פורום פסיכיאטריה
שלום לכולם רציתי לדעת למה משמשת התרופה סרוקוול במינון של 100 מילגרם?
התרופה משמשת לטיפול בחרדה במינונים נמוכים. כמו כן במינון של 25 מ"ג היא משמשת ככדור שינה.
מדובר בתרופה אנטיפסיכוטית לטיפול בהפרעות פסיכוטיות מסוג סכיזופרניה. יש הטוענים שהיא טובה גם כתרופה מייצבת בהפרעה דו-קוטבית.
אבל היא שאלה במינונים נמוכים. זה ידוע שזו תרופה אנטיפסיכוטית אבל כמעט בכל תרופה אני פסיכוטית במינונים נמוכים מטפלים בחרדה כי התרופות האנטי חרדתיות ממכרות רובן.
הי פורום... כבר חמישה ימים עם מינון של חמישה מ"ג זיפרקסה, ועדיין עייף כמו מקודם אפילו יותר מזה. אולי אני בכלל בדיכאון. הרי כל המטרה של הורדת המינון מבחינתי הייתה להפוך ליותר עירני. שלשום לא הצלחתי להירדם ולקחת עשרה מ"ג זיפרקסה באופן חד פעמי. אתמול הייתי עייף מאוד ונרדמתי באמצע של סרט שראיתי עם מישהו. ואחרי זה ישנתי היום עד שלוש בצהריים. אולי בעצם אני בכלל בדיכאון, שמתבטא בשינה מרובה, וחוסק חשק לעשות כלום. חוץ מזה מצאתי דירה, ואני עובר עוד עשרה ימים. אני מקווה שיהיה בסדר, אם כי כל הצורך הזה במעבר מלחיץ אותי למדי. בברכה מיכאל
מיכאל יקר הבעיה שלנו, החולים האפקטיביים, שכל תנודה נורמלית במצב הרוח והאנרגיה אנחנו מפרשים ישר כדיכאון, מניה או פסיכוזה... אבל האמת היא שימים קשים עוברים כאן על כולנו, המלחמה לא עושה טוב לאף אחד, וגם אם אנחנו מנסים להתנתק מהתמונות בטלוויזיה וגם אם איננו גרים במקלטים, בכל זאת משהו באווירה חודר למקום המוגן שלנו, חודר ומשפיע. אז אולי תראה בעייפות משהו פחות פתולוגי ויותר נורמלי? שבוע טוב, תמי.
שלום תמי.. כן, זה הכל בגבולות הנורמלי בינתיים. אני פשוט זוכר תקופות אחרות, שהייתי בהן יותר פעיל, שלא ישנתי בהן כל-כך הרבה. טוב, זה ישתנה...זה חייב להשתנות. אני חייב להכניס עוד דברים לחיים שלי, זה בלתי אפשרי לחיות רק על עבודה, מחשב וקצת זיונים או כביכול יחסים, זה לא מספיק. בלתי אפשרי? נו, כמובן שזה אפשרי, אולי גם נעביר ככה עוד שנה. היום הפסיכולוגית שלי אמרה לי שאני אינטילגנטי. איזה כיף לי. פעם היא גם אמרה לי שאני חתיך. זה חלק מהטיפול לתת מחמאות למטופלים שלך? זה לא עוזר לי להיות מאושר, זו מטרת הטיפול, שבינתיים אולי נשכחה. החבר/יזיז החדש שלי אמר לי שאני נראה עצוב. ויש את המלחמה...אני חי בבועה האסקפיסטית הירושלמית. אצלנו אין מלחמה, רק המון פליטים מהצפון, שצובאים על איפה שאני עובד. ואני לא רואה טלויזיה, אם כי מדי פעם מתעדכן בווי-נט. אבל, כן, אני מניח שזה גם משפיע באיזשהוא מקום. שמח שלא עזבת, תמי, אני לא חושב שהאינטרנט הורס לנו את החיים האמיתיים...זו רק תוספת ואני חושב שבגדול אפילו מבורכת. ולא נראה לי שאת מכורה, את בטח הרבה פחות מכורה ממני. אני מנהל את מרבית חיי החברה שלי באינטרנט... יום טוב מיכאל
שלום ד"ר לפני ארבעה ימים העליתי את האפקסור מ-150 ל-187.5.מאז יש לי התפרצויות בכי וכל דבר עושה לי עצוב ובא לי לבכות...אני לא יודעת מה עובר עליי אני פתאום קולטת באיזה מצב אני (נפשי) וזה כל כך עצוב שזה קרה לי..זה נראה כמו חלום רע שמישהו צריך להעיר אותי ממנו!ואני חושבת על זה שיום אחד אני אמות וגם המשפחה שלי ולא ניפגש יותר לעולם!!!ועוד כל מיני דברים עצווובים! :( .זה בגלל שהעליתי את הכדור?מה זה ההתפרצויות בכי?? תודה רבה! :(
לספיר נראה שיש החמרה במצבך ולכן טוב שעלו במינון האפקסור, האפקסור אינו גורם לבכי. פעמים רבות כדאי לשלב שיחות עם הטיפול התרופתי. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום. יש לי סחרחורת ממושכת, אי שיווי משקל, ובחילות כבר 3 חודשים. עברתי המון בדיקות כולל: בדיקות שמיעה, אורטופד, עיניים, נוירולוגיה. לא מצאו עדיין מה הבעיה. חלק מהרופאים החליטו שזו בעיה פסיכיאטרית, ורציתי לשאול אותך אם יכול להיות מצב כזה? בעקבות הסחרחורות ובחילות שלא עוברות, קיבלתי דיכאון, ורופא משפחה נתן לי פלוטין, עדיין אין שינוי, אני רק 10 ימים עם התרופה. בבקשה תכתוב לי אם יש מצב כזה של סחרחורת ממושכת ובחילות כל היום בגלל בעיות נפשיות או דחק נפשי. אגב, לפני כ-3 שבועות היה לי התקף סחרחורת חזק, וכמעט התעלפתי. תודה.
לשירלי באופן עקרוני יתכן, אבל כדאי להגיע לפסיכיאטר כדי שיאבחן זאת אצלך, לפי התיאור שלך הדברים נראים לי יותר גופניים מאשר נפשיים אבל כמובן שאיני יכול לאבחן ברשת. דרך אגב, לסחרחורת הכי חשוב להגיע לרופא אף, אוזן וגרון. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום רב ! אני בת 25 וסובלת מפחד או חרדת טיסות. אני פונה לפורום הזה בכדי לקבל עצות או רעיונות לגבי דרכי התמודדות. עד כה ניסיתי שיטות שונות להתמודדות עם החרדה אך רובן לא ממש עזרו. בטיסה הראשונה שלי (בגיל 20!!! רק אז הצלחתי לאזור אומץ) ניסיתי להיעזר בקלמנרבין (בהתייעצות עם רופאת המשפחה), במשך כשבוע לפני הטיסה, 3 פעמים ביום ולפני הטיסה עצמה 2 כדורים - לא ממש השפיע. בטיסה הבאה, בהתייעצות עם אותה רופאה, נטלתי כדור בשם לוריוון שעתיים לפני הטיסה. כנראה שרמת החרדה שלי היתה מאוד גבוהה מאחר וגם אז לא היתה ממש השפעה (היתה השפעה אבל אחרי הנחיתה...). בפעמיים האחרונות בהן טסתי מצאתי שיטה שעובדת...אלכוהול ודי הרבה (לפני ובמהלך הטיסה). הבעיה היא שאותן טיסות היו טיסות קצרות (לאילת) בניגוד לקודמותיהן בהן טסתי לחו"ל. אלכוהול לא מוריד את החרדה לחלוטין אבל הוא מפחית את רמת העירנות שלי (במהלך הטיסה אני עירנית יתר על המידה לכל רעש או תזוזה) והסיטואציה נתפסת כפחות מלחיצה בעיני. אני מתכנתת נסיעה לחול בקרוב ונראה לי שאלכוהול הוא לא הפיתרון לטיסות ארוכות. אשמח לקבל עצה בעניין. תודה
לטיסה ארוכה אני ממליץ בד"כ על קלונקס- הוא מרגיע ומרדים ומשפיע להרבה שעות. המינון של קלונקס הוא בד"כ כדור אחד של 0.5 מ"ג ויש לקחת שעתיים לפני הטיסה. אם את יודעת מראש שהחרדה גבוהה ניתן לקחת כדור של 2 מ"ג- כנ"ל (שעתיים לפני הטיסה ובמידת הצורך כדור נוסף במהלך הטיסה. כל הנ"ל רק בימים של הטיסה כי הקלונקס תרופה מאד ממכרת.
תודה לדור ואני מצטרף לדבריו. צריך למצוא את התרופה אשר מתאימה לך ביותר ולהשתמש בה. כמובן שהטפול המומלץ אם את טסה הרבה הוא טפול התנהגותי. כל טוב דר' גיורא הידש
אני נוטלת לוסטרל ולאחרונה קיבלתי בבית מרקחת סרטרלין במקום .אמרו לי שזה אותו חומר פעיל .האם זה בסדר לקחת פעם לוסטרל ופעם סרטרלין?. יכול להיות מצב שאחד עוזר והשני לא? בתודה רוית.
לרוית הכל בסדר, מדובר על אותה התרופה בדיוק רק משני בתי חרושת שונים. כך שאפשר להחליף ביניהן וההשפעה היא אותה ההשפעה. כל טוב דר' גיורא הידש
אמא שלי בת 75מקבלת מירו חצי כדור בבוקר וריספורדל כדור בערב היא לאחר ניתוח בירך ומיזה כ4 חודשים אין שינוי היא ישנונית לא מדברת כמעט בכלל לא הולכת או אפילו מנסה השאלה שלי היא האם השילוב של המירו חצי כדור בבוקר והריספורדל כדור בערב עלולים לגרום לתופאות לוואי כגון אלו. אשמח לקבל תשובה בנושא היא גם סובלת מדימנציה וסקולרית תודה!
1. מירו יש לקחת בערב סמוך לשינה ולא בבוקר. מינון של חצי כדור הוא מינון נמוך. 2. ריספרדל ניתנת רק אם יש ביטויים פסיכוטיים או הפרעת התנהגות שנלווית לדמנציה. גם אז יש לשקול היטב את הצורך בתרופה זאת כי יש אזהרה של ה-FDA שהיא מגבירה תמותה אצל זקנים דמנטיים. 3. רצוי שאת הטיפול ינהל מומחה בפסיכוגריאטריה, כלומר פסיכיאטר שמומחה בטיפול בזקנים.
ליעקב תודה לדור, שתי התרופות עלולות להוריד את הערנות לכן אם אמך רדומה אז צריך לחשוב על שינוי בטיפול, וכאמור כדאי להתייעץ עם פסיכיאטר. הטיפול עשוי ללכת לשני כיוונים. הראשון הוא טיפול עם תרופות נגד דיכאון שהן מעוררות, והשני תרופות נגד דימנציה. כמובן שכל זה אחרי אבחון מתאים. כל טוב דר' גיורא הידש
ד"ר שלום בן 39 בריא לאחר שלוש שנים עם חרדות בענין בריאות התחלתי לפני ארבעה חודשים עם 10 מ"ג ציפרלקס-חיים חדשים ממש כיף יש לי בעיה אחת שברצוני לדעת האם ייתכן כי הכדור גורם לי להזעת יתר כשאני במיזוג הכל בסדר אך כשאני ללא מזגן והמת כשחם אז אני ממש מזיע הרבה יותר מאחרים האם התופעה מוכרת לך יש לציין כי בתחילת השימוש הייתי כל יום ובלילה מזיע בכמויות היסטריות בעלון רשום שתופעות אלו חולפות האם ייתכן כי תופעה זו לא חלפה?סליחה על אורך השאלה יישר כוח על פועלך מציל הנפשות
לפיליפ כן, לצערי זו תופעה מוכרת ולא נעימה של התרופה. בדרך כלל ישנה הקלה עם הסתגלות הגוף אבל לא תמיד... כל טוב דר' גיורא הידש
לאמיר- ניסיון של אדם 1 עם תרופה מסויימת לא אומר הרבה. למרות שזה הניסיון שלך אצל אנשים אחרים זה יכול להיות אחרת. לפי המחקרים הגבפנטין בד"כ לא גורמת לעליה במשקל.
