פורום פסיכיאטריה

.......................................

כן , לי השפעת הכדורים ירדה מאוד , נטלתי 4 סוגי כדורים . יש לי חבר שגם לו השפעת הכדורים ירדה מאוד . נטלתי ציפרלקס השפעה ירדה, נטלתי פרוזק בהתחלה הרגשתי מצויין אחרי כשנה וחצי ההשפעה ירדה והחלפתי את הכדור , תרגישי טוב , הרופאים טוענים שהם לא יודעים מה הסיבה ,

אולי תפרטי קצת יותר

שלום רב האם קיים הבדל בין התרופות הללו? האם יכול להיות מצב שבו תופעות לוואי שקיימות אצלי בנטילת האפקסור XR לא תהיינה בנטילת האדרונקס? בתודה,אשר

לאשר כן בהחלט יש הבדל גדול בין התרופות. האפקסור במינונים נמוכים פועל בעיקר על הסרוטונין והאדרונקס פועל רק על הנוראפינפרין. כלומר האפקסור פועל כמו האדרונקס אבל גם על הסרוטונין. לכן תופעות לוואי מהשפעת האפקסור על הסרוטונין לא יהיו עם האדרונקס. כל טוב דר' גיורא הידש

בתור מישהי שניסתה להתאבד פעמיים ,בצורות מאוד לא פשוטות שאני עד היום לא מבינה איך נשארתי בחייים ,התרגשתי מאוד לקרוא את ההתכתבות בניכם בשרשור למטה ,אין לי מה להוסיף על זה פרט לזה שזה נתן לי חומר למחשבה ,כי יש לי לא מעט מחשבות על התאבדות כמוצא אחרון לכאב .

רינת יקרה שמחה על דבריך. רק רציתי לספר לך ולפורום שאני ניסיתי להתאבד פעם אחת. לקחתי 30 כדורי אלטרול, בברז באמבטיה. הייתי אז בת 27, והייתי בבית הורי. חשבתי למות בגלגול הזה, כדי להתעורר בגלגול הבא, בלי כל הסבל הזה. זה היה אחרי המשבר הפסיכוטי השני והחריף שלי, במצב דיכאוני חזק, בתחושת ייאוש וסבל שלא ידעתי לשאת, הייתי אז בטיפול אצל הפסיכיאטרית הראשונה שלי שהרגשתי שאינה מבינה אותי, שההורים לא מבינים אותי, ושאני לבד בעולם. אחרי שגמרתי לקחת את הכדורים, הערתי את ההורים. נסענו מהר למיון, ומשם לטיפול נמרץ. לא רציתי למות. קראתי לעזרה. לדעתי כל אדם שמנסה להתאבד קורא לעזרה, הנפש שלו צועקת שאין לה יותר כוח לשאת את הכאב. דיכאון הוא כאב עצום, לא נתפס. כשהייתי שם לפני שאיבדתי את ההכרה שאלו אותי למה עשיתי את זה. עניתי שאני רעה. ומתוך ייסורי הגוף והנפש, כשההכרה התערפלה לי שם בטיפול נמרץ, צעקתי להם "אתם לא מתייחסים יפה לחריגים"... כל כך חריגה הרגשתי עם המחלה שלי, כל כך בודדה, כל כך משוגעת ובזויה. הצעקה שלי מאז נשארה בי כמו שבועה. אני אשנה את המציאות הנוראה הזאת של יחס החברה לחולי הנפש שבה. יש כאן בורות משוועת וסבל מיותר. חולים לא צריכים להתאבד כדי שיקשיבו להם. צריך להקשיב לדיכאון, לחרדה, לשיגעון, ללמוד אותם, ללמד אותם לעולם. רינת, תארי לך שהייתי הורגת אז את עצמי... תארי לך שהיית את הורגת את עצמך... את צריכה להיות איתי במאבק של שיפור היחס של החברה לחוליה. את צריכה להיות איתי ועם מיכאל ודור וטל- במקום המחזק את האחים שלנו ברגעי השפל. אולי עכשיו את במצב של שפל אבל זה יעבור לך, וכשתתחזקי את תעזרי לאחים שלנו גם לצאת מהמקום הנורא ומלא הסבל הזה, שנקרא דיכאון. אל תעזבו אותנו, אחי גיבורי הדיכאון. כל חולה שהורג את עצמו, הורג את כולנו. אנחנו צריכים לשרוד את הדיכאון, לצאת לרפא את החברה, ואת עצמינו ואחינו. כל חולה שנרפא הוא גם מרפא ולוחם למען עולם בריא ומאוזן יותר. שוב תודה רינת על דבריך, ורק בריאות לכולנו, תמי.

הי תמי, אבל אין מרפא רק רמיסיה, או שמא גם לרמיסיה אנחנו יכולים לקרוא מרפא. המתת חסד אקטיבית איננה הוצאה להורג, כי זוהי בחירה של אדם. זו עזרה לאדם שבחר לסיים את חייו מתוך מודעות, שזוכה להיפרד מהיקרים לו כשהוא עדיין בהכרה ועומד על רגליו. אמא שלי מתה מסרטן אחרי שנתיים של יסורים נוראים. לא היה רגע אחד שבו היא רצתה למות. היא נאחזה בחיים בשיניים. מאוד היה חשוב לה לחיות. למעשה היסורים שלה היו כאלה נוראים, שאני לפעמים תוהה האם השנתיים שלה לא שקולות לשנתים בשואה. אני מרגיש אחרת, לא הייתי רוצה לעבור את מה שהיא עברה. הייתי מעדיף שהיו נותנים לי למות לפני כן. ובכל זאת, אני לא חושב שאין לי מה לתרום, וגם אם לא היה לי מה לתרום זכותי לחיות. לא יודע למה הזכרתי את עניין התרומהכי היא לא חשובה כאן, גם בן אדם שתורמים לו ועוזרים לו קיומו חשוב, כי הוא מאפשר לזולת נתינה. וכמובן שכל בן אדם תורם בכל מקרה, בעצם זה שהוא הולך למכולת הוא תורם לחנווני. וכאמור, כיום לא הייתי לוקח את הקפסולה. לתמי, ההתקפים הפסיכוטים שלי לימדו אותי שהעולם הוא אשליה, או ליתר דיוק שאין לנו איזו נשמה פרטית ששוכנת איכשהוא בגוף, אלא שהעולם עצמו הוא הנשמה שלנו, שכאנחנו עושים טוב לאחרים, הרי זה רק כי אנחנו עושים טוב לעצמנו, כי הם בעצם הנשמה שלנו, וכשאנחנו עושים רע איננו אלא פוגעים בעצמנו. בהתקפים הפסיכוטיים הייתה לי תחושה של שליחות, שאני צריך להביא אנשים להכרה הזו. כיום אין בי את תחושת השליחות הזו. לא חשבתי שמה שכתבתי יגרור תגובות רבות. בכל מקרה, אני חושב שלבן אדם שרוצה למות צריכה להיות שמורה הזכות הזו, אבל אני מסכים עם דור, שיש כאן בעיות קשות של יישום. בברכה מיכאל

שלום רב אני מטופל מזה 4 שנים אצל פסיכיאטר בגלל בעיית דיכאון. אני מעוניין להחליף מטפל בגלל כמה סיבות שהעיקרית היא שבעצם אני מרגיש שאני לא מתקדם לשום מקום(ניסיתי כבר מספר סוגי תרופות). האם זה צעד נבון? האם רופא חדש יכול להציע לי דרך טיפול שונה עד כדי כך שיורגש שינוי לטובה? לדוגמא אומר שכשדיברתי בטלפון עם רופאה פסיכיאטרית על מנת לקבוע תור אצלה-אז היא שאלה אותי מה הבעיה שממנה אני סובל וכן מה התרופה שאני לוקח. כשעניתי לה שאני לוקח אפקסור XR 75 היא אמרה לי שזו תרופה מצויינת ושהיא לא יודעת איך היא תוכל לסייע לי.האם זה נשמע לך סביר?האם באמת ניגזר עלי לא לדעת איך אני יכול לשנות את מצבי לטובה? בברכה,עמית

אם אתה חש שהטיפול תקוע ואין התקדמות אז בהחלט יש מקום לחוות דעת שניה אצל פסיכיאטר טוב ובכיר. תפנה לאחד ממנהלי המחלקות לפסיכיאטריה. יש החזר משמעותי של הביטוחים המשלימים. קיימת גם אפשרות להחליף את הפסיכיאטר הנוכחי, אם אתה לא מרוצה, אבל זה בד"כ פחות מומלץ. עצם העובדה שהוא מכיר אותך ואת ההסטוריה הרפואית שלך זה יתרון עצום. לא ברור מפנייתך אם אתה מטופל גם בשיחות ע"י פסיכולוג. אם לא, אז כדאי להשקיע מאמץ גם בכיוון הזה.

לעמית תודה לדור ואכן השאלה מורכבת, מצד אחד ישנו הפסיכיאטר שמכיר אותך וכנראה הוא פסיכיאטר טוב. ומצד השני חוסר ההתקדמות ולכן הרצון לשנות ואפילו אם הפסיכיאטר החדש לא בכיר יותר או טוב יותר מהראשון. אפשרות נוספת היא לפנות לייעוץ חד פעמי אצל פסיכיאטר בכיר מאוד ואז לראות מה הוא יציע. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב אני משתמש מזה זמן רב באפקסור XR 75.לפני יומיים התחלתי לנסות את הכדור של אפקסור 150 XR.אני מרגיש בימים אלו ממש תשישות,חוסר רצון לעשות דברים,בחילות ועייפות רבה.האם יכול להיות שתופעות אלה קשורות לעלייה שעשיתי במינון? ואם כן האם זה חולף עם הזמן? בברכה,עידן

1. בחילות עשויות להיות- ההמלצה לקחת את האפקסור אחרי האוכל. 2. עייפות ותשישות- נדיר ובד"כ גם חולף. אם לא יחלוף תוך שבועיים עד חודש- אני ממליץ לעלות ל-225 מ"ג. במינון 225 מ"ג יש השפעה רבה גם על הנוראדרנלין ולכן ההשפעה הרבה יותר מעוררת.

