פורום פסיכיאטריה

המדובר בבן 73 שבאופן פתאומי לאחר ארוע מוחי שביטויו היה חולשת יד ימין ואפזיה (בלבול של מילים). מאחר והחולה מודע לאפזיה הוא מתבייש להפגש עם אנשים. יש לציין כי לאחר הארוע הופיע אצלו דכאון שגבר עד כדי (כמעט) סירוב לאכול ולשתות. בידיעה כי טיפול תרופי אנטי דפרסיבי למקרה שלו יחל להשפיע,במקרה הטוב, רק לאחר 3 שבועות האם יש כדור שניתן לקחתו -בנוסף! שיהיה בעל השפעה מיידית?. בתודה מראש.

לדניאל דיכאון שכיח אחרי אירוע מוחי, יש לזה רקע גם אורגני- הפגיעה במוח וגם רגשי. לצערי חייבים לחכות ואין מה לעשות כדי לזרז את המהלך. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב אני בת 30, סטודנטית . מעולם לא חשבתי שיתכן שיש לי בעיות למידה כי תמיד הייתי תלמידה טובה והצלחתי להשיג ציונים טובים. תמיד האמנתי שהבעיה שלי היא פשוט דחיינות. עם זאת, תמיד הרגשתי שקשה לי להתרכז בקריאת חומר לימודי (וגם סתם ספרים) אך התעלמתי מזה. בשנה האחרונה הבעיה גברה ואני ממש לא מצליחה להתרכז בקריאה ליותר מכמה דקות רצופות או שאני קוראת פסקה שוב ושוב ולא מצליחה להפנים אותה. אולי אני סתם מקשרת בין השניים אך נראה לי שמאז שהפסקתי לעשן הבעיה החמירה. הדבר משפיע על הלימודים שלי ומאוד מלחיץ אותי. האם ייתכן שיש לי הפרעת קשב וריכוז? איך אפשר לבדוק את הדבר באופן רשמי ואיך אפשר לטפל?

לענת הפרעת קשב לפי ההגדרה וההגיון חייבת להתחיל בילדות, כך שאם הקשיים החלו בילדות אז יש על מה לדבר. הבעיה היא שאצל אנשים אינטליגנטיים ואצל בנות הפרעת הקשב חבויה יותר ולעתים לא שמים אליה לב (כי למרות הקשיים היית תלמידה טובה). אפשר לבצע מבחן TOVA (בקופות בהנחה של המושלם), אני מאמין פחות במבחן ולכן אפשר לבצע אבחון אצל פסיכולוג או פסיכיאטר. אפשרויות הטיפול הן אסטרטגיות של למידה, או ריטלין או תרופה בשם סטרטרה שאינה נמצאת בארץ אבל תרופה דומה בשם אדרונקס נמצאת בארץ. אבל, את מציינת שינוי שחל בתקופה האחרונה, כך שיתכן שהשינוי נובע ממצב רגישי (דיכאון או חרדה לדוגמא) כעת, לכן גם אם יש הפרעת קשב ברקע, אז הירידה ביכולות קשורה למצב הרגשי ולא להפרעת הקשב. קצת מסובך, נ.ב. האם שוחחנו היום במקום אחר? כל טוב דר' גיורא הידש

תודה רבה על התשובה המהירה לא, לא פניתי לפורום אחר כך שלא נראה לי ששוחחנו במקום אחר :) אז בשורה התחתונה אם אני מבינה נכון כדאי לגשת לפסיכיאטר או פסיכולוג לשם אבחון (?)

שלום בני בן 26 מתקשה להתרגל למסגרות זה החל מלימודיו בתיכון שבהם היו לו קשיים לאחר מכן בשירותו הצבאי וכעת במקומות עבודה שבהם מתקשה להתמיד,כמו כן בנישואיו, הוא אינו מצליח לסיים משימות שבהם החל , הוא מוכשר מאד בציור וכתיבה. האם קיימת אצלו איזו הפרעת קשב ויצירת קשר ולאן לפנות לאיבחון וטיפול. תודה

לשולי כאמור הפרעת קשב צריכה להתחיל מילדות וסמנים להפרעה צריכים להיות כבר בגיל 6-7, אבל כמובן שאין זה מחייב אבחנה באותו הגיל וכפי שציינתי, דווקא אצל הילדים האינטליגנטיים ההפרעות פחות בולטות לעין. בכל אופן כפי שצויין לענת, אפשר לפנות לאבחון קליני או לאבחון של בדיקה בשם TOVA שמבוצעת בקופות החולים. כל טוב דר' גיורא הידש

לדר הירש שלום ברצוני לישאול אם 5-htpמעלה את רמת הסרטונין והוא טבעי מה ההיגיון לקחת פרוזק או משהו דומה?תודה מראש על תשובתך

לבנצי איני בטוח שהבנתי את שאלתך, בכל אופן אכילה של 5-htp אינה מעלה את רמת החומר במוח. כל טוב דר' גיורא הידש

החומר אינו יעיל כמו התרופות.אולי יש לו השפעה מועטה ביותר כיון שרק מעט מאוד ממנו(אם בכלל)מגיע למח בדומה לשאר תוספי כמו GABA.

לד"ר הידש שלום! מאז שנתקפתי בהתקפי חרדה לפני 3 שנים וטופלתי גם אצל פסיכולוג התנהגותי וגם בכדורים מצבי מאד השתפר אבל מאז כל מצב שהוא קצת רגיש מבחינה נפשית כמו תסמונת קדם וסתית או אפילו עייפות מתקשרים אצלי לחרדות ומיד אנ מפתחת אותם ובנסיוני לשלוט ללא הפסקה מנסה גם לפתור (מה שהוכח מזמן כמלבה חרדה) נכון שהכדורים לא פותרים לגמרי מחשבות? ומתי המח מבין סוף סוף שאלו אזעקות שוא?ונכון שיש קשר הדוק לצורך בשליטה ולחרדה? תודה הגר

להגר כמובן ששליטה וסדר מרגיעים אותנו בעוד אשר מצב של חוסר וודאות ובלגן גורמים לחרדות. אפשר לראות היבט נוסף והוא "מי שנכווה ברותחין נזהר בפושרין", כלומר אחרת שסבלת מחרדות את כבר פוחדת וחרדה מפני מצב של חזרת החרדה...., קצת מסובך. אבל השאלה היא מה אפשר לעשות. אם הטיפול התרופתי אינו עוזר באופן מלא כמובן שאפשר וצריך להוסיף שיחות-פסיכותרפיה ורצוי בשיטה קוגניטיבית/התנהגותית. אפשר כמובן לחשוב גם על החלפת התרופה לתרופה שתפתור את כל הבעיה, תתייעצי עם הרופא המכיר אותך, מה מתאים לך ביותר? כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לך מה שקורא לך מאוד מזכיר לי את מה שאני מרגיש גם אני מיכל דבר נילחץ וזה מעצבן קשה להיתגבר ליפעמים קורא לי מצב של לחץ אחרי נטילת הכדור וזה מלחיץ אותי גם

אני נוטל ציפרלקס. האמת היא שלא הייתי מודע לזה שאסור לי לשתות אלכוהול ויצא שפה ושם שתית. אני ממש לא שותה באופן קבוע אבל פעם באיזה חודש יוצא לי לשתות וודקה או כוס יין. אני כבר יודע שזה אסור אני רק לא מבין מדוע ומהן ההשלכות הצפויות לדבר. אודה לתשובתך.

לתומר הנזקים לא ברורים אבל בטוח שאסור לשתות אלכוהול. חוץ מזה יש שאלות שלא שואלים את הרופאים..... כל טוב דר' גיורא הידש

תמימי משהו לחשוב עליו. אשמח לתגובה ממך "אם החיים התאכזרו אליך ולקחו ממך כל מה שהיה כבודך ושמחתך: את חבריך, בריאותך וכל הטובין שלך; תגלה אולי לאחר המכה, כאשר החרדה הראשונה כבר נעלמה, כי אתה עשיר יותר מאשר קודם לכן. רק ברגע זה אתה יודע מהם הדברים השייכים לך באמת, ומהו המצב שבו לא יוכל כל שודד לפגוע בהם. לכן, זה אולי מצב שבו אנו מתפטרים מכל הביזה והמבוכה באצילות של בעל אחוזה."

אבנר, גם אני מגיבה, אם תרשה. כן, אפשר לכתוב כזה דבר ביצירה ספרותית. ואפשר לחיות זאת בתוך החיים ולסבול עד מאד. כשאתה עני (מרכוש, מחברים ומבריאות וכו') אתה אמנם חפשי מאגו, מטרדות, מאכזבות ומכשלונות, אך האם בכך טמון העושר/אושר? פעם חשבתי שכן. היום אני סבורה שזוהי המנעות לשמה, פחדנות לשמה. ניסיתי את הקצוות של הלא כלום בשביל 'למצוא את עצמי' האצילי והאותנטי. אבל אתה יודע מה? - 'עצמי' קיים בצורה אחרת לגמרי ללא הזנה מבחוץ. הוא לא אצילי כלל וכלל; הוא מלא ביזה ומבוכה מבפנים. הוא רק ממחזר את עצמו שוב ושוב ושוב ומתכלה מכח החיכוך. אפילו הנשימה שלנו יש לה יחסי גומלין עם האויר שבחוץ. אי אפשר לנשום מעצמנו לעצמנו - בסוף ניחנק. אולי אנחנו מתפתים להיות 'עניים' בשביל להשיג ש-ל-י-ט-ה ולדעת כי אנו 'יכולים' גם לבד - בלי לשעות לצרכינו, בלי עזרה מבחוץ, בלי ל-ה-ז-ד-ק-ק לכלום ולאף אחד. בבקשה ממך - אל תפתה אותנו אל העוני הזוהר הזה: הוא זוהר רק בתוך תורות ותיאוריות למיניהן. קשה מאד לעלות משם אל פסגות העושר בחזרה. ואם כל הגדרה היא בבחינת הגבלה - כדבריך למטה - אז כאן דווקא נתת לנו הגדרה, לא התחמקת מזה. אי אפשר להתחמק מזה!. אנחנו חיים (!) ולא רק חושבים והוגים. הדסה

תמי יקרה. את כל כך צודקת ומחזקת את מה שאוסקר ווילד אמר לפני 100 שנים "להגדיר פירושו להגביל" צריך מאוד מאוד להיזהר לההפך לפרה קדושה כי מניסיון הרבה פרות קדושות הפכו להיות ההמבורגרים הטעימים ביותר. כך שעל הניסיון הזה אי אפשר לקבל כלום. כדי לבנות מקדש צריך להרוס מקדש. אני מאחל לך תמוש להרוס את כל הסטיגמות הקשורות אלייך ושחדשות טובות ואמיתיות יבנו מחדש.