שלום דר', בזמנו טופלתי בסרוקסט עקב דיכאון. הדיכאון חלף אך המשכתי את התרופה כדי למנוע השנות ולאחרונה המשכתי את הטפול בחצי כדור כ-10 מג' ובלילה לשינה 25 מג' טרזודיל. אני עוברת תקופה לא קלה כרגע ולא רוצה לעלות את המינון כי הסרוקסט קצת מפיל אותי,גורם לעצירות וריח רע מהפה כתוצאה מכך ובכלל ניסיתי להעלות לבד אך זה לא ממש עוזר כיום. התיעצתי עם חברה שהיא פסכיאטרית והיא רמזה לי שאולי כדאי לנסות רסיטל וכי תמיד אפשר לחזור לסרוקסט כי התרופה הוכיחה את עצמה. רציתי לדעת מה ההבדל הרי שתיהן SSRI ? ואיך אפשר לעשות את המעבר ..ותוך כמה זמן ניתן לראות תוצאות? האם תופעות הלוואי של רסיטל יותר קלות? האם סוף סוף אצליח לישון ללא הטרזודיל?. דר' בבקשה ענה לי על כל השאלות . נ.ב קבעתי תור לטיפול בעוד כמה ימים אך חשובה לי דעתך מאחר ועזרת לי מאוד כשהייתי במצב גרוע.
אפשר להחליף ישירות ל10 מג רסיטל אך יש לרסיטל לפעמים גם תופעות לוואי
לגלית עקרונית שתי התרפות דומות, אומנם מדובר על שתי מולקולות שונות אבל מנגנון הפעולה שלהן דומה, כלומר הן עובדות בדיוק על אותו אתר במוח. כך שמהבחינה העקרונית אין הבדל ביניהן אלא יש אנשים שמגיבים טוב לתרופה א' ולא לב' וכך גם עם תופעות לוואי. הרסיטל נחשבת למדוייקת יותר אבל שוב, הדברים שלמעלה נכונים ומדובר על התאמה אישית. איני מאמין שחצי כדור "עושה משהו" ואין מחקרים על מינונים נמוכים, בכל אופן אין בעיה לעבור מיום אחד לשני לרסיטל, כי שוב, התרופות עובדות באותו המנגנון. חשוב שתתיעצי עם הפסייכאטר המכיר אותך. כל טוב דר' גיורא הידש
לפני חודש הפסקתי לקחת פלוטין אחרי שלקחתי במשך 11 חודשים כדור אחד של 20 מ"ל ליום, בשבועיים האחרונים תוקפים אותי מספר פעמים ביום (בערך 5) כאבים עזים וממוקדים בצד שמאל של הראש שחולפים לאחר מספר שניות, התחושה המורגשת היא כאילו קיבלתי מכה חזקה מאד בראש באותו הרגע. האם יש קשר בין הדברים?, האם נראה לך שיש צורך לבדוק את העניין? או לחכות שיעבור....
שלום, לא, איני רואה קשר בין הדברים, אם התופעה בראש מדאיגה אותך אז כדאי לפנות קודם כל לרופא המשפחה לבדיקה גופנית. כל טוב דר' גיורא הידש
ד"ר הירש שלום, בני, בחור בן 23 סובל מדיכאון בשנתיים האחרונות אך אינו מוכן להכיר בכך. הוא הסכים להיוועץ בפסיכיאטר לאחר שכנוע רב וקיבל טיפול במירו במינון של 45 מ"ג. במשך כשבועיים הסכים לקחת את התרופה אך כשהתחיל להרגיש יותר טוב טען שהתרופה מרדימה אותו וכן שהוא אינו זקוק לתרופה הזו מכיוון שהבעיה שלו היא פיזית ולא נפשית ולכן סרב להמשיך לטול את התרופה.(הוא בריא בגופו מלבד מחלת פסוריאזיס ממנה הוא סובל, אשר מאוד מפריעה לו). החלטתי לרסק את התרופה ולתת לו אותה בתוך האוכל בלי ידיעתו. א. האם מותר לרסק את התרופה.? ב. כיצד ניתן לשכנע אותו לקחת את התרופה ? אני מאוד דואגת לו ורואה אותו מתפרק לי מול העניים. אשמח לתשובה בהקדם. הילה
הילה לא הייתי ממליצה להסתיר מהבן את התרופה. הוא אינו פסיכוטי, הוא אחראי למעשיו, ולרמות אותו יהיה לא הוגן. יעיל יותר יהיה להסביר לו את האלמנטים הפיזיים של מחלת הדיכאון. ניתן לבקש מהרופא המטפל או לחפש ספרי פסיכיאטריה שמסבירים את חוסר האיזון הביו-כימי במוח שמביא לדיכאון. וודאי שמדובר במחלה פיזית, והתרופות הן ההוכחה, כי אם היתה כאן בעייה נפשית או רוחנית, חומרים כימיים לא היו עוזרים... אני יכולה לשתף אותך בנסיון שלי. אני לקחתי תרופות לאיזון מצב רוח במשבר השני שלי, לפני 11 שנה. לקחתי אותן שנתיים וחצי, היה שיפור במצבי, ואז רציתי להפסיק. הפסיכיאטר שלי אז לא התנגד. אני הלכתי להומאופט, שנתן לי משהו מאזן. לקחתי את התרופות ההומאופטיות תקופה מסויימת ביחד עם התרופות הפסיכיאטריות, אחר כך הפסקתי עם התרופות ההומאופטיות, ולא היתה לי שום בעייה שנים אחר כך. עכשיו חזרתי מעוד משבר, שהתחיל כשהפסקתי שוב את התרופות, אחרי בחינת ההתמחות שלי. אבל הפעם לא לקחתי שום דבר. פשוט הפסקתי. לא חשבתי שההומאופטיה אז עזרה לי בכלל. אבל מסתבר שהיא כן. כי הפעם, כשהפסקתי את התרופות, בלי לדאוג לאיזון, והייתי בלחץ מכל מיני סיבות, הגיעה לה מאניה ופסיכוזה יקרה... אז עכשיו אני מבינה, ואין חכם כבעל הניסיון, שיש לי בעיה פיסית של איזון, וגם שניתן לאזן מצבי רוח בעוד דרכים פרט לטיפול כימי. אני התחלתי לקחת אומגה 3. אומרים שזה עוזר, מחזק את המוח, ואלה חומרים שלא ניתן להשיג היום דרך תזונה. אומגה 3 זה שמן דגים. לגמרי טבעי. וחוץ מזה, דרך קופת חולים כללית, יש אפשרות לקבל באופן מוזל 12 פגישות טיפוליות בשיאצו, דיקור או משהו תזונתי. אז אני הולכת לנסות קצת פסיכיאטריה אלטרנטיבית... המחלות הנפשיות הן לא נפשיות, הן פיסיות. הפחד מהמחלות האלה מוליד המון בורות. אבל למה שהבן יסבול? אולי ניתן לחפש חומרים טבעיים או טיפולים אלטרנטיביים או פעילות פיזית שהוא אוהב שיתנו לו מנוחה טובה יותר מהמנוחה של הכימיה? אני שואלת את זה ומספרת לכם את זה כי כולכם יודעים על ההתנגדות שלי לקחת תרופות רגילות. אולי אני אצליח להיות מאוזנת בלי טגרטול או ליתיום? זה לא תענוג גדול התרופות הכימיות. אם אין ברירה אז כן, אבל אם יש ברירה, למה לא לנסות אותה? שבת שלום לכולנו. תמי.
שלום לדעתי באם בנך לא רוצה תרופות ומרגיש טוב בלעדיהם אז אל תלחצי עליו אפשר לצאת צדיכאון ע"י עיסוק בספורט, חשיבה חיובית, תזונה נכונה וכו... תרופות זאת אלטרנטיבה אחרונה
לא חגגנו לך מסיבת פרידה?
אודה על התייחסויות לתופעות הלוואי. יש לי 5 ימי חופש ואני מקווה שאוכל לאחריהם לחזור לעבודה ללא תופעות לוואי של הכדור.
שלום, איני בטוח שהבנתי את שאלתך.., אבל רבים נוטלים ציפרלקס ואינם סובלים מתופעות לוואי ואני מקווה שכך זה יהיה גם אצלך. אין צורך לקחת חופש כדי להתחיל טיפול עם ציפרלקס, בדרך כלל זה מיותר. אפשר להתחיל טיפול עם ציפרלקס ולהמשיך בחיים ובעבודה כרגיל. שבת שלום דר' גיורא הידש
תודה רבה על ההתיחסות.
זה נראה לי לא יגמר לעולם,התחושה הזאת.זה מרגיש כמו גיהנום!סיוט שלא נגמר! ניסיתי 2 סוגים של תרופות אנטי-דכאוניות אבל הן לא עזרו לי.עכשיו אני בתרופה השלישית מקבוצה אחרת אבל אני בינתיים לא מרגישה שום שיפור!זה כל כך נורא אני מרגישה כמו בחלום רע שפעם כשהייתי בריאה נרדמתי ועכשיו כל זה חלום רע שמישהו צריך להעיר אותי ממנו!אני יודעת שזאת המציאות.אני לא מוכנה להשלים עם המחלה הזאת זה הדבר הכי נורא בעולם.אני סך הכל בת 22 ואם אני לא אבריא עד גיל 25 אני לא ארצה להמשיך לחיות כי כל החיים שלי הולכים ונעלמים.התחילו לי מחשבות אובדניות אמיתיות אני פשוט לא יכולה לסבול יותר זה סבל בלתי יתואר!וזה לא כמו שתי הפעמים ששרטתי את היד עם סכין גילוח,אני ממש חושבת על לבלוע כדורים ורק רוצה למות ולא להרגיש את כל הסבל הזה :(( כל כך עצוב לי על המשפחה שלי שהם לא יודעים מה לעשות ומה שאני חושבת זה שהם ירגישו כל כך רע אם אני אמות,אמא שלי לא תחזיק מעמד :(( לא מספיק שאבא שלי נפטר לפני ארבע שנים!עכשיו גם הם יצטרכו להתמודד עם זה?!אני לא יודעת מה לעשות כבר אני כל כך אבודה אני רוב הזמן במיטה לא רוצה כלום וסובלת כל כך!אלוהים למה זה מגיע לי יש לי כל כך הרבה דברים שרציתי לעשות בחיים האלה ויש לי המון כשרונות ועכשיו כולם נעלמו ורק בא לי למות כבר ולא לסבול!!!! אני כבר לא יודעת מה לעשות :(הצילו זה לא נגמר!!!
היי מותק אל דאגה אני יודעת בדיוק איך את מרגישה. הייתי בדיוק באותה נקודה לפני שלושה חודשים ואולי עכשיו את רואה הככל שחור, שאין אור, שאת בתוך תיהום.................................תאמיני לי שאני יודעת כמה קשה לך וכמה רע לך כרגע. אבל סבלנות את תראי שזה יהיה מאחוריך יותר מהר ממה שאת חושבת. הייתי שם ובגלל זה אני מרשה לעצמי להגיד לך את זה.......הכל יסתדר. ותאמיני לי שזה מאחורה את תרגישי כאילו קיבלת את החיים שלך במתנה. תהיי חזקה שבת שלום לכולם
תחשבי חיובי ,תאלצי את עצמך לצאת מהבית תתלבשי תתאפרי, אל תלחמי בתרופות צריך סבלנות ,בסוף זה ישפיע, תצאי מהמיטה!!! תחשבי על הסבל של בני משפחתךך שרואים אותך, אל תהי אגואיסטית אני יודעת מה את חווה, תעשי הליכה, שחיה חבל עליך החלמה מהירה
שלןם: יש לי מחשבות שמטרידות אותי על אך שאני ניראה למשל שהאף מכוער או השער דליל או הגב כפוף ועוד כול מיני דברים בגופי שהם לא בסדר הדבר מפריע לי ב מיוחד וגורם לי לחרדותשאנשים יסתכלו עלי על כול מה שניראה לי לא בסדר אצלי הפגמים הגופנים האלה אכן קיימם אצלי במידה כזאת או אחרת רציתי לשאול האם כדאי לנתח את הדברים שמפריעים לי וכך ליפתןר את הבעיות אבל שאני חושב יש המון דברים שלא בסדר אצלי אז רציתי לדעת מה הבעיה הזאת ? כתוצאה מיכך אני סובל מחרדה חברתית קשה והאם כדי לעשות את הניתוחים הפלסטים ראוי לציין ששאלתי כמה אנשים על הבעיות והם אמרו שזה לא רציני אבל בישבילי זה ניראה רציני מאוד
לרונן- הבעיה שתיארת נקראת (BDD (Body Dysmorphic Disorder, בעברית= הפרעה דיסמורפית של הגוף, כלומר, דאגה מוגזמת וכפייתית לפגמים גופניים. ניתוחים פלסטיים אינם מובילים כלל לשיפור בסימפטומים הנפשיים וברוב המקרים מייד לאחר הניתוח הופך האיבר המנותח, או איבר אחר המחליף אותו, למוקד הבעייה. הטיפול המומלץ הוא פסיכיאטרי- שיחתי ותרופתי.
