על פי רוב איזו תרופה גורמת לתופעות לוואי קשות/רבות יותר סימבאלתה או לוסטראל? האם יש בנזודיזאפין פחות ממכר מקלונקס? בכל מקרה הרופאה שלי ממליצה על קלונקס היות והוא נשאר בדם זמן ממושך יותר מאחרים וכך לאחר נטילה בערב/ליילה הוא ממשיך השפעתו ביום? אודה לתשובותיך והתייחסות לאמור לעיל עם כל ההמלצות החמות ביותר :)
1. בגמילה מקלונקס 0.5 מ"ג מומלץ כל שבועיים (לא פחות) להפחית 0.125 מ"ג (רבע כדור). אפשרות אחרת- לעבור לאסיוול 5 מ"ג (במקום קלונקס 0.5 מ"ג) ולהפחית כל שבועיים 1 מ"ג (חצי כדור של 2 מ"ג). השיטה השניה יותר קלה לביצוע אך היא דורשת ממך להחליף תרופה. מכיוון שהקלונקס מאד ממכר לא טוב להישאר איתו לאורך זמן ואולי כדאי לך לעבור לאסיוול כבר עכשיו (עפ"י יעוץ ואישור של הפסיכיאטרית). 2. לגבי הסימבלטה- טוענים שיש לה פחות תופעות לואי באופן כללי לעומת הלוסטרל אך זאת תרופה חדשה וגם פועלת במנגנון שונה (SNRI לעומת SSRI) ולכן קשה להשוות בין השניים במדוייק. אתה יכול לנסות לתקופה של חודש-חודשיים את הסימבלטה במקום הלוסטרל ולראות אם יש שיפור במצב. ההשפעה של הסימבלטה היא תוך שבועיים במינון של 60 מ"ג ליום.
לעמיחי השאלה שלך קשה כיוון שאתה מתאר מצב שבו הלוסטרל עזר לך אולם השפעתו לא הייתה מלאה ולכן ישנן תחושות לא נעימות ברגליים ואתה עדיין זקוק לקלונקס. דרך אגב, התחושות ברגליים עלולות להיות גם חלק מתופעות לואי של הלוסטרל. לכן האפשריות הן או לעלות במינון הלוסטרל או להחליף לתרופה אחרת בתקווה שהתרופה השניה תשפר את מצבך ללא תופעות לוואי. כאשר המצב ישתפר תוכל גם להפסיק את הקלונקס. כל טוב דר' גיורא הידש
ד"ר שלום בת 36 אמא לשלושה ילדים בריאים מצב כלכלי תקין בהחלט .נשואה לבעלי שהוא בעצם החבר הראשון שלי מאז גיל 14 אציין כי אני בת יחידה להורים אשר התגרשו כאשר הייתי בת 6 גדלתי יחד עם אימי כאשר כל שבת היינו הולכות לסבתות שהיו גרות בסמוך אחת לשנייה כך שהייתי מתראה עם אבי אחת לשבוע(בינתיים אבי נפטר ממחלה קשה)אימי לא התחתנה . כיום וגם בעבר הייתי והנני מאוד תלותית בבעלי למותר לציין כי בעלי בעל עמדה בכירה בשוק הפרטי והינו אדם אינטלגנט מעל הממוצע ויחד עם זאת מלא בחרדות על רקע בריאות התחיל לקבל טיפול תרופתי העניין הוא שבעלי מביע אלי את האהבתו בדרכים שאינם נראים לי הוא דואג לילדים עוזר בבית אך כל זמן שהוא עובד קיימת אצלי התחושה למרות המצב העובדתי שהוא אינו יוצר קשר במהלך היום לשאול לשלומי או כל טלפון אחר לפעמים מגיעים הדברים לזמן של 11 שעות אפילו יש לציין נקודה חשובה כי אני לאורך כל חיינו המשותפים הייתי עד לפני כחודש כופה עליו לחזור בשעה מוגדרת של שש וחצי במידה והשעה הייתה חולפת בדקה אפילו יכולותי להרוס ערב שלם "למה איחרת" כיום אני מנסה לצאת מהענין....כמו כן אני בתקופה האחרונה חושדת ללא שום הצדקה עובדתית כי הוא בוגד בי מחטטת לא בשיחות היוצאות כל זאת אני עושה מחוסר תצומת לב ממנו לאני מרגיש רע שלא איכפת לו ממני יש לציין שלאחרים הוא יודע להביא אהבה אך לי כאילו יש לו חסימה אני מרגישה שזה חסר ואני מפספסת את הרכבת ואולי אם מישהו אחר היה לי יותר טוב יש לציין שאני נראת טוב מאוד אך מרגישה זנוחה היום החלטתי לנסות להיפרד לתקופה של שבוע למרות שהיה לי קשה אני מקנא בנשים אחרות שאני רואה את צומת הלב שהם מקבלים מבעליהם מה לעשות נימאס לי לחיות עם בן אדם חסר רגש כלפי יש לציין שעברנו דירה לפני חצי שנה לבקשת בעלי וזה גם קשה האם לחזור לעיר הקודמת למרות שהתחלתי להתרגל לכאן ניסיתי להתרחק בשביל שאולי הוא יתקרב אבל זה לא עוזר גם הכדורים שהוא שותה החריפו את חוסר הרגש הוא מרגיש שהוא מושלם שויצר שהוא לא צריך אותי בכלום עסוק כל שעות היום בצורה מגוחכת מה לעשות אך אלי לנהוג מצטערת על הבלבול ושכחתי שהוא מקללאותי שיקרה לי משהו והוא ישאר לגדל את הילדים לבד כלכלית אני בקושי יסתדר ונפשית אני רגילה לצורת ההתיחסות למרות שזה לא נורמלי תודהמראש
אני ממליץ לך ללכת ליעוץ פסיכולוגי פרטני באופן מיידי, לפרוס שם את הכל ולראות מה האפשרויות שלך , יתכן שזה יהיה לכוון טיפול זוגי לנסות להציל את הנשואים ולשפר את היחסים , ויתכן ותגלי שאין לך מנוס אלא להפרד , בכל מקרה את צריכה לווי אישי במשבר הזה. בכל אופן מקווה שתצאי מהמשבר הזה מחוזקת .
