פורום פסיכיאטריה
האם ניתן ליטול את התכשיר הנ"ל שנמכר ללא מרשם במשולב עם לוסטראל ובנזודיזאפינים?התכשיר כולל: passifllora 250 מ"ג valerian 60 מ"ג vitamin b1 vitamin b6
קלמנרבין הינה תרופה טיבעית ולי נאמר שאפשר לקחת עם קלונקס לי היא לא עזרה חלשה מידי
לרם תודה לאלונה, כיוון שמדובר בחומר טבעי כמעט ואין מחקרים כדי להשיב על שאלתך, אני מניח שלאצריכה להיות בעיה עם השילוב בין התרופות שציינת. שבוע טוב דר' גיורא הידש
מזה 4 חודשים אני בטיפול של לוסטראל 100 מ"ג+קלונקס 0.5 בערב. 1)לפני שבועיים התחלתי בגמילה הדרגתית של קלונקס ובכל שבוע הורדתי רבע כדור. בשבוע האחרון לא נטלתי כלל. הרגשתי מצוין עד שיום בהיר בבוקר חשתי בסימטומטיזציה ברגליים המלווה בכאבי ראש + בחילות ואז בצהרים הגיע ההתקף שאילץ אותי להירגע ע"י חצי כדור. בערב נזקקתי שנית. התעוררתי בלתי יציב בבוקר. האם מעבר לנטילת קלונקס בערב במקום בוקר + צהריים יכולה לגרום לתופעות הנ"ל. 2) האם ניתן ליטול הכדור יחד עם ארוחה או לאחר ארוחה? 3)במצב הנ"ל האם כדאי להמשיך ליטול בקביעות קלונקס או שעדיף בעת הצורך. אני שואל זאת מהסיבה ששימוש בלוסטראל ללא קלונקס משרה הרגשה הרבה יותר טובה מאשר נטילה משולבת. תודה לתשובותיכם ואודה להתייחסות לסימטומטיזציה הגופנית קרי הקרנות ליד שמאל, כאבי רגליים פתאומיים (כיווץ), כאבי ראש ובחילות וכל אילו נפסקות ע"י נטילת בנזודיזאפינים + מנוחה.
הדרך הנכונה היא להפחית 25% כל שבועים. אם לקחת מינון של 0.5 מ"ג ליום אז מומלץ להפחית כל שבועים (לא פחות) מינון של 0.125 מ"ג (רבע כדור). כמו כן, בזמן הגמילה חשוב לקחת רק פעם ביום ולהמנע לחלוטין מנטילה מזדמנת "על פי הצורך". הסימפטומים הגופניים-הסומטיים שתיארת קשורים, ככל הנראה, לירידה במינון. לעיתים ישנה בעיה להפחית את רבע הכדור האחרון ואז מומלץ לעבור לאסיול 1 מ"ג במקום קלונקס 0.125 מ"ג. ההחלטה אם לקחת קלונקס או אסיוול לאורך זמן (חודשים, שנים), איננה מוסכמת או נשללת ע"י כל הרופאים. מצד אחד ישנן סכנות של תלות, סבילות והתמכרות, אך מצד שני ישנה מחלה או הפרעה ממושכת, כמו חרדה, שצריך למצוא דרך לאזן אותה. לכן סובל מחרדה שנוטל קלונקס בקביעות יותר דומה לחולה סוכרת שנוטל אינסולין בקביעות ולכן איננו מוגדר כמכור לסמים.
לשמח תודה לדור, תמיד עדיף ליטול קלונקס לפי הצורך ולא להסס לקחת, עדיף מאשר טיפול קבוע. שבוע טוב דר' גיורא הידש
אני עומדת להתחיל בטיפול פסיכולוגי אבל אני קצת חוששת מזה. אני יודעת שזה יכול רק להועיל לי אבל יכניס אותי להוצאה שאני לא בטוחה שאוכל לעמוד בה. הטיפול יהיה דרך קופ"ח כך שזה יעלה לי 160 ש"ח בלבד. גם ההוצאה הזאת כבדה כיוון שזה אחת לשבוע. אני שואלת אתכם באמת ומנסה להבין, האם טיפול פסיכולוגי באמת יכול לעזור עד כדי כך שישנה את חיי? איך בדיוק? כלומר, מה הם עושים בעצם, הפסיכולוגים? יושבים ומקשיבים. את זה אני יכולה לעשות גם עם חבר טוב שלי, לא? אף פעם לא הייתי אצל פסיכולוג ואני מנסה להבין איך זה עובד. הם מנסים להדריך, להסביר וכו' או שהם רק יושבים ומקשיבים להשתפכויות שלי? אני רוצה לדעת אם זה שווה את המאמץ האדיר שאני אשקיע כלכלית ותאמינו לי, במצבי הכלכלי, זאת השקעה אדירה
טיפול פסיכולוגי זה עבודה של תודעה. זו הזדמנות לקבל כלים להתבוננות בתהליכים שאת חווה ולמצוא בך את הכוחות לעשות שלום פנימי מול כל הקונפליקטים והקשיים. הדרך היא באמצעות קשר לא שיפוטי, תומך ואוהב. יש כל מיני פסיכולוגים ופסיכולוגיות. יש שעובדים יותר דרך הקוגניציה, קרי- המחשבה, מנסים לתת כלים חשיבתיים להתמודדות מוצלחת יותר עם העולם. ויש שמאמינים יותר בעבודת מודעות דינאמית, המתבוננת על ההווה בעיניים המתייחסות גם לעבר. בכל השיטות יש מקום מרכזי לקשר התומך שנוצר עם המטפל. כבוגרת הרבה שנים של טיפול בעצמי, וכמטפלת באחרים, אני מאמינה שטיפול יכול לעזור לך במקום בו החיים נתקעו. מאחלת לך רק טוב, תמי.
אני שלום רב לך. אני חושב ששוה לשקול אפשרות כזו.בתנאי שאת מוצאת לך מטפלת או מטפל ששווים. באיזור הכרמל אני יכול להמליץ על מטפלת מצויינת של ידידה טובה שלי. למרות שההוצאה יקרה כידי לנסות.כי להפסיד את מפסידה רק כסף לעומת האפשרות שתוכלי למצוא פתרונות לחלק בהבעיות שאת מחפשת להם פתרון. בהצלחה
לאני- ממליץ לך לקבוע פגישה אחת עם 2-3 פסיכולוגים שונים, כאשר במהלך הפגישה, תשאלי את המטפל/ת לגבי שיטת עבודתו ולגבי יכולתו לעזור לך בבעיה הממוקדת שלשמה את פונה אליו. האיכות של המטפל נקבעת עפ"י ההשכלה שלו, הניסיון והמומחיות בתחום הספציפי. טיפול נמשך בממוצע 3 שנים, בתדירות של פעם-פעמיים בשבוע וכידוע עולה לא מעט. קופות החולים מסבסדות רק מס' פגישות מוגבל. בהחלט כדאי להשקיע זמן ומאמץ בבחירה נכונה של מטפל/ת- דבר שדורש ממך לאסוף ידע ואף מיומנות מסוימת. בכל מקרה רצוי לפנות לטיפול עפ"י המלצות ולא רשימה שמית אנונימית.
שלום, תודה למשיבים ואכן השאלה שלך חשובה מאוד, טפול פסיכולוגי הוא דבר מורכב הדורש זמן ומאמץ (גם כלכלי אבל גם נפשי). טוב שאת מבררת קודם, עצם הידע על אופן הטיפול ומה מצופה ממך ומה את יכולה לצפות ממטפל חשובים מאוד ועשויים לחסוך הרבה זמן וכסף בהתחלת הטיפול. ישנם הרבה מאוד ספרים על טיפול, את יכולה לקרוא את אחד הספרים של ארווין יאלום, או דר' שובל הישראלי או כל ספר אחר בתחום. כמובן שאפשר לצפות גם בסידרה "בטיפול" (כל ערב בערוץ 2) שהיא סידרה טובה ומייצגת את אופן הטיפול. שבוע טוב דר' גיורא הידש
שלום רב. אני סובלת ממעי רגיז ופסיכיאטר המליץ שאקח רסיטל, להעלאת רמת הסרוטונין בדם. בעקבות נטילת רסיטל, התגלה כי אני רגישה לכדורים ממשפחת SSRI. כדור הרסיטל גרם לי לירידת הנתרן בגוף ואושפזתי בבית חולים בדחיפות. בעקבות זאת, הפסיכיאטר המליץ שאקח מירו (מירטאזפין) . אני מלאת חששות. שאלותי: האם אכן מירו אינו שייך למשפחת SSRI וכן מה מידת התלות בו במשך הזמן? תודה, משוש
אני לוקחת את המירו והיא אכן פועלת בדרך אחרת לא שייכת לקבוצת הרסיטל והיא משרה שינה ומאוד מרגיעה ועדינה כמו כן היא אינה ממכרת ואין בה תלות בהצלחה
אלונה תודה לך.רציתי לדעת עוד כמה פרטים חשובים, מקווה שיש לך מידע עליהם. 1 ) את המירו נתנו לי מהסיבות שאני סובלת מתסמונת המעי הרגיש.המחקרים מראים לרופאי הגסטרו שבין הכדורים המשקיטים אתהמעי הוא כדור המירו.לפני כן קיבלתי את כדור הרסיטל ממ"ש ה-ssri שגרם לי לאיבוד חמור של תנרן, והושפזתי.מכאן עלו כל חששותי. 2.) מה המינון שאת לוקחת,ולצורך מה? אצלי במינון כתוב 30מ"ג והצורך מוגדר. 3) האם יש תופעות לוואי,ועליה במשקל ? תודה לך אלונה, אשמח לתשובותייך.