שלום רב, לדעתי אסור לך אפילו לחשוב על ניתוחים פלסטיים במצבך הנפשי. אני הייתי בריאה לעולם לא לקחתי כדורים ולא ידעתי מה זה, בעקבות ניתוח פלסטי נקלעתי למשבר נפשי ואני עד היום מטופלת . ניתוחיםפלסטיים לאנשים לא יציבים גורמים משבר קשה. תקח קודם טיפול. שבת שלום
מאוג 2004 אני לוקח סירוקסט 20 מ"ג. בן 52 מאוד עזר לי. בריא וזאת התרופה היחידה. על דעת עצמי הורדתי ל חצי לפני כחצי שנה. לפני חודש ירדתי לרבע כדור. כאן התחילו בעיות לא פשוטות של חרדה. לחץ דם רגיל 115/75 ודופק 80 הפך לפני כמה זמן ל 138/85 ודופק 106. הרופא שהיזמנתי שאל אם יש בעיות של חרדה כי זה מה שהוא ראה לאחר בדיקה מקיפה. (לא היה לי נעים לספר לו שאני לקחתי סירוקסט ובתקופה האחרונה ירדתי לרבע כדור) הוא נתן אסיוול. 1. האם להגדיל את המינון ? 2. מכוון שאני לוקח תקופה ארוכה את הסירוקסט , האם יהיה נכון לקחת משהו אחר ? (אני 1.85 כ 105 ק"ג) 3. יש לי חבר לעבודה שהיו לו אותם תופעות ונתנו לו רמדון 30 מ"ג האם זה תחילף נכון לקחת ? תודה
לזאב לא הייתי ממשיך בטיפול עצמי אלא פונה לרופא המכיר אותך או לרופא אחר ומתייעץ אתו לגבי הדברים ששאלת כדי לדעת מה נכון לגביך. צריך להחליט על הפסקת טיפול, האם להפסיק או לא, וצריך להחליט על תרופה אחרת במידה וחושבים על המשך טיפול. לא הייתי ממליץ על רמרון, למרות שזו תרופה טובה אחת מתופעות הלוואי הלא נעימות שלה היא עליה בתיאבון ובמשקל. אבל, הדבר החשוב ביותר הוא לעשות את השינויים בהתייעצות עם רופא. שבת שלום דר' גיורא הידש
אמא שלי מטופלת בפרפנאן וברסיטל כמענה לדיכאון ומשבות שווא שהיו לה בצורה מאד מאד חריפה. הפסיכיאטרית שלה הורידה לה את המינון ושוב התחילו לחזור לה המחשבות. השאלה שלי האם יש סיכוי שהיא תוכל בשלב כלשהו להפסיק לקחת את התרופה או שנגזר עליה להמשיך לקחת את התרופה לתמיד? בנוסף, יש לה עווית קבועה בפה שלא היתה לה קודם. הבנתי שזו יכולה להיות התוצאה של לקיחת הכדורים. האם זה הפיך? תודה אתי
לאתי לצערי יש מעט מדי אינפורמציה במכתבך אבל אנסה לעזור. קודם כל חשוב לדעת מה האבחנה ומתי התחילה הבעיה. אם מדובר על התקף דיכאון ראשון אז המצב הרבה יותר טוב מהתקפים חוזרים. לכן איני יודע כמה זמן היא נוטלת את הטיפול וכמה זמן היא תצטרך ליטול אותו. הפרפנן עלול לגרום לתופעות בשרירים, צריך לראות את העווית ואז להחליט האם לתת תרופה להפסקת העווית או להחליף את הפרפנן לתרופה מהדור החדש. לעתים העווית באה דווקא כאשר מורידים בפרפנן. שבת שלום דר' גיורא הידש
האם כדאי להחליף כדור או שזה מסוכן?
דקינט מפחית תופעות לוואי פרקינסוניות שנובעות משימוש בתרופות אנטיפסיכוטיות. צריך לראות אם הדקינט אכן עוזר לבעיה הפרקינסונית שיש לך כתוצאה מהזיפרקסה.
ליעל איני בטוח על אלו תופעות לוואי את מדברת, צריך לראות אותן כדי לקבוע, אבל הדקינט עשוי להפחית תופעות לוואי בשרירים. הדקינט היא תרופה בטוחה שרואים את השפעתה עוד באותו היום, לכן בדרך כלל אני ממליץ לנסות אותה ואז לראות מה קורה. שבת שלום דר' גיורא הידש
שלום ד"ר הידש, לפני כ - 3 שבועות ביקרתי אצל פרופ' גרינהאוס שהחליף לי את התרופה שלקחתי דאז(לוסטרל) מכיוון שלא סייעה לשילוב של סורבון(3 כדורים ביום) ופריזמה(2 כדורים ביום). מה אתה יכול לומר על השילוב הזה? האם הסורבון הינה תרופת הרגעה לא ממכרת? אני פשוט מרגיש קצת עייף אחרי שאני נוטל אותה וזה טוב האמת כי זה מרגיע אותי, אבל השאלה החשובה פה היא האם היא כמו תרופת הרגעה קצרת טווח כמו וואבן או קסנקס או שהיא בעיקרון שלה כמו SSRI? האם השילוב הזה מוכר ויעיל? כמו כן אני אחרי 16 טיפולים של ECT של דו וחד שבועיים, וכרגע אני מבצע טיפול פעם בשבועיים כטיפול החזקתי ואני רוצה לציין שגם ה - ECT עזר ועוזר אבל יותר בטווח הקצר ועכשיו שאני בפעם הראשונה עברתי לפעם בשבועיים אני מרגיש ירידה במצבי(חרדות בעיקר). נמאס לי כבר מהמצב הזה שכל הזמן משתנה. אני רוצה להאמין שפרופ' גרינהאוס נתן לי שילוב מצליח ומוצלח.... תודה מראש, אלי.
לאלי הסורבון שונה מהוואבן והקסנקס והיא תרופה נוגדת דיכאון כמו ה SSRI ולכן אינה ממכרת. כנראה שהמצב שלך מיוחד ולכן גם הטיפול שפרופ' גרינהאוס המליץ הוא מיוחד. מהכרותי פרופ' גרינהאוס מכיר טוב מאוד את הספרות והמחקרים ובודאי שיש לו ביסוס לטיפול המיוחד הזה. נקווה כולנו שהוא צודק. שבת שלום דר' גיורא הידש
שלום רב רציתי לדעת האם אומגה 3 באמת עוזרת להפחתת חרדות? על אילו חרדות מדובר? תודה מראש אנונימית.
שלום, איני מכיר מספיק את האומגה 3, אולי משתתפים נוספים מכירים יותר? שבת שלום דר' גיורא הידש
אומגה 3 זה לא תרופה פסיכיאטרית. מדובר בתוסף מזון, שמן דגים, שאינו נמצא היום כמעט בתזונה הרגילה שלנו. למיטב ידיעתי, זה תוסף שמשפיע על הפעילות המוחית שלנו ותורם לחיזוק היציבות הנפשית במקרים של דיכאון, חרדות ותנודות במצב הרוח. אין צורך במרשם רופא, וזה בריא לכל אדם כי זה מאזן את התזונה. אני התחלתי לקחת את זה עכשיו. אספר לכם איך זה משפיע. שבת שלום, תמי.
אני סובל מחרדת מבחנים. רשמו לי קלונקס אבל עוד לא לקחתי. קודם ברצוני לדעת לכמה % מהנוטלים זה אכן עוזר? תודה
שלום קלונקס מוריד חרדות באופו בן 30דקות לשעה זוהי תרופה מאוד ממכרת ולא כדאי לך לקחת אותה באופו קבוע תזהר מהתמכרות לתרופה שבת שלום
לברק הקלונקס מורידה חרדות אצל כולם כך שהיא בודאי תעזור, כדאי ליטול את התרופה לניסיון בסוף שבוע פעם או פעמיים כדי לראות את השפעתה עליך ורק אחר כך ליטול אותה לפני מצב הלחץ כמו מבחן. אומנם הקלונקס עלולה לגרום להתמכרות, אבל לא צריך לפחוד מזה יותר מדי, אם נוטלים את הקלונקס 3-4 פעמים בשבוע אז אין סכנה של התמכרות. שבת שלום דר' גיורא הידש
שלום אני סובל מחרדה חברתית קשה + מחשבות כפיתיות בלי טקסים אני לוקח פרוזק במינון 80 מ"ג התרופה עוזרת אך לא מספיק רציתי לדעת האם אפשר להעלות את הפרוזק למינון מקסימלי 120 מ"ג האם זה יתן שיפור נוסף או להוסיף אזשהי תרופה נוספת לבעיה {איזה תרופות אפשר להוסיף להגברת האפקטיביות} לקחתי סרוקסט וציפרלקס ולא היתה הטבה משמעותית הפרוזק עזר יותר אך בהחלט לא מספיק
לאמיר- אתה כבר לוקח מינון מקסימלי של פרוזק. יש להמתין 3 חודשים להשפעה המלאה של התכשיר.