לסיגל יותר מכל אני מתרשם שאת מבולבלת, כלומר ישנם דברים שעלולים לסתור אחד את השני ואת מרגישה את שניהם ביחד. את כותבת שבעלך מביע את אהבתו (בצורה מסויימת) אבל גם מקלל ולא מתייחס, את מספרת על התלותיות שבאופיך, אבל מצד שני בעלך לא נותן לה מספיק תשומת לב. לכן אני מצטרף לדבריו של דורון שכדאי שתבהירי לעצמך מה החלקים שלך ומה החלקים של בעלך במערכת המשפחתית שלכם. כל טוב דר' גיורא הידש
לכל סיר יש מכסה לפעמים מנסיים לתאים לסיר מכסה שהגודל הוא קטן הוא גדול ן והחיים מתבזבזים כי אין כוח ולחפש את המחסה המתאים ואולי עדיף לאשיר את הסיר פתוח הייתי בטוחה שהתשובה תהיה חד משמעית לעזוב ולא להישאר אם בן אדם כל כך לא מתאים מכל הבחינות אבל כנראהשיש אנשים שמאמנים שלקבל יחס קר ומנוקר זה מחזק וצריך לטפל טיפול זוגי באנשים חסרי רגשות תודה סיגל
שלום ד"ר אני נוטל רסיטל מזה חמישה חודשים. היום הייתי אמור להגיע לרופא ולקבל מירשם לתקופה נוספת של רסיטל, אך לצערי לא יכולתי להגיע לרופא בשל אילוצים משפחתיים. שאלתי היא מה יכול לקרות במידה ולא אקח את הכדור במשך שבוע שלם (עד למועד שבו אפגוש את הרופא שוב). האם זה מסוכן לעשות הפסקה של שבוע ימים ומהן ההשלכות הכרוכות בכך. לתשובתך אודה.
יכולות להיות תופעות לואי של "גמילה" כגון כאבי ראש וכו' אין סכנה בהפסקה אבל רצוי להמשיך באופן קבוע כדאי אפילו ללכת לרופא משפחה לקבלת המרשם ורק אח"כ להפגש עם הרופא המטפל.
לעידן תודה לדורון ואני מצטרף לדבריו, כל רופא וכמובן גם רופא המשפחה יכולים לתת לך מרשם לרסיטל. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום, יש לי חפיסה מיותרת, עקב הפסקת טיפול. מוכנה לתת. באם אתה גר באזור בקעת אונו ונח לך לקחת.
שלום רב שאלתי היא האם קלופיקסול יכול לגרום לאקטיזיה ? ובקשר לפרוטיאזין על מה הוא משפיע והאם הוא אנטי פסיכוטי?תודה מראש יעל
שניהם יכולים לגרום לאקטיזיה (או תופעות אקסטרא-פירמידליות אחרות). קלופיקסול היא תרופה אנטיפסיכוטית לכל דבר ועניין וניתנת לטיפול במחלות נפש שיש בהן פסיכוזה-(סכיזופרניה, מניה, פרנויה ועוד). ההשפעה של הפרוטיאזין (פנרגן) היא הרבה יותר חלשה והיא ניתנת בעיקר להרגעה, ללא השפעה אנטיפסיכוטית. לפרוטיאזין יש גם השפעה אנטיהיסטמנית. תיתכן התרגלות לפרוטיאזין למרות שהנושא לא נפוץ.
ליערית תודה לדור ואני מצטרף לדבריו. הנושא של אקטזיה חשוב מאוד כי בדרך כלל מאבחנים אותו פחות ממה שהוא קיים, בדרך כלל יש תת אבחנה של אקטזיה. כל טוב דר' גיורא הידש
ד"ר שלום מזה שלושה חודשים משתמש בציפרלקס 10 מ"ג הבעיה היחידה היא הזעת יתר שגורמת לי גם ואולי לשתן צהוב למרות שכמות השתן והתדירות תקינה האם ידועה לך התופעה של הזעת יתר למרות התקופה ואם כן האם זה יכול להיות מסוכן לפעילות של הכליות תודה מראש
אחת מתופעות הלואי של הכדור היא הזעת יתר , לכן חשוב לשתות קצת יותר בכדי לפצות על ההזעה ( שתה כך שהשתן יהיה יותר בהיר רצוי רק מים ) , גם כך שיא הקיץ ומזיעים הרבה ללא קשר לציפרלקס ,לא צריכה להיות בעיה עם הכליות.
