פורום פסיכיאטריה
שלום רב דוקטור! אני לוקח כרגע 20 מ"ג ציפרלקס ומכיוון שהתרופה אינה כלולה בסל יוצא לי גם עם ביטחו משלים לשלם עליה 200 ש"ח בחודש ,אני שוקל מעבר לציפראמיל ,אני יודע שזה לא אותו דבר אבל שתי התרופות די דומות,האים קיימת סכנה רפואית במעבר שכזה ,מעבר לאפשרות שציפראמיל לא ישפיע כמו ציפרלקס? 20מ"ג של ציפרלקס זה 30 מ"ג של ציפראמיל?
אבי, הציפרלקס פותחה מהציפרמיל ע"י כך שבודדו את המולקולה הפעילה בלבד והסירו מולקולה לא פעילה , כך ש 10 מ"ג ציפרלקס = 20 מ"ג ציפרמיל ,הציפרלקס פועלת יותר מהר בתחילת הטיפול , כנראה שאין בעיה לעבור לציפרמיל = רסיטל תוצרת הארץ ולחסוך הרבה כסף , יתכנו אולי יותר תופעות לואי אבל לא בטוח אם בכלל.
לאבי תודה לדורון ואני מצטרף לדבריו, כנראה שאין כל בעיה במעבר לפי היחס שדורון כתב. כל טוב דר' גיורא הידש
אני במעבר כרגע מציפרלקס לוונלה, גמרתי שבוע ראשון עם חצי כדור ומהיום אני לוקחת כדור כאשר המינון הסופי אמור להיות כדור וחצי. אני סובלת מסחרחורות איומות רציתי לדעת האם תופעה זו עוברת עם הזמן או שזה נשאר וצריך לבדוק לקחת תרופה חליפית
להדר התופעה חולפת בדרך כלל, דווקא מניסיוני תופעות הלוואי עם מינונים גבוהים יותר של וונלה פחותות מאשר עם מינונים נמוכים, אבל בכל זאת מקובל לעלות באופן הדרגתי במינון. במידה וישנן תופעות לוואי קשות אפשר לשקול גם מעבר מוונלה שהיא גנריקה לתרופה המקורית אפקסור XR. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום רב, אני בן 25 וסובל מ-OCD מאז גיל 12. ב-2002 הייתי מאושפז תקופה ארוכה בבית חולים עקב התדרדרות רצינית במצבי. כנראה(אני לא בטוח עד היום) שהתנהגותי כבר גבלה בפסיכוטיות(ביצוע טקסים משונים שמא אתקוף אנשים פיזית ומינית). תודה לאל,הפחדים הספציפיים הללו עברו. בינתיים אני נמצא במצב שכל כמה חודשים אני מרגיש,"שנגמר לי הכוח",ונפלט ממסגרות של עבודה ולימודים. כמו כן אני מרגיש קשיים בהשתלבות בחברה הבריאה. אני נוטל 10 מ"ג זיפרקסה מאז 2002. הפסיכיאטרית שלי איבחנה אותי לפני פחות משנה כסובל מסכיזופרניה כרונית,ואח"כ שינתה את האבחנה לסכיזואפקטיבית. שאלתי היא:האם ייתכן שאני באמת סובל מסכיזופרניה,למרות שאין לי כרגע כלל תסמינים חיוביים? מעולם לא שמעתי קולות,לא היו לי הזיות,ולא חשבתי שרודפים אחרי. בתודה מראש, י.
ישנם סוגים שונים של סכיזופרניה ולא בכולם יש הזיות ושמיעת קולות וגם אין מחשבות רדיפה. בכל סוגי הסכיזופרניה יש מצב פסיכוטי המתבטא בניתוק מהמציאות בצורות שונות. במחלה סכיזואפקטיבית יש מרכיב של דו קוטביות, כלומר שינויים תכופים וקיצוניים במצב הרוח. האם אתה נמצא גם בטיפול פסיכולוגי בנוסף למעקב הפסיכיאטרי? בטיפול כזה אתה יכול לקבל תמיכה ועזרה במצבים של קושי לתפקד.
לי. תודה לרון ודבריו חשובים. איני בטוח ששאלתך ברורה. אדם שסבל ממצב פסיכוטי ואובחן כסובל מסכיזופרניה וכיום מאוזן אז האבחנה עדיין בתוקף. אם שאלת לגבי אדם שאף פעם לא סבל מסמנים חיוביים אז גם התשובה היא חיובית אבל עם תיקון. כיום מקובל לאבחן אדם עם סמנים שליליים של סכיזופרניה ללא סמנים חיוביים בחייו כסובל מהפרעת אישיות סכיזוטיפלית, בעבר האבחנה למצב דומה נקראה סכיזופרניה פשוטה simple type schizophrenia , בטוח שקיימת כאן התלבטות מסויימת של הרופאים אבל בסך הכל נראה לי שהתשובה לשאלתך היא חיובית שיש מצב כזה. כל טוב דר' גיורא הידש
דבר ראשון רוצה להגיד שנגעת לליבי. הדבר השני הוא שדווקא היום יש מטפלים שמשלבים בין פסיכולוגיה לתורות מן המזרח, ואולי כאן מישהו ידע להפנות אותך. גם אם לא, אתה יכול לשלב. למצוא מה מצאים לצד פסיכותארפיה, כדורים. יוגה, אולי מדיטציה, טאי צ'י צ'י קונג ועוד. השאיפה האנושית הזאת 'להיות' היא היא שיוצרת המון סבל. אפילו השאיפה להיות מאושר, לא להיות מוטרד ועוד דברים שהעלת. כולנו רוצים להמנע מסבל ומכפילים אותו על ידי כך שלא רוצים לחוותו. ככל שניתן לו מקום בחיינו, מקום טבעי, כך יזרום עם לו הלאה ונוכל להתחדש במים נקיים. גם אני לומדת את זה על בשרי. תרגיש טוב. מירי 2
היי מירי 2 לא יודעת למי כתבת את הדברים, אבל יש בהחלט זרם בפסיכולוגיה היום שמכשיר מטפלים בגישה בודהיסטית. יש לי טלפון של מטפלת כזאת, שמכירה אחרים. לכל המעוניין יכולים לפנות אלי למייל. רק טוב, תמי.
שלום רב, אבי בן 63 חולה סכרת ולה שעבר ניתוח מעקפים לפני כשנתיים. מאז הניתוח הוא מזריק אינסולין ועד היום לא מצליחים לאזן את רמת הסוכר בדמו (הרופאים מנסים מספר דרכים). במקביל אבי עזב את העבודה ועקב כך שקע בדיכאון ובחוסר אונים מוחלט ממצבו, הוא איבד את שמחת החיים ומתאר מצב שבו אין שום אור בקצה המנהרה. עפ" עצת רופא הוא החל לקחת תרופה נגד דיכאון שגרמה לו לתופעת היפו (ירידה חדה של סוכר בדם) ואבי איבד את הכרתו. ברצוננו לעזור לו ולדעת אם אפשר למצוא תרופה שבוודאות מתאימה לחולי סכרת ולא תגרום לו תופעות לוואי קשות כמו ההיפו. קצת קשה לקחת תרופה בדרך של "ניסוי וטעייה" והייתי שמחה אם תוכל להפנות אותנו או לייעץ לנו לגבי תרופה בטוחה נגד דיכאון. בברכה ותודה מראש על תשובתך
מיכל, איזה כדור הוא לקח? אני לא רופא אבל לא נראה שההיפו הוא מכדורים נגד דיכאון, יתכן והיה צרוף מקרים בין נטילת הכדורים להיפו ושאין קשר בינהם. אני מכיר אנשים חולי סכרת שלוקחים כדורים נגד דיכאון ללא כל השפעה על איזון הסוכר בגוף (סרוקסט).
