פורום פסיכיאטריה

האם שימוש במרשם פרטי לתרופה פסכאטרית לא נרשם בשום מקום? תודה

ליסמין כמובן שנרשם בבית המרקחת אבל זו אינפורמציה שמעסיקים לא מגיעים אליה. כל טוב דר' גיורא הידש

רוקח מחוייב לסודיות רפואית באותה מידה כמו רופא. כלומר שניהם ישמרו על הסוד שלך. אבל ישנן מס' תרופות שבית מרקחת חייב עפ"י חוק לדווח על מכירתן לאגף הרוקחות במשרד הבריאות. פעם בחודש הם שולחים דו"ח מיוחד למשרד הבריאות. מס' תרופות פסיכותרופיות בנוסף לנרקוטיקה.

לדור ול"ר הידש, האם הרשימה שמנית כוללת לוסטרל וריטלין? האם ריטלין יכול לעכב את דרכי בדרך לעבודה ממשלתית או טיפולית? תודה

שלום ד"ר ואנשי הפורום באילו מקרים מומלץ לקחת אדרונקס. האם כדור זה מעורר ומוסיף אנרגיה לחיים? אם הבנתי נכון הכדור מיועד לטיפול בדיכאון. אני סובל מדכאון קל ובעיקר קושי לממש את עצמי, לבטא את עצמי בחברה בחופשיות. האם כדור זה יתאים? אני פשוט מחפש תרופה שלא תפגע לי בתפקוד המיני ותוסיף לי כוח.. תודה, ירון העצל

התרופה נחשבת ליעילה נגד דיכאון, חרדה חברתית והפרעת קשב. היא משפרת את מצב הרוח, מגבירה עירנות, ריכוז ומוטיבציה. בד"כ איננה פוגעת במין. המינון 4-12 מ"ג ליום. משפיעה תוך שבועיים.

לירון תודה לדור, האדורנקס היא הבטוחה ביותר שלא תפגע במין, ולכן אפשר לנסות את האדרונקס ולראות את השפעתה עליך. כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר שלום , לפני כשבעה חודשים , אימי (49) עברה אירוע קשה מאוד שהוגדר ע"י הרופא המטפל כהתקף פסיכוטי חמור שמאוד קרוב לסכיזופרניה . האירוע למעשה התפרס לשני התקפים כאשר ההתקף השני נבע עקב לחץ מצד המשפחה לשחרר אותה מתקופת האישפוז הראשון , ובנוסף טען הרופא , כי הטיפול התרופתי שבו הוא בחר להשתמש אינו השפיע עליה כראויי . (אולאנזיפין 10 מ"ג פעם ביום כל ערב) . לאחר האישפוז השני כבר הבחננו בשינוי מכל הבחינות . בצורת ההתנהגות ובכלל על היכולות שלה לתפקד , כאילו שההתקף השני שאב ממנה את כל הכוחות ופשוט התיש אותה לחלוטין . אחרי אישפוז של קרוב לשבועיים במחלקה על בסיס טיפול שונה (הלידול 0.5 מ"ג , פרפאנאן8 מ"ג פעם בצהריים + ערב , ובנוסף 0.5 מ"ג קלונקס בלילה ) . היא שוחררה והטיפול נשאר על אותו בסיס ובמקביל בנו לה תוכנית שבה עליה להגיע לביה"ח שלוש פעמים בשבוע שכללה שיחה עם מטפל אישי , שיחה בקבוצה וקורס בחירה נוסף . עם הזמן שונה הטיפול וכיום הוא מתבסס על : 8 מ"ג פרפאנאן , 15 מ"ג אולאנזיפין וחצי מ"ג קלונקס . כל נטילת התרופות מתבצעת מידי ערב . בגדול אין שום שינויי במצבה מהבחינה הריגשית . מבחינת תפקוד היא מתפקדת בסדר גמור ואין לנו שום טענות . מה שמטריד אותנו זה עצם העובדה שהיא טוענת על לחץ פנימי שמעיק עליה והרבה פעמים היא לא יודעת איך להסביר מה הסיבה ללחץ.רוב הזמן היא עייפה ותשושה ואין לה חשק לעשות דברים אפילו דברים שהיא מאוד אהבה לעשות . הרבה פעמים היא נלחצת מעשיה והיא רוב הזמן מחפשת את השינה הזו שלדעתי היא מעין בריחה או קושי להתמודד עם המצב שבו היא שרויה . כיום המטפל האישי שלה במחלקה טוען כי היא סובלת מדיכאון וחרדות ועקב זה אני פונה אלייך . אני משתדל לקרוא כל פיסת אינפורמציה ברשת שמדברת על כל הנושא ואני תוהה לגבי הטיפול התרופתי . מדוע הטיפול התרופתי שהיא נוטלת כיום מתבסס על טיפול ומניעה של פסיכוזה כאשר מבחינתם היא מוגדרת כסובלת מדיכאון וחרדות ? חשבנו על התחלה של טיפול פסיכולוגי באופן פרטי ובמקביל פגישה עם פסיכיאטר אחת לשבוע גם באופן פרטי . מה דעתך בנושא ? לאן עלינו לפנות ובאיזו דרך עלינו להמשיך על מנת להביא אותה למצב של רוגע ולהתחיל להחזיר אותה לחיים רגועים ונורמליים ? בברכה , ערן .

לערן האבחנה היא התקף פסיכוטי חמור ולא דיכאון, לכן הטיפול העיקרי הוא נוגד פסיכוזה. כפי שלמדתם (לצערי) התקף פסיכוטי עלול לחזור ולכן הטיפול המונע, יתכן שבשלב ראשון הטיפול הוא רב מדי, וזאת כדי להבטיח שהתקף לא יחזור, ואני בטוח שעם הזמן יורידו במינונים. אחרי פסיכוזה ידועים מצבים של דיכאון והוא נקרא דיכאון אחר פסיכוזה. כלומר הפסיכוזה שאבה את כל האנרגיות והאדם מרוקן מאנרגיה ומוטיבציה. המצב חולף אחרי כמה חודשים ולצערי תרופות נוגדות דיכאון עוזרות מעט מאוד. אבל כמובן שיתכן שמדובר בדיכאון ולכן אפשר לשקול עם הרופא גם להוסיף טיפול נוגד דיכאון, כמובן אם הוא מתרשם מדיכאון. ההבדלים בין טיפול פרטי או ציבורי ידועים, השאלה האם אתם מרוצים מהרופא ומהטיפול הציבורי? אם אתם מרוצים ממנו ולאמא יש אמון ברופא ובפסיכולוג תשארו שם, אם ישנן ספקות אתם יכולים לחשוב על החלפת מטפל. כל טוב דר' גיורא הידש

מודה לך מאוד על המענה . אם אנו מרוצים מהרופא ומהטיפול הציבורי ? אני באופן אישי אינני מרוצה לא מהרופא המטפל (פסיכיאטר) ולא מהמטפל האישי . באשפוז הראשון במחלקה זכינו לטיפול אישי מד"ר ענק בעיניי . לא אזכיר שמות אבל אין לי ספק שהוא מכר שלך או לפחות שמעת עליו . כיום אנו או יותר נכון אימי נמצאת תחת השגחתו של פסיכיאטר ממחלקה שונה. לגבי המטפל האישי ,הוא לא ממש נוגע בה בנקודות החשובות ועדיין לא הצליח להגיע איתה לסוג של חיבור שבו היא מרגישה חופשיה לדבר . אשמח אם תוכל להמליץ על רופאים (פסיכיאטר+פסיכולוג/ית) שלדעתך יוכלו להעלות אותה ואותנו על דרך נכונה להחלמה . במידה והינך מעוניין בפרטים נוספים בנוגע למקום האישפוז , הרופאים המטפלים או בכלל כל סוג של מידע שיוכל לעזור לך לכוון אותנו אני אשמח לענות . ושוב תודה רבה , ערן .

המוח מתעופף יש סוג מיוחד של כאב, התעלות, בדידות ואימה המעורבים בשיגעון הזה. כשאתה ב"היי", זה נפלא. הרעיונות והתחושות מהירים ותדירים כמו כוכבים נופלים, ואתה הולך בעקבותיהם עד שאתה מוצא רעיונות טובים ומבריקים יותר. הביישנות נעלמת, המילים והמחוות הנכונות פתאום עומדים לרשותך, הכוח לשבות בקסמיך את הזולת מורגש בוודאות. אתה מצליח למצוא משהו מעניין באנשים לא מעניינים. החושניות שלך מושלת בכל, והרצון לפתות ולהתפתות הוא עצום. תחושות של קלות, אינטנסיביות, עוצמה, שלווה, יכולת פיננסית בלתי נדלית ואופוריה ממלאים את כל יישותך. אבל, משום מה, כל זה משתנה. הרעיונות המהירים הם מהירים מדי, הם רבים מדי. את מקומה של הצלילות תופס בלבול נורא. הזיכרון הולך. הבעות השעשוע וההיקסמות על פניהם של חבריך מפנות את מקומן לפחד ולדאגה. כל דבר שקודם לכן בא לך בקלות פתאום נעשה לך קשה. אתה נוח לרגוז, כעוס, מפוחד, בלתי ניתן לשליטה ומסובך לגמרי בתוך המערות האפלות ביותר של המוח. אתה בכלל לא ידעת שהמערות האלה נמצאות שם. זה לעולם לא יסתיים, מפני שהשיגעון חוצב לו את המציאות שלו. זה נמשך עוד ועוד ועוד, ובסופו של דבר נשארים רק הזכרונות של הסובבים אותך לגבי התנהגותך- ההתנהגויות המוזרות, הקדחתניות וחסרות התכלית שלך- שכן המאניה עושה איתך חסד אחד, בכך שהיא משכיחה חלק מן הזכרונות שלך. ומה אז, אחרי התרופות, הפסיכיאטר, הייאוש, הדיכאון, מנת היתר? יש את כל התחושות הבלתי ייאמנו האלה שאתה צריך למיין. מי מנומס מדי כל כך ולא אמר מה שהוא יודע? מי יודע מה? מה עשיתי??? ואז, שוב, ישנן התזכורות המרות- תרופה שאתה צריך לקחת, לשנוא את זה, לשכוח, לקחת, לשנוא את זה, ולשכוח, אבל תמיד לקחת. כרטיסי אשראי שבוטלו, צ'קים שחזרו וצריך לתת אחרים במקומם, הסברים שצריך לתת בעבודה, התנצלויות, זכרונות קטועים (מה באמת עשיתי), חברויות שירדו לטימיון, נישואין שנהרסו. ותמיד אתה נשאר עם השאלות, מתי זה יקרה שוב? אלו מהתחושות שלי הן אמיתיות? איזהו האני האמיתי שלי? זה הפרוע, האימפולסיבי, הכאוטי, האנרגטי והמטורף? ואולי הביישן, המופנם, המיואש, האובדני, העייף כל הזמן? קרוב לוודאי שקצת מכל אחד, אבל אתה מקווה שאף אחד מהם. ווירג'יניה וולף, בצלילות ובנסיקות שלה אמרה הכל: "באיזו מידה התחושות שלנו מקבלות את הגוון שלהן מהצלילה לתחתיות? כלומר, מהי המציאות של כל תחושה שהיא?" כתבתי את זה בעקבות השאלה שהופיעה כאן לגבי איך להתייחס לאדם שנמצא במאניה. לדעתי הספר מצויין, וזהו קטע מעולה שממש נותן את החוויה של המאניה והפסיכוזה, בגוף ראשון. תמי.