הוא התאבד בתליה ביום שישי שעבר ב 15.7.06 לאחר שהיה שרוי בדיכאון עמוק קרוב לשנה . שום טיפול תרופתי לא עזר וגם טיפול בנזעי חשמל לא עזרו . כולל רבנים ופסיכאטרים מהשורה הראשונה . הוא השאיר מכתב ממש לא אישי אבל כתב שהוא סולח ומוחל למי שפגע בו ומבקש שיסלחו לו אם פגע במישהו. היום קמנו מהשבעה ואני מרגישה שלווה מאד. לא כואבת לא מרגישה מצוקה. ולא בוכה. כמובן שכבר שנה הוא איים שיתאבד. היתכן שאני לא נורמלית ? אני פשוט שמחה מאד מאד שהוא לא סבל. במכתבו כתב שלא נצטער יותר מדי כי הוא עוזב את העולם בשמחה. חישהו יכול להסביר לי איך אני מרגישה ממש כאילו כלום? תודה
אמא שושי יקירה... רוצה לומר לך כל כך הרבה ולא יודעת מהיכן להתחיל. נראה שאנו האימהות, לאחר זמן שאנו עומדות מול סבלם הרב של הבנים שלנו - הרגש הולך ומתקהה. בני חולה סכיזופרניה ואני מלווה אותו ורואה בסבלו הנוראי. הוא מחליף סוגי כדורים ולא מתקדמים עם זה...נשאר במצב ירוד ולא מתאזן ולא מתייצב. אני שרויה באבל וכאב כבר שנים. עצובה מבפנים וכבר איני יכולה ליהנות/להרגיש כלום. אפילו מול נכדתי המתוקה הפכתי "טכנית". הכל השתנה . חוסר האונים הזה לעמוד מנגד ללא יכולת לעזור, הוא מעבר לסיבולת האנושית, הנפשית והאימהית. אני "חיה-מתה". ולפעמים...יסלח לי אלוהים ואת וכולם...כשאני רואה אותו בסבל הנוראי, בבלבול, באומללות, באובדן יכולת התפקוד, בבדידות, בפראנויה, בעינויי תופת שהוא עובר - אני לוחשת לעצמי "אולי עדיף המוות על הסבל גיהנום הזה". ואז...גם אני שואלת : "היתכן???? מה קרה לי?? אני?? אימו מולדיתו?? ילדי אהובי, זה מה שאני רוצה לו?????? " ואני כל כך נבהלת. שושי יקירה, אני מבינה אותך. מאוד מבינה. יש שיקראו את מה שכתבת וירימו גבה ויותר... אני שושי - מבינה אותך מעומק ליבי. אולי בהמשך יצוף הכאב, האבל, האובדן - אבל את תתחזקי עם הזמן . לא היה מה לעשות... זה משהו שנגזר, שמכוון מלמעלה. מאחלת לך שתתחילי לחיות את חייך ותוכלי ליהנות ממה שאפשר. חיבוק ענק, נורית.
אמא שושי משתתפת בצערך, באמת. אל תחושי אשמה. כל מה שאת מרגישה זה בסדר. ולך אמא נורית- הלוואי שהבן ירגיש טוב ויפסיק לסבול. שבת שלום, תמי.
ליבי איתך דר הידש יסביר בוודאי יותר טוב ויותר נכון ממני אני חושבת שזה מנגנון הגנה שעוזר לנו לשרוד זמנית אני קוראת לזה התנתקות אל תחשבי שאת חסרת רגשות או ללא אהבה כפי שאני קוראת מבין השורות אנחנו איתך
אמא יקרה שולחת לך את תנחומיי וחיבוק גדול ומלא בהשתתפות בצערך. אני מבינה את התמיהה שלך מכך שאת לא מרגישה מצוקה או כאב, אבל בדיוק כפי שכתבה לך אמא רחוקה - גם אני חושבת שזה מעין מנגנון הגנה שהנפש שלך מפעילה כרגע, כי היא פשוט אינה מסוגלת עדיין להתמודד עם מה שקורה מסביב. נסי לא להרגיש אשמה או להצטדק בפני הסביבה על איך שאת מתנהגת. הכאב שלך הוא בתוכך, והוא שלך והוא פרטי ולאף אחד ממילא אין אפשרות להבין אותו במדוייק. שמרי על עצמך, ואני חושבת שחשוב שתדאגי למעגל קרוב של תמיכה, אנשים שאיתם את מרגישה בנוח להוציא ולפרוק את מחשבותייך ותחושותייך, כי יכול להיות שיגיע הרגע בו תפסיקי להרגיש את האפטיות הזאת, והכאב יתפרץ בבת אחת. לא הייתי רוצה לחשוב שתהיי לבד ברגע כזה, לכן הישעני על האנשים היקרים לך, והניחי להם לשמש עבורך משענת ברגעים הקשים. רק טוב אבישג.
לשושי אין דבר מצער יותר מבן הולך לעולמו בודאי במצב כמו שלך . יחד עם זאת כרגע את מפנימה את הכאב כמו שאמרו כאן לפני אבל החשוב הוא לא לקחת אשמה על המצב של בנך . את עשית אני מאמין את המקסימום לעזור לבנך רבנים,תרופות שונות,וטירטורים בלי סוף. לסיכום אני יכול לאחל לך ולבני ביתך שקט ושלוה אהבה לנכד הקטן ,והכי חשוב לחזור לאהוב את עצמך זה בסדר להרגיש עכשיו שקט ושלוה אחרי מה שעברת. חזקי ואימצי זוהר.
לאמא שושי. גם אני מצטרף ואפילו אגיד בשם כל כותבי הפורום.משתתפים בצערך. ושלא תידעי יותר צער
לשושי תודה למשיבים ואני מצטרף לכל מה שכתבו ומוסיף את תנחומי, אם תרצי תוכלי לשלוח לי בפורום או במייל את השם של בנך כדי שאוכל לעיין בהודעותיו. כמובן שאפשר לעשות "פסיכולוגיה שלמה" מכל תגובה במצב של אבל, אבל האמת היא שלכל אחד ולכל מצב יש את הדרך שלו להתאבל ואסור, אסור בשום פנים ואופן לשפוט את האדם או להעריך את ה"התאבלות" שלו. כל דרך ואופן הם נכונים והחשוב ביותר שהם נכונים לך. דבר נוסף שהאבל הוא תהליך של פרידה, כיום את מרגישה כפי שאת מרגישה, מחר או בעוד חודש את עשויה להרגיש לגמרי אחרת, כך שהזמן הוא מאוד חשוב וחשוב להבין שיש כאן תהליך של פרידה מאדם יקר. חיבוק ממני ומכל הפורום ושלא תדעי עוד מצער הידש
שלום לאימי בת 82,שסובלת מחרדות ואי שקט נתן הפסיכוגריאטר בנוסך ל 100 מ"ג סרוקוול שלא עוזר בצורה טובה גם Trazodone מ"ג 25 ,לאחר ש 10 מ"ג רסיטל מ"ג לא עזר שאלה מהו כדור הטרזודוין? למה הוא מועיל ?והאם הוא נחשב כדור מהדור החדש< תודה מראש
לדני הטרזודון אינו מהדור החדש, הוא באמצע בין הישנים לחדשים (תרופה משנות השמונים), בכל אופן לטרזודון מעט תופעות לוואי והוא מתאים למבוגרים. שבוע טוב דר' גיורא הידש
לאחר שרסיטל לא עזרה קיבלתי מירו שעבד עלי מס ימים יופי אך לצערי עקב העלאת החרדה במשך היוםן משום מה התרופה הפסיקה לפעול במשך היום ולהרגיע הפסיכיאטר התחיל לי עם בונסרין ובמקביל להוריד את המירו קראתי שהבונסרין מהתרופות הישונות ועלולות לפגוע במערכת החיסון וצריך לעבור בדיקות דם כל הזמן אגב הרופא לא צייו זאת בפני אני לא יודעת באם להתחיל בטיפול זה . אודה לדעתך והאם הבונסרין יעילה לחרדות.וכמה זמן זמן אפשר לקחת אותה ב. מדוע המירו הפסיקה לפעול והאם יש סיכוי שהיא תתחיל להשפיע שנית אני עדיין לוקחת ג. האם יש עוד תרופה מהדו החדש בסיגנן של המירו שמרגיעה ומרדימה בתודה
לחנה האפקסור והציפרלקס מומלצות לחרדות, כמו גם המירו והבונסרין. יחד עם זאת משתמע משאלתך שניסית את התרופות מספר ימים בלבד? חייבים לנסות תרופה לפחות חודש כדי לדעת כיצד היא משפיעה עליך ולעתים אף יותר. שבוע טוב דר' גיורא הידש
דר יקר עם הרסיטל הייתי מעל חודש וחצי והיה נורא את המירו קיבלתי לפני חודש ולאחר מס פר ימים באמת החלה להשפיע, אך לצערי עקב מאורע שהעלה את רמת החרדה המירו כבר לא פעלה למרות שהעלתי מינון ל45מ"ג והיא גם לא מרדימה ולא מרגיעה האם יש סיכוי שתרופה תחזור להשפיע? כמו כן, לא ענית לגבי הבונסרין האם היא תרופה מהדור הישן והאם נהוג להשתמש בה עדיין?
לחנה הבונסרין אינה מהדור החדש אבל גם אינה דומה לטריציקלים של הדור הישן, דור ביניים. התרופה מקובלת עד היום כיוון שהיא עדינה, מרגיעה, ועם מעט תופעות לוואי. כל טוב דר' גיורא הידש
בן 52 בריא. לפני כשנתיים היה לי ארוע מאוד טראומטי שבעיקבותיו נכנסתי לארועי חרדה קשים. פניתי לרופא שנתן לי סירוקסט 20 מ"ג. התחלתי לפי הנחייתו בחצי כדור וכעבור זמן עליתי לכדור. החיים שלי ממש השתנו. שמחת החיים חזרה והכל באמת היה טוב. לאחר שנה וחצי על דעתי הורדתי לחצי כדור והכל בסדר. בשבוע האחרון ירדתי לחצי כדור כל יומיים ומשום מה יש לי "פלשים" של ארועי חרדה קטנים. האם לחזור למתכונת של חיצי כדור כל יום. יש מקום להחליף את הכדור ? תודה
שלום רב לך צבי, אני לא יודעת לומר לך אם להפסיק או להמשיך אבל אני יכולה לספר לך שאנחנו בני אותו גיל, לקחתי סרוקסט אחרי אירוע טראומטי, לאחר שנה וחצי של יעילות הכדור עלי הרגשתי שהגיע הזמן "לצאת לעצמאות" והפסקתי בהדרגה. גם לי היו פלשים קטנים של חרדות והן אף קיימות עד היום, שנה לאחר שהפסקתי אבל... משום מה החלטתי להתגבר ולנסות לעבור את זה בכל זאת ללא תרופות. מצאתי כלים "לדלג" "להתגבר". לא תאמין אבל "סוליטר" עוזר לי מאוד לעבור התקפון כזה... יש לי גם יתרון שהתפקיד שלי בעבודה מעסיק אותי במשימות שאני אוהבת. פעם התלבטתי אם לחזור לכדור כלשהו אבל בינתיים - אני מסתדרת בלי.... באמת. אם יש עוד שאלות - אשמח לענות גם בפרטי.... בהצלחה וחיבוק !
לצבי תודה לאירית. כנראה שמדובר בתופעות של הפסקת הטיפול, אין זה נכון ליטול את הסרוקסט לסרוגין כי השפעתה היא 24 שעות ולכן ישנן תופעות לוואי רבות כאשר אתה מעלה את רמת הסרוקסט בדם ולמחרת הרמה צונחת. חשוב ליטול את הסרוקסט כל יום ולהוריד במינון בהדרגה, חצי ורבע כדור. בהצלחה דר' גיורא הידש
http://www.theannals.com/cgi/reprint/38/7/1265 זה אפשרי!!! תקראו!!!