אבנר היקר כן, ההרס הוא הבסיס של בנייה מחדש. העולם נברא לאחר תוהו ובוהו. וכל פסיכוזה, שהיא תוהו ובוהו, כאוס נשמתי ונפשי וחברתי ורגשי, יוצרת בי אורות חדשים. איזה מקדש יבנה כאן - איני יודעת. זה תלוי בי, ולא רק בי. גם בחברה שבתוכה השתגעתי. האם חברה זו תקיא אותי מקרבה, כייצור לא תבוני וחולה, שצריך בידוד? זו לא היתה החוויה שלי בחיים. אני דווקא הצלחתי, איכשהו, עם הרבה תמיכה מסביבתי, להישאר בחברה שבה השתגעתי- בצבא, בלימודי התואר השני, בהתמחות. עכשיו מה יהיה איני יודעת. אבל גם איני מודאגת. כי אני סומכת על האורות החדשים בי ובעולם, שיתנו לי כיוון, כמו שנתנו לי בפעמים הקודמות בהן התפרקתי. הפירוק תמיד יצר אותי שלמה יותר, אחר כך. ופחות פוחדת- מהחיים, מהטירוף של עצמי, ומהטירוף של אחרים. וכשלא מפחדים, כל הסיפור נראה כהרפתקאה מחודשת. אני מקווה שלא יאכלו את הפרה הקדושה שאני בהמבורגר, אלא יהנו מחלבי ומחוכמתי, תוך מתן כבוד למי שאני, לנסיון חיי, ולחוכמתי. תודה על דבריך החכמים והתומכים, תמי.

שלום לדוקטור הידש אני מוגדר כסכיזופרן בחיי ניסיתי המון תרוםות חדשות וישנות אך רובם לא הועילו לי אני מעדיף לא להגיד איזה תרופות כרגע אני נוטל אבל עדיין קשה לי מאוד ליזרום ולישאול את השאלות הנכונות הרבה זמן לא הייתי חופשי ומאושר קורא לי הרבה שאני באי שקט נכון שאני לושב תמיד איזה תרופה תעשה לי טוב זה מיפני שקיימת בעיה הרופא הוסיף לי תרופה בשם סרוקואל כי רציתי להרגיש שיפור ולא את הכבדות שהירגשתי אם הלפונקס היום קראתי באינטרנט על תרופה בשם נאולפטיל מה דעתך עליה וחשוב לי לדעת האם זה הולך אם הלפונקס והסרוקוואל

לצחי הסרוקוול היא תרופה חדשה מהדור החדש ועשויה להועיל לך ללא תופעות לוואי וללא הרגשת הכבדות. הנאולפטיל היא תרופה טובה אבל שייכת לדור הישן של התרופות ולכן צפויות תופעות לוואי רבות יותר וגם כבדות, כך שלא הייתי ממליץ עליה במקום הסרוקוול. ובסוף יש לי בקשה. אף פעם יותר אל תשתמש במילה סכיזופרנן, אתה לא סכיזופרן. אתה בן אדם שיש לו מחלה (או הפרעה) הנקראת סכיזופרניה. המחלה לא מגדירה אותך בשום פנים ואופן, אתה בן אדם חופשי שמגיע לו להיות מאושר. כל טוב דר' גיורא הידש

תמי יקרה, מה שלומך? את לא 'באה' לכאן מזה זמן מה... אני מתגעגעת להודעותיך, אליך (ובטוחה שכך אף אחרים). שוחת לך חיבוק מלא, מכל לבי, שמרי על עצמך, הדסה

הדסה הנני כאן. אני ממשיכה לכתוב לכם, לא כל מה שאני כותבת מתפרסם, אולי כי התכנים שלי עדיין קצת פסיכוטיים או חושפניים ודר' הידש חושש שאצטער על דברים שאני כותבת כשאתאזן. בינתיים, הדים על הפסיכוזה שלי הגיעו- גם ממני וגם מהאינטרנט- לפסיכולוגית האחראית שלנו, שיודעת על המחלה מאחרי בחינת ההתמחות שלי. אז היא קבעה איתי פגישה למחר, כי היא צריכה לדווח לוועדת אתיקה או למועצת הפסיכולוגים או לוועדה פסיכיאטרית ממשרד הבריאות על מצבי. אז אני עכשיו צריכה לעבור בחינת שפיות. זה מעייף לעבור בחינות שפיות אחרי שמשתגעים. אבל זה המחיר. ואני מוכנה לשלם אותו כדי להמשיך לעבוד כפסיכולוגית במערכת. ואם המערכת תחליט שאיני מתאימה לה, בגלל מחלתי, אולי אלך להיות קצת משוגעת במוסדות השיקום של ביטוח לאומי, לקבל קיצבת נכות ולהנות קצת מההגנה שהמדינה אמורה לתת לחולי הנפש שלה... רק טוב לכולנו, תמי.

למה את מתעקשת לא לקחת תרופות? את מוכנה לוותר על הכל? רק לא לקחת תרופות? זה כל-כך לא מתאים לך. אני לא מבינה אותך. לעבור את כל הלימודים המפרכים שאת עברת כדי להפוך להיות פסיכולוגית מוסמכת - ובסוף לוותר. ובשביל מה? בשביל לא לקחת כדורים. חבל. את יודעת, את ממש סותרת את עצמך. מצד אחד את רוצה לעזור לכל העולם ומצד שני את לא מאפשרת זאת כי את לא מסכימה לקחת כדורים. תמי היקרה, איך תעזרי לכולם אם תמשיכי להיות כל-כך עקשנית. אני ממליצה לך שתגידי לפסיכולוגית שאחראית עלייך שתיתן לך פסק זמן. אפילו פסק זמן מהעבודה. כדי שבינתיים תיקחי כדורים, וכשתתאזני תחזרי לעבודה. אני מאוד מקווה שזה מה שתעשי.

הי תמימי... אני לא מבין למה את לא לוקחת תרופות. אני מזדהה איתך מאוד, ובעקבותייך גם אני חשבתי לזרוק את התרופות לפח האשפה, אבל הן נשארו מסודרות יפה במגירה ואני אקח אותן גם הערב וגם מחר וגם עוד כמה שנים טובות, אם לא עד שאמות. אני מזדהה איתך, אבל לא מבין. ממש לא מבין. האם את מוכנה לזרוק את כל מה שהשגת ולהסתכן כל-כך הרבה, כשכימיקלים מסויימים יכולים למנוע את כל זה לגמרי? הרי יגיע הרגע והוא קרוב, שתסתכלי על כל זה ולא תביני את עצמך..איך יכולת לחשוב שאת המשיח? איך יכול להיות שקיבלת מסרים מערוץ הופ? איך לפתע חזרת בתשובה? זה כמו שהיום אני מסתכל על זה שלמדתי קבלה, ועמדתי וצעקתי לרחוב כמתרים לבית תמחוי? אני מסתכל על זה כהתנהגות מוזרה בשבילי, לא סבירה, משונה, משהו שלגמרי לא מתאים לאופי שלי ולשאיפות שלי. אני מסכים שלמשוגע יש תפקיד חשוב, אולי אפילו חשוב מאוד, אבל האם דווקא את ואני צריכים לקחת את התפקיד האיום וכפוי הטובה הזה? אני כבר שיחקתי את התפקיד הזה, למה לי לשחק אותו שוב פעם? למה לך לשחק אותו שוב פעם? והרי אם תקחי תרופות לא תהייה לך כל בעיה לעבור את וועדת השפיות...ואם לא תקחי תרופות, הרי הסיכויים שלך נמוכים...אם תבואי לועדה במאניה, הם ישימו לב...זה לא משהו שאפשר להסתיר... זה כל-כך עצוב לי לשמוע מה שאת מספרת, ואני מאחל לך שתצליחי למרות הכל... ממיכאל (שם בדוי, אני לא יוצא מהארון) המאוזן...

תמי, אם נדמה לי שאני שומעת נימה של ויתור בסוף המכתב שלך, אני לא מסכימה לשמוע אותה! זו המהות שלך, להיות מטפלת! נא לא לוותר בהבזק של רגע עלבון מהמערכת. את רוצה הרי להלחם במוסד הענקים הזה - לעורר אותו לפתיחות, לקבלת המשוגע אל חיקו, ולהקשבה לכל אדם. אי אפשר להלחם ב'ענק' מבחוץ. צריך ראשית 'להערים' עליו ולהזדחל בשקט לתוך המערכת, אגב הסכמה לחוקיה. מאוחר יותר תוכלי להשמיע את קולך שלך ביתר חפשיות. יש סיכוי שתוכלי לעבור את מבחני ה'שפיות' האלה במועד מאוחר יותר, כשיהיו בך יותר כוחות? שולחת לך המון בהצלחה, הדסה

רציתי לספר לכם שאני מרגישה הרבה יותר טוב. מתחזקת מהסערה האחרונה שעברתי, לה גם אתם הייתם עדים. רוצה להודות לכולכם, כפורום שהיה לי בית, גם בשעה הקשה. אני אמשיך להיות כאן גם בהמשך. שכולנו נרגיש טוב, ונשמור על עצמינו במלחמה הזאת שמתרחשת סביב. באהבה, תמי.

את מזכירה לי את עצמי, בתחילת המשבר הפסיכוטי שלי שהתחיל לפני 5 שנים (עד היום אני לוקחת כדורים). מאוד היה חשוב לי לומר לכולם כמה אני חזקה וכמה אני מתחזקת - אפילו גם אם זה לא היה נכון. תמי, את יקרה לכולנו, מתי תביני את המסר שאת זקוקה לכדורים כדי להתאזן ושאין דרך אחרת?

