פורום פסיכיאטריה
שלום ד"ר, האם יתכן מצב בו תהיה תועלת טובה יותר משימוש בטופרניל כנוגד חרדה מאשר התוצאות משימוש באלטרולט.? אמנם ע"פ מה שמוצג באינדקס תרופות מודגש כי הטופרניל מעוררת יותר, אך מנגד התרופה מוצעת שם כנוגד חרדה שלא כמו האלטרולט. שאלת אגב נוספת היא איזה מהן וותיקה יותר? תודה.
טופרניל יותר ישנה (למעשה הכי ישנה בקבוצה זאת), משפיעה בעיקר על הנוראדרנלין ואיננה מתאימה לסובלים מחרדה. תרופה דומה לאלטרול היא ג'ילקס (יותר מרגיעה). בכל הטריציקלים המינון הטיפולי המינימלי הוא 75 מ"ג ליום.
לירון תודה לדור, עקרונית הטופרניל מעוררת יותר אבל לכל אדם עשויה להיות תגובה שונה. כמו כן האלטרולט הוא במינון נמוך, כדאי להשוות את הטופרניל לאלטרול. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום הרופא שינה לי את התרופה מאפקסור XR 75 לתרופה רמוטיב. את האפקסור נטלתי מזה שנתיים וסבלתי מאוד מתופעות לוואי הקשורות בעיקר לבחילות ועייפות. הרופא אמר לי ליטול במשך מספר ימים את האפקסור יום כן יום לא ואז להתחיל עם הרמוטיב. האם זהו לא מעבר חד מדי שעלול להביא לתופעות גמילה קשות? האם ניתן להתחיל את הטיפול ברמוטיב במקביל לגמילה איטית יותר של האפקסור עד כדי הפסקתו המוחלטת של האפקסור? בתודה,אייל
ניתן לרדת באפקסור בדרך שהציע הרופא שלך ואם לא הולך אז בדרך יותר איטית. דרך יותר איטית- ע"י פתיחת הקפסולה, הוצאה של 50% מהגרגירים וסגירת הקפסולה שוב, או ע"י כדורי וונלה במינון של 37.5 מ"ג בחלוקה לפעמיים ביום (18.75X2) וכל זה לתקופה של עד שלושה שבועות. לגבי הרמוטיב. רצוי להתחיל איתו רק אחרי גמילה מוחלטת מהאפקסור. קיימת אפשרות להתחיל עם הרמוטיב במקביל לגמילה מהאפקסור אך זה פחות מומלץ.
לאייל תודה לדור, איני צופה קשיים במעבר בין אפקסור לרמוטיב, כך שלדעתי אין בעיה לעבור מיום אחד לשני. בכל זאת זהירות אינה מזיקה ואפשר לעשות זאת בהדרגה בקצב המתאים לך ואין מה למהר. אני צופה שלא יהיו סמני "גמילה" מהאפקסור ומקווה שלא יהיו תופעות לוואי מהרמוטיב. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום רב, אני נוטלת רסיטל מזה כ- חודש ו-3 שבועות. עליתי במינון באופן הדרגתי, וכעת אני עומדת על כדור וחצי של 20 מ"ג ליום. החרדות עדיין לא נעלמו. האם להמשיך ולעלות במינון ? מתי ניתן להסיק שהכדור לא "עובד" עבורי? תודה.
לשואלת אפשר "להגיד שהכדור לא עובד אצלך" אחרי שישה שבועות של 20 מג', אבל זאת אם אין שום שיפור. בדרך כלל השיפור מתחיל אחרי כשלושה שבועות וממשיך עד לשלושה חודשים. כלומר רק אחרי שלושה חודשים מקבלים את ההשפעה המלאה של התרופה. אם יש שיפור אז כדאי עוד לחכות ולראות את מלוא ההשפעה. כל טוב דר' גיורא הידש
לד"ר הידש שלום רב, אני בן 24 ורופא המשפחה אמר לי, לאחר שראה תוצאות בדיקת דם שגרתית, שיש אצלי תת פעילות של בלוטת התריס. אני לוקח ריספרדל 5 מ"ג ליום כבר 7 שנים ומאובחן כחולה סכיזופרניה. האם תת הפעילות קשורה לתרופה שאני נוטל? תודה מראש.
לדודו תת פעילות היא בעיה שכיחה ורספרידל אינו גורם ואינו פוגע בבלוטת התריס. כנראה שאלו שני דברים שאינם קשורים זה לזה. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום ד"ר הנני מטופל ע"י רסיטל מזה ארבעה חודשים עקב התקפי חרדה. זאת לאחר הפוגה של שנתיים שלא נטלתי שום תרופה (לפני כן נטלתי פרוזאק במשך 7 שנים). הרסיטל אמנם עוזר, אך לעיתים קרובות הנני נזקק לקלונקס, במיוחד במצבים בהם אני נחשף למתח וללחץ. כרגע אני נמצא בתקופת בחינות באוניברסיטה ולפני בחינה אני נוהג ליטול כדור קלונקס אחד של 0.5 מ"ג. לצערי אני עדיין שרוי בחרדה ומרגיש צורך עז לצאת לשירותים לצורך מתן שתן. שאלתי היא האם לדעתך עליי לקחת שני כדורים של קלונקס של 0.5 מ"ג. האם זה יכול לעזור לדעתך? לתשובתך אודה.
הי עידן, קודם כל בהצלחה בבחינות. תראה, נראה שהנכון לעשות הוא לקחת איתך בכיס כדור הרגעה לכל מיקרה......... אבל........ בעצם זו לא התמודדות נכונה כי בעצם דרך הדלת האחורית אתה לא מתמודד עם הבעיה עצמה בכך שאת אומר לעצמך שאם יקרה משהו יש לי כדור בכיס או אני לוקח כדור. העניין הוא שצריך לעלות על הבעיה ולרדת לעומקה כדי להבין מה גורם לך לבעיה ולא איך להתמודד עם תסמינים. הדבר משול לחולה שמגיע עם חום גבוה לחדר מיון. יש אפשרות לתת לו אקמול ולשלוח אותו הביתה וכל פעם שעולה החום לקחת אקמול ויש אפשרות לאשפז אותו ולעשות בירור מיקיף לסיבת החום ולטפל בסיבה. נכון שבעת התקף החרדה זה לא קל להתמודד ללא הכדור ואולי אם זה חד פעמי כן צריך להיעזר בכדור הרגעה אך לא להפוך את זה להרגל אריאל
לעידן תודה לאריאל, הקלונקס בהחלט עשוי להיות פתרון זמני, פתרון קבוע יותר אפשר בשיחות-פסיכותרפיה או לשקול עם הרופא את החלפת הרסיטל ש"אינו עושה את כל העבודה". בהצלחה בבחינות הידש
שלום רב, האם תוכל לתת לי יותר פרטים על התרופה אלטרול, מהם תופעות הלוואי? מדוע היא הכי קרובה ל GILEX. תודה מראש
לאביבית- אלטרול וג'ילקס הן שתי תרופות מקבוצת הטריציקלים ושתיהן עלולות להגביר תיאבון. הן תרופות דומות מהבחינה הזאת שיש להן השפעה מרגיעה בנוסף להשפעה נוגדת דיכאון. אם קיימת אצלך בעיה של עליה במשקל אפשר לנסות טרזודיל 100 מ"ג במקום ג'ילקס 75 מ"ג. הטרזודיל היא תרופה נגד דיכאון מאד מרדימה ובד"כ לא משפיעה על המשקל.
לאביבית תודה לדור, בכל אופן לא כל תופעת לוואי מופיעה אצל כל מי שנוטל את התרופה, כך שיתכן שלא תסבלי מעליה במשקל עם האלטרול או הגילקס, כל טוב דר' גיורא הידש
האם קסנקס XR או אחת מהתרופות נגד חרדה מכילות את הקורטיזון או נגזרות שלה?
היי זו אריאל שאני מכיר? טוב לראות אותך כאן, מה שלומך? הידש
לאבוקסיס קסנקס אינה מכילה קורטיזון ואפשר ליטול אותה יחד עם קורטיזון. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום רב, ראשית תודה רבה על תשובתך המהירה. אני לקחתי 75 מ"ג ולא יותר. שמעתי שיותר יכול לגרום לאיזו בעיה בלב אשמח אם תספר לי יותר. מדוע סימן השאלה לגבי תופעות הלוואי? התופעה היחידה שהזכרתי היא השמנה. שוב תודה מראש.
ניתן לעלות עם ג'ילקס עד 150 מ"ג ביום ללא חשש ואף יותר (המקסימום זה 250 מ"ג ליום). תלוי בגיל שלך ומצב בריאותי-גופני. אם קיימת אצלך בעיה של עליה במשקל אפשר לנסות טרזודיל 100 מ"ג במקום ג'ילקס 75 מ"ג. הטרזודיל היא תרופה נגד דיכאון מאד מרדימה ובד"כ לא משפיעה על המשקל.
לאביבית חבל שלא המשכת את השירשור של שאלתך הראשונה, איבדתי את הרצף ואיני זוכר את שאלתך הראשונה כל טוב דר' גיורא הידש
שלום, בתי בת 17.5 מטופלת בציפרלקס במשך 11 יום, ביום שבת קיבלה התקף חרדה המלווה ברעידות ויובש בפה. נתתי לה 1/2 כדור של אלפרוקס, והיא התעקשה ללכת לבית החולים כי הרגישה שהפה יבש והיא מיובשת - עלי לציין שזו הפעם הראשונה שחשה תופעה זו, זה הלחיץ אותה מאוד. בבית החולים קיבלה נוזלים וזריקת מודן. ביום א' הרגישה מאוד חלשה וכאבים ברגליים. לאחר שיחה בטלפון עם הפסיכיאטרית הומלץ לעלות לה את המינון ל- 2 כדורים. השאלות הן לגבי התופעות (יובש בפה ורגליים חלשות) למה הן אופייניות? הן קשורות ללקיחת הכדור,לזריקה או להתקף החרדה. בתי הורידה במשך שבועיים ממשקלה (מטבעה רזה). המינון החדש לא יעשה אותה יותר חלשה? בתודה, אמא מודאגת
לאור הציפרלקס לא גורם ליובש בפה ולא להתייבשות, אם היא קיבלה נוזלים אז יתכן שהיא התייבשה כיוון שלא שתתה. לעתים בתחילת הטיפול הציפרלקס עלול לגרום למעט בחילות ואז התיאבון יורד ובזמן הזה חייבים להקפיד על אכילה ושתיה, אחרי כשבועיים התופעה הזו חולפת. כמובן שהציפרלקס רק מתחיל את השפעתו כך שיתכן שהיה גם התקף של חרדה. אין ברירה אלא להמתין ולחכות להשפעה המטיבה של הציפרלקס. כל טוב דר' גיורא הידש
כיצד עלי לשים חצי כדור שינה מתחת ללשון? סתם לשים ולחכות שימס?