למיכל- ככל שהתרופה ותיקה יותר כך היא נחשבת ליותר בטוחה לעובר בזמן ההריון. לכן דוקא התרופות האטיפיות פחות בטוחות לעניין זה לעומת הטיפיות- הישנות. בנוסף, המידע בענין זה הוא עפ"י נסיון של נשים שלקחו את התרופה בזמן ההריון ובשום מקרה לא עפ"י מחקר מדעי מבוקר. לכן מידע בנושא זה תמיד צריך להילקח בעירבון מוגבל.
תודה למיכל הידש
ד"ר הידש היקר, פניתי אלייך ב-16.7.06 לאחר שהתלוננתי בפנייך על כך שהפסקתי את הרסיטל (אמנם בהדרגתיות), אך לצערי אני סובלת מנדודי שינה, אינני מצליחה לישון בלילה. מתעוררת כל שעה. יעצת לי לחזור ליטול רבע כדור לתקופה הדרגתית נוספת. אני לא מעוניינת לחזור לקחת את הרסיטל בכלל, מעוניינת להתנקות ולהחזיר לעצמי את המשקל טרם הרסיטל. אני כ-10 ימים לאחר ההפסקה וממשיכה לישון גרוע. הקסנגיס שרופא המשפחה נתן לי לא עזר לי. אנא שוב יעץ לי סופ"ש שקט יסמין
ליסמין התכוונתי שתפסיקי את הרסיטל אבל בהדרגתיות רבה יותר. לכן לחזור למינון נמוך של רסיטל ובהדרגה להפסיק לגמרי. בכל אופן אפשרות נוספת היא לנסות ולהעזר בתרופות דומות לקסנגיס, כמו וואבן או לוריוון או תרופה לשינה, אני מקווה שאחת מהאפשרויות תתאים לך. שבוע טוב דר' גיורא הידש
כפי שכבר כתבתי באחת מהודעותיי הקודמות, אני לוקחת את הכדורים: זיפרקסה 5 מ"ג מזה 5 שנים קלונקס 0.5 מ"ג דפלפט 500 מ"ג פעמיים ביום מזה כשנה התייעצתי עם המכון הטרטולוגי מכיוון שאני שוקלת הריון. עם הזיפרקסה והקלונקס אין בעיה. עם הדפלפט יש בעיה ויש סיכון. מה עושים במקרה כזה? דיברתי עם הפסיכיאטר שלי והוא בקושי התייחס אליי ואמר לי שכשזה יהיה רלוונטי, נראה מה לעשות. העניין הוא שאני מחפשת להכיר מישהו כדי להתחתן ואני מאוד רצינית ואני מאוד דואגת בגלל הדפלפט ואני רוצה מראש להבין כמה דברים. איזה אפשרויות יש במהלך ההריון? איזה כדור אחר אפשר לקחת במקום דפלפט? (כדי שאשאל את המכון הטרטולוגי אם זה בסדר). הרי אי אפשר להפסיק לי את הדפלפט בלי לתת לי גיבוי ושבאמצע ההריון אולי "אשתגע" ואז השיגעון שלי אולי יתדרדר. אני פוחדת להזיק לעצמי. מה עושים אם במהלך הריון אישה פתאום צריכה לקחת כדורים שמסכנים את העובר? ואם זה הריון מתקדם? מה, יעשו הפלה? תודה.
לפני כמה ימים, באחת מההודעות של משתתפת בפורום, הגבתי ותוך כדי תגובה שאלתי שאלה וביקשתי את תשובתך ולא קיבלתי. אולי כי היית עמוס בהרבה שאלות אחרות או שלא שמת לב. בכל אופן אציג כאן את השאלה: עד לפני שנה הייתי לובשת בגדים פשוטים. כל הזמן אותו הדבר. רק בצבעים שונים. לא היה לי כוח לעשות שופינג. פתאום, לפני שנה נהייה לי מצב רוח טוב, נכנסתי לכמה חנויות בגדים וקניתי בגדים יפהפיים במחירים בינוניים. ממש שיניתי את כל המלתחה שלי. הבעיה הייתה שהתקשתי לישון בלילות. וכך לאחר כשלושה שבועות הפסיכיאטר שלי הגיע למסקנה שדפלפט יעזור לי. ובאמת בעקבות הדפלפט, חזרתי לישון טוב. בדיעבד התברר לי שקוראים לזה התקפת מאניה. (האם אני צודקת? קוראים לזה התקפת מאניה או היפומאניה?). גם היום אני ממשיכה לקחת את הדפלפט ואם אראה בחלון ראווה איזו חולצה יפה אכנס ואמדוד בכיף. פעם לא היה לי כוח לזה. מצד שני, היום אני אומרת לעצמי שבאותה התקפת מאניה קניתי כמות טובה וסבירה של בגדים ושאין צורך לקנות עוד ועוד וזאת על מנת לחסוך כסף. שאלתי: אני מרגישה שבעצם התפתחתי מבחינה רוחנית, רק שבמקרה שלי - בהתפתחות זו היה ויש צורך בהתערבות פסיכיאטרית. מה דעתך? האם באמת זו הייתה התפתחות רוחנית כמו שאני חושבת? (בכל מקרה אמשיך כמובן לקחת את הדפלפט בהוראת הפסיכיאטר שלי).
ללאה טוב שאלת שנית ואפשר לתקן את ההחמצה. מצב נפשי לא נקבע על ידי תופעה אחת בלבד, כלומר אם את קונה הרבה או מעט בגדים. קנית הבגדים היא רק אחד המאפיינים למצב נפשי. לאבחנה של פעילות יתר קודם כל צריך להיות מצב רוח טוב ופעילות יתר, ואלו צריכים להתבטא במספר תחומים. פעמים רבות מי שנמצא בפעילות יתר מרגיש בטוב, מרגיש שהוא מבין בדיוק את מצבו, ובטוח שאינו זקוק לשום עזרה, עשויות להיות מחשבות גדלות או מחשבות שנמצא הפתרון לכל הבעיות האישיות ובעיות העולם. אבל בוודאי שאין זה כך תמיד. שבוע טוב דר' גיורא הידש
שלום לפני 3 ימים התחלתי ליטול ציפרלקס ורציתי לשאול האם ניתן לשלב כדורי אומגה 3? אני משתמש גם במוצר בשם ULTIMATE ZINC-C האם יש בעייה עם זה??? האם ציפרלקס משפיע על מערכת החיסון?אם חס ושלום קוראים לי למילואים האם אני צריך להודיע על כך למשהו....לא בקטע של לברוח אם תהיה מלחמה אני מניח שאגיע(: אבל האם זה יגרום למצב שאני מסכן אנשים אחרים? תודה....
שלום, אין מחקרים על השילוב בין ציפרלקס והחומרים שציינת אבל איני חושב שצריכה להיות בעיה. לא הבנתי כיצד אתה עלול לסכן אנשים אחרים? אבל אני מניח שזו שאלה שמקורה בחרדות. שבוע טוב דר' גיורא הידש
שלום רב הבת שלי בת 23 מאושפזת כבר פעם שלישית. בכל אשפוז מדברים איתנו על אבחנות לא ודאיות. סכיזדואפקטיב, סכיזופרניה והפעם הפרעת אישיות. מה קובע את האבחנה וכיצד אפשר לקבוע מדיניות טיפול בהתאם? האם הטיפול התרופתי משתנה בעקבות האבחון? תודה מטילדה
האבחנה הפסיכיאטרית עשויה להשתנות עפ"י מצבו הקליני של החולה (תקופה אחת לעומת תקופה אחרת) וגם עפ"י הדגשים השונים אשר ניתנים ע"י המטפל במהלך האיבחון. בהפרעות אישיות אין טיפול תרופתי ספציפי לעומת מחלות נפש (סכיזופרניה, דיכאון, ביפולריות וכיוצ"ב).
למטילדה אכן ישנם "מקרים" גבוליים שלוקח זמן עד שמאבחנים. מצב כזה עלול להיות גם עם מחלות גופניות ולא רק בהפרעות נפשיות. בכל אופן האבחנה חשובה כי גם הטיפול עשוי להיות שונה. בדרך כלל אני ממליץ להגיע לרופא מומחה בעל שם כדי לקבל חוות דעת נוספת. שבוע טוב דר' גיורא הידש
הי ! עכשיו עם כל המצב המדאיג בצפון אני כותבת כאן משהו בכלל אגואיסטי , על דברים שאני מרגישה תמיד ולא קשורים למצב ... אולי זה באמת קצת אגואיסטי כשחצי מדינה "מופגזת בקטיושות" או מישהו מיקיריה נלחם שם. לא יודעת .... משום מה מאז שאני זוכרת את עצמי (מגיל 12 אולי...) אני מרגישה כל הזמן צורך לברוח ... לבנות עצמי אחרת ... להיות אחרת ... לגור במקום אחר ... להתנהל ולהתנהג אחרת ... לבנות חיים שהם יותר משמעותיים מהחיים שיש לי ... מאז ומתמיד הלכתי במסלול הבטוח שהתוו ההורים - אני בת בוגרת ומאוד צייתנית ... בת לתפארת ... עד שבגיל 16 העניינים החלו להשתבש - מאניה דיפרסיה + OCD. שתי התופעות הללו גרמו לי דווקא להמשיך ללכת במסלול הצייתני בגלל קשיי תפקוד וחרדות . אבל מאז גיל 12 ועד עכשיו (ואני בת 30) לא מפסיק אצלי הרצון לברוח למקום אחר ולהתחיל הכל אחרת ... לא משנה מה אני עושה - זה לא עובר ... אני תמיד תוהה אולי זה חלק מהמחלה או הגורם לה ... ומפחדת שאם אלך בדרך שאני רוצה - אולי גם אז הרצון לברוח יישאר איתי .... אני כל הזמן מרגישה שהחיים שלי כל כך שונים ממה שאני באמת רוצה ...
מבין אותך...כולם רוצים להיות מאושרים וזה לא כיף לחיות בתנאים שהחברה והסביבה מכתיבים לנו כולם רוצים להיות חופשיים...........אבל לפעמים צריך להעריך גם את מה שיש כי לפעמים מה שיש זה גם הרבה....מניסיון מר וכואב שעברתי מחיפוש מתמיד אחרי אהבה ואושר גרמתי לעצמי כאבים ועשיתי לעצמי דברים חסרי תקנה שמרי על עצמך....