תודה , מעניין

שלום, קראתי בפורום אחר שפרוזק יכול לגרום להשמנה לאחר תקופה של ירידה בתאבון, האם זה נכון? ואם כן, איזו תרופה תוכל לעזור במקרה שעיקרו קושי לתפקד, לתמודד עם אנשים, עם היומיום, קושי לבטא את עצמי, עייפות. תודה, דנה

לדנה הפרוזק כמו כל התרופות בקבוצה עלולה לגרום לעליה במשקל. סטטיסטית היא גורמת לכך פחות. כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום 1. איזו תרופה עדיפה במקרה של קושי לתקשר עם אנשים, ייאוש כללי, חוסר מוטיבציה לפעול, למצוא עבודה, עייפות כללית, להתמודד עם היומיום. 2. מה ההבדל בין פרוזק, פריזמה ופלוטין? האם מדובר באותה התרופה בדיוק אשר מיוצרת במקומות שונים או שיש הבדל נוסף כמו בתופעות הלוואי וכד' הרופא שלי המליץ לי לקחת פרוזק, האם תרופה זו מעוררת את המוטיבציה לפעול? להתמודד עם אנשים וכד'. כמו כן, האם יש תרופה זו מעוררת או מרדימה. תודה, דנה

לדנה השאלה אינה איזו תרופה טובה יותר, אלא איזו תרופה מתאימה יותר לדנה... אם את סובלת מדיכאון תרופה מסוג הפרוזק וכמובן הפרוזק עשויים לעזור. כל התרופות שציינת הן אותה התרופה בדיוק ויש להן את אישור משרד הבריאות, כמובן שבתי החרושת שונים. מכל הקבוצה סטטיסטית הפרוזק המעוררת ביותר. כל טוב דר' גיורא הידש

בהמשך לשאלתי הקודמת, האם ניתן להשוות בין פרוזק לרמוטיב במידת ההשפעה? כלומר מי מהם חזק יותק בהשפעתו או שזה אינדבדואלי? והאם התרופות הללו יכולות לעזור להיות אדם פתוח ונינוח יותר בחברה. תודה, שירן

לשירן שתי התרופות עשויות לחזק את הביטחון העצמי וכך האדם פתוח וחברותי יותר. הרמוטיב מומלצת לטיפול בדיכאון קל ובינוני, הפרוזק גם לקשה. אבל אי אפשר להשוות תרופות לפי "החוזק" שלהן. מה שחשוב שהתרופה שתבחרי תתאים לך ותשפיע לטובה עליך בלי תופעות לוואי. כל טוב דר' גיורא הידש

היי 1. קודם כל שאלה לתמימי: איך היה מבחן ההתמחות? 2. האם את מטופלת באופן פרטי כולל התרופות? 3. במידה והרקע הנפשי שלך ידוע בעבודה, כיצד זה השפיע/משפיע על סיכוייך לעסוק במקצוע הטיפולי? 4. כיצד מתייחסים לאנשים שיש להם רקע של טיפול נפשי שרוצים לעסוק במקצוע טיפולי? האם מקשים על סיכויי קבלה או שזה תלוי בגישה של האדם וכיצד הוא מציג זאת? אני מטופלת נגד דכאון ומחשבות אובססיביות פסיכולוגית + תרופה. לפסיכולוג ופסיכיאטר אני הולכת באופן פרטי ואת התרופה אני קונה דרך קופ"ח. אני רוצה לעסוק במקצוע טיפולי. תודה נטלי

היי נטלי אני אענה על שאלותיך לפי הסדר: 1. אני מטופלת כרגע רק אצל פסיכולוגית. עד לפני בחינת ההתמחות לקחתי תרופות (טגרטול), כרגע אני בלי, כי אנחנו רוצים להכנס לעוד הריון ואסור טגרטול בהריון. 2. הבחינה היתה לא קלה, אבל נתנה תחושה של מסוגלות ומקצועיות. בעיקר זה כיף להיות אחרי ולקרוא וללמוד רק מה שמעניין אותי. 3. הרקע שלי לא היה ידוע באופן מלא בעבודה. רק עכשיו, אחרי הבחינה, סיפרתי לפסיכולוגית האחראית על המחלה. בלימודים אחרי המשבר עשיתי הפסקת לימודים של שנתיים, וקבלו אותי חזרה. אבל ברישום לפנקס הפסיכולוגים לא כתבתי על המחלה. למיטב ידיעתי, אם הייתי כותבת, היו עושים לי וועדות פסיכיאטריות לא פשוטות. לא אוהבים היום במערכת מטפלים עם מחלות נפשיות. אני מדברת על מערכת ולא על אנשים פרטיים, שאז השונות היא גדולה, כמובן. הפסיכולוגית האחראית היתה מאד בסדר איתי, היא לא ידעה באופן פורמלי על המחלה ורמזה לי לא לספר כי החוק מקשה (סיפרתי שהיה לי דיכאון בלידת הבת הגדולה, כשלמעשה הייתי בדיכאון אחרי לידת השניה, בזמן ההתמחות). כרגע, כשאני כבר מומחית, אין לי בעיה להישאר בעבודה. מתמחה אחר שנכנס לדיכאון בזמן ההתמחות ואושפז הופסקה לו ההתמחות לשנתיים והקשו עליו לחזור, אבל בסוף נלחמו עבורו והוא נכנס. יש לציין שאני מדברת על פסיכולוגיה. התחום הטיפולי הוא רחב ויתכן שבטיפול באומנות או בעבודה סוציאלית המערכת פחות נוקשה. 4. לדעתי אנשים עם מחלות נפשיות יכולים להיות מטפלים מצויינים, מלאי אמפתיה ומסירות לחולים וגם מאד מטופלים בעצמם, בגלל המחלה שלהם, מה שהופך אותם בהכרח למטפלים יותר מנוסים. יחד עם זאת המערכת אינה גמישה ותצטרכי להביא את זה בחשבון ולעשות את הבחירות שלך לגבי מידת החשיפה שלך במערכת בה את פועלת לפי חושייך והתרשמותך מהמקום בו תהיי. עצם קניית התרופות בקופת חולים לא תעשה בעיה כי יש סודיות רפואית. אם את מרגישה שאת צריכה להיות מטפלת, את תהיי. זו לא דרך פשוטה, אבל היא מאד חשובה ומשמעותית, ואני משונעת שמטופליך בעתיד ירוויחו אותך. בהצלחה, תמי.

שלום ד"ר הירש , קודם כל אעשה קצת סדר בזמנים. ראשית החלטתי לרדת בלוסטרל משני כדורים לכדור וחצי נבעה מזה שאמרתי לרופא המטפל שלי שהכדור מעייף אותי ולכן הוא אישר לי להוריד במינון , באשר לתופעות שהזכרתי אז אני יכולה להגיד שהזרמים התכווצויות השרירים לא הופיעו יום אחרי הורדת המינון אלא שמתי לב בהדרגה בהתחלה בכפות הרגליים אחכ ברגליים ואחכ גם ביידים ...כשהתחלתי לשים לב לתופעות ודיווחתי עליהם לרופא הוא אמר לי ללכת לבדיקה של רופאת משפחה . כמובן שאעשה זאת אך מאחר ואני מכירה את הגוף שלי טוב מאוד אני בטוחה שהכל בסדר אצלי מבחינה פיסית לכן השאלה שלי נשארת בעינה: האם תופעות ההתכווציות קשורות לתופעות לוואי ידועה מלוסטרל או שמא עלי שוב או לעלות במינון או לשקול החלפת הכדור. חשוב לי גם לציין שמצב רוח שלי בינתיים נשאר אתו דבר. אודה לתשובתך המהירה. המון תודה

לסיגל איני מכיר תופעה כזו מהלוסטרל ולכן טוב לבצע בדיקה גופנית כללית קודם כל. יחד עם זאת קל מאוד לדעת את התשובה. תקחי במשך יומיים את המינון הקודם הגבוה יותר של הלוסטרל, אם התופעות יעלמו סימן שהן מהירידה במינון הלוסטרל. כל טוב דר' גיורא הידש

תודה ד"ר עוד שאלה על עכשיו החלפתי מויפאקס לרסיטל אני על רסיטל מעל שבועיים האם וואבן ולוריון שהתכוונת לקחת נגד חרדה האם הכוונה נגד כאבי ראש ואי שקט שיש בראש בתחלית טיפול ברסיטל? והאם גם בונדרומין יכול להיות טוב גם בשביל חרדה של הכדור וגם בשביל שינה כמו ואבן ולוריון כי וואבן הבנתי יכול להרדים ולהתשיש אדם ל24 שעות

בונדורמין מותר לקחת רק לפני השינה ובתנאי שיש לך לפחות 6-8 שעות פנויות לישון. אסיוול/לוריוון/ואבן הם כדורי הרגעה שניתן לקחת בתחילת הטיפול עם SSRI גם בשעות היום, או לפעמים באמצע הלילה, אם הזודורם או הבונדורמין לא מספיקים. אגב, הזודורם יכול לגרום לכאבי ראש כתופעת לוואי, ללא קשר לרסיטל.

לאלי תודה לדור. הוואבן והלוריוון יכולים לעזור, הבונדורמין מיועדת לשינה. לעתים כיוון שהוואבן מרגיעה היא עוזרת להרדם, אבל הוואבן אינה תרופה להשרית השינה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, לא מזמן הייתי במסיבה שבה שתתי הרבה רד-בול (4 פחיות) והייתי קצת עצוב אז שתיתי 2 כוסות וודקה כי חשבתי שזה ישמח אותי. התוצאה הייתה הפוכה : ניכנסתי לדיכאון חריף וזה גרם לי להתבודד ולפרוץ בבכי. בשיגרה אני לא סובל מדיכאון (יש לי תקופות של מצבי רוח עצובים כמו לכולם) ואני לא מטופל בשום טיפול כרגע. ואירוע בעוצמה כזאת קורה לי פעם בשנה בערך. שאלתי: האם הרד בול או הוודקה (או השילוב שלהם) גרם להקצנת העצבות ולדיכאון החריף שנוצר או שאין לכך שום קשר (כי ידוע שאלכוהל משמח)?

האלכוהול בטווח הקצר מרגיע ונותן תחושה טובה, אך כאשר השפעת החומר פגה (מס' שעות) הוא יכול לשמש טריגר להתפרצות של הפרעות נפשיות שונות- חרדה, דיכאון ואף פסיכוזה, או להחמיר בעיות קיימות. לעיתים קשה לשכנע אנשים להפסיק לשתות כי בטווח המיידי האלכוהול נותן הרגשה טובה אבל לטווח הארוך הוא עשוי להזיק. הוודקה מכיל ריכוז גבוה של אלכוהול (כ-40% בממוצע). תנסה לא לשתות או לשתות משקאות פחות חזקים.

