פורום פסיכיאטריה

שלום. אני סובלת כבר חודשיים וחצי מסחרחורות ממושכות ולא ברורות, עברתי התקף ורטיגו אחד. עברתי המון בדיקות ורופאים אך קשה לאבחן סחרחורות כל כך מהר. רציתי לציין שלפני כמה חודשיים עברתי דפיקות לב מתוך שינה, והם חוזרות מידי פעם, עשיתי א.ק.ג., והוא תקין, אמרו לי מחרדות. רציתי לשאול אם בעקבות זה יש סיכוי שהסחרחורות לא עוברות בגלל דחק נפשי? יש מצב כזה בגילי? האם תרופה לדיכאון וחרדות כגון "פלוטין" יכולה לרפא אותי?

לקרן מעבר לתופעות שתיארת צריכים לאבחן את המצב הנפשי, כלומר האם את באמת סובלת מחרדות (פרט להיבטים הגופניים של חרדות), גם אם יש ורטיגו גופני (כפי שאובחן) הסחרחורות עלולות להתגבר עם חרדות, כך שאם התמונה המלאה היא של חרדות יש טעם לטפל ולקוות שיהיה שיפור גם בסחרחורות כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, אני עוברת מרסיטל ( שני כדורים ליום) לציפרלקס. שאלותיי הן - האם כדור אחד של ציפרלקס = לשני כדורי רסיטל ? האם עלי לעלות במינון בהדרגה, או שבגלל הדמיון בין הכדורים אפשר להתחיל במינון המלא? תודה מראש!

לשואלת כדור רסיטל=כדור ציפרלקס, כלומר, 10 מג' ציפרלקס=20 מג' רסיטל. אין בעיה לעבור מיום ליום בין הכדורים הללו. כל טוב דר' גיורא הידש

אהלן חוויתי בעברי התקפות חרדה ודכאונות קלים אבל מזה שנה אני גם שם לב שאני בקניון אז קשה לי להיות מפוקס ואז העיניים ממש מאדימות לי ועייפות זה קורה רק בספור פארם בקניונים אבל אם אני יוצא החוצה זה מסתדר מה זה? אולי בגלל סוג האור והאנשים שמסתובבים? זה קשור לנפש?

לאמיר הכל יכול להיות קשור לנפש, אבל לא שמעתי אף פעם על תופעה כזו וכמובן קודם כל צריך לעבור בדיקה אצל רופא עיניים. כל טוב דר' גיורא הידש

יכול להיות שיש לך רגישות או אלרגיה שפיתחת לסוג של משהו שנמצא באויר הסגור של הקניונים. עם זה קורה לך בסופר פארם זה מחזק את חשדי שבכך הדבר .

דר' הידש מה דעתך בנוגע להוספת טגרטול לויאפקס 150? אני כבר אחרי 6 שנים של סרוקסט שהוחלף לפני שנה בויאפקס והמצב טוב רק ב80% הדיכאון איננו אבל המחשבות הטורדניות ישנן. קשה לי ככה לתפקד והתפקוד הוא עם הרבה מאמץ. יש לי הרבה ימים שאני מאד עצובה וימים שאני בסדר, תקופות של כמה שבועות בלי מחשבות טורדניות אבל אז משהו הכי קטן שקורה שוב מפיל אותי . עד עכשיו התנגדתי להוסיף טגרטול בעיקר בגלל הסטיגמה . מה דעתך? תודה מראש

לגליה התוספת של מייצבים לנוגד דיכאון מקובל, אפשר להוסיף טגרטול כאשר דפלפט ולמיקטל עדיפים למצב של דיכאון. בכל אופן כדאי קודם לנסות ולעלות בויפקס עד 300 מג' ביום אם זה אפשרי מבחינת תופעות הלוואי. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום האם נטילת כדור אחד ביום של רמוטיב, ולא שניים כמומלץ, יכולה להועיל? כשאני נוטלת שני כדורים ביום יש לי כאבים במפרקיי הידיים ודקירות בגפיים. מה זו התופעה הזו? תודה, רווית

לרווית הרמוטיב יכול לגרום לתופעות כמו שפעת ולכן גם כאבי פרקים, יתכן שאם תעלי במינון באופן הדרגתי הגוף יתרגל לתרופה ותוכלי לעלות במינון ללא בעיה. אין מחקרים על מינונים נמוכים יותר משני כדורים, כך שאין לי תשובה מהניסיון או מהספרות לשאלתך. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב קודם כל ברצוני להביע את תודתי לך,כתבתי בפורום זה בעבר ושמחתי לגלות שאתה עדיין כאן. בכל מקרה אני מאד מעריכה את עבודתך פה ומאמינה שכל מי שנתקל אי פעם בפורום הזה אז-תודה רבה! ועכשיו לשאלתי- בעבר הלא כל כך רחוק שלי סבלתי מכל מיני חרדות שבחלק מהן חשבתי שאני הולכת למות וגם היו לי כל מיני מחשבות שיש לי מחלה רפואית כלשהי.ביצעתי המון בדיקות ולא מצאו דבר.אחרי כמה פעמים שפניתי למיון הבנתי שממה שאני בעצם סובלת זה חרדות וסוג מסויים של היפוכונדריה. שאלתי היא מתי אפשר לדעת אם מה שאני סובלת ממנו זה חרדה או שמשהו באמת לא בסדר אצלי פיזית?אני עדיין לא מרגישה טוב אבל כבר אין לי התקפי פאניקה.אבל עדיין סובלת מכל מיני הרגשות ואני מרגישה לא טוב וכבר מנסה לא להתייחס לזה כי אני יודעת שאלו חרדות איך אפשר לדעת מתי המצב באמת דורש טיפול או שזאת חרדה? אני פוחדת שאני לא אתייחס למצב ואחשוב שזה חלק בהבעיה הנפשית שלי בעוד שזה לא יהיה נכון ואני אצטרך ללכת לרופא או למיון. תודה רבה על תשובתך! הדר

להדר שאלה טובה ואכן הדבר המורכב והמסובך ביותר הוא כאשר לאדם עם חרדות יש גם מחלה נפשית, אבל כאמור אצלך אין מחלה נפשית אלא רק חרדות ממחלות. בכל אופן אחרי כמה זמן את תכירי כבר את החרדות ומתי מדובר על מצב נפשי, למרות שלצערי ביטחון מוחלט אין אף פעם ולעתים צריך לחכות ולראות לאן הדברים מתפתחים ורק אז להחליט אם לפנות לרופא או לא. בדרך כלל אם מחכים אז מקבלים את התשובה. תודה על המילים החמות כל טוב דר' גיורא הידש

לצערי אני לא רק סובלת מחרדות והיפוכונדריה.למען האמת עדיין אין לי אבחנה מדוייקת.זה נע בין דיסטימיה עם מצבים של החמרה מידי פעם לבין פרודרום של סכיזופרניה כי יש לי הרגשות משונות שאני כאילו כמו במין סרט או הזיה ולא במציאות. בכל מקרה אני בקרוב הולכת לרופא מומחה בשביל שיאבחן אותי כמו שצריך.אז אם אני אכן סובלת ממחלה נפשית?במה זה יותר מסובך?

הכל בסדר איתך דוקטור?

תודה על ההתעניינות והכל בסדר אצלי. איך אצלך? הידש

מה ההבדל בין קלונקס ללמיקטל ? האם השפעתם זהה ?תודה מראש.