לעידן תודה לדור ואכן בדרך כלל התופעות הללו חולפות. כל טוב דר' גיורא הידש

לפני כמה ימים נבהלתי מאוד בשל אישפוזה של אימי בבית חולים עוד במיון הרגשתי פתאום שאני רוצה לשכב היה לי דופק מהיר זיעה קרה ופחד גדול בלב, לאחר מספר דקות זה חלף אולם בלילה התעוררתי עוד מספר פעמים עם דופק מואץ ומועקה חזקה. תופעות אלו חלפו ביום אולם כשמתחיל לרדת הלילה אני שוב נכנסת למצב רוח ירוד ומועקה בלב. מה עליי לעשות? ההרגשה הזאת משבשת לי את התפקוד אני מרגישה שהיא חזקה ממני למרות שהיא באה ממש לפרקים ולא תמידית.

רינת קודם כל רפואה שלמה לאמא. לגבי מה שאת מרגישה כן זה התקף חרדה קלאסי. לא לדאוג לא מתים מזה ולא משתגעים אבל כשעוברים התקף כזה באותם רגעים נראה שהעולם מתמוטט לנגד עיננו. לדעתי פני לפסיכולוג טוב לשיחות ושפכי את הלב . אפשרי גם רופאת משפחה לצורך כדור הרגעה לחיזוק נוסף. תתחילי בזה אנחנו כאן בשבילך. את לא לבד . בברכה זוהר.

לאיילת תודה לזוהר, מתקבל על הדעת שמדובר בהתקף חרדה מתוך דאגה לאמך וכנראה גם "השפעת בית החולים" עליך. בדרך כלל החרדות הללו חולפות מעצמן כאשר מבינים את מקורן. אם החרדות ימשכו אז אפשר לפנות לטיפול כפי שזוהר הציע. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, סבתא שלי חולת אלצהימר. מקבלת טיפול תרופתי ומצבה היה יציב עד שלפני כשבועיים חלתה בדרלקת בדרכי השתן. קיבלה טיפול מתאים והתוצאות של הבדיקה היו שליליות, אבל עדיין לא חזרה למצבה הקודם. היא נהייתה מבולבלת יותר, היא שואלת את אותה השאלה ששאלה לפני מספר רגעים המון פעמים. רציתי לדעת מה ניתן לעדות וכיצד להגיב לבילבול שלה.

לאירנה בגיל המבוגר כל מחלה גופנית או יציאה מהאיזון עלולה לגרום להחרפה של המצב הנפשי. כך שכעת צריכים להקפיד ולאזן אותה שוב גופנית ואז גם המצב הנפשי יחזור לקדמותו והבלבול יפסק. אם הבילבול לא מפריע יותר מדי אז עדיף לא לטפל. בכל אופן אין קשר בין האלצהיימר והבילבול הנוכחי, הבילבול והירידה במצב הנפשי קשורים למצב הגופני ולכן הוא הפיך. כל טוב דר' גיורא הידש

טופלתי במסגרת קופ"ח בכדורים נוגדי דיכאון ציפרמיל כ 7 חודשים היו לי תופעות לואי ולכן הפסקתי לקחת השאלה האם יש תרופות טובות יותר שלא בסל הבריאות שניתן לקנות באופן פרטי? תודה

ליוגב הציפרמיל היא תרופה טובה וכל התרופות "טובות" באופן דומה. השאלה היא האם ישנה תרופה אשר טובה "ליוגב", טובה במובן של תרופה העושה את העבודה וללא תופעות לוואי. לצערי אין ברירה אלא לנסות ולהתאים לך את התרופה ואי אפשר בודאות מראש, איזו תרופה טבה ליוגב. בהצלחה דר' גיורא הידש

שלום רב, קצת רקע, אני לפני גיוס (ב9/8). אני בן 20.5, נדחה לי הגיוס לאחר שעברתי שתי תאונות דרכים, אחת על רכב והשנייה על קטנוע שהיא היותר רצינית. נפגעתי בכל חלקי גופי והפגיעות הבולטות הם כאבי רגליים,גב וקושי רב בשימוש ביד ימין (עברתי בה שתי ניתוחים). אני נשארתי כיתה בגלל שלא הייתי משקיע בלימודים. בכל אופן בעקבות כל זאת נדחה לי הגיוס בשנתיים!!!!!!!! מעבר לזה אימי חולת סרטן ריאות בחומרה קשה וסוף חייה קרבים עד מאוד. מעבר לכל הבעיות שציינתי אני סובל מאבנים בכליות , דום נשימה בחומרה קלה, הזעת יתר וכאבי ראש(מיגרנה). עכשיו לבעייה שלה אני צריך עזרה, אני לא רוצה להתגייס , בשום פנים ואופן! ניסיתי להוריד את הפרופיל על הבעיות הרפואיות והורידו לי רק ל45 (מ97). עכשיו, רציתי לדבר עם קב"ן בלשכת גיוס ולא נותנים לי, משום שביום אחד מן הימים הרבים שהייתי צעקתי בשלכה "כמו משוגע" לדבריהם והכניסו אותי לקבנ"ית. כנראה שהיא אבחנה אותי כבסדר ומאז לא רוצים לתת לי להיפגש עם קב"ן! רוצים רק חוות דעת רפואית לגבי מצבי הנפשי! מה שקורה שאני רוצה לפנות לפסיכיאטר על מנת לקבל חוות דעת עבור הצבא והשאלה היא אם לפי הסיפטומים שלי קודם כל אני יקבל חוות דעת מתאימה שתאפשר שיחה עם קב"ן והאם יש סיכוי טוב להשתחרר בעקבות זאת.... אני יסכם בקצרה את מצבי . אני נמצא במצב כזה שנפרדתי מחברה שלי בגלל הצבא, אני כל היום מסתגר בחדר, בלילה יש לי סיוטים שלוקחים אותי בכוח מהבית, אני נאלץ לעבוד מכיוון שאמא שלי לוקחת תרופה שעולה המון כסף אבל במקום עבודה עצמו הפכתי להיות סגור אני יושב בפינה ולא יכול ליצור קשר עם אף אחד גם אנשים שדיברתי איתם בעבר אני לא מצליח לתקשר איתם, אני כל היום חושב רק על הצבא כסיוט! כדבר שיהרוס לי את החיים! כדבר שימנע ממני להיות עם אמא שלי בשנה-שנתיים האחרונות שהיא תחייה!!! מעבר לזה אני לא מסוגל לקבל מרות ! ככה שהמסגרת הצבאית ממש אבל ממש לא מתאימה לי ! מבחוץ אני מראה שהכל "בסדר" כי אני די שחקן אבל מבפנים אני אוכל את עצמי! יש לי הגיבוי המלא של ההורים לא להתגייס! ולצאת על 21 נפשי! אבל הצבא רוצה לקחת אותי בכוח וזה בכלל דבר שמדכא אותי! כל היום אני בבית (חוץ מהעבודה) גם כל החברים שהיו לי התגייסו ואני כבר לא בקשר איתם! עם אנשים חדשים אני לא מסוגל לתקשר, פשוט אני מרגיש את עצמי אבוד! והכל בגלל הצבא!!!!!!!!!!!!! יש כאלה שיגידו לי תיכנס תנסה אבל זה בכלל ישבור אותי כי מי כמונו האזרחים יודעים מה קורה בתוך הצבא ושאתה נכנס אתה רק מדבר עם הקירות! זה בכלליות מצבי. והייתי מאוד רוצה לדעת מה לעשות, האם חוות דעת מפסיכיאטר תעזור/לא תעזור?? תודה על התשובות מראש! ושבת שלום!

שלום יוסי אני מסכים שהצבא הוא מוסד איום, ואני גם חושב שלהכריח מישהו להיות בו שלוש שנים זו דרישה מוגזמת מהמדינה לאזרחיה. בכל זאת אני הייתי שם שלוש שנים, אבל יצאתי ממילואים על פרופיל 21 נפשי, שזו לא חכמה גדולה כי אני חולה נפש. בכל מקרה, אני לא בטוח שלא כדאי לך להיות בצבא, בלאו הכי יש לך פרופיל 45, ואם המצב הרפואי של אמא שלך, לבטח יתנו לך להיות קרוב לבית ואולי גם לעבוד, כך שזה לא ממש ביג דיל, למעשה ג'ובניק בצבא עובד פחות קשה מהרבה מקומות באזרחות. אבל אם אתה מתעקש, לך לפסיכיאטר באזרחות, ומכיון שהגיוס שלך קרוב מאוד תאלץ ללכת לחדר מיון פסיכיאטרי, אתה לא צריך לשקר יותר מדי, אבל תחמיר את המצב שלך. לדוגמה ספר שיש לך בעיות שינה, מחשבות שלא מרפות ממך, שאתה מרגיש רגשות אשם, שאתה בקושי מתפקד. אני מניח שעדיף שתגיע לכמה פגישות לפני שאתה מזכיר את הצבא, ואז תבקש מכתב לצבא. לפסיכיאטר הצבאי אמור שיש לך כוונות אובדניות, שזו נקודה חשובה, לא בטוח שהוא יאמין לך, אבל סביר שהוא ישחרר אותך. שים לב, לפסיכיאטר האזרחי אל תאמר שאתה רוצה להתאבד, כי אז אתה מסתכן באישפוז בכפייה. אתה יכול לומר שיש לך מחשבות, אבל שאתה לא מתכוון לבצע כלום. בקיצור, זה לא אמצעי קל וגם לא מאוד מומלץ, אבל אם הברירה היחידה שלך זה 21 נפשי, זו דרך אפשרית. לי הסבירו את הדרך הזאת כמה סדירנקים שדיברתי איתם בכלא הצבאי, אבל אני הייתי עוד יותר מקורי ולא שיחקתי אותה כמו מישהו בדיכאון, אלא כמו מישהו פסיכוטי, ולמרבה הפלא לגמרי האמינו לי וכמעט אישפזו אותי, השתחררתי מהצבא ואחרי זה באמת נהייתי פסיכוטי...כך שבלאו הכי היו משחררים אותי בסוף. לחשוב שכל השנים האלה הייתי עושה חודש מילואים כל שנה עד גיל ארבעים, (הייתי חובש בצבא), איזה סיוט. ללא כל קשר לזה, תרגיש טוב ותחזיק מעמד.... מיכאל