לדני תודה לדורון ואני מצטרף לדבריו, עליך לשתות יותר. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום, אני פונה אליך מתוך דאגה לאחי הצעיר (בן 25) אשר מזה תקופה ארוכה נמצא במשבר נפשי עמוק.כתוצאה מכך בוחר אחי להתרחק מהמשפחה, מרבה להתבודד מתנהג בצורה מנוכרת ומוזרה ומרבה להעדר מהבית ולהתבודד. מובן לי כי אחי נמצא במשבר נפשי והוא זקוק לעזרה מקצועית, אך, לדאבוני הוא מתנגד בכל תוקף לכל סיוע שאנו מציעים ובמקום זאת הוא מעדיף להתנכר, לנתק מגע ו"לברוח" מהמציאות שוב ושוב באופן שמביא אותו להעדרות מהבית באופן מכוון למשך תקופה של ימים ושבועות רצופים. לפני יותר משנה, התקנתי שלא בידיעתו איתוראן ברכבו על מנת להשגיח בזמן אמת עד כמה שאפשר על התנועה שלו. למרות שאין רמזים אובדניים אני מבין כי המצב של אחי חמור ומדרדר מיום ליום. הבעיה היא שאנו חסרי אונים ומאחר והוא מתנגד לכל סיוע כאמור. החלטנו להיות יותר אסרטיביים ולמצא את הזמן הנכון ולקחת אותו בכח על מנת שיראה רופא. ברור לי שזה לא הולך להיות קל ועומדת בפננו תקופה לא פשוטה של עליות ומורדות. הורי, אינם מסוגלים להתמודד עם המצב ולפי כך קשה להם ליזום ולהוביל את התהליך. הווה אומר שמעבר למעגל הקשור באחי ישנו מעגל אחר של הורי שדורש הקשבה סובלנות והכי חשוב נטרול מעמדה של מובילים מעצם הגדרתם כהורים בניסיון לשדר שהכל בשליטה. אשמח לקבל עצות מעשיות לגבי הצעד הראשון לקראת נקיטת יוזמה והנעת תהליך לגבי אחי.אנחנו מנסים למצוא כל דרך אפשרית על מנת להעניק לאחי את הסיוע לו הוא דרוש ולהכס לשלב של תחילת טיפול. ברור לי שזה צריך להיות מלווה בהפעלת כח ממשי כדי להביא אותו מול רופא. אם ישנם הצעות אופרטביות אשר יסייעו לנו בהנעת התהליך שדרוש כל כך ? בועז
הי בועז... אני מבין את הדאגה שלך לאחיך, אבל אתה צריך להבין שמצבים כאלה אי אפשר לכפות על בן אדם טיפול. טיפול בכפייה ניתן כשבן אדם במצב פסיכוטי, שיפוט המציאות שלו לקוי והוא מסוכן לעצמו או לסביבה. לא נראה לי לפי מה שתארת, שאחיך עונה להגדרות האלה, ואם הוא לא מסכים לראות רופא אין לכם כל דרך להכריח אותו, רק לשכנע אותו. אבל יש כאן שאלה יותר עמוקה, האם אתם חודרים לחיים שלו יתר על המידה? הוא אדם בוגר, זכותו לנסוע לאן שהוא רוצה , זכותו להתנהג בצורה מנוכרת ומוזרה. לכל אחד יש את הדרך שלו, ומי נתן לכם את הזכות לקבוע שדרך מסויימת היא לא בריאה? לי נראה שהאסטרטגיה היותר סבירה בשבילכם היא לנסות לתקשר איתו ולא לכפות עליו. הצעד של כפייה הוא קשה וחריף מאוד, ואולי הכרחי במצבים מסויימים, שגם לגביהם אני לא בטוח, אבל זה ממש לא נשמע שזה המצב... ואגב, הוא מתפרנס בכוחות עצמו? מה העיסוקים שלו? יש לו חברים? השאלה שלך איך להביא בן אדם לטיפול שלא מעוניין בכך חוזרת כאן הרבה מאוד. לא חושב שיש תשובה לשאלה הזו. בברכה מיכאל
לפעמים יש רמזים לאובדניות או פגיעה עצמית לא ברורים. אתה אמרתה "שהוא נעלם " ואין לכם מושג מה הוא עושה או נמצא. אולי שם, במקום שבו הוא הולך מסכן את עצמו וזו קריאה סמויה שלו לעזרה. לדעתי אתם צריכים להתייעץ עם הפסיכיאטר המחוזי במקום מגוריכם (אפשר טלפוני)והוא אשכול מה לעשות. חשוב לא לחכות שמשהו הס וחלילה יקרה. תחשבו כי הוא יכול לסכן לא רק את עצמו אך גם הסובבים אותו. אני יודעת שצריך אומץ רב כדי להכיר שבן משפחה חולה אבל תאמינו שזה הטוב בשבילו וגם בשבילכם בכדי לא להיות בפחד ודאגות 24 שעות. בהצלחה
לבועז אכן חשוב שאתה דואג לאחיך ויתכן שהוא זקוק לעזרה. מה שחסר לי במכתבך הוא התיאור של אחיך, מדוע אתם דואגים ומדוע הוא מתנגד לטפול ועוד פרטים רבים אשר יסבירו את המצב. כמובן שבגיל הזה ובימינו צריכים לבדוק היטב את נושא הסמים. כל טוב דר' גיורא הידש
זוגתי היקרה טוענת כי ישנן סימנים ברורים להפרעה דו קוטבית. מעוניין לבדוק עם המומחה הכצעקתה. שינויים שחלו בי בשנים האחרונות; 1. פנטזיות מיניות ועוררות מינית מוגברת. 2. קינאה ואובססיה לזוגתי היקרה. לזכותי עומדת שינה טובה ועמוקה כ 7 שעות של הנאה מושלמת,ניהול מהלך חיים ועבודה תקינים,נורמטיביות מלאה בכל הפרמטרים המוכרים כגון כספים ועוד.לא נמצאתי מעולם במצב דפרסיבי.לא סובל מפטפטנות יתר.אופי מוגדר כאנרגטי מזה 50 שנה. בהיסטוריה המשפחתית קיים אבא שהוגדר כחולה בהפרעה דו קוטבית וטופל בליתיום.