נ. היקרה, את כל כך מזכירה לי את עצמי, ואת מסע הגיבור שעברתי אני כדי לברוח ממציאות קשה, למציאות יותר משמעותית ואופטימית של חיים. הרצון לברוח הוא מובן ונורמלי. וזה בהחלט קשור למלחמות האלה, בתוכן אנחנו גדלים מיום הולדתינו, והייאוש הוא לחשוב שזה ימשיך עד יום מותנו. כי הדבר שאנשים הכי רוצים כאן בארץ הוא שלום. והדבר שכל הזמן יש לנו, הוא מלחמה. ואיך המלחמה הזאת- לא רק הפוליטית אלא בכל הרמות- תרבותית, חברתית, אלימות במשפחה, מחלות פיסיות ונפשיות, תאונות דרכים, פשע, סמים, חומריות בלי טיפת רוח, רק להשיג עוד ועוד דברים לגוף, כשהנשמה שלנו כל כך רעבה לשלום ולתקווה. אני חושבת שזה מצויין לרצות לברוח מהרע למקום טוב יותר של תקווה, של רפואה שלמה ושל בריאות, של שמחה. לא להיות כל הזמן בתוך הייאוש, בתוך הפצע. להכיר את הפצע, ולצמוח ממנו. והעיקר, לא לאבד את התקווה, בת שנות אלפיים, להיות עם חופשי בארצינו. חופשי ממלחמות, חופשי מאלימות, חופשי מסטיגמות ומסבל. חופשי ומאושר לחדש וליצור עולם נאור יותר של הקשבה, של יצירה, של משמעות, של שלום. מאחלת לך שתמצאי את המקום אליו את מתגעגעת ואליו את רוצה לברוח, גם בתוכך וגם מחוצה לך. תמי.
תודה לכם CLICK ותמימי על תשובתכם ... זה מעודד לראות שיש עוד אנשים שחווים ומתמודדים עם התחושות האלה ... את יודעת , תמימי, עולה בי לפעמים התחושה שאנשים עם "מאניה דיפרסיה" הם פשוט אנשים רגישים , מלאי רצון טוב , שמחה , רצון לחיות חיים שקטים ויפים ולעשות טוב לחברה , שפשוט מתקשים מאוד להסתגל לחיי הלחץ , החומרניות , התחרותיות והסתמיות שיש כאן ... כל כך שונה ממה שהם דימיינו ורצו כילדים ... אבל מי יודע , כמה אנשים כאלה אני מכירה ... ? רק את עצמי ... שיהיה לילה טוב ושקט , נ.
אני לוקחת את הכדורים זיפרקסה 5 מ"ג מזה 5 שנים קלונקס 0.5 מ"ג דפלפט 500 מ"ג 2X מזה כשנה כשאני מדברת עם מישהו/מישהי, אני נעצרת מידי פעם, שוכחת מה רציתי לומר ואז נזכרת מה רציתי לומר וזה קורה לי תוך כדי שיחה. במשך כל ה- 5 שנים כשזה קרה לי, תוך שבריר שניה הייתי נזכרת תוך כדי השיחה מה המשפט הבא שאני עומדת להוציא מהפה. כך שהשיחה נראתה שוטפת לצד השני והצד השני לא יכל לחשוד שמשהו לא בסדר אצלי. בחודש האחרון תוך כדי השיחה כשאני שוכחת מה המשפט הבא לוקח לי כמה שניות טובות כדי להזכר מה רציתי לומר. לפעמים כשהצד השני לא נותן לי לדבר ממש כשהמשפט עומד לי על קצה הלשון - במקרה כזה יש לי לרוב ממש בלק אאוט ולוקח לי אולי 2 דקות לצאת ממנו. שאלתי: ידיד אמר לי שכל זה קורה לי בגלל הכדורים שאני לוקחת, האם זה נכון? כמובן שאני לא אפסיק לקחת כדורים בלי הוראה מהפסיכיאטר שלי. אבל תשובתך חשובה לי.
ללאה כפי שציינת את נוטלת את התרופות באופן קבוע כבר מספר שנים, לכן לא צפויות תופעות לוואי חדשות מאשר אלו שאת מכירה. כך שהתופעה החדשה/ישנה של השיכחה קשורה כנראה יותר למצב הנפשי מאשר לתרופות. שבוע טוב דר' גיורא הידש
האם צימצום סוכר מזוקק פשוט,הפחתה משמעותית בצריכת קפאין ואכילה מאוזנת יכולים לטפל בחרדה קלה ללא הזדקקות לתרופות? הייתי צרכן רציני של קולה במשך שנים וכעת אני בגמילה.
ליניב חומרים מעוררים עלולים להגביר חרדה, תלוי כמובן במינון. מכל מה שציינת רק קפה וקולה מעוררים. שבוע טוב דר' גיורא הידש
היי פורום... אתמול היה אצלי חבר, שהסביר לי הכל על ביאת המשיח הקרבה, ומלחמת גוג ומגוג שהתחילה עכשיו שבה יושמד חלק גדול מהאנושות, ואז יבוא המשיח, לא יהיו מחלות, לא יהיה מוות, תהייה תחיית המתים, כולם יקיימו תרי"ג מצוות. אני מניח שהוא ואני נהפוך גם לסטרייטים באותה הזדמנות אם לא נמות בדרך בלי לקום לתחייה. הייתה שיחה הזויה. אחרי זה דיברתי על זה עם עוד קצת אנשים, וגיליתי לדוגמה מקולגה שלי, שכשהיא הייתה בארה"ב דיברו איתה הרבה על הנושא הזה, ושגם שם הרבה אנשים מאמינים בזה. ומה אני חושב על המשיח? היו לי רגעים היפו-מאניים ומאניים, שבהם העלתי את ההשערה שאני המשיח, אבל זה היה יותר מורכב מזה, כי זה היה מלווה בחרדות, שיצלבו אותי בגלל זה. אוף, אני לא ממש זוכר את המחשבות הפסיכוטיות שלי וחבל. אולי אני אכתוב שוב פעם גירסא חדשה לסיפור השיגעון שלי. זה היה מורכב יותר מלחשוב שאני המשיח...נו, טוב, כבר כתבתי לכם את זה. חוץ מזה, אני בימי דכדוך קלים, ולא מצליח להקים את עצמי כדי לחפש דירה, וכבר חושב אולי לחזור לגור עם אבא שלי. מה שהולך להיות לא מוצלח במיוחד. טוב, אחרי שבוע עם אבא שלי, אני כבר אעשה הכל כדי למצוא דירה, כבר עכשיו קשה לי להיות איתו שעתיים כשאני חוזר הבייתה, למרות שאני אוהב אותו מאוד. בברכה מיכאל
היי מיכאל גם אצלי דיכדוך קל, אחרי ימי המשיחיות הסוערים... המלחמה שבחוץ, המלחמה שבפנים, ובינהם תחושה של עייפות כל כך גדולה וחוסר מנוח. אני מחפשת שקט. ימים של שקט. מכירים את השיר? הנה הם באים, ימים של שקט אחרי שכבר איבדנו את הכל תשב איתי עכשיו על המרפסת תבכה איתי ביחד על אתמול הנה הם באים, ימים של שקט זוגות זוגות, נצא זוגות זוגות נביט אל השמים אולי כבר יש באופק עננה זוגות זוגות ... בחיים שבחוץ יותר רגוע, בעבודה, בבית. נתפלל לשקט. תמי.
מיכאל, לפעמים אני מצטערת על כך שאין לי יכולת להאמין באמת בביאת המשיח, נראה לי שהייתי כל כך שמחה לגלות שאני טועה ולגלות ולו את זנבו של החמור הלבן מתנפנף לו באופק, כהבטחה לעתיד מאושר.... אני מאמינה באנשים, אני מאמינה בטוב שבאנשים, על אף ולמרות הכל. אני מאמינה שהאופטימיות והשכל הישר ינצחו בסופו של יום (או שבוע, או חודש...) אבל תחיית המתים...? זאב שחולק דירת שלושה חדרים עם כבש ? המממ. לא הייתי בונה על זה. השיר שציטטת תמי, הוא אחד השירים שמתנגנים לי בראש ללא הרף בשבועיים האחרונים. אהובי גוייס למילואים הערב, שוב. זו כבר הפעם השלישית בשבועות האחרונים, ומפעם לפעם העצבים נמרטים עוד קצת, והסבלנות נמתחת כמעט אל מעבר לסף שלה. מתי כבר יגיעו אותם ימים של שקט ?... אם למישהו יש תאריך ספציפי אני אשמח לדעת. לילה שקט ורגוע לכולם. אבישג
הי תמי... איך את מצליחה לעבור את המצבים האלה בלי תרופות, ומצליחה להחזיק מעמד. אני במקומך כבר מזמן הייתי אחרי אישפוז נוסף, ובטח חוזר לתרופות. טוב, אולי זה כי הפסיכוזה שלי יותר קשה משלך, או אולי כי לא היית באמת פסיכוטית, והדברים רק נראו כך דרך האינטרנט.או אולי כי אני מתקשה הרבה יותר להתמודד עם הדברים האלה ופונה במהירות לעזרה של הפסיכיאטרים. בכל מקרה אצלי יחסית שקט, אפילו שקט מאוד מהבחינה של המחלה. שוב, אני קצת בדכדוך קל וחוסר מוטיבציה, אבל אני לא מייחס את זה כל-כך למחלה. טוב, אני לוקח תרופות... שנרגיש טוב, ושיגמר כבר הסיוט הזה בצפון... מיכאל
ואם כן - מה העלות ? אשמח לתשובה ממי שיודע.
שלום, הציפרלקס אינה בסל התרופות, בדרך כלל הביטוחים המשלימים מוכרים אותו בהנחה, בסביבות 120 ש"ח לחודש. שבוע טוב דר' גיורא הידש
שלום לך אני כבת 50+עובדת בעבודה נחמדה הבעיה שהמנהלת שלי שיש לה מזכירה ,מבקשת ממני להכין לה קפה,בהתחלה לא היה איכפת לי כי היא היתה חדשה,ולמנהלת הקודמת הכנתי לה מדי פעם קפה ,כשהמזכירה שלה לא היתה בעבודה,לקודמת לא הי הלי איכפת להכין ,מפני שהיא היתה משהו מיוחד ביחס שלה לכול המחלקה,לא רואים דבר כזה,החדשה היא בסדר,היא לא בקשרים טובים עם מזכירתה ,אפילו שהמזכירה שלה שואלת אותה אם היא רוצה שתכין לה קפה ,אז המנהלת אומרת לה שלא ,ואני שאין לי קשר למזכירות ,אני מכינה לה קפה כל בוקר,למען האמת ניסיתי כמה ימים לא להכין לה,היא הכינה בעצמה ,עד שהיא באה אלי וושואלת אותי אם אני כועסת ממשהו השבתי לה מה פתאום?והיא נישקה אותי הייתי מאוד מופתעת ,השאלה שלי לפעמים אין לי חשק להכין לה קפה ,כי יש לי עבודה משלי,אבל אני איכשהו ממשיכה להכין לה רק מפני שלא תשנה לי את העבודה או תפטר אותי ,מפני שהיא הכל יכולה ,הייתי מבקשת עזרה עוץ לי עצה או דרך מחשבה תודה רבה לך
לאסתר אם הבנתי נכון את שאלתך אז יש כאן דבר של כבוד או אגו, עדיף לשים את האגו בצד ולפעול לפי מה שנראה לך ואת מרגישה לנכון. כל טוב דר' גיורא הידש
האם ציפרלקס עשוי לגרום לנשירת שיער?