ליוסי נראה שכיום אין לך הרבה ברירות. כיוון שנבדקת אצל רופא הצבא צריך אישור שיש לך בעיה נפשית. ההגיון שלהם אומר, אם יש לך בעיה נפשית אז בטח פנית לטיפול, ואם לא פנית לטיפול אז אין לך בעיה נפשית.... בכל אופן אתה יכול לפנות לקופת החולים בבקשה לטיפול ובשלב מאוחר יותר לבקש אישור לצבא, או שאתה יכול לפנות לפסיכיאטר פרטי אשר יצייד אותך במכתב לצבא. המצב כיום הוא כזה שבלי מכתב מפסיכיאטר לא יבדקו אותך בלישכת הגיוס, כך שאין לך הרבה ברירות ואתה חייב להפגש עם פסיכיאטר באזרחות אם אתה רוצה לשנות את הפרופיל הרפואי. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אני אמורה ליטול 1 כדור בלילה ציפרלקס (אבל החלטתי לחלק את הכדור ל1/2 ביום ו1/2 בלילה) האם יש הבדל בנטילה כזאת? אני נוטלת כוון שאני סובלת מדכאון וחרדות

שלום, זה בסדר גמור לחלק את הציפרלקס וליטול פעמיים ביום. פשוט יותר נוח ליטול פעם אחת אבל מהבחינה הרפואית אין בעיה עם החלוקה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

יש לי שאלה שתישמע אולי קצת מוזרה. שמתי לב שכאשר אני זמן ממושך בחדר, או כל מקום אחר, ממוזג, אני נעשית עירנית מאד ואפילו קצת עצבנית. כעבור זמן מה כאשר אני לא בסביבה ממוזגת אני נעשית כל כך רגזנית כאילו אני בקריז. רק לאחרונה התוודעתי לכך שיש אנשים שמשתמשים בגאז המזגן כבסם. שאלתי היא האם הגאז הזה נפלט גם בתוך החדר בפעולת המזגן או שרק דרך המנוע שלו הוא אפקטיבי כסם?

לשלווה אין שום קשר בין הדברים. המזגנים מקררים את האוויר ואינם פולטים שום גזים לחדר, חס וחלילה. מדובר על אנשים אשר פותחים את מנוע המזגן שיש בו גז בלחץ ומשחררים משם (מהמזגן שבחוץ) את הגז ואז נושמים אותו. כך שאת יכולה להיות שקטה בקשר למזגנים. את התופעה שתיארת איני מכיר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אני בת 30, מאובחנת כADD ברמה גבוהה, כרגע מטופלת בציפרלקס לטיפול בחרדות, מינון 10 מ"ג כל יום. מרגישה היטב את הסימפטומים של הפרעת הקשב והריכוז בחיי היומיום, זה מקשה עלי לתפקד באופן אפקטיבי במשך כל היום. השאלה שלי היא האם מקובל מבחינה רפואית לשלב את הציפרלקס עם ריטלין, ומאיזה מינון ניתן להתחיל לקחת ריטלין? (עד כמה תופעות הלוואי מורגשות? במיוחד בסוף השפעת הריטלין !! הבנתי שיש נטיה לתוקפנות לאחר תפוגת ההשפעה, האם זה נכון? - לי באופן אישי חשוב לדעת על התוקפנות, יש לי נטיה להענשה עצמית, לפגיעה עצמית (ברקע)). תודה.

אין זה נכון, התרופות לא גורמות לתוקפנות. מי שהיה תוקפן לפני כן, כמו בהפרעת אישיות גבולית, אולי עדיף שיטופל בתרופות שיש להן השפעה נגד תוקפנות ולא באלה. לא כתבת אם את נמצאת בטיפול אצל פסיכיאטר. אם פסיכיאטר המליץ לך לקחת את השילוב הנ"ל אז אין מניעה. אם אינך מטופלת אצל פסיכיאטר אז ייתכן שתהיה בעיה כי השילוב עשוי להיות בעייתי כאשר יש ברקע בעיות נפשיות נוספות.

הייתי בדכאון עד לפני כמה חודשים, כרגע לא מרגישה מדוכאת לגמרי. את הציפרלקס אני נוטלת, כאמור, לטיפול בחרדות. אני לא מטופלת כרגע אצל פסיכיאטר, ולא קיבלתי המלצה על השילוב, אני שואלת כאן מתוך חיפוש מידע ראשוני. מבחינת "בעיות נפשיות" - כרגע אני סובלת (לא ברמה גבוהה) מחרדות (חרדה כללית), ויש לי נטיה לפגיעה עצמית (לא תכופה, אלא רק מתוך סף מתח מאוד מאוד גבוה - כרגע וחודשים רבים תודה לאל, אני לא גורמת לעצמי מאום). האם בכל זאת יש אפשרות ליטול ריטלין במצב כזה?

שלום רב, אנו עושים עבודה תאורטית על תופעות לוואי של תרופות פסיכיאטריות שמופיעות תמיד בשבועות הראשוניים לנטילתן כשעדיין הן אינן אפקטיביות. אנו מתמקדים בתופעות הלוואי הבאות: 1. פחדים שמתבטאים בהלוצינציות ויזואליות נורא מפחידות. 2. דכאון עמוק ואף בכי. לצורך כך, ברצוננו לדעת שמות של תרופות/חומרים גנריים שעשויים לגרום לתופעות אלה בשלבים הראשוניים לנטילתן כשעדיין הגוף לא הספיק להסתגל אליהן. נודה לך, הד"ר גיורא הידש, מקרב לב באם תציין שמות של חומרים גנריים ותרופות פסיכיאטריות.. רב תודות שרון וקרן.

לשרון איני בטוח שהבנתי את השאלה, אבל "תרופות פסיכיאטריות" אינן גורמות לפחדים והזיות וגם לא לדיכאון ובכי. ?? שבוע טוב דר' גיורא הידש

איזה קשר יש בין הפרעת קשב לבין הצורך לצוד סיפוקים מיידיים ?

הקשר נקרא אימפולסיביות אשר נלווה להפרעת קשב. אצל ילדים ADHD מאופיין גם בהיפראקטיביות. אצל מתבגרים ומבוגרים ADHD מאופיין גם באימפולסיביות. כמובן, לא תמיד, אלא רק ברוב המקרים. אצל ילדים יודעים להתחיל לאבחן הפרעת קשב בעיקר עפ"י ההפרעה בהתנהגות. אצל מתבגרים ומבוגרים האיבחון יותר מסובך כי אמפולסיביות יכולה להיות גם סימפטום של בעיות אחרות. לילדים היפראקטיביים יש סף תסכול נמוך מאד. ניתן לשפר אותו ע"י טיפול פסיכולוגי התנהגותי אשר מומלץ כתוספת לטיפול התרופתי.

להילה תודה לדור ואני מצטרף לדבריו. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני צריך לעבור משתיית פלוטין (עקב כאבי ראש) ללוסטראל. איך עלי לעשות את המעבר. האם יהיה זה נכון להפסיק מהיום למחר ומחר כבר לשתות לוסטראל? או שעדיף לעשות זאת בהדרגה ובתקופת הבינים לקחת את שני הכדורים במינון נמוך. תודה.

לאייל כיוון שמדובר על אותו מנגנון הפעולה ושתי התרופות מעלות את רמת הסרוטונין אז אפשר להחליף תרופה "מהיום למחר", ולא צריכה להיות עם זה בעיה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אל ד"ר הידש וכאלה שעברו את הטיפול: קראתי שאחרי הטיפול יש לפעמים הרגשה של בילבול למשך פרק זמן קצר. במה מתבטאת תחושת הבילבול הזו. תודה מראש לעונים.

לטוביה הבלבול הוא בעיקר בזיכרון, "איפה אני, איזה יום היום, מי הרופא או האחות" וכך הלאה. אחרי זמן קצר חוזרים וזוכרים את הכל. לעתים באופן כללי יותר ישנה פגיעה בזיכרון אשר גם חולפת, אבל אז אין בלבול. שבוע טוב דר' גיורא הידש

תודה על התשובה.הייתי מעונין לדעת עוד מספר פרטים: האם יש צורך להתאשפז? ואם לא, אז כמה זמן עובר מאז שבאים ועד שהולכים. כמה זמן נמשך אבוד הזכרון, ובמה הוא מתבטא? את הטיפול בנזעי חשמל מבצעים גם למי שעבר T.I.A? (בעיניים).

התחלתי עכשיו פבוקסיל, ואני חושש ששוב ה-SSRI יכזיבו. האם משיהו יכול לעודד אותי

ציטוט: (התחלתי עכשיו פבוקסיל, ואני חושש ששוב ה-SSRI יכזיבו). למה אתה חושב שיכזיבו אותך? הרי כל הטיפול כאן הוא התאמת כדור שיהיה תפור עליך בול. היות והפסיכיאטר יכול רק לדעת על פי מאמרים וידע רפואי ונסיון של מטופלים אחרים,אין הוא יכול לדעת מה עובר לך בתוך הגוף ומה הכי מתאים. כל מה שנשאר זה לנסות ובמידה ותוך חודשיים בערך אין תוצאה רצויה לנסות כדור אחר . אני לפני כשנתיים וחצי לקחתי 50 מ"ג פבוקסיל ושמע הכדור דיי טוב. היום אני על כדור סרוקסט כבר שבועיים+ והכדור ממש עוזר לי אין מילים נראה מה יהיה בהמשך. בכל מצב המשך בכדור ותמיד יש אפשרות לשנות כדור בסוף מגיעים לנחלה. בברכה זוהר.

תודה זוהר על העידוד. אני קצת טרוד בעניין הפבוקסיל, כי אצלי עניין הSSRI קצת מסובך והסתבך. 9 שנים לקחתי פרוזק בהצלחה גדולה. אז שמעתי שזה פוגע במיניות, והחלטתי להפסיק. כמובן שכל התסמינים חזרו בגדול. סחבתי כמה שבועות, ואז נשברתי והתחלתי ציפרמיל(רסיטל). גם כאן הייתה הצלחה גדולה, אבל בגלל בעיות מיניות, הפסקתי כשבועיים אחרי תחילת ההשפעה. מאז ם אפקסור, לוסטרל, ולאחרונה סימבלטה. נשאר לי רק פבוקסיל וסרוקסט. מסרוקסט אני מפחד בגלל אובדן המיניות, ופבוקסיל הוא האופציה עכשיו (בשילוב עם ריספרדל נגד חרדה קשה). אני כבר למוד ניסיון רע. הלוואי ואתבדה. למה הפסקת פבוקסיל? הוא היה חלש מדי? מה ניסית לפני הסרוקסט ולמה הפסקת? אשמח לתשובה, ושוב תודה תמיר

שלום רציתי לדעת אם אני עושה דיאטה אם זיפרקסה וסרוקסט האם אני עדין יכול להרזות והאם ההרזיה תהיה באותו הקצב כמו בלי כדורים או שהיא תהיה יותר איטית בגלל הכדורים

לדן אם תאכל פחות אז בודאי שאתה עשוי לרדת במשקל, לעתים עם סרוקסט גם חילוף החומרים בגוף איטי יותר ולכן צריך לעשות דיאטה חריפה יותר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר.האם נטילה של תוספת חומצת אמינו טריפטופן (חומר המוצא לסרוטונין) אכן חודרת למח ומעלה את רמת הסרוטונין?

