פורום פסיכיאטריה

אני מבקשת לדעת האם ניתן להחליף את התרופה לתרופה אחרת אחרי זריקה אחת. התופעות לוואי חזקות: כאבים, ידיים מורמות, רעידות בכל הגוף, טישטוש בראיה, כבדות תנועה, למרות לקיחת תרופה נגד תופעות etimin 80 mg כדורים 2 יח'

מדובר בתרופה שמשפיעה ל-3-4 שבועות וצריך לחכות זמן זה עד ההחלפה. לא ברור מה התרופה השניה- איטומין? גם איטומין עלול לגרום לאותן תופעות לוואי.

למרים אין בעיה להחליף את המודיקט אחרי זריקה אחת, רק שכמובן צריך לחכות מספיק זמן כשלושה שבועות. כמובן שכל זאת בתיאום עם הרופא המכיר אותך. כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר שלום לאחר שניסיתי המון סוגי כדורים ללא שיפור ניכר .ברצוני לדעת האם זייבן יכול לפתור לי את הבעיה מה ששאר הכדורים לא עזרו? והאם ניתן להוסיף בונסרין ? הכדורים שניסיתי פלוטין פקסט ציפרלקס ציפרמיל אפקסור סימבלאטה איקסל רמרון סורבון טופרניל בונסרין אדרונקס +פרוזק עם שילובי טופומקס למיקטל

כמו כן תרשום כמה זמן ניסית כל תרופה ובאיזה מינון.

ליפני כארבע שנים היה לי התקף חרדה ואחר כך שני התקפי דיכאון ומאז אני סובל מדיכדוך מדי פעם כל התרופות שרשמתי צרכתי מינימום חודשיים מחכה לתשובה תודה

שלום בני בן 14 סובל מבעית חרדה . הפסיכיאטרית המליצה על טיפול ב RISPERDAL במינון 1 מ"ג. ברצוני לשאול האם התרופה הנ"ל אכן מתאימה לילד בן 14 ולטיפול בבעיה ואם אפשר לקבל קצת יותר מידע כללי בקשר לתרופה . תודה!

לאורית הרספרידל היא תרופה השייכת לקבוצת נוגדי הפסיכוזות ואינה תרופה נוגדת חרדה, כך שכדאי לברר עם הרופאה לגבי האבחנה המדוייקת. תוכלי לקרוא על התרופה בכל אינדקס תרופות ברשת. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום דר', אני טיפוס בודד ומתבודד, אני לא סובל את ה"חברה" שמסביבי, אני לעולם לא אדבר איתם או אברך אותם, זה מפריע לי, לא שיש לי ממש בעיה לברך - אבל איפשהו זה "לא אמיתי" ויראה מזויף ואני לא אעשה יותר מפעם פעמיים. כמו כן אני נוטל אדרונקס 6מ"ג כבר תקופה ממושכת, הפסיכיאטר אמר שזה ישפר קשר, אבל אני לפעמים נהיה הרבה יותר עצבני בחברת אנשים וגרוע מזה חסר סבלנות וסובלנות עד כדי התפרצויות כעס כאשר אני לבד. אנשים תמיד מעיקים. הייתי רוצה לשנות את ההרגשות האלו, אבל אני כבר לא בטוח יותר שזה עוד אפשרי, תמיד אומרים לי שזה בפנים, שכדי להשתנות אני צריך לשנות משהו בפנים, אבל זה לא קורה. ניסיתי גם טיפול לא מילולי, אבל ברחתי כעבור מספר טיפולים כי לא הרגשתי כימיה עם המטפל ואת הרעיון של הנשימה, וזו עוד בעיה. אני גם לא אוהב שנוגעים בי, זה מרתיע אותי, הופך את עורי לגבי הנוגעים - זו בעיה נוספת. מפריע לי שהאנשים היחידים שאני בקשר איתם הם אלו שאני לומד עמם ועוד כאלו מעבר לים שפגשתי פעם בטיול שכבר נהיה יותר חלום ממציאות, ואולי עוד אחת או שניים שאני בכלל לא רואה. אני חש שאנשים שופטים אותי יותר על מראי מאשר על תוכני, אני מוצא המון אנשים שהם הרבה יותר מקובלים ממני למרות ,ובצניעות, שהם הרבה פחות אינטלגנטים או נחמדים ממני - כי אני בדרך כלל אדם שקט שלא מנבל את הפה, לא אוהב לנבל ולא אוהב לפגוע. ובכלל, קשה לי להימשך לאנשים כי הם "דוחים" אותי, כולם, המראה החיצוני של כלל האנשים פשוט דוחה אותי. בקיצור, אני לא חושב על קץ הימים (למרות שבכל הפנטזיות וחלומות בהקיץ אני דווקא כן מת בצורה כזו או אחרת) אבל כעת אני לא רואה את עצמי מתגבר על מעגל הבדידות שאני שרוי בתוכו, ולא רואה איך אני מתגבר על הרחמים העצמאים שמציפים אותי מעת לעת. בתומי חשבתי שהצטרפות למעגל של לימודים תשפר את הרגשתי, אולי היא כן שיפרה ואולי היא יותר החריפה את הבדידות וההרגשה הכללית.

אז מה השאלה שלך בעצם? האם אתה נמצא בטיפול כלשהוא? נראה שהבעיה שלך היא באישיות ולכן הטיפול המומלץ הוא פסיכולוגי ולא תרופתי.

לד. אכן השאלה לא ברורה, אבל מהדברים שכתבת עולה קושי עיקרי. מצד אחד אתה כותב שאנשים דוחים אותך ואין לך צורך באנשים, ומצד שני אתה רוצה להיות "מקובל" ומוערך בחברה. כדאי להגיע לשיחות-פסיכותרפיה, גם תרופות עשויות לעזור ואולי כדאי להתאים תרופה אבל העיקר היא הפסיכותרפיה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש אני לוקח ציפרלקס חודש 10 מ"ג ב10 ימים האחרונים הועלה המינון ל15 מ"ג ,מהתחלה היה לי שיפר בדיכאון וחשתי טוב יותר אך לא בחרדות , ביומיים האחרונים יש שיפור בחרדות אך יש לי תחושת עצב חזקה , מין דיכי שנעלם ובא האם זה סביר למרות שזה לא היה בשלושה שבועות האחרונים ?האם יכול להיות שהכדור אינו משפיע וצריך להמתין ? וכמה זמן להערכתך בתודה מראש שאול

שאול, אתה רק בהתחלה הכדור התחיל להשפיע ואתה מרגיש את השינוי וזה כבר סימן טוב, לוקח לכדור עוד זמן להגיע להשפעה מירבית לפחות 6-8 שבועות כך שתן לכדור זמן והוא יעשה את העבודה.