שלום, האלכוהול משחרר מעצורים, לכן הוא גורם לשמחה אבל אם יש דיכאון ברקע הוא עלול להגביר את הדיכאון ולאו דווקא לגרום לשמחה. אבל האלכוהול כשלעצמו אינו קובע את מצב הרוח כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב! אני לוקחת פבוקסיל 250 מ"ג ב 21:00 בלילה, השאלה שלי היא אם ניתן לחלק את זה במשך היום איך ולאיזה שעות כדאי ?

ליעל עדיף לחלק עם הפרש של 12 שעות בין נטילה ונטילה. כלומר 10 בבוקר לעומת 22.00 את המנה הגדולה יותר 150 מג' אפשר ליטול בערב. כל טוב דר' גיורא הידש

מישהו מכם משתמש בתרופה הנ"ל? ואם כן מה דעתכם. בעבר השתמשתי בציפרלקס אבל זה גרם להזעה וישנוניות והייתי בכזו "בועה"..... אז אשמח לדעת כל מידע על הכדור, שידוע שהוא חדש תודה

למיכל הצימבלטה פועלת בשני מנגנונים, גם על הסרוטונין כמו הציפרלקס ובנוסף גם על הנוראדרנלין. כל תרופה הפועלת על הסרוטונין עלולה לגרום להזעה ולרוגע שהרגשת. אבל לכל אחד ישנה תגובה משלו לתרופה מסויימת, כך שאי אפשר להעריך האם תסבלי מתופעות אלו גם עם הצימבלטה. צריך קצת מזל כדי שלא יקרו אצלך. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר אני נוטלת כבר שנתיים כדור אחד לוסטרל ביום 50 מ"ג. בשנה האחרונה, אני שמה לב, כי כל דבר לחושתי-עורי, מפריע לי מאוד!!! למשל: הפתק האחורי בחולצה ובמכנס, סדינים לא ישרים, בגדים מסויימים, כפתורים וכו'... דבר זה מעולם לא הפריע לי. האם יתכן כי השימוש בלוסטרל הוא הגורם? מה עוד יכול להיות הגורם לכך? הכל מציק, מפריע ומגרד בעור..... תודה שיר

לשיר לוסטרל עלול לגרום לתגובה אלרגית אבל איני חושב שזו הבעיה אצלך. איני חושב שלוסטרל גורמת לרגישות יתר הזו בעור, כדאי לשאול רופא עור. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש, אמנם ידוע כי סיגריות גורמות להפחתת מתח וחרדה בטווח הקרוב - מעין תרפיה בעיסוק. אך מה השפעתו של הניקוטין? (אני שואלת אותך מפני שזה סם - הלא כן?). אני חשה כי העישון, בטווח הארוך, מגביר אצלי נטיות של חרדה, עצבנות, דכאון וחוסר מוטיבציה. אולי ההסבר התנהגותי, שכן שום דבר אינו מספק מלבד הסיגריה (התמכרות פסיכולוגית) והיא תופסת את מקום הגירויים הפוטנציאליים האחרים, ואולם רציתי לדעת מה קורה ברמת ההשפעה הפיזיולוגית. אודה לך אם תוכל לענות, ציפורה

קבלי קישור עם הסבר : http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9F עוד קישורים בגוגל: http://www.google.co.il/search?hl=iw&q=%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9F&meta=

לציפורה תודה לדורון ובקיצור. ניקוטין הוא סם מעורר ובמידה רבה משפר גם את החשיבה, וזו הסיבה שהוא עלול לגרום גם לחרדה. הסברים מפורטים תמצאי במקורות שדורון ציין. כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הירש ולגולשים , בני בן 15 ,נער רגיל , בריא ותפקד בסדר גמור עד אירוע שקרה לו לפני חודש . דלת מכונית נפתחה לו תוך כדי נסיעה,הוא אומר שלא נבהל אך מיד לאחר מספר דקות החל לא להרגיש טוב ,מאז במשך מספר ימים סבל מהתקפי חרדה ,רעד בגוף , מצמוצי עיניים ,ופחד להשאר לבד . גם הפסיק ללכת לבית הספר , ומה שיותר גרוע פיתח תסמונת של היפוכונדריה ומדי פעם מביע חשש גדול מפני מחלות ,מתלונן על כאבים פיזיים ומכריח אותנו לרוץ לרופאים . אני לא מצליחה להבין מה קרה לו,גם אם היה שרוי במצוקה כל שהיא שלא היינו מודעים לה , אנחנו המומים מאוד מהעוצמות וכל הנושא חדש לנו לחלוטין. החל טיפול פסיכולוגי וילך להתייעצות גם עם פסיכיאטר. השאלה שלי לדוקטור האם יכול להסביר לי האם מוכרת תופעה כזו , ממה הדבר יכול לנבוע והאם יש סיכוי לצאת מזה ? האם טיפול תרופתי לטווח קצר יכול לעזור או חלילא יהיה תלוי בתרופות לזמן מתמשך . את הגולשים אשאל האם מכירים מקרים דומים וקצת התייחסות מנסיונם .אבקש תשובה מהירה. רוב תודות

מומלץ כמה שיותר מהר טיפול ושיחות אצל פסיכולוג כל עוד המצב טרי כמה שיותר מתעכבים זה ילך ויחמיר . לא צריך להיכנס לפאניקה אבל יש לדעת שהחרדות שהילד מרגיש קיננו אצלו כבר זמן מה והטריגר שגרם להם לצאת זה הדלת של האוטו. זה יכל להיות כל דבר אחר. זוהי דעתי . בקיצור לגשת לבדיקה. בברכה זוהר

שלום, תיאור כזה עלול להתאים להתפתחות של טראומה. כלומר הילד חווה סכנה גדולה כאשר הדלת נפתחה ונחרד וכעת החרדות פורצות בכל מיני דרכים שלכאורה נראים משונים. חשוב להגיע לטיפול מהר ככול הניתן אבל חשוב לא פחות ואף יותר לחזור לתפקוד רגיל כמה שיותר מהר. לעודד את הילד לחזור לכל הדברים שהיה רגיל אליהם, גם אם בתחילה יזדקק לליווי ועזרה חשוב לעזור לו לחזור לפעילות השיגרתית. כל טוב דר' גיורא הידש

הסתכלתי בגיליון הרפואי שלי הרופא רשם שאני סובלת מ- sp/- mdd/ - gid ממה אני בעצם סובלת

היי לאה אכן, סינית... גם אני לא מבינה את כל האותיות, מה שאני מבינה זה את האותיות האמצעיות MMD- MAJOR DEPRESSION DISORDER- הפרעה דיכאונית מאג'ורית, קרי- דיכאון... איך את מרגישה? תרגישי טוב, בכל מקרה, תמי.

MDD=Major Depressive Disorder דיכאון מאז'ורי GAD=Generalized Anxiety Disorder הפרעת חרדה מוכללת SP=יכול להיות Social Phobia חרדה חברתית -או- Specific Phobia פוביה ספציפית. כדאי לדבר עם המטפל שלך על האבחנות שרשם לך.

תודה למשיבים הידש

אני נוטלת כדור לוסטרל במשך כמעט שבועיים (100 מ"ג). אני חייבת לציין שאיני מרגישה שום הטבה במצב רוחי. האם לא הייתה צריכה להתרחש בפרק זמן זה הטבה מסויימת? כמה זמן ייקח עד שארגיש טוב יותר? תודה

אחרי 40 יום מחליטים האם תרופה מתאימה. עד אז יש להתאזר בסבלנות.

לדלית ההשפעה החיובית מתחילה כשלושה ארבעה שבועות מההתחלה, כך שאת בתחילת הדרך. תשימי לב שכתבתי שהשיפור מתחיל..., כלומר ההשפעה המלאה היא רק כעבור כשלושה חודשים. אין ברירה אלא שצריך לחכות. כל טוב דר' גיורא הידש

אני נמצאת בתהליך הפסקת עישון מזה כחודש.. בנוסף אני לוקחת כדור פסיכיאטרי בשם מרוניל. לפני כשבוע וחצי הודבקה מדבקת ניקוויטין על זרועי ואיני מעשנת כשבוע. מאז שלשום אני מרגישה נורא.. אני חשה בדיכאון גדול ואין לי חשק לדבר. שאלתי היא האם השילוב בין המדבקה למרוניל אינו יעיל או שלילי?

לשלי לא, אין קשר למרוניל. כנראה שאלו תופעות של הפסקת העישון, אבל אל תוותרי בהצלחה דר' גיורא הידש

שלום לד"ר גיורא חברי מזה מספר חודשים התגלה כחולה מניה דיפרסיה, נפרדנו לאחר התקף ראשון, נבהלתי מאד, עברו 3 חודשים הוא במצב של דכאון עמוק וארוך מהרגיל, הוא בן 58, מחלתו נתגלתה בגיל 30 בערך, מאז סובל מהתקפים של אחת לשנה. בתקופה זו נוח לי לשוחח עימו ומוכנה להישאר ידידה קרובה(כל אחד גר בביתו), אוהבת אותו ואכפת לי ממנו. חוששת מאד מהתקף שני, האם יש מצב שבדכאון עמוק ייתכן עוד התקף? והאם בגיל כזה עם נטילת תרופות יש מצב לאיזון קבוע ? אין לי ספק באהבתו הרבה והתלות בי, הוא מבטיח שאם אהיה לצידו ויקבל תמיכה ממני יהיה ערני יותר למחלה ואף ינסה למנוע כל התפרצות. האם בגיל זה קיימת סבירות להפסקת המחלה לצמיתות ?????? ומה הסבירות לתדירות ההתקף בגיל כזה? תודה מראש

לאהרוןן אני מבין שבהתקף אתה מתכוון למצב של מאניה. בכל אופן יתכנו לצערי התקפים נוספים גם של דיכאון וגם של מאניה, אבל אם חברך יטול טיפול באופן מסודר, תרופות המייצבות מצב הרוח יש סיכוי טוב למצב מאוזן ללא פעילות יתר וללא דיכאונות כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום איזה תרופות מומלצות לטיפול בחרדה חברתית? יש לי בעיה לבטא את עצמי בחברה, אני תמיד מעדיפה לשתוק, להתחבא, בעלת דימוי עצמי נמוך, קשה לי לאכול ליד אנשים וכד'. בנוסף אני סובלת מדיכאון קל עד בינוני וחוסר מוטיבציה כללי. האם אלו סיבות מספיקות לנטילת כדורים פסיכאטרים? אשמח לקבל המלצה על כדורים ללא תופעת לוואי של השמנה. האם תרופות טבעיות יכולות לעזור במקרה של בעיות חברתיות? תודה, מורן

מומלץ לכל סוג חרדה שהוא , תרופות ממשפחת הפרוזק. אך לא הפרוזק עצמו כי הוא מעורר , ז"א לא מרגיע חרדה. תרופה לא משמינה בשם לוסטרל עולה 168 ש"ח לחודש. תרופה לא משמינים אך גורמת לבחילה היא פווקסיל עולה 150 ש"ח לחודש. אם אין ברירה וזה יקר מסתפקים בפלוטין=פרוזק שעולה 60 ש"ח לחודש. למרות שזה מעורר.