הדרך הידחידה היא ללכת לרופא פסיכיאטר לאבחון , גם אם זו לא הפרעה דו קוטבית ,קינאה ואובססיה הם הפרעות מספיק קשות שגורמות הרבה סבל גם לך וגם לאישתך. ויש טיפול כיום גם לזה.
למיקי תודה לדורון ואני מצטרף לדבריו, בודאי שלא זוגתך שתחיה וגם לא מכתב ברשת יקבעו אבחנה, אבל בהחלט כדאי להגיע לבדיקה מסודרת. כל טוב דר' גיורא הידש
שכחתי לשאול משהו לגבי הפאקסט.. יש אפשרות ליטול טיפות רסקיו להרגעה אם אני לוקחת את הפאקסט (חצי כדור) זה נוגד? יכול להזיק? תודה אנונימית
שלום, תודה לדורון, כמובן שאיני יכול לתת הוראות טיפוליות של הורדה/העלאה של תרופות לפי מכתב ברשת, אני יכול לציין את הכללים ומה שמקובל. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום רב שאלתי לגבי השפעת הפאקסט וכתבת לי שכדור אחד רק אחרי 3-4 שבועות משפיע אני לוקחת חצי כדור כבר חודש הפסיכיאטר בחו"ל מה אני עושה? להעלות את המינון לבד? או לחכות עד לשיחה איתו בספטמבר ואז אני אהיה עם הפאקסט חודשיים בלי השפעה?\ אשמח לקבל תשובה תודה אנונימית.
חצי כדור בדרך כלל זה לא מינון טיפולי לוקחים אותו למשך שבוע בכדי שהגוף יתרגל ולא יהיו תופעות לואי , לאחר עולים לכדור שלם לטיפול בדיכאון , לטיפול בחרדה המינון יכול להיות עד 3 כדורים ביום תלוי בסוג הפרעת החרדה. לא אמורה להיות בעיה לקחת רסקיו במקביל אם זה עוזר לך.
שלום רב, אני בן 51 נוטל פרוזאק 20 מ"ג עם הטבה חלקית, אך ירידה בחשק המיני ועיכוב ניכר באורגזמה. רציתי לברר האם תוספת של סורבון יכולה לעזור? אם כן באיזה מינון? האם הסורבון לבדו יכול להוות תחליף לפרוזאק (אני סובל מדיכאון מלווה בחרדה, אך הדיכאון יותר דומיננטי). תודה, גדי
לגדי ישנן מספר תרופות נוגדות דיכאון וחרדה שאינן פוגעות במין, ביניהן הסורבון, אדרונקס ומירו. ישנן די הרבה שמועות שהשילוב של סורבון או מירו עם נוגדת הדיכאון פותרת את הבעיה במין, לצערי הדברים לא הוכחו מספיק. אבל אפשר לנסות כיוון שאין סתירה בין התרופות. כל טוב דר' גיורא הידש
כמה כדורים של 200 מ"ג יכולים להרוג בן אדם? או שמה סרוקוואל לא יכול לגרום למוות? יוניסום אולי כן? תודה לכל העוזרים יסמין
ציאניד אחד יספיק לנו חצי חצי?
לגם בעניין אולי במקום להרוג אותך, נהרוג את הדברים שגורמים לך סבל? אני כאן אם את רוצה עזרה. תמי.
יסמין חמודה אל תעשי שטויות.,אל תהיי לבד כשאת מרגישה ככה וחושבת כאלה מחשבות. תעטפי את עצמך באהבה ובחברים כמה שאת יכולה. תנסי לצאת קצת מהבית, לראות דברים שיסיחו את מחשבותיך מהרצון למות. תישארי איתנו. עוד יבואו ימים טובים יותר. תמי.
ראיתי פעם תוכנית בטלויזיה בארצות הברית שבה התראיין אב לילד שהתאבד והוא אמר הבן שלי בחר בפיתרון קבוע למצב זמני וזה כל כך נכון וחוץ מזה אנחנו כאן בשביל לעזור בלהתמודד עם ולא לגמור את......
אני כבר במצב שכלום לא יכול לעזור אני עברתי בקצת את גיל 18 ואני פשוט לא רוצה להמשיך לחיות אין לי חברים אין לי מישפחה אוהבת ותומכת הפסיכולוגים התייאשו ממני ואין לי מי שיעזור אני פשוט צריך כמה שמות של כדורים שייגמרו תעניין זריז כולל כמות ואם מישהו יודע בקשר לקוצרטה תודה על העזרה
לדר הידש שלום האם התרופה בונסרין משמינה או מעטה את חילוף החומרים. כמו כן, ברצוני לעבור מבונסרין לפבוקסיל , האם אפשר לקחת במקביל עד להורדה של בונסרין בהדרגה,
//////////
לחנה אפשר ליטול את הבונסרין יחד עם הפבוקסיל, הבונסרין עלולה לגרום לעליה במשקל אבל באופן מינימלי, בדרך כלל אין בעיה כזו. כל טוב דר' גיורא הידש
האם קופסה של לוסרטל אמורה לעלות בקופ"ח 100 ש"ח ? ( אני חבר בכללית) האם אלפרליד ממכר כמו קלונקס ? תודה.