הרבה פעמים אנשים מתלוננים שתרופה לא עוזרת להם ואח"כ מתברר שהם לקחו מינון נמוך מדי או שהם לא ניסו מספיק זמן. לדעתי תעלה ל-20 מ"ג ביום (באישור הרופא שלך) ותרגיש יותר טוב. ההשפעה של נוגדי דיכאון וחרדה לא מיידית- היא מתחילה אחרי שבועיים ומגיעה לשיא אחרי שלושה חודשים. רפואה שלמה.

לשאול תודה למשיבים ואתה רק בתחילת הדרך לכן ההשפעה עדיין לא ברורה וגם ישנן עליות וירידות. הציפרלקס מתחיל להשפיע אחרי כשבועיים שלושה והשפעתו המלאה היא בסביבות שלושה חודשים, כך שצריך סבלנות......... כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לכולם אני זקוק להמלצות על ספרים בנושא הפרעת אישיות תלותית לא מאפיינים - אלא גורמים וסיבות ואולי סיפורים אישיים. תודה מראש

בעברית לא קיים ספר ספציפי על נושא זה. יש מידע בסיסי בספרי מבוא לפסיכיאטריה או מבוא לפסיכופתולוגיה. אם דווקא הגורמים להפרעת אישיות מעניינים אותך אז זה יותר לכיוון פסיכואנליזה או תיאורטיקנים פסיכואנליטיים. חומר מקצועי ורציני הוא כמעט כולו בשפות זרות- גם אם הכותב הוא ישראלי דברים מקצועיים הוא מפרסם באנגלית. לתשומת ליבך, לעיתים קריאה של חומר מקצועי ומורכב, ללא הדרכה מתאימה, יכולה להזיק ולבלבל יותר מאשר להועיל.

שלום אימי בת 83 קיבלה מפסיכוגריאטר רסיטל 10 מ"ג (חצי כדור),בגלל דיכאון, וחרדות,ואי שקט שאלה: א:האם 10 מ"ג זה מספק?ולאחר כמה זמן אפשר לראות תוצאות? ב:האם בגלל שחילוף החומרים אצל מבוגרים שונה מצעירים,התחלת ההשפעה לוקחת יותר זמן,או ההפך? תודה מראש רק בריאות ושמחה

לדני שלום, המינון ההתחלתי המקובל של התרופה רסיטל הוא 20 מ"ג ביום. השאלה אם המינון מספיק או לא? נתון לשיקולו של הרופא. והשיקולים בבחירת מינון נמוך, יכולים להיות רבים. וכדאי לשאול את הרופא המטפל למה הוא בחר דווקה במינון של 10 מ"ג ולא אחר? על כל פנים השפעת התרופה היא בין 7 ל 28 ימים בערך תלוי במינון ובממדיה הפיזיים של האם. רפואה שלמה לאם שתחיה עד 120 שנה . מיכל

לדני בגלל חילוף החומר האיטי יותר עם הגיל מקובל להתחיל במינונים נמוכים יותר של תרופות מכל סוג שהוא בזיקנה. כך גם המינון הרגיל של רסיטל הוא 20 מג' אבל במבוגרים מקובל להתחיל גם ב 10 מג' בתקווה שהמינון הזה מקביל למנון של 20 מג' אצל צעירים. אין מחקרים לגבי מהירות ההשפעה בגיל המבוגר, כך שהשאלה נכונה אבל אין לי תשובה. כל טוב דר' גיורא הידש

בשנים האחרונות אובחנתי בסובלת מהפרעה דו קוטבית.נוסו עלי תרופות רבות ללא הצלחה בינהן ליתיום ,טגרטול,דפלפט וזפרקסה.עלי לציין שיש לי עבר של אנורקסיה,ןלאחר שניתנה לי כמות אדירה של זיפרקסה עם איטומין ודקינט ,עליתי כ 30 קילו בחודש.מצב זה תסכל אותי מאוד. הגעתי לרופאה פרטית שמצאה לנכון לאזן אותי בטופומקס(400) ואפקסור XR (225) וקלופיסול(6)ץבמשך שנה וחצי הייתי במצב מאוזן נפלא. פתאום התחילו לי נפילות ונסיונות אובדניים 3 פעמים בשנה אחת ורצונות לפגוע בעצמי. הרופאה כבר לא רצתה לטפל בי בגלל זה ובגעתי לרופא אחר שמציע לי למיקטל.אני פוחדת להסכים מפני שאני חוששת לעלות שוב במשקל.האם ידוע לגבי הקשר של למיקטל ועליה במשקל או עליה בתאבון?

לנעה בדוק שלמיקטל לא גורמת לעליה במשקל. בהצלחה דר' גיורא הידש

לדני תודה ולכולנו הרבה בריאות כל טוב דר' גיורא הידש

מצטרפת לברכות.

מה השכיחות של תופעות לוואי מיניות ב: 20 מ"ג פרוזק 100 מ"ג לוסטרל 100 מ"ג פווקסיל 10 מ"ג ציפראלקס תודה סטלה

לסטלה איני יודע את השכיחויות והן פחות מעניינות אותי בגלל שתי סיבות. ראשית, כל אדם הוא 100% ולסטטיסטיקות אין שום חשיבות לגבי המקרה הפרטי. שנית, בנושא של מין שהוא נושא רגיש הסטטיסטיקות ממש לא אמינות. התברר שככול שתרופה ותיקה יותר כך השכיחות של בעיות במין בסטטיסטיקות עולה.... כל טוב דר' גיורא הידש

שלום , לאחר ששונו אצלי מספר תחושות בגוף .כגון זרמים ביידיים ובכל הגוף נוקשות אברים והתנפחויות היידיים . בצעתי בדיקות וכשהבדיקות יצאו בסדר נאמר לי שזה פסיכאטרי . שאלתי היא האם באמת יכולות להשתנות בגוף התחושות רק מעצבים והאדם יכול להרגיש מוזרות בגופו ? ואם כן מה הטיפול בעצם ? הודה לתשובה