למיכל מתח וחרדה משפיעים על איזון סוכרת ואין ספק שעם האיזון במצב הנפשי יהיה גם קל יותר לאזן את הסוכרת. התרופות המקובלות נוגדות הדיכאון אינן משפיעות על האינסולין ועל רמת הסוכר כך שאיני יכול לנחש איזו תרופה הוא נטל? כאמור התרופות נוגדות הדיכאון אינן מפריעות לאיזון הסוכר. כל טוב דר' גיורא הידש
אובחנתי בדיכאון וברצוני לישאול לגבי התופעות לוואי שיש לתרופות.. אני ספורטאית..האם התרופות יפריעו לי להתאמן? (הדיכאון מפריע..) האם לקיחת התרופות יגרמו לשינויים בהרגלי שנה, אכילה,... האם לקיחת התרופות עלולה לגרום לבחילה, כאבי ראש, מצבי רוח וכו'? אם התרופה לא מתאימה לי אצטרך להחליף אותה? כמה זמן יקח לימצוא תרופה מתאימה? כמה זמן יקח לה להשפיע? האם אצטרך לקחת את התרופה תמיד? האם אני ארגיש נורמלי? האם התרופה תשנה את איך שאני מרגישה ותאזן את הדיכאון, אבל גם את השמחה כך שאותה אני גם לא אוכל להרגיש? האם דיכאון יכול לעבור בלי תרופות? תודה מראש טלי
לטלי שאלות רבות ולכולן תשובה דומה. כל התופעות עלולות להיות אבל אין הכרח שיהיו אצלך, כלומר יתכן מאוד שתקחי את התרופה נוגדת הדיכאון, היא תעזור לך אחרי שבועיים שלושה ואת תרגישי טוב וכרגיל. תוכלי להתאמן בספורט ולהיות ערנית כרגיל. כך שצריך גם מזל כדי לא לסבול מתופעות לוואי. כל טוב דר' גיורא הידש
lשלום !! שמי זיראל, אני בן 27. לפני 7-8 שנים השתמשתי כמה עשרות פעמים בסם LSD ("טריפים"). זה היה במשך בערך שנה. לאחר מכן לא נגעתי בשום סוג של סם. כעת אני סטודנט בשנה רביעית ללימודיי באוניברסיטה בארץ. במשך התקופה הזאת (7-8 שנים) פעמים ספורות קרה לי "פלאשבק" שנורא הבהיל אותי. ל"פלאשבק" אני קורא לזה, שבמשך כמה שניות, בפיתאומיות מוחלטת, הרגשתי כאילו השפעה של הסם חוזרת. תקריות אלו היו מכניסות אותי לחרדה חזקה מאוד המלוות בחוסר תאבון, חוסר חשק מיני וזעה בכפות הידיים. לאחר ה"פלאשבק" הראשון הייתי אצל פסיכיאטר והוא נתן לי CLONEX. הכדור הזה היה מרגיע אותי והתקף חרדה הפסיק בהדרגתיות. בזמן אחרון אני מקבל התקפי חרדה לעתים קרובות מאוד בלי שאני מרגיש "פלאשבק". אני נורא מפחד שההרגשה הזאת תחזור אלי ואולי תהיה חזקה כל-כך שלא אוכל לתפקד. תקופה שאני נמצא בה עכשיו היא תקופה לחוצה מאוד: אני מסיים את הלימודים, המבחנים קרבים, מחפש עבודה ללא תוצאה חיובית. האם יכול להיות שעובדה שאני נמצא בתקופה מאוד רגישה גרמה להתקפי חרדה לעתים קרובות? יש לי גם שאלה נוספת : האם יכול להיות שהסם שלקחתי לפני 7-8 ישפיע אלי עכשיו כך שלא אוכל לתפקד בצורה נורמלית? או שזה פשוט חרדה בלבד והכל בראש שלי? אולי אתה יכול להמליץ בבקשה על משהו שיעזור לי להירגע? כי CLONEX מפריע לי ללימודים. (אני לומד מדעים מדוייקים, זה דורש ממני ריכוז מירבי). תודה רבה!
ללירון לצערי כל התשובות נכונות, יתכן שזו השפעה מאוחרת בהסמים, וגם הלחץ הגדול של הלמודים והמבחנים כעת. הדבר העיקרי שאתה מתאר הוא חרדת ציפייה - חרדה כאשר אתה צופה או חושש שיהיה התקף של חרדה, וכך חרדת הציפיה כבר הופכת לבעיה..., קצת מסובך. בכל אופן תרופות מקבוצת הקלונקס-נוגדות החרדה עשויות לעזור וצריך למצוא את התרופה המתאימה לך. תרופה שתרגיע ונוגדת חרדה אבל לא מטשטשת ופוגעת בלימודים. תרופות דומות הן וואבן, לוריוון וקסנקס ואפשר לבדוק מי המתאימהלך. אפשרות נוספת היא לפנות לטיפול קבוע עם נוגדי דיכאון שיש להן גם השפעה על חרדה. הבעיה עם טיפול כזה שמדובר על טיפול קבוע ללא הפסקות עד לסיום הטיפול. ולא טיפול מזדמן כפי שקורה עם הקלונקס. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום ד"ר רציתי לדעת האם יש איזשהוא איסור עלי כמטופלת לקבל את התוצאות של הטסטים אותם עברתי. המאבחנת לא היתה סגורה על עצמה ממש, ואמרה שהיא חושבת שאני לא אוכל לקבל אותם, אבל אני לא מבינה מה העניין בלהסתיר את זה ממני. במיוחד לאור העובדה שהיא מסבירה לי עד כמה זה חשוב כדי שיוכלו לעזור לי, וכמה חשוב שיתוף הפעולה שלי, אם כך, מה העניין בלא להראות לי את התוצאות? למען האמת, זה רק מוריד ממני את הרצון לשתף פעולה. קשה לי עם המחשבה שפסיכיאטר "יגלה" מה יש לי, ואני, שהכל הרי מדובר עלי, לא אוכל לדעת כמוהו. האם ישנו חוק המתיר לי לקבל תשובות כתובות של האיבחון? אולי פשוט עלי ללחוץ עליהם לתת לי העתק. (וגם המטפל שלי היה שמח לקבל אחד). תודה מראש. ד.נ.
לפי חוק חופש המידע את זכאית לקבל כל מידע רפואי הקשור לטיפול בך. אל תסתפקי בתשובה שלילית ותשאלי למי עלייך לפנות כדי לקבל את המידע. במקרים רבים של אבחנות פסיכיאטריות הצוות הקליני לא מוסר מידע ואבחנות מחשש לפגיעה במטופל. יש מטופלים שעלולים להפגע מהסטיגמה הקשורה באבחנה פסיכיאטרית. תארי לעצמך שהטסטים קבעו שיש לך הפרעת אישיות כל שהיא. איך תרגישי עם המידע הזה? לא תנסי לערער ולומר שיש כאן טעות וזה לא יכול להיות? חוץ מזה, אבחנות פסיכיאטריות אינן תורה מסיני ופעמים רבות יש טעות באבחנה ושינוי אבחנה. מה שאני מנסה לומר זה שכדאי לך לחשוב שוב לפני שאת מבקשת את האבחנה.
לפי חוק זכויות החולה, מגיע לך לקבל דו"ח ותוצאות של הטסטים. יכולים אולי טיפה לשנות את הנוסח במקרים מסויימים בהם חוששים שדברים מקצועיים לא יובנו או יפגעו במטופל, אבל חובתו של הפסיכולוג במאבחן לתת לך תוצאות של האיבחון, ואת יכולה להגיש את זה לפסיכולוגית המאבחנת או לממונים עליה. כל טוב, תמי.
לפי החוק משנת 1996 (חוק זכויות החולה) התיק הרפואי שייך לך. זכותך לקבל בכתב את תוצאות הטסטים אם רק תבקשי. כלומר, כל מה שפסיכיאטר או פסיכולוג רושם בתיק הרפואי (כולל מסמכים נלווים) צריך להיות גלוי גם בפניך. קיימת החרגה אחת- בבריאות הנפש אם המטפל חושב שהמידע עשוי להזיק לך אז הוא יכול לסרב. אבל מותר לו לנקוט בפעולה זאת רק במקרים קיצוניים. אם תבקשי מפורשות ויסרבו לך מפורשות אז פני לעורך דין. מכתב מעו"ד ישנה את המצב לטובתך.
תודה לכולכם על התשובות. העניין הוא פחות אם אני רוצה/מוכנה לקבל על עצמי את מה שנאמר, אלא בגלל ההסתייגות החזקה של המאבחנת (שאיננה מכירה אותי כלל וכלל!!) לתת לי את התוצאות, הרגשתי חייבת לדעת האם יש איזה מניעה לתת לי אותן. אני משערת שהמאבחנת פשוט לא מודעת לזה שזו זכותי. (וחבל שכך).
תודה למשיבים הידש
שלום אני סובל זה שנים מדיכאון וחרדה ושום כדור לא עוזר לי. לאחרונה שמתי לב שלאחר שאני אוכל רמת הדיכאון והחרדה שלי עולים באופן קיצוני! מישהו מכיר תופעה כזו? ואם כן למה ומה לעשות תודה רבה
לדני איני מכיר את התופעה אבל אולי משהו אחר כן? בכל אופן אם התחושות מתרכזות בבטן ומופיעות כחצי שעה-שעה אחרי האוכל כדאי לבדוק לכיוון של חומציות יתר בקיבה. כל טוב דר' גיורא הידש
אני כבר 6 שנים אצל פסיכולוגים שונים... וכבר ניסיתי כל מיני סוגים של תרופות נגד דיכאון ונגד חרדה ונגד פסיכוזה ובקיצור טעמתי מכל מה שיש לעולם המערבי להציא כעזרה לנפש... אני מחפש עכשיו מקום/שיטה/מדריך/איש מקצוע/פסיכולוג/פסיכיאטר שמבין בשיטות ותורות מזרחיות לטיפול וטיפוח הנפש... אבל עם זאת שיהיה לו ידע ומחשבה ו"רגל אחת" שדורכים בעולם המערבי... בקצרה מאוד על מה שמציק לי: אני לא מאושר... אני סובל... לא הרבה... אבל סובל בצורה קבועה ... אני תמיד מוטרד ותמיד מחפש אהבה וחושב הרבה ומנסה למצוא את עצמי ולמצוא פתרונות וזה לא מגיע... ולפעמים אני מתחרפן מרוב שאני מנסה למצוא פתרונות... אני אגב בן 21 חייל.
חייל יקר כמו שכתבתי למירי 2, יש זרם בפסיכולוגיה המכשיר מטפלים בגישה בודהיסטית. אם אתה מעוניין, תפנה אלי במייל ואתן לך טלפון. מדובר בטיפול פרטי. רק טוב, תמי.