לנאור איני יודע לגבי המחיר של הלוסטרל למרות שהתרופה יקרה יותר משאר התרופות. בקשר לשאלתך השניה, אלפרליד ממכר לפחות כמו הקלונקס אם לא יותר. כל טוב דר' גיורא הידש
אני סובלת כבר חצי שנה מחרדות ומצבי לחץ ומתח ומרגישה כל הזמן בחילות והקאות וחוסר תאבון ואני נימצאת כל הזמן בפחד. הרופאה שלי נתנה לי לשתות במצבים דחופים תרופה בשם לוריוון אני מטופלת באופן קבוע בתרופה בשם ציפרלקס והחרדות עדיין לא נעלמו ומידי פעם יש לי התקפים של פניקה וחרדה וכאבים בכל הגוף ובכי שלא נפסק רציתי לדעת מה עלי לעשות ומדוע התרופות שאני לוקחת לא עוזרות לי האם יש קשר לזה שאני נוטלת את התרופה יסמין והאם מותר לקחת תרופות כמו לרוריוון וציפרלקס יחד עם יסמין ןהאם החרדות האלו וההתקפיםזה לתמיד או שזה דבר שחולף עם הזמן. אודה לכם על התשובה
בנוסף לתרופות (אני לא מבינה בתרופות), פסיכולוג קליני יכול לעזור לך מאוד. במקרים כמו שלך טיפול פסיכולוגי זה חשוב ביותר.
לויק אין בעיה בשילוב של התרופות, זה בסדר גמור. לא ציינת כמה זמן את נוטלת את הציפרלקס. הציפרלקס היא התרופה העיקרית שצריכה לשפר את מצבך ולהפסיק את החרדות. כך שאם את נוטלת את הציפרלקס מעל חודשיים ואין שום שיפור במצב צריך לשקול עם הרופא המטפל את החלפת הציפרלקס לתרופה אחרת ממשפחה זו שתפתור את הבעיה. בינתיים אפשר להעזר בלוריוון, הלוריוון טוב ומקל אבל אינו פותר את הבעיה, הציפרלקס או תרופה ממשפחתה אמורים לפתור את הבעיה מהשורש. כל טוב דר' גיורא הידש
ושוב אני במצוקת חוסר אונים ותהייה. בני בן 25 חולה סכיזופרניה, 7 חודשים אחרי אישפוז , איתי בבית. לוקח ריספרדאל לא כל כך סדיר, 3 ימים לוקח יומיים מפסיק - זה בערך חוזר על עצמו. מצד אחד אני רואה שיפור ביכולת ההתמודדות עם חרדות ופראנויה (משתף קצת יותר במצוקות, התפרצויות הכעס הפכו לאיפוק והתעלות ומאמץ לא להביע כעס ) אבל...בשבועיים האחרונים שוב "עויין" , שואל "למה את מסכלת עלי ככה"? ומביע משפטים נגדי ... בשבוע שעבר טבל את הפלאפון שלי במים...והשבוע זה קרה שוב כשבמקביל זרה טור של פלפל שחור על הרצפה, פיזר אפר של הסיגריות שעישנתי על כל השולחן, גזר שיער ופיזר בריצפת המקלחת...כאילו רצה לסמן טריטוריה, כאילו רצה לסמן "אני שולט כאן".... המדהים בכל הסיפור שאחרי שהוא עושה את זה....הוא רגוע ושליו כאילו לקח תרופת הרגעה או משהו. כאילו השתחרר מאיזה איום כזה. ד"ר הידש, דור והמשתתפים - משהו מוכר לכם בסיפור הזה? האם חלילה זהו סימן של פסיכוזה? האם אנחנו קרובים לאישפוז חוזר? מה הוא רוצה לומר לי בחבלה המכוונת בפלאפון שלי?? האם זה סימן לזה שהוא מרגיש מאויים? פראנויה? זהו סימן לחוסר איזון, לא?? אם כי זה בא וחולף. איך אני אמורה להתייחס לזה מולו? כשאמרתי לו שהוא גורם נזק בזה...הוא הכחיש שזה לא הוא ו"את מדברת שטויות"... ותמיד אחרי התנהגות כזו הוא אומר לי :" אני לא רוצה לגור איתך, לא טוב לי, את מציקה לי..." אני יודעת וכבר "הזהרתם" אותי שההחלמה אחרי אישפוז היא תהליך איטי במעגלים של קדימה ואחורה... אבל אני רואה בהתנהגות הזו "אור אדום" ולא כל כך יודעת מה לעשות עם זה... חשוב לי לציין שאנחנו חיים יחד וכל אחד לחוד...משתדלת מאוד לתת לו את המרחב לעשות כרצונו , הוא הרבה במחשב ובטלוויזיה, מבשל ומכין אוכל לעצמו, עורך קניות לעצמו, נוהג במכונית שלי מידיי פעם "לסיבוב"... ויש לו חבר שמגיע אליו מידיי פעם. מחכה להנחיות והארה כמה שאפשר... . האם זה השלכה ישירה של חוסר עקביות בלקיחת התרופות? רק רוצה לומר שדווקא מהקטע של התגברות על הקטיושות ( אנחנו קצת מופגזים כאן...) אני מופתעת. הוא נצמד למחשב ולתכניות סימפסון וכד' בטלוויזיה ולא מביע פחד, אבל אולי זה משהו פנימי שמתפרץ..? מה זה ? מה זה? מה לעשות עם זה ? תודה תודה ושבוע טוב ושקט...נורית.