לת' אכן הנפש יכולה לחקות כמעט כל תופעה גופנית, בדרך כלל האבחנה היא על דרך השלילה, כלומר שוללים מחלה גופנית ואז המסקנה שמדובר על תופעה נפשית. לפני ששוקלים את האפשרויות הטפוליות כדאי להגיע לפסיכיאטר קודם כל לאבחנה ולשקול אתו את האפשרויות הטיפוליות. כל טוב דר' גיורא הידש

דחוף מאד !!! האם יש למישהו מידע על מהות הכדור הנ"ל ? תודה.

http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=283

אם אני לוקחת ציפרלקס לטיפול בדיכאון (10 מ"ג), ועדיין לא מרגישה שינוי גדול, האם אפשר להעלות ל - 20 מ"ג על דעת עצמי? (אחרי חודשיים שלוקחת התרופה)

ללימור חודשיים הם בהחלט זמן מספיק כדי להעריך את היעילות של תרופה. ישנם רופאים אשר נוהגים לעלות במינון, אני בדרך כלל נוהג להחליף את התרופה במקום לעלות במינון. בכל מקרה חשוב להגיע לרופא כדי להעריך את המצב. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רציתי לדעת תרופה בשם קלמנרבין היא תרופה צמחי נגד חרדה או כימי והאם יש לו תופעות לוואי ותודה מראש

לשוש הקלמנרווין מקורה בצמח ולכן היא תרופה "טבעית". אני מאמין שכל מה שמשפיע יש לו גם תופעות לוואי.... כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לך, אכן הקלמנרבין היא תרופה על בסיס צימחי. ואינה מחייבת מרשם רופא. אבל, בהחלט אפשר להיתיעץ עם איש מקצוע. היתרון של הקלמנרבין שאין תופעות לוואי. ואם כן הם מינוריות כלומר תרופה רכה. לעומת תרופות כמו כמו ואבן, לוריבן, קסנקס, קלונקס, וכל משפחת הואליום. שיש להם תופעות לוואי והם ממכרות.

שלום! יש לי כמה שאלות כלליות. אשמח אם תוכל לענות ו/או להפנות לספרות. 1) האם פתרון יחידי נגד דיכאון הוא טיפול תרופות? 2) האם חייבים לעשות בדיקת דם לפני שמחליטים על הטיפול? 3) האם בדיקת דם יכולה להעיד שקיים דכאון? 4) האם ניתן להבדיל בין דיכאון לבין מקרה בו בן אדם "מתחבא" מאחורי הדיכאון כי זה תירוץ מצויין לכל הבעיות. 5)האם ניתן לקבוע שאכן מדובר על דיכאון ולא כי בן אדם החליט שזה מה שיש לו?

לאולגה אין בדיקה או בדיקת דם שתקבע נוכחות של דיכאון ואין צורך לבצע בדיקת דם לפני התחלת הטיפול. הטיפול בדיכאון הוא גם בשיחות וגם בתרופות. לעתים שיחות לא פחות חשובות מתרופות. איני מסכים "שאדם מתחבא מאחורי הדיכאון או מחפש את הדיכאון", זו דעה קדומה שכיחה מאוד ולצערי היא פוגעת ומעליבה וכמעט תמיד אין בה ממש. עדיף להתייחס לדיכאון ולהגיע לטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש

מה עושים עם ילד פנימיה שהחליט שהוא מרעיב את עצמו כדי שיוציאו אותו מהפנימיה. הילד בן 9 בן לנכה צה"ל ואשה שאין לה מסוגלות הורית. בת משפחה משמשת לו כאומנה בתוך המשפחה. כל שבת שנייה הוא אצלה. בחגים הוא אצלה. וכל הזדמנות היא מוציאה אותו כדי שירגיש טוב. מאחר ויש לה 4 ילדים משלה קשה לה לקחת אותו אליה כבן נוסף למשפחה. מה עושים? איך פותרים את הבעיה ומסבירים לו שהמצב העכשווי הוא המצב היחיד בשלב זה שניתן ליישום? והכי חשוב מה עושים עם הפגנת הרעב שלו?

לאור איני פסיכיאטר ילדים ונוער ולכן כמובן תשובתי חלקית. עם זאת נראה שהילד במצוקה קשה (לאו דווקא בגלל תנאי הפנימיה, עלולות להיות גם סיבות אחרות), לכן כדאי להגיע לשורש הבעיה ולראות את הגורם למצוקה הקשה. אולי פסיכולוג או פסיכיאטר או כל אדם אחר הקרוב אליו יכול להבין את המצוקה והסיבות? כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב! פסיכיאטר רשם לי כדור אנטי דיכאוני- פריזמה. אני חוששת לקחת אותו שמא יפגע לי בריכוז. מעוניינת בדיעה נוספת אודות הכדור. תודה רבה, מדי