שלום תודה לתמי וכיום ישנם מטפלים רבים שמתעניינים בתורות המזרח ואף היו בהודו. כל טוב דר' גיורא הידש
דר שלום קניתי כדורי רסיטל של 40 מ"ג ואני אמורה להתחיל מחר עם רבע כדור ליומיים לכדור יש קו חציה לחצי ל20 מ"ג השאלה באם אני יכולה לחתוך את הכדור גם לרבע למרות שאין קו חציה(ז"א את החצי) לכמה ימים חבל לי לקנות חבילה חדשה של 20 מ"ג תודה
לאביבית כן, ואין בעיה בהצלחה הידש
ד"ר שלום האם אפשר לקחת כל יום רק חצי כדור או חובה להעלות מינון לשלם מכייון שביקשתי מרופא משפחה שיתן לי כי בעבר זה הקל קצת מבכי ממערכת יחסים אבל יודעת שמוריד חשק מיני אז השאלה אם אוכל לקחת במשך חודש כל יום לפני השינה חצי כדור ואז ההשפעה לא ממש רצינית אולי? תודה לך
למורן המינון המומלץ הוא כדור שלם ואין מחקרים על מינון מופחת ואי אפשר לדעת את ההשפעה. סטטיסטית הציפרלקס עלול לפגוע במין אבל אולי יהיה לך מזל ואצלך הוא לא יפגע? הלוואי כל טוב דר' גיורא הידש
האם הכדור בסל התרופות? אם אפשר קצת מידע עליו...
למיטב ידיעתי בקופ"ח מכבי נותנים את הסימבלטה בסיבסוד של 50% עפ"י מרשם של פסיכיאטר או נוירולוג. בשאר הקופות אין סבסוד, בשלב זה. מידע על התרופה בעברית יש באינדקס באתר infomed.co.il.
תודה רבה לדור, מי אתה דרך אגב? אני רואה שאתה עונה פה הרבה....
שלום חצי שנה לאחר מות אחד מהורי מסרטן נתקפתי בדכאון/חרדה לאחר ביקור אצל רופא המשפחה הוא נתן לי קסאנקס במינון של 0.5 עד שלוש פעמים ביום זה הוציא אותי מהמצב בו היתי מידי ובמשך שלושה שבועות הורדתי את המינון עד להפסקתו זה קרה לפני שנה וחצי ומאז אני נתקף לפעמים בחרדות של פחדים ממחלות קשות אני לוקח כדור אחד וזה עוזר מאד בדר"כ כדור אחד מוציא אותי מזה לכל היותר שניים. התקפות כאלו קורות פעם בחודש או חודשיים והן יכולות לבוא מחשש לבראותי או לבריאות בני משפחתי ומתאפינות בצרבת ומועקה בחזה. אני נשוי ואב לילדים ומעל גיל 40 (חרדות גיל המעבר?). אני הבנתי שהכדור קסאנקס ממכר וגם קצת מסוכן העם גם במינון שלי? ואולי כדי להחליפו בכדור אחר כמו למשל סרוקסט או ציפרמיל. או שיש לכם המלצות אחרות עבורי. תודה מראש p
שלום, הקסנקס אינו מסוכן ועלול לגרום להתמכרות בשימוש קבוע, כלומר חודש של שימוש קבוע כל יום. כך שאיני רואה כל בעיה אצלך. אם הקסנקס פותר בצורה הזו את הבעיה, אז זה בסדר. בכל אופן הייתי חושב על שיחות-פסיכותרפיה כיוון שאתה מתייחס למות הוריך ופחדים ממחלות וגיל המעבר, כל אלו תכנים שכדאי לעבד בטיפול שיחתי כל טוב דר' גיורא הידש
דר' יקר הפסיכיאטר המטפל החליט לרדת מהטיפול לאחר חודשיים ונתן לי תוכנית ירידה 4 ימים לרדת לחצי כדור רדפרדיל וחצי כדור רסיטל 4 ימים לרדת לרבע כדור רספירדל ורבע כדור רסיטל ולהפסיק לצערי ביום השני משום מה שכחתי ולקחתי במקום חצי כדור של 20מ"ג 1 רסיטל זה אומר שלקחתי ביום הראשון חצי רספרדיל וחצי רסיטל ביום השני לקחתי חצי רספירדל ו1 רסיטל(במקום חצי) ביום השלישי לקחתי חצי רספירדל וחצי רסיטל וביום הרביעי חצי רספרדיל וחצי רסיטל ואז צריכה לעבור לרבע מכל כדור לעוד 4 ימים ולסיים האם שובש רצף הירידה ומה עלי לעשות? לגבי הרסיטל כדי למנוע תופעות מיותרות.או שיום אחד של עליה חזרה לא נורא להמשיך רגיל לפי התוכנית של הירידה? או להמשיך עוד קצת עם הרסיטל מיותר לציין שאני לא יכולה לשאול את הפסיכיאטר כי יחסינו נותקו. האם יש קשר בירידה בן שני הכדורים שצריך להיות חופף במינון? אודה לך על התשובה כי אני אובדת עיצות ומקווה שכתבתי ברור תודה וסליחה
לאילנה אין אלו "כללי ברזל", חשוב לרדת לאט ולא קורה שום דבר אם תאיטי קצת את הקצב ותקחי עוד יום יומיים את המינון עד לירידה הבאה ואז לחזור לתכנית. כל טוב דר' גיורא הידש
דר' הירש לצערי המשכתי בתוכנית הירידה רגיל (בגלל שאת תשובתך אני ראיתי רק בבוקר) ז"א שעכשיו אני לוקחת רבע ריסרפדייל ורבע רסיטל ל4 ימים ונעזרת בקלונקס האם היזקתי לעצמי ? מה אני עושה?
בלי שידעתי גוייסתי לצהל כשבתיקי הרפואי כתוב שאני סובל מהפרעת אישיות גבולית!! שרתתי שנתיים עם עליות ומורדות עד שיום אחד נמאס לי נגשתי לקב"ן והוא שחרר אותי ככה בציק תוך דקה. בזמנו לא הבנתי למה שוחררתי כל כך מהר ומאז אני היום בן 40 לא הצלחתי בכלום בלשון המעטה די במקרה התגלגל אלי תיקי הרפואי מהצבא ושם ראיתי שאני סובל מהפרעת אישיות גבולית! ושאלתי היא האם ניתן לתבוע את הצבא על כך שמעולם לא אמר לי ממה אני סובל על מנת שאוכל לטפל אז בבעיה והייתי חוסך לעצמי הרבה בעיות??
לסמו תשובה מלאה רק עורך דין עשוי לתת...., אני לא שמעתי על תביעה מהסוג הזה ועל אפשרות כזו, אבל זו שאלה לעורך דין. כל טוב דר' גיורא הידש
בהמשך לשאלותיי הקודמות... 4 פסיכיאטרים שונים נתנו לי אבחנה של BPD. עכשיו לאור תשובתו של ד"ר הידש כבר לא בטוח שהם צדקו... זה חשוב לי כי זה עוזר לי לדעת מי אני, עכשיו הכל התערער...
ובכן, כיצד תשובה של פסיכיאטר באינטרנט, שלא מכיר אותך כלל, יכולה לערער את כל הדימוי העצמי שלך? האם את מטפלת בנושא הדימוי העצמי שלך בטיפול כלשהו?
ובכן, כיצד תשובה של פסיכיאטר באינטרנט, שלא מכיר אותך כלל, יכולה לערער את כל הדימוי העצמי שלך? האם את מטפלת בנושא הדימוי העצמי שלך בטיפול כלשהו?
שלום, קראתי שכל התרופות לטיפול בOCD מראות יעילות זהה. לכן לא עדיף להשתמש בתרופה עם הכי פחות תופעות לוואי(גם מיניות)-כלומר רסיטל? קיבלתי פבוקסיל. האם פבוקסיל נחשב חזק מרסיטל לOCD? ואם כן איך זה מתיישב עם המחקרים? ואיזו תרופה פוגעת פחות במין? תודה מראש למשיבים
רסיטל לא חלשה לOCD. היעילות שלה היא כמו כל הSSRIS , כמו שכתבת. התרופות עם הכי פחות תופעות לוואי הן לוסטרל וציפראלקס. היתרון של רסיטל הוא שהיא זולה. פווקסיל לא יותר חזק מרסיטל , יעילותן נחשבת שווה , לא חקרו את זה. פווקסיל פוגעת במין פחות מרסיטל וכנראה שזו הסיבה שקיבלת אותה. תופעת הלוואי העיקרית של פווקסיל היא בחילה.
לכיפה אדומה אכן היעילות של כל התרופות טובה וזהה נגד דיכאון. ב OCD ישנן תרופות שנחקרו יותר וישנן כאלו שפחות לכן גם הדיווחים והמוסכמות הטיפוליות שונות. השכיחות הסטטיסטית שונה לגבי ההפרעה במין אבל כולן עלולות לפגוע במין ולכן חשוב מה קורה אצלך והאם תרופה פוגעת ברצון המיני אצלך או שלמזלך לא. לכן כדאי להתחיל עם תרופה שנבדקה והוכחה כיעילה ב OCD ולקוות שלא יהיו תופעות לוואי מיניות. אם יהיו אפשר לשנות. כל טוב דר' גיורא הידש
תמי יקרה, אני קוראת כאן מעל דפי הפורום על היציאה החוצה. את אמיצה ואני לא הראשונה להגיד זאת כאן. ההליכה הזאת אחרי נצחון ההיתמחות החוצה עם המחלה, יש בזה מן הגבורה. ותחושת השליחות שאת חדורה בה. ובכלל גאה בך, גאה בנו על הכח גם לשאת את סבלינו וכאבינו, ומדי פעם לצאת בשליחות גדולה כקטנה, כנגד הסטיגמות, כנגד הבורות והפחד. מיכאל, נגעת לליבי. ולך אילנה- כאב לי לקרוא על הפסיכיאטר שכך מתנהג ומוותר, ובעיקר לא עוזר, ועוזבך לנפשך. אילנה, אני מכירה היטב מהו סבל מחרדה ודכאון. ואני כן ממליצה לך לקחת כדורים. כי הם פשוט עוזרים! אני עצמי לקחתי שנים, וכעת כבר 10 חודשים רק עם קלונקס מדי פעם. ההתמודדות לא פשוטה, ולוא דווקא מומלצת. לי פשוט יש מטפלת כלכך תומכת, שזה חצי פרוזאק ונדיר. אלמלא תופעות הלואי היו מציקות לי כלכך לא הייתי נאבקת. בא לי כלכך להמליץ לך על פסיכיאטר מצויין. אם תרצי כתבי לי ואספר אודותיו. כתובתי [email protected]
ואני גאה בך שאת משתתפת ותורמת גם מהנסיון והידע הרב שלך בתחום. מתי ניפגש? תמי.