יש דרך אחרת. תמיד יש, השאלה היא אם אנחנו בוחרים בדרך הזאת. זה היה לי המשבר הפסיכוטי השלישי בחיי. וכמו השניים הראשונים, גם על משבר זה התגברתי בלי תרופות. המשבר הראשון נבלם כשהייתי בצבא. אחרי שהשתגעתי בקורס קדם צבאי והעיפו אותי על פסיכיאטרי, היתה לי טירונות שבועיים אחר כך. אף אחד לא טיפל בי- מחדל? כנראה. אבל העובדה היא שבלי לדעת את השמות, בלי לדעת שהייתי מאנית ופסיכוטית וגם בדיכאון אחר כך, סיימתי את הצבא- קצינה, בלי תרופות. ואז היה את המשבר השני. סיפרתי לכם עליו. הייתי בטיפול פסיכולוגי הראשון שלי. זה התחיל בדיכאון ובבעיות שינה. השתגעתי בטיפול. סירבתי לתרופות. זה היה טיפול פרטי, והפסיכולוגית שלי מאז לא הזעיקה את הורי או את בן הזוג שלי. כך הייתי בכיכר רבין, משוגעת. ובהפגנות בירושלים שלפני הרצח. חודשים של פסיכוזה לא מטופלת תרופתית הסתיימו מעצמם. ורק אז, חודש אחרי הרצח, ראיתי פסיכיאטרית, ואני בת 26 סטודנטית לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית של הילד. רק אז הבנתי שהייתי פסיכוטית, לא רק בכיכר, אלא גם 8 שנים קודם לכן, לפני הצבא ובמהלכו. אתם מבינים, אני רגילה להיות בלי תרופות. במשבר האחרון אחרי לידת ביתי הקטנה כן נעזרתי בתרופות. זה היה משבר דיכאוני עם גלים קטנים של היפומניות, בתנודות מהירות של מעבר מדיכאון כבד להיפומניות, תנודות של כמה ימים. כך סיימתי את ההתמחות, עם תרופות. ואחרי שעברתי את הבחינה הפסקתי עם התרופות. ברור שכל פסיכיאטר בר דעת מפנה אותי לתרופות היום. אבל אני לא רוצה בהן. אני רוצה שיבחנו את המצב הפסיכיאטרי שלי באופן אובייקטיבי, לפי התפקוד שלי בבית, בעבודה, ובחיים. אי אפשר לאבחן על סמך מחשבות שמתרוצצות בראש ועל המקלדת. איבחון עושים פנים אל פנים. אנא, אל תאבחנו אותי ברשת. תודה, תמי.

שלום רב, שאלתי אותך אתמול בנוגע ללוסטרל וקצב חילוף חומרים. וענית לי כי לוסטרל עלול לפגוע בקצב חילוף החומרים http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/385/xPG/760/xFT/549198/xFP/549198 ברצוני לשאול: כאשר מפסיקים לקחת לוסטרל, האם הכל מסתדר? כלומר אם הלוסטרל באמת גרם לקצב חילוף חומרים איטי, האם שמפסיקים לקחת את הכדור, קצב חילוף החומרים חוזר להיות תקין? האם יכול להיות שהלוסטרל משבש את קצב חילוף החומרים- לתמיד!!!!גם אחרי שכבר מפסיקים לקחת אותו??? תודה רבה שיר

לשיר שאלה טובה כי מה שאנחנו תמיד אומרים שהכל חוזר לקדמותו וקצב חילוף החומרים מתגבר ואז אפשר לעשות דיאטה בקלות. בדרך כלל זה נכון, אבל יש לי מטופלת שכבר שנה אחרי הפסקת התרופה ועדיין מתקשה מאוד לרדת במשקל, אני מקווה שמדובר במשהו חריג. כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום רב, עישון גראס או חשיש גורם לי לעוררות מינית, אף כי בד"כ היא די ירודה יחסית לעבר. כנראה שהירידה בה חלה בעקבות דיכאון וטיפול תרופתי בו, אך נראה לי שלא רק. כעת אני לא לוקחת תרופות ובדיכאון יש עליות וירידות. רציתי לשאול שתי שאלות: 1) האם הקנביס עצמו (החומר) גורם לעוררות מינית, או שהוא פשוט מסיר עכבות ואז מופיעה העוררות? (גם אלכוהול גורם לי לעוררות מינית, אך רק בתוך אינטראקציה עם מישהו/מישהי, בניגוד לקנביס - אז העוררות היא גם כשאני לבד). 2) האם אינטראקציה בין תרופות אנטי דכאוניות ובין קנביס היא בעייתית? בתודה על תשובותיך, לאונורה

ללאונורה השימוש בקנביס-חשיש בעייתי מאוד לכל מי שסובל מדיכאון או חרדה, השימוש עלול לגרום להרעה במצב הנפשי. המנגנון הוא על ידי הורדת החרדות והבקרה ולא בהשפעה ישירה. כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש יקר, תודה על האינפורמציה ועל הדאגה. לאונורה

המחשבות הכפייתיות שעברו כבר.. זה עלול לעורר אותם?

ברצוני לדעת האם אפשר להוסיף לזייבן שאני משתמש נגד דיכאון גם את התוסף 5-htp

לדעתי כן, משום שזייבן פועל על הנואפינפרין ו5-htp אמור, כביכול להעלות רמות של סרוטונין ולכן לא מתנגש אחד בשני

לבנצי תודה לעידן ולא צריכה להיות בעיה עם זה כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, אני בת 33, בשנתיים האחרונות נוטלת "לוסטרל" 50 מ"ג ביום. לאחרונה התחלתי בדיאטה. שאלתי היא: האם הכדור לוסטרל מונע את הירידה במשקל?.......האם פוגע בחילוף החומרים?.......ופוגע בהרזיה?? תודה רבה שיר

לשיר הלוסטרל עלול להאט את חילוף החומרים ולכן קשה יותר לרדת במשקל. אבל הדגש שהוא עלול, ולא כולם סובלים מתופעת לוואי זו. בהצלחה. כל טוב דר' גיורא הידש

אני רוצה לקבוע אליו פגישה אבל עדיין לא יודעת אם הוא מספיק טוב.אשמח לקבל כל תגובה לגבי אותו פרופסור-ממי ששמע עליו או מכיר אותו באופן אישי. תודה!

אני מעונינת לקבל ממך חוות דעת משפטית איך ניתן להגיע אליך?

לפלוני מסיבות מובנות איני נוהג לפרסם את שמי, אולם הפרטים שלי אינם בסוד וקל למצוא אותם. תוכל ליצור איתי קשר בטלפון או במייל. כל טוב דר' גיורא הידש

להדרה מסיבות מובנות איני נוהג להמליץ או להביע דיעה על רופאים או על מרפאות. איתך הסליחה. כל טוב דר' גיורא הידש

מהיא אקטאזיה והאם היא יכולה ליגרום לכך שפיזית אני לא אוכל ללכת לעמוד לשבת לשכב בפיזית כפי שאני רוצה הרבה זמן

לשי סליחה שדילגתי על שאלתך, אקטזיה זה מצב של אי שקט, יתכן בחומרה קלה של נדנוד או קפיצה של הרגליים (כמו שנערים ונערות רבים עושים בגיל ההתבגרות), ויתכן שמרגישים אי שקט פנימי ולכן צריכים כל הזמן ללכת וקשה לשבת במקום אחד. ההפרעה לא מורגשת ולא מפריעה לשינה בדרך כלל. האקטזיה בדרך כלל היא תופעת לוואי של תרופוות. אין קשר בין קושי בהליכה ואיני מבין בדיוק מה הקושי לשבת או לשכב? בכל אופן אקטזיה היא בעיה פיזית של תחושה שחייבים לקום ולכן לא יושבים או שוכבים. כל טוב דר' גיורא הידש

אני לוקח אפקסור במינון נמוך בשנה האחרונה. האפקסור היה מאוד יעיל מבחינת הרגעה וזה דבר שאני לא מוכן לוותר עליו כרגע. אבל העייפות והחולשה שלפעמים באים כתופעת לוואי מאוד מפריעים לי... ניסיתי להפסיק ולהחליף את התרופה שלוש פעמים כבר בשנה האחרונה מרוב שזה הפריע לי... מה דעתך על הוספה של wellbutrin לאפקסור שאני לוקח היום? האם יש סיכוי טוב שזה יוסיף לי את האנרגיות החסרות ויגרום לי להיות פחות עייף? (אני לוקח אפקסור 37.5 מ"ג וכשניסיתי להעלות ל75 מ"ג לאחר מספר ימים הרגשתי כל כך רגוע שזה גבל בהרגשה מעולפת לגמרי) תודה

לעידן מניסיוני דווקא מינונים גבוהים של אפקסור פחות מעייפים, מינונים מעל 150 מג' מגבירים את ההשפעה על הנוראדרנלין ואז ישנה עוררות רבה יותר, אבל אני מבין שאפשרות זו אינה מתאימה לך. איני מכיר עבודות עם ה wellbutrin בשילוב של אפקסור, אבל השילוב של אדרונקס עם אפקסור הרבה יותר מקובל והאדרונקס המשפיע רק על הנוראדרנלין עשוי להיות יעיל יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

תודה רבה. אדרונקס צריך לקחת פעמיים ביום לפי מה שהבנתי (wellbutrin XL רק פעם ביום) האם קיים אדרונקס לשחרור מושהה או תרופה אחרת שאפשר לקחת פעם ביום? מה בעקרון התפקיד של חסימת ספיגת הדופאמין בwellbutrin? מה אמור להיות שונה בעצם הwellbutrin מהאדרונקס מבחינת הרגשה

אני גר בחיפה. מאז הבוקר אנחנו מופגזים בטילים וקטיושות. כל הזמן צפירות להכנס למקלטים. כולם כבר ארזו וברחו לתל אביב או לירושלים. אני תקוע בבית כל השנה כי יש לי חרדה חברתית. אבל מה לעשות עד שזה יגמר? לנסוע למלון בת"א? לקחת קלונקס וללכת לישון? אנא תן עצה!