למדי בדרך כלל הפריזמה מעוררת ומשפרת את הריכוז והזיכרון. בהצלחה דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש, לפני כשבוע פרסמתי הודעה בשם "מידע על אפקסור" , אני מניחה שאתה זוכר. כתגובה ביקשת ממני לפנות למנהלי האתר על מנת שיוסיפו את הקטע לשאלות נוספות. באמת שניסיתי לבד, אבל זה לא כ"כ הולך. נראה שאתה זה שצריך לפנות אליהם. ההתכתבות שלי עם שגיא אלבז, מנהל האתר, מצורפת. אם תרצה- שלח לי כתובת אימייל על מנת שאשלח את הקובץ שוב. אני. ================================ ההתכתבות שלי עם שגיא אלבז: ------------------------------ נושא: עדכון שאלות נפוצות בפורום פסיכיאטריה שלום למנהלי האתר הנפלא, על ההודעה האחרונה שלי בפורום פסיכיאטריה כתב ד"ר הידש ת התגובה הבאה: למילר תודה על המילים החמות וההשקעה. אם התחלת במלאכה אומר לך - גמור. תכתוב למנהלי האתר ותבקש שיעלו את מכתבך בצד שמאל ב"שאלות נפוצות", אתה יכול להוסיף שאני תומך בכך. תודה רבה הידש ובכן, הקובץ מצורף, ואני מקווה לראות אותו בקרוב באתר... תודה מראש, פ. מילר -----Original Message----- From: [mailto:[email protected]] Sent: Sunday, May 28, 2006 11:24 PM To: [email protected] Subject: Fw: עדכון שאלות נפוצות בפורום פסיכיאטריה שלום, אני חוששת ש"פספסתם" את האימייל ששלחתי לפני כמה ימים, ולכן אני שולחת שוב. (מצורף) תודה, פ. מילר <[email protected]> RE: עדכון שאלות נפוצות בפורום פסיכיאטריה שלום, אני לא ממש מכיר אותך, ולכן קצת קשה לי להתייחס לקובץ ששלחת. חשוב שד"ר הידש יקרא את החומר ויאשר בפני כי ראוי להעלות זאת בפורום שלו. שגיא, עורך האתר -----Original Message----- From: . [mailto:[email protected]] Sent: Wednesday, May 31, 2006 7:54 PM To: שגיא אלבז Subject: Re: RE: עדכון שאלות נפוצות בפורום פסיכיאטריה שלום שגיא, האמת היא שמלכתחילה פניתי אליך בעקבות בקשה של ד"ר הידש. אין לי את כתובת האימייל שלו, ואני מעדיפה לא לנסות לפנות שוב מתוך הפורום כדי לא ליצור "טלפון שבור" ביני לבינו לבינך. יש לך אפשרות פשוט לעשות לו forward של האימייל הזה על מנת שיאשר? (בעצם כבר אישר, בהודעה שלו אלי בפורום). שולח: שגיא אלבז <[email protected]> אל: <[email protected]> , אני בכל זאת מעדיף שהדבר ייעשה באישורו. חג שמח, שגיא

למילר שלום, תודה על ההשקעה, שלחתי מייל לשגיא ואני מקווה שהוא יטפל בענין. ושוב תודה הידש

שלום, אחותי בת ה 20 סובלת מחרדה חברתית קשה (עד לכדי חוסר תפקוד - ללא עבודה, ללא גיוס לצבא וכיוב'). הפסיכיאטר רשם לה פרפאנן 4 מ"ג. באתרי בריאות קראתי שכדור זה מתאים למצבים פסיכוטיים. מה המשמעות ? האם נרשם לה טיפול לא מתאים ? תודה.

פרפנאן גם מרגיע (חרדה). כך שהטיפול נכון. אבל עדיף נוגדי חרדה שמעלים סרוטונין (שהם גם נוגדי דיכאון).

חרדה יכולה להיות סימפטום של הרבה הפרעות, כולל פסיכוזה או סכיזופרניה. בהחלט ייתכן שיש לה חרדה כסימפטום אבל לא כאבחנה. קשה להבין ממכתבך מדוע ניתן הפרפנן ואיזה טיפולים (תרופתיים או אחרים) היא מקבלת בנוסף. כיום לא מקובל לתת פרפנן לצורך הרגעה בלבד.

לעירית נכון שלפרפנן יש השפעה מרגיעה אבל אין זו תרופה נוגדת חרדה וממש לא כדאי להשתמש בה נגד חרדה בלבד. אם מדובר על אבחנה שונה אז כמובן שהשיקולים שונים, כפי שדור כתב. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום האם ייתכן כי תרופה מסוימת תהיה יעילה כאשר נוטלים אותה לפני השינה אך יעילותה תיפגע אם תילקח בשעות הבוקר? לפני כחודש התחלתי ליטול את לוסטרל בשעות הבוקר במקום בשעות הערב (מה שעשיתי בשלוש השנים האחרונות). ד"ר הידש ודור, עניתם לי שהיה כדאי לעשות את השינוי בהדרגה. מאז השינוי ועד היום, חודש אחריי אני מרגישה סימפטומים של דיכאון ומחשבות אובססיביות בעצמות גבוהות יחסית. תודה

שעת הנטילה לא צריכה להשפיע על יעילות הטיפול שכן התרופה משפיעה ליום שלם. יותר סביר שההחמרה במצב קשורה לחיים עצמם- עבודה, לימודים, זוגיות וכיוצ"ב. כאשר יש יותר מתח ולחץ בחיים גם ייתכנו יותר מחשבות טורדניות (אצל מי שנוטה לכך). ניתן לעלות במינון של הלוסטרל, לפחות לתקופה מסויימת, כדי להרגיש יותר טוב. תתיעצי עם פסיכיאטר שמכיר אותך, כדי לקבל פיתרון מעשי למצב.

לנטלי תודה לדור ואני מצטרף לדבריו כל טוב דר' גיורא הידש

האם מותר לקחת ביחד את שתי התרופות?

לאבי איני מכי את הקסנזין, תכתוב את השם בלועזית אז אוכל לבדוק. כל טוב דר' גיורא הידש

מה תופעות הלוואי של איקסל ? תודה זלמן

לזלמן דומות לאלו של אפקסור, תוכל למצוא בכל אינדקס תרופות. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לכוללם אני קצת מיואשת אני נוטלת את התרופה פרוקסט/סרוקסט כבר שנה וחצי בחודשים האחרונים עליתי 5 קילו והבטן התנפחה לי מאוד אני לא אוכלת הרבה בדרך כלל השאלה שלי האם יש לכדורים איזשהי תופעה של השמנה מסויימת אני מכירה עוד 3 אנשים שהשמינו מאז נטילת הכדור אך השאלה האם זאת הסיבה של הכדורים או שפשוט במקריות כולנו השמנו תודה רבה!!

לטולי אכן אחת מתופעות הלוואי הידועות של סרוקסט היא עליה במשקל. כמובן שדיאטה ופעילות גופנית עשויות לשפר את המצב. בסך הכל עלית מעט במשקל ואני מקווה שזה ישאר כך. כל טוב דר' גיורא הידש

אני מטופלת בציפרלקס 5 מ"ג פעם ביומיים - המינון נמוך מאוד, ולכן לא מורגשת השפעה. קיבלתי את הציפרלקס יותר כדי לטפל בחרדות, לא מרגישה השפעה ולכן רוצה להגדיל את המינון (לא רוצה לפנות לטיפול תרופתי אחר, אלא להשאר בציפרלקס ולהעלות את המינון). האם רופא משפחה יכול להעלות מינון? תודה.

שירה, בהחלט רופא משפחה יכול להגדיל מינון ,המינון שאת לוקחת הוא מאוד נמוך ולא מקובל לתת מינון כזה נמוך , המינימום זה כדור ליום בכדי שתהיה השפעה ולהפרעות חרדה אפילו מעלים ל 2 ו3 כדורים ביום תלוי בחומרה.