שלום אני סובל מ"אגורופוביה" התקפי פאניקה במקומות לא בטוחים כך שכל חיי מסביב לבית. יש לי כרגע בעיות בשיניים ויש מרפאה רחוב אחד לידי ,אבל כשאני מתיישב עולה הרצון לברוח ,אפילו מידות לקחו לי בעמידה. יש בדרך כנראה טיפולי שורש וכתרים . השאלה אם אני יכול להשתמש ב"גז צחוק" ואיזה תופעות יש לו ? אני משתמש בתרופות אנפרניל 100 מ"ג וקסנקס לפי הצורך האם זה גורם לתגובות בין תרופתיות ? תודה
ליאיר מצטער איני יודע, אולי משהו יכול ללמד אותנו? אשמח לכל תשובה. בכל אופן כדאי ליטול עוד קלונקס או שניים כשעתיים לפני רופא השניים. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום תודה על התשובה אני לא בטוח בתשובה כתבת "קלונקס"אני משתמש "בקנקס" לאיזה כדור אתה מתכוון? שוב תודה
יש לי תחושה חזקה שאני לא אדם לכן התשובות מאוד חשובות לי, כי זה או שאני לא אדם או שאני אדם עם הפרעות.
אין לי ספק שאת אנושית הידש
1. מה זה "אי יציבות רגשית"? זה רק בהקשר של קשרים? ולגבי קשרים - הכוונה רק לקשרים רומנטיים או גם לחברויות ויחסי עבודה? 2. מה זה "ריקנות"? זו ההרגשה של חור בבטן? יש דרך לטפל בזה? 3. וזו שאלה שבטח לא תוכלו לענות - למה לעזאזל אין מי שיטפל באישה בת 32, זה לא פייר, למה לאף אחד לא איכפת?
שלום, אי יציבות רגשית הוא מצבי רוח משתנים מהר מאוד, אדם יכול להיות בשיחה עם אדם אחר, הכל נחמד ויפה, ולפתע מילה אחת או תנועה קטנה גורמת להתפרצות זעם על השני. אחרי כמה רגעים ישנה רגיעה ואז הכל יפה וורוד ואהבה עצומה. כאשר תופעה כזו חוזרת מספר פעמים ביום זו אי יציבות. ריקנות קשה להסביר כי הריקנות דומה מאוד לדיכאון, אומנם גם בדיכאון התחושה היא של אפסיות וריק בבטן, אבל ריקנות היא כלום..., כך שקשה להסביר זאת אבל יש משותף ויש הבדל. את השאלה השלישית לא הבנתי, מי לא רוצה לטפל באשה בת 32?? כל טוב דר' גיורא הידש
שלום... אני לוקח 60 מ"ג פקסט מדי ערב, לטיפול בתופעת הOCD... אני מעוניין לעבור מבחנים לזיהוי הפרעת קשב הכוללים נטילת כמות מסויימת של ריטלין, האם יכולות להיות תגובות בין תרופתיות? תופעות לוואי מסויימות היכולות לגרום אי נוחות כלשהי? בתודה...
ריטלין למבוגרים הוא דבר יחסית חדש. השילוב עם סרוקסט במינון גבוה שאתה לוקח הוא אמנם בעייתי אך אין התווית-נגד אלא נדרשת זהירות, כלומר, מעקב בזמן השילוב. נטילה חד פעמית בזמן המבחן היא פחות בעייתית, לעומת נטילה קבועה כל יום.
לאייל טוב שאתה בודק את הנקודה של הפרעת קשב. כפי שדור כתב עדיין אין מספיק מחקרים שבדקו את נטילת הריטלין יחד עם תרופות נוגדות דיכאון אבל נטילה חד פעמית לא עלולה לגרום לבעיה מיוחדת. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום רציתי ככה לדעת לפני שאני פונה לפסכיאטר , הסיפור שלי הוא כזה , השתמשתי כשנה בהירואין , אני כבר שבוע ימים נקייה , אבל המצב הנפשי שלי קשה ודיכאון תוקף אותי , אין לי חשק לדבר , ריקנות גדולה , תיפקוד הקוגניטיבי שלי נוראי , אני סטודנטית לפני מבחנים והלחץ עליי גדול . אני פשוט כלום כרגע . טופלתי בעבר בסורקסט בשל דיכדוך , ואני מבינה שבגלל השימוש האינטנסיבי בסם הבאתי לעצמי שוב את הדיכאון . מה בד"כ רופאים עושים במצבי? האם הטיפול התרופתי הוא שונה , ללא לא היה לי עבר של התמכרות . אני חוששת שאם אמשיך ככה , אני אחזור לסם כי הוא ייצב אותי . אם אני אלך לרופא פרטי , האם יש בסמכותו לתת לי מתאדון ? ולהיות תחת פיקוחו? האם מומלץ בכלל לקבל בחודש הראשון לנקיון כדורים. ? או שנגזר עליי עכשיו לחיות ביסורים כאלה? סליחה על האורך , ותודה רק טוב מיטל
למיטל- שבוע נקיון מהירואין זה עוד מוקדם מדי לקבוע אבחנה. רופא פרטי בוודאי שלא יכול לספק לך תחליפי-סמים. תרופות נגד דיכאון משפיעות רק אחרי 3 שבועות, לא יודע אם זה יעזור לך, אבל את יכולה לנסות. לדעתי כדאי שתפני בשלב ראשון לבדיקה אצל רופא משפחה שיבצע בדיקה גופנית ומעבדתית וגם ימליץ על מסגרת טיפולית להמשך. ישנם מס' פסיכיאטרים (לא הרבה) שמתמחים בטיפול בנפגעי סמים ועובדים גם באופן פרטי.
למיטל אכן רוב התופעות שאת מרגישה כעת הן כנראה תופעות של גמילה מהרואין לכן חשוב להגיע לטיפול התומך בגמילה במקום לסבול, כפי שנכתב ישנם רופאים המתמחים בכך וגם פסיכולוגים וכדאי לפנות בהקדם לפסיכיאטר המתמחה בטיפול בנפגעי סמים. בהצלחה דר' גיורא הידש
איזה תרופה לשינה אפשר לקחת ושלא ממכרת ביום לוקחת קלונקס וכרגע בירידה מתרופות כימיות לפי בקשת הרופא המטפל וקשה לי להירדם ומתעוררת מוקדם מאוד.
לאילנה נוקטורנו וסטילנוקס מומלצות לשינה ואינן ממכרות. כל טוב דר' גיורא הידש
בני בן ה 8.5 התחיל לפני כחצי שנה לעשות "טיקים" של תנועות מוטוריות בלתי רצוניות עם הראש, גם בזמן שינה בלילה. הוא עדיין מרטיב מידי לילה. ולפעמים גם "טיקים" קוליים של השמעת קולות חוזרים. לקחתי אותו לנוירולוג שערך לו בדיקה נוירולוגית סטנדרטית בחדרו. הנוירולוג טוען שאין לבני בעייה נוירולוגית, ולדעתו אין לו תסמונת טוראט שממנה חששתי. הנימוק שלו היה: בבדיקה נוירולוגית שעשה לא ראה שום חריגות, הילד נראה נחמד וילדי טוראט לדעתו טיפוסים לא "נחמדים" בכלל. וככשאל אותי אם בני מסדר את החדר ואמרתי שהוא בלגניסט, אמר שאובססיביות מחוייבת בתסמונת טוראט. הוא טען שאין צורך בכלל בבדיקות נוירולוגיות מקיפות כמו "גלי מוח" וכו'. וכנראה כל ה "טיקים" של בני נובעים אך ורק מעניין נפשי על רקע של לחץ. האם עלי לדעתך לראות אבחנה זו כסוף פסוק, או שהאיבחון שנעשה אינו מספיק על מנת לקבוע חד משמעית שאין מדובר כאן בתסמונת טוראט. אני מקווה למענה. תודה.
לתמר איני פסיכיאטר ילדים ונוער לכן לא אענה לך לגבי התוכן. באופן כללי כרופא וכאב הייתי מקפיד מאוד על האיבחון. כך שכדאי להתייעץ עם נאורולוג ילדים!! ולא נאורולוג רגיל וגם עם פסיכיאטר המומחה לילדים ונוער. בנוסף הייתי בודק את הכיוון של הפרעת קשב. דווקא במקרים לא חד משמעיים יש חשיבות להגיע למומחים בכירים בארץ ולהקפיד מאוד על אבחנה. כל טוב דר' גיורא הידש
בהמשך לשאלתי לגבי סוליאן איזה רצפטורים אם בכלל היא חוסמת ? והאם היא יעילה כנגד הסימנים השליליים או החיוביים או שניהם ואם לא אז מה יותר? המון תודות מראש.(לה"ק-תומר).