לעמוס אני מקווה ששלומך בטוב והכל בסדר. למעשה כל פתרון מעשי הוא טוב, גם לנסוע לתל-אביב אם אפשר, גם ליטול קלונקס ולישון וגם לחשוב על דברים אחרים, או בעזרת ספר, טלוויזיה או אינטרנט. כמובן שמה שחשוב הוא להיות ביחד עם אנשים שטוב לך איתם ונעים להיות ביחד. אבל כל פתרון שמקל עליך מתאים. אין ספק שזו תקופה לא קלה אבל אני מקווה שהיא תהיה קצרה ובמינימום של פגיעות. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר בן זוגי בן44, סובל מתופעות שהחלו על פי דבריו לפני 3 שנים: הסתגרות והתכנסות בתוך עצמו,בבית -ירידה בריכוז ואדישות ,שומע קולות הפוגעים בדימוי העצמי שלו(שומע גידופים) ,הוא מדווח על פחד והרגשה פנימית לא טובה לעיתים גם הרגשת בחילות במקום חשוך ,מתקשה לישון ברציפות , מספר פעמים ראיתי שזולגות דמעות מעיניו -לא היה לו הסבר מלבד התחושה שעצוב לו. לעיתים אני רואה שינוי במראה העיניים - נפקחות לרווחה ולא ממוקדות . עלי לציין שלפני 10 שנים חש בדיכאון שכלל הסתגרות בלבד (ללא כל התופעות הנ"ל). המצב נמשך כ- 3 חודשים והוא יצא ממנו. ממשיך לתפקד יפה בעבודתו - תפעול ותיקון מכשירים. בן זוגי החל לאט לאט להתחזק באמונתו לפני 6 שנים בעקבות מות אביו(תפילות ושיעורי תורה) לפני חודש סיפר לי שהשכינה מדברת איתו ומציפה אותו בהרגשת התעלות רוחנית ונעימה מבחינה גופנית והשכינה סיפרה לו שהוא גילגול של יהושוע בן נון.מיד העמדתי אותו על חוסר ההגיון ושיש לו מחשבות שווא. לאחר כשבוע ומחצה מאירוע זה טען שהאל נטש אותו ומאז לא הולך לבית הכנסת ולא מתפלל בטענה שיש לו מחשבות לא טהורות הפוגמות בתפילתו וכאדם דתי. לעיתים חובש כיפה וציצית ולעיתים מוריד כי חש שלא מוסרי ללובשם.מאז שהפסיק ללכת טוען שכל מחשבותיו עוסקות במה מותר ומה אסור לו לעשות בעינייני דת הוא חושב שלא תורם דיו ורוצה להתנדב ולסייע לאחרים. מדובר באדם מאוד רגיש ולא אלים . מתוך דאגה וחשש למצבו יזמתי פגישה משותפת עם פסיכיאטר .בן זוגי סרב לשתף פעולה מלאה אלא דיווח רק בחלקי מידע. בשיחה אישית עם הפסיכיטאר (כאשר בן זוגי לא מאזין) השלמתי את המידע. הפסיכיאטר הציע טיפול בריספרדל 2 מ"ג ליום למשך חודש ולאחר מכן שאדווח לו על שינוי. לצערי , לא קיבלתי הסבר על התופעות שחווה בן זוגי. האם מצבו יכול להתדרדר? האם יכולה להיות פגיעה באישיותו ובהתנהגותו כאדם? על אילו סימפטומים המתוארים כאן מקלה תרופה זו? האם לדעתך יש צורך לשלב תרופות נוספות? האם רצוי שבמצבו יתרום ויתנדב? תודה מראש על התייחסותך

לנלי קראתי בעיון את מכתבך ואכן את מתארת יפה את כל מה שהיה וקורה. לאור התיאור הטיפול ברספרידל נשמע הולם. בכל זאת לא ארחיב את הדיבור כיוון שיש לי כלל שאיני "מטפל" באדם באינטרנט ובטח לא כאשר משהו כותב עליו. הסיבות די ברורות ורק אוסיף כי באופן כללי (וכנראה שלא את) לבני משפחה עלולים להיות אינטרסים וכוונות השונות מהאדם עצמו. אבל כלל זה כלל כל טוב דר' גיורא הידש

שלום. אני בן 21. אני אושפזתי לאחרונה בפעם הראשונה בחיי בגהה (מחלקה סגורה) , שם החליטו לשנות את התרופה שאני מקבל (גיאודון) לסרוקוול החדשה, ולהוריד את הציפרלקס שלקחתי, כך שנשארתי עם 600 מ"ג סרוקוול, ו 100 מ"ג קלונקס (אם זכרוני אינו מטעני) רציתי לשאול איפה ניתן לקבל מידע נוסף על התרופה, מהן תופעות הלוואי שלה, ויותר חשוב : כיצד עליי להתמודד עם היחס המשפיל והמתנשא של רוב אנשי הצוות. אני מרגיש נורא בודד, ואף קרוב להתמוטטות, אך הרופא אינו מתייחס לכך, ופוטר אותי מן הטיפול שמגיע לי. יותר מזאת - אני חושש שאם אמשיך להתלונן על בעיות אלו, הרופא יראה בזה סימן לחולשה נפשית וירצה להשאיר אותי כאן יותר זמן, למרות שאני חש שנגרם לי כאן יותר נזק נפשי מאשר תועלת (גם בטווח הארוך והקצר) תודה

לדני- לגבי היחס, שעליו אתה מתלונן, לא ניתן לעשות הרבה, כי בארץ לא ניתן לבחור מחלקה פסיכיאטרית, או מרפאה פסיכיאטרית. הדברים נקבעים שרירותית ע"י משרד הבריאות, או שירותי בריאות כללית, עפ"י איזור המגורים ועפ"י שייכות לקופת חולים מסויימת. לגבי התרופות שאתה מקבל. המינון של הקלונקס נראה מוזר וכנראה לא נכון. בדוק שוב את המינון. שים לב שהקלונקס היא תרופה מאד ממכרת ושימוש ממושך בה לא מומלץ ובוודאי שלא במינונים גבוהים. הפסקה של קלונקס חייבת להיות הדרגתית. הכוונה להפחתה של 10-25 אחוז (מהמינון הקודם) כל שבועיים. הסרוקוול היא תרופה אנטיפסיכוטית לטיפול בסכיזופרניה, או בהפרעה דו-קוטבית, בעיקר בשלב המאני של המחלה. הסרוקוול נחשבת לתרופה מעייפת ולכן מומלץ ליטול את רוב המינון בשעות הערב. יתרונה של תרופה זאת שכמעט ואיננה גורמת לתופעות לוואי נוירולוגיות (אקסטרא-פירמידליות). המינון נוגד פסיכוזה הוא 300-800 מ"ג ליום, במחולק לפעמיים ביום.

לדני תודה לדור ואני מצטרף לדבריו. אין ברירה אלא לומר לרופאים ולצוות את מה שהם רוצים לשמוע. תוכל למצוא אינפורמציה נוספת לכל מה שדור אמר בכל אינדקס תרופות ברשת. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לך ד"ר הידש, לאחר נטילת רסיטל 20 מ"ג במשך 7 חודשים, החלטתי להפסיק בהדרגה את הטיפול. שבועיים שלושת רבעי הכדור, שבועיים חצי כדור ושבוע רבע כדור. אני 5 ימים לאחר ההפסקה, ומרגישה פיזית אי שקט. לא מצליחה לישון טוב בלילה, מתעוררת כל שעה. והרגשה כללית "קופצנית", תזזתיות. (גם בלילה). רופא המשפחה נתן לי טרם ההפסקה, קסאנגיס כדי להקל על ההפסקה. אך זה לא עוזר לי. אני לוקחת לפני השינה. מה דעתך? אשמח לתגובתך המקצועית. שבוע טוב, יסמין

ליסמין קסנגיס זה בסדר אבל כנראה שהוא לא פותר את הבעיה..., בכל אופן כדאי לחזור למינון של הרסיטל רבע או חצי כדור וכל התופעות יעלמו, אחר כך תוכלי להפסיק באופן מדורג יותר. בסך הכל אין מה למהר. בדרך כלל הטיפול עם נוגד דיכאון קצת ארוך יותר לכיוון של עשרה חודשים או שנה. כל טוב דר' גיורא הידש

ש מעתי על הקטיושות שלח אותות חיים אנחנו אוהבים ודואגים אשמח לעזור בכל דרך אפשרית כולל מחסה !!! איתך תמיד

לאמא רחוקה ולכולם הכל בסדר פרט לדאגה הרגילה במצב הזה. בסך הכל בטיבעון שקט יחסית למרות שיש נפילות מימין ומשמאל אבל טפו טפו לא כאן. תודה על הדאגה ונקווה כולנו שנעבור בשלום את המלחמה הזו והיא תסתיים במהרה. הידש

במידה ונשווה את ויפאקס לאדרונקס+ רסיטל, מהו המינון של רסיטל מבחינה סרטוגנית השווה ל-2 כדורים של ויפאקס ומהו המינון של אדרונקס מבחינה אנדרוגנית השווה ל2 כדורי ויפאקס תודה

קשה להגיד בדיוק כמה מ"ג של אפקסור שקולים לאלה של רסיטל או אדרונקס כי מדובר בתרופות שפועלות במנגנונים שונים (SSRI, SNRI, NRI). מכיוון ששאלת על אפקסור 150 מ"ג- אז הייתי אומר רסיטל 30 מ"ג+אדרונקס 4 מ"ג, כהערכה בלבד.

לאייל תודה לדור, אין תשובה מדוייקת לשאלתך. מקובל שהמינון הטפולי של אפקסור הוא בין 150 ל- 225 מג' ביום ועל המינונים הללו בוצעו רוב המחקרים. האדרונקס הוא בין 4 עד 8 מג' ביום, והרסיטל 20 מג' ביום. כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש, יש לי ידיד בן 16. הוא סיפר לי שלעיתים רחוקות יש לו מן "הפרעות": אחרי שהוא נמצא עם עצמו במשך כמה שעות, ואח"כ נחשף למקומות עם הרבה אנשים הוא נכנס למגננה למשך כמה שעות. הרפלקסים שלו נהיים מחודדים, הוא קופץ בגלל כל מגע קטן או קול רם מהרגיל ואינו מסוגל לחשוב כרגיל. "הפרעות" אלו קורות לו מאז שהוא זוכר את עצמו ובאות בתקופות. מה אתה יכול לומר לי על הסיבה להן? האם הן יותר גנטיות או פסיכולוגיות? איזה מידע בכללי אתה יכול לתת לי עליהן? יש לתופעה הזאת שם?