לשירה תודה לדורון ואנימצטרף לדבריו כל טוב דר' גיורא הידש

אני טיפוס חרדתי מאז ומעולם, יש תקופות טובות יותר ויש כאלו פחות מבחינת החרדה, בימים שאני חרדתית קשה לי לתפקד ומידי פעם אני לוקחת חצי כדור לריוון שקצת מקל עלי, האם יש בעייה עם לקחת כדור מהסוג הזה בתדירות של אחת לשבועיים נניח , (למרות שבפועל התדירות נמוכה יותר), האם יכולה להיות התמכרות לכדור ואם כן יש המלצה אחרת?

זה ממכר רק אם נוטלים כל יום. כך שאפשר להרגע

ליערה תודה לברק, הלוריוון ממכר אבל הוא ממכר חלש. כלומר אם נוטלים כל יום, כל יום, במשך חודש ימים רצוף רק אז ישנה בעיה של התמכרות. כמו שאדם ששותה כוסית להבדלה אינו אלכוהוליסט כך גם את יכולה ליטול את הלוריוון בקצב הזה שאת לוקחת ללא חשש להתמכרות. כל טוב דר' גיורא הידש

דר' הידש שלום לאחר כמעט חודשיים של ליקחת רסיטל 40 מ"ג ורספירדל 1 מ"ג במיום(כשבועיים) לפני כן חצי מ"ג, אין הטבה עדיין ברצוני להפסיק בנטילתן השאלה :מה התופעות שעלולות להיות אם בכלל ברגע שמפסיקים לאחר תקופה קצרה כזאת. גם ככה אני עייפה קשה לי להירדם חסרת סבלנות ומן סחרחורת ורמת החרדה עלתה ונמאס לי מתופעות הלוואי ולא רוצה לעלות במינון או לנסות תרופות אחרות . יש לי מן מעצור לכך ועוד שאלה איך נהוג להוריד ובכמה זמן? במקביל להורדה אני רוצה לנסות פרחי בך ולהתמודד לבד בלי תרופות.יש לי מן חרדה מכך שאני לוקחת תרופות מה אני עושה? דיברתי עם הרופא המטפל הוא אמר שאין בעיה להתחיל בפרחי בך . לא מבינה מדוע קשה לי להירדם למרות שאני מאוד עייפה ועדיין יש לי כאלו תופעות לאחר כמעט חודשיים .כמו כן יש לי מן התנגדות בלב ללקיחת תרופות כימיות. בתודה

לאילנה לצערי המקור של דבריך הוא "התנגדות בלב ללקיחת תרופות כימיות", תחושה שהייתה מההתחלה.... רצוי להגיע לפסיכיאטר ולשקול אתו את המצב, עדיף שלא תטפלי בעצמך לבד. כל טוב דר' גיורא הידש

אני מתכוונת לדבר עם הרופא - אך רציתי לדעת מה לדעתך הטיפול בכך ומה יכול לעזור לי כמו כן, יש לי גוש בלב ומן שריפה ובקיבה כל יום וקשיי נשימה ודפיקות לב וגלי חום במשך כל היום. מצב בלתי נסבל הדבר לא היה כך לפני לקיחת התרופות האם אלו עדיין תופעות לוואי של התרופות? והאם זה הגיוני אחרי קרוב לחודשיים. הרופא ימליץ לעלות את המינונים, אך אני חוששת שתופעות הלוואי יתגברו בשל כך האם נכון הדבר או שאני סתם חוששת יותר מידי מהתרופות ללא הצדקה. בתודה על הסבלנות

דר' הידש הנכבד עוד דבר שלא ענית עליו אני לא מתכוונת לעשות שום פעולה לבד ללא הרופא אך ברצוני לדעת עוד דיעה כמה זמן צריך כדי להפסיק תרופות שנלקחו חודשיים? תודה

הי דור ביקשתיה מלצה לפסיכיאטר במרכז. אני אל מחפשת מישהו לטיפול ממש, אלא להתאמת תרופה. אני כבר מטופלת אצל פסיכולוג. העניין הוא שהפנית אותי לד"ר דנון פנחס במרכז בת"א. במספר שכתבת לי- נאמר כי המספר הוחלף וי שלפנות ל- 144. ב-144 יש ר קמספר חסוי... אני אשמח אם תוכל לתת לי מספר אחר שלו. או המלצה על פסיכיאטר אחר, לא יקר. כי התאמת תרופה- לא דורשתמומחיות או ותק רב. תודה טל

להגיד שהתאמת תרופה לא דורשת מומחיות זה דבר ממש לא נכון היא דורשת מומחיות רבה שווה להשקיע עכשיו ברופא שיתאים תרופה טובה ישר מאשר לסבול זמן רב ותאמיני לי אני אומר מנסיון

הם החליפו מספר. תנסי להתקשר לטלפון 03-5757247 או 03-5757248.

שלום רב, דוד שלי עבר ניתוח מעקפים בפעם השנייה לפני ימים ספורים והוא במצב רוח לא טוב כמו גם במצב גופני לא מזהיר כלל. הרופאים אומרים שהוא בדיכאון. אינני יודע אם פסיכיאטר אבחן דיכאון אצלו. בכל מקרה, החליטו לתת לו ציפרלקס נגד דיכאון. רציתי לשמוע מה דעתכם על החלטה זו לנוכח 1. העובדה שמצב רוחו בשפל בגלל הניתוח ובגלל מצבו הגופני הירוד כרגע ולא כמחלה כרונית. הוא לא סבל מדיכאון לפני כן. 2. התרופה אמורה להתחיל לפעול את פעולתה רק בעוד שבועיים עד ארבעה שבועות ואנחנו מקווים שעד אז מצבו הגופני ישתפר ומכאן שגם מצב רוחו ישתפר. בתודה מראש

יוסי, ציפרלקס הוא כדור טוב עם מעט תופעות לואי והוא מתחיל "לעבוד" יחסית מהר כ 10 ימים הכדור יכול לשפר את איכות חייו של דודך וע"י כך לשפר את החלמתו מהניתוח . החלמה מלאה.