למורן באופן כללי תרופות ממשפחת הפרוזק עשויות לשפר את המצב, גם מבחינת הדיכאון וגם מבחינת המופנמות, אבל קודם כל הייתי חושב דווקא על שיחות-פסיכותרפיה שעשויות לעזור יותר. כפי שברק כתב ישנן מספר תרופות שעשויות להתאים ולעזור, אבל קודם כל הייתי מגיע לרופא לאבחון מקיף ורק אחר כך לחשוב על טיפולים אפשריים. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, מדובר באימי בת 80, לוקחת אלטרול 40 שנה (לא עושה לה טוב, בעיות לחץ דם ודופק ותחושות לא טובות)ומנסה להפסיק ולעבור לרסיטל ( 2 ביום) וקבלה גם ואבן וכרגע היא בשלב של הפסקת הנורמיטן בהדרגה,(עכשיו1 -2 נורמיטן ביום) 2 ואבן ביום ו 2 רסיטל, שהיעד הוא 2 רסיטל, אבל מרגישה צורך לקחת גם ואבן, האם השילוב של ואבן ורסיטל אפשרי? חן חן למשיבים

לשי- אמך לוקחת 200 מ"ג של אלטרול שזהו מינון גבוה למדי. הרסיטל איננו תחליף מלא לאלטרול כי הוא הרבה יותר חלש וגם משפיע רק על הסרוטונין, אבל אצל זקנים הרסיטל היא התרופה המומלצת. ואבן לא מומלץ אצל זקנים כי הוא גורם לירידה בזיכרון ובריכוז וגורם לבעיות ביציבות בהליכה ובקואורדינציה. הרבה זקנים נופלים ושוברים עצמות עקב שימוש בואבן. כמו כן זאת תרופה ממכרת. לכן רצוי להמעיט בשימוש בו. אם המעבר לרסיטל לא יצליח אז קיימת אפשרות לעבור לרמרון, אשר גם הוא מתאים לדיכאון אצל זקנים. רצוי לבצע את כל המעבר הנ"ל בפיקוח של פסיכוגריאטר (פסיכיאטר שמתמחה בטיפול בזקנים).

לשי בהחלט מומלץ לנסות ולהחליף את הטיפול באלטרול שיש לו השפעה גם על הלב (המוליכות החשמלית של הלב). רסיטל וואבן הם שילוב מקובל ובהחלט אפשרי. אם הרסיטל לא פותרת את הבעיה (לא ציינת כמה זמן היא נוטלת את הרסיטל), כדאי לחשוב על תרופה אחרת שתתאים טוב יותר לאמך. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לכולם שמעתי על תוסף מזון בשם saMe או שם דומה שמטפל בדיכאון והפרעות קשב. האם משהו מכיר? האם ייתכן שתוסף מזון ישפיע כמו תרופה פסכאטרית. כמו כן, רופא המשפחה שלי הציע לי ליטול remotiv אשמח לקבל מידע לגבי התרופה. תודה, שירן

לשירן איני מומחה לטיפולים אלטרנטיביים אבל הרמוטיב שמקורה מהטבע הוכיחה את יעילותה גם במחקרים רפואיים ולכן היא מומלצת. שם החיבה שלה הוא הפרוזק הטבעי והיא יעילה למצבי דיכאון וחרדה בחומרה קלה ובינונית. כל טוב דר' גיורא הידש

אני סובלת מדיכאון ולא אתפלא אם גם מאניה דיפרסיה, בעוד כשבוע יש לי תור אצל פסיכאטר דרך קופ"ח ואני חוששת לעתידי. ברצוני לעסוק בעתיד במקצוע טיפולי ואני חוששת שעברי הפסיכאטרי יהווה בעיה. כמו כן, האם תתכן בעיה בחידוש רשיון הנהיגה? כמה עולות תרופות נוגדות דיכאון באופן פרטי? לדוגמא פרוזק, אדרונקס וכד' תודה, יסמין

כל חודש את משלמת מס בריאות, מס קופ"ח ומס ביטוח משלים, בשביל מה? אם את לא הולכת לקופת חולים כשאת חולה? רופא פרטי עולה 400-900 ש"ח לביקור של חצי שעה וברוב המקרים לא תקבלי טיפול יותר טוב, או יחס יותר טוב, אלא רק הוצאה כספית ניכרת. בפסיכיאטריה ההוצאה יכולה להיות גבוהה כי חלק מהמטפלים דורשים מעקב של פעם בשבוע או פעם בחודש. מחירים של תרופות יש באתר drug.co.il. אגב, גם פסיכיאטר פרטי לא תמיד שומר על סודיות רפואית. אם תספרי לפסיכיאטר היכן את עובדת הוא עשוי מיוזמתו לדווח עליך למקום העבודה גם אם הטיפול פרטי.

ליסמין שאלה קשה וישנם הבטים רבים כפי שנכתב. אם את חוששת אז אפשר לנסות להגיע לפגישה פרטית ראשונה, כך תהיי שקטה יותר עם האבחנה ואפשר לשקול עם הרופא המאבחן את האפשרויות הטיפוליות. כל טוב דר' גיורא הידש

יש לי תופעה מוזרה ורציתי לדעת אם היא מוכרת בעולם הפסיכולוגיה. כמעט בכל שעה כשאני לקראת וביזמן משימה שדורשת ריכוז וסבלנות וגם בזמן פנוי, אני חש שמשהו חסר לי שבלעדיו אני לא יכול יותר לחיות באותם שניות. ואז אני מתכונן לקראת צפייה בפורנו ואם אני דוחה את הצפייה בפורנו אז אני חש לחץ מוטורי וסבל נפשי ופיזי. לכן, אני עושה הכל כדי שאוכל לצפות בסרט פורנוגרפי ושתהיה לי אינטימיות ופרטיות לנגוע בעצמי (לאונן על הסרטים) וראה איזה פלא כשאני כבר מוכן אחרי עשר שניות בלבד של צפייה ונגיעה בעצמי (אני לא גומר) פתאום אני מרגיש מלא כוחות ורגיעה להמשיך במשימות שלי אז אני סוגר את הפורנו וממשיך בתיפקוד שלי. מה שמוזר אצלי הוא שלפעמים רק שתי שניות בלבד של צפייה בפורנו מסויים ונגיעה בעצמי מבלי להגיע לשום אורגזמה, רק שתי שניות של טעימה מזה ממש מחברות מעגל חשמלי שכאילו התנתק וניתוקו גרם קודם לכן לקושי אדיר בתיפקוד ולסבל אדיר והנה שתי שניות כאלה מחברות את זה ומאפשרות לי לנשום. הבעיה היא שבכל חצי שעה זה קורה, שאני צריך דרייב של שתי שניות עד עשר שניות כדי לתפקד עד לפעם הבאה שזה קורה. והבעיה שזה קורה לא אחרי הרבה זמן אלא כאמור אחרי בערך 20 דקות של תיפקוד. למשל, הצלחתי לכתוב את השאלה הזאת בזכות שתי שניות של צפייה בפורנו ועברו מאז שהתחלתי לכתוב את השאלה הזאת בערך 10 דקות שבתחילת העשר הדקות האלה התחלתי בריכוז גבוה מאוד (בזכות אותן שתי שניות של צפייה בפורנו) ואני מסיים לכתוב את השאלה בריכוז נמוך מאוד וברצון לנוח ולקבל שוב דרייב כדי להמשיך לתפקד בחיים. השאלה שלי היא איך קוראים לתופעה המוזרה הזאת שרק שתי שניות של פורנו מבלי להגיע לאורגזמה, מאזנות אותי ?

אמיר היקר אני לא יודעת אם יש שם בפסיכולוגיה לכל תופעה אנושית, והשאלה היא האם השם הוא זה שחשוב, או התחושה עצמה. והתחושה היא כנראה צורך להתחבר לאנרגיה המינית, שהיא בעצם אנרגיית החיים. אבל השאלה היא האם הדרך היחידה בעזרתה ניתן להתחבר לאנרגיה המינית היא באמצעות גירוי חיצוני. אולי ניתן, באותם רגעים של ירידת אנרגיה, להתבונן בתחושות שלך בגוף- איפה אתה מרגיש ירידת מתח, או אולי עליית מתח, איזה מחשבות מתלוות לתחושה הזאת, האם אתה יכול לנסות לתת לעצמך אנרגיה על ידי התבוננות בתחושה, באזור בגוף, שאתה חש אותו עייף? תנסה, בפעם הבאה שזה קורה לך, להישאר עם התחושה, ובמקום לרוץ לפורנו, לדמיין שאתה מזרים אנרגיה למקום שהתרוקן. למשל- אתה מרגיש חוסר אנרגיה והוא מתמקד בבטן- תדמיין את הבטן שלך באזור הטבור, ותנסה להתחבר לתחושות. או באזור האגן, או הגרון, או בין העיניים. אולי כדאי לך לקרוא ספר על מין טנטרי. יש שם תיאור של מרכזי האנרגיה שנמצאים בגוף, ורעיונות איך לשפר את הזרימה האנרגטית והמיניות. תנסה למצוא בעצמך את התחושות בלי המילים שמאבחנות. אל תחשוב מה לא בסדר איתך. תהיה עם מה שאתה מרגיש, ותבדוק, בסקרנות, במקום לצפות בסרט פורנו תצפה בסרט המופלא הזה, שהוא גופך. בהצלחה, תמי.

לאמיר כמובן שאבחון באינטרנט הוא לא מדוייק אבל הדברים שעולים בדעתי הם או בעיה בשליטה בדחפים או התניה פסיכולוגית שנוצרה ולכן אתה חייב ללכת בדפוס הזה. כמובן שכדאי להגיע לאבחון מקיף כדי להעריך את מצבך הנפשי באופן כולל, כלומר האם מדובר בבעיה נקודתית או שמדובר בסימפטום של הפרעה כללית יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, אני צורכת רסיטל ברצוני לשאול האם הכדור עלול לגרום לתאבון מוגבר/ להשמנה? תודה אשמח לקבל תשובות לכתובת מייל [email protected]

כן , רסיטל מגביר תיאבון. אך העלייה במשקל מתונה.