לאמיר תודה לדור ואכן הזמן הוא גורם חשוב וצריך לחכות כדי לקבל את מלוא ההשפעה של התרופה. באופן עקרוני אפשר לנסות אפקסור XR שהיא מקבוצה שונה מהתרופות שכבר נטלת, או להוסיף תרופה מייצבת כמו דפלפט או למיקטל אשר מגבירים את השפעת הפרוזק. שבת שלום דר' גיורא הידש
שלום לדר' ולבאי הפורום ! לשם שינוי אני באה הפעם ממקום של שיתוף והוכרת תודה מה שלא קורה כאן הרבה בפורום ואני חושבת שגם קצת פירגון מגיע פה אנחנו חיים בתקופה ובמקום ש"אוהבים" להתלונן כל הזמן ולמצוא את הרע והתהום האין סופי. גם אני הייתי שם עד לא מזמן וכיכבתי פה לא מעט בכל הפורומים של הפסיכו' למיניהם אני בשנות ה- 30 רווקה גם לי היו אי אלו מחשבות טורדניות ושהחיים בזבל ומצבי רוח משתנים שרובם שליליים כל דבר שהייתי אמורה לעשות היה כרוך במאמצים רבים למרות שכלפי חוץ הכל נראה תקין. לא רציתי לשמוע או להאמין בטיפול תרופתי הדחקתי את הכל פנימה ניסיתי שיחות ולא עזר התייאשתי מכל דבר הכל היה אנטי עד שאזרתי אומץ והחלטתי ללכת לטיפול תרופתי גם זה לאחר מאמצים והתלבטויות רבות מהסיבה שלא חשבתי שזה יעזור - עד כדי כך הייתי שלילית באינטואיציה שלי בחרתי מטפל אקראי דרך קופ"ח בה אני חברה מבלי לחשוש שזה דרך הקופה ושזה ירשם לי איפשהו למה הרגתי מישהו ? שכואב הראש לוקחים אקמול אז למה שכואבת הנפש חושבים שאתה דפוק ? הדיעות הקדומות האלו שצריך להפריך ומיד בסביבה שלנו שהדינמיות שלה משתנה כ"כ ורק מתקדמת לרוב וכל אדם שלישי היום מסתבר --- מטופל במקום זה או אחר לאחר אבחון רשם לי סרוקסט - אמנם היו תופעות לוואי קטנות בהתחלה אבל לאט לאט אני רוצה לומר התחלתי לשים לב לשינויים קלים שהלכו וגדלו ולא האמנתי ומה גם שהתיאבון שלי פחת וירדתי קצת במשקל (גם יתרון לא ?) העצבים והחוסר שקט פחתו התחלתי לעשות דברים שלפני כן הייתי צריכה לחשוב לא פעם ולא פעמיים אלא עשרות פעמים אם לעשות או לא באים הפעם בקלות מפתיעה ובספונטניות שלא הכרתי לסיום - לי לקח שנים להבין שאני צריכה עזרה ועוד כמה שנים אומץ לגשת ולקבל טיפול מי יודע איפה הייתי היום אם הייתי עושה צעדים אלו לפני 10 שנים אבל - ITS NEVER TO LATE אומרים.......... אז אנשים ........ קבלו עידוד כיום, כמעט חצי שנה עברה מאז התחלת הטיפול אני מרגישה שקיבלתי גלגל הצלה ועליתי למעלה מהתהום שהרגשתי שהייתי בו ואני עוד אעלה וחושבת אופטימי מה שלא קרה לי בכלל בעשר שנים האחרונות לפחות. חרדות נעלמו כלא היו אני משווה סיטואציות של לפני ואחרי ודברים שהיו לי קשים לעשייה נראים לי בנאלים היום תודה עיקרית לרופאים היקרים שמקדישים מזמנם על ההקשבה ומתן עזרה בפתרונות זה מגיע לכם דרורי
לדרורי תודה ואכן כולם זקוקים לעידוד..., שיהיו לך רק דברים טובים ושבת שלום. הידש
שלום לד"ר אני בן 28 , בעבר סבלתי מחרדות ודיכאונות לתקופות קצרות וארוכות ועכשיו חזרה לי תקופה קשה במיוחד ואני מרגיש שאני חייב עזרה מקצועית. נרשם לי מספר פעמים מועט טיפול תרופתי אמנם מעולם לא לקחתי אותו ולא התמדתי כך שאינני באמת יודע עד כמה זה יועיל לי. למרות שאני יודע שלפעמים כדורים זה אולי הפיתרון, אני נמנע מלקחת אותם. טופלתי גם בטיפול פסיכולוגי למשך שנה - שנתיים לפני שנים מספר. אני הרבה זמן חש שאני צריך הפסקה מהחיים, הכוונה לאישפוז אבל אינני יודע לאן כדאי לפנות ומהי המסגרת המתאימה לי והאם בכלל יסכימו לקבל אותי לאחד ממוסדות האישפוז. כמו כן אני חושש מהסטיגמה או מ"הכתם" שידבק בי אחרי אישפוז כזה... אני חייב עזרה, אני מבקש לדעת למי עלי לפנות ועד כמה אנונימי כל התהליך והאם בכלל יסכימו ו\או האם יש הצדקה לאישפוזי. בתקווה למענה מהיר ובתודה מראש האנונימי
לפי דעתי לא כדאי לך להתאשפז הסטיגמה קשה מאוד וזה אומנם נשמר בסוד אך שמועות רצות מהר, ובנוסף אם תרצה להתקבל לעבודה הקשורה למוסדות המדינה או דברים בטחוניים וכאלה, לא תוכל אם ידעו שהתאשפזת. לפי דעתי קח את הטיפול התרופתי אך תתמיד בו! הפסקה מהחיים אינה חייבת להיות אישפוז.. לדעתי אישפוז יהיה טעות חמורה מצידך תנסה טיפול תרופתי במשך כמה חודשים, בהקפדה מלאה (פרוזק ניסית?)
לאנונימי בודאי שאיני יכול להעריך את הצורך באישפוז לפי מכתב קצר ברשת, אבל לפני שחושבים על אשפוז כדאי לעשות ניסיון טיפולי רציני ולכן חשוב שתגיע לטיפול. העובדה שאתה שוקל אישפוז מעידה על המצוקה והמצב הנפשי שאתה נמצא בו, ולכן חשוב שתגיע לטיפול בהקדם. שבת שלום דר' גיורא הידש
שלום רב, אני מטופל מזה כשנה בפלוטין, נגד תחושות דיכאון ובעיקר נגד חרדות. מצב רוחי השתפר ללא היכר ואופי חיי השתנה מאוד בעקבות כך, אך עדיין מצבי מתח מכניסים אותי לחרדה נוראית שגורמת לי לאבד את הריכוז, להסתגר בתוך עצמי ולעסוק באובססיביות בחרדה שמטרידה אותי. רציתי לשאול האם תרופת הציפרליקס טובה יותר בהתמודדות עם הבעיה הנ"ל? בכלל, מה ההבדל בין הפלוטין לציפרליקס, מתי מומלץ יותר לקבל את אחת מהתרופות, ומה עוד קיים שאפשר לקחת נגד החרדות והמתח ? תודה מראש!
לציפרלקס יש גם השפעה נוגדת חרדה. בעניין זה היא עדיפה על הפלוטין.
ליונתן השאלה אינה איזו תרופה עדיפה אלא איזו מהתרופות מתאימה לך יותר. לא ציינת את החומרה של ההפרעות במצבי לחץ וזו שאלת המפתח. יתכן שהציפרלקס תהיה טובה יותר, אבל יתכן גם שהיא לא מתאימה לך ומצבך יחמיר, כלומר בכל החלפת תרופה יש גם סיכון. לכן צריך לעשות הערכה, מה מתאים לך יותר, האם כדאי לקחת את הסיכון בהחלפת התרופה, יתכן שיהיה שיפור במצב עם ההחלפה אבל אין בכך ביטחון. כלומר, המקרים של השפעה חלקית אלו המקרים המורכבים ביותר ולצערי אין תשובה פשוטה. שבת שלום דר' גיורא הידש
האם אפשר להפור לesquizo affective? או היתה טעות באבחנה . האם יש טיפול בפעילות יתר ברגליים (צורך ללכת או להזיז את הרגלים). הטיפול תרופתי הוא ליטיום (300מג) ו 2.5 מג haldol. כבר יודעים שזה לא תופעת לווי. מדובר בבן משפ מבוגר. תודה
מדובר בתופעת לוואי של ההלידול. ניתן להפחית מינון ההלידול ואז זה בוודאי ישתפר.
שלום, האבחנה המבדלת בין סכיזואפקטיב ובין בי-פולר לא קלה וישנם מקרים גבוליים רבים שפסיכיאטרים שונים יאבחנו אחרת. אי השקט ברגליים עלול להיות חלק מההפרעה הבסיסית ועלול להיות גם תופעת לוואי-אקטזיה כפי שדור כתב. לכן חשוב להגיע לפסיכיאטר טוב ולעשות הערכה של האבחנה וגם של הטיפול. שבת שלום דר' גיורא הידש
שלום אני נוטלת את כדור הרסיטל מזה מספר חודשים על מנת להקל על תופעת OCD. יש לציין כי התרופה מצויינת. לאחרונה החלו להופיע שוב תסמיני לחץ המתבטאים בפעילויות אובססיביות (אך לא קשות כשם שהיו) וכן "תיקים "בפנים בצורה מוגברת. מה עלי לעשות? רופאת המשפחה הציעה לי להוסיף חצי כדור, אך אינני בטוחה שזה מה שיועיל להעלמת ה"תיקים" שמפריעים לי מאוד. אשמח לעזרתך
לאורית ראשית צריך לאבחן האם הטיקים הן תופעת לוואי או שהן תוצאה של החמרה במצב הנפשי. הטיפול ב OCD הוא עד ארבעה כדורים של רסיטל. שבת שלום דר' גיורא הידש
בטח הסיפור שלי קצת כבר מוכר לך, אך ברשותך יש לי אליך עוד מס' שאלות ובהחלט הייתי רוצה שתענה בכנות. כאמור, אני עברתי פסיכוזה לטענתי כאשר בוחן המציאות היה נמוך אך יחד עם זאת הייתי בספק כל העת ולא בידיעה מלאה שאכן הדברים באמת נכונים במציאות. מאחר והרופאים טענו שזה לא היה פסיכוזה (ראוי לציין שזה ארך 4-5 חודשים), ואני לא מאובחנת כחולה, זה היה אפיזודה יחידה. אני ישבתי בבית עקב אפטיות ופשוט נחתי, לבד עם עצמי, ולא עשיתי כלום (בעיקר המון חרדות). לאחר שקראתי כאן, כי יש סוג של דכאון לאחר פסיכוזה וכי היכולות נפגעות, אז אני חוששת כיום כי אולי לא אחלים באופן מלא ולא אחזור לעצמי, כפי שכתבת כאן עשרות פעמים. אני שנה ו-7 חודשים מאפיזודה, אומנם יצאתי ממנה לחלוטין וללא תרופות, אך אני עדיין אפטית וחוששת כי נפגעו היכולות. למה אתה מתכוון כי היכולות נפגעות? לאיזה יכולות אתה מתכוון? והאם עצם הזמן האבוד שאותו לא ניצלתי לשוב לשיגרה ולתפקוד, מקשה היום יותר על חזרה לתפקוד מלא, ועל החזרת כל היכולות? הבעיה העיקרית שלי היא ריקנות, חוסר בטחון עצמי, אפטיות. אני נוטלת פריזמה 30 מ"ג ליום ויש הקלה קטנה ביותר. אני לגמרי חוששת כי אני מרגישה עיפות, חוסר מרץ וחיות, והחשיבה לא עירנית, חדה בלי מסוגלות לחשוב יותר מדי. אני מאמינה שעשייה אולי תועיל לי, אך מכיוון שבצפון יש מלחמה קצת קשה כאן למצוא תעסוקה, ולימודים מתחילים רק באוקטובר. האם לדעתך אשפוז יום, יוכל לעשות את אותה עבודה כפי שעשייה ולימודים יכולים לעזור?
לענת טוב שאת נוטלת פריזמה והשאלה היא כמה זמן את כבר נוטלת את הפריזמה? ההשפעה של הפריזמה מגיעה לשיא כעבור כשלושה חודשים. חשוב שתהיי בטיפול כי בהחלט יתכן שהמצב שלך ישתפר, איני יודע בכמה טיפולים היית עד היום, אבל רופא צריך להעריך את מצבך ולקבוע האם יש מקום לאשפוז יום. חשוב שתטפלי במצב כי בהחלט עשוי להיות שיפור. שבת שלום דר' גיורא הידש
ד"ר הידש שלום רב, קבלתי מהפסיכיאטר מרשם לפאקסט חצי כדור ביום ובנוסף נוזינאן כדור אחד ביום (נגד חרדות - מלהתגרש ולהיות נטושה) הנוזינאן גרם לי באותו הלילה (תוך 3 שעות) ל"שיתוק" מסוים בחלק גוף העליון לא יכולתי להרים ולהזיז את הידיים כולל הכתפיים בבוקר לא יכולתי להתעורר וכשקמתי בלא ברירה (יש לי תנוקת בבית) אבדתי את הראיה לכמה שניות ארוכות זה בקיצור קיצור..מה שקרה לי אני לא הצלחתי להתעורר לגמרי במשך יום שלם אחרי נטילת הכדור (כמובן שקראתי לעזרה אחרת לא היה מי שיטפל בתינוקת ובי..) אחרי התייעצות טלפונית עם הפסיכיאטר הוא אמר לי להפסיק עם הנוזינאן.. אחרי כמה ימים ששאל אם הכל בסדר ואמרתי שאין לי תחושה של שינוי אז הוא שאל אם אני מוכנה לנסות לקחת חצי מהנוזינאן ולהמשיך עם חצי מהפקסאט וזה כדי לחוש תוצאות יותר מהירות ואם לא (בלי הנוזינאן) אז יקח יותר זמן עד שאני אחוש בשינוי אני החלטתי לא לקחת את הנוזינאן מהפחד הנוראי למה שזה עושה לי לגוף אני עם תינוקת בבית וזה בלתי אפשרי .. בינתיים תוך כדי ההחלטה שלי המצב בצפון "התחיל" לא היתה תקשורת ו.. הפסיכיאטר בינתיים בחופשה .. ולא היה לי קשר איתו.. בינתיים אני עם חצי כדור פקסאט כל ערב כבר 3 וחצי שבועות אין שינוי וחצי שינוי אותן תופעות ... (חוסר שליטה בשעת כעס/פחד) שאלתי : זה הגיוני שאין עדין שינוי? הכדור הזה עושה משהו? מהי המלצתך? אשמח לשמוע ממך בהקדם האלמונית המתוסכלת.