לא, הידש
לפני כ-5 שנים ניפרדתי מחברה שמאוד נקשרתי אליה. מאז למרות שהיו לי בערך 5 חברות,לא שכחתי אותה ויש בי כעס עצום אליה,מלווה בגעגוע ואהבה ורגישות רבה. הכאב הריגשי לא מניח לי ומסרב לעזוב!!! היא מופיעה לי כל הזמן בחלומות. פרט לכך,אני אדם מאוד רגיש וסובל לפי דעתי גם מחרדה חברתית קלה,עצלנות לצאת לעבודה ומן דכדוך(לא ביצעתי אבחון פסיכיאטרי). האם טיפול בתרופות ממשפחת הפרוזאקים יכול להיות יעיל עבורי כדי לחזק אותי ולהפחית מההתרגשות יתר שלי בכל התחומים?
לרמי ניסחת את שאלתך באופן מדוייק ביותר. והתשובה היא שתרופות נוגדות דיכאון וחרדה עשויות לעזור לך ולשפר את המצב. כמובן שבנושאים מהסוג שציינת כדאי לחשוב קודם כל על פסיכותרפיה. כל טוב דר' גיורא הידש
הייתי רוצה לקבל הסבר על מושג זה והאם זה יכול להיות לבן אדם שלא צורך אלכוהול? כלומר האם זו יכולה להיות נטיה שלו שניתן לראות בהדמיה מוחית וכדומה... תודה
לעינת אטילזם=אלכוהוליזם, לכן מדובר על משהו ששותה אלכוהול. לא בדיוק הבנתי לגבי השאלה של ההדמיה, אבל מי ששותה הרבה אלכוהול עלול לגרום נזק למוח כל טוב דר' גיורא הידש
לפני כשנה זה קרה לי, חלף לתקופה מסוימת ועכשיו זה חזר. קשה לי להסביר את זה. עכשיו יש לי את זה כ 2-3 פעמים ביום לכחצי דקה. אני מרגיש איזו תחושה של דזה וו כאילו שמה שאני רואה עכשיו כבר ראיתי - לרוב אני מרגיש שראיתי את זה בחלום או שהיתי בסיטואציה הזו החלום. שזה קורה לי אני מרגיש כאילו שכל הדם יורד לי מהחזה לבטן, יש לי דופק מהיר ולפעמים תחושה של בחילה. זה נמשך כחצי דקה - אני מרגיש כאילו סוג של חרדה אבל לא בדיוק. לפעמים זה מופיע שאני נמצא במקום מסוים שנדמה לי שראיתי בחלום או בעבר. מה שמוזר זה שלפעמים שזה מתחיל אז אני זורם עם זה כאילו שאני מחכה שזה יגיע. אני לא לוקח שום תרופות ומלבד איוושה קטנה בלב אין לי שום מחלה נפשית או פיזית. אני בן 26. מה זה?
לאבי התופעות עלולות להיות ביטוי של חרדה גם אם החרדה היא לזמן קצר. אבל לפני הקביעה של בעיה נפשית חשוב להבדק מהבחינה הגופנית וגם בדיקה אצל נאורולוג. כל טוב דר' גיורא הידש
אחותי סובלת מבעייה בדימוי גוף קשה ביותר- עד פסיכוטית מזה שנה חלה הדרדרות מאוד במצבה- והיא לא יוצאת מחדרה אלא כדי לאכול (היא סבלה מהפרעת אכילה אך כעת בעקבות נזקים קשים שגרמה לגופה עשתה שינוי בחייה והתחילה אחרי שנים לאכול חמש ארוחות בריאות ומאוזנות) היא לקחה תרופות במשך חמש שנים שהיטיבו עם הדיכאון ומחשבות האובדנות אך גרמו לה לתופעות לוואי קשותומאז היא מסרבת לקחת כדורים היא התחילה לקחת שוב פריזמה לפני כחודש לאחר שנלחמה עם הפסיכיאטר שלה במשך חודשים לא לקחת כי לדעתה הוא האחראי לפצעוני האקנה הקלים שיש לה על הזרועות(באתר האקנה הישראלי אכן רשום כי התרופה עשיה לגרום לאקנה) ועכשיו בעקבות לקיחת הכדור היא גם לא ישנה בלילות. הפסיכיאטר רוצה לתת לה גם נוקטורנו. אני חוששת שהיא תשתמש בכדורים ע"מ לסיים את חייה. היא גרה לבד. האם לקיחת נוקטורנו בכמות גדולה יכולה לגרום למותה או שהדבר הכי נורא שיכול לקרות זה קילקול קיבה? אנא אמור לי כדי שאדע אם יש טעם להתערב ולדבר עם הפסכיאטר
שלום, אם את חוששת שקיימת סכנה אובדנית אז חייבים לידע את הפסיכיאטר כי מתקבל על הדעת שאחותך לא תספר לו. כמו כן חשוב שלא יהיו אצל אחותך כמויות גדולות של התרופה, מספיק שהיא תקבל את הכמות המספיקה לשבוע ימים ואלו התרופות שיהיו אצלה. הנוקטורנו אינה תרופה מסוכנת במינון יתר, אבל אם יש סכנה אובדנית צריך ליידע את הפסיכיאטר. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום.אני סובל מחרדה חברתית קלה ודיכאון קל. מעולם לא היו לי התקפי חרדה של ממש. הומלץ לי טיפול בSSRI כדוגמאת ציפרלקס/רסיטל למשך תקופה. שאלתי היא האם בעקבות שימוש בתרופות אלו יכול לקרות מצב שמהלך נטילת התרופה או עם הניסיון לרדת ממנה בהדרגה יכול להיתפתח לי התקף חרדה/מצבי אף יוכל להחמיר?
למודאג אלו הן תרופות נוגדות דיכאון וחרדה ולכן לא עלולות לגרום לחרדות או להחמרה במצב הנפשי. יחד עם זאת, לכל תרופה עלולות להיות תופעות לוואי ונקווה שאתה לא תסבול מהן. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום, קיבלתי דוקסילין לטיפול בכלמידיה. (14 כדורים 100 מ"ג ל-7 ימים, בוקר וערב). לפני מספר שנים שנסעתי למזרח ורציתי לקחת לריים הרופא אמר לי שאסור בשל אחת מהבעיות שהיו לי אז:(לא זוכרת למה הוא התכוון אז שבגללו אסור לי לקחת) panic disorder ocd והיום אני מאובחנת גם כמאנית דיפרסיבית - לקחתי בשנה האחרונה חוץ SSRI וריספרדל בעת ההתקף המאני. ועוד SSRI שונים לתקופות דכאון. ברצוני לדעת האם מסוכן לי לקחת את התרופה או שאין שום בעיה? האם היא תגרום לי לתופעות לוואי נוספות פרט לאלו המצויינות בתוך האריזה? תודה רבה לילה
ללילה נכון, הלריים שהיא תרופה נגד מלריה עלולה לגרום להפרעות נפשיות ולכן היא לא מומלצת למי שיש נטיה לכך, הדוקסילין בטוחה ואין בעיה ליטול אותה עם הפרעה דו-קוטבית. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום אני נמצאת בטיפול פסיכולוגי כבר כמעט שנה בשל כל מיני סיבות שלא אפרט כרגע. בכל אופן לאחרונה גם הופנתי ע"י הפסיכולוגית לפסיכיאטרית כי בין היתר אני סובלת ממידה מסוימת של דיכאון שתיהן מאד לוחצות עלי לקחת כדורים viapex ולא ממש הצלחתי לקבל תשובה מרגיעה לגבי התופעות לוואי או סיבוכים שיכולים להתעורר בעתיד (פיזים ונפשים) כתוצאה מלקיחת הכדורים.זה מאד מכביד עלי וקשה לי לקבל החלטה, אני מאד מפחדת. הייתי רוצה לדעת מה ידוע לך עך כדור ספציפי זה ועד כמה הוא בטיחותי ואם הוא לא יהפוך אותי ל"מישהי אחרת" פחות או יותר תודה
להדס השאלות שלך מקורן בחרדות, הויפקס=אפקסור היא תרופה בטוחה ואינה גורמת לנזקים לטווח הארוך. כמובן שעלולות להיות תופעות לוואי אבל הן חולפות אחר הפסקת הטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום אני עברתי בחיי מספר אבחנות שכל רופא פסיכיאטר רואה את מצבי בצורה אחרת. אף אחד מהם לא היה פסיכיאטר מומחה מה שנקרא.לכן,הייתי רוצה לקבוע פגישה עם רופא מומחה בשביל שאדע אחת ולתמיד ממה אני סובלת. איך אפשר לדעת מי המומחים בארץ?או שטוב יותר-הרופא הכי מומחה בארץ.אני מוכנה לשלם כמה שצריך בשביל זה. אני אודה לכל מי שיכול להפנות אותי לאחד מהם אך שיודע בוודאות שהרופא הוא מהשורה הראשונה! תודה רבה! הדר
הדר תכתבי לי למייל, אני אתן לך את הטלפון של הפסיכיאטרית שלי שלדעתי היא מאבחנת טובה, היא עובדת ברחובות ובנס ציונה. תמי.
להדר אכן המחשבה שלך נכונה, כאשר אין ביטחון באבחנה כדאי להגיע לייעוץ אצל רופא מומחה, בעל שם. מסיבות מובנות אני איני ממליץ על רופאים בפורום, לפי זכרוני התפרסמה פעם רשימה של הרופאים הנחשבים למומחים באחד העתונים ואולי אפשר למצוא את הרשימה ברשת. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום רב רציתי לשאול האם גאודון יכול לפגוע בכדוריות הדם לבנות\אדומות והאם צריך לעקוב עי בדיקות דם במשך לקיחת התרופה? בתודה.