ליפתח כן, הכדור נספג בכלי הדם הרבים שמתחת ללשון. לילה טוב דר' גיורא הידש
תלוי איזה כדור שינה. זודורם ונוקטורנו לא ימסו לך בפה בשום מקרה וצריך לשתות עם מים. עם נוקטורנו אפילו יש חומר בכדור שמייצר טעם רע בפה כדי למנוע אביוז. זה אפשרי רק עם בנזודיאזפינים (בונדורמין, ואליום וכו') ע"י מציצה של הכדור מתחת ללשון.
דר' הידש שלום, אניאם חד-הורית וגרושה מזה ארבע וחצי שנים .יש לי שני ילדים :בתי בת השש וחצי ובני בן התשע וחצי . כבר בתחילת הגירושין הבחנתי כי בני מופנם מאוד, לא מחויך מספיק נוטה לעצבנות ולדכאונות לא מוסברים. לפני מספר חודשים אביו, הגרוש שלי נישא בשנית ומאז מצבו של בני הלך והדרדר. כעסיו הפכו להיות אגרסיביים כלפיי הסובבים אותו ומלווים בצעקות ובאלימות.מידי יום בבית הספר הוא היה חוזר ללא המטלות ועם המון כעסים וסיפורים על כך שהיכו אותו. בני מטופל אצל פסיכולוגית מידי שבוע קרוב לארבעה וחצי חודשים. השינויים שחלים אצל בני הם לטווח קצר מאוד ואז הוא חוזר לכעסיו ,לאלימות לשקט שלו שנראה כי אינו נמצא בסביבה.אין בו שמחת חיים או חיוכים הנפוצים בקרב בני גילו והדבר היחיד המעסיק אותו הוא הכדורגל. לעיתים אני נוהגת איתו בקשיחות אך לרוב דרך חיבוקים, עידודים והמון שיחות שברובן אני מקבלת רק נדנוד לאישור או לשלילה, הסובבים אותי חושבים כי הטיפול הפסיכולוגי אינו מספיק וכי כנראה דרוש ערוב של גורם נוסף או במקום- פסיכיאטר. אני מוכרחה לציין כי עצם המילה גורמת לי לרעד אך אשמח לקבל את דעתך שכן בני עומד לנגד עיניי, תודה, עופרי
לעופרי איני פסיכיאטר ילדים אבל אנסה לעזור. קודם כל הייתי מתייעץ עם הפסיכולוג בדיוק בשאלה הזו: האם הטיפול שהבן מקבל מספיק ומדוע אין שיפור מספיק במצבו. חבל שאת נרתעת מפסיכיאטר, אם הוא יכול לעזור לבן אז כדאי לשמוע אותו, כלומר להגיע לאבחון להכיר את הפסיכיאטר ואחר כך לשקול מה עושים. עצם האבחון אצל פסיכיאטר עדיין לא מחייב להתחיל בתרופות וכך הלאה. אולי הפסיכיאטר יראה כיוון נוסף שאפשר לעזור לבן? כל טוב דר' גיורא הידש
ללא ספק הילד חייב להיבדק ע"י פסיכיאטר ומהר, כתוספת לטיפול הפסיכולוגי ולא במקום. כל עיכוב שלך בנושא את גורמת לילד נזק מיותר (שכבר נגרם). לתשומת ליבך, במצבים מסויימים ניתן לכפות עליך להביא את הילד לבדיקה אצל פסיכיאטר. בעיותיו של הילד, עפ"י התיאור שמסרת כאן, מורכבות מדי בשביל פסיכולוג כמטפל יחידי.
ערב טוב ושבוע טוב, התלבטתי רבות אם לפנות אלייך ולכתוב לך היום אבל מסתבר שהדבר בוער בעצמותי ולא מניח לי. אני משתתפת ותיקה בפורום זה וגם בשני שלצערי לא פעיל. הפעם אני מרגישה טוב להסתתר מאחורי שם בדוי ולא בכינוי שלי. לפני כמה חודשים תמימי העלתה את הדילמות בקשר לשיתוף הממונים עליה במניה-דיפרסיה שהיא חולה בה וצרם לי בזמנו שייעצת לה לא לעשות כן מחשש שתיפגע. התפתח דיון נרחב שבו המשתתפים רובם ככולם התקיפו את תמימי על מה שקראו "השקר הגס" ועל החטא למטופלים. גם אני הייתי במקטרגים והגישה שלך הכאיבה לי בתור מטופלת שנפגעה מטיפול רשלני. מאז מיעטתי להכנס לפורום אך לאחרונה אני מעיינת הרבה וכותבת מעט. תמימי שיתפה בחשיפה שלה ושוב כתבת לה שאתה דואג לה. לה? לה ולא למטופליה? דר' הידאש היקר כיצד ייתכן שאינך מבין שמטפלים חייבים להיות לעילא ולעילא? איני אומרת שאין לכם הזכות להיות נתונים למצבי רוח ככולנו, מושפעים מארועי היום-יום, מענייני משפחה, אך האם לעבור מסלול לימודים והסמכה שלם תוך רמאות ושקר גם הם המודל שלך למטפל טוב? גם אני בעבודתי עברתי ועדה רפואית, היעלה על הדעת שהייתי לוקחת על עצמי את האחריות להסתיר אישפוז קצר בשל הפרעת אכילה? נכון שאמירת האמת הקשתה עלי, נכון שנזקקתי לחוות דעת של מומחים ולעיכוב של ארבעה חודשים בהסמכה. אך האטם יש מחיר ליושר הפנימי? האם בעינייך מצבה המתדרדר של תמימי מאפשר לה לטפל בילדים חסרי יכולת אבחנה ותלויים בה? האם נפשם הרכה תעמוד בהטפות המשיחיות שלה? האם ילד המגיע לטיפול ללא השגחת הורים יודע ומודע בידי מי הוא מוסר את נפש ילדו? האם מישהו במשרד הבריאות יודע שהיא מטיפה מעל גבי פורום ציבורי להפסקת נטילת תרופות מאזנות? האם התמיכה שלך בה ללא עוררין אינה מנוגדת לאמנת הרופאים "ראשית אל תגרום נזק"? במשך חודשים הודעותיה נכתבות יומם ולילה בפורום שלך, בשעות מאוחרות בלילה ובשעות מוקדמות בבוקר, בהפרשים של שלוש שעות. בעיני הבלתי מקצועית (עדיין) הבחנתי במאניה ההולכת ומשתלטת עליה. הייתכן שרק אני ראיתי זאת? האם כל שנות נסיונך לא הביאו אותך לומר דברים אחרים פרט לעמידה לימינה כאשר הודיעה בריש גלי שהיא משקרת לוועדה הרפואית? הכן אחריותכם כלפי המטופלים? או שמא הם כלי בידיכם למען הקידום המקצועי גרידא? האם באמת ייטב לנפש רכה שהמטפלת שלו תפנה אותו לשמוע מסרים סמויים המשודרים אליו בערוץ הופ? להערכתי הודעה זו לא תפורסם למרות שאשמח לדון בנושא ולשמוע חוודת דעת ממשתתפים אחרים. אך גם אם תבחר לצנזר אדע כי אני לא שתקתי. בהערכה ורדית
לורדית שאלתך מאוד במקום וטוב שהעלאת אותה. אני בהחלט יכול להבין את עמדתך ולעמדתך יש הגיון פנימי שאפשר להבין אותו. הגישה שלי בפורום שונה משלך, אני משתדל לעזור לאנשים ולא לייצג את המערכת, כלומר החובה שלי היא כלפי הפונה ולא ממקום של שיפוטיות ואיני מייצג את הממסד. כך גם אנשים שפונים בקשר לדברים שהם עושים בוועדות השונות של ב. לאומי או משרד הביטחון, איני שפוטי לגביהם ואני משתדל לעזור להם. כמובן שאיני מעודד לשקר או "לסדר" את המערכת, וכך נהגתי גם עם תמי. אבל טוב שאת מציגה היבט אחר של הדברים שגם הוא קיים וגם הוא חשוב. כל טוב דר' גיורא הידש
לא מדוייק. תמי אמנם לא דייקה באינפורמציה שהיא מסרה בהליך ההרשמה בפנקס הפסיכולוגים, אך המרצים באוניברסיטה שהדריכו אותה ידעו על מצבה הנפשי וגם הממונים עליה בתחנה הציבורית שבה היא עובדת. אם מישהו חושב שהיא לא מתאימה להיות פסיכולוגית קלינית אז הוא לא צריך את ד"ר הידש לעניין זה. תמימי איננה מטופלת של ד"ר הידש ולכן לא חלה עליו חובה חוקית לדווח עליה. אם היא היתה מטופלת שלו אז זה היה סיפור אחר לגמרי.