לדנה מצב של עוררות יתר הוא ביטוי של חרדה בדרך כלל, אבל לא קובעים אבחנה לפי תלונה אחת וחייבים לעבור בדיקה מקיפה כדי להגיע לאבחנה. כל טוב דר' גיורא הידש

4 ?נשים ומלך ארבע נשים למלך אחד/לא ידוע ------------------------------------ ?היו היה מלך עשיר ולו 4 נשים. את האישה הרביעית הוא הכי אהב . הוא פינק אותה עם בגדים יפים והביא לה את המאכלים הכי משובחים. הוא לא הסתפק בשבילה במשהו שהוא פחות מהטוב ביותר . ?גם את אישתו השלישית הוא מאוד אהב ותמיד הקפיד להציג אותה לממלכות שכנות. אך בלבו תמיד קינן החשש שיום אחד תעזוב ?אותו למען אחר. ?גם את אישתו השנייה הוא מאוד אהב. הוא היה מספר לה את כל אשר על לבו ומתייעץ אתה בפתרון כל בעיה שעמה התמודד. והיא, תמיד אדיבה, מתחשבת, סבלנית, מייעצת בחוכמה, תומכת בו ועוזרת לו לעבור זמנים קשים. ? את אשתו הראשונה המלך לא אהב כלל. על אף שהייתה בת זוג נאמנה מאוד ופעלה רבות וגדולות לשימור כספו וממלכתו.ועל אף שהיא אהבה אותו מאוד הוא בקושי שם לב אליה. ?יום אחד, המלך חלה וידע שזמנו הגיע. הוא חשב על החיים הנפלאים שלו ותהה, "?יש לי ארבע נשים וכשאני אמות אני אהיה לבד"? ?המלך שאל את אישתו הרביעית: "אהבתי אותך הכי הרבה וטיפלתי בך נהדר. עכשיו כשאני גוסס ?האם תבואי איתי ותארחי לי חברה?" "?אין סיכוי" היא ענתה והלכה מבלי לומר עוד מילה. תשובתה פילחה את לבו כסכין . ?המלך שאל את אישתו השלישית: "אני אהבתי אותך כל חיי והצגתי אותך בפני כולם. עכשיו כשאני גוסס, האם תבואי איתי לארח לי חברה?" "?לא!" היא ענתה "החיים טובים מידי! כשאתה תמות אני אתחתן מחדש!" ליבו שקע והפך לקר. ?הוא שאל את אישתו השנייה "אני תמיד פניתי אליך לעזרה ואת תמיד היית שם בשבילי. ?כשאמות האם תבואי איתי ותארחי לי חברה?" "?אני מצטערת אני לא יכולה לעזור לך הפעם!" היא ענתה "המקסימום שאני יכולה לעשות זה ללכת איתך עד לפתח הקבר" .תשובתה הכתה בו כברק והמלך היה הרוס. ?פתאום, קול קרא: "אני אבוא איתך. אני אעקוב אחריך לאן שתלך"!! ?המלך הסתכל, למולו עמדה אישה כחושה ורזה, תוצאה של הזנחה ממושכת. אשתו הראשונה . ??בסבל רב אמר המלך: "עכשיו אני מבין שהייתי צריך לטפל בך טוב יותר כשהייתה לי ההזדמנות". לכולנו יש 4 נשים בחיינו: ?הרביעית - היא גופנו. לא משנה כמה זמן ומאמץ נשקיע בלעשות אותו יפה, הוא יעזוב אותנו כשנמות. ?השלישית- היא רכושנו,מעמדנו וכספנו. כשנמות כולם יעברו לאחרים. ?השנייה- היא המשפחה והחברים שלנו. לא משנה כמה הם היו שם בשבילנו, הכי רחוק שהם יישארו ? איתנו זה רק עד פתחו של הקבר. ? והראשונה - היא הנשמה שלנו. שתלך איתנו לכל מקום למרות שהזנחנו אותה לטובת מרדף אחר הכסף, הכוח ושאר הנאות העולם. חזקו וטפחו אותה, כיוון שהיא החלק היחיד שילך איתנו לכל מקום.

יפה מאוד ונכון ביותר אהבתי תודה.

מיכל, מקסים כל כך ונכון כל כך.... תודה, ושכולנו נשמור על כל הנשים שאנחנו... הגוף, הנפש, הרוח, והנשמה... יום מצויין, תמי.

שלום רב הבת לי טופלה ברספרידל וטיפולה שונה לזיפרקסה בשל רמת פרולקטין גבוהה. מאז התחלת הטיפול בזיפרקסה לא נבדקה רמת הפרולקטין. מתי במהלך החודש יש לבצע את בדיקת הפרולקטין. מה עושים במידה ויש עם ערכים גבוהים היכולים להופיע בכל התרופות ממשפחה זו? תודה מטילדה

מטילדה רמה גבוהה של פרולקטין אינה מזיקה, כך שאפשר לבצע את כל הדברים בסבלנות ואין מה למהר. אין לי תשובה מוכנה בשבילך אבל אפשר לחכות שלושה ארבעה חודשים ולחזור על הבדיקה. בכל אופן לפונקס היא התרופה שפועלת הכי פחות אם בכלל על הפרולקטין. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום,אני בת 27 ואני לוקחת בקביעות 60 מ"ג פלוטין -עקב הפרעת אכילה ומחשבות אובססיסיות לגבי משקל . לאחרונה עשיתי בדיקות דם הורמונים ויצא שהפרולקטין שלי ממש גבוה מעל ל800 , שאלתי מה עלי לעשות? ומה עלולה להיות הסיבה . אני לא בלחץ והמצב יציב כבר הרבה זמן (אני רק חושבת על זה שאם זה הרמה של הפרולקטין עם הכדורים אז מעניין מה הרמה בלי...) בכל מקרה האם עלי להראות את הבדיקות לפסיכאטרית?? והאם ידוע לך קשר על פלוטין ,חוסר סידן ופרולקטין ??(כי גם יש לי צפיפות עצם נמוכה (גבולית ממש ) אשמח לקבל תשובה.

לשני לא, איני מכיר קשר בין פלוטין ועליה בפרולקטין. דבר ראשון הייתי חוזר על הבדיקה, יתכן שהערכים יהיו תקינים והבעיה תפתר. במידה וגם התוצאה השניה גבוהה אז רופא המשפחה יבצע בירור ואחר כך בדיקה אצל נאורולוג. כל טוב דר' גיורא הידש

למה??? למה לפני 10 שנים בשנים שהיו צריכות להיות יפות וצעירות- אני הייתי בתוך בועה גדולה של סבל לא מובן ומפחיד? למה? למה בשנים שאחכ- חיי הסטודנטים, בזמן שהייתי צריכה להתבגר, להתפתח, לתפוס עצמאות ולהנות- הייתי עדיין בתוך אותה בועה ובהתמודדות קשה מנשוא על מנת לצלוח את הלימודים ולהסתיר את הקשיים הרבים (הבכי נעשה בעיקר בשירותים...), הסבל הגופני והנפשי שהיה עדיין לא מובן, אבל כבר היה לו שם, גם סבלתי וגם נתרחקתי מחברות (הן לא כ"כ הרגישו, אבל אני חשתי בהצגה), שעולמם לא היה עולמי. ועולמי היה סוד. למה? למה כשהתחלתי לעבוד- הקשיים הרגילים התגמדו מול הגוף ששוב בגד ובגדול, וההתמודדות שוב הייתה עם הגוף במקום עם המציאות. הפעם נשברתי ועברתי לתרופות. למה? למה בזמן שחברותי התפתחו, התחתנו, והביאו ילדים לעולם, אני הייתי צריכה לנדוד בין רופאים? לשבת בקופת חולים עם כל הזקנים? לשרוד יום ועוד יום ועוד יום? לסבול? למה? למה בזמן שאנשים מסביבי התגברו על קשיים, מחלות ואפילו סרטן, אני לא הצלחתי להתקדם לשום מקום, למרות שהייתי אצל כל המומחים מכל התחומים, ולמרות שאני חורקת שיניים וכ"כ מנסה וכ"כ רוצה להצליח, להנות, לחיות??? האם לא מגיעה לי להיות קצת צעירה לפני שהיום-יום הופך להיות מסע הישרדות? לפני שהגוף בוגד? לפני שאני תלויה בתרופות? שרעד כאבים וקשיים הם המציאות שלי? הזקנים- אולי מתנחמים על העבר, אבל אני- אני עדיין צעירה, אני צריכה לבנות עתיד! מה יהיה עם העתיד שלי? מה יהיה עם ההווה שלי? אלוקים, למה גזלת ממני את החיים???

חיבוק הידש

תודה!!!

כל כך נכון כל כך מזדהה כאילו אני כתבתי תהיי חזקה צריך ללמוד לחיות בשלום עים הבעיה .........

לד רציתי לדעת מה שיטת הטיפול הנל ומה היעילות שלה כל מה שידוע על השיטה הנל מכוון שהבן שלי מטופל אצל אדם שמטפל בשיטה הנל לאובססיביות חוסר ביטחון וכו בתודה מראש

לאודי איני מכיר ואני לא בטוח שמדובר בשיטה רפואית או פסיכולוגית כל טוב דר' גיורא הידש

אודי למיטב ידיעתי אכן לא מדובר בשיטה רפואית או פסיכולוגית, אלא שיטה רוחנית. אם אתה רוצה תכתוב לי למייל, אני יכולה לברר לך פרטים. תמי.

ד"ר הידש שלום, בעבר נטלתי ציפראמיל אשר עזר לי מאד בטיפול בדיכאון וחרדה. לאחר הפסקה של מס' שנים, חזרו החרדות, ולכן חזרתי לטיפול, הפעם עם רסיטל, שככל הידוע לי זהה לציפראמיל. אני נוטלת את הכדור מזה כחודשיים. עליתי בהדרגה במינון, ומזה 3 ימים לוקחת 2 כדורים של 20 מ"ג, ועדיין אין הטבה בסימפטומים. האם ייתכן שבכל זאת יש הבדל בין התרופות? האם כדאי להמשיך לקחת או לבקש להחליף ? תודה !