1. הוא צריך להיות בדיכאון לפחות שבועיים כדי שאפשר יהיה לתת לו את התרופה. כאשר דיכאון נמשך פחות משבועיים לא נותנים תרופה. לא כתבת כמה זמן עבר מאז הניתוח. 2. לציפרלקס אין השפעה על פעילות הלב או לחץ הדם ומהבחינה הזאת אין בעיה מיוחדת. 3. משפיע תוך שבועיים עד חודש אך הטיפול צריך להימשך לפחות 8-9 חודשים, בד"כ יותר. רצוי מעקב של פסיכיאטר לתקופת הטיפול.

ליוסי דיכאון אחרי התקף לב, אחרי ניתוח ואחרי ניתוח מעקפים הוא תופעה ידועה וגם שכיחה. גם אם בעבר לא היו מצבי דיכאון. המצב הנפשי הלא טוב עלול להשפיע גם על המצב הגופני והתברר שאם יש דיכאון שלא מטופל אז הסיבוכים והתמותה מסיבות לבביות גבוהה יותר. בנוסף, כנראה שלציפרלקס יש השפעה כמו לאספירין על טסיות הדם וזו תופעה שעוזרת מהבחינה הגופנית. לכן אני רואה סיבות רבות להתחיל בטיפול ואם מצב הרוח ירוד כבר מספר שבועות אז בודאי שעדיף שעה אחת קודם. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, שתי שאלות לי : 1. האם רסיטל זהה לציפראמיל ? 2. אני נוטלת רסיטל 20 מ"ג מזה כ- שבועיים וחצי (כדור ביום), ועדיין אין הטבה משמעותית בחרדות. כמה זמן עליי לחכות עד שאוכל לעלות במינון ? בתודה מראש !

1) רסיטל=ציפראמיל. זה בדיוק אותו הדבר. 2) בד"כ מחכים 6 שבועות עד שמחליטים אם תרופה מתאימה.

לשואלת תודה לברק, ההשפעה המטיבה של ציפרמיל=רסיטל מתחילה אחרי כשלושה שבועות והולכת ומתעצמת במשך כחודשיים שלושה, כך שבהחלט אפשר לחכות והשפעה הטובה תגיע. כל טוב דר' גיורא הידש

אני כבר שנים סובלת מדיכאון שבדרך כלל מגיע בלילה, האם לאחר לידה צפוי לי דכאון שאחרי לידה ברמות קשות יותר מהרגיל ?

לקרני איני מכיר דיכאון "המגיע בלילה". בדיסטימיה (שהוא סוג קל יותר של דיכאון) לעתים הערבים והלילות קשים יותר מהבקרים. אבל קודם כל חשוב להגיע לאבחון מלא. לדעתי אין קשר בין דיסטימיה ודיכאון אחרי לידה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום! ניסיתי להימנע מההרגל של תלישת השערות ע"י כוח הרצון. אך זה עזר ליום או יומיים. וזהו. השאלה שלי היא : האם יש תרופות נגד טריכולומניה? הן עוזרות לרוב? היכן ניתן לרכוש אותם? תודה. ולילה טוב. יעל.

יעל, קבלי קישור עם הרבה מידע בנושא בגדול טיפול תרופתי יכול לעזור להפחית ואף להעלים אותה בשביל כך את צריכה ללכת לאיבחון אצל פסיכיאטר מומחה רק הוא יכול לרשום לך כדורים. קישור מאתר טריכולומניה: http://www.trichotilomania.info/shelot/shelot_oren.html קישור ישיר לאתר שכולל פורום מאמרים וכו' http://www.trichotilomania.info/

ליעל תודה לדורון וחשוב להגיע לאבחון מסודר לפי ששוקלים אפשרויות טיפוליות. כל טוב דר' גיורא הידש

סבתא שלי בת ה 88 סובלת במהלך העשרים שנים האחרונות ממחשבות רדיפה. בשנים האחרונות זה כולל שמיעת קולות (כולל פירוש מוטעה לקולות האמיתיים שנישמעים), חרדות קשות וקשיים להרדם עקב המחשבות שרוצים להרע לה, הכל מפריע לה: היא רגישה לכל קול וזה בעיה כי אנחנו משפחה מורחבת הכוללת ילדים וטף וזה מייצר הרבה רעש (רגישות יתר), היא בטוחה שהיא חולה, הכל כואב לה (כך ארבעים חמישים שנה שהיא מתלוננת אבל בריאה לחלוטין) וזה חלק מהאישיות שלה להתבכיין שהיא חולה ושכואב לה (כניראה למשוך צומת לב). יש לה אישיות כזו של טמאה מעונה. היא בטוחה שכולם שונאים אותה ושאין לה מקום בעולם הזה. היא שואפת למות, דיכאונית תמידית.בחודשיים האחרונים התלקחה לה המחלה בצורה חריפה וזה כלל היסטריה שלה עקב תחושה שמחשמלים אותה, מזעזעים אותה, חופרים תחתיה וכל מיני תחושות גופניות, כולל כאבים לא ממוקדים.. עד ההתלקחות הזו רק שמעה קולות ועכשיו זה כלל גם תחושות. בקושי רב הצלחנו רק עכשיו (עם ריספרדל 2 מ"ג.. ראה זה פלא) לייצב אותה. היא ממש הוציאה לכולנו את הקישקע. הבעיה היא שהיא עדיין חסרת מנוחה. יש שעות שהיא פשוט יוצאת מדעתה. היא מחליפה מקומות כל רגע, ממש מכיסא לכיסא. הניידות שלה מאוד קשה וכולנו עוזרים לה לנוע ממקום למקום. ניראה לה שהיא צריכה שירותים כל חמש דקות (היא עם חיתולים) היא לא מסוגלת לעשות כלום בעצמה. היא מאוד סיעודית. בקושי הולכת בתוך הבית לשירותים. זה מיטרד נוראי. מצד שני להוציא אותה מכאן אין לנו לב. זה לא אנחנו. איך מייצבים את החוסר מנוחה שלה ? היא אומרת שהיא מרגישה שהיא עומדת להתפוצץ, להתפקע, מרוב חוסר אונים. ממש אובססיה כזו. אגב, ניסינו את כל התרופות מהדור החדש: זיפרקסה, גאודון, סרוקוואל וגם את הריספרדל אנחנו מנסים כבר בפעם השלישית (בעבר זה עבד והפסיק לעבוד) הפעם שוב עובד מי יודע עד מתי. האם יתכן התרופות מפסיקות לעבוד או הגוף מסתגל (כמו בנזודיאזפינים למשל ?) ניסינו לשלב כל אלה גם עם טגרטול אבל זה לא עוזר וסתם מרדים אותה. את הריספרדל אני נותן לה פעמיים ביום (1 מ"ג כל פעם. בבוקר ובלילה) בלילה קשה לה להרדם. איזה שילוב ניתן לעשות כדי להקל על חוסר המנוחה ? אני מתנגד נחרץ לבנזודיאזפינים ודומיו, כאלה שפועלים לטווח קצר ואחר כך עושים את ההיפך. רידפרדל לא פועל גם על חוסר המנוחה/חוסר האונים ? תודה על תשובתך הרחובותי