תודה לברק הידש

שלום, האם בגלל ההשפעה על התאבון מצויין בתוך האריזה של הרסיטל שיש להזהר מעששת, או שיש לך סיבה/ות אחרת/ות? ועוד שאלה: האם רסיטל משפיע בצורה מסויימת על הזכרון? תודה גל

שוש שלום, לאחר כ-8 חודשי נטילה של רסיטל, הכדור אכן מגביר מאד את התיאבון. וזה אחד מהשיקולים שלי להפסיק את נטילתו. שבוע טוב

לגל איני יודע מדוע האזהרה לעששת דווקא? הרסיטל לא משפיע באופן ישיר על הזיכרון. כיוון שהרסיטל מעורר ויש שיפור במצב הנפשי, אז גם הזיכרון משתפר. אצל אנשים שהרסיטל מעייף או מרדים אותם כמובן שעלולה להיות ירידה קלה בזיכרון. בקשר לעליה במשקל, זו נקודה חשובה מאוד אבל חשוב גם לציין שלא כולם סובלים מתופעת לוואי זו וישנם רבים שלא עולים במשקל עם התרופה. כל טוב דר' גיורא הידש

הנני נוטלת לוסטרל מזה זמן רב לדעתי משהו כמו שנה במינון של 2 כדורים לאחר תקופה מסויימת הורדתי את המינון לכדור וחצי ולאחר תקופה נוספת התחלתי להרגיש בגוף בעיקר ברגליים וביידים תחושות של זרמים ומעין התכווציות שרירים , תחילה חשבתי שאולי כדאי לי להקטין עוד את המינון ומצד שני אני תועה אולי עלי לעלות בחזרה את המינון כך שלמעשה אני אובדת עיצות שאלתי היא האם ידועה תופעת לוואי זו עם נטילת לוסטרל והאם מנסיון שלך כדאי לעלות או להוריד את התרופה הרופא שלי הציע לי ליטול ויטמין e אך לא נראה לי שזה הפתרון בתודה מראש על תשובתך המהירה סיגל

לסיגל שאלתך מאוד במקום אבל לצערי, לא כתבת את הדבר החשוב ביותר והוא הזמנים. אם אחרי יום יומיים מהירידה התחילו התופעות והם נמשכות מספר ימים אז כנראה שמדובר על תופעות של חסר בלוסטרל וכדאי לעלות. אם התופעות לא קשורות להורדה במינון יתכן שמדובר בתופעות של חרדה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב יש לי ילד בן 4 עוד כמה ימים ולפני חודשיים וחצי נולד לו אח קטן ילד מאוד פיקח עם אוצר מילים גדול ומאוד מפותח בזמן האחרון יש לו התנהגול שנראית בעיננו מצחיקה על תקן משונה ואיננו חידעם איך להתייחס לכך דוגמאות: 1) הילד חוזר על משפטים מהתחלה עד ששומעים אותו כגון" אמא, נכול יש אנשים קטנים ואנשים גדולים" ואם קוטעים אותו אז מתחיל מחדש 2) חובש כובע של בוקרים בצורה שהוא מותח את הזרועות ומעוות את הפרצוף כמו מתוך עצבים עד שהוא מניח אותו כמו צריך 3) מסדר נעליים בסדר מופתי ליד המיטה זוג נעליים לא הרבה ונראה לי גם משונה 4) מייבש את הידיים טוב טוב אחרי שטיפתם התנהגות זו נראיתלי אובססיבית ואני לטא יודעת אם זה משהו שעלינו להתייחס אליו או סתם הרגלים משונים כמו כל ילד או מבוגר הוא מאוד אוהב בוקרים וסוים וזה ממש כבר משגע מתלבש כמוהם בגינס ומגפיים עם אקדח על הצד וכובע בוקרים האם התנהגות זו דורשת תשומת לב מקצועית? בגן נאמר לנו שהוא לא ממש מקשיב לגננות מידי פעם ועושה כל העולה על רוחו אנחנו מנסים לעבוד גם על זה [האם כל זה קשור להולדת האח? שמנו לב שזה רק בחודשים האחרונים לפני כמה שבועות גם היה אומר לי אמא נכון שאני קאובוי אמיץ גיבור וחכם ןחזק משהו כו עשרות פעמים ביום והייתי עונה לו כן תודה רבה כי אני קצת מודאגת

למאיה כמובן שהשאלה היא אלו תופעות היו לפני לידת האח ואלו החמירו או החלו אחרי הלידה. בכל אופן לצערי לא אוכל להשיב לך כי איני פסיכיאטר ילדים, כיום ישנן שתי התמחויות, פסיכיאטריה של מבוגרים ופסיכיאטריה של ילדים ונוער. כך שתצטרכי להתיעץ עם פסיכיאטר או פסיכולוג המומחה לילדים. כל טוב דר' גיורא הידש

א. תודה על האתר והתמיכה. ב. תודה על התשובות אבל אשמח אם תתיחס לשאלתי על השימוש בבאבון יש ימים שיוצא לי לא לקחת אבל למשל בחמישה ימים האחרונים לקחתי חצי כדור כל יום. אז אשמח אם תענה לי האם זה בסדר עד שהציפרלקס ישפיע לגמרי? חשוב לי לציין שהתחלתי לקחת את הציפרלקס היו לי חרדות ודיכאון קשים מאוד וכל כדורי ההרגעה שלקחתי לא רק שלא עזרו לקחתי גם כמויות גדולות כיום חרדות יותר קטנים וגם הדיכאון למרות שהם מגיעים אז הם מגיעים ועדין קשה לי אם זה כי כל פעם זה נפילה חדשה. אז היום גם שאני לוקחת באון זה חצי כדור ביום במצב קשה . אז האם יש בעיה אם כך. ואם יש שיפור מסוים זה אומר שהציפרלקס בסדר או שעדין אי אפשר לדעת? והאם יש סיכוי שאני אחזור להיות כמו פעם בלי חרדות בלי דיכאון שמחה ומאושרת וחזקה פיזית ונפשית אשמח ד"ר גיורא אם תתיחס להכל אני זאת שרשמה גם שאלה אתמול.

אולי תכתבי את השם בלועזית. (לפי מה שכתוב על האריזה) וגם את המינון. אני לא חושבת שמישהו מכיר כדור בשם "באון"

הכדור זה ואבן VABEN

שלום, אני נוטל ציפרלקס 10 מ"ג כמספר חודשים לאחר ירידה מ 20 מ"ג. הסיבה לטיפול היה חרדה ודיכאון. כמו כן אני מטופל בשיחות פעם בשבוע. סה"כ השימוש בתרופה מעבר לשנה וחצי. מספר שאלות: 1. איך ניתן לדעת האם התרופה פוגעת בבריאות כאשר השימוש ארוך מאוד. 2. הייתי מאוד רוצה להפסיק עקב שיפור משמעותי במצבי. 3. נפגשתי לפני חודשיים עם הפסיכיאטר אך ההמלצה להמשיך למרות הזמן הארוך שאני נוטל והמצב הטוב. היום התשובה שלה כבר לא מקובלת עליי. 4. חשק מיני, השמנה - כמה זה קיצוני בשימוש בתרופה זו? האם אפשר להפסיק ? ברכות עז

על תפסיק על דעת עצמך. מה שיקרה זה שתרגיש טוב לתקופת מה ואחר כך עלולים לחזור לך החרדות והדיכאון. אותו דבר בדיוק היה לי שימוש בציפרלקס שנה +והפסקתי בהדרגה והתופעות של החרדה חזרו ובגדול. לגבי ההשמנה גם אני עליתי המון במשקל. צריך להבין הכדור לא משמין ,מה שמשמין זה מה שנכנס לפה (אוכל ). צריך לאכול נכון הרבה ירקות פחות שומנים,פירות גם מומלץ (לא להגזים סוכר יש בפירות). לגבי בעית המין גם לי יש את הבעיה היה לי קשה להגיע לאורגזמה (סליחה על הביטוי כאן בפורום),אבל אני מוכן לסבול יותר מבעיות מין ולחיות מאשר לחיות בחרדות ודיכאון ועצבים. תתעודד ,והמשך בטיפול . בכל מצב כל ריבעון אתה יכול להחליף פסיכיאטר.

שלום לזוהר, אחת מתופעות הלוואי של תרופות אלו הן השמנה. אי איפשר להתווכח ולטעון שזה לא משמין, אלא האוכל משמין. עובדה. אני נוטלת רסיטל כ-8 חודשים וכעת מנסה לרדת במינון באיטיות זהירה עד לגמילה מוחלטת. וזאת בגלל ההשמנה. למרות שאני עושה ספורט ואף הגברתי את הפעילות והפכתי אותה לכמעט יום יומית. לצערי זה לא עוזר. ולכן מעונינת להפסיק. לי אישית זה מאד מפריע. שבוע טוב, יסמין

לעז, עפ"י חוק בריאות ממלכתי, כל רבעון אתה רשאי להחליף רופא מקצועי. מכיוון שפסיכיאטריה לא בסל הבריאות בחלק מהקופות (בעיקר- "הכללית") האפשרות הזאת חסומה ללקוחות. ההמלצה- תעבור למכבי- הם מקפידים על החוק ומתייחסים לפסיכיאטריה בדיוק כמו לתחומי רפואה אחרים.

לעז אחרי שנה וחצי של טיפול בהחלט כדאי לשקול עם הרופא המטפל את סיום הטיפול. השאלות אינן תיאורטיות אלא מעשיות, האם אתה עלית במשקל והאם לך יש הפרעות במין עם התרופה? לפי שאלותך הרגשתי שאתה אינך סובל מתופעות אלו לכן הסטטיסטיקות אינן נותנות תשובה למקרה פרטי. אבל האם אתה עלית במשקל? כל טוב דר' גיורא הידש

זה שוב אני בד"כ תוקפים אותי חרדות אבל היום למשל נפל עליי ממש דיכאון עמוק . תהום של עצבות. למה זה קורה ? זה בגלל שרק חודש ועשרה ימים אני לוקחת ציפרלקס לא יודעת אתמול היה לי מצב רוח והיום עוד פעם נפילה למה זה קורה?

לשמרית ההשפעה המקסימלית של התרופה היא כעבור כשלושה חודשים, כך שעדיין עלולות להיות ירידות ועליות במצב הרוח. יום אחד של מצב רוח ירוד עדיין רחוק מלהגדיר דיכאון, מדובר כנראה במצב חולף. כל טוב דר' גיורא הידש

עד כמה טרזודיל , ליקרביום , דפלפט משמינים ? האם יותר מסרוקסאט ? הכוונה לכל אחד לחוד. ומה אם משלבים טרזודיל+דפלפט או טרזודיל+ליקרביום ?

ליוסי איני חושב שיש סטטיסטיקות ספציפיות לשאלתך, בכל אופן מהשילוב הזה רק הטרזודיל עלול לגרום לעליה במשקל. בדרך כלל נוטלים מינונים נמוכים של טרזודיל כך שאני חושב שהסכנה לעליה במשקל מינימלית. כל טוב דר' גיורא הידש

הרופא נתן לאבי את התרופה שנקרת ליקרביום האים אתה יכול לכתוב למה התרופה הזאת מיועדת? ומה התופעות לוואי של התרופה? תןדה דינה.

האם קיום הבטחה שלא קוימה יכול היה למנוע סוף אובדני? אלו הן 2 שאלות שאשמח לקבל תשובה על כל אחת בנפרד לגמרי מהשניה תודה

??? לצערי אני חושב שלא הבנתי את השאלות?? אולי תרחיב? שבוע טוב דר' גיורא הידש

אם יש מישהו שמתנהג קצת מוזר ואחר כך מסתבר שהוא אובחן שיש לו מאניה ונשלח הביתה למשפחה ולחברים שמדברים איתו חופשי חופשי מה שבא להם בראש בלי הרבה סינון, ומה שבה להם להגיד, ואין להם מושג ברפואת נפש /פסיכיאטריה / פסיכותרפיה / מאניה, והוא נראה בלי בעיה נפשית מיוחדת איזה סוג של דיבור , מעשה , הבעת דיעה וכו' עלולים להחריף את המאניה ו/או לגרום להתנהגות מוזרה יותר/מסוכנת/קיצונית???