לשואלת לצערי אין תשובה חד משמעית לשאלתך. על הנייר ולפי משרד הבריאות מדובר על אותה התרופה למרות שעקרונית עלולים להיות הבדלים. הניסיון שלי עם רסיטל הוא די טוב כך אני חושב שמדובר בתרופה טובה. בעבר חשבנו שאם משהו הגיב פעם ראשונה לתרופה הוא יגיב היטב גם בפעם השניה, לצערנו הניסיון מלמד שאין זה נכון. כך שאחרי חודשיים אפשר לשקול את החלפת התרופה. כל טוב דר' גיורא הידש

בהמשך לשאלתי משלשום ולהערכתכם שלא מדובר בתופעת לוואי של תרופה, וכנראה שגם לא בטיקים, אלא בתופעה של חרדה. מרופאה להפרעות תנועה קיבלתי את האבחנה הבאה, האם תוכלו להתייחס בבקשה? יש לי כבר תור לזריקת בוטוקס, והייתי רוצה לקבל את דעתכם לפני שאני עושה את הצעד. זוהי האבחנה: .. מעבדת שינה שבוצעה בביתה עם ממצאים שמתאימים לחשד לתנועות בגוף בזמן ולפני שינה בתחום ה-PLM+RLS וחריקת שיניים. ... MRI תקין, אאג תקין. קיבלה קלונקס כשבועיים ללא שינוי משמעותי והפסיקה. בבדיקת תנועות של הראש רוטטוריות לימין עם TILT לימין ולשמאל, קושי לשבת לאורך זמן, כאב ומתח בצוואר, הפרטקופיה בולטת של הסטרנומסטוידים יותר משמאל. קיים URGE אופייני לטיקים בחלק מהתנועות. רעד פוסטורלי בידיים. DG: CEVICAL DYSTONYA - laterocollis to right + head tilt to left Suspect for dystonic tics of neck AND face. Tremor of hands, restlessness Sleep related movement disorder: RLS+PLM Mild extrapyramidal syndrome rt>lt Panic disorder m/p Short stature תודה רבה על העזרה, רחלי

לרחלי- טיקים היא בעיה נפוצה והיא נוטה להחמיר במצבי מתח וחרדה. בוטוקס נחשב לטיפול מקובל נגד טיקים כאשר הטיק מתמקד בשריר מסויים. יש לבצע את הזריקה כל 3 חודשים. הבעיה היחידה עם בוטוקס שהטיק יכול לעבור משריר אחד לשני. לדעתי אם מומחה להפרעות תנועה המליץ לך- תנסי ותחליטי על ההמשך עפ"י התוצאות. ממליץ לך לקרוא את הכתבה הבאה בנושא: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2875105,00.html בהצלחה

תודה רבה דור. בכתבה מוזכר שאכן "הטיקים עשוים להיות עלולים להופיע גם כתופעת לוואי לתרופות נוגדות דיכאון ול'ריטלין' " . אני חוששתל שזה מה שקרה לי, כי לפני התרופותלא סבלתי מזה, וזה התחיל קצת פחות משנה אחרי שהתחלתי עם התרופות, והחמיר עם הזמן. דרך אגב, הרופאה שמוזכרת בכתבה היא המומחית להפרעות תנועה שאצלה הייתי. אנסה, מקוה מאד מאד שיעזור... רחלי.

לד"ר הידש מצאתי לנכון להודות לך מאד,תמיד אנ מקבלת תשובות מפורטות ומאד מהירות אני מוכרחה לציין,תודה גדולה!! הגר

מצטרפת. תודה רבה לד"ר הידש וגם לדור! תודה על הנתינה והעזרה, אני מאד מעריכה את זה, ומאחלת לכם תמיד להיות בצד שיכול לתת, ולא בצד שצריך לקבל. (מאחלת גם לעצמי לעבור צד...)

אני כבר 3 שנים נעזרת בפורום הזה ואין לך מושג כמה אתה עוזר ותומך ואני מעדיפה את התשובות שלך על כל תשובה אחרת אפילו של הרופא האישי שלי תודה על הכול אני לגמריי משתתפת בדבריה של הגר אתה מקסים

מצטרפת לתודות, גם על המקומות בהם אתה מצנזר אותי ושומר עלי. תודה, תמי.

אני מתפלא שאת בוחרת להודות רק לד"ר הידש. להזכירך, מי שהמליץ לך על לוסטרל זה אני ולא הידש. http://my.doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=545545&t=545465

שלום ד"ר הידש אני נוטל דפלפט לדיכאון וחצי מ"ג ריספרדל כל יום. האם אפשר לשתות משקה אלכוהולי פעם ב.. כי האלכוהול מופרש מהגוף אחרי שלוש רבעי שעה בערך?

לחן אסור, ובטח לא עם דפלפט כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש, אני גבר בן 50 הסובל זה שנים רבות מדיכאון. ניסיתי תרופות שונות (אחת אפילו בעצתך בפורום זה שעזרה במשך יותר משנה) עם יעילות מוגבלת ותופעות לוואי בעיקר בתחום הפגיעה בתפקוד המיני. לאחרונה נתקלתי בפרסומת על טיפול ניסיוני בטסטוסטרון הנערך במרכז הרפואי ע"ש שיבא והמיועד לגברים הסובלים מדיכאון, מבעיות בתפקוד המיני ומתופעות לוואי של נוגדי דיכאון הפוגעים בתפקוד המיני. לכאורה, עושה רושם שאני מתאים לטיפול זה, אך רציתי קודם כל לקרוא את דעתך בנושא ובעיקר לאיזה תופעות לוואי לא רצויות או לאיזה סיכונים אפשריים ניתן לצפות מטיפול כזה? האם קיים חשש לנזק כלשהו לערמונית? עצבנות? תוקפנות? בתודה ובהערכה, גדי

לגדי מצטער אבל איני מכיר את המתווה של המחקר הזה, כך שתצטרך להתייעץ איתם ולקבל מהם הסבר מתאים לגבי מטרות ואופן המחקר. כל טוב דר' גיורא הידש

כשנכתב בהתוויה לתרופה שמומלץ לא לשתות אלכוהול האם הדבר נובע מכך שעלול להיווצר נזק בלתי הפיך לאחת ממערכות העצבים, הגוף, איבוד הכרה, פרכוסים או דבר מה נורא אחר, או שפשוט מדובר על כך שייווצר טשטוש, סחרחורת (שממילא נלווים לשתיית אלכוהול) ועל כן הנהיגה אסורה, ושבערב השתייה השפעת הציפרלקס תהיה אפקטיבית פחות?

לסיון אסור, איני חושב שנעשו מחקרים בנושא זה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ותודה מראש על העזרה. בשבועות האחרונים היתה לי בעיה מוזרה, וכששאלתי פסיכיאטר לגביה הוא ענה לי שזה תופעה של דיכאוןת אז רציתי לברר דעה שניה: אז ככהת זה ישמע קצת מוזר אבל אבדתי אל יכולת הויזואליזציה שלי, אני כבר לא מצליח לדמיין דברים, כאילו הם מול העיניים,כמו פעם, הכוונה היא לא שהיו לי הזיות והן עברו, אלא הדמיון שלי נפגע, יש מושג ממה זה או שזה מקרה לא מוכר?

שלום, אף פעם לא שמעתי תלונה כזו...., מעניין, בכל אופן איני יכול לקשר את הדברים להפרעה נפשית מסויימת, אבל הגיוני שדיכאון עלול לגרום לכך. כמובן שחייבות להיות תלונות נוספות וסמנים נוספים של דיכאון. כל טוב דר' גיורא הידש

האם יש הבדל גדול בין סימבלטה עם המינון הנמוך יותר לגבוה יותר? ונטלתי גם רמוטיב אבל זה לא עזר לי במצבי הלחץ שאליהם נחשפתי כל כך, ..בסך הכל כדור טוב אבל לא יודעת עד כמה עוזר בפוביה חברתית, אשמח למידע רב ככל האפשר על רמוטיב ועל סימבלטה 60 מ"ג.....תודה.

המינון היעיל של סימבלטה הוא 60 מ"ג ליום. קפסולות של 30 מ"ג מיועדות בעיקר להתחלה או סיום טיפול או כתוספת ל-60 מ"ג. המינון היעיל של רמוטיב הוא 500 מ"ג ליום (250X2) אבל רמוטיב יעיל רק במצבים קלים. גם לרמוטיב יש תופעות לוואי למרות שהוא טבעי. לגבי פוביה חברתית (SAD)- התרופות המקובלות לבעיה זאת הן סרוקסט, ציפרלקס ואפקסור XR. מכיוון שסימבלטה דומה לאפקסור XR ייתכן שהוא גם מתאים. רמוטיב פחות מתאים.

למיכל תודה לדור ואני מצטרף לדבריו. אין מחקרים אשר משווים את הרמוטיב והסימבלטה, איני חושב שיש צורך בכך ואני מקווה שהסיבלטה תתאים לך ותעשה את העבודה. כל טוב דר' גיורא הידש

תודה על תשובתך. לאחר שנכתב שהציפרלקס היא יותר טובה מהרסיטל כי היא יותר נקיה מבקשת אני לעבור לציפרלקס לאחר שימוש של יומיים בחצי כדור רסיטל, ז"א כדור אחד בסך הכל האם זה אפשרי? בנוסף כיצד להתחיל לקחת בבוקר או בערב , האם לאחר האוכל,והאם גם פה להתחיל עם חצי כדור ואחרי כמה זמן לעבור לכדור? תודה לך שוב כמו תמיד

ציפרלקס ורסיטל (ציפרמיל) הן אותה תרופה רק משווקות באריזות שונות. כלומר יש אולי הבדל ברמה הפרמקולוגית אך לא ברור אם זה מתבטא גם ברמה הקלינית, או עד כמה ההבדלים משמעותיים. כל המחקרים שהשוו בין השניים הם מחקרים מטעם היצרן ולא מחקרים בלתי תלויים ולכן זה בעייתי לטעון שאחת מהן עדיפה כאשר זה עדיין לא הוכח במחקר ע"י גורם בלתי תלוי. עניין אחר- מכיוון שהרסיטל הוא גנריקה אז הוא לעיתים פחות מועדף כי תרופות מקוריות (ציפרלקס) זוכות בד"כ לרמה יותר גבוהה של אמינות.