מדובר בתופעת לוואי מוכרת של תכשירים אנטיפסיכוטיים, כולל ריספרדל. יש לכך טיפול יעיל במגוון תכשירים. מלבד בנזודיאזפינים (אסיוול, לוריוון) גם תכשירים אנטיכולינרגיים (ארטן, דקינט).

לרחובותי בגילה של סבתך בהחלט הייתי משתמש בבנזודיאזפינים אם הם לא מטשטשים מדי, הנושא של התמכרות הרבה פחות חשוב בגילה ובמצבה. לכן כדאי להשתמש בבנזו. המינון של הרספרידל הוא די נמוך ולכן יתכן שמצבה הוא פחות טוב ולכן גם מינונים נמוכים אינם עוזרים מספיק. יתכן שמדובר באקטזיה כפי שדור חשב, אבל כאן תרופות אנטיכולינרגיות לא עוזרות. אם האבחנה היא אקטזיה אז חייבים להוסיף בנזו. ולצערי לשקול שוב את החלפת התרופה. כמובן שישנה אפשרות לעבור לדור הישן כמו הלידול או איטומין, בהתייעצות עם הרופא המכיר אותה. כל טוב דר' גיורא הידש

היי ד"ר הידש, קודם כל תודה רבה רבה על עזרתך. מאוד עזרת לי אבל עדיין קיים קצת בלבול. אם כך אז לפי דעתך ומניסיונך פבוקסיל, סרוקסט, וציפרלקס עדיפות על שאר הSSRIלמשל על רסיטל לOCD כיוון שבעלות אפקט יותר מרגיע? 2.מה עם לוסטראל בקטע הזה?(היא יקרה מאוד, יש לה יתרון משמעותי על שאר הSSRI?) 3.לפי מחקרים שהשוו בין אנפרניל לSSRI אומרים שהSSRI בעלות אותה יעילות אבל עם סבילות טובה יותר. עדיין הרבה רופאים אומרים שאפרניל הכי טובה לOCD. האם אתה מסכים? בכל מקרה איך זה מסתדר עם המחקרים(אם זה נכון אז אולי עדיף לי להתחיל עם אנפרניל למרות תופעות הלוואי כי אני צעיר -בן 18)? 4.הדבר שמדאיג אותי לגבי פבוקסיל זה ההתנגשות עם קפאין וכך שעישון סיגריות מוריד את רמת התרופה בדם. קראתי מס' מחקרים באינטרנט:http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=PubMed&list_uids=8807660&dopt=Citation עם כל התרופות יש הגבלה של אלכוהול אבל קפאין(שיש גם בקולה ושוקולד) וניקוטין זה כבר ממש מגביל... אשמח לתשובות

לארז אין הבדל בין ציפרלקס ורסיטל מבחינתך, כך שבשתיהן יש את אותה המולקולה הפעילה. איני חושב שיש הצדקה ללוסטרל ושיש לה עדיפות בולטת על שאר התרופות. האנפרניל אכן יעילה יותר אבל דווקא בגלל גילך הצעיר לא הייתי פונה אליה כאל תרופה ראשונה, בהחלט כדאי לנסות תרופה מהדור החדש ואפילו שתיים לפני שמגיעים לאנפרניל. איני מכיר את המאמרים הקשורים לעישון (בכל אופן כדאי להפסיק לעשן), אבל שוב, אם הדברים נכתבו על פבוקסיל הם כנראה נכונים לגבי שאר התרופות בקבוצה. כל טוב דר' גיורא הידש

הי פורום... אז זהו, עכשיו זה רשמי, אני מעט יותר משנה בלי אישפוז. עוד שבוע יש לי וועדה בביטוח לאומי אצל עובדת סוציאלית, ואני לא יודע מה להגיד לה. אם זה היה תלוי בי הייתי מוותר על זה מלכתחילה, אבל לאבא שלי חשובה כל אגורה, אז הגשתי את מה שהם בקשו ואני ניגש. אולי נקבל את הקצבה החלקית שלי לעוד חצי שנה. הרופא שלי כתב סכיזו-אפקטיבי. שאלתי אותו אם הוא החמיר את האבחנה לשם הביטוח הלאומי. הוא אמר שלא, ושאל אם אני מסוגל לעשות עכשיו תואר שני. כאילו שזה מה שמבדיל בין הסכיזופרני למאני דיפרסיווי. אמרתי לו שמבחינה קוגניטיבית אני מסוגל, אבל לא בטוח שמבחינת המוטיבציה. הוא חייך ואמר לי שכמו שאני מופיע אצלו, אין סיכוי שאני אקבל את הקצבה. בכל מקרה, הוא גרם לי לחשוב אולי בכל זאת להמשיך את התואר השני שהפסקתי בשנה שעברה, בעקבות כל האישפוזים שלי, קיבלתי את הטפסים בדואר ואני מתלבט אם לשלוח אותם. אני יודע שאני מסוגל, אבל לא כל-כך בטוח שאני רוצה. חשבתי לנסות לחזור בלי לחץ, לקחת שניים שלושה קורסים בסמסטר. משהו חלקי, בלי להוריד אפילו מהיקף המשרה שלי. הוא כתב: "מאז שחלה הוא חסר מטרה, מתקשה לגבש כיוון בחיי חברה, קריירה". בסדר. אני מסכים, ובכל זאת אני מחזיק במקום עבודה רגיל בשוק החופשי כבר יותר משנה וחצי, היו לי בשנה האחרונה ארבע מערכות יחסים רומנטיות. יש לי מעט חברים חדשים אפילו. לא הייתי במצב הזה לפני שנה. אני דווקא נוטה ללכת דווקא עם האבחנה המחמירה. לא כל-כך על סמך האישפוז של לפני שנה, שבו דווקא הייתי מאני בצורה כמעט קלאסית, מלבד הביזבוז כספים. אלא בגלל ההתקף הפסיכוטי הראשון שלי, שהיה קשה מאוד, אם כי קצר. לא נראה לי שהוא היה רק מאניה. ולתמי....אני מרגיש עכשיו רחוק מרוחניות. הוא קשורה אצלי יותר מדי למקומות רעים שהייתי בהם. ההגעה שלי ל"הארה" דוכאה בצורה מאוד אכזרית. את המסר שהיה לי אז אנשים לא רוצים לשמוע, ואני לא ממש גאון, ולא ממש מטורף, סתם חולה נפש...או אולי אפילו זה לא, סתם בן אדם... בברכה מיכאל