שבוע טוב דר' גיורא הידש אם יש מישהו שמתנהג קצת מוזר ואחר כך מסתבר שהוא אובחן שיש לו מאניה ונשלח הביתה למשפחה ולחברים שמדברים איתו חופשי חופשי מה שבא להם בראש בלי הרבה סינון, ומה שבה להם להגיד, ואין להם מושג ברפואת נפש /פסיכיאטריה / פסיכותרפיה / מאניה, איזה סוג של דיבור , מעשה , הבעת דיעה וכו' עלולים להחריף את המאניה ו/או לגרום להתנהגות מוזרה יותר/מסוכנת/קיצונית???

שלום רב, השאלה היא לגבי מצבה של אמא שלי ( בת 57 ) : היא היתה מאושפזת כחצי שנה בגלל בעיות בבטן,לאחר מכן קרה אירוע מוחי, אשר בעקבותיו לתקופה קצרה היא הפסיקה לתפקד/לזהות אנשים/עיבדה זיכרון.. עכשיו היא בבית, רוב הפונקציאונליות חזרה. היא מזהה אנשים, מתפקדת פיזית, ונזכרת בהרבה דברים (לא הכל) , הבעיה היא שפיזית עדיין יש לה מספר בעיות שמונעות ממנה להיות עצמאית. ובגלל כל התקופה הזאת , היא נמצאת בדיכאון תמידי,פחד להשאר לבד, יכולה להיכנס למצבי בכי ללא סיבה ממשית וכדומה. מנהל שיקום בבית חולים שבו היתה מאושפזת המליץ להראות אותה לפסיכיאטר. לפי מה שראיתי , אין רופאים פסיכיאטרים בקופת חולים לאומית . מה האפשרויות שלי ? האים מישהו מכיר רופה טוב שעובד עם קופ"ח לאומית ? או האם מותר לה להשתמש בתרופות כגון : רסיטל/ציפרומיל/כדומה ? תודה מראש.

לאלכס דיכאון שכיח אחרי אירוע מוחי ובמיוחד אחרי אירוע בצד ימין. לפי זכרוני ישנם פסיכיאטרים בלאומית, אבל אם אין תמיד אפשר לפנות למרפאה פסיכיאטרית הקרובה לאזור מגוריך, מומלץ למרפאה בבית חולים כללי. שבוע טוב דר' גיורא הידש

קופ"ח לאומית פיטרו את כל הפסיכיאטרים שלהם והשירות לא ניתן על ידם. אתה יכול לפנות לפסיכיאטר שהוא מנהל מחלקה ושמופיע בהסדר הביטוחי ולקבל החזר של 80% אך לא יותר מ- 550 ש"ח, עבור כל ביקור, עד 3 בשנה. אפשרות אחרת- לפנות למרפאה פסיכיאטרית של משרד הבריאות, ללא תשלום. המרפאה יכולה להיות ממוקמת בקהילה, או בסמוך לבי"ח כללי, או בסמוך לבי"ח פסיכיאטרי. תלוי באיזור המגורים.

שלום לנוכח אי התקדמות בטיפול הפסיכולגי שלי שנוצר מחוסר יכולת להשתחרר ולהתמסר לפסיכולוגית, הציע לי הפסיכיאטר לנסות לעבור את הטיפול הפסיכולוגי תחת השפעה של ואליום. מה ידוע על טיפול כזה? עד כמה הוא מועיל? היכן אוכל לקרוא עוד חומר על הנושא? תודה מראש.

לסטודנטית אנשים רבים בארץ ובעולם נוטלים וואליום (או תרופה דומה מהמשפחה של הוואליום) ואין להם תופעות לוואי או בעיות אחרות. ההשפעה העיקרית של הוואליום היא הורדת החרדה ואז יתכן שבשיחה יהיה לך קל יותר, איני מכיר "שיטה" של טיפול בוואליום. הוואליום ניתן כאן רק כתומך כדי להוריד את החרדות ולהקל על השיחה. תופעת הלוואי המסוכנת היחידה היא שתרדמי...., לכן חשוב לנסות את הוואליום קודם, ולהכיר את השפעתו עליך. שבוע טוב דר' גיורא הידש

VALIUM היא תרופת הרגעה ישנה, מאד ממכרת, יש לה השפעה מטשטשת ומרפא שרירים. בארץ היא נמכרת תחת השם ASSIVAL. ייתכן שהיא תעזור לך אך כאמור מדובר בתרופה מטשטשת (אסור לנהוג לאחר נטילה שלה), היא מורידה ריכוז ומורידה את הקואורדינציה. בשימוש מעל שבועיים נוצרת בד"כ תלות והתרגלות. התרופה גורמת להרגשה טובה ואופוריה (בעיקר במינונים גבוהים) ולכן יש סיכון גבוה להתמכרות, בעיקר בשימוש קבוע וממושך.

לדור בשאלה אין מדובר על שימוש קבוע אלא לפני פגישות, כך שחבל להבהיל אנשים. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום כבר ענית לי בפורום זה גם אתמול על "גז צחוק". אני סובל מ"אגורופוביה"התקפי פאניקה עם בריחות מהרבה מקומות ולכן כל חיי מסביב לאזור מגורי ,גם באותה שכונה בבית אחר יכול לחטוף התקף עם צורך עז לברוח. ניסיתי הרבה תרופות עברתי טיפול קבוצתי שבו נסענו לכל מיני מקומות גם למרחק 100 ק"מ .עברתי טיפולי היפנוזה,emdr ,בזמן הטיפול ההתנהגותי איך שהוא הצלחתי לעשות דברים מלווים בהתקפי פאניקה חזקים, כשנגמר הטיפול לא עבר הרבה זמן ומצאתי את עצמי במקום הבטוח "בבית" אני למעלה מ-8 שנים חי ככה עם כל סידורי הביטחון הנדרשים גם למקרה שאשתי צריכה לצאת יש מישהו שיהיה איתי . יש כרגע בעיה רפואית "אבנים בבלוטת הרוק" שיכול להיות שאצטרך ניתוח ,אני מושך עוד מעט 3 חודשים דלקות בבלוטה ופוחד גם לצאת לעשות צילום. אני משתמש ב"אנאפראניל" 100 מ"ג וקנקס לפי הצורך השאלה איך אני יכול להרים את עצמי גם אחרי תקופה כל כך ארוכה ולצאת מהבית? אולי כדור תותח שאוכל לעבור את הנסיעה את האשפוז וגם כן גם את הדרך חזרה. אפילו חשבתי שירדימו אותי בבית אני אעבור את הכל ויחזירו אותי למקום הבטוח תודה מראש

אפשר לתת לך וואליום לפני היציאה מהבית, בזמן האישפוז (ניתן גם בעירוי) וגם לאחר האישפוז. גז צחוק לא מומלץ למטרה זאת (יכול להזיק). לטווח הארוך הטיפול היחידי שיכול לרפא אותך הוא טיפול התנהגותי- ע"י חשיפה (או הצפה) ומניעת תגובה. התרופות זה רק כלי עזר.

כמה שאני מבין אותך יש לי בדיוק אותה בעיה ואני בן 40+וסובל כל כך אבל למזלי יש לי כוחות נפשיים גדולים גם אחרי סבל של 27 שנים של חרדות עם עליות וירידות . ב3 שנים האחרונות השתמשתי בציפרלקס ובפבוקסיל שלא עזרו במיוחד. קניתי ב2000 שקל מכשיר שנקרא מאסטר מייד שלא פותר חרדות הוא מרגיע כן ונותן יותר מרץ אבל את החרדות לא פתר. נכון להיום אני התחלתי טיפול לפני שבוע של סרוקסט ויש עליותץ וירידות אני צריך לחכות עוד 3 שבועות בערך. אני מספר לך את כל זה כדי שתבין שאתה לא לבד והכל זה בעיה כימית במוח . אתה צריך ללכת לטיפול אבל פסיכיאטר שיתאים לך כדור נכון זה כל הסוד. על תתיאש זה מאוד לא נעים ומתסכל אבל יש אנשים במצב הרבה יותר גרוע. תתחיל לאהוב את עצמך ואת הסובבים אותך נסה שיטות מדיטציה זה גם עוזר.

ליאיר טוב ששאלת שוב. בקשר לגז צחוק, שאלתי רופאת שיניים והיא אמרה לי שאין שום התוויה מוחלטת נגד גז צחוק, כך שהיא לא חושבת שתהיה בעיה עם גז הצחוק ובהחלט אפשר להשתמש בו. אני חושב שאם תיסע לניתוח עם מלווה ואפילו תיקח כמות גדולה של כדורי הרגעה תוכל להגיע לבית החולים ולעבור את הניתוח. לעתים צריך להשתמש בכמויות גדולות של תרופות כמו במקרה שאתה מתאר. כפי שכתב זוהר, כוח רצון ובמיוחד רצון לשנות את רוע הגזרה של האגורפוביה תמיד חשובים ועשויים לעזור. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום רב ביתי מטופלת בזיפרקסה ומפסיקה מידי פעם את הטיפול ואז לוקח מס חודשים ליצב אותה שוב. אני יודעת שיש ניסוי בבתי חולים בזיפרקסה בזריקות. האם ניתן כבר לקבל את הזריקות מפסיכאטר המטפל או שיש תנאים אחרים? היום בעיתון הופיעה מודעה שפותחה בארץ תרופה חדשה להפרעה דו קוטבית ואפילפסיה? מה התרופה? לאיזו תרופה מכל קבוצת התרופות החדשות יש הכי מעט תופעות לוואי? תודה מטילד

יש זריקות של זיפרקסה אך הכוונה לזריקה מיידית (לא DEPOT). אצל מאושפזים אפשר לתת את הזיפרקסה בזריקות אם אין היענות לטיפול או שיתוף פעולה חלקי. זיפרקסה וסרוקוול נמצאות בשימוש בהפרעה דו-קוטבית רק אחרי כישלון בטיפול בתרופות המייצבות (ליתיום, דפלפט, טגרטול). אם הזיפרקסה לא מתאים אז אפשר לעבור לסרוקוול שגם הוא נכנס לסל הבריאות לאחרונה. אפשרויות אחרות, מחוץ לסל, זה ריספרדל בזריקות ארוכות טווח, או גאודון בטבליות. מקובל לחשוב שלגאודון יש הכי מעט תופעות לוואי לעומת שאר התרופות מאותה קבוצה.