גם אנו אוהבים אותך. את מיוחדת במינה
אבנר, טוב שבאת אלינו לפסיכיאטריה. רציתי לשתף אתכם בשיר שכתבה אחותי, לפני הרבה שנים,ומשקף איך שאני מרגישה: לפעמים כשהמצב לא כך כך טוב אני נעלמת לי, ולא אל הרחוב נעלמת הכי רחוק שרק אפשר הולכת אלי וכשהשקט מגביר בי את החושים אני נעלמת לתוך המסדרונות החשוכים הכי עמוק, רחוק שרק אפשר הולכת אלי. אני הולכת לאיבוד בתוך המחשבות הולכת לאיבוד ואז כבר לא איכפת לי אם לא אמצא את הדרך בחזרה לשם, לשם... אני יודעת שאמשיך להיות עם עצמי, לבד, לבד וללכת לאיבוד בתוך המחשבות... תמי.
תמימי נשמה שרוצה שבעולם תיהייה המון אהבה. שזו דרך טובה לעזרה.שאני בנישמתי מסכים איתה. גם שהמצב טוב. טוב וכידי ללכת רחוק.ולבדוק. כדי לנסות כמה שאפשר לשמור שהמצב ישאר טוב. המון טוב לך
שלום רב, כחולה ב OCD והיפוכונדריה חריפה כבר כמה שנים, רציתי לדעת מה הם הרקע והגורמים להפרעות קשות לטיפול אלו על פי המחקרים העדכניים ביותר. וכן מעבר לכדורים ולשיחות, היפנוזה ועזרה עצמית מה ניתן לעשות כדי לגמור עם הדבר הזה? (שוקים חשמליים, טיפול במגנט או בקוצב מוח) אין לי יותר כח, מתפרק עוד שניה. רב תודות.
לרני לצערי איני מכיר טיפול חדשני יותר, אבל אם הטיפולים לא עזרו אולי כדאי לשקול טיפול אינטנסיבי יותר במסגרת אשפוז יום? כל טוב דר' גיורא הידש
מה בדיוק עושים באשפוז יום???
שלום רב, אני לוקחת תרופה בשם ג'ליס כ- 8 חודשים. הסיבה חרדה ודיכאון קל, + חוסר שקט ברגליים וקשיים בהירדמות. התרופה עזרה. שאלתי היא: אני עליתי די הרבה במשקל וכתוצאה מכך הפסקתי את התרופה, כל התופעות חזרו. האם באמת התרופה גורמץ להשמנה? האם החומר שנמצא בקפסולה הוא הגורם? האם יש תרופה דומה שמרגיעה את הגוף מהדור הישן מאפשרת שינה טובה ואינה גורמת להשמנה? כל התרופות מהדור החדש גרועות לי מאוד. אני נעזרת בלוריוון כדי להריגע וזה גורם להתמכרות וגם לא ממש עוזר. תודה מראש על תשובה.
השם הנכון הוא ג'ילקס. איזה מינון של ג'ילקס את לוקחת?, האמנם אין לך תופעות לוואי? התרופה לא גורמת במישרין לעליה במשקל. בשביל לעלות במשקל צריך לאכול... בשביל לרדת במשקל תצטרכי לאכול פחות ו/או לעשות ספורט. המלצה על תרופה חלופית תלויה בהרבה פרמטרים, כמו איזה טיפולים קיבלת לפני ג'ילקס ומדוע הופסקו. התרופה שהכי דומה לג'ילקס היא האלטרול (נידון בפורום זה יחסית הרבה).
לאביבית תודה לדור, יתכן שהעליה במשקל היא מעליה בתיאבון שהתרופה גרמה לכך. חבל שהפסקת את הטיפול, עדיף היה להתייעץ עם הרופא המטפל על דיאטה או החלפה לתרופה אחרת שתתאים לך. כל טוב דר' גיורא הידש
שאלת אותי איזה תרופה אחי לקח לפני שקיבל את הפרוקסטין. ובכן שאלתי אותו והתרופה היתה "רסיטל". האם יש הבדל בין שתי התרופות כי עכשיו הוא מרגיש הרבה יותר טוב עם הפרוקסטין. ומדוע הרסיטל לא תרופה שעוזרת... בתודה דבי.
גם הרסיטל (ציטלופרם) היא מסוג SSRI בדומה לסרוקסט (פרוקסטין) ופרוזק.
לדבי שתי התרופות שייכות לאותה המשפחה ופועלות באותו המנגנון, אבל בכל זאת מדובר על שתי מולקולות שונות. לכן ישנם אנשים שמגיבים לתרופה אחת ולא לשניה ולהיפך, שתי התרופות טובות באותה המידה, אבל תמיד צריך להתאים את התרופה לאדם המסויים שמקבל את הטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש
אני נוטלת כבר שבועים כדורים של רסיטל במינון של שתים וחצי כדורים ליום ועוד ויאפלקס במינון של 150 מ"ל ליום עד עכשיו נטלתי רק כדור וחצי רסיטל שלא ממש הועיל הפסיכיאטר שואל אותי אם יש שינוי אבל אני לא יודעת לאיזה שינוי עלי לצפות? לבכות אני עדין בוכה לאכול אני עדין לא אוכל לישון אני ישנה עדין המון ואפילו יותר בקיצור בדיכאון עדין לאיזה שינוי אני אמורה לצפות? תוך כמה זמן? ונניח שיש שינוי זה מינון גבוה מאד לא? האם מקובל להיות עם מינון כל כך גבוה? לאיזה תקופה? כמו כן דובר לפני שהעלו לי את המינון על טיפול בניזעי חשמל רציתי לדעת האם הטיפול גורם לכך שאני נפטרת לתמיד מהדיכאון ומהתרופות? או שזה רק זמני? אודה לך אם אקבל תשובות מפורטות
לחנית אכן מדובר במינונים גבוהים וכנראה בגלל שהמצב מאוד לא טוב, בלהרגיש טוב הכוונה היא שתחזרי להרגשה הרגילה שלך בלי דיכאון. מינונים גבוהים כאלו אינם מקובלים ואכן נראה שהכוונה היא בכל זאת לעשות ניסיון כזה כדי להמנע מניזעי חשמל. נזעי חשמל מוציאים מהדיכאון והם טיפול יעיל נגד דיכאון אבל הם לא טיפול מונע. כך שכאשר תרגישי טוב והדיכאון יחלוף תצטרכי ליטול תרופות כדי למנוע חזרה של הדיכאון. עדיין אין שום טיפול שהוא מבריא לחלוטין ומבטיח שדיכאון לא יחזור. כל טוב דר' גיורא הידש
כתבתי לך על תרופה שאחי קיבל נגד דכאון והוא אמר לי בטלפון "פרוגסטין" ואולי לא איית לי טוב את שמה. כנראה שזה פלואוקסטין או פארוקסטין. שאלתי האם 2 תרופות אלו הם ממשפחת הפרוזק ומה עדיף פרוזק או שהם. בתודה דבי.
תרופה אחרת מפרוזק=פלואוקסטין. שניהם SSRI. אין כאן עניין של מה עדיף, אלא עניין של התאמה אישית. מה שטוב ועדיף בשבילך עשוי להיות אסון בשביל מישהו אחר.
תודה לדור הידש
בפגישה עם הפסיכאטר הוא אמר לי שעבר על מחקרים עבורי , ומצא שטומפאס שניא לחולי אפילפסיה , יכולה לעזור לאו.סי.די חריף - רציתי לשאול אם שמעת על כך? האם הפסקנ בה יכולה לגרום לאפילפסיה? 3.שמעתי שיש תרופה חדשה טריפולין שנחקרת בנוגע לאן,סי,די ,ידוע ל בתודה מראש
לחירות יש הגיון תיאורטי בשימוש בטופמקס אבל אני לא מכיר את המחקרים הללו. אומנם התרופה באה מהנוירולוגיה אבל היא כבר נמצאת בשימוש נרחב בפסיכיאטריה כך שאפשר להניח בצד את הקשרים לנאורלוגיה, הם לא רלוונטיים בשבילך. כל טוב דר' גיורא הידש
הכי מבאס זה המבטים של המבוכה שאחרי, כשנפגשים עם אלה שלא יכולים להתקרב לחריג. אנשים שהכירו אותי, ואפילו ידעו את הסיפור באופן אישי, אבל כל כך מתקשים להכיל את החשיפה הגדולה שעברה עלי בסופשבוע. כל כך מעייפים המטפלים. והמטופלים הם כמו מעיין מים חיים לנפש ולנשמה. הייתי היום בגן אוטיסטי. אני מתחילה לעבוד איתם, עם האנרגיות הטהורות והמחבקות האלה. הם טובים לי יותר מכל המילים המכאיבות. הערב בעלי לוקח אותי לראות את הפסיכיאטרית. מה זה לא בא לי. תרופות אני לא חוזרת לקחת. איזה בעסה להיות המשוגעת של העולם. תמי.