לאורי לצערי לא. עצם אכילה של מזון מסויים עדיין אינו אומר שהרמה במוח עולה. כך גם עודף ויטמינים לא משפר את המצב הגופני והנפשי, ואכילה של טריפטופן לא משנה את רמת הסרוטונין במוח. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אמי בת 68 סובלת מלחץ דם גבוה ומאוזנת ע"י תרופות לאחרונה נראה כי היא סובלת מדכאון והיא עתידה ללכת להבדק אצל פסיכיאטר. הבעיה היא שלפני מספר ימים נסענו לחופשה משפחתית הנסיעה היתה מאוד ארוכה כ12 שעות עם חניות ביניים במקומות מאוד חמים.כשהגענו למלון באילת באיזשהו שלב היא פתאום לא זכרה את כל היום היא לא זכרה שהיא נסעה בכלל, לא זכרה בת כמה היא ועוד פרטים במהלך היום. היא כן זכרה אותי והיכן היא מתגוררת אבל כל היום פשוט נמחק לה גם את הפינוי לבית החולים היא לא זכרה השאלה היא האם דכאון יכול להוביל למצב של שכחה כזו? או שמא זו התחלה או אפיזודה ראשונה המצביעה על אלצהיימר? אני אציין שלאחר כמה שעות הזכרון שב אליה אני ממש לא יודעת מה לעשות...תודה

ליפעת נכון שדיכאון עלול לגרום לירידה בזיכרון ובחשיבה, אבל מה שאת מתארת הוא יותר התייבשות אשר גרמה למצב גופני לא טוב ובעקבותיו גם השפעה על הנפש. עם השפור במצב הגופני גם המצב הנפשי ויכולת החשיבה חזרו לרגיל. בכל אופן אין מדובר על אלצהיימר. במקרים קשים של פגיעה גופנית עלולה להיות גם פגיעה מוחית, אבל לא נראה לי שזה מה שתיארת. בפגיעה מוחית יכולות החשיבה לא חוזרות לתקין כל כך מהר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

ברצוני לדעת מהי אבחנה מבדלת אצל פסיכיאטר ואם אני נמצאת כבר בטיפול כמה שנים אם זה אקטואלי וכדאי וכמה זה עולה ואם זה חייב להיות בפרטי. תודה .

לאלונה אבחנה מבדלת הוא מושג כללי ברפואה וגם בפסיכיאטריה. כיצד מבדילים ומאבחנים מחלה אחת כאשר ישנן מספר מחלות דומות באותה המשפחה. את מתכוונת כנראה לאבחון אצל פסיכיאטר. כמובן שהדבר הראשון שכל פסיכיאטר עושה הוא בדיקה ואבחנה. כך שאפשר לעשות זאת גם במסגרת ציבורית וגם בפרטי. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אני סובלת מדכאון קשה ומחשבות מפחידות וטורדניות והפרעות קשב שמקשות עלי את החיים. . אני מקבלת פרפנן ופארטן. במשפחתי יש סיפור משפחתי של מוות מאלצהיימר שמתחילה במחשבות שווא. אני רוצה לקבל אביקסה. האם לרופא הפסיכיאטר מותר לרשום לי אביקסה במקרה של דכאון והבעיות שציינתי ?

לחלי לא כתבת בת כמה את, רופא פסיכיאטר יכול לרשום אביקסה אבל ממכתבך איני בטוח שזה הטפול המומלץ. את כותבת שאת סובלת מדיכאון, בדיכאון עלולה להיות ירידה ביכולת החשיבה, ירידה שהיא הפיכה וכאשר הדיכאון חולף אז גם יכולת החשיבה חוזרת ועולה. בכל אופן לא ציינת שאת מקבלת תרופה נוגדת דיכאון? כדאי להגיע לרופא המטפל בשאלה של טיפול בדיכאון? שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום פורום... אני מהרהר לי כעת ברעיון, שהוא לא מקורי שלי, ואני תוהה למה החברה שלנו מכריחה וכופה עלינו לחיות? למה שלא תנתן לכל אדם הברירה אם לחיות או למות? פשוט מאוד, כל אדם יקבל לרשותו קפסולה של רעל שתהרוג אותו במקום, והוא יקבל את הבחירה האם ומתי להשתמש בה. בני אדם כל-כך רצחניים והורגים אנשים על ימין ועל שמאל. הצבא הישראלי למשל הורג כל יום מחבל אחד ועוד חמישה אנשים חפים מפשע, מחבלים פלסטינים גם לא טומנים ידם בצלחת, מעבר לזה שאנחנו הורגים מדי יום יצורים חיים רק כדי לאכול. יש כאן אבסורד, מצד אחד אין בעיה לחברה האנושית לתת לאנשים למות כל הזמן בשם מטרות אבסורדיות כמו הגנה על אדמה, ומצד שני, סתם לתת לאנשים שמעדיפים לא לחיות למות בכבוד לא נותנים. הבעיה עם התאבדות שהיא קשה לביצוע ובדר"כ לא מצליחים ואפילו עלולים לההיפך לנכים ולפגוע פגיעה גופנית בלתי הפיכה. ואחרי זה לקבל עונש של אישפוז פסיכיאטרי. למה כל העונש הזה? למה לא לתת לנו למות מתי שאנחנו רוצים? האם זו חובה לחיות? למה? נכון, אילו היו קפסולות כאלה, חברי הטוב א' לא היה קיים, וזה היה חבל מאוד. אבל האם חובתו לחיות רק כדי שאני אהנה מחבר? האם אנשים כופים על אנשים אחרים לחיות רק כדי לממש את הצרכים האגואיסטים שלהם? אילו הייתה לי הקפסולה הזו, לא הייתי משתמש בה היום, אבל מאוד הייתי שמח אילו היה לי אותה, אילו הייתה לי את האפשרות...אנחנו נותנים לאנשים לגסוס שנים ביסורים קשים במקום לתת להם את הבחירה למות מיד. למה? בברכה מיכאל

מיכאל היקר חשוב כל כך לחיות, כי אנחנו כאן לא סתם ולא במקרה ולא רק בשביל הצרכים האגואיסטיים שלנו. אנחנו כאן למעשה בגלל ההיפך מאגואיזם, אנחנו כאן בשביל לעזור לאחרים, לאנושות. כל אחד מאיתנו יש לו שליחות. המחלה שלי היא השליחות שלי, כי היא מכריחה אותי לרפא עצמי, ואז, מחוכמת הריפוי אני יכולה להעניק לעולם. מיכאל ברור לי שאתה כאן גם כדי ללמד אנשים על מחלות נפשיות ועל הקשר שלהן לרוחניות. ברור לי מאד. אתה תמצא את הזמן והדרך לממש את עצמך בעולם. אם היה כדור כזה לגיטימי, היית יכול להשתמש בו ברגעים של ייאוש, ואז- איזו אבידה נוראית לך, לי, לעולם. אסור להרוג. לא להתאבד ולא לרצוח- חיילים אזרחים, וגם אולי, באחרית הימים, חיות. אנחנו צריכים ללמוד להביא שלום, לעולם ולנו. שלום מתחיל מבפנים. בשביל זה אנחנו צריכים לטפל בעצמינו כל כך הרבה, ויש במה לטפל... שבת שלום, מיכאל, ורק בריאות, תמי.

הי תמי... ובכל זאת...אם שקלתי את זה היטב ואני מרגיש שאין לי מה לתרום יותר, ואני לא מיואש, אלא פשוט לא רוצה לחיות, למה לא לאפשר לי את זה? מיכאל

אינני חושב שחובה לחיות, אך זאת שאלה פילוסופית. המדינה בוודאי איננה רשאית לספק לך רעל. גם הפילוסופים הכי ליברליים לא העלו על דעתם שהמדינה תעודד התאבדות בקרב אנשיה ע"י אספקת רעל והזרקה שלו לכל מי שיבקש. בוודאי לא חלוקה של קפסולות שאתה יכול בעזרתה להרוג אחרים. באותו נושא, יש בארה"ב עונש מוות לרוצחים בחלק מהמדינות ואני יודע שיש ויכוח בין רופאים אם להשתתף בהוצאה להורג ע"י הזרקת רעל, לאנשים שנידונו למוות ע"י בית משפט, כי תפקידו היחידי של רופא זה להציל חיים ולרפא ובוודאי לא להרוג או להרעיל.