לאפרת אין בעיה לעבור לציפרלקס מחר בבוקר. מומלץ ליטול את התרופה בבוקר כיוון שהיא מעוררת ורצוי עם אוכל. פרט לכך אין הגבלות מיוחדות. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לד'ר הידש, אני נוטלת כדור ציפרלקס מזה שלוש שנים עם הפסקה שלא הועילה למצב ואף החמירה. כרגע אני נוטלת מעל חצי שנה ברצף ומרגישה טוב ואף זה עוזר לי לגיל המעבר שאני עוברת. הבעיה שלי היא שבתקופה האחרונה אני פחות מרוכזת פחות זוכרת ואף מידי פעם מבולבלת, מה שמפריע לי בחיים היום יומי שלי אני עובדת במשרה בכירה ועם אנשים . השאלה שלי האם אלו תופעות של הכדור ואם כן מה עלי לעשות. אודה לתשובתך אילנה

לאילנה לא סביר שתרופה שאת מכירה (והיא מכירה אותך...) תתחיל עם תופעות חדשות ולכן סביר להניח שאין קשר לתרופה. יתכן שמסיבה כלשהי ישנה החמרה במצב הנפשי. כל טוב דר' גיורא הידש

לדר' שלום רב, יש לי קרובת משפחה שבד"כ סובלת מחרדה ולחץ. שאלתי היא האם חרדה או לחץ יכולים להוביל לגוף לחולשה וחום? אודה אם אוכל לקבל תשובה בהקדם בתודה מראש טל,

לטל מצב נפשי עלול לגרום לכל תופעה גופנית ובודאי גם חום. אבל קודם כל הייתי בודק את המצב הגופני אצל רופא המשפחה. כל טוב דר' גיורא הידש

שמעתי שחליטה של כפית טבק אורגני בחצי כוס מים למשך שעתיים, ושתייתה חצי שעה לפני הארוחה או שעה אחריה, במשך חודשיים, יכולים לעזור מאוד במקרה של דיכאון. אודה על תשובה מהירה

לשירה אני לא שמעתי, אולי משהו אחר בפורום שמע? כל טוב דר' גיורא הידש

1) כאשר נוטלים מינון 100 מ"ג לוסטראל, האם נכון ליטול אחרי ארוחות 50 מ"ג בבוקר ו- 50 מ"ג בצהריים? הרופאה טוענת שהכדור מעורר? אכן שאני נוטל בערב אני מתעורר מוקדם. 2)מזה 4 חודשים שאני נוטל בערב קלונקס 0.5 מ"ג וירדתי ל 0.25 מ"ג (חצי כדור). במידה ואיני יכול להיגמל באופן מוחלט מהקלונקס האם כדאי לשקול עליה במינון הלוסטראל? כלומר האם יש קשר בין עליה במינון לוסטראל לגמילה קלה יותר של קלונקס. תודה לתשובות

לא מומלץ לעלות מעל 100 מ"ג ליום ללא סיבה מיוחדת. מינון יותר גבוה עשוי לייצר יותר תופעות לוואי ולא ברור מהודעתך אם יש כאלה. אם אין תופעות לוואי אפשר לעלות עד 200 מ"ג ליום. ניתן לקחת את כל המינון פעם ביום- בבוקר או בצהרים. התרופה מעוררת ולכן לא מומלץ לקחת בערב. ניתן להיגמל מקלונקס 0.5 מ"ג גם ללא תוספת במינון של הלוסטרל. אין בהכרח קשר בין השניים.

תודה לדור ואני מצטרף לדבריו כל טוב דר' גיורא הידש

דר' הידש שלום רב. אני בת 22 ואפשר לומר שכבר מגיל 15 התחלתי לסבול מדכאון סמוי אך לא פניתי לטיפול.גם אז עזבתי את הלימודים כי לא הצלחתי להתמיד ולהשקיע.זאת הייתה תקופה שהייתי מטיילת בארץ לבד או עם אנשים שפגשתי וישנה בכל מיני מקומות משינה על החוף עד לשינה אצל אנשים לא מוכרים.רוב האנשים איתם הסתובבתי היו לוקחים סמים אבל אני לא לקחתי חוץ מכמה פעמים שעישנתי גראס אבל זה עשה לי נורא רע אז הפסקתי.בכל אופן בגיל 17 בערך חזרתי הביתה והפסקתי לטייל.היה נורא קשה בבית,אבי סבל מדכאון עוד כשהייתי בת 9 ובשנים האחרונות נורא החמיר.הוא לא עבד.ככה מצאתי את עצמי בבית לא עושה כלום חוץ מלכתוב שירים ולנגן מידי פעם אך רוב הזמן לא עושה כמעט כלום.ניתקתי כל קשר חברתי שהיה לי והיה לי רק ידיד אחד שהיינו נפגשים מדי פעם.אך רוב הזמן הייתי לבד.בגיל 18 אבי נפטר והתחילו לי חרדות מאד קשות-הרגשתי שאני הולכת למות כל רגע,לבלוע את הלשון,דפיקות לב מהירות ופחדים.אז הלכתי למיון וקיבלתי אסיוול בתור sos.בכל אופן תמיד ניסיתי להראות שהכל בסדר אצלי למרות שממש לא היה לי בסדר בפנים.מאז,בשביל לקצר אגיד שסבלתי מסוג של דכאון מסויים,חרדות,חרדות חברתיות,סוג של היפוכונדריה,פחדים.השינה שלי הייתה סבירה חוץ מזה שהיו פעמים שישנתי יותר מידי.מבחינת תיאבון גם היה בסדר חוץ מתקופה שהייתי אוכלת הרבה ונורא שמנתי.מאז כבר הייתי באשפוזי-יום,פגישות עם פסיכיאטר,פסיכיאטר פרטי ובחצי שנה האחרונה גם פסיכולוג.ההפרעות שלי נעו בין-אישיות גבולית,אחר כך אשיות סכיזוטפלית+התקפי פאניקה+ocd,באשפוז של חודש בתל השומר קבעו כי יש לי-פרודרום אוף סכיזופרניה ואשיות סכיזוטפלית,אחר כך זה היה סכיזופרניה ובאשפוז האחרון שלי-שממנו השתחררתי אתמול האבחנה הייתה דיסטימיה והורידו לי שם את כל האנטי פסיכוטי וטענו שאין לי שום סכיזופרניה ושלא היה לי מעולם.כעתאני חייבת לומר שאני נורא מבולבלת,נוסף לבלבול שלי לגבי מצבי,כל פסיכיאטר טוען אחרת.אני פוחדת שאכן אני סובלת מסכיזופרניה או שאני בשלב פרה-פסיכוטי.מה שאני יודעת זה שמעולם לא היו לי הזיות,מחשבות שווא או כל סימן חיובי של סכיזופרניה חוץ מזה שלפני שנה היו פעמים שאנשים היו צוחקים וחשבתי שצוחקים עלי או מדברים עלי.אבל זה עבר.נטלתי ריספרדל במשך שנה במינון של 3 מ"ג והיה שיפור בחרדות,בזה שכל הזמן הייתי חושבת שאני הולכת להתעלף והיו לי סחרחורות-זה עבר,וגם עניין ההיפוכונדריה אפשר לומר שחלף.בתקופה של לפני הריספרדל הייתי נמצאת כמעט כל הזמן בבית יושבת מול המחשב או רואה טלויזיה ובקושי יוצאת ומדברת עם אנשים.בעברי ניסיתי סרוקסט עד למינון של 30 מ"ג אך לאחר 3 חודשים הופסק כי לא הרגשתי שיפור.לאחר מכן ציפרלקס שאיתו קרה לי דבר משונה ואשמח אם תגיד את דעתך-לאחר 3 ימים של התחלת טיפול בציפרלקס וריספרדל הרגשתי שאני מרגישה טוב,זה לא היה טוב במובן המאני אלא הרגשה טובה שחזרתי לעצמי אחרי כל כך הרבה שנים והרגשתי חיה-פתאום כל דבר קיבל משמעות-הרוח הייתה נעימה,השמש הייתה מלטפת וכו..מה שקרה זה שלאחר חצי שעה זה נעלם.האם מה שקרה זה היה מהכדורים?ואם כן איזה מהם-הריספרדל או הציפרלקס?מאז אני כל הזמן מקווה שיום אחד אחזור להרגשה הזאת-לחיים.כרגע אני נוטלת אפקסור במינון של כמעט 200 כבר חודש וחצי ויש שיפור רק בזה שהמועקה שהייתה לי בלב נעלמה אבל אני לא מרגישה עדיין טוב.אני לא כל כך נהנית מדברים,חרדות-אין לי כמעט,לפחות לא התקפי פאניקה,אבל יש לי חוסר מוטיבציה לעשות דברים כל מה שאני עושה כל היום זה לחפש חומר באינטרנט על מחלות נפש.אני מרגישה מנותקת מעצמי ומהסביבה אבל לא מבחינה של מנותקת מהמציאות.אני פשוט לא מרגישה בחיים.רציתי לדעת אם אפשר לדעת שמה שאני סובלת ממנו זה סימנים שליליים של סכיזופרניה או שזה בעצם סוג של דכאון שנמשך כבר הרבה זמן?אני כבר בלי אנטי פסיכוטי כמעט חודשיים ואני פוחדת שחס וחלילה לא יהיה לי התקף פסיכוטי-לא שהיה לי פעם.כמה זמן יכול להמשך השלב של לפני פסיכוזה?האם אפשר לקבוע שאם 3 תרופות אנטי דכאוניות לא עזרו אז תרופות אנטי דכאוניות לא עובדות עלי ?שכחתי לציין שגם סבלתי מסוג של בלבול לפני האנטי פסיכוטי שגם הוא די עבר.. מצטערת על אורך המכתב.. ומודה לך על תשובתך! בכבוד רב עדי.