תמי לא הייתי זמינה למחשב בסוף השבוע לא יודעת מה היה וגם לא משנה העיקר שעכשו יותר טוב אל תהיי נחרצת בבקשה בבקשה עם התרופות תזכרי את השתיים החמודות שלך את הבעל האוהב והתומך ואת העבודה החשובה אז למה להתעקש את זוכרת פעם מזמן לקחת תרופות ואם אני לא טועה אז את כבר שבע שנים בלי אני זוכרת את הפעם האחרונה שלך ואיך הבעל החמוד הגיב אז שוב בבקשה אל תתעקשי אוהבת ודואגת אבל יודעת שיהיה בסדר
תמי יקרה. את לא המשוגעת של העולם ! את נכס יקר מאוד לעולם האכזר והמטופש הזה. כולנו חריגים ומשוגעים בסופו של דבר. לכל אחד יש את האישיות שלו והדרך שלו להתמודד עם העולם, הבעיה הגדולה זה שאין מספיק אנשים שמכבדים את הזולת בלי לשפוט ולבקר ולחשוד ולהדביק סטיגמות. אין הרבה שמנסים ורוצים להבין את הדרך של האחר, אין הרבה שרוצים לשמוע את מה שהוא רוצה להגיד, גם אם זה בשפה הלא "מקובלת". אני כל כך מסכימה איתך שאם החברה היתה רק יודעת לחבק,ולהקשיב למה שהיא מגדירה כחריג או כמשוגע כולם היו מרויחים מזה. לצערי, הבעיה הזאת קיימת במשפחה המצומצמת שלי ,שלא ידעה לכבד אותי ולהבין אותי כשהייתי במצב של דיכאון קשה. שמזלזלת ומשפילה בלי להרגיש ובלי להתכוון, ולא מסוגלת להקשיב ולקבל אותי כמו שאני. שגורמת לי להסתיר מהם הכל, ולהתמודד לבד עם הכל. לפעמים נדמה לי שהפחד הזה של כולם מהשיגעון, זה בעצם הפחד מהיחס המזלזל והמשפיל שהם יקבלו. היחס שהם בעצמם נותנים ! רק חבל שהם לא מנסים להבין את זה. עקבתי בדריכות אחר המתרחש בפורום. דאגתי לך מאוד, חששתי שיפגעו לך ברישיון,חששתי שיקשו עליך להמשיך ולטפל אחרי מאמץ כל כך רב שהשקעת. אני מרגישה שאני רוצה לשאול אותך כל כך הרבה שאלות, להגיד כל כך הרבה דברים, אבל משום מה יש לי בלק אאוט. אני אסיים בכך שאציע לך בכל זאת לשקול תרופות, כדי להימנע מהכאב, הצלקות והקשיים שהפסיכוזה יוצרת כשהיא בשיאה, ומשאירה אחריה. ממתינה לשמוע , איך היה אצל הפסיכיאטרית, ובכלל. שולחת לך חיבוק מלא רוגע ושלווה. טל
שלום רציתי לשאול קורה לי הרבה כבר במשך הרבה זמן שאני הולך וקושי מצליח מרגיש כאילו המוח לא נותן ומרגיש תחושת ניתוק מהמציאות ממש כמו אובדן הכרה ומרגיש כאילו אני הולך באויר ,ולא מרגיש את הרגלים הייתי אצל נירולוג כמה פעמים הוא אומר שזה חרדות ואין מה לעשות אני לא מאמין למה שהוא אומר אני ממש לא יכול לתפקד כי אני נוטה ליפול אני ממש מרגיש קצרים במוח האם יכול להיות דבר כזה שזה נובע מחרדות ממש תחושה אפילפטית האם יכול להיות מצב כזה לציין חולה ocd ןחרדות
שלום, בהחלט כן, אם נשללה בעיה גופנית ואתה סובל מחרדות אז לא צריך ללכת רחוק ועדיף להאמין לרופאים. כל טוב דר' גיורא הידש
דר הידש האם אפשר ליטול יחד עם אפקסור כדורים (לגבר ) להתעוררות מינית בריאה א ם כן איזה אתה ממליץ לקחת שלא יתנגשו עם האפקסור תודה שושנה .ו מחכה לתשובה לדר הידש בילבד תודה
לשושנה אם את מתכוונת לויאגרה או סיאליס, אין בעיה ליטול אותן יחד עם האפקסור. הבעיה היא שהן לא תמיד עוזרות כאשר הסיבה לבעיה היא תרופה מסוג האפקסור. כל טוב דר' גיורא הידש
אחרי ההתקף הפסיכוטי לא הייתי פעילה בכלל על מנת להחזיר לעצמי את יכולותי, האם החמרתי בכך את המצב? עבר שנה וחצי מאז והתפקוד שלי ירד באופן משמעותי כמה זמן לעניות דעתך יכול לקחת דכאון לאחר פסיכוזה? באחת מההודעות כתבת שהאדם חוזר לעצמו במידה רבה. מה הכוונה? האם לעולם הוא לא ישוב למצב הקודם שהיה? האם יש נזק בלתי הפיך שנגרם כתוצאה מההתקף? כתבתי לך כבר מקודם, אך עדיין לא קיבלתי תשובות על השאלות הללו. אני לא נמצאת במסגרת, מה לדעתך על לעשות על מנת שאחזור לעצמי, אם ניתן בכלל
לשרית אכן הבעיה הקשה ביותר של התקף פסיכוטי הוא הנזק שנקרא פעם אישיותי או השינוי בהרגשה וביכולות אחרי ההתקף. איני חושב שחוסר טיפול במשך כשנה עלול לגרום לנזק כשלעצמו אבל בהחלט רצוי ומומלץ להיות בטיפול ולהשתדל לצאת מכך. דיכאון אחרי פסיכוזה עלול להמשך חודשים ארוכים בדרך כלל פחות משנה. בכוונה לא התייחסתי אליך ולא כתבתי שנגרם נזק אצלך כי איני יכול לאבחן אותך דרך הפורום, אבל בכל זאת ההמלצה היא להגיע לטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום. אני לוקחת טופמקס וציפרלקס מזה זמן מה בהצלחה רבה. בחודש האחרון אני סובלת מנדודי שינה ורוצה לדעת אם יש אינטראקציה אם אנסה לקחת ולריאן כתרופה על בסיס טבעי לנדודי שינה לפני שאני שאני מנסה כדורי שינה או הרגעה מהפסיכיאטר שלי שכרגע נמצא בחופשה. אודה לתשובה מהירה
ולריאן מיועד להרגעה ולא לשינה. תרופות ללא מרשם עבור השראת שינה הן נייטול או יוניסום. נמכרות בבתי מרקחת. שניהן במקור תרופות אנטיהיסטמניות מהדור הישן. אין אינטראקציה מיוחדת עם התרופות האחרות שאת לוקחת.
תודה לדור הידש
הי גיורא אני רואה בהנאה את הפעילות בפורום שלך. שמתי לב שאתה מגן על הפורום על ידי קריאת הודעות וסינונם. איך עושים זאת באופן מעשי? אני מנהל פורום ויש לי צרות עם הודעות פוגעות. יום טוב וישר כוח על הפורום יששכר
ליששכר שלום, צר לי שהחמצתי את ההודעה שלך, קורה...., איזה פורום אתה מנהל? אשמח לראות אותו. בכל אופן הדבר די פשוט, בעזרת הנהלת הפורום שמסדרת את הדברים מהבחינה הטכנית. כל השאלות עולות למעשה לגיבוי מסויים ששם ניתן לערוך את ההודעות, למחוק אותן, או לעלות אותן לפורום הכללי. ההודעות שלי עם הסיסמה שלי עולות ישר לפורום הכללי. כך שזה דורש מעט יותר עבודה כי צריך לעבור על ההודעות לפני שמעלים אותן אבל ההשקעה בהחלט שווה את המאמץ. גם אצלי הפורום היה פתוח עד אשר החלו מזיקים להשתלט עליו והוא איבד כל ערך ואנשים שרצו להעזר לא העזו להכנס והם נפגעו. הפתרון של פורום סגור מאוד נוח ויעיל. היתרון הגדול של הפורום הסגור הוא ההרתעה, עצם העובדה שיודעים שההודעה לא תפורסם מרתיעה אנשים מלכתוב שטויות ואפשר לומר שכל ההודעות בדרך כלל עולות כי עקרונית אני נגד צנזורה, אבל אני גם נגד הפרעות לדמוקרטיה. אשמח לבקר בפורום אצלך גיורא
ד"ר הידש שלום. אני מטופלת אצל פסיכיאטר והוא איבחן שאני סובלת מ-F20.0 או משהו כזה,יש קו מוזר כזה ליד האות F. מה זה אומר? מה יש לי? זה חמור עד כדי כך שהצבא לא יקבל אותי?
לאפרת מדובר על שיטת הקידוד של משרד הבריאות שלכל מחלה (גופנית ונפשית) יש קוד של אותיות ומספרים. בקבוצת ה F הן ההפרעות הנפשיות. לגבי האבחנה המדוייקת שלך כדאי לשאול את הרופא שאיבחן. סליחה על האיחור בתשובה. כל טוב דר' גיורא הידש
ד"ר גיורא שוב שלום אתה מניח שהרופא שאיבחן אותי גם יכול לתת לי תשובה מדוייקת לגבי גיוס לצבא? שאלה אחרת אני אשאל, קרו מקרים שהיו למלש"בים בעיות מהקבוצה של נפשי..וגייסו אותם בכל זאת? . נכון,יש סיכון והצבא לא רוצה לקחת אחריות, אבל בכל זאת צריך גם לבדוק איך הבנאדם מרגיש, לא רק איך הרופא מאבחן,עם כל הכבוד למקצועיות של הרופא,ברגע שיש מלש"ב שהביע רצון עז להתגייס,יחד עם זאת הביע רצון לטפל בעצמו ולהשתקם, אני רואה בזה כח רצון ומוטיבציה,שצריך להיות בנאדם מאד חזק כדי לעשות דבר כזה, זה מצביע על חוזק נפשי,ומודעות גבוהה של המלש"ב על הצבא. כי בסה"כ הצבא זו מסגרת שמכינה אותך לאזרחות,ומחשלת אותך..וברגע שמלש"ב מבין את המשמעות של זה, הוא יודע את כל ההשלכות שיהיו במידה והוא יתגייס והוא זה שלוקח אחריות. אני מתנצלת על המכתב הארוך, אשמח בכל זאת אם תחזור אלי בהקדם. אפרת
חזרתי מן הקרב על השפיות... על ההקשבה... על הזכות להיות משוגעת בציבור... חזרתי עם המון ידע, עם המון שקט. באופן פרדוקסלי, היכולת לבטא את הכאב בלי להחביאו, לבטא את הכעס והעלבון על היחס, על הגירוש, על הבורות, איפשרה לי פתיחה של ערוצים חדשים לתקשורת וללימוד. אני רוצה להודות לך, דר' הידש, על העדינות שטיפלת בפסיכוזה שלי כאן. על היכולת מצד אחד לצנזר אמירות קיצוניות מדי שלי, ומצד שני לתמוך מהצד, בצורה לא שיפוטית ובאהבה. אני חושבת שאחד הכאבים הגדולים שלי בפסיכיאטריה זה השיפוטיות. אני מגיעה פצועה, ופוצעים אותי עוד יותר. זה הרי ברור שאם כואב לי אני צועקת. והכאב הוא רב, גדול, מציף, לא מאפשר לישון, לא מאפשר להניח, ממש מלחמה לחיים ולמוות ששום דבר לא מעניין יותר. לא איכפת לי שכל העולם ידע שאני משוגעת. לא מוכנה יותר להתבייש במי שאני. אני מי שאני, והגיע הזמן לבוא עם זה גם לעולם הפסיכולוגי ולדווח לו איפה המלך ערום, כמו נחש ערום, ואיפה הוא לבוש ועוטף באהבה ובתמיכה. אתם החברים שלי והפורום היחיד בו כתבתי שלא הייתי צריכה לעזוב. בבית המשוגעים הזה, מתייחסים אחד לשני בחמלה. כמה כיף להיות יחד בפורום, כולנו, לא שופטים, מחבקים, תומכים, איכפתיים. מכאן צריך לצאת לטפל באנשים חולים. ואת הפסיכיאטריה השיפוטית והכועסת צריך לשלוח לכביסה. לנקות את הסטיגמות, את הנידנוד, את חוסר הצדק וחוסר האנושיות וחוסר הרגישות וההתנשאות. תודה לכם חברים. כרגיל, גם הפעם, נעמתם לי מאד. תמי.