חצי כדור פקסט לוקחים שבוע כדי שהגוף יתרגל והמנון הוא כדור שלם לפחות לטיפול בדיכאון, לחרדה אפשר אפילו לקחת 2 כדורים ביום ויותר עד 3 כדורים , כך שכדאי לך להעלות לפחות לכדור באופן מיידי ובהתיעצות עם הרופא להמשיך ולהעלות עד שתרגישי טוב. חוץ מזה לוקח לכדור כחודש עד שמתחיל לעבוד אבל אני חושב שבמינון מלא.
שלום, התופעות שאת מתארת מהנוזינן מוכרות ונראה שהשפעתו עליך הייתה מאוד חזקה. תודה לדורון, ובדרך כלל המינון הל הפקסט הוא כדור אחד (20 מג') ובדרך כלל מרגישים את השפעתו אחרי כשלושה ארבעה שבועות. שבת שלום דר' גיורא הידש
אני סובלת מדכאון חריף. לפני שבועיים חבר שלי נפרד ממני, אחרי חודשיים שהתקשתי להגיד לו שאני אוהבת אותו. פשוט לא אמרתי לו כי כבר לא הייתי בטוחה מה אני מרגישה. היינו ביחד עשרה חודשים כמעט. רבנו הרבה בקשר... הוא הפך להיות מרכז החיים שלי, לא יצאתי הרבה עם חברות, דברים אחרים לא עניינו אותי כמעט.. ברגע שהוא נפרד ממני, נכנסתי לדכאון קליני. ממש קליני. קמתי בוקר אחרי בוקר, שבכל לילה ישנתי שעה, לא רציתי לאכול, לא רציתי לשתות, לא לראות חברות, לא עניין אותי טלויזיה, וחשבתי גם שאין טעם לחיים שלי יותר... חיפשתי רק איך לדבר איתו אבל הוא לא ענה לי... הייתי אמורה לטוס לחו'ל אבל ברגע האחרון ויתרתי כי פחדתי שאני אתאבד שם בלי השגחת ההורים... הגעתי ממש לדיוטי פרי ואז חזרתי אחורה כי לא הרגשתי שייכת למקום הזה, לעולם הזה.. לא רציתי לקום מהמיטה בבוקר, לא רציתי לקום מהמיטה, לא היה אכפת לי, כמו יצור דומם. ירדתי 5 קילו במשקל (תוך שבוע וחצי) הסתכלתי בארון על כדורים וחשבתי לבלוע אותם, פעם אחת חציתי את הכביש ולא היה אכפת לי בכלל אם אני אדרס או לא. דמיינתי את עצמי עם חלוק בבית משוגעים והדבר הכי מפחיד הוא שכבר כלום לא הפחיד אותי. רציתי לשים קץ לסבל הזה.. ועכשיו אני על כדורים נגד דכאון.. חבר שלי חזר אליי לפני יומיים, אחרי שהתחננתי אליו לעוד הזדמנות, ואני מפחדת ששוב המצב שלי יחמיר כל כך.. כי אני תחת זכוכית מגדלת עכשיו, אחרי שחודשיים אחרונים בקשר שלנו שיגעתי אותו ולא אמרתי לו גם את המילים שהוא כ'כ רצה לשמוע.. מישהו חס וחלילה הגיע למצב כזה של דיכאון אי פעם? ויותר מזה, יש לי סכנה גדולה יותר מקריסה חוזרת אם נפרד שוב לא? כי הוא מצפה שאני אשנה את ההתנהגות הבלתי נסבלת שלי...
לטלי מצב רוח דיכאוני בפרידה אינו בהכרח דיכאון אלא יותר דומה לאבל על פרידה (מוותממשי או פרידה), וכפי שאת מציינת היו בעיות גם קודם, ההתנהגות והתגובות שלך בקשר לא עזרו לבנות את הקשר...., לכן ההמלצה היא קודם כל לפנות לשיחות-פסיכותרפיה כדי לשנות את המצב הרגשי שלך בקשר. שבת שלום דר' גיורא הידש
אני ובעלי חושבים על הריון הבעיה היא שאני סובלת מחרדות ולוקחת "ציפרלקס". הפסיכיאטר שלי אמר לי בצורה מאוד תקיפה שבהריון לא לוקחים תרופה כזו. רופא הנשים שלי לא התרגש בכלל וטען שהרבה פצינטיות שלו לוקחות תרופות בהריון. בדקתי גם במכון ה"טרטולוגי"גם שם נאמר לי שהתרופה לא מזיקה בהריון. מה דעתך ?לפי מי להחליט?????
אורית לדעתי המכון הטרטולוגי הוא בעל הידע היותר מקצועי בעניין, כי זה התחום שלהם- תרופות בהריון, לכן הייתי הולכת עם דעתם. בהצלחה תמי.
עד כמה שידוע לי התשובות של המכון הטרטולוגי הן מהיימנות ומבוססות על מידע רפואי אמין ועל מחקרים. אבל אם את עדיין מהססת כדאי שתפני למומחה נוסף.
לאורית תודה למשיבים ואין ספק שהמכון הטרטולוגי הוא הטוב ביותר, תראי תשובות לאחת מהשאלות הקודמות, נשאלה שאלה מאוד דומה על הריון וציפרלקס. שבת שלום דר' גיורא הידש
רציתי לדעת כיצד אני יכולה להשיג שמות של פסיכיאטרים מומחים בארץ? חיפשתי באינטרנט ולא הצלחתי למצוא. תודה רבה!
להדר- באיזה איזור? לאיזו מטרה? איזה סוג בעיה?
באיזור המרכז. למטרת אבחון וטיפול.לאחר שהייתי אצל כמה רופאים אבל עדיין אין לי אבחנה מדוייקת לכן אני רוצה להגיע למישהו מומחה.(גם עד עכשיו הטיפולים לא עזרו לי במיוחד) שוב-אין לי עדיין מושג מה הבעיה שלי.מה שבטוח זה שיש הפרעת אישיות,חרדות עם התקפי פאניקה(שדווקא עבר לי בזמן האחרון),סוג של דכאון אבל לא מאג'ורי-אולי דיסטימיה,ocd-ברמה לא גבוהה.כמו כן יש חשש למשהו פסיכוטי(למרות שמעולם לא היה לי התקף)אבל בהחלט יש כמה סימפטומים שאפשר להגיד שהם בגדר הזה.
השארתי לך הודעה באימייל.האם קיבלת?
רשימה חלקית יש בדפי זהב. מיכל
אפשר דרך האתר של משרד הבריאות, בספר של קופת חולים, במרפאת חוץ בבית חולים פסיכיאטר קרוב לביתך וגם מרפאת חוץ פסיכיאטרי בבי"ח רגיל. בהצלחה
הי אני נוטל כחודש חצי כדור ולא מרגיש שיפור פניתי בזמנו לרופא והסברתי שאני סובל מעצבות, מין "ייאוש שקט", יש לי בעיה לזכור דברים או להתרכז לאורך זמן. אין לי בעיות שינה. אני עובד ויוצא מידי פעם עם בנות. היו לי מחשבות אובדניות בעבר בעיקר על רקע של פרידה מקשר ארוך. הרופא הציע לי את הטרזודיל במינון של חצי כדור ואמר שארגיש בהבדל בתוך שבועיים. רוצה לציין שלקחתי בעבר, בתקופות שונות, כדורים אחרים כמו רסיטל, ציפראמיל ואפילו ריספרדל 1 מ"ג לכחודשיים כ"א ואף אחת לא עזרה לי. האם להמשיך את התרופה? אנא תשובתך.
המינון של טרזודיל נגד דיכאון הוא 300 מ"ג (או יותר). אין טעם לקחת 50 מ"ג. או שתעלה במינון או שתחליף תרופה. ייתכן שהרופא שלך לא מתמצא בפסיכיאטריה ברמה מספקת ואז תחליף גם אותו.
לתומר ממה שכתבת האבחנה לא כל כך ברורה לי. בכל אופן יתכן שצריך לחכות כשישה שבועות להשפעת הטרזודיל, מינון של 50 מג' הוא מינון נמוך והוא טוב בעיקר נגד חרדה. שבת שלום דר' גיורא הידש
יש לי שאלה קצת יוקאת דופן...... אני לוקחת "ציפרלקס "שני כדורים ביום מזה כשנתיים כיום אני חושבת על הריון הפסיכיאטר אמר לי בזמנו שבהריון אני לא אוכל לקחת כדורים,לעומת זאת אני לא יכולה כיום בלי פניתי למכון ה"טרטולוגי "ושם נמסר לי שעל "ציפרלקס"אין מחקרים אבל יש על תרופה דומה לה על" רסיטל" ולא התגלו סיכונים יותר מבהריון רגיל. מה עלי לעשות? לפי מי להחליט???????
הפסיכיאטר שלך צודק- רצוי להתנזר לחלוטין מתרופות פסיכיאטריות בזמן ההריון ובמיוחד בשליש הראשון. נכון שישנן תרופות שהן באופן יחסי בטוחות לעובר, אך הנתונים האלה אינם מבוססים על מחקרים מדעיים מבוקרים, אלא על דיווחים סטטיסטיים ולכן עשויים להשתנות במשך הזמן. ובכל זאת, אם הפסיכיאטר המטפל חושב שאם לא תקחי טיפול אז הנזק לעובר יהיה יותר גבוה מאשר שתקחי (עקב מצב נפשי לא טוב שלך בזמן ההריון), אז פונים למכון הטרטולוגי ומבקשים יעוץ לגבי תרופה מתאימה ומשתדלים להתאים מינון נמוך ככל האפשר.
לא ברור לי מהו הידע שלך ברפואה אבל הבטחון בו אתה כותב את תשובתך נראה לי מוגזם. המכון הטרטולוגי נותן יעוץ על סמך מחקרים ובכל מחקר יש גם חלקים סטטיסטיים. הדעה השונה של הרופא בילבלה אותי ואני מצפה לתשובתו של ד"ר הידש.
דר הידש ודור שלום אני נוטל אדרונקס 4 מ"ג כפול שניים ליום וכן לוסטרל 50 מ"ג כפול 2 ליום האם זה שווה ערך לנטילת תרופה טרי-ציקלית? או שיש עוד משהו שהטריצקליות עובדות עליו? (נטלתי בעבר מרוניל). שאלה נוספת: אם מנגנון חסימת המונואוקיסדז הוא היעיל ביותר לטיפול בדכאון, אז מדוע לא מפתחים תרופת mao שאין להן תופעות לוואי? תודה
טריציקלים עובדים במנגנון אחר מ-SSRI, NRI ו-SNRI. ולכן קשה לענות. מה שכן- אתה לא לוקח מינון מקסימלי של לוסטרל (200), או אדרונקס (12). MAOI הן באמת מאד מאד חזקות (נרדיל, מרפלן, פרנט) אבל יש איתן הרבה מגבלות וגם קשה להשיג אותן בארץ. אם בכל זאת רוצים, אפשר ליבא מחו"ל ביבוא אישי. יש תרופה בשם אורוריקס (מובמיד), שהיא אמורה לפעול בדומה ל-MAOI, בלי תופעות הלוואי המסוכנות, אך התברר שהיא לא יעילה ולכן ממעטים להשתמש בה.