להדר אין צורך בבדיקות מעקב אחר הכדוריות האדומות/לבנות בדם עם גאודון. כל טוב דר' גיורא הידש
אני בת 30 לוקחת ציפרמיל, לאחרונה יש לי כתמים על הצפורניים ותופעות אחרות האם זה קשור לכדור. תודה
לנועה לא ראיתי את הכתמים בצפרנים שלך אבל איני חושב שהם מהציפרמיל. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום דר' הנני נוטל רסיטל כבר 5 חודשים במינון של כדור אחד ליום עקב התקפי חרדה ופאניקה.זאת לאחר הפוגה של שנתיים שבהן לא נטלתי שום כדור ממשפחת ה-SSRI. לפני כן נטלתי פלוטין במשך 7 שנים עם הפסקות מידי פעם של מספר חודשים. כעת אני אמנם מרגיש הרבה יותר טוב מאשר לפני 5 חודשים, אך יחד עם זאת לעיתים קרובות (פעם ב-4 ימים בערך) ובעיקר במצבי לחץ מסויימים כמו אירועים חברתיים, מבחנים באוניברסיטה, הנני נזקק לכדור קלונקס. תחושתי היא שכפי שהגדרת בפנייתי הקודמת אלייך שהרסיטל אכן "אינו עושה את כל העבודה". שאלתי אלייך היא אם אכן מומלץ שאפסיק את הטיפול ברסיטל ואעבור לטיפול בכדור אחר ואם כן, האם מומלץ לא ליטול שום תרופה בין המעבר בתרופות כדי ליצור מצב שהגוף "יתנקה" עד למעבר לתרופה החדשה?
לעידן כמובן שאיני יכול להמליץ המלצות טיפוליות אישיות על סמך הכרות ברשת. לכן הרופא המכיר אותך יצטרך להחליט על החלפת התרופה. במעבר מתרופה לתרופה אין צורך בהפסקה כדי "להתנקות" מהתרופות, אפשר לעבור ישר מתרופה לתרופה. כל טוב דר' גיורא הידש
לד"ר הידש שלום! כל שאלותי בענייני כדורים וחרדות חזרו בגלל שבכמה ימים האחרונים אני שוב מרגישה תופעת חרדה שמלובה כמובן במחשבות הבלתי פוסקות עברתי ללוסטרל אחרי שרסיטל ופקסט גרמו לי להשמנה (להזכירך) ושאלתי האם יתכן שהלוסטרל פחות עוזר בענין החרדה או שזו רק המחשבה שלי? אגב אני לוקחת כדורי לוסטרל רק 8 ימים 50 מ"ג-כל יום תודה הגר
להגר הלוסטרל היא תרופה טובה ובטח דומה ביעילותה לרסיטל ופקסט, במשך תקופה ארוכה הלוסטרל הייתה התרופה הפופולרית ביותר בארה"ב. יחד עם זאת כמובן שיש את ההתאמה האישית והשאלה היא כיצד לוסטרל פועלת עליך? מינון של 50 מג' הוא מינון נמוך ואפשר לעלות במינון, 8 ימים הוא פרק זמן קצר מדי כדי להעריך את השפעת התרופה וצריך לחכות עוד כמה שבועות. כך שאין ברירה אלא לחכות ולראות את השפעת התרופה עליך. כל טוב דר' גיורא הידש
ההנקה חשובה לי יותר מכל- רציתי לדעת איזו תרופה בעלת השפעה פחותה ומותרת- רסיטל או רמוטיב. תודה
שלום לך לילך, כנראה לד"ר הידש אין זמן לענות לך, ואני לא יודעת לענות לך אז אצרף לך מספר טלפונים לבירור על תרופות בהנקה: ייעוץ תרופתי, מרכז רפואי רבין - קמפוס בילינסון, 03-9377474 03-9376911 (8:00-15:00) מרכז ייעוץ תרופתי, בית חולים אסף הרופא, 08-9779309 (8:00-14:00)
ללילך טוב מאוד שההנקה חשובה לך, כל התרופות עוברות בחלב האם ובדרך כלל בכמויות קטנות יחסית. לא נמצא שהן גורמות נזק לתינוק אבל מהסיבה שהן נמצאות בחלב ההמלצה היא לא להניק עם תרופות. הרמוטיב היא תרופה טבעית ולכן יש עליה פחות מחקרים, אבל אני חושב שגם היא עוברת בחלב האם. כל טוב דר' גיורא הידש
אני לא יודעת מה השם המדויק של המחלה.. אבל לפני שנתיים היו לי מחשבות כפייתיות ומעצבנות והתחלתי לקחת את הכדורים שנקראים פלוטין. כעבור שנתיים הגיעו למסקנה הוריי שהגיד הזמן להפסיק עם התרופות אז הפסקתי. אני מאוד מפחדת שיחזרו לי המשחבות כי זה ממש סיוט כשהן באות. מה לעשות? אויל הם לא יחזרו ואני סתם מרגישה תלות פסיכולוגית בתרופות?
לקרן נכון, השאלה מאוד במקום, פעמים רבות המחשבות הכפייתיות הקשורות לחרדה לא חוזרות ולעתים הן עלולות לחזור. לכן חשוב מאוד להגיע לפסיכיאטר שיקבע מתי הזמן המתאים בשבילך להפסיק את התרופות כדי שתהיי בטוחה עד כמה שאפשר שהמחשבות לא יחזרו. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום סבתי קיבלה אצל רופא במיון מירשם לציפרלקס (חצי כדור ביום להתחלה). בשיגרה היא שותה גם הרבה כדורים משכחי כאבים כמו אוקסיקונטין 10, אלגוליזין פורטה, אופלטלגין, אקמול פורטה, ובנוסף גם כדורי שינה, בונדורמין ובונזרם וואבן מדי פעם (או משהו כזה). כמובן שלא הכל ביחד אבל לא עובר יום שהיא לא נוטלת לפחות 4 כדורים משכחי כאבים מסוג מסויים או מכמה ביחד וכדור שינה כמובן. 1. רציתי לדעת אם יש מניעה או תופעות נגד בשילוב של הציפרלקס עם כל שאר הכדורים? 2. אם יש תועות לוואי מרובות בעקבות נטילת הציפראלקס (לוקחת רבע כדור בתור התחלה) אחרי כמה זמן אפשר לומר שניסינו והתופעות גדולות עלינו , שבוע, שבועיים? או שפרק הזמן להסתגלות צריך להיות ארוך יותר? 3. יש לסבתי רגישות גדולה בקיבה, צרבות ובחילות ובעבר דימומים מהמעי- האם הציפרלאקס בעייתי מהבחינה הזו? אני אודה לתושבות לכל אחת מהשאלות. ברור אגב שאני מתייעצת גם עם רופאת המשפחה, רק שזו בחופשת חג בחו"ל ורציתי לדעת לבינתיים מה דעתך וגם לשמוע עמדה נוספת. תודה רעות.
לרעות יופי שאת דואגת לסבתך וזה חשוב. הציפרלקס היא תרופה טובה ועדינה והיא מומלצת במיוחד כאשר נוטלים גם תרופות אחרות כיוון שהיא אינה מפריעה לתרופות האחרות. כך שאין מניעה מוחלטת לאף תרופה למרות שהייתי נזהר עם האוקסיקונטין. הבעיה של הקיבה והדימומים היא רצינית יותר. לעתים רחוקות הציפרלקס עלולה לגרום לדימומים למי שרגיש לכך, דימומים לאנשים שיש להם נטיה לדימומים ממערכת העיכול או ממערכות אחרות. גם כאן אין מניעה מוחלטת אבל כדאי לשים לב. בקשר לשאלתך השניה. איני צופה תופעות לוואי קשות או מיווחדות עם הציפרלקס כך שהבחירה היא טובה ונקווה שלא יהיו בעיות עם התרופה. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום, אחי, בן 27, אובחן כסובל מהתנהגות כפייתית לפני זמן לא רב. מאז שאני זוכרת אותו הייתה לו נטייה חזקה למצבי רוח. בגיל 13 הוא טופל בכדורים נגד דיכאון עקב מעבר דירה שהיה לו קשה ביותר. בשנה האחרונה הבחנתי בהתנהגות לא רגילה אצלו- הוא לא מרוכז, בוהה בחלל הרבה פעמים, לעיתים פותח וסוגר דלתות עשרות פעמים.על פניו ישנההבעה תמידית של הרהור, הוא לעיתים ממש נוכח נפקד ולא ברור לי לאן נודדות מחשבותיו. הומלצו לו כדורים על ידי פסיכיאטר, לא ידוע לי אילו, אבל מה שמעניין אותי הוא כיצד אני יכולה לעזור לו. האם לדובב אותו? האם כאשר הוא הולך הלוך חזור בבית בחוסר נוחות להגיד לו להפסיק? כיצד ניתן לתמוך בו?
מה שהכי עוזר במצבים כאלה זה לקבל את האח, למרות התנהגותו החריגה, בלי לשפוט אותו או לנסות לשנות את התנהגותו. לנסות לקיים שיגרת חיים רגילה ככל האפשר, להרבות באהבה ובתמיכה. ניתן לבקש הדרכה ממי שמטפל בו לגבי הבעיה ואיך ניתן לעזור. תמי.