שלום תודה לדור על התשובה. הבת שלי מטופלת בזיפרקסה לאחר כשלונות בתרופות אחרות מאותה קבוצה. מאחר והיא מפחיתה מינון או מפסיקה לעיתים עולה שאלת הזריקות. האם יש זריקות ארוכות טווח של זיפרקסה בשימוש בארץ? ומה עלותן? מטילד

אני לוקחת כבר כשנה "רסיטל" ומצבי בהחלט יציב וטוב. בשבועיים האחרונים לא נטלתי את התרופה כי חליתי בדלקת ראות +דלקת בשקדים ואושפזתי בגלל זה עד היום, ופשוט שכחתי מהרסיטל בזמן הזה. רציתי לדעת מה ההשלכות של לא לקחת את התרופה במשך שבועיים כפי שקרה והאם אני יכולה לחזור פשוט ככה לקחת את התרופה. תודה

ליפעת תחזרי ליטול את התרופה כפי שהתחלת אותה ותמשיכי להרגיש בטוב. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אני לוקחת ציפרלקס כחודש וכמה ימים לפני כעשרה ימים העלו לי את המינון לשני כדורים. יש שיפור במצבי אך תוקפים אותי עדיין חרדות וגם דיכאונות ואני אף לא יודעת מה זה יגיע גם כל שינוי קטן בשגרה אפילו מאוד קטן מכניס אותי ללחץ ומתח. בנוסף אני נאלצת גם להשתמש בבאון לא יש ימים שכל יום תלוי באיזה מצב אני נמצאת. האם שהכדור ישפיע לגמרי האם כל התופעות האלו יעלמו . זה מצב חדש עבורי שהפך אותי להיות הרבה יותר שברירית ומפוחדת. וכל פעם שיש לי נפילה זה מכניס אותי לפחד מחדש. בקיצור מה אתה חושב על מצבי ועל הכדורים. אני במקביל גם בטיפול פסיכולוגי. מה שכן יש לי גם ימים טובים שזה נותן תקווה ומשמח.אך בכל זאת............ תודה מראש

נסי את הכדור עוד תקופה של חודש חודשיים במידה ואין הטבה ,יש לעבור לכדור אחר לפי שיקולו של הרופא כמובן. אני מכיר אישית את הכדור לי לא התאים ,עברתי לסרוקסט הרבה יותר טוב לי מהחרדות. בברכה אהבה.

20 מ"ג (שני כדורים ליום) זה המקסימום שאפשר להגיע עם ציפרלקס. לכן מה שנשאר זה לחכות עוד חודש-חודשיים ולהחליט אח"כ לגבי ההמשך. ישנן תרופות יותר חזקות מהציפרלקס אבל כאמור כדאי לחכות כי ההשפעה רק בתחילתה.

לשמרית יופי שהציפרלקס מתחילה להשפיע וכנראה היא מתאימה לך. תחילת ההשפעה היא כעבור כשבועיים אבל ההשפעה המקסימלית היא בסביבות השלושה חודשים. לכן את מרגישה טוב יותר אבל עדיין לא הכל חלף, צריך לחכות שהשפעת התרופה תגבר ואז גם החרדות הנוכחיות יחלפו. שבוע טוב דר' גיורא הידש

לדר' הידש שלום רב. אני סובל מנדודי שינה (מתעורר ב אמצע הלילה ולא יכול להירדם אחר כך). לכן מקבל פלוטין ( 20 מג') בבוקר ואלטרול ( 50 מג') ובונדורמין לפני השינה. השאלה שלי היא אם זה מקובל לקחת שני נוגדי דיכאון מסוגים אלה בוזמנית? בכבוד רב, שרוליק

לא מקובל אבל גם אין התווית-נגד בין פלוטין לאלטרול. כנראה שזה ניתן לך למטרת אוגמנטציה (חיזוק).

לשרוליק אכן השאלה מדוע הוסיפו את האלטרול? אולי כדי שתישן יותר טוב? בכל אופן אם האלטרול לא עוזר לשינה אפשר לחשוב עם הרופא על הפסקתו. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום לך דוקטור האם תרופה בשם מודאל עלולה להזיק אם לפונקס

אם ההשפעה של לפונקס לא מלאה ניתן להוסיף מודאל או סוליאן. עדיף סוליאן כי מודאל נחשבת לתרופה חלשה מדי.

לאורי לא, אין סכנה בשילוב הזה שבוע טוב דר' גיורא הידש

לדר' הירש שלום רב.. לפני 11 יום התחלתי לבלוע לוסטרל. בחמשת הימים הראשונים לקחתי כדור אחד(5 מ"ג) החל מהיום השישי אני בולעת שניים כלומר 100 מ"ג. אני חייבת לציין שאיני מרגישה בשינוי במצב הרוח בכלל מלבד חוסר בתאבון. תוך כמה זמן ארגיש בשיפור במצב רוחי הירוד? תודה.. שרון

ללוסטרל, בדומה לנוגדי דיכאון אחרים, יש תקופת חביון של שבועיים עד חודש וחצי. באותה תקופה יש תופעות לוואי אך אין עדיין השפעה חיובית. אחרי תקופה זאת, התרופה עוזרת ל-70% מהאנשים הנוטלים אותה.

לשרון תודה לדור ואני מצטרף לדבריו, הירידה בתיאבון תפסק תוך שבוע ימים ותחזרי לתיאבון הרגיל. יופי שאין לך תופעות לוואי אחרות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום רב , בתי בת 18.5 . לפני כחצי שנה , ולמעשה מתחילת שנת הלימודים(כיתה י"ב) היא מצוייה בדכאון קשה . הדבר החל בהדרגה , והתפתח לכיוונים קשים ביותר . היא הפסיקה ללמוד לפני כארבעה-שלושה חודשים , לא סיימה את בחינותיה ( היא היתה תלמידה מצטיינת) , והיתה שרויה בדיכאון כבד . אני כאמה , ומתוך דאגה קשה שכנעתי אותה ללכת לטיפול פסיכולוגי , והיא אכן החלה טיפול זה לפני כשלושה חודשים . מאז תחילת הטיפול ועד היום חלה הרעה קיצונית ביותר במצבה הנפשי , והיא אף פתחה במקביל סימני אנורקסיה מדאיגים . הפסיכולוג אף אמר לנו כי לדעתו עליה לקבל טיפול תרופתי פסיכיאטרי בדחיפות . בעוד מספר ימים יגיע התור המיוחל לפסיכיאטר של קופת חולים ושאלותי הן אלו : א. במקרה והפסיכאטר אכן ימליץ על טיפול תרופתי והתור אליו בדרך כלל מאוד מתארך , להיכן ניתן להפנות אותה לך המשך טיפול. מי הגוף המוסמך לטיפול פסיכיאטרי ( מפני שאין באפשרותנו לצערי לממן טיפול פסיכיאטרי באופן פרטי ). ב. שאלה נוספת שמטרידה אותי ביותר ואף מייסרת אותי, היא מדוע בעקבות הטיפול הפסיכולוגי חלה הרעה כה קיצונית ומשמעותית במצבה, משום שמצד אחד אני חוששת להפסיק את הטיפול הזה שלדעתה חשוב לה , ומצד שני אני עומדת מן הצד ומרגישה שאולי עשיתי טעות בכך שראיתי את מצבה ודחקתי בה לגשת לטיפול פסיכולוגי . גם הפסיכולוג אמר לנו כי מצבה רע , התדרדר , והטיפול פסיכיאטרי הוא דחוף ביותר - וכי יש לה אף מחשבות אובדניות - דבר שלא היה בתחילת הטיפול - כך אמר לנו הפסיכולוג בפגישה עמו לפני כחודשיים . במילים אחרות , קשה לי להשלים עם העובדה כי אנו מצדנו כהורים עושים את כל מה שניתן לדעתנו ולמרות זאת מצבה לא טוב , הורע , ויתכן שאנו , במו ידנו , בכך שהצענו לה ללכת לפסיכולוג , הזקנו לה , וכעת אף לא עושים את הדבר הנכון עבורה. אודה לך מאוד אם תוכלי להנחות אותנו להמשך ההתיחסות שלנו לנושא זה , ולהציע לנו מה אנו יכולים לעשות כרגע במצד זה .תודה .

לפי מה שכתבת אין מנוס מטיפול פסיכיאטרי ורצוי בדחיפות. הפסיכיאטר שיבדוק אותה יחליט אם יש צורך באישפוז או טיפול אינטנסיבי. אם המצב מאד חמור ויש סכנה למעשה אובדני ניתן לשקול אישפוז. הפסיכולוג נהג באחריות כאשר הפנה אותה לטיפול פסיכיאטרי. זה לא עניין שהוא הזיק לה אלא פשוט מצבה קשה ומורכב מדי בשביל טיפול פסיכולוגי כטיפול יחידי.

לאורלי לפי התיאור נראה שהדברים דחופים, כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה המכיר את המערכת הפסיכיאטרית באזורכם, אם אתם מופנים למרפאה אז כדאי להתקשר לשם וללחוץ כדי שיזרזו את הטיפול ואת ה"תור". אם המצב ממש מחמיר אז אפשר קודם כל לפנות לחדר מיון של בית החולים הכללי הקרוב לאזורכם, בפניה לחדר מיון פסיכיאטרי אין צורך במכתב הפניה, אפשר פשוט להגיע. קשה כמובן לענות על שאלתך בקשר לטיפול הפסיכולוגי, חשוב מה הבת אומרת. אבל כמובן שקיימות לפחות שתי אפשרויות. האחת היא שהטיפול אינו מועיל או מזיק והשניה היא שישנה החמרה במצבה למרות הטיפול הפסיכולוגי, חבל שהפסיכולוג לא הפנה אותה לפסיכיאטר עוד קודם. בנוסף, כיוון שמדובר בבחורה צעירה לדעתי האבחנה חשובה מאוד, לכן אפילו בשביל הפעם הראשונה כדאי להגיע לפסיכיאטר טוב שיתן לה את הזמן המספיק, כך ניתן יהיה להגיע לאבחנה ברורה ואחר כך לשקול את האפשרויות הטיפוליות במסגרת הציבורית. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לך דוקטור מי זה זמן רב אני נוטל תרופות אנטי פסיכוטיות מיפני כל מיני סיבות אומנם אין בילבולים אבל הראש לא כל כך מסודר ויש דימיונות מעצבנות יש קצת דיכאון אבל הם אינם עזרו לי הכדורים וזה די נימאס לי כל הזמן לחפש איזה תרופה שתשנה את משהו הרופא המליצ לי עוד תרופה בשם מודל למצב של הדימיונות וקראתי עליה באינטרנט אולי תוכל לומר לי כמה זמן לוקח להיסתגל לתופעות לוואי של התרופה לחוסר מנוחה ובכלל איך היא מיתמזגת ללפונקס כי יש לי הרגשה טובה

אם ההשפעה של לפונקס לא מלאה ניתן להוסיף מודאל או סוליאן. עדיף סוליאן כי מודאל נחשבת לתרופה חלשה מדי.

לאורי כאשר נוטלים תרופות נוגדות פסיכוזה ישנן שתי מטרות. הראשונה היא למנוע חזרה של התקף פסיכוטי, והשניה להרגיש טוב יותר. כך שיתכן שאתה ממשיך עם הלפונקס כדי למנוע התקף פסיכוטי חוזר. עדיף שתציין את הסיבה שבגללה אינך מרגיש בטוב, מה מפריע לך? לפי הסימפטום אפשר להוסיף תרופה, אם מדובר על דיכאון אפשר לחשוב על תרופות נוגדות דיכאון, או במקרה של חרדה נוגדות חרדה. תלוי מאוד מה מפריע לך. מודל היא תרופה טובה ועדינה ולפעמים משפרת מאוד את המצב. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני סובלת מחרדות וקיבלתי ויפאקס 75 מ"ג XR. שאלתי:- האם יש עדיפות מסויימת לזמן נטילתן כלומר בוקר או ערב? והאם החומר משתחרר בצורה שווה מרגע ששותים אותו? קיבלתי גם ואבן להרגעה -רציתי לדעת האם הוא ממכר והם יש לו תופעות לוואי. תודה רבה.