לאייל תודה לדור ואני מצטרף לדבריו שבת שלום דר' גיורא הידש
רציתי לשאול איזה תרופות מקבוצת ssri הכי פחות גורמות לתופעות לוואי כגון בחילות וכאבי בטן תודה
קשה לעהות כי תלוי בגוף של כל אחד.
שלום, הציפרלקס נחשבת למדוייקת ביותר ולכן עם פחות תופעות לוואי, אבל בשטח נראה שכל התרופות דומות, מדובר יותר על התאמה אישית ויתכן שתרופה מסויימת לא תגרום אצלך לתופעות לוואי. שבת שלום דר' גיורא הידש
שלום אני בת 21 ואני נוטלת פבוקסיל כבר 5 שנים. בשנתיים האחרונות אני נוטלת 300 מ"ג ביום. בזמן האחרון אני מרגישה שההשפעה יורדת חוזרים לי כל מיני מאפיינים של מחשבות אובססיביות ושל חרדות שנעלמו מאז תחילת השימוש בכדורים. האם ההשפעה של פבוקסיל אכן יכולה לרדת? ואם כן מה ניתן לעשות? תודה מראש נעה
לנעה השפעת הפבוקסיל אינה פוחתת אבל יתכן שישנה הרעה במצב הנפשי. השאלה לא קלה, במצבים אלו אפשר לחשוב על החלפת התרופה, תוספת של תרופה מעודדת לפבוקסיל מקבוצת המייצבים כמו דפלפט או למיקטל, או להוסיף תרופה נוגדת חרדה באופן זמני. השאלה מורכבת וכדאי להתיעץ עם הפסיכיאטר המכיר אותך ובדוק מה מאתים לך ביותר. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום לך! עקב דכאון קל אמי (כבת 70) טופלה במשך כחודש וחצי בציפרלקס, ולאחר שזה לא הועיל, רופאת המשפחה נתנה לה פרוזק, שלא הועיל אף הוא לאחר חודשיים. רציתי לדעת האם כדאי לה לנסות כדורים אחרים מאותה משפחה - אם כן, אז על איזו תרופה את ממליצה?- או שכדאי שתחליף למשפחה אחרת? רציתי לציין שהשעות הקשות במיוחד של אמי הן בבוקר, ועד כה לא היתה שיפור מהכדורים שלקחה. היא דווקא מציינת שוואליום היה עוזר לה בשעות הבוקר (היא השתמשה בוואליום לפני שהתחילה עם הנ"ל), אך נראה שזו לא בדיוק התרופה שכדאי לה לקחת, לפחות לפי מיטב ידיעתי. בברכה, משה ג
משה בדרך כלל לאחר ניסיון של שתי תרופות מאותה המשפחה רצוי לעבור לתרופות אנטי-דכאוניות ממשפחה אחרת.וזה משפחת הSNRi שהיא פועלת על שני מנגנונים במוח ויכול מאד להיות שהיא תעזור לאימך.אחת התרופות ממשפחה זאת היא ה"אפקסור"שנחשבת לתרופה טובה. הנה קישור בו תוכל לקרוא עליה: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=283 רפואה שלמה לאימך!
למשה תודה להדר, דבריה מדוייקים ואנימצטרף לדבריה. למרות החסרונות של הוואליום, עדיין ישנם רופאים שמעודדים את השימוש בוואליום וזו גישה טובה למרות שהיא אינה הגישה המקובלת כיום. כך שאם תרופות אחרות לא פותרות את הבעיה והוואליום כן, הייתי הולך לכיווון הזה. כיון שהמצב פחות טוב בבוקר מאשר בערב, כדאי לפנות ולהבדק אצל פסיכיאטר, להערכת המצב הכללי. כל טוב דר' גיורא הידש
לד"ר גיורא הידש שלום, בת דודתי סובלת מזה מספר שנים מכאבים שונים חוזרים ונישנים (מיגרנות, כאבי ברכיים, כאבי בטן וכו...). לאחר בדיקות מרובות ומעמיקות לא נמצא לאף אחד מהם בסיס פיזיולוגי. לכעיתים קרובות הכאבים גורמים לה קושי בתפקוד היומיומי. בשנים האחרוות, סבלה בת דודתי מחרדה ודיכאון שנשקשרו לתחום התעסוקתי והבין-אישי. אינני מכירה היטב את תחום בריאות הנפש, אך ממה שאני מכירה ומחומר שקראתי בנושא אני חוששת שהיא סובלת מהפרעת סומטיזציה או משהו דומה, גם לאור הרווח המישני הרבה שהיא מפיקה ממצבה. מזה זמן רב אני מועדדת את בת דודתי ללכת לקבל סיוע נפשי ואף ניסיתי לבדוק עמה בזהירות את נושא הכאבים, אך היא טענה שזה "שטויות" ושברור לה כי הכאבים הנם אמיתיים (דבר שאין לי וויכוח עמו, רק עם מקורות הכאב). חיפשתי באופן נרחב ברשת אחר מאמר או כתבה בעברית שיהיו כתובים בצורה ברורה ויספרו על הפרעה זו. אני מאמינה שקריאת מאמר כזה תוכל לעזור לה, אולי, להבין כי על מנת שמצבה ישתפר עליה לפנטות לטיפול במקום להמשיך לרוץ בין רופאים. האם תוכלו לעזור לי למצוא חומר על הנושא? הרבה תודה מראש, שני
לשני יופי שאת דואגת ורוצה לעזור לבת דודתך, את יכולה להסביר לה שאת הכאבים היא בטוח מרגישה (על כך אין ספק), אבל לעתים הטיפול שעשוי לעזור הוא תרופות מהכיוון הנפשי. כל מרפאת כאב וכל נאורולוג מכיר את השימוש בתרופות נוגדות דיכאון כתרופות נגד כאבים. לצערי אני קצת עסוק אז תצטרכי לחפש חומר בעצמך ברשת. כל טוב דר' גיורא הידש
דר' הידש שלום, אני מטופל 9 ימים באפקסור איקס אר 150 מ"ג וריספרדל חצי כדור ההרגשה נפלאה מהיום הראשון בלי תופעות לואי חוץ מתיפקוד מיני ,קשה להגיע לזיקפה ולאורגזמה ,או שבכלל אין זקפה ,גם שיש זקפה לא תמיד יכול להגיע לאורגזמה האם זו תופעה ידועה והאם זה אמור לחלוף בתודה מראש יוגב
ליוגב מדובר בתופעת לוואי מוכרת, ישנם רבים הסובלים מפגיעה בתפקוד המיני אבל לא כולם. כאשר הגוף מסתגל לתרופה יש שיפור במצב אבל לא תמיד ולא תמיד הבעיה חולפת לגמרי. כל טוב דר' גיורא הידש
שמעתי בתוכנית של ורדה רזיאל ז'קונט שהיא הכירה מטופלת שקיבלה בנוסף לכדורים שהיא מקבלת רבע כדור בונסרין וזה שיפר אצלה את העניין המיני. וד"ר אילן רבינוביץ שהוא פסיכיאטר והתראיין לאחרונה בתוכנית של ורדה דיבר גם על כדור רמרון שנקרא גם מירו שיכול לשפר את העניין המיני. תנסה. מה יש לך להפסיד.
ללאה אפשר לנסות כי ישנם כאלו שאומרים שהמירו עזר להם. לצערי זה עדיין לא בוסס מספיק באופן מדעי. כל טוב דר' גיורא הידש
ד"ר שלום, השבוע עברתי מרסיטל לציפרלקס, מאחר והראשון לא "עבד" בשבילי. שאלתי היא, האם ייתכן שכדור אחד של ציפרלקס יספיק ( במקום 2 כדורים של רסיטל) ? במידה ולא יועיל - האם אפשר להעלות במינון, וכמה זמן נדרש כדי להחליט על עליה שכזו ? תודה !
לשואלת אני בדרך כלל לא ממליץ לעלות במינון ולדעתי כדור אחד צריך להספיק ואם לא אז כדאי להחליף, כך שבכל מקרה הייתי ממליץ להסתפק בכדור אחד של ציפרלקס ואם לא יהיה שיפור לשקול את החלפת התרופה. מומלץ לחכות כשלושה שבועות עד חודש. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום ד"ר הידש, תודה רבה על תשובתך משבוע שעבר, עזרתי לי מאוד. שאלתי אותך בנוגע לתהליך הפסקת לוסטרל, ועניתי לי כי לדעתך לא טוב לקחת כדור, לסרוגין יום כן, יום לא, כי כך הרמה בדם קופדת עולה- ויורדת: http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-385,xPG-766,xFT-552107,xFP-552384,m-Doctors,a-Forums.html בעקבות כך, קבעתי פגישה עם הפסיכייאטר שלי, שאמר לי שכך הוא נוהג/וזו גישתו. הסברתי לו שביום שאני לא לוקחת יש לי רעידות ותופעות מוזרות בגוף- הוא המשיך להגיד שזאת שיטתו!!!!אפילו אמרתי לו ששאלתי באינטרנט, הוא המשיך להגיד לי לקחת יום כן/יום לא.......כי כך הוא נוהג תמיד........ תשובתו ניראת לי מאוד לא אינדיווידיאלית ומרגיזה ועכשיו אני מבולבלת מאוד: ביום שאני לא לוקחת את הכדור יש לי רעידות חזקות בגוף. ואני באמת חושבת שמה שאתה יעצת לי היא הדרך הנכונה והמתאימה בשבילי!!!!!!!!! מה לדעתך אני צריכה לעשות????? שיר
היי שיר, ענית לעצמך על התשובה. לפעמים פשוט צריך להקשיב לגוף,ואני לא מבינה את הקיבעון של הפסיכיאטר שלך ,כי אם "השיטה שלו" לא מתאימה לך אז למה לא לנסות דרך אחרת. אני הפסקתי לוסטרל בהורדה של מינון ולא יום כן ויום לא .לא היו לי תופעות מיוחדות. תרגישי טוב. מיכל.
לשיר צר לי שקצת בילבלו אותך שלפסיכיאטרים השונים יש דעות שונות, אבל את דעתי כבר כתבתי בתשובה הקודמת וכנראה שאין לי סיבה לשנות אותה.... בהצלחה דר' גיורא הידש
כחברה בפורום אני פונה אליכם ומבקשת את עזרתכם. אני אמא לבת שסובלת מדיכאון (מטופלת בכדורים ), בת 27, רווקה , לא עושה עם עצמה כלום, ללא בן זוג וללא עבודה. גם כאשר עבדה לא החזיקה מעמד בכלל עקב התחצפויות והתנהגויות בלתי הולמות , תמיד הרגישה שחייבים לה, גם כלפינו ההורים היא מרגישה כך, ומאשימה אותנו במצבה, טוענת שמצבה נובע מילדות לא נעימה מכות וכהנה, היא מקללת אותנו ולא מדברת איתנו בכלל. גם שאר בני המשפחה סובלים ממצבה. אין באפשרותינו ההורים להוציאה מהבית שכן היא לא תסדר בחוץ לבד כפי שלא הסתדרה מעולם האם גם הילדים שלכם טוענים שאתם אשמים במצבם ? האם הם מקללים אותכם ? אנחנו חסרי אונים ולא יודעים איך להתנהג איתה .
אני חושבת שהבת שלך צריכה לראות פסיכולוג. נראה שהיא לא מקשיבה לכם, לא נמצאת במסגרת אחרת שתתמוך בה, ותהווה נקודת משען, או מקום שממנו יוצאת הגדרה עצמית, ולכן קל לה במצבה להאשים אותכם. מה גם, שמה שלא תעשו, אתם תהיו אשמים בחלק מהתמונה. זאת לא אומרת שאתם צריכים לקבל את העול הזה שהמא מעמיסה עליכם ואולי להפך. המלצתי אליכם היא שתממנו לה טיפול פסיכולוגי אצל מטפל שהיא תבחר. כך תאפשרו לה ליצור לעצמה מסגרת, מקום בטוח, ונקודת משען. אני מאמינה בכל ליבי, שהיא רוצה שיהיה לכולכם טוב, ושטיפול פסיכולוגי יכול להוות נקודת מפנה בחיי כולכם.