שלום, הסוליאן פועל על רצפטורים רבים אבל במיוחד על הדופמין והסרוטונין. בכל אופן היא יעילה כנגד סמנים שלייליים ויש האומרים שיותר מהתרופות האחרות בקבוצה, אבל עדיין הדברים לא בוססו מספיק במחקרים. כמובן שיש לה השפעה גם על הסמנים החיוביים. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום, האם ואבן ממכר? אני נוטלת כחצי כדור פעם ביומיים בערך עד להשפעת ויאפקס ואני חוששת שמא הוא ממכר. תודה.
לימית לוואבן פוטנציאל למכר אבל הוא ממכר חלש. כך שרק שימוש קבוע של כל יום במשך חודש ימים עלול לגרום להתמכרות. בכל אופן שמוש פעם ביומיים לא יגרום להתמכרות. בדרך כלל אני ממליץ ליטול 4-5 פעמים בשבוע ואז אין סכנה של התמכרות. כל טוב דר' גיורא הידש
מבקש מיד על התרופה גאבאפנטין. לא מצאתי באינדקס התרופות. תודה יוסי
שלום לך יוסי גם אני נוטלת גאבפנטין , מדוע אתה נוטל את הגאבטין . אודה לך באם תיצור איתי קשר למייל שלי
תחפש שוב. היא מופיעה באינדקס באתר infomed.co.il
תודה למשיבים הידש
קורה לי הרבה שאני מסתכלת על משהו במבט חטוף והוא נראה לי כמו משהו אחר... למשל פח זבל קטן שעומד בחדר שנראה לי כמו חתול לשנייה... או פתאום בזווית העין אני רואה סוס וכשאני מביטה אין שם כלום דרך אגב היו לי הזיות בראייה בגיל 5 ותשע שנמשכות כמה דקות. ראיתי מלאכים יום אחריי יום וראיתי עוד.מה זה יכול להיות ?
למיכל יתכנו מספר דברים, אבל הייתי מתחיל בבדיקה אצל נאורולוג (רופא עצבים) כדי לשלול בעיה גופנית כלשהי כל טוב דר' גיורא הידש
שלום רב! אני לוקחת פבוקסיל 200 מ"ג ליום בגלל כפייתיות וחרדות ומצבי רוח ירודים,בשנה האחרונה יש לי שינויים במצב הרוח לפעמים כמה ימים אני במצב רוח ירוד של חוסר טעם ועניין ואז זה נהפך למצב רוח כייפי עד כדי כך שאני יכולה לעשות צחוקים עד שכבר לא יהיה לי כוח ואז אפסיק עם ההתלוצצות. שאלתי היא אם אני לוקחת פבוקסיל אז למה בעצם זה לא עוזר לי ולמרות זאת יש לי מצבי רוח לא טובים. דרך אגב לפניי 3 חודשים החלפתי את הלוסטרל שאותו נטלתי במשך שנתיים וחצי בפבוקסיל.האם זה קשור אוליי המצבי רוח לגמילה מהלוסטרל?
המינונים של לוסטרל שונים מאלה של פבוקסיל. לוסטרל 200 מ"ג= פבוקסיל 300 מ"ג. לא כתבת מה המינון של לוסטרל שלקחת אך אם זה היה גם 200 מ"ג אז מדובר בירידה במינון ולכן גם הירידה בהשפעה.
דור שלום אכן לקחתי גם לוסטרל 200 מ"ג וגם כיום פבוקסיל 200 מ"ג אני נוטלת אז זה לא ירידה במינון.
אשתי מקבלת 5 כדורי קלונקס , 0.5 מ"ג ביום כבר מספר שנים. לאחרונה הכדור גרם לה לחוסר יציבות ולכן היום הרופא הכללי החליף לה לוואבן במינון של 2 כדורים של 10 מ"ג . האם יש בעיה בהחלפת הכדורים ? האם המינון של הוואבן מספיק והאם ניתן בבת אחת להחליף בין הכדורים או שמספר ימים יש לקחת את שניהם במקביל נא התייחסותכם הדחופה
אם הרופא רשם כנראה שאין בעיה להחליף , חבל שאתם לא הולכים לפסיכיאטר ממוחה לקבלת טיפול יותר מתאים לטווח ארוך ,הכדורים ממשפחת הוובן והקלונקס ממכרים , והגוף מתרגל אליהם וצריך להעלות מינון כל פעם. ישנם כדורים שלא ממכרים ואין צורך בהעלאת המינון לאורך שנים (כדורים ממשפחת הפרוזק SSRI) .
כאשר מחליפים תרופות שונות מקבוצת הבנזודיאזפינים חשוב להקפיד על מינונים שקולים של התרופות כי אחרת היא עשויה לסבול מחוסר של התרופה ועקב כך מתסמיני גמילה קשים. קלונקס 0.5 מ"ג=ואבן 10 מ"ג=אסיוול 5 מ"ג. אם היא לקחה 5 כדורים ליום אז צריך להכפיל ב-5- קלונקס 2.5 מ"ג=ואבן 50 מ"ג=אסיוול 25 מ"ג. ניתן להחליף בבת אחת בתנאי שהמינונים שקולים כפי שציינתי.
לרופא הפורום שלום , תודה על התייחסותכם לנדון (קיבלתי בדא"ל) בפועל ב- 24 השעות מאז התחילה את הואבן (אתמול לקחה 2 כדורי קלונקס ו- 2 כדורי ואבן , היום לקחה שני כדורי ואבן עד הצהרים ) לא הורגשו תסמינים מיוחדים למעט מעט כאבי ראש . האם המשמעות שההחלפה עברה בצורה טובה?
לשלמה- מי שענה לך זה דור והוא משתתף בפורום ולא רופא מוסמך. ד"ר הידש עונה בדרך כלל בלילה. רק בריאות
אין שום משמעות ל-24 שעות כי תסמיני הגמילה מקלונקס מתחילים אחרי 2-3 ימים (מדובר בבנזודיאזפין ארוך טווח).
שלום, האם ניסטגמוס ותנועות לא רצוניות של העיניים עלולים להיגרם מנטילת תרופות אנטי פסיכוטיות? ואם לא, האם ידוע אם תרופות כאלו עלולות להחמיר את התופעות? תודה מראש.
לענת ניסטגמוס לא נגרם על ידי התרופות. אבל בהחלט עלולים להיות שינויים בעיניים בגלל התכווצויות של השירירים בהשפעת התרופות נוגדות הפסיכוזה (בעיקר הדור הישן), כך שישנה בעיה בשרירי העיניים עם התרופות. כל טוב דר' גיורא הידש
כל פעם שאני מתכונן למבחן אני חווה מתח בצוואר ובלסתות שגורם לי לכאב ראש חזק ביותר שלא מאפשר לי ללמוד. כאב הראש מלווה בגלי חום וקור. אני מטופל כבר כמה שנים בציפרלקס 10 מ"ג וסורבון 45 מ"ג. הדבר היחיד שעזר לי להפחית את המתח ואת כאבי הראש זה קלונקס. מוסקול ואספירין לא עזרו לי. הבעיה היא שלא אוכל לקחת במשך 4 החודשים הבאים (עד המבחן הגדול)קלונקס כי הכדור ממכר. מה עושים? אודה לכם על תשובתכם
כדאי להחליף לאלטרולט 10 מ"ג במקום הקלונקס. האלטרולט לא ממכר ויש לו השפעה חזקה נגד כאבי ראש שנובעים ממתח.
אפשר להיות מוגדרים כבורדרליין גם ללא התנהגות אימפולסיבית?
כן, אפשר.
יכול להיות מישהו שמוגדר כ-BPD, והוא אדם נחמד באופן כללי? כלומר, קראתי על BPD ותמיד יש את הקטגוריה של אימפולסיביות ואגרסיביות. לי אין את אלה, אז תהיתי אם ההגדרה שנתנו לי היא נכונה.
שאר המאפיינים מתקיימים, השאלה היא האם אימפולסיביות היא מעין "תנאי סף" להגדרת בורדרליין. ועוד שאלה - בורדרליין יכול להיות אדם חכם? תודה
אז ככה, התנהגות אימפולסיבית זה לעשות דברים מהבטן, להגיב מייד ומתוך רגש ולא מתוך מחשבה ושיקול דעת. דוגמה טובה היא טריקת דלת או טלפון, לשבור את הכלים מכל ריב קטן, או מה שנקרא פתיל קצר. לרוב אחר כך מתחרטים על ההתנהגות הזאת. להגיב כאן ועכשיו ולא לדחות סיפוקים. אין קשר בין זה לבין חוכמה, הדברים לא מתנגשים ולא סותרים. אבל צריך לקחת בזהירות ובערבון מוגבל את האבחנה. כיום פסיכאטרים לא מעטים מתקוממים נגד ריבוי מקרי הBPD ויש אפילו שאומרים שזו ברירת המחדל כאשר מתקשים להגיע להבנה של הסימפטומים או של ההפרעה האמיתי ולכן ממהרים לתייג כבורדרליין. ואולי גם דעה אישית שלי, הרבה פעמים כשטיפול נכשל, בעיקר אצל עבריינים, שלא מצליחים להשתקם, רוב הסיכויים שהאבחנה בתהיה BPD ואז לכאורה לא ניתן לבוא באיזושהי טענה למטפלים, מכיוון שזו הפרעה קשה מאוד לטיפול. ותחושת בטן שלי היא שמקרים שבהם פסיכיאטרים גברים מאבחנים מטופלות נשים כבורדרליין יכולים לנבוע לפעמים מכך שאשה היא רגשנית יותר, רגישה יותר, חרדה יותר וכך הלאה. אז כמובן שחשוב לסמוך על המטפל שלך אבל לא להסס ללכת לחוות דעת נוספת. דנה
האם הטיפול בכדור רמוטיב הוא זמני? זאת אומרת לתקופה מסויימת וזהו? והאם מתרגלים לכדור, כמו שלקחתי ציפרלקס וכל פעם העליתי מ"ג כי הרגשתי שכבר לא משפיע עלי המינון הקודם?