לדרור שתי תרופות שונות. הקלונקס היא תרופה נוגדת חרדה והלמיקטל היא תרופה מייצבת (מלשון יציב) לאנשים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. נכון שלשתי התרופות יש השפעה נוגדת פירכוסים, אבל אין לכך קשר לפסיכיאטריה ומנגנון הפעולה שלהן שונה. כל טוב דר' גיורא הידש

אחותי סובלת מבעייה קשה בדימוי גוף ופנים מאוד מאוד קשה!!! אין המדובר רק בתחושה שאיבר מסוים מעוות אלא היא חשה שכל איבר ואיבר בגופה מעוות ונפול כמו של אישה זקנה. היא סובלת מהפרעת אכילה (אבל כבר בעצם מבחינה סימפטומטית כבר לא. אוכלת פשוט נהדר ובריא (כי היא מפחדת שאם לא תאכל העור שלה יתקמט). ולא מקיאה) אבל בעקבות המחלה נפלו לה השיניים והיא עוברת השתלות ויש לה אוסטיפורוזיס קשה מה שמחמיר לה את הרגשת העיוות בנוסף היא עקרה וזה רק מוסיף עוד לבאלאגן במוח שלה הפסיכיאטר שלה כבר לא מעוניין לקבל אותה לטיפול. הוא טוען שהוא לא יכול לעזור לה יותר. וזה שבר אותה לגמרי כי היא בטוחה שהוא לא מעוניין לקבל אותה בגלל הכיעור שלה מאדם מתפקד (מרצה באוניברסיטה שכל הסטודנטים והסטודנטיות היו פשוט מאוהבים בה) היא הפכה לשבר כלי. היא לא זזה מהבית או מהמיטה כבר חצי שנה. וחבל כי היא לא סיימה את הדוקטורט שלה והיא הייתה כל כך בסוף. היא לא מדברת עם נפש חיה. האם יש תרופות שעוזרות לבעייה שלה?- ואם אפשר כאלו שלא גורמות לאקנה או כתמי עור או עוויתות בגוף או תנועות בלתי רצוניות של הגוף כי היא לא תסכים לקחת כמו שקרה בעבר כשנתנו לה פריזמה ורספירדל - החרדה שלה רק גברה כי התרופות עשויות לגרום לאקנה כפי שגם רופא העור אישר לה (וחבל שלא שתק). הוא אמר שפלוקסוטין ופארוקסוטין ורספידרל גורמות לאקנה ושהיו לו לא מעט מיקרים ושיש תרופות אנטי פסיכוטיות שגורמות לכתמי עור התרופה היחידה שהיא לוקחת זה רמרון 22.5 מ"ג לפני השינה מזה 4 שנים ואכן בעיות שינה כבר אין לה אך את הדיכאון נדמה לי שהוא החריף אני מודאגת מאוד כי הי א ברגע של יאוש אמרה לי שהיא לא רוצה לחיות יותר האם אפשר למות ממינון יתר של פריזמה עם אלכוהול- אני יודעת שהיא אגרה מספר לא קטן של חבילות. היא כבר ניסתה להתאבד פעם.

שכחתי לציין שאחותי בכלל לא מעוותת ו... היא יפהפייה אמיתית כמו בובת חרסינה היא עברה אלימות מאוד קשה מצד אבינו בילדות ואונס ממטפל אלטרנטיבי בגיל 25 הפסיכאטר הנוכחי אמר לה לפני 10 חודשים שהאנורקסיה הזקינה אותה ומאז היא הפסיקה להקיא והתיחלה לאכול אך מאז גם הרגשת העיוות שלה הגיעה לממדים לא נורמלים והגילוי על האוסטיפורוזיס הגדיל את ההרגשה עוד יותר היום כפי שאמרתי היא לא זזה מהבית

לשירה הפריזמה היא תרופה בטוחה וגם במינון גבוה לא מתאבדים אתה, אבל חשוב שאחותך תהיה בטיפול וחשוב למסור את האינפורמציה הזו לפסיכיאטר. בנוסף לסכנה האובדנית היא למעשה לא נוטלת את הטיפול (הרי היא אוגרת את הפריזמה), אולי כדאי לחשוב על אשפוז או אשפוז יום כדי לעזור לה? כפי שתיארת הדברים נראים חמורים. כל טוב דר' גיורא הידש

זו כבר תקופה ארוכה ... בערך שנה אולי קצת יותר שאני סובלת מכל מיני תופעות מוזרות שאני לא ממש יודעת למה זה קשור. זה התחיל בהתקפים של לחצים בחזה וקושי בנשימה עם כאבי ראש ממוקדים כל פעם במקום אחר בראש. כמובן שהלכתי לרופאים וכל הבדיקות שעשו לי עד היום יצאו תקינות . אבל מה שמפחיד שככל שעובר הזמן ההתקפים האלה רק מחמירים התחילו גם כאבים בידיים ומן תחושת נימול .בזמן האחרון יש לי כל מיני פחדים ומחשבות מוזרות הדבר משבש מאוד את חיי היום יום מה גם שתדירות ההתקפים גדלה וזה כבר כמה פעמים ביום קשה ל לנהוג ולצאת לבלות ועוד.... כמו כן בתקופה האחרונה זה כבר ממש מפחיד שקשה לי להרדם או שאני מתעוררת באמצע הלילה .לפעמים יש הרגשה של בלבול ותחושה כאילו אני שוכחת דברים או תחושה של רגע שאני לא ממש יודעת איפה אני.......... אז אני כבר ממש לא יודעת מה לעשות ומה שתיארתי כאן זה ממש על קצה המזלג חשוב לציין שאני בחורה צעירה אחרי צבא שמתכננת להתחיל ללמוד אבל בינתייים זה ממש מקשה עליי לחשוב על זה מחכה לתשובה שאולי תעזור תודה !

שלום, מה שברור שמשהו לא בסדר והדברים הולכים ומחמירים ולאו דווקא מוקלים. לכן כדאי להגיע לאבחון מלא באופן מסודר אצל פסיכיאטר ולשקול אתו את האפשרויות הטיפוליות. חשוב להגיע לאבחון וטיפול מוקדם ולא לחכות שהמצב יחמיר. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, רציתי להתייעץ בקשר לבני בן ה - 13 מזה כשמונה חודשים הוא שותה כדורים בשם פבוקסיל 100 מג'' 1 ליום ורספרידל 2 מג'' 1 ליום. נעשה לו אבחון שקבע שהוא סובל מסכיזופרניה. רציתי לדעת א. האם תרופות אלה מגבירים תאבון? ב. האם הם ממכרים כמו סמים? ג. והאם הם מזיקים לבריאות אם לוקחים אותם לתקופה ממושכת? תודה.

לאמא הרספרידל והפבוקסיל אינן ממכרות, אינן גורמות לנזק משמעותי בטיפול לטווח ארוך (שנים) אבל צריך להיות במעקב, התרופות עלולות לגרום לעליה במשקל, אבל לא אצל כולם וצריך לשמור על דיאטה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב. למה לא מומלץ להשתמש בשתי התרופות ביחד? האם זה בגלל שזדורם מיועד לגרום לשינה, ואילו לפרוזק יש תופעת לואי שהוא קצת נגד שינה? האם יש נימוקים אחרים או שזה הנימוק היחיד?

לברגמן לא שמעתי על איסור כזה, הנימוק שציינת הוא בדיוק הסיבה מדוע משתמשים בשתיהן, הפריזמה מעוררת ובמשך היום זה מצויין, אבל אם העוררות רבה מדי ורוצים לישון אז משתמשים בזודרם או תרופה אחרת לשינה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, במהלך אשפוז התחלתי להיות מטופלת בריספירידל במינון נמוך אך בגלל דליפה מהשד הופסד הטיפול. כשעברתי לאשפוז יום הותחל טיפול באיטומין. רציתי לדעת האם איטומין עלול לגרום להשמנה כמו הריספרדל? ולדליפה מהשד גם כן? בתודה מראש אילה

לאיילה עלול אבל לא חייב לגרום לכך, טיפול עם תרופה הנקראת סרוקוול עשוי לפתור את הבעיה. כל טוב דר' גיורא הידש

אני בת 52. מזה שנים אני חשה תחושה של יובש בפה, טעם של פרי בוסר, חספוס וחוסר רעננות בפה. אין סיפור של צרבות. יש לי הרבה ליחה וצרידות. נבדקתי ע"י רופאת א.א.ג, רופא שיניים, גסטרואנטרולוג, רפואת הפה ולא נמצא פתרון לבעייה. האם יכול להיות קשר בין התופעות שציינתי לתחושות מצוקה וחרדה? מה ניתן לעשות?

לגלילה למרות שנבדקת אצל רופאים רבים הרושם שמדובר בבעיה גופנית ולא נפשית (אלא אם כן ישנן תופעות נפשיות נוספות למה שכתבת), אולי מדובר בשבר בסרעפת עם עליה של חומצה מהקיבה במיוחד אם את מעשנת? אם הייתי הרופא הכללי הייתי מנסה למשך חודש חודשיים טיפול נגד חומציות בקיבה גם אם הבדיקות היו תקינות. כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר גיורא שלום. נטלתי sroquel למשך חודשיים. כארבעה חודשים אני לא לוקחת תרופות, ושתיתי השבוע משקאות אלכוהוליים. במשך יומיים לאחר ששתיתי, היו לי מצבי רוח, עצבים וגם לא ישנתי טוב. יש קשר בין הדברים? כלומר, ידוע לי שמומלץ לא לקחת אלכוהול עם כדורים השאלה שלי אם למרות הפסקת הכדורים הם נשארו בגוף במשך ארבעה חודשים או משהו כזה. תודה ד"ר

לירדן לא, אין קשר בין הכדורים ומה שעבר עליך לאחרונה, הם כבר מזמן לא בגוף. כל טוב דר' גיורא הידש

יש ברשותי צב כבר מזה שנתיים.לאחרונה נראה כי הוא סובל מבעיות קשב וריכוז.האם רטלין יכול להואיל לו? ירקות אורגניים אולי?