אלמונית היקרה, הלוואי שיכולתי להגיד לך שאת במיעוט - אבל אנחנו הרבה הורים שעוברים את התופת הזו שאת מדברת עליה. זהו אחד מהסימפטומים הנפוצים. חולי סכיזופרניה, דיכאון, מאניה דיפרסיה - לצערינו כל כך כועסים על מה שהם מרגישים וכל כך קשה להתעמת ולהתמודד שהם זורקים את זה אלינו. איך הסבירה לי הפסיכולוגית שלי?? בתוך גופו ונפשו של בנך גרה מפלצת איומה ושקופה שעושה לו הרבה רע. לא נוח לו עם איך שהיא נראית ומה שהיא גורמת - לאן הוא יזרוק אותה?? את הכי קרובה וזמינה - ואת הכי רואה אותה, לכן הוא זורק אותה אלייך. אלמונית יקירה, אומר לך מה שאנחנו ההורים שומעים רבות: אין תרופת פלא, אין קסמים אבל יש קו עקבי של תמיכה וחיבוק וגיבוי והבנה והקשבה וקשב ולמידה... גם בני איתי בבית ואני על דוכן הנאשמים פעמיים בשבוע.... אבל לאט לאט בתהליך איטי ביותר של קשב וזרימה ותגובות סבלניות - אני מרגישה רגיעה יותר ויותר. כל חודשיים שלושה יש שיפור והקטנת התפרצויות, הוא לומד להתעמת, להתמודד, לאט לאט. לא יודעת מתי יוכל לגור לבד... אבל עד שלא ארגיש שהוא עומד על הרגליים - הוא כאן איתי לטוב ולרע. רצוי וכדאי שתשתתפי בשיחות עם פסיכולוג שייתן לך כלים, קבוצות תמיכה וכד' - אחרת אי אפשר לשרוד. חיבוק ענק ובהצלחה !
לאלמונית תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם, אני מקווה שיהיו תשובות נוספות של קוראים נוספים. אני חושב שאת הדבר החשוב ביותר עשית היום! שיתפת בבעיה שיש לכם אנשים נוספים, וזה הדבר החשוב ביותר. מעבר למחלה, קשיים, כעסים, ישנה מצוקה קשה מאוד, לצערי כולכם סובלים, גם ההורים, גם המשפחה ובטח גם הבת. במצב הזה עליכם לבקש עזרה בכל צורה אפשרית, אם שיחות להורים, אם שיחות וטיפול לבת ובטח שיהיה צורך בתהליכי שיקום וכך הלאה. הייתי מציע להתחיל מהרפאה לבריאות הנפש של בית החולים הכללי הקרוב לאזור מגוריכם, בנוסף חשוב להתקשר עם עמותת "אנוש" לסניף הקרוב אליכם. אנוש היא עמותה של הורים לנפגעי נפש ולכן אני חושב שתמצאי שם אוזן קשבת. כל טוב דר' גיורא הידש
חברים יקרים, דר' הידש היקר מאד אני חושבת הרבה על הפורום הזה, ועד כמה קיבלתי בו תמיכה והבנה. אני חושבת הרבה על המדייה הווירטואלית, על יתרונותיה בזמינות שלה ובאנונימיות שהיא מספקת, לצד חסרונותיה- והסכנות הטמונות בה. אני מרגישה שהתמכרתי לאינטרנט, התמכרות שבאה על חשבון בריאותי הנפשית וחיי היום יום. המשבר האחרון שלי לימד אותי את זה, בדרך הקשה... היות וחיי היום יום חשובים לי יותר מהחיים הווירטואליים, החלטתי לוותר על החיים הווירטואליים, ועם כל הקושי הכרוך בכך, כמו בכל גמילה, אני מודיעה על פרישתי מהפורום. כל מי שרוצה לפנות אלי לעזרה באופן אישי, מוזמן לעשות זאת דרך המייל שלי שמופיע בהודעות הרבות שכבר פירסמתי כאן. אני מודה לכם כל כך על כל מה שנתתם לי. יש כאן חבורה של אנשים טובי לב ורגישים והלוואי וכולנו נהיה בריאים ומאוזנים ומאושרים מאד מאד. שלכם, תמי.
לתמי, לא ברור למי מופנית ההודעה שלך ומה מטרתה. אם קשה לך להיכנס כל יום- תורידי מינון, אפשר גם פעמיים בשבוע, או פחות. אם קשה לך לקבל מרות של ד"ר הידש זה עניין אחר. מייל הוא דבר שונה לחלוטין. מטרת הפורום איננה התכתבות אישית אלא תשובות לשאלות מקצועיות. תרגישי טוב ורפואה שלמה.
הי תמי... נו, אז את לא ממש נפרדת, כי תחזרי. אני בעצמי אמביוולנטי לגבי הפורום, כי אכן אולי המטרה שלו היא מתן מענה לשאלות מקצועיות, ואני מנצל אותו בתור מקום להתכתבויות אישיות או בתור בלוג. בכל מקרה, מצאתי דירה חדשה אתמול והיום חתמתי על חוזה. זה קרה כל כך מהר שאני לא ממש מאמין. יש לדירה קצת חסרונות, אבל היתרון הבולט הוא שאני אגור לבד בלי שותפים. מה שמעניין הוא שאני אשלם אותו דבר כמו שאני משלם עכשיו עם שותף. החסרון הוא שזו דירה קטנה וישנה. אני נשאר באותו איזור, שאני די אוהב. אני קצת לחוץ מהמעבר, קשה לי עם שינויים. אבא שלי דווקא לא התאכזב במיוחד מזה שאני לא חוזר לגור איתו, למרות שהיה נדמה לי שהוא נלהב מהאפשרות הזו. טוב, תמי, אנחנו לא נפרדים אז אין מה לומר מילות פרידה. אני אמשיך לפקוד את הפורום אם יתחשק לי, למרות שאני כבר לא ממש קורא את רוב ההודעות... ביי מיכאל
לתמי היקרה, תרמת רבות לפורום. לפי דעתי הפורום היה יכול להיות ממש שומם ומשעמם בלעדיך, הפכת אותו למעניין ומלמד אני חושבת שחסרונך יורגש פה רבות... בכל מקרה שיהיה לך בהצלחה בכל אשר תלכי, ואנחנו פה כדי לחכות לך שתחזרי באהבה מיכל
מיכל יקרה נכנסתי רק כדי להגיד תודה, ושאני מרגישה הרבה יותר טוב, כנראה שדברים יצליחו לחזור לשיגרה גם בעבודה, כרגע עוד קצת עמוס לי אבל הרבה יותר רגוע, וגם אני אוהבת את כולכם מאד, ואחזור בהקדם האפשרי. באהבה תמי.
תמימי אני מאחל לך כל טוב אני מאד מקווה שתרגישי טוב. בחודשיים האחרונים חשבתי עלייך רבות הוספת מאד לפורום ואני נעזרתי בהארות שלך רבות שלומי
שיהיה לך בהצלחה בכל אשר תפני,את בן אדם מאד טוב ומיוחד וזאת מהמעט שהספקתי להכיר. הרבה אושר,שמחה,אהבה וכמובן מעל הכל-בריאות! בידידות הדר
היי שוב יש לי שאלה אלייך אבל אני מעדיפה שהיא תהיה דרך האימייל ולא כאן בפורום.לצערי אני לא מצליחה לפתוח את הקישור לכתובת הדואל שלך..אשמח אם תוכלי לכתוב לי אותה כאן ואז אצור איתך קשר. הדר
לתמי אין ספק שתרמת רבות לפורום, גם לפורום וכמובן גם לאנשים הכותבים וקוראים בפורום, גישתך הישירה והכנה תמיד היו חשובים ומעניינים. כמובן שאם הבחירה היא בין הפורום לבין "החיים", אז משפחתך והחיים עדיפים בהרבה. כמובן שאם אפשר יהיה לשלב בין הדברים תמיד נשמח לראותך ולשמוע אותך כאן. אוהבים אותך הידש
יקרה כלכך, תמיל'ה, עבורי את היית משמעותית כלכך כאן, איתך הפורום הועשר באינטילגנציה, אכפתיות, והיכולת לבטאה. אני מבינה את החלטתך, וחושבת שהיא נכונה לך עכשיו. אפילו מורידה את הכובע. מאד שמחה בקשר שנוצר לי איתך, ואיזה יופי שאת משאירה את המייל עבור חברייך. תמי, אין פעם שאני נכנסת לכאן ולא מחפשת הודעותייך. בפעם הראשונה שקראתי אותך כאן נשביתי בחוכמתך וקסמייך, ותמשיכי להיות לי יקרה כלכך. כמו גם לאנשים שסביבך. עכשיו זמן ניתוק. אולי אחר כך תשובי במינונים שלך, מתוך בחירה חופשית יותר. באהבה, מירי 2
תמי יקרה, כמו קודמי, גם אני חושבת שאת אדם נהדר, שתרמת המון לרוח הפורום ביכולת שלך להבין ולגלות אמפתיה ולעודד ולתת עצות ולהראות פן חיובי בכל מצב, אפילו הקשה והעצוב ביותר. את מאד תחסרי לנו כאן , אבל אני ממש מאחלת לך שתרגישי טוב ותזדקקי לפורום פחות מבעבר ושתצליחי ושיהיה רק טוב במשפחה ובעבודה ובכלל. ואם מדי פעם תציצי פה ותמצאי שיש ביכולתך גם להתייחס - בטוח שנשמח. אוהבת אותך ומעריכה אותך ושמחה בשבילך על כל החלטה בונה... מיכלי
שלום אני נוטל רסיטל 20 מג חודשיים ואדרונקס 8 מג 3 שבועות לאחר 4 חודש של 4 מג ליום. כמו כן בונדרומין/זודורם בד"כ כדור ללילה התגלה אצלי מחסור בויטמין בי 12 ובחומצה פולית הזריקו לי היום בי12 וגם התחלתי כדורים של חומצה פולית. יש לי כאבי ראש ובטן נראה לי אחרי האדרונקס הרופא אמר לרדת ל4 מג. שאלתי האם יש קשר בין אדרונקס למחסור בחומצה פולית ווויטמין בי 12 כלומר ששילוב כזה יכול להזיק ולעשות כאבי ראש, או שמא זה שילוב של האדרונקס עם מחסור בחומצה פולית ובי 12 + נטילת רסיטל?