למכיל המינון המינימלי של ציפרלקס הוא 10 מג', כך גם הרמוטיב שני כדורים ביום (600). בכל אופן הרמוטיב אינו ממכר והטיפול הסטנדרטי הוא מספר חודשים, בערך שנה. כל טוב דר' גיורא הידש
אמי סובלת מגלאוקומה בעיניים (מקווה שאני מדייקת בשם), עד כמה שאני מבינה יש למחלה נטייה תורשתית. האם זו סיבה לא ליטול אדרונקס? בהנחה שאצלי לא נתגלתה המחלה. האם נטילת הכדור עלולה לעורר את המחלה? תודה, שמש
מנצל גם לשאול האם מי שעבר ניתוח להסרת משקפיים בלייזר מותר לו לקחת אפקסור ו/או אדרונקס ו/או רסיטל
לשמש ובדס בעיות בעיניים עלולות להיות מהשפעה אנטיכולינרגית של תרופות. בכל אופן לתרופות שציינתם, אדרונקס, אפקסור או ניתוח אין קשר למערכת הכולינרגית ולכן אין בעיה כל טוב דר' גיורא הידש
זהו. יצאתי מה"ארון". סיפרתי לפסיכולוגית האחראית אצלינו על המחלה. את הסיפור האמיתי. חיכיתי כל כך הרבה זמן, עד שאסיים את ההתמחות, עד שאהיה מוגנת מהחוק המעוות שכל כך מקשה על מטפלים עם מחלות נפשיות. היא בכלל לא הופתעה. כנראה ראו את הדיכאון, אם כי היה קל יותר לעצום את העיניים. עלי לציין שמאד תמכו בי, היא והמדריך האישי שליווה אותי, רק שאמרו לי לא להגיד, לא לספר, כי היה מקרה אחר עם מתמחה שאושפז וזה נודע למערכת בצורה לא אתית והשעו אותו, ואז היה ממש בלגן להחזיר אותו להתמחות. אבל הוא חזר, ואני מומחית, והפסיכולוגית האחראית שלנו שהיא חברה בוועדה המקצועית של הפסיכולוגים הבטיחה לי שתעלה את נושא החוק של מחלות נפשיות של פסיכולוגים ומתמחים לבדיקה נוספת- האם צריך להקשות כל כך על מטפלים עם מחלות פסיכיאטריות יותר ממטפלים עם מחלות פיסיות אחרות שפוגעות בתיפקוד? מה ההבדל בין מחלות נפשיות למחלות פיסיות אחרות שפוגעות במצב הרוח? היא אמרה שתעלה את זה, כך שאני פתורה. חברים, זה רגע ממש חשוב לי. המון התייסרתי בגלל ההסתרה המיותרת הזאת. המון טעויות נעשו והרבה בלגן בדרך. אבל עכשיו זה כבר לא אישיו. סוד שמתגלה ומתקבל כבר אינו עניין גדול. עוד דבר שיש לי ואיתו אני מתמודדת. לפחות עכשיו אני לא צריכה להסתיר. רוצה להודות לכולכם בהזדמנות הזאת, על כל התמיכה שנתתם לי לאורך כל ההתמחות. כאן יכולתי ועדיין אני יכולה לספר את הסיפור. כאן אני זוכה להמון תמיכה וחיבוק- ממך דר' הידש הכל כך יקר וגם מכולכם, חברים יקרים. אני מבטיחה חגיגית להמשיך לעשות את חלקי הצנוע להפחתת הבורות בתחום מחלות הנפש ולהפיכת הפסיכיאטריה לענף רפואי יותר מובן לציבור ופחות מאיים, כי כפי שכולנו יודעים, חרה להיות חולה נפש, לא רק בגלל המחלות הקשות, אלא המון בגלל הבדידות, ההסתרה והסטיגמות. באהבה גדולה לכולכם, תמי.
תמי יקרה, כן, ראיתי אותו (את הירח) - גם אתמול, גם היום - תלוי לו, גדול ועגול, בין שתי שורות בנינים ארוכות. לפני מספר ימים הייתי עדה לגילוי מרעיש של אחייניתי הקטנה (בת שנה): היא גילתה את הירח. היא ביקשה בביטויה נעדר המילים שנשאר ונתבונן בו; לא רצתה ללכת לישון. אחר כך התאמצה לבקש שאוריד לה אותו; אמרתי לה שאינני יכולה; כאב לא להיות יכולה - לפחות בשבילה... אבל להיות איתה בעיצומה של התרגשות כל כך ראשונית, לגלות איתה - מדהים! תמי, את לא מפסיקה להדהים אותי בצעדי הענק שאת עושה. איזה אומץ כרוך בלצאת מהארון ואיזה גוון של שליחות נלווה לכל המעשים שאת עושה. את כל כך חדורת נכונות, מוטיבציה, מחוייבות כנה, להיות שם עבור אנשים שחווים כאב (דומה לשלך, שונה משלך) ולהקל את גזר דינם. ראיתי למטה שיש בכוונתך להתפתח לכוונים "רוחניים" (אני שמה במרכאות משום שלא ממש ברור לי למה את מכוונת במילה זו והאם את כוללת בתוך זה גם תחומים שונים של רפואה משלימה). אני מעט חולקת עליך בנושא העדר ה"קופסתיות" של העולם הרוחני: לכל תורה/תיאוריה נודעים המושגים הפנימיים שלה, הקופסאות שלה, שדרכה היא "קוראת" את העולם. כבר בכך יש צמצום מה של ההוויה כשהיא לעצמה. אפילו האקסיסטנציאליסטים, שביקשו "לפרק" את כל הקופסאות ולהשאר עם האקסיסטנציה בלבד, חטאו בהתווית תורה (עם חוקים, כללים, דרכי חשיבה ייחודיות). מנסיוני, הגדרות רוחניות עשויות לעיתים (רק לעיתים!) להיות אף יותר מצומצמות ופחות גמישות מן ההגדרות של התיאוריות הפסיכולוגיות [מבלי להתייחס להגדרות ה-DSM, שבכלל דומות בעיני ללשון משפטית. איחס...]. א ב ל - בכל תחום מי שעושה את התיאוריה הם מיישמיה, ולענייננו - מי ששמו להם את התיאוריה ככלי לטפל דרכו. כאן ישנה הפרדה מהותית (על גבי רצף, כמובן) בין ה"טכנוקרטים" הנצמדים לתיאוריה באופן נוקשה, לבין אלה הרואים מולם אדם שלם ולא ממהרים להלבישו בתבניות מוכרות - התיאוריה משמשת להם כלי עזר ולא גורם מסמא. בטוחני שבכל כלי בו תעשי שימוש תהיי מאלה שחפצים לראות ב א מ ת, לשמוע, להבין, ללוות. אני שולחת לך קישור למקום לימוד שעשוי לעניין אותך - קורסים רבים המתקיימים שם מיועדים למטפלים. http://www.mindbody.co.il לסיום, מותר לשאול שאלה? איך לעזאזל מתמודדים עם טרדות רגשיות, מחשבתיות, טכניות, בשעה שצריכים פשוט לשבת ללמוד? איך עושים, פשוט עושים? איך מוצאים כוחות ריכוז פנימי? איך חוצים את הקו שבין כשלון להצלחה ולא פוחדים מפני ההצלחה? לילה טוב, הדסה
מיכאל, אחי לא חייבים לספר לכולם, אבל כל כך נכון היה לי לספר לה לפסיכולוגית האחראי, ולו רק בגלל שהיא יכולה לעשות משהו כדי לשנות את המצב. הדסה, אחותי... קופסאות יש בכל מקום, לפעמים הן נחוצות ולפעמים מגבילות. לגבי רוחניות- הבודהיזם מדבר על להישאר עם התחושות שלנו, להתבונן עליהן בנפרד מהחשיבה, החשיבה היא רק חשיבה. ובפסיכולוגיה- התיאוריה של פסיכולוגיית הסלף (קוהוט) מדברת על להיות קרוב לחוויה, אמפתי ומתוך האמפתיה להביא לחיבור ולשינוי. אני מניחה שגם בבודהיזם וגם בפסיכולוגיה יש קופסאות, לי אישית נוח יותר עם הבודהיזם. איך לומדים כשהרעש הפנימי רב? שאלה טובה. לא יודעת לענות. עובדים במקביל- גם על הלמידה הפורמלית, וגם על הרעש הפנימי שהוא הלמידה הבלתי פורמלית, אבל הלא פחות חשובה. לא יודעת. בכל מקרה, לילה טוב, ומלא גילויי ירח מרגשים, תמי.