ד"ר דוליטול בתור חוות דעת שנייה הייתי לוקח את הצב שלך לבדיקת t.o.v.a ואם התוצאה חיובית אז תתחיל עם רטלין 19 מג ואם תוצאה שלילית. אז ירקות אןרגנים או ירקות רגילים. בברכה ניאורולוג לצבים.

מצחיק מאוד הידש

אני עברתי פסיכוזה לא מלאה במשך 4 וחצי חודשים, עברה מאז שנה ותשעה חודשים. מאז ועד היום אני יושבת בבית בחוסר מעש, לא דאגתי "להפעיל" בחזרה את הראש והיכולות, עצם כך- אני חוששת שנותרה בי צלקת. אני לא יודעת לומר אם זה דכאון בלבד, אך אני יודעת לומר שהתפקוד והיכולות שלי ירדו. אין לי רופא מטפל ואני ללא מסגרת, יושבת בבית וגרה לבד. אני פוחדת לחזור לעבוד, כי אני לא חזרתי לעצמי ואני חוששת שנותרה בי הצלקת. אם אכן התפקוד שלי נפגע עצם הפסיכוזה, האם יש אפשרות עדיין לצאת מזה במאה אחוז? איך אפשר לדעת בנתיים מה המצב שלי? האם יש מקום לשיפור וזה רק דכאון, או שמא נותרה צלקת? אני לא חדה ועירנית כמו פעם, מחשבה דיפוזית, בקיצור כושר החשיבה נפגע

ענת יקרה בתור מי שעברתי שלוש פסיכוזות בחיי, וכמה וכמה מצבים היפו-מאניים שהם מעין חצאי פסיכוזה, אני חייבת לאמר לך שפסיכוזה כשלעצמה אינה פוגעת בחשיבה ובתפקוד. אלא שהיא מהווה משהו טראומטי לגוף ולנפש, ומחייבת אחר כך מילוי מצברים מנוחה וטיפול. כי פסיכוזה היא מצב קיצוני של פעילות יתר במוח, ועייפות עצומה. ואחרי שחוזרים למציאות יש להתמודד גם עם העייפות הזאת, וגם עם הסטיגמות- החברתיות והפנימיות של מחלת הנפש. לכן, חשוב כל כך טיפול, שילמד אותך לקבל את עצמך כאדם שלם ולא פגום, למרות הפסיכוזה. טובים מאד וחכמים מאד עברו פסיכוזות בחייהם, ויכולותיהם הקוגניטיביות לוא דווקא נפגמו. בינהם אני אזכיר את יונג, לאינג (מחבר ה"אני החצוי") יש אומרים שגם שנדור פרנצי, ויש מדינאים מפורסמים כמו מנחם בגין שהיה חולה במניה דיפרסיה, ויש אומנים ידועי שם כמו טולוז לטראק ופיקאסו, ובטח יש עוד המון אחרים שפשוט לא נחשפו. בשיגעון יש מידה של גאוניות. שמעת על הסרט נפלאות התבונה? האיש היה משוגע וגאון, ואף זכה בפרס נובל... אז אולי במקום לראות בעצמך לקוייה וחולה, תני לעצמך קרדיט, ותני לעצמך טיפול, כי שווה להשקיע בנפש, והצמיחה היא מאד מאד משמעותית. שלך, תמי. נ.ב. אם את רוצה להמשיך לדבר איתי באופן אישי את מוזמנת לכתוב לי למייל, ואם את רוצה טלפונים של אנשי מקצוע טובים זה גם אפשרי. תמי.

כל התקף פסיכוטי מופיע כתוצאה ממצבי לחץ אקוטי שלבן אדם אין כוחות התמודדות לכן "בורח" לעולם דימיוני שבו הוא יכול לשלוט ולא לסבול. כמובן שיש השלחות בצורה אחת או אחרת כי הבעיות עדיין שם ולא מטופלות. לפי כך חשוב מאוד לפנות לגורם מטפל בכדי לקבל עזרה וככה כוחות התמודדות. בהצלחה

היי האם מישהו יודע משהו לגבי קבלת קיצבה בפעם השנייה, לאחר שהקיצבה הראשונה נפסקה עקב עבודה מעל הכנסה המותרת? האם ניתן להחזיר את הקיצבה?

לסימה שלום לפי מה שידוע לי את צריכה להביא לביטוח לאומי את תלושי המשכורת (באם ישנם) ואם הם פחות מגובה הקצבה את תקבלי חזרה את הקצבה ולא תצתרכי לעבור ועדה ואישורים חדשים מהגורם המטפל. שיהיה לך רק טוב

לסימה תודה לאליהוא, בנוסף בנכות נפשית תמיד אפשר לבקש ועדה חוזרת בגלל הרעה במצב הנפשי, אם קיימת הרעה. כל טוב דר' גיורא הידש

יש לי חבר הסובל ממניה דיפרסיה. אנחנו חברים כשנה ולא יצא לי לראות אותו ממש בהתקפה. אני יודעת שבעבר הוא סבל מהתקפות חזקות שגרמו לאישפוזו, אך זה לא היה בתקופתי. אני חוששת שמא המצב באיזה שהוא שלב, יחמיר. אני גם פוחדת מהגנים שיפגעו בילדינו. האם יש לי סיבה טובה לחשוש או שהדברים הרבה יותר פשוטים ואני יכולה להירגע?

לרונית אני אמא של ולא חברה של אבל אני יכולה להגיד לך שזה תיק קשה. אם הוא לוקח כדורים ומקבל טיפול אז זה מצב טוב . אם את אוהבת אותו אז יהיה בסדר,,, ושתדעי לך שאנשים עם מאניה דיפרסיה הם מוכשרים ומקסימים , אל תתיחסי לסטיגמות . לגבי החשש מהגנים . אני לא אוהבת את זה, גם לך יכול להיות גן רצצסיבי של מחלה מסויימת . תחיי את הרגע !!!

לרונית אכן השאלה קשה ואין תשובה מוכנה מהספר לענות לך. כאשר חושבים על מיסוד של קשר ולהפוך אותו לקבוע אז צריך לראות את כל התמונה. גם את האדם והאישיות שלו וגם את המחלות. בסך הכל הרי אין ביטחון בחיים והגבר הטוב ביותר עלול לסבול ממחלה שתתפתח מחר או תאונה חס וחלילה. בכל אופן אם אתם חושבים על קשר קבוע אז כדאי לדבר איתו שעליו לפתוח את הקלפים איתך ולבקש פגישה משותפת עם הרופא המכיר את החבר ולשאול אותו את השאלות לא באופן כללי אלא מה נכון לגבי החבר שלך. כל טוב דר' גיורא הידש

בעלי סובל מזה שנים מבעיות רגשיות ונפשיות אך לא ברמה המשתקת או מסכנת אותו. בתקופות שונות ביקר אצל פסיכיאטרים וקיבל חוות דעת שונות ומגוונות. אחד מהם איבחן אותו כמאני דיפרסי השני כסובל מפראנויה השלישי כדכאוני והרביעי- לאחרונה הודיע לו שיש לו "סכיזופרניה לא מוגדרת" זאת למרות שאין לו סימנים מובהקים של המחלה כגון הזיות ומחשבות שוא. הטיפולים לא תמיד עוזרים או עוזרים לטווח קצר ברמה התפקודית. איך ניתן לדעת מי מהדיאגנוזות אכן נכונה וכיצד להתאים טיפול הולם כשיש כזו שונות בין האיבחונים?