שלום דור... אני לא כל-כך בטוח שהתרופות שקיבלתי כטיפול ראשון בבתי חולים שהייתי בהם לא הרעילו אותי. התופעות לוואי שלהן השפיעו עלי בצורה קשה ביותר. אני מתיחס בעיקר לטיפול התרופתי שקיבלתי בבית חולים כעינוי קשה ולא כטיפול, ואני לא בטוח שבלעדיו לא הייתי יוצא מהמאניה בכל מקרה תוך כמה שבועות, אבל אולי אני טועה בזה. בכל מקרה, לשאלתנו, אני מסכים איתך שיש ברעיון שהעליתי בעיה אתית קשה כלפי המדינה והרופאים שיקחו בכך חלק. ואולי יהיה צריך להגביל את זה לאנשים שאינם בדיכאון. אבל הכוונה שלי הייתה תיאורטית, האם זו חובה לחיות? ובעצם ענית שלדעתך אין זו חובה לחיות. בברכה מיכאל

מיכאל, גם אני שאלתי את עצמי את השאלה הזו. אני שאלתי, כי רציתי שאותה קפסולה תעזור לי, כשהרגשתי כל כך רע, כל כך מיותרת, וכל כך לא שייכת לעולם הזה, ה"תרומה" שלי היתה רק בלהוסיף סבל ודאגה לסובבים אותי. זה מה שהרגשתי. אני מנסה לחשוב מה היה קורה אם היתה קפסולה כזו. עד לפני חודשיים - אני בטוח הייתי בולעת אותה, היום - אני חושבת שלא הייתי בוחרת לבלוע, אבל בטוח שהייתי שומרת אותה...... אני מניחה שכל מי שהיה מרגיש שקשה לו, שרע לו ,שלא מצליח לו, היה לוקח אותה, בלי לחשוב פעמיים. יש כאלה שמצליחים להתגבר על קשיים ולצמוח מהם, יש כאלה שמגלים בעצמם כוחות שלא ידעו אף פעם שהם קיימים. אני מכירה אישית מישהי שמצאה דרכים שהקלו עליה מאוד והיום, לעומת העבר היא נהנית מלחיות . ואם הם היו לוקחים את הקפסולה בימים קשים ........??????? האם אפשר היה להגיד שההחלטה שלהם נבעה לאחר שהם שקלו את הנושא ברצינות?? האם הם באמת לא יכולים לתרום שום דבר? כולם, בלי יוצא מהכלל יכולים לתרום משהו. ואני מדברת על דברים מאוד קטנים אבל מאוד משמעותים בשביל אנשים ! לפעמים מספיק רק להקשיב ,להתייחס, לחייך למישהו כדי למלא בו קצת כוח להתמודד (ואני לא אלאה אותך בסיפורים אמייתים, אני בטוחה ששמעת כמה כאלה). מיכאל, אתה תרמת לי הרבה רק מעצם העובדה שקראתי את הודעותיך, בפעמים אחרות, עזרת לי כשהגבת לשאלותי ותהיותי מתוך ניסיונך . (וכך גם תמימי, ואחרים) לא מאפשרים לנו לבחור אם לחיות או למות, גם לא איפשרו לנו לבחור אם אנחנו רוצים להיוולד או לא . גם על זה אני שואלת - למה ?? לשתי השאלות - אין תשובה. אנחנו יכולים לשער,להניח הנחות, אבל זה תמיד ישאר ככה. לא היה לי אומץ, לא היתה לי קפסולה , לא מצאתי אפשרות אחרת וודאית שתבטיח לי מוות בלי סבל , אז... אני ממשיכה לחיות. טל

יופי שלא היתה לך קפסולה, ויופי שאת כאן איתנו, כי אנשים שמרגישים לא שייכים לעולם בתקופות מסויימות בחייהם הם אנשים יקרי ערך במיוחד לעולם. אני יודעת את זה מהנסיון שלי. בתוך תסביכי הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה מסתתרות נשמות יקרות כל כך ומלאות חוכמה וידע. הסבל הוא מקור עצום של חוכמה. איזה ביזבוז היה אם את היית נמצאת במקום בו היית בוחרת לשים קץ לחייך... תרומתך לעולם משמעותית כבר היום, והיא רק תלך ותגדל ככל שתגדלי את... תודה על מילותיך החכמות. תמי.

במשך שלושת השנים האחרונות אני "גונב" להורים שלי כדורי שינה על מנת להירדם , בהתחלה זה היה רק בשביל להיות "מסטול" אבל המצב שלי מתדרדר ומתדרדר... העניין הוא כזה שאני לוקח את הכדור (זודורום) אני מתחיל להרגיש מסטול אבל אני לא נרדם , ואז מתחיל הבלאגן האמיתי , אני כראה לוקח עוד כמה כדורי שינה- כול הסיפור זה שמעבר לכדור הראשון כל הזיכרון שלי נדפק אני זוכר בבוקר שאני קם אך ורק תמונות - אין לי שום רצף אירועים....לדוגמא קטנה ומבהילה אני יצאתי מהבית והלכתי בערך 200 מטר עד לקיוסק וקניתי שם סיגריות מעשים מסוג הזה קוראים הרבה... אני חייב להיגמל מההרגל הזה גם בגלל שלעפמים אני לוקח את הכדור שאני בכלל לא יודע שלקחתי בערך בחמש בבוקר ואז אני לא יכול לקום לעבודה או ללימודים , ואם הצלחתי איכשהו לקום אז אני ממש ממש מסטול .... אני חייב להיגמל מהכדורי שינה האלה , אבל הזמינות שלהם בבית זאת הבעיה שלי , אני לא רוצה להודיע להורים שלי שאני דיי מכור. זה יהיה משפיל מידי, אני אוהב את ההורים שלי ולא רוצה לגרום להם עד צער, לצערי לא חסר להם....הם זקנים וחולים. בקיצור מה עושים? בבקשה עזור לי , אל תפנה אותי ישר לאיזה מישהו... כי בשביל תשובה כזאת לא "שפכתי" כאן את הלב שלי.... תודה מראש אורן

לאורן לצערי אין פתרונות קסם, או שהתרופות לא יהיו בבית ולכך צריך לשתף את ההורים שלך או שתגיע לטיפול אצל פסיכולוג או פסיכיאטר אשר מומחים בנושא. בין השורות ממכתבך עולה שישנם קשיים נוספים שלא פירטת אולי כן ואולי לא, אבל כדאי להגיע לאבחון אצל איש מקצוע. שבוע טוב דר' גיורא הידש

האם ניתן לשלב לוסטרל וקלונקס עד שיפחתו החרדות? דבר נוסף, מאז תחילת הטיפול (שבוע ויומיים) שנתי טרופה, מלאת התעוררויות באמצע הלילה ויקיצה מוקדמת מאוד. האם מדובר בתופעת לוואי שכיחה ומתי היא עתידה לחלוף?

אם קיבלת את שתי התרופות סימן שמותר. את הרי לא חושבת שהיו נותנים לך שתי תרופות שאי אפשר לשלב ביניהן. רק שימי לב שהקלונקס מאד ממכר ולכן יש להגביל את משך השימוש בו למינימום. הפרעות בשינה ו/או בחלומות שתיארת הן תופעות לוואי מאד נפוצות עם לוסטרל. הפתרון- לקחת את הלוסטרל בבוקר, את הקלונקס בערב ולקוות שזה זמני. לפעמים זה פוחת או חולף תוך מס' שבועות.

האם ניתן לקחת קלונקס להפחתת החרדות עד אשר הלוסטרל יתחיל לפעול (אני נוטלת אותו מזה שבוע ויומיים). דבר נוסף, תופעת הלוואי העיקרית שאני חווה היא שינה טרופה, מלאת התעוררויות וחוסר שקט ויקיצה מוקדמת מאוד. מתי הסיוט הזה יחלוף והאם מדובר בתופעת לוואי שכיחה או במשהו שצריך להדאיג?

לסיון עירנות ושינה פחות טובה שכיחים בתחילת הטיפול. השילוב של קלונקס ולוסטרל עד להתחלת השפעת הלוסטרל הוא שילוב טוב וגם יעזור לך לשינה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

ד"ר שלום בעלי סובל מדיכאון חרדות והתקפי זעם קשים מאוד, הוא מטופל מזה מס' חודשים ב: מירו 30 מ"ג אחד ליום למודקס 50 מ"ג אחד ליום ואבן לפי הצורך בעת התקפי זעם כמו כן הוא מטופל ב מדבקות פנטניל טרנסדרמלית 50 מק"ג/שעה יש לציין שהתרופות למעט המדבקות נרשמו לי ע"י פסיכיאטרית, היום בביקור אצל רופאת המשפחה נאמר לנו להפסיק את כל הטיפול למעט למודקס והמדבקות ולקבל במקומם אלטרול 25 מ"ג פעם ביום. יש לציין שרופאת המשפחה חדשה היא,והיום זאת הייתה הפגישה הראשונה בינה לבין בעלי. ולשאלתי, להחליף את הטיפול למרות שהוא ניתן ע"י רופאת המשפחה ולא הפסיכיאטרית המטפלת? מה לעשות בשעת התקף זעם , אם אין באפשרותי לתת לו כדור הרגעה? רציתי להוסיף שהפסיכיאטרית לא זמינה עד ליום שני הקרוב. תודה מראש לילי

אין לרופאת משפחה שום סמכות להמליץ על שינוי/הורדת כדורים פסיכיאטריים. רק פסיכיאתר מוסמך רשאי לעשות אז זה. תמתיני עד שהפסיכיאטר יחזור ועד אז אל תעשי שום שינוי. אני חושבת שזה חוצפה שרופא משפחה נכנס לתחומים שאסור לו. חזקו ואימצו

אני מכיר טוב את תופעת ההתפרצויות היתה לי חברה כזאת לצערי. אזבתי אותה אחרי שכלו כל הקיצים. לגבי הטיפול כמו שאמרה לך כאן החברה לא להפסיק טיפול . צרי קשר עם הפסיכיאטר המטפל ובקשי יעוץ לגבי המשך טיפול ,כמו כן אימרי לו מה שאמרה לך הרואפאת משפחה החדשה מה יש לא לומר בנושא. חיזקי ואימצי. בברכה זוהר

מה הסיבה שבעלך פנה לייעוץ של רופאת משפחה? על מה הוא מתלונן? מה הפריע לו בתרופות הקודמות?

בעלי פנה לרופאת המשפחה מאחר והוא חש כאבים בידו, בלי קשר לתרופות הפסיכיאטריות, בזמן האחרון אנחנו מתחילים לראות ניצני איזון ואין לו תופעות לוואי למעט עייפות(שיכולה לנבוע גם מהדיכאון) וכן תאבון מוגבר שבמקרה שלו זאת ברכה , מאחר וסוף כל סוף הוא אוכל. המשך יום נעים לילי

האם הפגיעה היא ביעילות התרופה? האם בתופעות פיזיות כגון בחילה וכאבים אחרים או שמא הפרעות נפשיות אחרות? אשמח לתשובה מפורטת בהקדם. ודבר נוסף בהקשר זה: האם ישנה תרופה דומה לטיפול בדכאון שבזמן נטילתה מותר לצרוך אלכוהול ושבנוסף גם לא גורמת להשמנה?

שלום, איני מכיר עבודות שבדקו תרופות עם אלכוהול כי שתית אלכוהול אסורה. אין גם אף תרופה שמותרת. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום, סה"ר הפנו אותי לפה. ניסיתי להתאבד אתמול בלעתי 10 כדורי אדקס ו20 כדורי אקמול, לא הרגשתי בהתחלה שום דבר אבל היוםן התחלתי להרגיש מעט כאבי בטן. האם עליי לפנות לרופא?