לעדי- מינון של "כמעט" 200 מ"ג ליום של אפקסור לא אומר על כישלון בטיפול, כי המינון המלא של אפקסור הוא יותר גבוה. ניתן להגיע עד 375 מ"ג ליום. ולכן אני משער שעוד יעלו לך במינון. קבעו לך אבחנה אחרונה של דיסתימיה. אז מדוע לך להעסיק את עצמך, נראה שבאופן כפייתי, באבחנות ומחלות אחרות? צריך להתמקד במה שמפריע לך כיום ולטפל בזה. האפקסור היא תרופה מאד יעילה ולכן כדאי להתמיד.

לעדי אכן השאלה מורכבת והאבחנה המבדלת לא פשוטה. ישנו דימיון רב בין סמנים שליליים של סכיזופרניה או אישיות סכיזוטיפלית המתבטאת בסמנים שליליים ושל דיכאון. ובנוסף כדי להוסיף על הבלבול, יתכן ששני הדברים יופיעו ביחד, כלומר מי שסובל מאישיות סכיזוטיפלית עלול לסבול גם מדיכאון, ואפשר גם להוסיף לאבחנה המבדלת הפרעה סכיזואפקטיבית וכאן בלבלתי אותך לגמרי.... לכן ההמלצה היא לנסות להגיע לאבחנה מדוייקת ככול הניתן. אפשר לנסות ולבצע מבחנים פסיכודיאגנוסטיים אצל פסיכולוג קליני, רצוי פסיכולוג שאמין על אבחון, פסיכולוג אשר עובד בבית חולים פסיכיאטרי. ואחר כך לפנות לייעוץ וחוות דעת של רופא בכיר בארץ כדי לקבל את חוות דעתו לגבי אבחנה. לעתים לא תמיד יודעים את האבחנה הסופית ואז כפי שקרה מטפלים גם בנוגדי פסיכוזה וגם בנוגדי דיכאון, כמובן שאפשר להוסיף גם פסיכותרפיה שמאוד חשובה. כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש, שלום רב! 1. תודה על תשובתך מיום 7.7.06 2. התחלתי לקחת שני כדורים של אימיטרקס 50 מ"ג ביום בגלל החמרה בכאבי-הראש (אולי על רקע המנופאוזה – אני בת 54). זהו הכדור היחיד שמשתלב עם האלטרול , שאני לוקחת בקביעות (כל כדור אחר, שאני לוקחת במקביל לאלטרול, גורם לי להתכווצויות –מעין עוויתות לאורך הגוף – בזמן השינה). הרופא אמר, שטיפול יומיומי באימיטרקס עלול לגרום, שכאב-הראש יהיה קשה יותר לטיפול. כמו כן, האימיטרקס מעלה לי את לחץ-הדם ל- 156/95 (בדרך כלל הוא בסביבות 128/85). האם יש כדור נוגד-דיכאון (או למניעת כאב כרוני), שההרכב הכימי שלו דומה לאימיטרקס (אך לא ממשפחת הטריפטאנים) ושאוכל לקחת אותו בנוסף לאלטרול? (בימים שאין לי מיגרנה, יש לי דיכאון). בתודה ובהערכה – הנואשת

שלום, אין תרופה אשר פועלת במנגנון הדומה לאימיטרקס, בכל אופן תרופות כמו פרוזק וצימבלטה עשויות לשפר את מצב הרוח וגם להקל על כאב הראש. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום, רציתי לדעת האם יכול להיות ששימוש בגראס יפגע ברמת הכדוריות הלבנות בדם? מדובר באדם שמקבל תרופות אנטי-פסיכוטיות (לא לפונקס) ויש ירידה ברמת הכדוריות הלבנות שלו, לפיכך הפסיכיאטר מחליף בכל פעם את סוג הטיפול. אך מסתבר שמידי פעם הוא משתמש בגראס ולא מספר על כך לרופא. האם ייתכן שהירידה ברמת הכדוריות היא בהשפעת השימוש בגראס, או השילוב שלו עם התרופות?

כמעט כל התרופות האנטיפסיכוטיות יכולות לגרום לבעיה בתמונת הדם (דיכוי כדוריות דם לבנות). אין לזה קשר לגראס. גראס לא גורם לכך. מדובר בתופעת לוואי של התרופות. לפונקס הוא היחידי שגורם לכך בשכיחות יותר גבוהה (1% מהנוטלים). ניתן לנסות את הלפונקס. ייתכן שהוא לא יגרום אצלו לתופעת לוואי זאת.

לללי תודה לדור ואני מצטרף לדבריו. שבת שלום דר' גיורא הידש

בשנה האחרונה הייתי במצב של מתח מתמיד , חוסר ריכוז, ואי רגיעה,מזה שנה אני נמצא במצב כלכלי לא טוב, תמיד חשבתי שהתופעות הנ"ל תגובה למצבי הכלכלי והבעיות שאני נמצא בהם, המפתיע הוא שבימים האחרונים מצבי הכלכלי התחיל להשתפר והפתרון נראה באופק, אך לצערי המתח והאי שקט הפנימי התגברו. פניתי לפסיכיאטרית וקיבלתי מרשם של תרופה בשם "קסנאקס xr" התרופה עובדת יפה אני רגוע והראש שלי צלול , הבעיה שאני מרגיש חוסר אנרגיה כללי. בעבר הייתי בטיפול פסיכולוגי, הטיפול היה טוב והרגשתי שיפור רב, אך העלויות הגבוהות של הטיפול הפסיכולוגי הכניסו אותי ללחץ כספי באותם ימים המחשבות על מאיפה להשיג לפסיכולוג את הכסף העסיקו אותי יותר מאשר הטיפול עצמו. באותם ימים כבר הייתי חייב כסף לא רק לספקים, לבנק וכו' אלא גם לפסיכולוגית שלי. - כמה זמן אני אחיה על תרופות ? והאם יש דרכים אלטרנטיביות לטיפול במתח וחרדה חוץ מהטיפול התרופתי?

התרופה שאתה לוקח מאד ממכרת. ברפואה תרופות מסוג זה ממכרות בדומה לסמים ואולי יותר. למעשה הגמילה מקסנקס יותר קשה מגמילה מהירואין למרות שההתמכרות אליו איטית יחסית. בהחלט כדאי לחשוב על אלטרנטיבה טיפולית אחרת. תנסה פעילות ספורטיבית כלשהי. זה מאד עוזר להפגת מתחים.

לאוסי כמובן שהטיפולים הנפשיים הם בשיחות או בתרופות, כך שאתה מכיר את שתי האפשרויות. אפשר להעזר בדברים חיצוניים כמו ספורט ומזון בריא כפי שדור ציין. מתח וחרדה הם תמיד רגשות של האדם, לעתים הסיבה חיצונית כמו מצב כלכלי ולעתים הסיבה פנימית אבל התוצאה היא מתח וחרדה וההרגשה דומה ללא קשר לגורם. אפשר להתחיל בטיפול עם קסנקס, אבל בדרך כלל מומלצות תרופות מקבוצת נוגדי הדיכאון שהן אינן ממכרות. שבת שלום דר' גיורא הידש

לד"ר שלום רב! בהמלצתך עברתי מטיפול בפאקסט ורסיטל ללוסטראל עקב השמנה .כבר 5ימים אני נוטלת את הלוסטרל ואכן מרגישה ירידה משמעותית בתיאבון, האם זה יתכן שכבר ארגיש בשינוי (עלי לציין שאני בטיפול של שנה בפאקסט וחודש רסיטל-ולפני 5 ימים עברתי ללוסטרל) ואם תוכל להסביר לי מדוע הלוסטרל גורמת פחות לתאבון, אם מדובר באותה מולקולה ואותה קבוצת תרופות. תודה הגר

להגר כנראה שהרסיטל כבר יצאה מהגוף. אין מדובר על אותה מולקולה, אלא על מולקולות שונות המשפיעות במנגנון דומה. בכל אופן יש הבדל בין המולקולות וישנן מספר תרופות אשר משפיעות באופן מועט על חומרים נוספים פרט לסרוטונין, וכמובן יש גם את התגובה האישית לכל תרופה. למזלך הלוסטרל תעשה את ההשפעה החיובית ללא תופעות לוואי. שבת שלום דר' גיורא הידש

האם המרפאה באיכילוב יותר איכותית מהמרפאה בגהה? לאיזה מרפאה כדאי לי לפנות?

לרונית איני מכיר מספיק טוב את המרפאות שציינת, בכל אופן אני מקווה שתפגשי עם רופא "טוב". שבת שלום דר' גיורא הידש

רציתי גם לדעת אם סרוקואל יכול להעביר חרדה

כל תרופה אנטיפסיכוטית, כולל הסרוקוול, במינון נמוך יכולה להינתן כטיפול אנטיחרדתי שאיננו ממכר.

ליעקוב תודה לדור, למרות שהסרוקוול אינה תרופה לטיפול בחרדות, היא עשויה לעזור כנגד חרדה בהשפעה עקיפה, והחרדה תיחלש או תחלוף . שבת שלום דר' גיורא הידש

ראומה ותמי יקרות, שמחתי על תשובתכם. נכון והבחנתי בסימנים המקדימים וגם בשיחה משותפות עם הפסיכיאטרית שלו נאמרו לי אותם דברים, יחד עם זאת אני מודעת שנשארות צלקות בכל התקף.(אין לי מושג מה ההשלכות למקרה הבא) האמת היא שאני מפחדת מאד מהשנות המקרה ולפעמים חוששת לחיי, למרות שלא הייתי מאויימת באותה סיטואציה אלא רק גידופים ותהפרצויות זעם, אינני יודעת אם הפעם הבאה תהיה יותר דרמטית. חברי מאד אוהב אותי - אין לי כל ספק בכך, עברנו את גיל ה - 50. אין לי מושג למה אני מתעניינת בפורום, לא חושבת שיהיה לי האומץ לחזור לחיות איתו תחת קורת גג אחת הוא מודע לכך ומקבל את הביקורים הקצרים שלי אצלו כ"זה מה יש כרגע". הוא שמח על המודעות שלי לנושא, מסרב בתוקף לקבל תרופות, אלא רק כדורי שינה, ממעט לאכול, והכל באיטיות, עד מתי יימשך הדיכאון (3 חודשים)????? אשמח להתקשר אליך תמימי - תודה