אין בהכרח סתירה בין האיבחונים השונים למרות השוני שבהם. ההסבר להבדלים שכ"א מהרופאים ראה רק חלק מהתמונה, או שהסימנים של הפסיכוזה משתנים מהתקף אחד לשני. כעיקרון, כאשר יש תמונה מעורבת של סימנים אפקטיביים מצד אחד וסימנים פסיכוטיים-סכיזופרניים מצד שני ולכ"א מהם קיום עצמאי, אז הנטיה לאבחן מחלה סכיזואפקטיבית. כלומר, אם יש לבעלך מחלת נפש שכוללת גם סימנים של סכיזופרניה (עם או בלי פרנויה) וגם סימנים של מניה דפרסיה, קימת סבירות גבוהה לאבחן מחלה סכיזואפקטיבית.

לשוני תודה לדור ואכן לא תמיד קל לאבחן ולעתים הרופא האחרון צודק. אפשר לנסות להוסיף מבחנים פסיכולוגיים לאבחון הפסיכיאטרי, אבל הדבר החשוב ביותר הוא לנסות ולעקוב מה הטיפול שעזר לו הכי הרבה בעבר ומכאן להסיק לגבי העתיד. כל טוב דר' גיורא הידש

ישנה נערה בת כמעט 18 שנאמר לאמה שיש לה בלבול בזהות המינית. הציעו לה ללכת לפסיכולוג. ניסו מס' פסיכולוגים אך הנערה סגורה ולא משתפת פעולה. החלה ללכת לפגישות של הומואים ולסביות, אך לא יצרה עדיין ממש קשר עם מישהי. איך אפשר לעזור לה.

לזהבה את מציינת שתי בעיות, שהנערה סגורה מאוד והזהות המינית. בגיל 18 עדיין מותר שהזהות המינית לא תהיה מוגדרת בדיוק אבל כמובן שעדיף לטפל. צריך מטפל/פסיכולוג עם הרבה סבלנות, אולי עדיף פסיכולוגית? בכל אופן לא כדאי להתייאש וכדאי להגיע לטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש

אני לוקח ציפרלקס 10 מג' קרוב לחודשים ואני לא מרגיש שזה משפיע עליי אני מעוניין לעבור לסימבלטה -האם הסימבלטה עם פחות תופעות כמו הציפרלקס ? -האם אני צריך פסק זמן במעבר בין התרופות ? זיו

לזיו מקובל להחליף תרופה במידה ואין השפעה חיובית אחרי שישה שבועות. אין צורך לעשות הפסקה בין שתי התרופות, ולצימבלטה פחות או יותר אותן התופעות לוואי. יחד עם זאת השאלה אינה כללית אלא האם אצלך יהיו תופעות לוואי או לא. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, האם למרפאה לבריאות הנפש ברמת חן קיים אתר בית? ואם כן, מהו? האם מישהו מכיר קצת את המרפאה ומה שקורה שם, למי היא מתאימה וכו, ויכול לספר קצת עליה? תודה.

מדובר במרפאה פסיכיאטרית של קופ"ח כללית עבור חברי הכללית שהם תושבי תל אביב. המרפאה תחת פיקוח מקצועי של בי"ח גהה. במרפאה צוות יחסית גדול של מטפלים ורופאים מתמחים שעובדים תחת פיקוח של מומחים. יש גם יחידה לאישפוז יום עבור חולים שצריכים טיפול אינטנסיבי. הפניה לשירותי המרפאה דרך רופא משפחה.

תודה לדור הידש

אהבתי הכי את ההרגשה שהיא נתנה לי אהבתי את החיוך שעשתה לי אהבתי את המבט המודאג אהבתי את הרגליים המושלמות אהבתי את הדאגות למרות שהיו רבות :-) הכי אהבתי את הנמשים.. או את ההרגשה מבפנים כבר עברה שנה וקצת .. מצד אחד נמאס להתגעגע.. מצד שני בלעדיך אשתגע ..

תודה הידש

שלום ד"ר. אני בן 26, סובל מדכאון לפני כשלוש שנים מה שהוציא אותי מהדכאון היה שלוב תרופות של אולנזפין לוסטרל ורמרון. תפקדתי נורמלי ואט אט ירדתי במינונים עד שהפסקתי את לקיחת התרופות לחלוטין. לפני כשלושה חודשים שוב הייתה נפילה ובשיחה עם פסיכיאטר נאמר לי שעלי לקחת את התרופות במשך שנים. אני לוקח את אותם התרופות במשך שלושה חודשים אך המצב לא משתפר.האם ייתכן ששילוב התרופות שעזר לי בעבר לא יעזור לי שוב ? או אולי יש לחכות יותר זמן? תודה.

לנאור הטיפול שציינת אינו אופייני לדיכאון וצריך לברר עם הפסיכיאטר מדוע הוא נתן לך את הטיפול הזה. לעתים הדיכאון עקשני יותר והתגובה לתרופות איטית יותר, אבל יתכן שיהיה צורך לשנות את התרופות. לצערי איני יכול לענות תשובה יותר עניינית כי לא ניתן לקבוע טיפול לפי מכתב קצר ברשת. כל טוב דר' גיורא הידש

אנו מבקשים סיוע מקצועי ראשוני ( שיימשך בצורה פרונטלית אם יהיה צורך ) בבעייה של בננו . הוא סטודנט בן 25 , ומזה כמה חודשים שאנו שמים לב כי מדי פעם (כמה פעמים ביום) הוא ב"התקף" של שפשוף כפות הידיים זו בזו בין הברכיים תוך כדי העויות מתיחת הפנים , ללא השמעת קולות . ה"התקף" נמשך שניות אחדות אך המחזה די דוחה מוזר ומבהיל. יכול להיות שיש קשר לסיטואציות של התרגשות , או למתח של בחינות , וכנראה שיש לו שליטה מסויימת על התופעה כי נראה שכאשר הוא מרגיש שאנו מבחינים בכך , הוא מתאפק. האם יש בכלל טעם לטיפול , ואם כן איזה ? באיזה קטגוריית מומחיות ? האם יש טעם להתייעץ איתו לפני כן , ובכך לקחת את הסיכון שהוא ייפגע / ייעלב וייסגר ? יש לציין כי הבן מאד מאד סגור ומופנם ( גם איתנו , ההורים ), וכבר היה בטיפול פסיכולוגי בנושא אחר . נודה מאד מאד לתשובה מקצועית רצינית ומפורטת .

לג'ינג'י- אתה כותב "המחזה די דוחה מוזר ומבהיל" ולכן אני מבין את הלחץ שלכם שיפנה לטיפול. אבל מה שקובע זה מה שהוא מרגיש ולא המבוכה שלכם. אם הוא עצמו מאד נבוך מהעניין ורוצה לטפל אז יש תרופות. תרופות נגד חרדה ו/או תרופות נגד טיקים. עדיין- התגובה הנכונה שלכם היא פשוט להתעלם מהטיקים שלו ולהבין שמדובר בתנועות או קולות לא רצוניים, שאין לו עליהם שליטה, ולכן גם אין טעם להעיר לו על כך. בגלל החשד לטוראט ההמלצה הראשונית היא בדיקה ויעוץ אצל נוירולוג שמומחה להפרעות תנועה. אם קיימת גם הפרעה חרדתית ניתן לפנות גם לפסיכיאטר.

שלום, איני בטוח שמדובר רק על הלחץ של הבחינות אבל יתכן שהתופעה היא ביטוי של התגברות החרדות, לכן מומלץ להגיע לאבחון וטיפול. אתם כותבתים שהבחור גם מופנם מעט, כך שבהחלט יש טעם לשקול כיצד לעזור לו להגיע לטיפול מתאים. כל טוב דר' גיורא הידש

היי חבר'ה אולי אתם תוכלו לתת עצה מועילה כתמיד? המטפל שלי גר בגיזרה של הפצצות. לפעמים שומעים גם את העיר (ישוב....) שלו ברשימת המופגזים ואז אני מתמלאת חרדה ועושה שטויות כמו להיתקשר אליו ולשמוע את קולו. איך אפשר לעבור את התקופה הזו עם שפיות מינימלית? איך אפשר לשרוד את החשש שיקרה לו משהו והוא ייפגע? מטופלת לחוצה

למטופלת אפשר לסכם עם המטפל על שליחת מייל ותשובה, או מדי פעם להתקשר אליו בהסכמתו, כולם מבינים שאין זה מצב רגיל. כמובן שבטיפול אפשר גם לדבר על כך. כל טוב דר' גיורא הידש

האם יש סיכון בלקיחת מינון יתר של פריזמה?

http://www.infomed.co.il/drug2.asp?dID=210 מידע על מינון יתר , השאלה כמה מינון יתר אם בטעות נלקח עוד כדור לא יקרה כלום,מינון מירבי הוא 80 מ"ג ביום. אם לוקחים כמות גדולה אולי יהיו בעיות כפי שמופיע במידע.