שלום לך, חבל על הזמן. למי את מחכה ? יתכן ויש לך הרעלת קיבה. ואת חייבת לגשת לבית החולים . לקבל עזרה וטיפול ולהציל את החיים שלך. ויפה שעה אחת קודם. תשתי הרבה חלב. זה מנקה ...

כן, את חייבת. התרופות שנטלת רעילות לכבד ולכן חייבים לבדוק אותך- מבחינה גופנית, מעבדתית (בדיקת דם) וכמובן- נפשית. לכן מומלצת בדיקה של רופא כללי+פסיכיאטר. אולי תפני לחדר מיון כדי לא לאבד זמן.

שלום, יופי שישנם אנשים עם היד על הדופק, אני הגעתי לכאן מאוחר אבל המלצתם טובה ונכונה, להגיע לחדר מיום ולהבדק גם מהבחינה הגופנית וגם הנפשית. תשמרי על עצמך דר' גיורא הידש

שלום לבתי בת 25 יש הזעת יתר. קראתי שהמשחות המוממלצות הן אנהידרול פורטה וספיריאל. בשתי המשחות הנ"ל יש מלחי אלומיניום. האם האלומיניום חודר למחזור הדם ופוגע במערכת העצבים ותאי המוח? והאם האלומיניום חשוד בהפרעות פסיכולוגיות ונוירולוגיות? בתודה רבה מראש ורדית

לורדית איני יודע עד כמה מלחי האלומיניום מהמשחה חודרים לגוף ולמוח, צריך לבדוק ולברר עם רופאת העור המכירה את התרופות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אבא שלי בן 81 סובל מאי ספיקת כליות ללא צורך בדיאליזה. קיבל cymbalta. האם תרופה זו בטוחה לשימוש בגיל זה ובמצב כליות זה.יש גם רקע של בעיות לב. בתודה זאב

לזאב הצימבלטה מתפרקת בעיקר בכבד כך שלא צריכה להיות בעיה כאשר יש אי ספיקת כליות. מקובל שבגיל המבוגר נותנים מינונים נמוכים יותר של תרופות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום דר' הידש ! כבר שנה וחצי שאני לוקחת תרופות למאניה דיפרסיה : - 600 מ"ג ליתיום - 75 מ"ג למיקטל בעבר הייתי מטיילת הרבה (וטיולים למטיבי לכת) וגם שוחה והולכת הרבה ... מאז שהתחלתי לקחת את התרופות די הפסקתי עם הפעילויות הנ"ל ... רק באחרונה חזרתי לעשות הליכות ... האם יש איזו בעיה למי שלוקח תרופות כאלה לטייל חופשי עם מאמץ גופני ובתנאי מזג האוויר החם של ארצנו ? ובכלל לעשות ספורט באופן חופשי ? (התחושה שלי היא שהגוף השתנה .... ושהוא לא כך כך מגיב טוב למזג אוויר חם ... אבל אולי אני סתם מדמיינת ...) תודה מראש , גברת מאניה .

שלום, אין בעיה לפעילות גופנית עם התרופות שאת נוטלת, עם הליטיום חשוב לשתות הרבה ולא להגיע להתייבשות, אבל אם את שותה מספיק אז אין בעיה עם פעילות גופנית. איני מבין מדוע את נוטלת שתי תרופות במינונים נמוכים יחסית? אולי כדאי לשאול את הרופא המטפל? שבוע טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום, שוב אני מבקרת כאן. העלינו את מינון הפריזמה מ20מ"ג ל 40 מ"ג ובשבוע האחרון יש שקט (תודה לאל) הבעיה היא שאני כל הזמן דרוכה, מחכה להתקף הבא, הפחד מהפחד. לקחתי 1 מ"ג קלונקס והיום הוחלט להחליף את זה ב 3 מ"ג לוריבן. מה ההבדל בינהם? יש לי עליות וירידות. כרגע אני מנסה לחשוף את עצמי כמה שיותר לפחד ולהביט לו בעיניים. הגוף שלי מוטש מרוב שהוא בכוננות על כל הזמן. אין למחלה המחורבנת הזו פתרון? תודה לך, לוחמת החרדות (מעל ל 10 שנים)

קלונקס 1 מ"ג שקול ללוריון 2 מ"ג (לא 3). הלוריון פחות ממכר ופחות חזק לעומת הקלונקס ואם הוא מספיק אז עדיף. אבל אם את בחרדה ולא מאוזנת אז זה לא הזמן לבצע שינויים שיכולים להחמיר את המצב.

ללוחמת היקרה אני שמח שהטיפול עוזר לך ובכל אופן ישנה רגיעה מסויימת. אין ספק שהזמן ירגיע גם את "הפחד מהפחד" שגם הוא עדיין סימן של החרדה. אולי עדיף במקום "להסתכל לחרדה בעיניים", להניח לה, לא להתייחס אליה והדבר הטוב ביותר הוא שלא תחשבי בכלל על חרדות, תרופות ופסיכיאטרים. נקווה. בכל אופן הטיפול החדש הוא הגיוני ואני מקווה שמאוד יתאים לך ותרגישי טוב יותר. שבת שלום דר' גיורא הידש

אני בפעם הראשונה בחיי הופנתי לפסיכולוג ..מסתבר שאני סובלת מהתקפי חרדה כשהגעתי במטרה להיפגש איתו הפנו אותי לחדר מסויים ששם התברר שיושב פסיכייאטר אוקיי קצת נלחצתי בהתחלה מה אני משוגעת וכאלה אבל אוקיי למדתי להבין שאני סובלת מהתקפי חרדה והטיפול הוא כאן הוא המליץ לי להישתתף במחקר ולקחת ציפרלקס מעולם לא שתיתי כדורים ואני מאוד חוששת קראתי פה תגובות של אנשים ..משמין..יובש בפה...דפיקות לב חזקות...מפחיד לא???אני אמורה להתחיל מחר אני חייבת התיעצות עם בעליי ניסיון תודה רבה

שלום לך, קודם כל כחי נשימה עמוקה ואל תלחצי. את יכולה אולי להסביר לי במה מתבטאות החרדות שלך? את מוזמן לכתוב לי למייל

אני כבר שנה על ציפרלקס הכדור שינה לי את החיים מקצה לקצה ואין שום אחת מתופעות הלוואי שציינת כך שזה לא מחייב . שיהיה בהצלחה

טוב אני בערך ניסיתי שנה את הכדור ציפרלקס והוא קצת עזר לי אבל גרם לי תיאבון מוגבר דבר שבגללו עליתי המשקל המון. עלי לציין שהםנים והגוף ממש התנפחו לי . אבל כל אחד ירגיש שונה. מה שכן היו לי בהתחלת הטיפול גם בחילות מהכדור ועיפות רבה. מה שכן הוא עשה אותי יותר רגוע אבל החשק המיני ירד מאוד. היום אני התחלתי טיפול (לפני כשבועיים )בכדור סרוקסט ואני מרוצה ממנו מאוד. הוא לא משמין אותי אין לי תאבון מוגבר להיפך התאבון ירד ללא צורך לחטוף אוכל. אני כבר לא מבזבז כסף וקונה שטויות באלפי שקלים .בקיצור את צריכה כדור שיתאים לך בול וזה ע"י בדיקה ומעבר בין סוגי כדורים .חובה לציין שאין כמו כדור כימי לאיזון המוח ,אני ניסיתי המון דברים טבעיים ומדיטציה 4 שנים לא עבד לי .

כפי שאני רואה וחששתי יש תופעת התמכרות לתרופות הפסיכיאטריות. אני מטופלת אצל פסיכולוג וסובלת מהתקפי חרדה,זה נובע מאירוע טראומטי שחוויתי והתופעות רק מתחזקות ומתגברות,אני די מיואשת,היום הפסיכולוג אמר לי שכדי לי לפנות לטיפול פסיכאטרי,והחלטתי לבדוק את העניין לעומק. מצד אחד אני רוצה שיהייה משהו שיעזור לי,מצד שני אני רואה שזה מוביל להתמכרות,או שלאחר מכן התופעות חוזרות. אני מאוד מפחדת מהתוצאות,יש תופעות לוואי למיניהן? השמנה? ואשר לכן- הגולשים- שכבר התנסתם בתרופות..מה יש לכם לאמר בעניין???

למישהי התרופות מקבוצת נוגדי הדיכאון אינן ממכרות. תופעות לוואי עלולות להיות אבל רבים נוטלים את התרופות גם ללא תופעות לוואי. בכל מקרה מדובר על תרופות "עדינות" שאינן ממכרות. שבת שלום דר' גיורא הידש

אני רוצה לציין שהכדור באמת טוב, ויש לו פחות תופעות לוואי מכדורים אחרים, שזה מעולה. אבל יש לי שאלה האם התופעות של ההזעה או הישנוניות עוברות כשמתרגלים לתרופה? זו הסיבה שאני לוקחת את הכדור לפני השינה, אבל הייתי מעדיפה לקחת אותו בבוקר, שהרי זו כל המטרה, להעביר את היום בצורה הטובה ביותר.... תודה.

למיכל לצערי ישנה הפחתה בתופעות הלוואי אבל לא תמיד הן חולפות. התרופה פועלת 24 שעות לכן היא מכסה על כל היום ואת בהחלט יכולה להמשיך וליטול בערב ולקבל את ההשפעה המלאה של הצימבלטה. שבת שלום דר' גיורא הידש

קראתי באינטרנט שתרופות לסכיזופרניה עלולות לעשות התקף לב השאלה שלי היא אם גם לפונקס עלול לעשות את זה

לצחי גם אני קראתי בעתונות ולא את המאמר המדעי, לא צויין שם לגבי לפונקס אבל בכל מקרה דובר על שימוש בתרופות אצל אנשים זקנים ולא אצל צעירים. שבת שלום דר' גיורא הידש

בגלל תופעות חרדה לא קבועות קיבלתי LORIVAN מרופא המשפחה במינון של 1 מיליגרם מתוך הנחה שאשתמש 2-4 פעמים בשבוע כדור אחד ליום כאמור של 1 מיליגרם. האם בקצב זה של נטילת תרופה זו אני חשוף להתמכרות ואם לא אזי מאיזה קצב נטילה כן קיימת חשיפה כזו? תודה.