לסיו תודה לתמי ואכן כפי שהיא כתבה הרבה אהבה וקבלה ולהמנע מביקורת והערות. כמובן שאפשר להעזר ברופא לגבי האבחנה ולהבין טוב יותר מה עובר על אחיך (פניה לרופא רק בהסכמת האח). חשוב לבדוק ולהקפיד שהאח יקח את כל התרופות שהרופא המליץ. כל טוב דר' גיורא הידש
ישנה חשיבות לטיפולים פסיכיאטרים פסיכולגיים הנני יודע על זאת אין לי חשק לטיפולים ארוכים ולשיחות פישפוש על עברי ועומק נפשי. את מהות הבעייה הגורמים הכשלים הבאגים בחיי אני יודע ומנתח זאת טוב מאוד הגעתי מזמן לתובנות לגבהם וצר לי על בחורים צעירים כמותי שחייהם תקועים אומללים בגלל נסיבות לא בשליטתם החל בלהיוולד למקום הגאוגרפי הלא נכון תנאים סביבתיים בעלי גירוי סף נמוך מבתי ספר מזלזלים עוני כלכלי ברמה אבולציונית משפחתית ועד לקבלת הורים שלעצמם סבלו מהתעללות קשה בילדותם עקב היותם יתומים וההשלכות על חיי היו קשים כי ההגדרה של הורים כאלו בשפתכם "הורים מרעילים" מקנאים בילדהם רומסים רק נפשית אך התעללות פתאלוגית למשך עשרות שנים בהם לא נתנו כישורי חיים לילדהם לא חינוך לא הכוונה לא הפרייה ולא חום ואהבה רק שידור חולשה עוני כלכלי ביטול שמחת החיים וזאת מיילדות. רוב אחיי חוסנו הצליחו לצאת מהמשוואה להתחתן להגיע למעמד סטאטוס כלכלי חברתי בכיר אך אני זה שהיה כנראה רגיש נשאר עם מטען כבד בעומק הנפש על החויות הקשות והסבל המובנה שניסו הוריי להחדיר בי כדרך חיים. לא רק זאת גם התברר שאני שייך למבוגרים ADHD זה כבונוס כנראה אלהים יודע לחלק את הקלפים הכי גרועים לאדם אחד לא הכנס מה הפרעת הקשב עשתה לחיי החל מנטישת לימודים החלפת עבודות תכופות והפרעה בזוגיות. אך למרות כל זאת כאדם אני ברוך כשרונות ובתחומים רבים אך ההרגשה שהמטען הקשה שהוריי מחקו את חיי לא נותן לי לפרוח להצליח לשגשג. אני יודע שיש טיפול מהיר בשם פסיכואנלטיקה ישנם מומחים בישראל בתחום אני זקוק לקילוף מהיר של העטיפות הוצאת הבעייה מהשורש דרך דיבור על העניין המשפחתי ואז להמשיך לשגרת חיי ההרגשה של היא כמו מכונית פרארי שיא השדרוג שנמצאת על הניוטרל על הגאנטים זקוק לאדם מומחה שיידע להרכיב בחזרה את הגלגלים וישחרר את ההילוך התקוע. טלפונים התקבלו בברכה. השמח לדעת מה מחיר של טיפול כזה
רן היקר טיפול פסיכוטנליטי זה לא דבר זול בכלל, בשירות הפרטי. באזור תל אביב המחירים הם 300 שקל ומעלה, עד 500 שקל לשעה. לא מחיר פשוט לגאולת הנפש. יחד עם זאת, אם אתה רוצה המלצות תכתוב לי למייל האישי, ונחשוב ביחד מה מתאים לך, גם לפי מקום מגוריך. אני מאמינה שיש בך את הכלים והכישורים להשתחרר ממטעני ילדותך הקשים ולהרגיש חופשי ומאושר. כל טוב, תמי.
לרן כבר מתחילת מכתבך חשדתי שמדובר בהפרעת קשב. יתכן שהפרעת הקשב היא הבסיס לכל הדברים שהתפתחו בנוסף ואחר כך. לכן הייתי חושב על טיפול בהפרעת הקשב קודם כל ואחר כך לבחון את התמונה מחדש. כיום ישנם טיפולים טובים וחדשים יותר להפרעת קשב אצל מבוגרים. כל טוב דר' גיורא הידש
האם ישנם דרכים חדשות בתחום התרופתי להתמודדות עם המחלה אצל מתבגרים חוץ מפרוזק, ונוגדי חרדה אחרים ? זאת אחרי שתיפולים אלה שיפרו את מצב הרוח באופן כללי אך לא פתרו את בעיית התלישה. היש תרופות יעילות וממוקדות למניעת התלישה ? תודה מראש
ליונתן לצערי אין תרופה שטובה במיוחד לבעיה זו. כמובן שצריך לחשוב על פסיכותרפיה. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום דר הירש אני מקבל לוסטרל וקיבלתי 2.5 מג קלונקס ב5 כדורים. בניסיון גמילה שעשו לי ירדתי ב-5 שבועות לאפס. נכנסתי למצב איום של חרדה ואי שקט. מה היית ממליץ לעשות עכשיו?
לדן התשובה די פשוטה, לחזור לקלונקס למינון מינימלי שבו אתה מרגיש בטוב ואחר כך לנסות ולהפסיק שוב בהדרגה. הדגש הוא על ההדרגה ולאט לאט, אין שום דבר דחוף. כל טוב דר' גיורא הידש
תמי יקרה שלי ושל כולנו לא נכנסתי לכאן שבועות רבים, בעיקר בשל עומס המציאות הפרטית שלי. קפצתי לבקר ממש עכשיו וחשכו עיניי. הרגשתי שהלב שלי צולל אל מעמקי הבטן, סליחה על הדרמטיות. תמי יקרה, אני מבינה שעוברת עליך תקופה סוערת במיוחד, ועבורי - כאדם שמעולם לא היה שם, אין אפשרות באמת להבין את הבורות העמוקים אליהם את נופלת, ומנגד את התחושה העילאית של האושר אליה את נוסקת מיד אח"כ. אין לי מלים חכמות או מנחמות במיוחד להציע לך אבל לא הייתי מסוגלת להתעלם מהצונאמי הזה שעובר עליך בימים אלה, אני מתנצלת שלא הייתי מודעת לכך קודם לכן. קטונתי מלייעץ לך או להגיד לך מה עליך לעשות, ואיני מרגישה שיש לי זכות לקחת חלק בהתלבטות האם לקחת תרופות או לא, אבל אני כן מרגישה צורך וחובה להגיד דבר אחד ויחיד: תמי יקרה, מעבר להיותך אדם בעולם הזה, לקחת על עצמך תפקיד נוסף מתוך בחירה והחלטה מודעת. לקחת על עצמך תפקיד אמא לבנותייך. בעיניי, תפקיד ההורות הוא התפקיד הכי חשוב והכי אחראי שאדם יכול לקחת על עצמו. אנא, כאשר את שוקלת האם לקחת תרופות או לא, בבקשה בבקשה חשבי קודם כל על בנותייך, ורק אח"כ חשבי על רצונותייך והעדפותייך כאדם פרטי. תמי יקרה, הן לא רוצות משיח. הן לא מעוניינות בגאולה פרטית או מדינית או בכל דבר אחר. הן פשוט רוצות א מ א, אמא בריאה ומתפקדת ותומכת ומחבקת ושפויה - סליחה על בחירת המילה האחרונה. אני מחבקת אותך חזק חזק מכאן, ומקווה שהחום של החיבוק מגיע עד אליך. אני אכנס לכאן יותר בימים הקרובים במיוחד כדי לבדוק מה קורה איתך, בבקשה תשלחי עדכונים ? חיבוק גדול גם לך דר' הידש, ומקווה שחיפה תשוב לראות ימים שקטים במהרה. אבישג
אבישג יקרה חייכתי למראה מילותייך, אכן צונאמי, ואכן, הבנות שלי לא רוצות אמא משיח אלא אמא תמי. וגם אני למען האמת מוותרת על תפקיד גאולת העולם לטובת גאולת עצמי...וזה לא פשוט להביא לעצמינו גאולה, נכון? אני בסדר. איך אני אשכנע אתכם? בעלי לא מודאג כרגע. נרגעה הסערה. הבנות שלי בסדר גמור. הצונאמי בפנים שהתבטא באינטרנט לא בא לידי ביטוי במציאות החיצונית כמו שאתם בטח חושבים. השיגעון היה בעיקר במחשב. בבית הייתי אולי פזורת נפש וחסרת שינה, אבל ברוך השם אני ישנה עכשיו, לקחתי קצת חופש מהעבודה ואני ממלאת מצברים. אם הבנות שלי היו נפגעות מאי לקיחת תרופות, הייתי לוקחת. העניין הוא שהתרופות לא ייצבו אותי מי יודע מה. מה שמייצב אותי זה לעשות דברים הקשורים למציאות, לקרקע. ואת זה אני עושה עכשיו. תודה על הדאגה. ושיבוא כבר, סוף סוף, שלום עלינו... תמי.
הי גם לאבישג ולכל הדואגים חזל"ינו אמרו שגם כוונות טובות מוליכות לגיהנום (מגיא בן-הינום). אני חושב שהגיע הזמן שנותני העיצות ירדו מתמי..ואוליבמקום עיצות מה לעשות לשוחח איתה על דברים שברומו של עולם.ולכן נשים נושאים לא חסרים. לתמי יש משפחה. בעל. הורים.וחברים מאוד מאוד קרובים שנימצאים לידה. אני חושב שתמי יודעת בדיוק מה היא עושה ויודעת מה היא רוצה. אם היא רוצה להיות המשיח היא תיהייה משיח. כל זמן שהיא רוצה .אם כדורים או בלי כדורים.יש הרבה מאוד הרבה מאוד אנשים מחוץ לפורום הזהשמחכים למשיח ובטוחים שיגיע. ולמה לא זו יכולה להיות גם תמי. יבוא.או מחכים למשיח.או חושבים שהם משיח.גם להם יש ילדים. והם אימהות ואבות. לכל אדם יש זכות לחיות בדרך שבו הוא בוחר כל עוד הוא לא מסכן את חייהם של האחרים.
תמי יקרה שמחה לשמוע שיש שיפור בהרגשה. מאחלת לך רק ימים טובים של אושר ושל בריאות בכל מובן. אבנר, איני מכירה אותך או את טיב הקשר שלך עם תמי, אך מהיכרותי הוירטואלית איתה לא התרשמתי שהיא זקוקה לסנגורים או לאנשים שידברו במקומה. אחת היכולות המופלאות שלה היא יכולת הביטוי, כך שאני מניחה שלו היא היתה חשה שהכוונות הטובות שלי מוליכות אותה לגיהנום - יש לשער שהיא היתה כותבת לי זאת בעצמה במו ידיה... צר לי אם התרשמת שניסיתי לייעץ לתמי, כאשר כל כוונתי היתה לשלוח לה חיבוק גדול, ולהזכיר לה שהגבורה היא עצם ההתמודדות עם החיים ועם המכשולים שהם מציבים בפנינו. הגבורה לא מתעמעמת ולו במעט אם אנחנו בוחרים להיעזר בגורמים חיצוניים פה ושם כדי להקל עלינו את הדרך. הגורמים החיצונים יכולים להיות אנשים, תחביבים, חפצים, או במקרים מסויימים - תרופות. אבנר, אני לגמרי מסכימה איתך שלכל אדם יש הזכות הבסיסית לחיות את חייו כפי שהוא בוחר, כל זמן שהוא אינו מסכן את עצמו או את סביבתו. השאלה מה קורה כאשר תפישת המציאות של אדם מוטלת בסימן שאלה גדול, ואולי מבחינתך העובדה שאדם סבור שהוא המשיח היא סבירה והגיונית אבל בעיניי היא נורת אזהרה מהבהבת בצבע אדום בוהק. האם כאשר הקשר של אדם למציאות מתערער והופך נזיל, הוא אינו מסכן את עצמו או את סביבתו ? כי אני אישית סבורה שכן, ולכן אני מוכנה להסתכן אפילו בכמה כוונות טובות וב"גיהנום" וירטואלי אפשרי, על מנת לנסות לעזור לו כמיטב יכולתי. בריאות ושקט נפשי לכולנו אבישג.