תודה לדורון הידש

"לוסטרל" 200 מ"ל ליום. רציתי לשאול איזה כדור זה ומה המשמעות שהוא קיבל את זה.האם זה מלמד על מצב קשה או מינורי?

מדובר בתרופה נגד דיכאון, חרדה, OCD ו-PTSD מסוג SSRI (תרופות המעלות את רמת הסרוטונין במוח). 200 מ"ג ליום הוא מינון מקסימלי של התרופה וניתן לחולים אשר לא הגיבו למינונים נמוכים יותר.

שלום, תודה לדור, בכל אופן לא כדאי ואין זה נכון לאבחן אדם או לקבוע את מצבו לפי התרופה שהוא מקבל. בכל אופן הלוסטרל אינה גורמת להתמכרות כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, האם יש אלו שהם קריטריונים כדי להגדיר התמכרות לקניות? אני חושבת שאני מכורה לקניות - גמלה בי החלטה לעצור את עצמי- כי זה מגעיל אותי, אני לא יודעת איך ואם אצליח להתמודד עם ההחלטה , האם זו בעייה שקיימת אצל עוד אנשים: האם יש טיפול לבעייה כזו? אשמח לקבל תשובות ... מיטל

למיטל הבעיה בהחלט מוכרת, זו אינה בדיוק התמכרות אלא חוסר שליטה על דחפים. כמובן שצריך להוכיח שאת קונה דברים שאינך צריכה/רוצה ואינך מסוגלת לשלוט בדחף וכאשר את מגיעה הבייתה את מבינה שלעולם לא תשתמשי במה שקנית. אפשר להחליט ולהפסיק לבד, אבל פעמים רבות מסתתרת מאחורי התופעה גם בעיה נפשית עמוקה יותר, כך שכדאי להגיע לאבחון ואולי לטפל בקושי הנפשי הבסיסי יותר? כל טוב דר' גיורא הידש

לפני כמה ימים כתבתי כאן על בעיה שיש לי. החסרתי אינפורמציה והיא: שאני לוקחת טיפול הומאופתי במשך 5 חודשים. בינתיים אני לא רואה ממנו תוצאות. רק עליות ונפילות של אנרגיה. ברצוני לדעת אם הבעיה שלי שהוחמרה נובעת מהטיפול ההומאופתי. להלן העתקתי והדבקתי את שאלתי הקודמת כדי שתוכל להזכר במה מדובר: מחבר: לאה תאריך: 20.7.2006 שעה: 21:38 אני לוקחת את הכדורים זיפרקסה 5 מ"ג מזה 5 שנים קלונקס 0.5 מ"ג דפלפט 500 מ"ג 2X מזה כשנה כשאני מדברת עם מישהו/מישהי, אני נעצרת מידי פעם, שוכחת מה רציתי לומר ואז נזכרת מה רציתי לומר וזה קורה לי תוך כדי שיחה. במשך כל ה- 5 שנים כשזה קרה לי, תוך שבריר שניה הייתי נזכרת תוך כדי השיחה מה המשפט הבא שאני עומדת להוציא מהפה. כך שהשיחה נראתה שוטפת לצד השני והצד השני לא יכל לחשוד שמשהו לא בסדר אצלי. בחודש האחרון תוך כדי השיחה כשאני שוכחת מה המשפט הבא לוקח לי כמה שניות טובות כדי להזכר מה רציתי לומר. לפעמים כשהצד השני לא נותן לי לדבר ממש כשהמשפט עומד לי על קצה הלשון - במקרה כזה יש לי לרוב ממש בלק אאוט ולוקח לי אולי 2 דקות לצאת ממנו. שאלתי: ידיד אמר לי שכל זה קורה לי בגלל הכדורים שאני לוקחת, האם זה נכון? כמובן שאני לא אפסיק לקחת כדורים בלי הוראה מהפסיכיאטר שלי. אבל תשובתך חשובה לי.

ללאה ישנם סוגים רבים ושונים של הומאופתיה וכמובן שאיני יכול לתת דיעה כללית בנושא ובמיוחד כאשר איני מומחה להומאופתיה, צר לי שאיני יכול להוסיף לתשובתי הקודמת. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לכולם אני צפונית לשעבר, שגרה כעת בעיר גדולה ובטוחה יחסית בארץ כל משפחתי וחברי גרים בצפון, וכנל גם משפחתו וחבריו של בן זוגי. עקב המצב הקשה והנורא הבית שלנו נפתח לפליטים באשר הם. שנינו רוצים להוות בית מקלט, ואכן כבר שבוע שיש אצלנו אנשים בבית. בסוף שבוע היו אצלנו חברים עם תינוק וכולנו נדבקנו באיזה ווירוס וסבלנו מהקאות שהביאו אותנו לחדר מיון, אך לשמחתנו זה עבר תוך פחות מיומיים. עכשיו כל המשפחה שלי אצלי, ואין לי רגע אחד שקט לעצמי, עם עצמי או עם בן הזוג שלי. מכיוון שככול שהזמן עובר יותר אנשים מתפנים מהצפון אנחנו צפויים לארח עוד אנשים בימים הקרובים ואני מרגישה שאני נשברת, שאין לי יכולת לתת יותר. אני מפחדת לפגוע ביקרים לי מגלל שאהיה לא פנויה ולא נעימה מתוקף חוסר הפרטיות שלי שמקשה עלי נורא מה לעשות??

שלום לך מאחר ולא נראה לי שזה יחלוף בקרוב כלומר המצב ובטוח שהרבה מרגישים כמוך תחשבי על אנשים שהם לא משפחה ומארחים אנשים זרים עצתי הפשוטה תברחי גם את לאלת או מקום דומה אם זה לא אפשרי מבחינת העבודה אז תצאו בערב לבד את ובן הזוג תשתדלי להיות בבית כמה שפחות ותמלמלי מנטרה שאני אימצתי ממאיר אריאל עברנו את פרעה נעבור גם את זה

למארחת הפליטים האמיצה... אכן לא פשוט המצב, וצריך בשבילו הרבה כוחות. אולי תצאי קצת לחברה או לפארק או למקום אחר שייתן לך קצת מנוחה מהאורחים? אולי תלכי קצת לים? לאיזשהו מקום שבו את יכולה להרגיש קצת את עצמך בלי כל הרעש הזה שמסביב? כרגע אין כל כך ברירה, וגם אם לא תהיי כל כך נחמדה, האנשים שמתארחים אצלך יבינו, כי הרי אף אחד לא מושלם, וצריך להבין גם את הקושי שלך עם העדר הפרטיות. את פותחת את הבית ואת הלב, ואורחיך יפתחו את הלב ויבינו אותך, גם אם תתפרצי ותהיי "לא נחמדה". כולנו לא נחמדים לפעמים... זה מה שהופך אותנו לאנושיים. כמובן שאנחנו משתדלים להשתפר כמה שיותר כל הזמן. אבל אל תכעסי על עצמך אם מעדת. תנסי להיות נחמדה גם לעצמך, ולא רק לאורחים, ולפנק קצת גם אותך... תמי.

נו, אחרי שהגשתי ממש סטרס לפני השינה, ביודעי שימים קשים נוספים צפויים, לקחתי כדור שינה, ואחרי שעות טובות של שינה ללא הפרעות קמתי מאוד רגועה. תודה לאל על כדורי השינה... עוד חברים שלי מתקשרים מהצפון, מפנים אותם מהדירות השכורות שלהם, והיישוב שהמשפחה שלי גרה בו נמצא מאוד סמוך לקו האש, כשאנחנו מתכננים להגיע לשם עוד כמה ימים. כשאשוב צפונה יהיה עלי לעשות סיבוב בכל הישובים סביבי, להכיר בנזקים, בשריפות הענק שפרצו בכל ישוב באזור ההררי היערי, ובערים הגדולות. זה פשוט הרגשה שאין לתארה. תודה על החיזוקים היום אנחנו נוסעים לביקור משפחת פליטים אחרת בעיר אחרת שמסוכנת מסיבותאחרות בימים רגילים (בת ים....)