שלום, התמכרות קיימת רק בשימוש קבוע, כל יום. כך שנטילה של 4-5 פעמים בשבוע מונעת את בעית ההתמכרות. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום , לכמה "שוים" 20 מ"ג סרוקסט בערכי לוסטרל ? (טיפול בחרדות ) יש בכלל מקור להשוואה? בברכה יקי

ליקי בערך 200 מג' לוסטרל, ההשוואה היא בבדיקות מעבדה, עד כמה התרופה נמשכת ונקשרת לרצפטורים במוח. שבת שלום דר' גיורא הידש

אני מקבלת בקביעות פנרגן 3 כדורים בלילה. התרופה עוזרת לי להרגעה, אך כנראה גורמת לי לאכילה כפייתית בלתי נשלטת. האם זו תוצאת לוואי מלקיחת התרופה? יהיה קשה לי להפסיק לקחת את התרופה. מה לעשות בנידון? בתודה מראש

שלום, הפנרגן היא תרופה טובה ועדינה נוגדת חרדה ואינה גורמת לדיכאון. לפי זכרוני היא אינה גורמת לעליה במשקל ובתיאבון. שבת שלום דר' גיורא הידש

האם התרופה טרזודיל גורמת לעליה במשקל?

בד"כ הטרזודון לא גורם לעליה משמעותית בתיאבון או במשקל. הסיכויים לכך נחשבים לנמוכים ביחס לנוגדי דיכאון דומים אחרים.

תודה לדור הידש

לדר גיורא שלום רב האם הכדור האטיפי דיפרקסה, הוא המרגיע ביותר מבין הכדורים האנטי פסיכוטים והאם האבחון f 20,6 הוא הפרעת אשיות סכיזוטיפלית והאם כדור ים רסיטל אפקסור גם מטפלים בהפרעה זאת והאם התחושה שלי שהכדורים שמטפלים בסרוטונין פחות מזמבנים מהזיפרקסה נכונה. תודה רבה מעריכך מאוד אליהוא

אליהוא היום ההפרעה נקראת הפרעת אישיות סכיזוטיפלית, אבל כאשר ישנם סמנים של סכיזופרניה ללא מצב פסיכוטי ברור יש הקוראים לכך סכיזופרניה פשוטה. כך שמדובר על אותו מצב, סמנים שליליים של סכיזופרניה ללא מצב פסיכוטי חריף. הזיפרקסה אכן מאוד מרגיעה, ואינה גורמת לזומביות. בכל אופן יש הבדל גדול בין הקבוצה של התרופות נוגדות פסיכוזה ובין התרופות הנחשבות לעדינות יותר, קבוצת נוגדי הדיכאון. שבת שלום דר' גיורא הידש

יש הבדל בין הפרעת אישיות סכיזוטיפלית לבין סכיזופרניה פשוטה. בשניהם אין פסיכוזה פעילה, אך בסכיזופרניה הפשוטה קיימת הדרדרות קוגנטיבית ורגשית מתמשכת. כלומר ירידה קבועה ומתמשכת בקוגניציה, ברצייה, בתפקוד וכיוצ"ב, בעוד שבהפרעת אישיות סכיזוטיפלית המצב הוא פחות או יותר קבוע-סטטי ללא מאפיין של הדרדרות. בכל מקרה, מאד בעייתי לאבחן סכיזופרניה רק עפ"י סימנים שליליים. אינני חושב שזיפרקסה יכולה לעזור באופן משמעותי אם אין פסיכוזה, או מחשבות שווא, או הפרעה בהתנהגות שנובעת מפסיכוזה.

שלום רב האם סכיזופרניה יכולה להיות תוצאה של חבלה בראש העובר בזמן לידתו ? האם ocd אשר בא לידי ביטוי במחשבות טורדניות, דיבור חסר הגיון, מצבי רוח פתאומיים, יכול להיות סכיזופרניה ?

שלום, לגבי התינוק איני יודע. בכל אופן OCD הוא סינדרום, הוא מופיע בהפרעה נפרדת אבל גם כחלק מהפרעות נפשיות נוספות. כך שבהחלט יכולה להיות סכיזופרניה שאחד הביטויים שלה הוא תופעות של OCD שבת שלום דר' גיורא הידש

קראתי את התגובות שקיבלתי ליאוש שלי לגבי מצבו של אחי ואכן אני אמורה להקשיב לו ,לתת אהבה ולתת לו להבין שאני לעזרתו לא משנה במה יבחר אבל אני כבר למעלה משנה מתמודדת עם המצב הזה ועל סף התמוטטות ,לשמוע כל הזמן אותו מיילל בוכה מרחם על עצמו מאשים צועק ועם אווירה כזאת בבית להיות קשוב ורחום חם ואמפטי ??זה לא ריאלי כי מצבו מוריד אותי ,גם אני נשאבת לשם זה מה שאני מרגישה ואני מפחדת לתת מקום למחשבות השליליות שלו , יש כאן תגובות מאנשים שהיו בדיכאון ומה עם האנשים שחיו עם או לצד אנשים בדיכאון מה עובר עליהם ??אני צריכה טיפול בעצמי כבר זה מה שאני מרגישה .....

הדר יקרה אני מבינה ללבך גם אני מטפלת או טפלתי בבת שלי ואם תחפשי הודעות עם שמי תראי דברים דומים למה שכתבת., אני יודעת שברגעי היאוש חושבים שאף פעם לא נצא מזה ,שזה מושך אותנו פנימה וגם אנחנו עומדים להשתגע ,או להכנס לדכאון , אחד המטפלים של הבת שלי אמר לי פעם את במצב נורא את מתמודדת עם הבלתי אפשרי תבואי גם לטיפול ואני עניתי קודם נגמור לטפל בה ואז נתפנה אלי, אבל זה נגע לליבי הרגישות שלו. אין לי נוסחת פלא אני אומרת תמיד שלדעתי יותר קשה למשפחה מאשר לחולה ואני יודעת שהרבה יחלקו על זה אבל לראות אדם אהוב במצב כזה זה לא קל בכלל. אני יודעת שאני לקחתי ל למטרה להצליח בטיפול בבת ולנסות לשקם , אני לא יודעת אם יש הצלחה מוחלטת ובודא ישאין אבל היום הבת שלי בסדר , אול מחר היא לא תהייה הסדר אבל יש לחיות את היום. רציתי לומר לך שזה לגיטימי להרגיש כעס יאוש וחרדה, אני בהתחלה התביישתי ברגשות האלו אבל גם את היא אדם בפני עצמו . תשתדלי מדיי פעם להתנתק פיזית או נפשית מהמצב . תשתמשי בכל השיטות שאת מעלה על דעתך להביא אותו לטיפול כולל שקרים , לדוגמא הבת שלי טענה שז יקר מדיי הטיפול אז סיכמתי עם המטפל שהוא יגיד שהוא מקבל חצי ממה שאני נותנת , פע היא סרבה ללכת לטיפול כי היא לא צריכה אז נסענו לקניות ואמרתי שבדרך אני קופצת לרופאה שלי היא נשארה בחוץ ואז המטפלת יצאה אליה דברה איתה והיא הסכימה לקבוע פגישה. יש לי הרבה סיפורים אבל אני יכולה להגיד לך שאם משתדלים ורוצים מצליחים ואם היום זה נראה קשה מחר אולי יהיה יותר טוב. אני שמחה שמצאת את הפורום הנהדר הזה אותי הוא מלווה שלוש שנים ולא יודעת מה הייתי עושה ללא המקום הנפלא הזה!! ולכם שמכירים אותי אז קצת נחת, הבת לומדת ומלמדת לוקחת את הכדורים לא ראיתי אותה כבר שלושה חודשים ואני מתגעגעת ,מחר היא נוסעת לחודש לטיול לימודי ,דיי התלבטתי מאחר ורציתי שהיא תבוא לכאן כדי לראות אוה אבל בצעד של בטחון החלטתי שזה יהיה מבחן שלה ושלי , אני מאוד חוששת אבל מכבדת את העצמאות שחזרה סוף סוף ומקווה שיהיה בסדר.

שלום אני ב3 חודשים אחרונים נוטל דרך קבע תרופות לשינה מסוג נוקטורנו וב10 ימים אחרונים בונדרומין במקום. עכשיו רוצה להפסיק במידה ואצליח להרדם האם מותר להפסיק הבונדרומין במכה או שצריך קודם לרדת לחצי כדור/ או להחליף קודם לתרופה יותר קלה כמו זודורם או נוקטורנו והאם יש תופעות לוואי של אי שקט וכאבי ראש בהפסקת בונדרומין היות וזה מרגיע יש לציין נטילת רסיטל כדור אחד ואדרונקס 2 כדורים גם.

שלום, אתה נוטל את הבונדורמין זמן קצר לכן איני צופה בעיות בסיום הטיפול וטוב שאתה רוצה להפסיק. אפשר להפסיק באופן חד, אבל מדוע למהר? תנסה יומיים שלושה חצי כדור ואז תפסיק לגמרי. שבת שלום דר' גיורא הידש

ד"ר הידש הנכבד!!! אבי אדם בן שמונים ובריא פיסית. איננו סובל משום מחלת זקנה. תודה לאל. בעייתו היא הדיכאון שהוא הולך ונכנס אליו יותר ויותר.( כבר כמה שנים). הדבר מתבטא באי חשק לצאת מן הבית. בישיבה מול החלון או הטלויזיה כשהוא בוהה. כאשר הוא כבר כן יוצא הוא סובל מחרדה חברתית. פוחד לדבר ולהתבטא וכשהוא חוזר הביתה הוא מספר על אלף ואחד דברים שאנשים התכוונו אליהם במגעם עימו. (לא היה ולא נברא לפחות כשאנו נוכחים). הדבר אף מחריף עד כדי כך שגם עם בני המשפחה הקרובים (ילדיו, נכדיו) הוא כבר בקושי יוצר קשר. לא מברך אנשים בהכנסם הביתה ולא בלכתם. מנטאלית, מצבו טוב. הוא קורא ואפילו לומד בעצמו כל מיני תחומים כאשר הוא במצב רוח יותר טוב. נסינותינו להביאו לטיפול רפואי, אפילו במסגרת רופא משפחתי, עלו בתהו. הוא טוען שהוא בסדר גמור ושלא נבלבל לו את המוח. הוא מתכסח עם אמא על כל דבר כמעט וממרר את חייה. אובססיבי במחשבות שלו וכו'. ניסינו להסביר לו שהוא אינו אשם במצבו ושעם הגיל קורים כל מיני שינויים פיסיולוגיים. (עם דגש על פיסיולוגיים כי יש לו סטיגמה נוראה על כל תחום הפסיכיאטריה ואפילו הפסיכולוגיה) ושאפשר עם כדור קטן לחולל נפלאות. שתחזור אליו שמחת החיים שהוא יהיה יותר מעורב ועוד. הוא מסרב לקבל ובכל זאת ממשיך להיות אומלל ולאמלל את אמא. השאלה שלי היא האם ניתן לעשות משהו כאשר אי אפשר להביא אותו בכלל לשיחה עם רופא? איך ניתן לטפל? אודה לך על כל עצה שתתן.