נורית יקרה כשלי היה משבר פסיכוטי, לא הנוכחי אלא השניים הקודמים, הפסיכוזות הובילו אותי לעשות גם מעשים מוזרים, שהרגיעו אותי. למשל, היתה לי ערכת איפור של אודמים בצבעים שונים, ועפרונות לעיניים, ואני זוכרת שלקחתי אותם וציירתי איתם על דפים רבים. עשיתי גם טקסים של אש ומים- שטפתי הרבה את הבית, עסקתי בהדלקת נרות... הייתי אמנם לבד כשזה היה כך שזה לא הפריע לאף אחד, אבל בטוח שאם היו לידי אנשים זה היא מדליק להם נורה אדומה. כמובן שכתבתי בקדחתנות כל מיני מילים , לא בדיוק מבינה את משמעותן, הרבה שירים מהרדיו העתקתי מהר, כאילו הרדיו מדבר איתי ומוסר לי מסרים אישיים. כזו היא שפת הפסיכוזה- שפה של צבעים, אותיות, חושים, מנגינות וטקסים. עצם המשחק בחומרים, יש בו משהו שמשחרר מתח נפשי קיים. זה קצת כמו טיפול באומנות אולי. זה מרגיע. אני הייתי עסוקה הרבה בלגזור קטעי יומנים ישנים שלי, תמונות, ולהדביק. הרבה קלסרים ומחברות הכנתי, מחלקת אותם לחברי, כאילו יש בהם מסר חשוב שעלי להפיץ. ובטקסים שעשיתי אז בכיכר רבין, עם נרות הנשמה, עם השירים אליהם התייחסתי כתפילות, כמו איזה כוהנת גדולה של כל הציבור הכואב הזה שם בכיכר. הפעולות האלה יצרו לי הגנה. מעניין מה הבן שלך עשה כטבל לך את הפלפון במים? כמובן שזה לא מודע ולא נשלט, ואני כרגע לא מדברת על הכימיה שבוודאי השתנתה אצלו כשהפסיק עם הטיפול התרופתי הרציף. אבל אולי ניתן לנסות להבין את שפת הפסיכוזה, את פעולותיה, כאילו יש במעשים האלה איזה מסר- אולי לשטוף את הפלפון זה לנקות משהו בתקשורת בינכם? אולי משהו צריך להתנקות גם בשיער באמבטיה, צריך לפזר משהו, אפר, פלפל שחור, משהו שקשור לטיהור? האם דיברתם פעם על הפסיכוזות שלו? על מה הוא חושב כשהוא עושה את הפעולות האלה? האם את יכולה לנסות לדבר איתו על הפעולות האלה מתוך סקרנות לא שיפוטית ולא מתייגת, באמת מתוך רצון כן ואוהב ללא דאגה להבין מה הוא אומר לך או מה הוא אומר לעצמו כשהוא פועל ככה? אם תוכלי להרגיל עצמך פחות לדאוג, אולי תוכלו ביחד לנסות לדבר על הדברים, במיוחד שאת אומרת שעצם ביצוע הפעולות המוזרות הרגיעה אותו, אז אולי הוא מצא לעצמו דרך מקורית של ריפוי עצמי? תנסי להיות יצירתית ומתוך האהבה שלך לבן, אולי לבנות גשר שיאפשר לך להבין את הפסיכוזה שלו, וללמוד ממנה דברים חדשים. בהצלחה, תמי.
לדעתי כלא רופא, בנך עדיין לא החלים לגמרי ועדיין נותרו "שאריות" של המצב הפסיכוטי. הוא חייב להתמיד בלקיחת התרופות מדי יום בלי דילוגים והפסקות. לעיתים במצבים אלה החולה חש עויינות גם כלפי הקרובים אליו כמו הורים, חברים ובני משפחה. אין אפשרות לדעת לפי תאורך אם זו התחלה של התפרצות נוספת, אך אם המצב אינו משתפר יש צורך להגיע איתו לפסיכיאטר המטפל בו. יתכן וצריך להחליף תרופה, לשנות מינון או לעמוד על כך שיקח את התרופה ברציפות. לדעתי רצוי שגם את תפני לייעוץ עבור עצמך כדי לדעת כיצד להגיב וכיצד להתמודד עם כל התופעות שציינת.