לאחר 6 שנים של נטילת כדור אחד ליום הפסקתי בהדרגתיות את השימוש בתרופה. היום לאחר 7 חודשים אני לא מרגישה הכי טוב מבחינה נפשית ושוקלת המשך דרך. הייתה לי תקופה קשה בעבודה, מערכת יחסים שנגמרה ואני לא מגיבה לכל אלה בטוב. יש ימים טובים וישנם ימים ממש קשים גם אם לא רבים. מטרת ההפסקה הייתה לראות איך אני יכולה להסתדר בלי, היות וארצה בשנים הקרובות להיכנס להריון וללדת ואצטרך לתקופה מסויימת להסתדר בלי. אין לי שום בעיה לחזור לתרופה לאחר השגת המטרה. כרגע אני בהתלבטות אם להתחיל לקחת את התרופה שוב. שמעתי על תרופה טבעית לדכאון בשם "רמוטיב" האם כדאי לנסותה כאופציה? האם היא תרופה שניתן לקחת בתקופת הריון? האם עדיף לחזור לסרוקסט שאני יודעת שעושה את עבודתו נאמנה אצלי? לתגובות אודה.

לברלה כמובן שאיני מכיר אותך מספיק כדי להמליץ אם לחדש או לא לחדש את הטיפול. בכל אופן הרמוטיב היא תרופה טבעית אשר דומה לסרוקסט ולפי ידיעתי היא לא נבדקה מספיק בהריון בהבדל מהסרוקסט שנבדק. לפי ידיעתי יש בעיה עם סרוקסט והריון ומסיבה זו אפשר לשקול תרופה אחרת מהקבוצה שיותר בטוחה בהריון. אבל כפי שכתבת את יכולה להפסיק את הטיפול, והדבר הטוב ביותר בהריון הוא לא ליטול תרופות, כמובן אם אפשר. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר אני נוטלת במשך השנתיים האחרונות לוסטרל 50 מ"ג. 1 כדור ליום. לאחרונה החלטתי להפסיק. הפסיכייאטר שלי אמר לי לקחת במשך חודש כדור (יום כן, יום לא), ולאחר מכן להפסיק לגמריי!!!האם אתה חושב שזאת דרך נכונה להפסיק? האם אתה יכול לציין את התופעות לוואי שעלולות להיות? האם התופעות לוואי מתחילות כבר עכשיו בתהליך ההפחתה (יום כן-יום לא), או שהם יתחילו רק אחריי ההפסקה המלאה? אודה לך אם תציין גם בכמה מילים, אייך יודעים שאפשר להפסיק- כי גם בנושא זה אייני בטוחה. תודה מראש שיר

לשיר מחליטים על סיום הטיפול כאשר יש ביטחון סביר שהחרדות לא יחזרו. כמובן שצריך להעריך את התמונה המלאה של האדם. החרדות שהיו, משך הטיפול, התגובה לטיפול, גורמי מתח שעלולים להיות-בעבודה, במשפחה ובחברה וכך הלאה. לכן ההחלטה מתקבלת בהתייעצות בין הרופא והמטופל. השיטה היא להפסיק את הטיפול לאט, בסך הכל אין שום דבר דחוף. אם יהיו סימפטומים של הפסקה הם מתבטאים בתופעות הדומות לחרדה ולכן "הטיפול" בהם הוא לעלות שוב את המינון ולרדת במינון לאט יותר. בהצלחה דר' גיורא הידש

היי יש ל מספר שאלות: 1. האם קיים הבדל נוסף בין הפרוקסטין לפאקסט? (מלבד היותן שייכות לחברות אחרות) 2. אני מרגישה נהדר כבר מעל לשנה מאז ארועי החרדה שלי, האם כדי לי (בהדרגה כמובן) להפסיק עם הכדור? אני מעוניינת להיכנס להריון.. 3. האם זה מסוכן לעובר אם אני נוטלת כחצי כדור ביום? במידה והחרדות יחזרו, או אני אכנס לפחדים? תודה רבה

לתרופה נוגדת חרדה ( מסוג ssri) ?

בארץ רופאי משפחה רשאים לרשום את כל סוגי התרופות הפסיכיאטריות. חלקם עושים זאת בהצלחה לא פחות טוב מפסיכיאטרים. משרד הבריאות מאפשר זאת ומעודד אותם לכך. לעיתים יש הגבלות פנימיות של קופות החולים לגבי תרופה שחייבת אישור של מומחה בתחום או אישור של אגף בקרה של הקופה. יחד עם זאת, לא לכל רופא משפחה יש מספיק זמן, ידע או נסיון לת טיפולים מסוג זה.

תודה לדור הידש

לידיעתך אין תרופות אטיפיות ישנות, מכיוון שעצם היחוד של התרופות עושה אותם לאטיפיות ( לא אופייניות). והגישה שרק תרופות ישנות מתאימות להריון , לא תואמת את המציאות. זה נראה שלא קראת את המאמר. ועוד לא שמעתי על אף תרופה פסיכאטרית , שבהריון, לא פוגעת באם או בעובר, למעט התרופות אנטי פסיכוטיות-האטיפיות. בכלל, אני חושבת , שקבוצת התרופות האנטי פסיכוטיות - האטיפיות, הן פריצת דרך בתחום הפסיכיאטריה, ולא רק לנשים בהריון, ואנחנו נשמע עליהן עוד הרבה. תודה שקראת.

למיכל כנראה שלא הבנת את הדברים לעומקם. התרופה האטיפית הראשונה- היהלום שבכתר- היא הלפונקס. כל השאר- ריספרדל, זיפרקסה, סרוקוול וגאודון- מנסות לחקות אותה, אך לא משתוות אליה. ישנם מחקרים רבים שמטילים ספק ביתרונות של התרופות האטיפיות (לא כולל לפונקס). כלומר היתרונות של ריספרדל וזיפרקסה (החדשים יחסית) לעומת הלידול ופרפנן (הישנים יחסית) מוטלים בספק ולמעשה כיום לא ניתן להגיד בצורה נחרצת שהם בכלל עדיפים. מעבר לכך- יש שאומרים שהן בכלל לא "אטיפיות" כי מנגנון הפעולה שלהן שונה ממה שחשבו בהתחלה. לגבי בטיחות תרופות בהיריון זה כבר נושא נפרד. ככלל, אין מחקרים שנעשים בצורה מדעית ובודקים בטיחות של תרופות בהיריון. הכל זה דיווחים סטטיסטים של נשים שנטלו תרופות במהלך ההריון. מטבע הדברים ככל שהתרופה יותר וותיקה, יש לגביה יותר מידע ואז ניתן להשתמש במידע זה בביטחון רב יותר.

מודה שלא ידעתי את ההיסטוריה הרפואית הנ"ל יחד עם זאת שסרוקוול, אולי חיקוי של לפונקס, בהרבה מובנים היא יותר טובה ובטוחה ממנה. הלידול ופרפנן אינן אטיפיות ולכן לא אתייחס אליהם. אם זה מעניין אותך, אז חברת התרופות של סרוקוול' astrazeneca,, מחכה לאישור ה FDAלהשתמש בסרוקוול גם כאנטי - דיכאוני. מצ"ב קישור http://www.astrazeneca.com/pressrelease/5178.aspx אני חושבת שיש פה פריצת דרך בטיפול בהפרעה בי - פולרית

קודם כל תודה לכולם, אני מרגישה היום שדוקא סימתי את האבל. השנה האחרונה היתה קשה מנשוא והיתה יותר גרועה מאבל. אני מחוזקת ממעשי בשנה האחרונה. כל מה שעברתי איתו כל הסבל הנורא והייסורים לא מאחלת לאף אחד בעולם. היסורים שלו מהדיכאון והיסורים שלי כאמא שעומדת בחוסר אונים מוחלט רואה את הבן סובל ולא יכולה להושיע. הוא כינה את עצמו KITO70 וגם אל סיד. במכתב שהשאיר השווה את עצמו לאיוב.שכן אצל איוב נגעו בכל אך לא בנפשו. והוא הבן שלי נפגע בנפשו.ולא יכול עוד. אני שמחה שהוא מצא שלוה. וראיתי אותו היום בענן היחיד שהופיע בשמים כל זמן התפילה. לאחר הדלקת הנר נעלם הענן. המאמין יאמין. ד"ר יקר לאן לשלוח לך את המכתב. תודה שוב ושכולכם תהיו בריאים

לאמא אני חושב שאני מבין על מה שאת מדברת, והדברים נשמעים מאוד נכונים ומהלב. כמובן שחשוב לזכור שמדובר על תהליך ויתכנו גם רגשות אחרים ושינויים במשך הזמן, כך שצריך לתת לזמן לעשות את שלו. איני נוהג לפרסם את הפרטים שלי בפורום, אבל ממש לא קשה למצוא אותם. חיבוק הידש