את הויפאקס XR מומלץ לקחת פעם ביום, בבוקר או בצהרים, אחרי האוכל. הויפאקס מתחיל להשפיע תוך שבועיים עד חודש. עד אז את יכולה להיעזר בואבן. הואבן שייך לקבוצת הואליום ולכן גם איתו יש סיכון להתרגלות.

לדורה תודה לדור ואני מצטרף לדבריו שבוע טוב דר' גיורא הידש

לפתוח את הריצ'רץ' מאריזת הפלסטיק הזאת שדרכה כל העולם נראה עמום, כהה, מנוכר. לפתוח את הריצ'רץ' ולהעיז לעמוד בפני מציאות אחרת. לחצות את הכבישים שחוצים את החוויה כמו מפסקי אנרגיה. לחצות את המוכר שאפילו כשהוא תובעני ומתיש הוא בכל זאת ידוע ולהעיז לגשת לאחר, לזר שאולי הוא מעורר קונפליקט אבל הוא הזדמנות לגדילה ולשינוי. לפתוח את הריצ'רץ' מאריזת הפלסטיק הזאת, ולצאת לעולם. והעולם, לפעמים אכזרי לפעמים נדיב לעיתים יש בו רוע, קושי, כאב אבל לפחות הוא לא פלסטיקי כזה יש בו מהכל. וגם בנו, בעולם הפנימי יש הכל: אריזות פלסטיק, כבישים חוצי אנרגיה רגעים של דין ורגעים של חסד. לפתוח את הריצ'רץ' מאריזת הפלסטיק הזאת ולצאת לחופשי. שבת שלום, תמי.

לתמי, תודה ואכן שיר מצויין להתחיל בו את השבוע הידש

מה קורה אם אני לוקח באותו יום כדור נוקטורנו מרדים אותי רק ל5 שעות אח"כ מתעורר עייף לא מצליח לישון לוקח כדור זודורם בשביל עוד 3 שינה כבר קרה לי כמה פעמים בשבועיים אחרונים האם יכול לעשות תופעות לוואי לא רצויות/כאבים? בנוסף יש לציין לוקח אדרונקס 4 מג וויאפקס 75 מ"ג שאת ויאפקס החליפו לי היום לרסיטל 20 מ"ג

לאלי אסור ליטול כדור שינה אחרי 12-01 בלילה כי אז אתה עלול להיות ישנוני במשך היום, ובטח שהדבר מסוכן ובמיוחד בנהיגה. כך שלא הייתי ממשיך בדרך שבחרת. אני מקווה שתוך זמן קצר הרופא יצליח להתאים לך את הטיפול נוגד הדיכאון ואז גם השינה תסתדר. בינתיים הייתי מציע לנסות תרופה נוגדת חרדה מסוג הלוריוון או הוואבן לפני השינה. אבל כמובן שתתיעץ עם הרופא המכיר אותך. לילה טוב הידש

ד'ר הידש שלום אני לא חושבת שהשאלה שלי מתאימה לפורום הזה אבל לא מצאתי מקום אחר וחשבתי שאולי אתה תוכל להפנות אותי.... אני בחורה בת 18 ותמיד היה לי זיכרון מעולה, הייתי זוכרת ארועים עוד מגיל צעיר, מספרים ותאריכים בלי בעיה, אפילו אפשר לומר שהיה לי זיכרון צילומי. בחודשים האחרונים אני ממש אבל ממש לא זוכרת כלום. אני לא מצליחה לזכור שום דבר . אם אני אראה משהו או אקרא משהו ייקח לי שעות להזכר בו שניה לאחר מכן וגם אז זה יהיה במטושטש גם אם זה היה דבר חשוב. זה מאוד מפריע לי ומדאיג אותי שהבעיה תמשך, ואני לא יודעת מה מקורה והיא ממש ממש מפריעה לי. מדוע לדעתך קרה השינוי הפתאומי ומה אני צריכה לעשות בכדי שזה ישתפר או עד שזה ישתפר... תודה

הכתובת לבדיקה היא רופא נירולוג שיעשה לך כמה מבחנים לבדיקת הזיכרון, בכל מקרה עם הגיל הזיכרון יורד , במיוחד זיכרון לטווח קצר ,גיל 18 זה עדיין מוקדם לבעיות זיכרון.

לא' בעיות זיכרון עלולות להיות מסיבה גופנית או מסיבה נפשית. כדי לברר את הסיבה הגופנית צריך לפנות לנאורולוג, אחר כך אפשר לפנות לפסיכיאטר להערכת המצב הנפשי. בדרך כלל זיכרון אינה בעיה יחידה, חייבות להיות תופעות נוספות, או גופניות או נפשיות. בחלק הנפשי אציין קודם כל חרדה ודיכאון ששניהם יכולים להשפיע על הזיכרון. בכל אופן כדאי לבדוק קודם את הצד הגופני. בנוסף, לא ציינת כמה זמן הירידה בזיכרון. אם מדובר על זמן קצר בלבד ואין תופעות-סימפטומים נוספים, אז כדאי אולי לחכות? שבוע טוב דר' גיורא הידש

לדוקטור שלום, יש לי חברה אנורקטית. אנחנו חברים כבר שנה וחצי. יש לי הרבה שאלות שמבלבלות אותי, אודה לך אם תוכל לעזור לי לעשות סדר בדברים. אספר את הסיפור (מתנצל מראש על האורך..). ובכן, כמו שכתבתי חברה שלי, שלהלן תקרא מ', היא אנורקטית בת 23, חולה במחלה כבר 10 שנים. היתה מאושפזת 5 פעמים, הפעם האחרונה לפני כ-4 שנים פלוס-מינוס. שני ניסיונות התאבדות בעבר הרחוק יותר. מ' היתה אצל הרבה מטפלים. המשפחה שלה חמה ואוהבת, תומכת וכו', אבל אלמנטים בעייתיים ניכרים לעין. האב לעיתים שתלטן/קשה, מ' מרגישה צורך לגונן על האם, מזדהה עם כאבה (כביכול, היא חושבת שלאם כואב) של האם יתר על המידה, היא רגישה בצורה מוגזמת, הרבה רגשות אשמה, הערכה עצמית שואפת לאפס וחיצונית אף פחות. הכרנו לפני כשנה וחצי, מאז אנחנו חברים. ידעתי מההתחלה שהיא חולה, אם כי אני מודה שלא ידעתי כמה. נכון להיום היא צורכת כ-200 קלוריות ליום, יש ימים שהיא מקיאה (פעם אחת או יותר) ויש ימים שלא. היא סטודנטית כמה שנה ולפני חודשיים וחצי עברנו לגור ביחד. לאחרונה היחסים שלנו נקלעו למשבר. אני מרגיש שאין לי כוחות להתמודד עם המחלה שלה יותר. זה לא עוזב אותי לרגע, אין לי עם מי לדבר על זה (איתה אני לא מרגיש שאני יכול) ובגדול אני מרגיש שאני עומד להתפוצץ. מצד שני יש נקודות חיוביות: מ' מודעת לבעיה שלה, היא מעוניינת (לדבריה) ללכת למטפלת נוספת שמתמחה בהפרעות אכילה, ואף טרחה לחפש ולמצוא כזאת (שהתברר שאין לה מקום לעוד מטופלים). על אף חוסר ההערכה המוחלט שלה כלפי עצמה, לפעמים היא נתקפת בהגיון ומודה שיש בה תכונות חיוביות (חוכמה, יכולת ניתוח והבעה). כמו כן, היא אומרת שצריך לגבש תוכנית בה היא קובעת מה היא מסוגלת לאכול ולאט לאט להעלות את כמות האוכל. כמו כן, העובדה שהיא יצאה מהבית משחקת לטובתה, אני חושב. הבעיה שלי היא... שאני לא יודע כמה אני יכול להרשות לעצמי להיות אופטימי. לפעמים נדמה שהיא מתכוונת למה שהיא אומרת ולפעמים נדמה שהיא פשוט יודעת מה להגיד כדי שאני אהיה מרוצה. מצד אחד היא יצאה מהבית, שזה נראה לי דבר מאוד חיובי בהתקדמות שלה, אך איזו השפעה יש לזה כשהיא חוזרת כל סופ"ש הביתה? כמה זה עוזר לה? איזה חלק יש לי בהבראתה? אני נקרע בין פסימיות לרצון לאופטימיות והדבר שיחיד שאני יודע בוודאות הוא שנ-מ-א-ס לי. השאלה העיקרית שלי היא כמה אני יכול להיות אופטימי (לא מבחינה סטטיסטית, כי מבחינה זו, אחרי 10 שנים של מחלה, אני יודע שאני לא אמור להיות אופטימי בכלל). כל התייחסות לנקודות אחרות (ובפרט המלצות פרקטיות) תתקבל בברכה גם היא. תודה רבה מראש.

לק' אכן נראה שהבעיה קשה כיוון שעשר שנים של אנורקסיה היא תקופה ארוכה. אנסה להתייחס למספר נקודות שעולות מדבריך. הדבר הראשון שמדובר כאן במאבק ארוך, המאבק הוא של חברתך וגם שלך, כך שלמילה "נמאס" אין מקום. כמובן שהסטטיסטיקות הן רק סטטיסטיקות וכאשר צריך לדבר על אדם מסויים "מקרה פרטי" הסטטיסטיקות פחות חשובות. חשוב מאוד להעריך את האישיות של חברתך בנוסף לאנורקסיה וגם הרצון שלה להשתפר ולעלות במשקל. לכן, אם אתה רוצה תשובות המתאימות לכם כדאי להגיע לפגישה משותפת עם המטפל המכיר אותה ולשאול אותו את השאלות הרלוונטיות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

יצאתי לפני שנתיים מהצבא על פרופיל נפשי. עכשיו ע:מ להתקבל למקום עבודה הם רוצים חוו"ד פסיכיאטרית עדכנית. אין לי ולא היו לי שום בעיות נפשיות מעולם, אבל חוו"ד מרופא פרטי עולה 850 ש"ח, וקופ"ח לא יכולה לעזור לי. יש דרך אחרת להמציא אישור כזה?

יניב, כנראה שלא תהיה לך ברירה אלא להוציא את הכסף , מחיר זול בשביל להתקבל לעבודה שתוכל לפרנס אותך ואח"כ תוכל לעבור למקומות עבודה אחרים ולהתקדם על סמך העבודה הזו, כדאי לך אפילו לקחת הלואה ולהחזיר אותה לאחר המשכורת הראשונה.

ליניב תודה לדורון, אלו האפשרויות ואין אפשרות אחרת. כל טוב דר' גיורא הידש