שלום נורית... מזמן לא שמענו ממך...עבר כל-כך הרבה זמן? כבר שבעה חודשים אחרי האישפוז? אני עוד זוכר את הימים שלפני האישפוז שהתייעצת איתנו כאן, ובטח כתבתי לך כמה שטויות יומרניות... לא יודע מה לייעץ לך...אולי תשקלי איתו שיחזור לגור לבד? אני משוכנע שאילו הייתי נאלץ לגור עם אבא שלי, גם לי זה היה קשה. מקווה שהמצב ישתפר גם חיצונית וגם פנימית... בברכה מיכאל
לדור אני לא מאמינה שחולים סכיזופרניים לא מושפעים מהמלחמה. כולנו מושפעים ממנה, וכל אחד מגיב בסימפטומים שלו. יתכן שנראה שההתנהגות הפסיכוטית אינה קשורה לכלום, אבל בטוח שהיא משקפת מתח פנימי, והמתח הפנימי קשור הרי גם למה שקורה לנו סביב. לפעמים דווקא מצבים של מתח חיצוני משפרים סימפטומים אצל חולים פסיכיאטרים כי אז כולם בחרדה, והם לא מרגישים כל כך חריגים... כולם עצובים...ואפשר לייחס רגשות קשים אלא למצב שבחוץ ולא רק לפסיכופתולוגיה. שיהיה לנו המשך שבוע יותר קל. תמי.
המוזרות בהתנהגות יכולה להיות חלק מהסימנים השליליים של המחלה ולא בהכרח חלק מהפסיכוזה. כלומר, גם סכיזופרנים שאינם במצב פסיכוטי מתנהגים בצורה מאד מוזרה. חולים סכיזופרנים כמעט ולא מושפעים מהמלחמה וההפגזות כי הם בד"כ עסוקים במחשבות ופחדים דמיוניים ולא בפחדים שקשורים למציאות ומהבחינה הזאת את בוודאי יותר לחוצה ממנו.
שלום, הסמנים שאת מתארת הם בהחלט סמנים מעוררי דאגה והמחשבה הראשונה היא שהוא הפחית או הפסיק את הרספרידל. לכן צריך לחזור ולהקפיד על התרופה ועל המעקב הרפואי. התופעה של התמודדות טובה במצבים קשים מוכרת אצל חולים בסכיזופרניה. גם במצבים של אסון או אבל (קרוב משפחה נפטר), החולים מגיבים במינימום של הפרעות. כאלו מגייסים את הכוחות הפנימיים במצב חמור. כל טוב דר' גיורא הידש
תמי'לה, נחום, מיכאל, דור - תודה. המון תודה. כל אחד מכם תורם לי בדרכו וקצת התאפסתי. מיכאל, איזה כיף לי שאתה זוכר אותי מאז... תודה על כל תגובה שלך, מי כמוך יכול להוסיף מניסיונך, מחוכמתך - לא יומרני ולא נעליים, קאפיש?? :-) לוקחת לתשומת ליבי המלאה את דעתך באשר למגורים לחוד... ובכל זאת הייתי רוצה לשמוע את דעכם גם. תמי, דור, נחום ואחרים : בני מביע רצון לגור לבד ואני נקרעת בהתלבטות שמצד אחד עדיין לא הגיע לשלב האחריות של לקיחת תרופות בעקביות ואני כל כך כל כך חוששת ודואגת שמצבו ידרדר ואני לא אהיה במקום הנכון בזמן הנכון. מצד שני אני מרגישה שזה לא טוב שאנחנו גרים ביחד. לא טוב. הוא מרגיש חדיר, נעקב, ואני מפריעה לו במידה מסוימת להתמודד. יש ימים שאני מרגישה שהוא מתמודד ומתעמת בתבונה והתעלות ואני גאה בו. ולעיתים, אני מוצאת את עצמי מתלבטת 30 פעם ביום מה נכון לעשות ואיך נכון להגיב ואיפה אני "סולחת" ואיפה אני "מעמידה גבולות", איך לא לפגוע ואיך הוא יבין את מה שאומר, וכמה פעמים אני מתכוונת למשהו והוא מבין אחרת, וכמה פעמים אני עושה משהו מפרגן והוא מגיב: "את עושה בכוונה" "את מציקה" "את צוחקת עלי" וכד'. יש ימים שהוא - הוא, כמו פעם : מלא קסם, הומור, ציניות מתוקה, מביע קבלה ומפרגן - וביום הבא הכל מתהפך ומשתנה. אני יכולה לעשות את אותו המעשה ופעם תהא הבעת שביעות רצון מצידו ובפעם אחרת יתקוף ויאשים וימצא בזה "חתירה תחתו". זה מערער אותי, זה משתק אותי, זה מטלטל ומייאש, זה מפיל אותי מיכולותיי כאם, כאדם. יש פעמים שאני רוצה להיעלם. אני לא רואה את הסוף...את השיפור... אבל, בכל פעם אחרי התגובות שלכם כאן אני מרגישה קצת קצת יותר מגובשת, קצת יותר מאופסת ועם קצת כלים לשרוד ולנסות עוד כיוון. נסחפתי קצת...אבל חשובה לי דעתכם על מה שסיפרתי, ו...מגורים לבד או להתעקש על ביחד..? מה לדעתכם? אני עושה "סיעור מוחות" עם עצמי, משקללת את התגובות שלכם - זה עוזר לי מאוד להגיע להחלטה, תובנה. לילה טוב יקיריי ואיחולי סיום מהיר של המלחמה הכואבת הזו. חיבוקיי תודה לכולכם !!!!!! נורית.
אפשר מאוד להיות חוסר איזון תרופתי אבל שווה לדבר עם הפסיכיאטר המטפל. אני שואלת: למה הוא גר איתך אם לא טוב לשנייכם? הוא יכול לקבל דיור מוגן או עזרה בדיור דרך משרד הבריאות (סל שיקום). תדברי עם עו"ס בב"ח בו הוא טופל. לא בגלל את אמא צריכה לסבול כל כך.