תמי יקרה, אני עדין כאן (אני לא יודעת אם את רואה בי קול תומך או שופט). אני עדין אוהבת, בדרכי, ומאד מאד רוצה לשמוע ולהקשיב (לך). מאחלת לך לילה טוב ורווי שינה, הדסה
לתמי מחזיקים לך אצבעות, אני מקווה שמדובר באזעקת שווא. שבוע טוב דר' גיורא הידש
תמימי מעריצה אותך על התמדתך להשתתף בפורום, גם כשאת מרגישה טוב. פניתי אליך מספר פעמים ואת כמו תמיד השבתי לי בהשקעה, כמו שאת יודעת. אני מחזיקה ממך...
אני סובלת מאוד בעקבות התקף פסיכוטי שהתרחש לפני שנה וחצי. אני כל הזמן חושבת על התחזיות הגרועות ביותר, שנשארתי עם ליקוי כלשהו עם יציאה מההתקף, או שנשארו לי הסימפוטמים שליליים, או שאני פוסט- טראומתית ואשאר עם זה כל החיים -עם החרדה וחוסר השמחה והחיות, או שהחרדה שלי תשאר כרונית ולא ניתן יהיה להתגבר עליה. אין לי שקט ולא שמחה, דואגת באופן אובססיבי...חושבת שלעולם לא אחזור להיות מי שהיה קודם, חושבת שניזוקתי באופן בלתי- הפיך... מה קורה לי ד"ר? אני חסרת מוטיבצייה וחסרת עניין לשום דבר. לא עובדת מאז ההתקף ורק מחפשת כל הזמן להבין ולחזור לעצמי ההתקף היה יחידי הוא התרחש בגיל 31, התחיל כנראה עם סימפטומים שליליים, חרדה ועצבנות, נמשך 5 חודשים, התארגנתי ממנו בהדרגה וכאמור עבר שנה וחצי ומאז אני פאסיבית וקצת איטית, מרגישה שהחשיבה שלי לא בהירה מספיק, אין מצב רוח אך זה לא נראה לי כמו דכאון שרית
לשרית היו מספר שאלות דומות היום, תרדי למטה ותמצאי את תשובתי הקשורה ל"דיכאון אחר פסיכוזה" שבוע טוב דר' גיורא הידש
שלום לפני כשבועיים הפסקתי את הטיפול ברסיטל (בהדרגה בטוחה ) מזה כמה ימים אני מרגישה כאילו הראש שלי "מלא מים" ומין תחושה של כמו זרמים של חשמל בראש האם יש קשר לגמילה?והאם זה נורמאלי גם אחרי שבועיים של הפסקה? מתי זה ייפסק? תודה
לרני כנראה אין קשר ל"גמילה" אלא לצערי הרעה במצב הנפשי. שבוע טוב דר' גיורא הידש
ד"ר האם הזרמים החשמליים בראש אמורים לעבור ? לא הבנתי כל כך את תשובתך האם משתמע מדברייך שצריך לחזור ליטול את הרסיטל או שמה תופעות החישמולים יעברו?
תוך כמה זמן פרוזק יוצא מהגוף אחרי שימוש של ארבעה חודשים בכמות של שלושה כדורים? תודה
לפייר הפרוזק יוצא לאט מהגוף, הייתי אומר שלפחות שישה שבועות. שבוע טוב דר' גיורא הידש
שלום פורום.... ונניח שאני מפסיק לקחת תרופות. בפעם הקודמת, שהפסקתי תרופות, זה לקח שמונה חודשים וחזרתי למאניה, כמה זמן זה יקח עכשיו? ואיך זה יהיה? אחרי זה לקחתי תרופה לא מתאימה, וזה שוב חזר... אז הפעם הבאה תהייה הפעם הרביעית. האם שוב בפעם הרביעית אני אחשוב שאני בגן עדן, כמו בפעם הראשונה והשנייה, אבל לא בפעם השלישית. האם אני אצליח להכריח את עצמי לישון? זו בעצם הייתה הבעיה בפעם השלישית, אחרי יותר מ48 שעות של חוסר שינה כבר ביקשתי לחזור לבית חולים. אני סקרן, בא לי לטעום מזה שוב פעם...מה כבר יקרה? מקסימום נתאשפז שוב פעם...או יותר סביר ניקח 20 מ"ג זיפרקסה, תוך שעה אני אירדם, ותוך יומיים אני חזרה בקרקע....ואולי שווה לעשות את הניסוי הזה. זו בעיה כשאתה לוקח תרופות שמונעות ממך להרגיש טוב.... בברכה מיכאל
מיכאל, אף פעם לא הייתי במצב מאני , אני סקרנית לדעת, האם זה באמת טעם טוב ??? ממה שאני קראתי ושמעתי, זה מתיש,מפחיד ומכאיב ומותיר בך צלקות רבות. האם זה כל כך פשוט כמו שאתה מתאר את זה ? ואולי זה יקח יותר זמן עד שתחזור לקרקע? אתה יכול לתאר , מה טוב בזה עבורך? לא אושפזתי אף פעם, בעיני אשפוז זה דבר מאוד לא נעים. זה מה שיגרום לך להרגיש באמת טוב ? אני חושבת שאתה מסכן את עצמך. מצטערת על כמות השאלות, אתה לא חייב לענות, זה נובע מסקרנות . לדעתי, הפסיכיאטריה לא מנצחת. היא רק מנסה לעזור למטופל לנצח. מי שמנצח מבחינתי לפחות, זה מי שמצליח להיות בקרקע למרות הקשיים, מי שמצליח לתפקד,אפילו ברמה מינמלית. הפסיכיאטריה היא לא צד במלחמה. המלחמה היא שלנו,מתחוללת בתוכנו. אז למה בעצם להילחם נגד הפסיכיאטריה ?
נכון, לא צריך להילחם, אולי כדאי פשוט ללכת לרופא המתאים. מיכאל, אם תחליט לצאת לנבואותיך שוב, תהיה איתי בקשר, אני אלווה אותך. שבוע טוב, תמי.
שלום מישהי... כן, זה מתיש, מפחיד ומכאיב ומותיר בך צלקות רבות. כן, את צודקת... ולמה שמישהו ירצה לעבור חוויה כזו בכל זאת? אילו מציעים לי לעבור את החיים שוב ואומרים לי, תבחר בלי מאניה או עם מאניה, הייתי בוחר ללא היסוס לעבור את המאניה. הבעיה שכשאתה מגיע למצב שבו העולם הופך לנשמה שלך, אתה מגלה שהנשמה שלך מפחידה ומכאיבה ומותירה בך צלקות רבות, אבל אתה גם פתאום רגיש יותר לפרטים. פתאום אתה מבין דברים אחרת. הפסיכיאטרים קוראים לזה מחשבות יחס. פתאום הכל נעשה ברור יותר. אתה פאום מבין את העולם. אני זוכר בפעם השנייה שהייתי מאושפז וקראתי כל מיני ספרים שהיו במחלקה, ולפתע הם קיבלו משמעות אחרת לחלוטין. אני מרגיש כל-כך רחוק מזה עכשיו, כל-כך נורמלי, שכחתי את מה שחשבתי אז, את המסקנות שהגעתי אליהן אז. אני מתגעגע ומאוד. אני אסביר את זה מחר לפסיכולוגית שלי... נראה לי שרק הוספתי לסקרנותך...אולי תשאלי את תמימי, נראה לי, ויכול להיות מאוד שאני טועה, שהיא במצב הזה בזה הרגע... בברכה מיכאל
הי מיכאל, ואתה מניח שאחרי כל התקף כזה אתה חוזר לעצמך במאת האחוזים? ראשית, לוקח זמן לחזור לעצמך ולעכל את קיומו של התקף נוסף, על תכניו, בהסטוריה שלך.. ושנית, כל התקף כזה הוא עוד טלטלה היסטרית לגוף ולנפש; הוא מותיר צלקת עמוקה בשני המישורים. אתה מצפה שאשה שילדה ילד אחד תיראה כמו אשה שילדה שמונה ילדים. כל הריון/לידה מהווים שוק לגוף - הבטן רופסת עם כל לידה יותר ויותר ומערכות שונות נפגעות. מה לעשות באמת? מערכות מטיבן נשחקות לאחר כל התמודדות. התהיה אם להתפתות או לא להתפתות לטעמה של המאניה קצת דומה בעיני להבדל בין סטוץ לבין מערכת יחסים עמוקה. אתה רוצה מערכת יחסים רציפה וארוכה עם חייך, עם העצמי שלך, או שמא אתה רוצה לקפוץ בכל פעם מחדש אל הלא נודע ההרפתקני והמפתה שבסופו של דבר מרגיש כבדיה, כאשליה?? (ובסוף - אחרי הרבה "אשליות" - מאמינים כי אנו איננו כשירים לחום ואהבה אמיתיים, לחיים אמיתיים). בברכה, חוה
שלום חוה... אני צריך עוד לחשוב על מה שכתבת...אין לי מה להגיב כרגע... אגב, לקחתי את התרופות שלי היום כבכל יום... תודה מיכאל
בעיקרון, זה המצב. רובם של החולים בסכיזופרניה או מניה דפרסיה סובלים יותר מהטיפולים שהם מקבלים מאשר מהמחלה הבסיסית שלהם. אין לפסיכיאטריה עדיין תשובה להתלבטות הזאת. לכן ההתלבטות אם להפסיק את הטיפול היא מאד נפוצה בקרב חולים כאלה כי הם לא מרגישים יותר טוב עם התרופות. אבל אתה באמת רוצה להיות כמו כל הסכיזופרנים או המאנים-דפרסיבים שנפגשת באישפוזים הקודמים שלך? אין לך יומרה להגיע לחיים נורמטיביים? יש סתירה בין השניים. אתה בוחר לחזור אחורנית.