שלום, דיכאון הוא דבר שכיח בגיל המבוגר. חשוב לנסות ולשכנע ולחזור ולשכנע ולא להתייאש. אולי הוא חשדן כלפי בני המשפחה ואז אפשר לחשוב על חבר או אח אשר עשויים לשתף פעולה ולשכנע. כמובן שאפשר לנסות ולשתף את רופא המשפחה שאולי ימצא דרך ויהיה סמכותי להתחיל בטיפול. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום יש לי כמה שאלות אני בת 27 סובלת מדיכאון קשה מזה תקופה ארוכה אני מטופלת מרסיטל כדור וחצי ועכשיו העלו לי את המינון לשני כדורים וחצי וכן הוסיפו לי כדור בשם ויאפקס רציתי לדעת למה נועד הויאפקס ומה הן תופעות הלוואי שלו וכן למה אני אמורה לצפות בשילוב של הרסיטל במינון גבוה והויאפקס כמו כן דובר על כך שאני אתכונן לעבור טיפול בחשמל אני די חוששת ידוע לי שזה נעשה בהרדמה כללית אולם אני רוצה לדעת מה עושים בזמן ההרדמה האם זה כמו בסרט נפלאות התבונה?? הדרת צינוריות וכאלה?? והפסיכיאטר אמר שהטיפול דורש אישפוז של חודש וחצי האמנם? למה זה לכל כך הרבה זמן?? אשמח לקבל תשובה מפורטת כמה שיותר

לחנית הויאפקס=אפקסור, היא תרופה טובה נוגדת דיכאון, ואינפורמציה מלאה עליה תוכלי למצוא בכל אתר של תרופות. אני מקווה שהוייפקס יפתור לך את הבעיה והדיכאון יחלוף. נזעי חשמל נעשים בהרדמה כללית קצרה, איני יודע על אלו צינורות את שואלת, אבל אין צינורות מיוחדים, שמים שתי מתכות על הרכות והן מעבירות את החשמל ויוצרות התקף מעיין אפילפטי. בגלל ההרדמה אין ממש התכווצויות בגוף אלא רק בחשמל של המוח. הטיפול הוא בטוח ובדרך כלל נותנים שני טיפולים בשבוע, כיוון שמדובר על כשמונה טיפולים עד עשרה אז את יכולה לחשב את משך האשפוז. שבת שלום דר' גיורא הידש

אני אלכוהוליסטית וכרגע סיימתי לשתות ככ הרבה תעזרו לי אני מרגישה שאני מסוגלת לעשות משהו לעצמי אוי לי...........

ואני מכורה לסמים , לכן אני יכולה להבין לליבך ולהתחנן בפניך לקבל עזרה...יש לאן לפנות תרגישי טוב מיטל

ללינה מצטער על התשובה המאוחרת, אבל התשובה עדיין היא אותה התשובה, דחוף לחדר מיון. תשמרי על עצמך דר' גיורא הידש

לדור ולדר' שלום רב ! מצטערת שזה קצת ארוך , אלו בטח יהיו השאלות האחרונות שלי בנושא : לאחר חצי שנה בה נטלתי כדור ציפרלקס החלטתי כי ההשמנה וחוסר החשק המיני בעקבות הנטילה הם בעצם לפתור בעיה מצד אחד וליצור בעיה [ לא פשוטה בכלל ] מצד שני , ולכן הפסקתי ביום אחד לגמרי . יש לציין כי בשבועיים שלפני ההפסקה פשוט התנפחתי וכמעט בלי לאכול עליתי 6 ק"ג . כעת אני כבר שבוע אחרי ההפסקה וחזרתי כמעט למשקלי התקין ללא דיאטה בכלל . יש לי מס' שאלות : 1. הרי זה ברור שההשמנה לא נגרמת כתוצאה מעלייה בתאבון ואכילת יתר מאחר וזהו בוודאות לא המקרה אצלי[ אני הייתי רושמת ביומן מה אכלתי כל יום ] ואני קוראת על עוד המון אנשים בפורומים שאומרים שהם פשוט התנפחו , או עלו עשרות ק"ג לפעמים על אף שלטענתם הם לא אוכלים הרבה יותר . אם כך , מדוע אתם ממשיכים להגיד שההשמנה נובעת מעלייה בתאבון ולא בודקים את האפשרות שאולי הכדור עצמו משמין ? אולי הוא מאט לגמרי את חילוף החומרים ואולי ואולי ואולי , מה אתה חושב ? האם יש מחקרים בנושא ? 2. אני מרגישה לא רע בכלל למרות שהפסקתי במכה אחת למעט כאבי ראש לפעמים ודפיקות לב חזקות מדי פעם , אחרי כמה זמן הכדור והשפעתו נמוגים לגמרי ? 3. התחלתי בעקבות חרדה חברתית קלה-בינונית ואני שוקלת אולי רק לשם הביטחון ולמעט השפעה לקחת חצי כדור או כדור פעם בשבוע , אתה חושב שזה יוכל לעזור ? נראה לך שזה עדיין ישפיע על החשק המיני ויגרום להשמנה ? תודה רבה רבה על העזרה הנפלאה !

לחברה היקרה . לא טוב להפסיק במכה אחת, את גורמת לגוף מצב שוק ,היית צריכה לרדת בהדרגה ובפיקוח של פסיכיאטר. לגבי הכדור יש לי נסיון איתו באמת גם אני השמנתי מאוד כשלקחתי אותו עליתי ממשקל 65 ק"ג למשקל 82 ק"ג. היום לאחר הפסקה של שנה ירדתי למשקל 74 ק"ג והפנים גם לא נפוחות כמו שהיו כולל הכרס.הכל ירד. אני היום על סרוקסט לוקח כדור 20מ"ג כבר שבועיים וחצי בינתיים לא עליתי במשקל כלל . אני מקווה שהכדור עדיף.בברכה זוהר.

האם הכדור סרוקסט מרדים בלילה והאם אתה חש שהוא עוזר לך ?

קראתי את הודעתו של ה"מוטרד" מיום 25.6.06, והזדהיתי (לצערי את האמת) עם דבריו - גם אני נוטל סרוקסט, גם לי יש בן משפחה שסובל מאפילפסיה (בן דוד), וגם אני - כמוהו וכמו המגיבים האחרים - חש את אותם זרמים במוח. מה שכן, אני לא שיתפתי בזה אף אחד כי פחדתי שיחשבו שאני "משוגע". בכל אופן, התגובות של תמימי והאנומימית דווקא הרגיעו אותי, אבל אני חייב להודות שהתגובה של ד"ר הידש הלחיצה אותי: "בכל אופן הסרוקסט עלול להוריד את הסף לאפילפסיה ולגרום לאפילפסיה לכן אפשר לבדוק את הכיוון הזה". מה זאת אומרת??? ד"ר הידש, אם תוכל בבקשה להסביר - מה זאת אומרת שסרוקסט עלולה להוריד את הסף לאפילפסיה? זה משהו ידוע? איך חברות התרופות לא מזהירות מראש? זה לא חוסר אחריות? אני חייב לציין שהסרוקסט השפיע עלי דווקא לטובה, ובניגוד ל"מוטרד", הזרמים אצלי לא קורים באופן קבוע אלא רק אם שכחתי לקחת את התרופה. מבחינתי - אין בעיה להמשיך אותה אבל אני מפחד עכשיו שזה יעורר אצלי איזשהו גן רדום של אפילפסיה... מה גם שלא ברור לי אם כל העניין הזה הפיך... אוף... אני בפלונטר... ותודה מראש על התייחסותך.

הוצאת לי את המילים מהפה.....

אני מכיר את תופעת הזרמים במוח כשמפסיקים לקחת כדור. כשהפסקתי פרוזק זה היה כ"כ חמור שהלכתי לנוירולוג ועשיתי סי.טי מוח לבדוק אם משהו השתבש. התוצאות היו שליליות ואין שום דבר. הפסיכיאטר אמר לי ( רק אחרי שהלכתי לנוירולוג והבדיקה) שזה כתוצאה מההפסקה. אצלי זה קרה בכל פעם שהזזתי את הראש, וממש שמעתי את רעש הזרמים. זה מאוד לא נעים ואפילו מפחיד. זה הלך ופחת עם הזמן (כשלא לקחתי תרופה בכלל) ואחרי חודשיים נעלם לגמרי. המלצה: אל תפסיק כדור שעוזר לך. אתה אף פעם לא יודע אם הוא יעזור שנית. וזה בלי קשר לזרמים

זרמים במוח יש תמיד, אבל כנראה שסף התחושה משתנה ולא תמיד אנחנו מרגישים אותם. עוד לא ברור אם בזמן מחלה הזרמים יותר חזקים או שסף הקליטה נמוך יותר. לא חקרו את זה אמפירית. אבל זרמים במוח, כשלעצמם, אינם אפילפסיה. תמי.

שלום, טוב שאפשר להבהיר את הדברים. כיום יודעים שישנו סף של הגנה על המוח מפני התפרצות של זרמים חשמליים בלתי מבוקרים (אפילפסיה), את הסף הזה אפשר להוריד עם תרופות ואז עלול להיות התקף אפילפטי. כך שישנן תרופות שעלולות להוריד את הסף לאפילפסיה, כל התרופות ממשפחת ה SSRI עלולות להוריד את הסף וכך גם סרוקסט. חשוב לציין שהתופעה הזו לא שכיחה ואפילו נדירה אבל קיימת. לפי זכרוני שלושה מטופלים שלי עם סרוקסט עברו התקף אפילפטי כתוצאה מהשימוש בסרוקסט. שלושה מתוך מאות או אלפים. כאמור התופעה נדירה אבל קיימת. לא צריך להבהל אבל צריכים להיות ערניים לתופעה זו. כל טוב דר' גיורא הידש