עקב התקפי פאניקה עם ריאקציות גופניות (סימטומטיזציה) הומלץ ע"י פסיכאטרית מרמב"ם 0.5 קלונק ו 100 מ"ג לוסטראל 50 מ"ג בוקר ו 50 מ"ג צהריים. כל אילו אני משתמש החל מחוש 3/2006 . לצערי יש לי תופעות לוואי של כאבים בגוף רגליים וידיים וכל זה נעצר כאשר אני לוקח קלונקס. לאחר תקופה של 5 חודשים הייתי אמור להיות מזמן ללא קלונקס והפסיכיאטרית מתעקשת שאמשיך ואין בעיה במינון כזה 0.5 מ"ג לטענתה לא מתמכרים. אני באופן אישי ניסיתי לרדת בהדרגה ולא הצלחתי! האם יש לחשוב על שינוי ה SSRI? לאור נסיון רע מהעבר בשימוש כמעט מכל סוגי ה SSRI ו SNRI רציתי לשאול מהי התרופה שבאופן יחסי מביאה לשיפור מהיר עם מינימום תופעות לוואי וניתנת לנטילה בערב לפני השינה כך שאין צורך בכמה כדורים ליום? האם ציפראלקס היא המילה האחרונה ב SSRI? בעניין הלוסטראל: הבנתי שניתן ליטול את כל הכמות בכל שעה ביום ולפי הנחיות שקיבתי מהרופאה יש להימנע מליטול בערב היות והתרופה מעוררת. כאשר אני נוטל ביום אני מרגיש שהיא מעייפת מעט וגורמת לבחילה והרגשות מוזרות בראש עם סימטומטיזציה לרגליים? בבקשה דעתך
1. בשלב זה פיתחת תלות בקלונקס אך עדיין לא התמכרות. אם הרופאה ממליצה שתמשיך עם הקלונקס אז עשה כדבריה, אבל עם "אצבע על הדופק", כי זאת תרופה מאד ממכרת. 2. אין סיבה להחליף את הלוסטרל. התרופה טובה ויעילה נגד חרדה. בארה"ב היא נמכרת יותר מהציפרלקס. מקובל לקחת פעם ביום- בבוקר או בצהריים- אחרי האוכל!
לעמיחי תודה לדור, לא כתבת את העיקר, האם הלוסטרל משפרת את המצב? אני מבין שהיא משפרת אבל לא מספיק, במקרים כאלו אפשר לעלות במינון הלוסטרל. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום רב בן 41 מזה כחמישה חודשים מטופל ע"י ציפרלקס 10 מ"ג קיבלתי על רקע חרדות קשות בנושא היפוכונדריה כרגע מרגיש מצויין אשתי שתחייה(פולניה)ממש מודאגת מבעיות שכביכול הכדור יכול לגרום לנזק עתידי(כבד כליות ) ברצוני לשאול אם אני מרגיש ממש טוב בוא נניח 95% האם כדאי להתחיל בשלב הגמילה ואם לא אז מהי המלצתך? במידה וכן אז מהו התהליך ירידה של חצי למשך כמה זמן והאם ניתן לבדוק האם איני צריך את הכדור ?ואם כן אז איך סליחה על אורך השאלה ותודה מראש
ליעקוב אין בעיה בשימוש בתרופה לזמן ארוך, יתכן גם שהיא עוזרת כמו אספירין אז כנראה שהיא מאריכה חיים... בדרך כלל מקובל ליטול את התרופה כשנה, אם מקדימים את ההפסקה אז יתכן שהחרדות יחזרו. בכל אופן צריך להתייעץ עם הרופא המכיר אותך ולקבוע מה הזמן המתאים ביותר להפסקה, אצלך. חמישה חודשים בכל מקרה זה עדיין מקודם מדי. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום עקב הדכאון שלי נטלתי אפקסור במינון של187.5 במשך חודשיים אבל לא היה שיפור,לכן הוספתי על דעת עצמי עוד 112.5 מ"ג זאת אומרת-150 בבוקר ו-150 בערב.רציתי לשאול אם זה בסדר שהעליתי על דעת עצמי וגם לא בהדרגה?זה יכול לגרום לי לנזק?אני פשוט כל כך סובלת ואני לא יכולה לחכות עד שהתרופה תתחיל לעבוד והיא בינתיים לא פועלת.מה לעשות??
1. אחרי עליה במינון צריך לחכות לפחות שבועיים. ייתכן מאד שזה ישפר את המצב והדיכאון יחלוף בקרוב. 2. תעדכני את הרופא שלך לגבי העליה במינון, כדי שיהיו לך מספיק כדורים להמשיך בטיפול במינון זה. רפואה שלמה
לספיר תודה לדור, אין בעיה בעליה המהירה במינון אבל צריך לעדכן את הרופא המכיר אותך. אם עבר מספיק זמן צריך לשקול שינוי בטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש
קראתי מספר מאמרים המצינים כי לפני שנה יצאה תרופה חדשה בארצות הברית ככדור שינה הנקרא rameteon (שם המותג roserem) ללא תופעות לואי ולא ממכר וכבר בעל תפוצה גדולה מאד שם. האם ידוע לכם על התרופה ,מה דעתכם והאם נמכרת בארץ כמרשם רופא כמובן?
לרפול עדיין לא שמעתי עליה, אולי יש משהו בפורום שמכיר? כל טוב דר' גיורא הידש