שלום תמי... ברכות על היציאה מהארון... אני שמח שזה התקבל יפה, ואין שום סיבה שזה יפריע לך בעבודה שלך. נקווה שהצעד שלך יהיה צעד חלוצי, שיאפשר לרבים מאיתנו להיות גלויים. בעבודה שלי לדוגמה לא יודעים, אבל זה לגמרי מיותר, אין לי שום סיבה לספר להם,למרות שאני בטוח שלבוס שלי זה לא ישנה כלום, למרות שקצת רמזתי לו, כשהוא שאל איך לקרוא למדף ספרים מסוים, שבסוף נשאר בלי שם, שמכיל ספרים על התמודדות עם מחלות נפש, אמרתי לו שהנושא קרוב לליבי. נכנסה אצלנו עכשיו לעבודה מישהי שהיא עו"ס ועבדה לפני כן ב"אנוש", וחשבתי אם לספר לה היום, אבל החלטתי לוותר על זה. אני חושש שדווקא בגלל העבר שלה היא תהיה יותר סטיגמטית. תבורכי ותרגישי טוב מיכאל
היי תמימי קוראת הרבה את דברייך פה..ואת תמיכתך...אני כ4 חודשים במצב של דיכאון וחרדות התחלתי טיפול לפני חודשיים,אך אין הטבה והפסיכיאטר כעס עלי ואמר שאין ביכולתו לעזור לי והחליט להוריד לי את מינון הכדורים עד להפסקה ולרדת ממני אני מבולבלת לגבי כל העיניין הזה ויש לי אנטי לקחת תרופות אך גם פוחדת להשאר בלעדן, כרגע אני לוקחת קלונקס במינונים נמויכם כי זה ממכר ,האם אפששר להתמודד לבד בלי כדורים? רציתי לשמוע אם לא איכפת לך על השיקום שלך ועם זה עם כדורים ומה נותן לך כח לתפקד ביום יום ואולי יש לך הצעה מניסיון אלי איך יוצאים מהמצב הזה בלי להתחיל להסתובב בן רופאים ולהחליף כדורים כל הזמן בתודה ובהצלחה
תמי יקרה, אני מסירה את הכובע בפניך. כל הכבוד שהצלחת להחזיק מעמד עד אחרי הבחינה, וכמובן - לספר את "הסוד" ולהיות את, כפי שאת מתגלה לנו כל פעם מחדש בפורום. אני שמחה בשבילך שיש לך תמיכה ועזרה, ובטוחה שתצליחי להיות פסיכולוגית טובה ורגישה ומבינה, ומי יתן וגם משהו יזוז בתחום החוק וההכרה של החברה במחלות הנפש כמחלה לכל דבר ולא כמשהו מאיים ומדביק או השד יודע מה .... שיהיה לך בהצלחה בעבודה, ובכלל. את גדולה!! תמשיכי להיות איתנו, מיכלי
תמי תמיד היינו גאים בך אני יודעת איזו הקלה זה בשבילך כל כך הרבה התלבטויות היו לך פה במשך השנים וזהו זה עבר בכל אופן אני כידוע לך רק חודשיים פה מנסה להיקלט מחדש מנסה להבין מי נגד מי ועוד לא מוצאת את עצמי אבל לפני שבוע שכן שלי סיפר לי על חברים שלו ואמר אסון נוראי יש להם ילד עם מאניה דיפרסיה שלו תדעי מצרות טוב אז לא סיפרתי שגם לשכנה שלו יש בת שלו יחשוב שזה מדבק הבורות בארץ גדולה והשימוש במילה חולה נפש הוא שכיח וכל יום קוראים על רצח או מעשה מגונה כך שיש סטיגמה ויהיה קשה לשנות אבל בטוח שנצליח
תמי ישר כוח ! רק טוב ,מיטל
כל הכבוד על האומץ ובטח עכשיו יש לך הקלה עצומה. אני תמיד עם קצת חששות אבל מחזיק אצבעות שהכל יהיה בסדר. גאים בך הידש
רציתי לדעת בקשר לתרופה סרוקסט ובכלל לכל התרופות הדכאוניות האם ישנה החמרה במצב הדכאון בשבועות הראשונים? ומתי מתחילה ההשפעה של תרופות אלו?
לזהבה והדובים הסרוקסט מתחיל להשפיע אחרי כשלושה שבועות והשפעתו מתגברת ובשלושה החודשים הראשונים עד לשמגיעים להתייצבות. התרופות אינן גורמות להחמרה בדיכאון בשבועות הראשונים. כל טוב דר' גיורא הידש
דר' הידש,ענית לי כאן לפני כמה זמן שכדאי להמשיך עם הריספרדל (1מ"ג)לתקופה של שנתיים מאז התקף המאניה כדי למנוע שזה יחזור.האם אפשר לומר שככל שלוקחים יותר זמן יש פחות סיכוי להתקף נוסף בעתיד? ואני מתכוונת לעתיד שאחרי שאני אפסיק עם התרופה,ולא כל עוד אני לוקחת אותה.איזה מינון נחשב למניעה בלי לעשות יותר מידי תופעות לואי?האם יש מאניה בלי דיכאון?כי לא היה לי דיכאון.ושאלה אחרונה:האם יכול להיות שבגלל שהשתמשתי בסמים(בעיקר גראס ופה ושם אקסטות,במשך שנה וחצי אבל לא רצוף)זה יכול להביא למאניה אפילו שלוש שנים אחרי שהפסקתי את הסמים לגמרי?
החלטה על המשך נטילת ריספרדל צריכה להתקבל עם פסיכיאטר שמכיר אותך ואת התיק הרפואי שלך ולא עפ"י התכתבות בפורום.
לשולה תודה לדור. באופן כללי, יתכן מצב של מאניה ללא דיכאונות כלל וגם אז ההגדרה היא הפרעה דו-קוטבית. ככול שממשיכים בנטילת התרופה המאזנת הסיכון בהתקף חוזר קטן, אבל ישנם מעט מאוד מחקרים לשנים ארוכות כמו חמש או עשר שנים ולכן כאן הביסוס לדברים יותר קטן. המינון המקובל למניעה הוא 2 מג' בדרך כלל. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום רב רופאת המשפחה נתנה לאחותי ציפרמיל 10 מ"ג פעם ביום והתעקשה שתיקח את זה בבוקר ובערב לפני השינה כדור אחד של אלפרליד, את הציפרמיל לאחר כשבוע יש להעלות ל 20 מ"ג כדור שלם. האם ניתן לקחת את הציפרמיל בשעות הערב ולא הבוקר( אחותי טוענת שזה מרדים אותה)? האם ניתן וכדאי לקחת חצי כדור( 10 מ"ג) בבוקר וחצי בערב. איך העיתוי של לקיחת הכדור משפיע? האם כדאי לקחת עם מאכלים מסויימים? רב תודות מיכאל
יש לקחת את הציפרמיל עפ"י הוראות הרופאה. לא ניתן לתת לך הוראות טיפוליות דרך הפורום. בד"כ השעה שלוקחים לא משמעותית. תשים לב רק שהאלפרליד היא תרופה מאד ממכרת ויש להמעיט בה ככל האפשר.
למיכאל כיוון שהציפרמיל פועל 24 שעות אז מהבחינה הרפואית אין חשיבות לשעת הנטילה רק חשוב שתהיה קבועה במשך הימים. בדרך כלל הציפרמיל מעורר ולכן ההמלצה היא לבוקר, ישנם כאלו שהציפרמיל דווקא מעייף או מרדים ואז ההמלצה היא לערב, גם לחלק את התרופה זה בסדר. הדבר החשוב ביותר הוא הקביעות. כפי שדור כתב לא כדאי להאריך במשך השמוש בקסנקס מחשש להתמכרות. כל טוב דר' גיורא הידש
מצב הרוח לא הספיק להשתפר ולכן התאבון לא עלה, כמו כן אני מאוד מודעת לאכילה שלי ולא הייתה שום עלייה באכילה. העלייה במשקל החלה לאחר נטילת שני כדורים ועימה תשישות חזקה, (האם התשישות אמורה לחלוף אחרי זמן מה? התשישות לא קשורה למצב רוח ירוד מכוון שלפני נטילת הכדורים לא הייתי תשושה) ליאת
לליאת אלו שתי האפשרויות, כך שאם את פוסלת בודאות את האפשרות של השפעת מצב הרוח, אז נותרנו עם הרמוטיב. כל טוב דר' גיורא הידש
אני אשה שסבלה בעבר מחרדות עם כמה התקפי פאניקה (לא הרבה) וכשזה קרה לקחתי כדור ואבן עליי לציין שאינני צורכת כדורים . רק בשעת הצורך אבל לא זזה בלי ואבן בתיק מהבית שאם אני יצטרך יהיה לי ,זה משהו שמפריע לי. לאחרונה אני מעסיקה את גם עצמי במחשבות טורדניות למשל משהו שהוא לא ודאי אני כבר מדמיינת ומקצינה אותו ולאחר זמן מה זה עובר וניכנס לי טירדה חדשה וכך חוזר כל פעם זה כולל טרדה לגוף בריאות למשל קיימתי יחסי מין לא מוגנים אני מדמיינת כבר איידס היה לי לחצים בחזה מחרדה דיימנתי בעיות בלב וכו' . כעת אני רוצה לקחת את עצמי בידיים ולטפל בבעייתי להתפטר מהואבן מה אתה מציע לי ? האם זה אפשרי? ומה זה מחשבות הטורדניות -דיכאון? ממה אני סובלת ומה אתה מציע סה"כ בעבודה ובכלל בחיים אני די מצליחה חוץ מזוגיות (אני אשה גרושה ) תודה מראש רונית
לרונית כדאי להגיע לאבחון אצל פסיכיאטר כדי לקבוע את חומרת הדברים, אם מדובר על חומרה קלה והוואבן פותר את הבעיה אז אני ממליץ להתמיד עם הווואבן. אם החומרה רבה יותר אז כדאי לחשוב על טיפול מלא יותר. הבעיה היא שהטיפול השני הוא קבוע, כלומר כשנה תצטרכי להיות עם תרופות באופן קבוע.... כמובן שצריך לשקול גם את האפשרות של שיחות אשר יכולות להועיל בתחום של החרדות אבל גם באופן כללי לחיים. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום רב, מבקשת עזרה נואשות. אמא שלי בת 57, אמא ל-4 ילדים גדולים. אלמנה כ-8 שנים. גרה לבד ויש לה בעיה נוראית של היגיינה וניקיון. אמנם כך זה היה תמיד, אך כולם היו בבית ולא הייתה בעיה עם זה. מאז שאבא נפטר המצב הלך והידרדר. היום כשהיא גרה לבד היא לא מבינה שהיא אפשר לחיות בלי ניקיון. היא גרה לבד ולא מנקה את הבית, לא מסדרת אותו. אוספת מבחוץ כל דבר שאחרים זורקים. הבית שלה נראה כמו מחסן, אי אפשר להיכנס. מלא עכברים וג'וקים, ואי לא מבינה שזה לא בסדר. מאשימה את כולם שלא ניקו כשהיו בבית. השכנים מתלוננים על ריח רע מהבית, אי אפשר להתארח אצלה והיא לא מבינה על מה כל המהומה. זה הגיע למצב שהיינו צריכים להביא חברת ניקיון ולשלם להם אלפי שקלים כדי לנקות ולחטא ולסדר את כל מה שהיא לא עושה כבר במשך שנים. אני חוששת שאחרי שחברת הניקיון תסיים לנקות את הבית, תוך תקופה מאוד קצרה המצב יחזור לקדמותו. היא רבה עם השכנים וכועסת כל הזמן ונמאס לה לחיות. מה עושים? תודה, בת נואשת.