אני מטופלת במירו ובעיית השינה שלי נפתרה. הבעייה היא בעלי, שבזמן האחרון חווה תקופה מלאת לחץ והתרגשיות בעבודה חדשה, ומתקשה להירדם עקב כך. כמה פעמים בשבוע (2-3) קורה שהוא לא מצליח להירדם ניגש לארון התרופות לוקח רבע מירו מהחפיסה שלי, ואז נרדם. התופעה מאוד מטרידה אותי, ואני לא יודעת כיצד להתייחס אליה. הוא בחור בריא, בן 29 ומעולם לא סבל מבעיה כזו. אני מפחדת שהרגלי השינה הבריאים שהיו לו יתקלקלו עקב פיתוח תלות פסיכולוגית בתרופה לפני שינה. ניסנו דברים טבעיים, וזה לא עזר. כשמגיעים לרופא משפחה עם בעיה כזו, סביר שהוא ירשום בונדורמין או דומיו (מניסיון עשיר שהיה לי בנושא...)שלדעתי זה גרוע ממירו כי הוא גורם לתלות כימית פרט לתלות הפסיכו'. לגבי פשוט לא לקחת כלום גם זה לא אופציה טובה כי הוא מאוד מתקשה לתפקד אחרי לילה דליל שינה. השאלה היא האם אני נבהלת יתר על המידה בגלל ההיסטוריה הרפואית שלי? האם ניתן לעזור להתגבר על תקופות קשות עם מינימום פיתוח תלות כלשהיא או מינמום נזק? בתודה

לאור את צודקת בכל מה שכתבת, אין זה מומלץ להתחיל עם תרופות, אבל המירו היא בכל זאת הרע במיעוטו במיוחד אם אין מדובר בשימוש קבוע ומדובר על מינון נמוך. לכן הייתי מציע לחכות ולראות כמה זמן התופעה ממשיכה, לילה טוב דר' גיוראהידש

שלום אני סובל מדיכאון וחרדה במשך 4 שנים ושום כדור לא עוזר ואפילו להפך. אני מחפש רופא באזור השרון עד זיכרון-יעקוב תודה

לרועי מסיבות מובנות איני ממליץ על רופאים בפורום. המחשבה שלך לפנות לייעוץ אצל רופא טוב היא בהחלט נכונה, כל טוב דר' גיורא הידש

בני, התגייס הבוקר לגולני. התנדב. ילד - עם 5 יחידות מתמטיקה, אנגלית ופיזיקה בחר ללכת לגולני. אני מוטרפת מדאגה. הדמעות זולגות די מעצמן, כי אני מעדיפה לא לבכות. אם אבכה, אצרח. אם אצרח אאבד שליטה. אם אאבד שליטה, אשתגע. האינטרנט מסיח את דעתי מהגיוס, אני גולשת פה ושם, קצת מ'צוטטת, אבל יש לי רגשות אשם, כשאני לכאורה קצת שוכחת ונרגעת. אין לי מושג איך אחזיק מעמד בשלוש השנים הבאות. איך עושים את זה ? מה עושים ? אני רוצה לציין שמזה שנים, אני לוקחת מדי יום SEROXAT . יש לי גם XANAX בבית, אך שנים לא נטלתי. אתמול בלילה, לקחתי רבע כדור, אך כמובן שלא היה לכך אפקט כלשהו. משום מה, אני אפילו פוחדת ליטול חצי כדור או כדור שלם. נראה לי שגם במקרה הזה יש לזה קשר כלשהו עם איבוד שליטה, רגיעה לא טבעית וחשש שהפחד דווקא יגבר לאחר השפעת ה-XANAX .

לצללית ראשית לשאלה הפשוטה, הקסנקס היא תרופה להרגעה, לא תגרום לאיבוד שליטה ובסך הכל תרגיע אותך. כך שאת יכולה להשתמש בקסנקס בביטחון. הדבר השני הוא לגבי הגיוס של הבן. פעמים רבות אנו כהורים נמצאים במצוקה כאשר אנחנו חייבים לשים את הרגשות שלנו בצד כדי שלילדים יהיה טוב. כנראה שהבן חבר בגולני וחשוב לו לשרת ביחידה מובחרת כדי להגשים את עצמו, אבל ההשפעה על ההורים היא כמובן לגמרי אחרת.... נקווה שקודם כל לא יהיו יותר מלחמות (קשה להאמין אבל הלוואי...), ואני מקווה שהשירות של הבן יהיה שירות טוב ובטוח והוא יתבגר ויתפתח בשירות הצבאי. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, אני לוקחת פבוקסיל מזה שנה וחצי בשל מצב רוח ומתח שלווה בכאבי ראש ממתח. כעת אני מעוניינת להגמל מהכדור ואני מטופלת אצל פרופסור קרסו על כאבי ראש כתוצאה ממתח. הוא נתן לי כדורים של היפריקום שכעת אני לוקחת ביחד עם הפבוקסיל ובעוד שבועיים אני אתחיל להוריד את הפבוקסיל. בכל אופן, אני לוקחת את ההיפריקום מזה שבוע ואני סובלת משילוב של חוסר שקט ו"קוצים בישבן" בליווי של עייפות מטורפת... האם זה נורמלי? ממה זה נובע? האם להפסיק את לקיחת ההיפריקום?

למור ההיפריקום והפבוקסיל שתיהן דומות ומיועדות לאותה המטרה, איני רואה טעם ליטול את שתיהן יחדיו ויתכן שאת סובלת מתופעות לוואי של מינון יתר. המלצתי היא לחזור לפרופ' קרסו ולשאול שוב על השילוב. כל טוב דר' גיורא הידש

רציתי לכתוב קצת דברי תקווה, לשם שינוי... מלחמה בארץ, פצועים והרוגים, הרס והמון חרדה. ולצד המלחמה, כל כך הרבה פעולות יפות ומרגשות של עזרה הדדית. בניצנים הקים המליונר הספורטאי שיסלח לי ששכחתי את שמו כפר נופש לאנשי הצפון, ומגיעים לשם אומנים בהתנדבות לשמח את האנשים. אומנים מגיעים לשיר במקלטים ברחבי הצפון. אנשי המרכז פותחים את הבית ואת הלב לכל מי שרק רוצה לבוא להתארח. אנשי הצפון עומדים בקטיושות בגבורה. וכמובן שגם אנשי שדרות והנגב המערבי. בכל מקום מתפרסמים קווי עזרה לכל מי שרק צריך- קשישים, חרשים, אנשים, מי שרק צריך עזרה, יש מי שישר מתנדב לתת אותה, וברוחב לב. החיילים שלנו אמיצים. הדתיים שלנו מתפללים. כל העם עומד ביחד, צודקים וגיבורים, כל אחד עושה את מה שביכולתו כדי להקל, כדי לתמוך. אפילו השמאל לא יושב בשקט, מפגין בעד שלום. כל כך אנחנו רוצים שלום, כולנו. לפעמים השלום יכול לבוא רק אחרי מלחמה. בואו נתפלל שזו תהיה המלחמה האחרונה. בואו נאמין שיכול להיות מצב של שלום בארץ הזאת, רוויית הדמים. אני מאמינה בזה. בדרכי האופטימית הנצחית, אני מאמינה. ומתפללת. במרחק שתי פסיעות מן הקרב חזיתי שלום. שלום שהוא הסוף לכל המלחמות. שלום שהוא התגשמות כל התפילות, כל השירים, כל הציורים, כל המנגינות. במרחק שתי פסיעות מן הקרב חזיתי שלום. שיהיה לכולנו שבוע שקט וטוב, תמי.