הי דור חיים נורמטיבים שהשגתי במאמץ מסוים אם כי לא עצום, יש לי כרגע. אני עובד בעבודה רגילה בשוק החופשי, מפרנס את עצמי, חי מחוץ לבית אבי. החיים שלי נורמטיביים. ואני לא מאושר, ואני לא מרגיש טוב, ואני לא מרגיש שאני ממצה את עצמי, ואני ישן המון. אבל השאלה אם החיים הנורמטיביים הם החיים הטובים? החיים שנכון לחיות אותם, רק כי ככה רוב האנשים חיים? אולי אני צריך לשאוף לחיים הלא נורמטיביים שהתרופות מונעות ממני... בברכה מיכאל
דור החכם... כל כך נכון מה שאמרת, שרוב הסבל במחלה הוא יחס החברה והטיפול הלקוי בה ולא הסימפטומים עצמם של המניה או הדיכאון. כי במצבים האלה, שאכן הם מלאי כאב ויוצרים אולי צלקות, מה שהחולה צריך זה חיבוק. אבל האם החברה מסוגלת לחבק את משוגעיה, ולא לשפוט אותם, ולהאשימם על כך שהם צועקים ומאבדים שליטה? אתם ידעתם לחבק אותי ולהקשיב. המשפחה שלי נתנה לי אוכל ושקט. ונרגעתי. בלי תרופות, בלי אישפוז. לדעתי אם היו עוטפים את המשוגע באהבה בלי לחץ ובלי שיפוט, אפשר היה להפוך את המצבים האלה ממחלה בזוייה ומשפילה, לנבואה שיכולה להביא לאנושות הרבה מאד ידע. ולכן אני מתעקשת על זכותי לחשוב שאני המשיח. נבואה היא בחזקת נכונה, עד שהמציאות מוכיחה אותה. בתורה היו הרבה מאד נביאי שקר. לאנושות היו הרבה מאד משיחי שקר. מה זה שקר? אולי היתה למשיחים בהסטוריה את היכולת לההפך למשיחים, והמימוש היה תלוי בהם? חלק הצליחו וחלק לא? האם החברה הישראלית רוצה גאולה? רוצה בהפסקת המלחמה? רוצה בשלום? האם החברה החילונית מוכנה לגלות סובלנות ולא להיות כזאת אנטישמית כש"משוגעת" כמוני טוענת שהיא מאמינה שהיא המשיח ותצליח להנהיג את העם לשלום? הרי האמונה בביאת המשיח היא חלק מעיקרי היהדות. אבל זה מפחיד את הציבור. הנה, את ישו צלבו. אבל איזו גאולת נפש הוא הביא, לכל כך הרבה אנשים... הגאולה שאני רוצה להביא לעולם היא לשחרר את המשוגעים מהקלון ומהפחד, ואת החברה מההתנשאות והניכור שהיא מגלה כלפינו. האם נראה לכם, מהכירותכם איתי, שזה בלתי אפשרי? יש לי את היכולת, מבחינת ההשכלה וההכשרה המקצועית. אני נמצאת בתוך מעגל חברתי שמקבל אותי ואוהב אותי. אז למה, בעצם, לא אוכל להוביל כאן שינוי? עכשיו, תרופות... אני לא נגד. כמובן שהייתי מאד סוערת בדברי כשעפתי גבוה. הסערה קשורה לכאב הנורא על חוסר הסבלנות של החברה. רגע, תנו שנייה להתארגן, למה אתם חסרי סבלנות, תנו לגמור להשתגע, אולי תקבלו מזה אחר כך מתנות? אולי אני אגלה משהו חשוב שיעזור לכם? למה אתם צורחים עלי שאני פסיכוטית, ולא מוכנים להקשיב לדברי, גם אם הם מפחידים אותכם? למה אין בכם חמלה? למה אתם כל כך פצועים בעצמכם, שאתם קושרים אותי בכתונת משוגעים וזורקים אותי לבור הסטיגמה והניכור??? כמובן שלא אליכם אני פונה. אתם, כולכם, הייתם איתי, בדאגה ובאהבה. דיברתי עם מיכאל וזאת אני בטלפון. הידש תמך בי מאחורי הקלעים. לכן, יכולתי להיות לרגע משיח. עכשיו, חזרתי להיות תמי. תמי שאוהבת אתכם ורוצה להישאר איתכם ולספר לכם כל מה שתרצו לדעת, כי מצבי פסיכוזה הם ים עשיר של חוכמה והתנסות. תודה ושבוע טוב, תמי.
בעבר עזר לי 12 מ"ג אדרונקס בחודשיים אחרונים התחלתי שוב ליטול אבל בינתיים רק 4 מ"ג אני רוצה להגיע ל12 מ"ג כמו בעבר באם אני עכשיו יגביר המינון מיידי ל12 מ"ג מה הסכנות? האם צריך הדרגה? וא"כ אם יהיה בהדרגה תוך כמה זמן לפי המקובל לוקח לעלות מכדור אחד ל3 כדורים? תודה יש לציין בנוסף נטילת רסיטל 20 מ"ג וגם זודורם/בונדרומין
לדעתי כדאי שתעשה את זה בהדרגה- כל 4 ימים תוסיף חצי כדור. אפשר יותר מהר אבל יהיו הרבה תופעות לוואי. אתה בטח מכיר כבר את תופעות הלוואי של אדרונקס.
לאייל אין סכנה בעליה מהירה פרט לעוררות יתר רבה מדי, בכל אופן אפשר לעשות זאת בהדרגה כפי שדור כתב. שבוע טוב דר' גיורא הידש
לוקח לכדורים חודש וחצי עדשמשפיעים עלי כרגע מצב הרוח רע האם נטילת ליתיום/דפלפט באופן זמני בתיאום עם פסיכיאטר יכולה לשפר את מצב הרוח עד עוד חודש וחצי
קשה לי להבין היום היכן אני עומדת. לפני ההתקף הפסיכוטי היחיד שחוויתי קדם לו כנראה סימניים שליליים ההתקף לא היה חד וקצר אך היה פחות מ- 6 חודשים. כיום אני חושבת שנשארו לי הסימניים השליליים, אובדן מוטיבציה, פחות חברותית ממקודם, אין שמחת חיים ופאסיבית. האם ייתכן החלמה מלאה במידה והעסיק את עצמי? מהם הסיכויים שיש לי סכיזופרניה? האם יש נזק בלתי הפיך כתוצאה מהפסיכוזה כפי שקראתי? האם יש לי סיכוי גבוה להחלים באופן מלא ללא הסימנים השליליים? מהם הסיכויים להחלים מסכיזואפקטיבי? והאם היא מחלה כרונית?
לנועה צר לי אבל איננו עוסקים בסיכויים תיאורטיים וסטטיסטיקה אלא באדם פרטי ששמו נועה, לכן גם התשובות צריכות להתאים לך ולא להיות כלליות ותצרכי לשאול אותן את הרופא המכיר אותך היטב. בכל אופן אחרי פסיכוזה ישנה תופעה הנקראת "דיכאון אחר פסיכוזה" שהיא דומה אבל היא לא סמנים שליליים של המחלה. הדיכאון בדרך כלל חולף ואז האדם חוזר לעצמו במידה רבה, כמובן שצריך להבדיל האם מדובר אצלך בסמנים שליליים או בדיכאון. על כך יוכל לענות רק רופא המכיר אותך. שבוע טוב דר' גיורא הידש
אני דואגת בגללה ולא רק אני, דר' הידש האם תוכל לעדכן אותנו אם היא באישפוז?
תמי בסדר גמור היא כותבת תחת תמימי דר הידש הוא לא ערוץ 2
אמא רחוקה... זה באמת הזכיר לי את ערוץ 2 בתוכנית האחרונה של השיר שלנו, שהיתה שם חשיפה בטלוויזיה, בערוץ 2, של הבחורה ששכבה עם מישהו אחר, ראיתם את זה? זו היתה מחשבת יחס מאד נחמדה התוכנית הזאת, לחשוב שהם בעצם מדברים איתי בשפה מוצפנת, הגיבורים הם איכשהו אני ומעודדים אותי... כמובן שאם המאניה היא פרנואידית מחשבות היחס מאד לא נעימות... אבל במקרה שלי הרי הייתי המשיח וכל העולם וייצוריו היו בעדי, שאצליח לנחות בשלום, כי הרי יש עולם שלם שממתין לגאולתי... איזה גרנדיוזיות מצידי, אה? מצד שני, למה בעצם שלא אשנה את העולם? הרי יש כאן כל כך הרבה מה לשנות, ולי יש כל כך הרבה רצון ואהבה לתת, אז למה לא? אוהבת את כולכם, תמי.