בעיה סבוכה, קשה להביא משהוא לטיפול אם הוא לא מודע או רוצה לטפל בעצמו. לא בטוח שטיפול תרופתי יכול לעזור אלא אם כן האספנות הכפיתית נובעת מחרדה /דיכאון אולי ניתן יהיה לטפל , הכעס והריבים עם השכנים יתכן ויכולים להעיד על בעיה נפשית ,הכי טוב אם אפשר היה להגיע לפסיכיאטר לאיבחון וטיפול בהתאם ושילוב של שיחות .
יש לאמא שלך OCD והיא חייבת טיפול- תרופתי והתנהגותי. פנו לבריאות הנפש ותקבלו עזרה.
תודה רבה.
שלום, האם יש מישהו מכם שמכיר בחורה שנכנסה להריון בעודה נוטלת ויאפקס או כדורים מקבוצה זו והמשיכה איתם לאורך ההריון כולו? פניתי למרכז בהדסה אבל בכל זאת רציתי לבדוק עם מישהי שעברה זאת. ולד"ר הידש, האם בין מטופלייך היו מקרים כאלו? תודה רבה
לצפי כן, בעיקר עם אפקסור ופרוזק ללא שום בעיה, אבל באמת של התשובה של הדסה היא המלאה ביותר. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום רב, מבקשת עזרה נואשות. אמא שלי בת 57, אמא ל-4 ילדים גדולים. אלמנה כ-8 שנים. גרה לבד ויש לה בעיה נוראית של היגיינה וניקיון. אמנם כך זה היה תמיד, אך כולם היו בבית ולא הייתה בעיה עם זה. מאז שאבא נפטר המצב הלך והידרדר. היום כשהיא גרה לבד היא לא מבינה שהיא אפשר לחיות בלי ניקיון. היא גרה לבד ולא מנקה את הבית, לא מסדרת אותו. אוספת מבחוץ כל דבר שאחרים זורקים. הבית שלה נראה כמו מחסן, אי אפשר להיכנס. מלא עכברים וג'וקים, ואי לא מבינה שזה לא בסדר. מאשימה את כולם שלא ניקו כשהיו בבית. השכנים מתלוננים על ריח רע מהבית, אי אפשר להתארח אצלה והיא לא מבינה על מה כל המהומה. זה הגיע למצב שהיינו צריכים להביא חברת ניקיון ולשלם להם אלפי שקלים כדי לנקות ולחטא ולסדר את כל מה שהיא לא עושה כבר במשך שנים. אני חוששת שאחרי שחברת הניקיון תסיים לנקות את הבית, תוך תקופה מאוד קצרה המצב יחזור לקדמותו. היא רבה עם השכנים וכועסת כל הזמן ונמאס לה לחיות. מה עושים? תודה, בת נואשת.
אני לוקחת פאקסט מזה שנה (פעם שניה אחרי שהפסקתי וחזרו לי חרדות) אני מרגישה מצוין אבל עליתי 15 קילו מה עושים? אודה על תשובתך הגר
להגר לצערי חוץ מאשר להמליץ על דיאטה האפשרות היחידה היא לחשוב על החלפת התרופה בתקווה שהתרופה החדשה תעזור בהשפעה החיובית ללא תופעת הלוואי של הירידה במשקל. כל טוב דר' גיורא הידש
טיפול תרופתי ע"י כדורים לא עוזר לי, אני והפסיכיאטור שלי מצינו כבר את כל האפשרויות (הטריציקליים דור הפרוזק, הדורות שאחרי הפרוזק והגענו עד לסימבלטה). אני לא מעונין בטיפול פסיכולוגי. האם יש גם אפשרויות אחרות חוץ מכדורים והטיפול הפסיכולוגי? (אולי הלם חשמלי?). אגב,אני בן 60.
אפשר לשאול למה אתה לא מעוניין בטיפול פסיכולוגי ?
לדניאל השאלה כמובן מה האבחנה ואני חושב שמדובר על דיכאון. נזעי חשמל עוזרים לטיפול בדיכאון מג'ורי כלומר "גדול" ולא לדיכאון פחות עמוק. לפני נזעי חשמל הייתי חושב דווקא על הטפול בשדה מגנטי שהוא מנסה להגיע ליעילות של החשמל ללא תופעות הלוואי וללא צורך בהרדה. הטיפול הזה עדיין לא בסל ואפשר לעשות אותו באופן פרטי בתל-השומר וברמב"ם. בנוסף, הייתי פונה לאחד הפסיכיאטרים הבכירים בארץ לחוות דעת נוספת, כמובן להביא לו את כל ההיסטוריה של התרופות ומשך הנטילה ואז ללכת לכיוון של בדיקת האבחנה והטיפול המומלץ. כל טוב דר' גיורא הידש
היי, הלכתי לפסיכיאטר וביקשתי כדורים נגד חרדה, ולהפתעתי הציע לי הד"ר רמוטיב, שזו תרופה טבעית. אנסה ואראה איך היא, אשמח לקבל את כל המידע שאפשר עליה. תודה
יש מידע באתר של היצרן- http://rafa.co.il/Index.asp?CategoryID=224&ArticleID=497
לדר שלום כידוע לך אני מטופלת בתרופות כחודשיים, לצערי תופעות הלוואי גורמות לי לחוסר תיפקוד הפסיכיאטר כעס עלי ואמר שהוא לא יכול לעזור לי והחליט להוריד לי את התרופות בהדרגה.ביום הראשון של ההחלטה של הרופא הרגשתי מצויין ואז עלה בי הפחד מלהישאר ללא תרופות מאחר וביום השני להפחתה המשיכו תופעות הלוואי. קראתי הרבה על הרמוטיב ואני רוצה לנסות אולי באופן פסיכולוגי בגלל שזה טבעי ישפיע עלי לטובה. השאלה האם רופא משפחה יכול לתת מרשם והאם צריך לסיים את כל נטילת התרופות הכימיות לפני שמתחילים ברמוטיב וכמה זמן או שאפשר כבר במקביל.והאם אפשר לקחת במקביל קלונקס אני הסתגלתי למצבי ולמה שקרה לי ומה שחשוב לי כעת זה לצאת מהמצב הזה כדי להתחיל לחפש עבודה והבית שלי. הבעיה היא עם תופעות הלוואי של החרדה שהתגברו מתחילת הטיפול במיוחד השריפה בגוף ובלב וזה מה שמכניס אותי ללחץ. הפסיכיאטר אומר שתופעות הלוואי הן לא מהתרופות אלא מזה שאני לא יוזמת לצאת לעבודה . כבר לא יודעת מה הפתרון אין לי כח להחליף רופאים ולנסות כל הזמן תרופות אך גם חייבת לצאת מהמצב הזה למען משפחתי ולמעני.
שלום, אחי היה במסיבה לפני כשנה בה שתה המוווון בהמשך ככל הנראה לקח סם כלשהו - אם כי אינו זוכר שלקח. הוא נשאר ער כיומיים רצופים בהם היו הזיות רבות. בשבועיים האחרונים לא ניתן היה לדבר איתו, הוא כמעט ולא אכל ולא הגיב עלינו כשדיברנו איתו, רק כשחזרנו כמה פעמים על שמו חזר להגיב. היום חזר לעצמו ואמר שהרגיש פלשבקים - בהם רודפים אחריו והוא צריך להילחם אם חיות ובעיקר הציפו זכרונות ילדות שונים. מכיוון שזה עבר - מה צריך לעשות עכשיו? האם יכול לחזור? האם צריך תרופות? פסיכולוג? מקווה לתשובה בהקדם. בתודה, לירון.
ללירון שאלה קשה, ראשית כדאי להגיע לאבחון כדי להיות בטוחים שאין מדובר בהפרעות נפשיות נוספות אלא "רק" הזיות על רקע הסמים והפלש בקס. אם מדובר רק על הפלש בקס, אז השאלה קשה, האם להשאר כך ולקוות שלא תהיה חזרה נוספת, או ליטול תרופה כדי להיות בטוחים ולמנוע את הישנות התופעה. בכל אופן הדבר החשוב ביותר הוא לשלול הפרעה נפשית אחרת שעלולה הייתה לפרוץ עם הסמים. כל טוב דר' גיורא הידש