הי תמי יקרה, מה שלומך? זוועת אלוהים מה שקורה כאן (ובצד השני). ואת צודקת, יש יופי בזה שדווקא לנוכח המצוקה מיני מחוות של עזרה זוקפות ראשן ויוצרות תחושת לכידות וכיסופים משותפים לשלום. אני אתך בכיסופים... אף פעם לא הבנתי את הרציונל שעומד מאחורי מלחמות. אני לא טובה ב'לקרוא' דברים ברמת המאקרו. אבל אני כן מבינה את המתח העדין הזה בין מלחמה לשלום המתקיים בתוכי, בתוכינו, ואת הצורך הפנימי- שלעיתים הוא תכוף יותר ולעיתים פחות- לסעור ולרגוש ולהלחם כדי להשיג לבסוף רגיעה ושלום ממקום 'נכון' יותר. היי שלום, היו שלום, הדסה

הדסה יקרה המלחמה כמוה כטירוף. אובדן שליטה. אובדן היכולת להגיע להסכמה ולראייה של הצד השני. אובדן הגבולות. הכל מותר. להרוג, להפציץ, לחטוף, לבזוז... וכך, הטירוף- רק האמת שלי קיימת, וזכותי לרוץ איתה בראש חוצות, כשאין עתיד ואין עבר ואין הווה, רק האמת שבטירוף, צועקת את אותה אמת פנימית שבתוכינו שתמיד חבוייה בתוך נורמות, חוקים וכללים. כדי להגיע לשלום ולשפיות, אולי צריך להיות לפעמים קצת לוחמים וקצת משוגעים... אמרה המשוגעת שחזרה משדות המשיח ורוצה להתנצל, אם דברי המשוגעים פגעו במי שהוא מכם, חברי, הדאיגו או הטרידו את מנוחתם. אינטרנט זה לא מקום טוב לפסיכוזה. בפעם הבאה שאשתגע, אחפש מקום מקלט, בלי מחשב, בלי ציבור, רק אני והאלוהים-משיח שמשתולל בי וצועק בי את דבריו. בכל מקרה, שלומי הרבה יותר טוב. תודה. תמי.

שלום רב מהו כדור ה-etimine ?למה הוא מיועד?הוא כדור מרדים?מהי מטרתו העיקרית?והאם הוא ממכר????????? תודה רבה

איטומין ואנטומין הם שני שמות לאותה תרופה. מדובר בתרופה אנטיפסיכוטית טיפית לטיפול בהפרעות פסיכוטיות. במינונים נמוכים (עד 40 מ"ג ליום) היא ניתנת גם כטיפול הרגעתי בבעיות חרדה או בבעיות שינה. אין סכנת התמכרות לאנטומין. התרופה מאד מרדימה, גם במינונים נמוכים.

ללינור תודה לדור ואני מצטרף לדבריו כל טוב דר' גיורא הידש

אני נמצאת בדיכאון קשה מאוד שמטבטא ברצון לישון כל הזמן, המון בכי בכל יום, וחוסר רצון לחיות וכו'. אני בסך הכל רוצה לדעת מה יכול לגרום לי מנת יתר של איטומין 40מ"ג - 80 כדורים במכה.

היי רציתי לדעת בדיוק למה האיטומין...נגד מה זה

עבר קצת הרבה זמן מאז שנפרדנו ועדיין נזכר בה לפעמים זה טבעי?? והאם היא נזכרת בי?

אלמוני יקר וודאי שזה טבעי להזכר באקסית, ואני משוכנעת שגם היא נזכרת בך, אחרי הכל מן הסתם היו לכם הרבה רגעים יפים ביחד, גם אם נפרדתם. מאחלת לך אהבות חדשות, תמי.

הגעגועים לאקסית עולים בעקבות לחץ וברגעים קשים\ אז שוכחים את הבעיות שבגללן נפרדתם רק קשר חדש וזמן ימעיטו את המחשבות. לך קדימה. העם איתך.........

שלום, האם מישהו יודע מה עלות התרופה סימבלטה 60 מ"ג? והאם היא יעילה נגד חרדות ודכאון ממושכים ודי עמידים? תודה

מדובר בתרופה חדשה מסוג SNRI. העלות -350 ש"ח לחודש. בקופ"ח מכבי בלבד יש הנחה של 50%. היא אמורה לטפל בדיכאון ובעיות חרדה. גם במצבים קשים. משפיעה תוך שבועים.

תודה לדור ואני מצטרף לדבריו הידש

שלום ד"ר.אני בן 24 ורציתי לתאר בפנייך תמסינים שאני מרגיש מאז שאני זוכר את עצמי,התסמינים התגברו אחרי תקיפה אלימה שחוויתי לפני כ-8 שנים: -תחושת לחץ בסביבת אנשים(יובש בשפתיים,חוסר נוחות) -תחושת בחילה כאשר אני נדרש לבצע שינוי בחיי(גיוס לצבא,קריאה למילואים,טיול רחוק) -התרגשות יתר(דפיקות לב,רעד בקול) בעת מריבת שכנים,צעקות או סיטואציה אלימה -קושי לעמוד על דעתי בפני בעל סמכות והסמקה. -אי שקט ודאגנות(מה יהיה?מה יקרה אם?) -דכדוך ועייפות -חוסר יכולת לשבת במקום כאשר אני מדבר בטלפון עם זרים(ראיונות עבודה,מעסיק). *רציתי לשאול מה קורה איתי? מהי האבחנה המקצועית לדבר כזה?האם חרדה חברתית?האם חרדה כללית?

לשי בודאי שלא ניתן ואסור לאבחן לפי מכתב קצר באינטרנט. חרדה עלולה להיות אבחנה אבל היא יכולה להיות גם חלק מהפרעה נפשית אחרת. קצת מסובך. בכל אופן התופעות שאתה מתאר עלולות להיות מתאימות לחרדות אבל אין זו אבחנה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום יש לי חבר שאכל עוגייה עם חשיש הוא קיבל את זה לא טוב לכמה שעות ממש קיבל התקפי חרדה רציניים יש לציין כי הוא סבל בעבר מהתקפי חרדה ואולי דכאון קליל יום אחרי שהתעורר הרגיש יותר חזק בגוף אבל עדיין מנותק מהמציאותהוא מבצע פעולות כרגיל אבל לא חוזר לעצמו מבפנים הוא אכל את העוגייה ושתה גם אלכוהול מה דעתך דוקטור זה יעבור לו?

לא משנה איך החשיש נכנס לגוף- באכילת עוגיות, עישון, הזרקה, או כל דרך אחרת. בקרב חוסים במוסדות שונים, או בכלא, עוגיות חשיש מאד נפוצות, כי זאת דרך קלה להבריח סמים מסוכנים. חרדה יכולה לחלוף אם לא ישתמש שוב בסם. עניין אחר הוא שאם החשיש גרם לו לחרדה (לרוב האנשים הוא לא גורם לכך) אז יש סיכון שפעם אחרת יגרום לו לפסיכוזה. כדי לשלול פסיכוזה עליו להיבדק ע"י פסיכיאטר.

מה זאת אומרת בפעם אחרת? הוא לא מעוניין להמשיך שוב עם החשיש והוא מתנהג כרגיל ושפוי אך די מדוכא ובלי חשק מיני כאילו עבר טראומה והוא צריך להתאושש ממנה אבל טוען שהוא רוצה לשכוח מהמקרה לגמרי ולחזור איך שהיה לפני האכילה בקשר לחשיש... אני יודע שזה גרם לו לחרדה אבל הוא בן אדם חרד... שחווה התקפי חרדה גם בלי סמים אתה מבין? אז זה לא פעם ראשונה החרדה פשוט החשיש גרם לו להביע את הפחדים שלו

שלום ד"ר, אני סובל מטיקים מוטורים תקופה ממושכת. המליצו לי לקחת קסנזין 25 מ"ג או אוראפ 1 מ"ג. 1. מה עדיף מבין השניים? 2. האם אפשר לקחת את שניהם? 3. את האוראפ לוקחים בבוקר או בערב? 4. אני לוקח בנוסף אפקסור נגד דיכאון וחרדה. יש בעיה בשילוב? תודה מראש

לשלומי אולי תכתוב את השם של קסנזין בלועזית כי איני בטוח שתרופה. התרופה המקובלת ביותר אינה גם האוראפ אלא הלידול. אין הפרעה בין אפקסור והאוראפ ומומלץ ליטול בערב. כל טוב דר' גיורא הידש

אני מטופלת בציפרלקס כחצי שנה ומרגישה טוב עקב גיוסו של בני בצו 8 מרגישה פחות טוב וחוסר שקט אזו תרופה מרגיעה תמליץ להוסיף לציפרלקס??וואבן?? לוריוואן?? קלונקס?? מקבלת ציפרלקס אחד ליום ולא רוצה להגדיל את המינון

לריקי אין טעם לעלות במינון של הציפרלקס כיוון שהשפעתו לא תתגבר. בדרך כלל אני ממליץ על לוריוון אבל אין הבדל גדול בין התרופות שרשמת וכולן טובות באופן עקרוני. כל טוב דר' גיורא הידש