אני מתחילה ליטול ציפרלקס. אני יודעת שאין לשתות אלכוהול בזמן נטילת התרופה. עם זאת, לאחרונה אני נוטלת פרופוליס בטיפות, המכיל אלכוהול. האם עלי להפסיק את נטילת הפרופוליס?
שלום, לפי ידיעתי מדובר בכמויות כמעט אפסיות של אלכוהול ולכן לא צריכה להיות בעיה. אם מדובר על כמויות גדולות יותר של אלכוהול אז כמובן אסור. כל טוב דר' גיורא הידש
לד"ר הידש תודה על תשובתך,האם אכן יש טיפול תרופתי שיכול לפתור את הבעיה במלואה? איך הוא שולט על המחשבה העקשנית שלי,חשבתי שהוא מקל על הסימפטומים ובכך עוזר לי להניח למחשבות אבל לא מעלים אותם לגמרי. ??
להגר רק בקשה, אנא תמשיכי את השירשורים כי קשה לי לחזור ולחפש את השאלה המקורית. בכל אופן קראתי שוב את שאלתך המקורית. מחשבות טורדניות ושל חשש קשורות כמובן לחרדות, כאשר ישנה הקלה ופחות חרדה בסיסית אז גם המחשבות או תופעות אחרות של חרדה נעלמות וחולפות. לגמרי. כאשר ישנו לימוד והתרגלות של הנפש למצב בלי חרדות אפשר לחשוב על סיום הטיפול התרופתי והחרדות לא יחזרו. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום רב! מישהו ממשפחתי סובל משקרנות כרונית, רציתי לדעת למי פונים בכדי לקבל עזרה? מהם דרכי הטיפול? האם יש הגדרה רפואית להתנהגות זו? (חוץ מהשם העממי משהו "שקרנות כרונית") ומטפלים המתמחים בבעיה זו בתודה מראש
ללין איני מכיר מומחים לענין אבל כדאי להגיע לפסיכולוג כדי שתהיה אבחנה כוללת של האדם ולא רק של הסימפטום-תופעה שמפריעה. אחר כך אפשר לחשוב על שיחות-פסיכותרפיה כטפול. כל טוב דר' גיורא הידש
מזה כ-10 שנים התגלה אצלי חרדה ודכאון אני בן 50 שסובל מיתר לחץ דם ומחוסר ב-12 שמטופל. נכול להיום מנסים למצוא לי את התרופה המתאימה לצאת מהמצב בעבר נוסה אפקסור סרוקסט לאחרונה רסיטל ועכשיו במעבר לפריזמה בתקווה שאולי זה יעזור השאלה שלי היא בסדיר נפגעתי באוזניים טיניטוס עם ירידה בשמיעה קראתי מאמרים שיש קשר בין הדברים איך זה שאף פסיכיטר לא אמר לי זאת ואפילו רופאי מ. הביטחון מעולם לא הזכירו זאת,כך הלכו מחיי 30 שנים של סבל לי ולסובבים אותי אולי אפשר היה לטפל אחרת אם היו קושרים הין הדברים
לחיים בהחלט יש קשר בין טיניטוס ומצבים נפשיים, אבל אין הבדל בטיפול, בשניהם מטפלים עם נוגדי דיכאון. חבל שלא הצליחו להתאים לך תרופה, אבל בהחלט אפשר ואני מקווה שהתרופה המתאימה תמצא ואז יוקל לך. בודאי שרופא משרד הביטחון לא הזכיר את הדברים...., יש להם אינטרס לכך, אבל במידה ותחשוב על האפשרות אז הברירה היחידה היא לתבוע הכרה ממשרד הביטחון גם על החלק הנפשי. כל טוב דר' גיורא הידש
אני נוטל ציפרלקס 10 מ"ג במשך כשנה וחצי. לאחרונה אני חש שאני כבר לא זקוק לתרופה. הפסיכיאטרית שמטפלת בי המליצה לרדת במינון בהדרגתיות מסויימת: יום-כן-יום-לא במשך ארבעה ימים ולאחר מכן לחדול לחלוטין. זה לא עבד: מיד עם הההפחתה בנטילת התרופה סבלתי מרגשנות יתר בחיי ביום יום, עצבנות רבה ועצבות. הפסיכיאטרית הציעה ירידה מתונה הרבה יותר במינון - במשך כ-30 יום, וזה עובד קצת יותר טוב, אבל רחוק ממושלם. בנוסף - אני נוטל מדי יום לוסק 20 מ"ג (תרופה נגד צרבת). הגסטרולוג יידע אותי כי שילוב בין שתי התרופות מגביר את פעולתן. שאלותי: (1) אשמח לשמוע חוות דעת מקצועית לגבי גמילה "חלקה" מציפרלקס, בהתחשב בכל הגורמים הנ"ל (2) אשמח לקבל עצות מנגמלים לשעבר, כיצד לעשות זאת בהצלחה. תודה ושבוע שקט לכולם.
שלום, אין חוקים קבועים לשיטה להורדת המינון. הרעיון הוא לאט לאט ואין שום סיבה למהר. אני בדרך כלל ממליץ ליטול כל יום ולא בהפסקות של יום כן יום לא. כלומר לשבור את הכדור לחצי, רבע, ואם אפשר אז גם ליותר. בסך הכל התהליך יכול להמשך חודש חודשיים, אין מה למהר. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום ד"ר הידש, קראתי את הודעתה של ענת אודות הפרעות קשב וריכוז - אפשר ממש להעתיק אותה אלי. אלא שאני כבר אובחנתי וקיבלתי ריטאלין (ע"י פסיכיאטרית). בשלושת הימים האחרונים ניסיתי ליטול את הריטאלין - 20 מ"ג (האם זה בסדר?) ואני מוצאת כי אני עירנית בצורה יוצאת דופן: אני נרדמת בשעות הבוקר ומתעוררת בממוצע לאחר כשלוש שעות. היתכן? אני פוחדת שאולי למעשה אין לי ADHD ושהתרופה פועלת עלי כמו סם מעורר. מה דעתך? אגב, נדמה לי שהתרופה עזרה: אמנם לא נפלה עלי השראה עצומה, אך הצלחתי לשבת על משימותי יותר מאי פעם. תודה
לציפורה הריטלין אכן מעורר אבל לא בצורה כל כך בולטת, אם מדובר בריטלין רגיל אז משך פעולתו כארבע שעות, אם מדובר בריטלין בעל משך פעולה ארוך SR אז הוא עשוי לפעול עד שמונה שעות. כך שלא מומלץ לקחת את הריטלין אחר שעות הצהרים. אם התופעה של העוררות היתר המוגזמת נמשכת צריכים לפנות לרופאה המטפלת. כל טוב דר' גיורא הידש
אני מפחד לקחת כדורים פסיכיאטרים ... ואני סובל מחרדות מה עושים אני מפחד לקחת איך לפתור את זה הפחד משתק אותי !
שלום, אכן זו בעיה, כמובן שאפשר לפנות לשיחות ולעתים קרובות שיחות עוזרות לחרדות או לפחות לנקודה של הפחד מכדורים. את רוב הכדורים נוגדי הדיכאון וחרדה אפשר לרסק, את האפקסור אפשר לפתוח ולקחת את התרופה בתוך נוזל של לבן או כל מעדן אחר. אבל קודם כל כדאי להגיע לרופא לאבחון ולשקול איתו את האפשרויות הטיפוליות. כל טוב דר' גיורא הידש
הי הדסה אני עוקב אחרי התכתבןתך עם תמי. והרגשתי היא שאת לא מקשיבה לה. נכון שאת רוצה רק את טובתה אבל לדעתי את צריכה לתת לה את התמיכה. לעשות בשלב זה כירצונה. כי זה מאוד יעזור לה.
אבנר היקר דווקא הדסה נותנת לי המון תמיכה. וגם בהעלאת השאלה לגבי טיפול תרופתי, יש משום תמיכה, כי אולי באמת אני נמצאת במצב בו שיקול הדעת שלי לא במיטבו, והקבוצה כאן, עם דר' הידש- מהווים את שיקול הדעת שלי? אני לא מרגישה כאן מותקפת. מרגישה מאד מחובקת ואהובה. גם על ידיך, וגם על ידי שאר אנשי הפורום. תודה. תמי.
הי אבנר, אני לא יודעת איזו רוח שרתה עליך כשקראת את דבריי לתמי ואיזו פרשנות הענקת לדברים, אבל מאחורי כל המסיכות האינטרנטיות הללו והמילים שאין להן טון (כי הן רק נקראות) אני באמת ובתמים מנסה להקשיב. יתכן שאתה חולק על דרך ההקשבה שלי, יתכן שישנן 'הקשבות' אחרות, אבל אני מאד מאד משתדלת להפיק מעצמי קשב נכון ותשובה מעומק הלב. ההתנצלות על מילים לא ראויות יכולה להיאמר רק בפני תמי. אין בכוונתי לנהל עליה ויכוח כאילו מאחורי הגב - זה מתנשא! אני רואה בה חברה ומלווה שהיתה לי כאן הרבה מאד פעמים, וכן - דרך המסך הזדהיתי לא אחת עם תחושות שלה. אני מאד אוהבת אותה ומאד מעריכה (תמי - את צריכה לקרוא זאת בגוף שני). אני לא מטפלת ואינני רואה בה מקרה טיפולי שלי, כך שבבקשה - אין צורך שנתלחשש על כך מאחורי גבה. אני שמחה מאד שאתה שומר על תמי, מתגובותיה עולה שאף היא מעריכה זאת, הדסה [ אגב, מה שכתבתי לך למטה נכתב לפני שראיתי הודעה זו ]
רק רציתי להגיד שוב שאני מאד אוהבת אותך, וגם את מלווה אותי ותומכת בי לא מעט כאן בפורום. אמרתי לך את זה כבר, אבל למה לא להגיד שוב? יום מצויין לכולנו, תמי.
הי אבנר, בלי שום קשר לתוכן מכתבך, אני רוצה להתנצל על הטון הנחרץ ואולי ה'קשה' שאימצתי בשני המכתבים שכתבתי לך היום. פשוט חשבתי על כך, ופתאום הבנתי מנין הוא צץ (זה לא קשור אליך...) הדסה
חבר מקבל פריזמה מס' שבועות. הוא התחיל עם ריספרדל וסובל מתופעת לוואי של אצירת שתן. האם אצירת שתן יכולה להיות מריספרדל ? מה עושים (התרופה מרגיעה את חרדתו)?
לסטלה נדיר אבל קיים, צריכים לברר קודם כל את המצב הגופני, כלומר האם הפרוסטטה מוגדלת או שיש הפרעה אחרת. במידה וניתן לשייך את אצירת השתן רק לרספרידל צריך לחשוב על פתרון תרופתי אחר (או הורדה במינון) עם הרופא הטפל. כל טוב דר' גיורא הידש