לאבי לחוסר B12 ישנן סיבות רבות, לעתים עושים בירור ולעתים מדובר באדם צמחוני. חוסר B12 עלול לגרום לתופעות נפשיות רבות וגם תופעות נאורולוגיות וגם אנמיה. בכל אופן אין קשר בין חוסר B12 רסיטל או אדרונקס, ואיני חושב שיש קשר בין כאבי הראש שהופיעו פתאום ובין הדברים שכתבת עליהם. כל טוב דר' גיורא הידש
אהלן יש לי כמה שאלאני אדם שסבלתי מחרדות בעבר ואני מצוי במצב די רגיש בכללי אבל בלי התקפי חרדה אני גם קצת מדוכא לפעמים ועצבני כזה... אכלתי עוגיות חשיש וזה ממש עשה לי טראומה קיבלתי התקף חרדה המפחיד ביותר שהיה לי בחיים. מאז אותו יום אני מרגיש פחות שמחת חיים כזו... וגם עוד משהו חשוב,לאחרונה אני מרגיש את הגוף שלי קל כמו נוצה כאילו לחץ דם ב 0 ממש נמוך אבל בבדיקה הוא לא ממש נמוך... אבל אני מרגיש בכל זאת חלשלוש כזה זה יכול לנבוע מלחץ נפשי? כבר 6 ימים ככה להרגיש בגוף? זה שאלה ראשונה והשאלה השנייה היא: אם אני יקח כדורים כימיים לנפש כמו ציפרלקס וסרוקסט אז מה הסיכויים היותר סבירים שיקרה לי? חוסר חשק מיני? אי יכולת גמירה? נשירת שיער? שינוי בפנים? או הכי חשוב פגיעה במוח... כי אני מתכנן ללמוד באוניברסיטה ולעשות פסיכומטרי אז אני צריך ראש צלול שלא יהיו לי חלילה בי\עיות למידה מהכדורים... תודה אילון
מחברת: מירי נושא: סורקסט. שלום שמי מיכל מזה שנים בערך מגיל 11 היה לי אפליפסיה ללא התקפים בגיל 30 הרופא עשה לי בדיקה והוא אמר לי שהבידקה יצא תקין ושצרך להפסיק את הטגרטול לאחר מכאן התחילו הבעיות בבשנת 2000 עקרתי שן בינה ןהרופא אמר להסים קרח כל הלילה עד שנרדמתי עד הבוקר עם הקרח קמתי עם כוית קור בפנים וגם חוסר תחושה בפנים בערך שלושה חודשים חוסר תחושה אחר כך הלכתי לרופא שינים בישנת 2001 היו לי כאבים והרופא עשה לי טיפול שורש על דלקת וחזרתי אלוי והוא אמר שהכאבים זה לא מהטיפול שנה היסתובבתי עם נפיחות בצד ימין של הפנים הלכתי לכל מיני רופאים והם אמרו שזה טריגמנוס משהו כזה בערך בסוף איזה רופא בשם דוקדור צרפתי אמר נעקור את השין ובסוף יצא שקית מוגלה כמו הבסס הכלתי לפני העקירה עשו לי טיפול שורש והרופא אמר שאני צרכיה לעשות כתר והרופא אמר צריך לחפור את השן הוא טיפל בא שעה לאחר הטיפול התחילו להיות לחצים בשן כאבים נוראים ונפיחות והרופא אמר נעקר גם את השן הזו העקירה היתה כשלון של הרופא הוא חצה את השן לשנים בנוסף שבר לי את הלסת עצם בלוטת ס הרופא אמר תחשבי שזה שבר הגעתי לבית חולים ושם אמרו שלא עקרו טוב ומשם הגעתי לפיסכיטר בשם גונן היו לי כאבים בלחי ועשתי צילום וראו תסנין דלקתי בלחי הרופאים לא יודעים איך לטפל כל אחד אומר מה שהו אחר הרופא נתן לי סרוקסט היו תפועות קשות הסרוקסט עזר היתיבפחדים נוראים בכי רעד חוסר תאבון בקיצור טפלתי בכדורים הם עזרו לי הרבה בשנתים האחרונות לא הייתי אצלוהלכתי לרופא עקב רמיסה מכאבים הפסקתי על דעת עצמי בגלל שנקלטתי להריון שבסוף הריון נפל התעררו הכאבים עשתי אולטרסנד מימן לימפדנופטיה כמתואר השאלה שלי היא חזרתי לכדורים סורקסט האם הם יעזרו לי אחרי תקופה של חצי שנה שאני הפסקתי את הכדורים אני שותה כבר קרוב לשבועיים ועדיין אני לא מרגישה שינויי אני בוכה ,ופוחדת מאוד ואני מבודדת לבד ואני דואגת מאוד יש לי לחצים אני כבר חודשיים סובלת מכאבים האזור הלחי והגרון ואני לא לא יושנת בלילות ואני מתעוררת בבהלות .אני הולכת מרופא לרופא והם לא יודעים מה יש לי בבגרון ובאזור הלחי , אני נשואה בת 38 עם שלושה ילדים ואני רוצה מאוד שתפטור לי את הבעיה שלי כי סובלת כבר 7 שנים ולא מוצאים לי את הבעיה. תודה
שלום אני מכירה את סיפורה של מיכל באופן אישי, היא נשמעת מאוד מבולבלת ואני מקווה שהבנת את היאוש והתסכול בו היא נמצאת, אני אשפוך קצת אור על בעיתה, היא טוענת לכאבים עזים בלחי אך ללא מוצא הרופאים בפירוש לא מוצאים מה יש לה בכל פעם שולחים אותה לרופא אחר היא עשתה אין ספור בדיקות צילומים, סיטי ומה לא אך איין לא מוצאים כלום מלבד איזה שהוא תסמין דלקתי, שלא מוצאים לו פתרוןץ מנגד יש את הבכי האין סופי הדכאון החרדות ההסטריה היא אומרת שהיא פוחדת מהכאבים ומתחננת על נפשה שנעזור לה להשתקם . היא בעבר קיבלה סרוקסט וזה עזר לה להשתקם ולעמוד על הרגליים היא אפילו יצאה לעבוד אך ברגע שהיא במצב טוב אז היא כאילו מקבלת מין כוח ואומרת אני לא חולת נפש אני לא שותה כדורים תשתו אתם וכ"ו ואז היא מפסיקה היא גם מאוד תוקפנית ואנחנו רואים את התדרדרות וכואבים אך היא בשלה ושוב חוזר הגלגל של הדכאון הבכי הפחד . נכון להיום היא חזרה לסרוקסט ומאוד פוחדת שהכדור לא יעזור לה מכיוון שהיא הפסיקה וחזרה שוב , האם יש משהו בדאגתה ומתי אפשר לדעת אם באמת אין לכדור השפעה על מצבה, היא מטופלת כבר שבועיים אך בינתיים המצב על הפנים היא ממש מפחדת היא לא עושה כלום מלבד ישיבה במיטה ובכי אין סופי שכואב לה ....הפה והגרון \ אלוהים איזה פחד. בעוד שבועיים יש לה בר מצווה לבנה איך היא תחגוג האם יש סיכוי שמשהו ישתנה עד אז? בבקשה תעזור לה היא קורסת ואחריה משפחתה....
למיכל ובר כמובן שאיני יכול לאבחן בדיוק לפי מכתב באינטרנט אבל אנסה לעזור. אם הסרוקסט עזר בעבר נקווה שהוא יעזור גם הפעם. ההשפעה הטובה של סרוקסט מתחילה כעבור כשלושה ארבעה שבועות ולכן צריך לחכות. בדרך כלל נעזרים בתרופות נוגדות חרדה כמו וואבן או לוריון עד אשר הסרוקסט ממש משפיע. אבל הדבר העיקרי הוא שחייבים להיות במעקב של פסיכיאטר וכנראה גם בטיפול פסיכולוגי בנוסף לסרוקסט, איני יודע מה המצב של הפנים והשיניים, אבל כתבתם שישנה חרדה קשה וגם דיכאון, כך שבלי קשר לגורם/לסיבה לחרדות יש צורך לטפל בהם במעקב קבוע ובשיחות. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום לך ד" ר הידש שאלתי היא, כעשור שאיני מטופלת תרופתית, בתקופה האחרונה אני מרגישה בתנודות במצב הרוח, רופא פרטי המליץ על הטיפול האחרון שעזר לי והוא הטימוניל, האם נטילת התרופה בבית בהדרגתיות עד למינון שארגיש יציבה, אינו עלול לגרום לי לתופעות לוואי כמו שרירים תפוסים, ויובש בפה. אודה לך באם תשיב לי.
לסנדי הטימוניל אינו גורם ליובש בפה או ל"שרירים תפוסים" , בכל אופן אם את מכירה את התרופה אז את יודעת אלו תופעות לוואי היא גורמת אצלך. כלומר השאלה אינה כללית ואין תשובה כללית סטטיסטית, השאלה היא אלו תופעות לוואי יהיו אצלך, ואין ברירה אלא צריך לחכות ולראות אלו תופעות לוואי יהיו וכמובן יתכן שלא יהיו כלל תופעות לווי. כל טוב דר' גיורא הידש
ד"ר הידיש שלום רב. אמא שלי סובלת מהפרעה דו קוטבית ומטופלת נכון להיום בו זמנית על ידי 3 מייצבי מצב רוח - למיקטל, ליתיום וסרוקוול. בעבר היתה לה השמנת יתר חריגה ולאחר דיאטה מבוקרת במשך כשנה, הצליחה לשמור ב- 15 השנים האחרונות על משקל יציב. בשנה האחרונה חלה עליה דראסטית במשקל (כ- 15 ק"ג תוך שנה) שאלתי היא: האם זהו מחיר בלתי נמנע כדי לשמור על היציבות הנפשית או שיש משהו שניתן לעשות?
ליואב שלושת התרופות שציינת כמעט ואינן גורמות לעליה בתיאבון ובמשקל, הלמיקטל בכלל לא וליטיום והסרוקוול ממש מעט, יתכן שמדובר כאן בנטיה טבעית, לעתים גם בדיכאון באופן פרדוקסלי יש תיאבון מוגבר. לכן, איני מחפש את התשובה בתרופות אלא במצבה הנפשי הקשור גם לתיאבון. כל טוב דר' גיורא הידש
דוקטור נכבד. תודה על תשובתך. ברצוני לציין שדווקא בשנה האחרונה, בתקופה של העלייה במשקל, כל הסימנים מראים דווקא על מאניה ולא על דיכאון
שאלה נוספת - אני מסכים שככל הנראה מדובר בנטיה טבעית. אבל האם לא ניתן לתת תרופות שלא רק שלא יגרמו עליה במשקל אלא יסייעו להילחם בנטיה הטבעית? ככלות הכל, ההשמנה משפיעה אף היא על מצב הרוח הכללי
תודה לראומה ותמימי על תמיכתכן...אני מתקדם בצעדי צב לקראת מציאת דירה חדשה, אבל צעדים מסויימים אכן ננקטים, כלומר התקשרתי היום לבעלת דירה. האמת היא שכבר ראיתי דירה ביום חמישי של מישהי שעובדת איתי שנמצאת ליד העבודה, אבל זו דירה חשוכה מאוד, ובגלל נטייתי הידועה לדיכאון אני חושש מאוד שהעובדה הזו לא תוסיף לאיזון הנפשי שלי, אז ויתרתי עליה. והיא גם הייתה יקרה וגדולה מדי. הפסיכיאטר שלי הוריד לי את הזיפרקסה לחמישה מ"ג. זהו...אני במינון הנמוך ביותר האפשרי, הצעד הבא האפשרי הוא כבר הורדת אחת התרופות. אני נוטל גם ליתיום במינון מינימלי לא טיפולי 300 מ"ג. האמת היא שאפילו לא הייתי צריך לבקש את ההורדה, הוא יזם את זה מעצמו. רק התלוננתי שוב על העייפות. הוא דיבר איתי בצורה קצת מוזרה, כזו שלא ממש ציפיתי ממנו. הטענה שלו הייתה שהוא מרגיש שאני לא מממש את הפוטנציאל שלי, הוא קבל על כך שאני לא מדבר איתו על ספרים. מה שבעצם הוא ניסה להגיד שהוא מרגיש שהעולם שלי מצומצם. ומצד שני הוא הרי חושב שיש לי סכיזופרניה סכיזו-אפקטיבית כנראה, והדברים האלו הם הטענה שלו על הסימנים השליליים של הסכיזופרניה. לא ממש הבנתי מה הטעם בלומר לי את זה... גם אמרתי לו שהפסיכיאטרים אילפו אותי כמו שצריך...והוא כמובן לא קיבל את זה...האם באיזשהוא אופן במינון התרופות הוא מקווה שאני אחזור קצת לאנרגיות המאניות...הרי ברור שלא זו הכוונה שלו...זו הרי הכוונה שלי בכך שאני מסכים שהוא יוריד לי את התרופות... בכל זאת הוא הדליק אצלי איזו נורה, ברור לי שאני צריך איזה שינוי...כמה כבר אפשר לדבר עם אנשים באינטרנט? מעבר לזה, ראומה יש לי ניצנים של אולי אהבה חדשה...אני נורא חושש ומאוד מנמיך ציפיות, אבל משהו קורה כנראה, אם כי נראה לי שאני צריך להבין מה שאני מרגיש קודם... להתראות פורום... מיכאל
מיכאל יקר שמחה על ההתקדמויות. אם אתה רוצה לצאת מהפורום, אפשר להיפגש גם בחיים...תתקשר אם בא לך. ולגבי האהבה החדשה- מחזיקה לך אצבעות. תמי.
הי תמי... אני אתקשר. תודה על האיחולים. אני מודה שיותר קל לי להיפגש עם תמי הרגילה מאשר עם תמי המשיח, אבל זו אולי צרות מוחין מצידי, בעיקר שגם אני הרהרתי במחשבה שאני המשיח. ביי מיכאל