אני בבית חברים, הרבה יותר מקורקעת, והרבה יותר שקטה. שבוע טוב והמון תודה. תמי.
אני מוכרחה להודות שאני מבולבלת לגמרי אני עברתי התקף פסיכוטי שהחל מחרדה, בהדרגה ובאטיות הייתי במצב הזוי אך עם יכולת הבחנה מסויים להביט במחשבות. ההתקף לא היה קצר, זה היה יותר תקופה של 5 חודשים שבהם הייתי מבולבלת, מחשבות יחס וחרדה. עברה שנה וחצי מאז שבהם לא עשיתי כלום, פשוט ישבתי בבית בחוסר מעש. כיום אני מנסה לשוב לעבוד, אך אני מודאגת האם יש לי סימנים שליליים של סכיזופרניה? אני אדישה, לא מחוברת לחיות שבי, פאסיבית, כאילו לא נכנסת להילוך בחזרה. הבעיה היא שאני גם לא מנסה, אני פוחדת שמא לא החלמתי באופן מלא.... האם זה המצב או אני מפוחדת מכל מה שקראתי, שהאישיות והיכולות נמחקות אחרי התקף, ותתכן התפתחות לכלל הפרעה אחרת. הפסיכיאטרים לא אמרו לי כלום. רק אמרו לי שאני לא סכיזופרנית, אחד אמר שיש משהו אפקטבי במצב שלי. מהם סימנים שליליים של סכיזופרניה? והאם זה נחשב הדרדרות למחלת הסכיזופרניה? או שמא האדישות שלי וחוסר היכולת להניע את עצמי מפנים מעיד שלא החזרתי את יכולתי מההתקף. אני שואלת כל זה כי אני מרגישה אשמה על כך שלא ניסתי לשוב לעצמי ופשוט ישבתי בבית ועכשיו אני מרגישה חוסר תקווה
לגל הדבר החשוב ביותר הוא שתהיי בטיפול קבוע ומסודר אצל פסיכיאטר. לצערי אין קיצורי דרך. שבוע טוב דר' גיורא הידש
1. אני סובל מהתקפי חדרדה + אגרופוביה (כאבים גופניים:הקרנות ליד , לרגל, כאבי שרירים...) מזה כ 4 שנים . בסה"כ מתפקד. 2. לאחרונה נוטל 3 חודשים 100 מ"ג לוסטראל מחולק פעמיים ביום 50+50 וכן קלונקס 0.5 מ"ג בליילה. 3. עד לפני שהתחלתי עם קלונקס בקביעות נאלצתי ליטול כדורי הרגעה מס' פעמים בשבוע עקב התקפים ומאז אני נוטל קבוע נאלמו התקפים. 4. לפני כשבוע התחלתי להוריד מינון הקלונקס בהדרגה כל שבוע רבע כדור. שנטלתי חצי כדור עדיין הכל היה בסדר עד שהפסקתי לחלוטין ולאחר 4 ימים מיום ההפסקה החלו התקפים חזקים המלווים בכיווץ ולחץ בחזה, חנק , כאבי ראש ועוד. 5. הרופא המטפל טוען שאני צריך להתאזן ולהמשיך עם הקלונקס 0.5 מ"ג בליילה(רק שהוא אינו מציין עד מתי). 6. האמת היא שבמצב נוכחי זה אני מתפקד כמעט ללא תופעות לוואי פרט לעייפות ומעט בחילה ומה שמדאיג אותי היא ההתמכרות לקלונקס. 7. הלוסטאל אמור היה להתחיל להשפיע ומדאיג אותי כיצד אני אגמל מקלונקס ואשאר עם לוסטראל. 8. האם נהוג ליטול לוסטראל בבוקר ו/או בצהריים האם הוא מרדים?
לעמית הלוסטרל באופן עקרוני צריך להשפיע ולבטל את הצורך בקלונקס, כך שאפשר עדיין לעלות במינון עד 200 מג'. הלוסטרל בדרך כלל מעורר אבל השאלה אינה תיאורטית, השאלה כיצד משפיע הלוסטרל על עמית. אם התרופה מעוררת או מרדימה את עמית? בכל אופן מקובל לחלק את המינון לבוקר וערב בהפרש של 12 שעות. אומנם ישנה בעיה של התמכרות לקלונקס, אבל כיוון שלהתמכרות זו כמעט ואין תופעות לוואי הייתי שוקל אם להמשיך בקלונקס ולהרגיש בטוב או לרדת במינון בסיכון של הרעה במצב הנפשי? שבוע טוב דר' גיורא הידש
שלום רב, אני נוטלת ציפרלקס מזה חודש ושלושה ימים(התחלתי במינון של רבע כדור לאורך שבועיים יום כן יום לא, ועברתי לכדור יום כן יום לא) . לפני כ4 חודשים כשהייתי במשבר ורק התחלתי לקחתו בהתייעצות פעם ראשונה,במינון של יום -יום -כדור הוא עשה לי כאבי ראש חזקים ועייפות עד כדי הרדמות במהלך יום עבודה, כך שהפסקתי. עברתי בהמלצה לכדורים אחרים שלא עזרו לי(רמוטיב, אדרונקס) וכעת הוחלט לחזור לכדור זה. למרות המינון הנמוך הכדור גורם להשטחת תחושותי עד כדי כך: שאני לא חשה שימחה כשאני פוגשת חברים טובים, רחבת הרקיודים שהיתה מעוררת כל חוש בגופי לא מזיזה לי, וגם התחושות בזוגיות גם הפיזיות קצת נטרליות(וזו ממש תחושה קשה ומפחידה, יש לציין כי היה לי 3 ימים שהפסקתי את הכדור והיה לי מדד להשוות עד כמה ההשטחה בתחושות קיצונית, כאלו סגרו לי את קולטני החושים). לחיוב, מצד שני, אומר כי הכדור מרגיע את גופי -פיזית והשינה בלילה יותר חזקה. חשבתי, בהתייעצות כמובן לנסות להפסיק את הכדור כי עבר זמן מאז המשבר, אבל אז אשאר,כמעט בטוח עם בעיה של ריכוז(בקריאת ספרים הקשבה וכו') ועיניין העייפות -אני ישנה המון... האם עליה במינון תשנה את ההשטחה בתחושות(האם לא תחזקן)? האם יש כדור אחר מומלץ ? (התופעות שיש לי קצת דומות לבעית קשב, קשיים בריכוז ובאירגון, למרות שלא נראה לי שיש אחת כזאת, אולי זה יושב על הדיכאון, לכן חשבתי אולי יש כדור שיטפל בתופעות הספציפיות הנ"ל). תודה על תשובתך.....והמשך קריאת מכתבי הארוך....
לגילי את עדיין בתחילת הטיפול ולעתים ישנן תופעות לוואי כפי שתיארת, כאשר הגוף יסתגל לתרופה התופעות יעלמו או יוקלו במידה רבה. ישנן מספר תרופות אשר דומות לציפרלקס ועשויות להשפיע לטובה ללא תופעות לוואי, אבל על תרופה מסויימת הרופא המכיר אותך יצטרך להמליץ. אין מדובר בהפרעת קשב כיוון שהפרעת קשב חייבת להתחיל בסביבות גיל 6. המצב הנפשי כמו חרדה ודיכאון עלולים להשפיע על יכולת החשיבה ולפגוע בהן. יכולות החשיבה ישתפרו עם השפור במצב הנפשי. שבוע טוב דר' גיורא הידש
שלום ד"ר. קראתי בספר של ד"ר אטקינס שרמות ירודות של חומצת גאמא אמינובוטירית(GABA) הן לעיתים הגורם לחרדה. אם כך,האם השלמת מלאי הגאבא ע"י תוספת "טהורה" של חומצת אמינו גאבא כתוסף מזון יכולה לרפא חרדה? האם שמעת בספרות המקצועית על מיקרים כאלה?/על התאוריה הזו?
התוסף מזון לא עובר את מחסום דם-מוח. לכן חבל על הזמן והכסף שלך.
עפ"י ד"ר אטקינס,התוסף אינו צריך לעבור את מחסום הדם-מח.זה לא תרופה. התוסף נותן חומר גלם לייצור החומצה בגוף ושימוש במאגרים בשעת צורך.
אחי סובל מדיכאון כבר 10 חודשים. הוא טופל בתרופה בשם "רסיטל" או משהו כזה ולא עשה לו טוב להיפך מצבו החמיר. לפני כמה ימים היה אצל פסיכיאטר וקיבל את התרופה "פרוגסטין" שעשתה לו פלאים והוא מרגיש נהדר קיבל מצב רוח וחש מצויין. הוא ביקש ממני לשאול מדוע בקופת חולים לא נותנים "פרוזק" והאם זה בגלל שהתרופה יקרה או שפרוזק ו"פרוגסטין" זה דומה. שאלתי כמה זמן עליו להמשיך עם הפרוגסטין והאם כדאי לו אולי לעבור ל"פרוזק" והאם זה יקר יותר פרוזק. בתודה דבי.
לדבי איני מכיר את הפרוגסטין בפסיכיאטריה? אולי יש כאן טעות? בכל אופן פרוזק=פלואוקסטין=פריזמה. כולן הן אותה התרופה רק מבתי חרושת אחרים. שבוע טוב דר' גיורא הידש
שלום אני בחור משכיל בן 30 , בחצי שנה האחרונה עולות במוחי מחשבות סרק ומחשבות היפוטטיות על כל מיני נושאים ואני לא מצליח להתנתק מהן כמו כן גם אם יש משהו שמפריעה לי הוא " יושב " לי בראש למשך מספר ימים הדבר הגיעה לידי כך שזה גורם לי לכאבים מטרידים בפנים גם כשאי לא חושב - כאילן מאיין תזכורת כזו תודה מראש אלון
אלון מעניין, איזה סוג של מחשבות יש לך בראש? תמי.
לאלון לא כל כך ברור עד כמה ההפרעה חמורה, אם המחשבות הללו מגיעות לעתים תכופות מאוד וגם לזמנים ארוכים חשוב להגיע לרופא לאבחון כללי של מצבך. שבוע טוב דר' גיורא הידש
ברצוני לדעת האם כדורי אפקסור יכולים להפריע להתפתחות תקינה של העובר?
לאורית אפקסור בטוח בהריוון ואינו מזיק לעובר. אני תמיד ממליץ להתייעץ ולהתעדכן במרכז הטרטולוגי בהדסה, הם עונים גם לפניות טלפוניות. שבוע טוב דר' גיורא הידש
הבן שלי בן 20 יש לו מחשבות טורדניות הוא מטופטל על ידי שיחות קוגנטיביות האם יכול להיות שמחשבות טורדניות עוברות על ידי טיפול או שרק בשילוב של כדורים אני כל הזמן מנדנדת לילד שלי שיקח כדור כמו הפרודק מכוון שאני רואה שהטיפול עוזר בחלקו אבל לא יודעת האים טיפול כזה יכל להפסיק מחשבות אלו
ישנם סוגים רבים של טיפול קוגנטיבי-התנהגותי. חלק מהם הוכחו במחקרים מבוקרים כטיפולים יעילים ל-OCD בדרגה זהה לטיפול תרופתי. הכוונה בעיקר לטיפולים שמבוססים על העיקרון "חשיפה ומניעת תגובה". עדיין- לעיתים החרדה מאד גבוהה ומקשה על שיתוף פעולה והצלחה של הטיפול ולכן נדרשת תוספת של תרופות. תרופות ניתנות רק עפ"י בדיקה והמלצה של פסיכיאטר.
לאורנה גם שיחות עשויות לפתור את הבעיה וגם תרופות, כך ששתי הדרכים מקובלות והשילוב ביניהם מצויין. כמובן שאם את רואה שאין התקדמות בשיחות אפשר לחזור לתרופות. כדאי לראות את הסרט "הכי טוב שיש" שבסופו של דבר הוא כן לוקח פרוזק. שבת שלום דר' גיורא הידש
בעלי בן 44 נוטל אפקסור של 75 שלוש פעמים ביום ביגלל לחץ שהוא נימצא ותגובות תוקפניות שזה כולל צעקות שאלתי היא זה זמן רב בעלי לא מקים יחסי מין בטענה שהוא עיף האים יש קשר בין האפקסור לחשק בקיום יחסי מין וגם האם הוא יכול לקחת משהו שיעורר אותו בנוסף לאפקסור בלי שתהייה התנגשות בין השתים ואם כן אז מה ???? האם זה מצביע על איזה בעיה גופנית {נפשית זה בטוח או לא } מצפה לתשובה מדר הידש בילבד תודה שושנה
לשושנה כנראה שמדובר בתופעת לוואי שכיחה של האפקסור, האפקסור מוריד גם את החשק המיני וגם גורם להשהיה של האורגזמה. כך שאת יכולה להיות שקטה, כנראה שאין מדובר על היחסים ביניכם ולא על בעיה נפשית חוץ מהבעיה שבגללה הוא נוטל את האפקסור. כמובן שישנן תרופות אחרות שאפשר לנסות להתאים לבעלך, אבל תמיד לפני החלפת תרופה צריך לשקול את היתרונות והחסרונות של התרופה שנוטלים-במקרה שלכם האפקסור, ובכל החלפה יש גם סיכון מסויים. שבת שלום דר' גיורא הידש
האם אתה מוכן לפרט מה המשמעות של"ובכל החלפה יש גם סיכון מסויים." בהמשך לתשובתך לשושנה??
חלק התרופות האנטיפסיכוטיות פועלות על קולטני דופאמין מסוג DRD2 וDRD1. חלק מתופעות הלוואי של תרופות אלה הינן תנועות בלתי רצוניות (ככל הנראה מעין "טיקים" כדוגמאת הקורה בתסמונת טוראט) והיפראקטיביות. תופעות אלה קשורות בקולטני דופאמין DRD4. האם ייתכן כי בחסימת קולטני DRD1 וDRD2 נוצר עודף דופאמין במרווח הסינאפטי, הגורם להפעלה מוגברת של קולטני הדופאמין האחרים (בהנחה כי על אותם תאי המטרה אכן יהיו גם קולטני דופאמין אחרים), וביניהם DRD4, וזו הסיבה לתופעות הלוואי של התרופות האנטיפסיכוטיות? תודה רבה מראש.
ככלל, תרופות אנטיפסיכוטיות (כמו הלידול) חוסמות בעיקר דופמין מסוג D2. ואכן- הלידול היא גם תרופה לתסמונת טוראט, שכן מערכת התנועה בגוף (בדומה להזיות או מחשבות שווא) קשורות לדופמין מסוג זה. יש מס' תרופות אטיפיות (מהסוג של לפונקס) שמשפיעות גם על D4 או D1 ובד"כ זה נקשר לטיפול בסימפטומים השליליים של הסכיזופרניה ולא בסימפטומים החיוביים- הפסיכוטיים. התרופות האטיפיות משפיעות גם על הסרוטונין.
לליז חלק מתופעות הלוואי הן מהירידה בדופמין הזמין, ירידה שהתרופות גורמות לה. אבל בתנועות לא רצוניות ותנועות לא רצוניות מאוחרות, יש כנראה רגישות יתר של הקולטנים או של תא העצב לדופמין. שבת שלום דר' גיורא הידש
שלום, ברצוני לדעת האם ניתן לקחת רמוטיב במקביל לגלולה למניעת הריון? האם "רמוטיב" תפגע ביעילות הגלולה תודה רבה, נירית
נירית אפשר שבת שלום דר' גיורא הידש
שלום, האם מטפלים ב Panic Disorder ברטלין? מה מהות הרטלין ומתי הוא ניתן? תודה מראש.
שלום, ריטלין היא תרופה מעוררת הניתנת להפרעת קשב וריכוז בלבד! לעתים אנשים שסובלים מהפרעת קשב עלולים לסבול מהפרעה נפשית נוספת כמו חרדות או דיכאון. כאן אני מעדיף לטפל במקור כלומר בהפרעת הקשב ואחר כך להעריך את המצב. שבת שלום דר' גיורא הידש
שלום אני סובל מocd נוטל ציפראלקס שלא כלכ ך עוזר רציתי לשאול קראתי בספר ישן שישי ניתוח בשביל זה מה מה אין פיתרון אחר זה מפחיד מה זה ניתוח במח האם יש לך איזה המלצה לחיות אם זה תודה מראש
שלום, גם אני שמעתי שפעם עשו ניתוחים, אבל ממש איני מומחה לתחום. בכל אופן לעתים צריך זמן ומינונים גבוהים של ציפרלקס או תרופה דומה עד 4 כדורים ביום. כך שצריך לחכות לשיפור עם מינון גבוה. או להחליף את התרופה. שבת שלום דר' גיורא הידש
האם יש סתירה בין 40 מ"ג פריזמה לבין תוספת של קסאנקס? פריזמה נגד דיכאון וקסנאקס נגד חרדות.... זה גרם לי לזרמים ועיקצוצים בכל הגוף.........
אין סתירה בין קסנקס לפריזמה. להיפך, הם משלימים זה את זה. לכן אין בעיה לקחת את שניהם במקביל. תחושה של זרמים בכל הגוף זה סימפטום של חרדה. הקסנקס משפיע ל- 6 שעות ואח"כ החרדה יכולה לחזור בצורה כזאת או אחרת. הפריזמה אמור לטפל גם בחרדה כטיפול ארוך טווח. אם הפריזמה לא עוזר לך נגד חרדה אז כדאי לעבור לתרופה אחרת שתתאים לשתי הבעיות. קסנקס לא מונע חרדה אלא רק מרגיע כאשר החרדה כבר קיימת.
לניצה תודה לדור ואני מצטרף לדבריו, השילוב מקובל. שבת שלום דר' גיורא הידש
סובלת מהתקפיי חרדה נוטלת לוסטראל וואבן בעת הצורך אני לקראת לידה - רציתי לשאול האים במידה ויתפתח חלילה התקף חרדה במהלך הלידה אני יורשה ליטול כדור הרדגעה כולשהו שלא יפגע במהלך התקין של הלידה?
אם מועד הלידה ידוע, צריך להפסיק עם התרופות שבוע-שבועיים לפני כן, כדי למנוע תסמיני גמילה מהתינוק. תוכלי ליטול תרופות שוב רק לאחר הלידה וכך למנוע התקף חרדה או דיכאון חוזר.
תודה אבל זו ממש לא היתה השאלה
אני סובלת מהפרעת סומטיזציה מזה כ-20 שנה (התחיל בצורת כאב-ראש קבוע, והתפתח להתקפי-פאניקה). כאשר אני מטופלת בנוגדי-דיכאון, יש שיפור בתופעות הנ"ל, אך מופיעים התקפי-דיכאון יומיים, המתחילים כל יום באותה השעה (בסביבות 11.00 בבוקר) ומסתיימים באותה השעה (בסביבות 5.00 אחר-הצהריים). ככל שאני מעלה את המינון, התקפי-הדיכאון היומיים מחמירים ןמעמיקים. הפסיכיאטרים חסרי-אונים (ניסיתי את כל משפחות נוגדי-הדיכאון). האמנם אין תקווה?
שלום, התופעה שאת מתארת היא חריגה ובודאי שאין ביכולתי לאבחן ולהציע טיפול שעדיין לא ניסית ויתאים. מה שכן, במקרים של חוסר הצלחה בטיפול יתכן שהאבחנה אינה מדוייקת מספיק או שאינה נכונה? אולי שילוב של שתי תרופות במינון נמוך יעיל מאשר מינון גבוה של תרופה אחת? בכל אופן ההמלצה היא להגיע לחוות דעת נוספת של אחד הרופאים הבכירים בארץ ואולי ממנו תבוא הישועה? שבת שלום דר' גיורא הידש