מיכאל יקר קודם כל, אני לא חושבת שאתה סכיזו-אפקטיבי. זאת נראית לי הגזמה פראית. ולגבי תואר שני- תנסה, מה יש לך להפסיד, מכסימום לא יתאים- תעזוב. רוחניות ומחלות נפשיות... נושא מרתק, מיכאל. אני לא כל כך מבינה ויודעת, ולכן אני רוצה ללמוד יותר על חוויות רוחניות, על אנרגיות ועל דרכים לקירקוע. כי לדעתי זה מה שחסר לנו במצבים המאנים- פסיכוטיים האלה. קירקוע. יש לנו את היכולות האנרגטיות, אבל יש לנו בעיה של איזון. וזה אולי הופך את ה"התגלות" - למחלה. איך נגדיר את המחלה? האם בתרבויות שאמניות גם היינו נחשבים חולי נפש או אולי קוסמים ומכשפות? התקף פסיכוטי חמור לא הופך אותך לסכיזו- אפקיבי. מרגיזה אותי האבחנה הזאת שלך. מרגיז אותי העולם הDSMי הזה. הוא לא עוזר. אפשר שעות להתווכח על הקופסאות האבחנתיות האלה, למי בדיוק זה יעזור, ומה זה בדיוק נותן? עוד כסף בביטוח לאומי? מי צריך את הכסף הזה, לעזעזל, אם זה פוגע לאדם בתפיסה שלו את עצמו כאדם בריא, יצירתי, מסוגל לחיים? המשברים שלך קרובים עדיין מדי כדי להבין אותם במונחים רוחניים. אבל גם זה שם, מיכאל. משוכנעת שזה שם, רק שעולם הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה לא מבין ברוחניות. רוב עולם הפסיכולוגיה, אני מתכוונת. אני רוצה ללכת לשם. אני רוצה להביא כלים לעזור לאנשים שלכודים בשטח ההפקר להבין מה קורה להם, ואיך הם יכולים להיות מחוברים לעוצמות שבהם ובעולם יחד עם איזון. איך אפשר להפסיק לפחד מלהשתגע. איך אפשר לחזור לשקט, שמבוסס לא רק על תרופות אלא על כלים נוספים. של הבנה. של ידע. של עוצמה במקום של הכנסה לקופסאות קופסאות של אבחנות פסיכיאטריות חשוכות מרפא. תמשיך לכתוב, מיכאל, תמיד מרתק לקרוא אותך. שבוע טוב, תמי.

הי מיכאל ותמי, מותר להכנס?.. אני מסכימה עם תמי שהקופסא אינה תורמת בדבר, לעיתים גורעת. מיכאל, אל תטמיע את המושגים החותכים של העולם הטיפולי. תמשיך להכיר את הדברים דרך התבניות האישיות שלך. אתה יודע וחש טוב מכולם היכן אתה. חשוב לי לומר לך זאת מפני שגם לי היתה/יש קופסא משלי. היא חוללה בי שמות ויצרה הרבה "גרורות" נפשיות. אולי יום אחד אספר לכם עליה, אם כי היא לא שייכת ל"בית" הזה (זו לא הפרעה פסיכיאטרית, אבל אני קצת הסתבכתי - במשך שנים רבות - עם כל ההשתמעויות הפסיכולוגיות שלה). לילה טוב, הדסה

לד"ר שלום אבקש לדעת מהו המינון המקובל בחו"ל לזייבן נגד דיכאון?ומהו המינון המקובל לאדרונקס?

אדרונקס- 8 מ"ג (ניתן להגיע עד 12 מ"ג ליום) זייבאן- 300 מ"ג (ניתן להגיע עד 450 מ"ג ליום) נ.ב.ב. הכוונה כמובן לכ"א בנפרד ולא לשניהם ביחד.

לבנצי תודה לדור ואני מצטרף לדבריו כל טוב דר' גיורא הידש

סימתי לפני שבוע ליטול רסיטל 40 מ"ג במשך שנה יום אחרי נטילת הכדור האחרון, התחלתי לחוש סחרחורות וחולשה. ניגשתי לרופא כללי ולפסיכיאטר ונאמר לי שזה כנראה לא קשור לרסיטל. יש לציין שלאחר שלושה ימים התחלתי לחוש בחילות וכאבי בטן שמלוות בשילשולים ועציריות. שאלתי היא: האם בדרך כלל לאחר הפסקת לנטילת רסיטל יכולות להיות תופעות מסוג זה? ואם כן, מה עליי לעשות? אודה לתשובתך

בהחלט אם הפסקת את הכדור בפעם אחת יתכנו תופעות לואי , רצוי לרדת בהדרגה מהכדור כמה ששיותר לאט ככה יהיו פחות תופעות לואי, כדאי לחזור לקחת 30 מ"ג לכמה ימים ואח"כ 20 מ"ג לשבוע שבועיים ואח"כ 10 מ"ג לשבוע שבועיים ואח"כ רבע כדור וכו' ואז להפסיק ובמידה ויש תופעות לואי לקחת רבע כדור כל כמה ימים ואז להפסיק. כך תמנע מתופעות הלואי .אין מה למהר ולסיים עם הכדור בפעם אחת .

לעזרא תודה לדורון ואכן הייתי מנסה להוסיף קצת רסיטל כדי שההפסקה תהיה הדרגתית ואז התופעות שתיארת צפויות להפסק. כל טוב דר' גיורא הידש

1. לקחתי לאחרונה פעמים ניזונן בהפרש של שבוע ,רבע כדור של 25מג" בלילה (לקחתי מחבר ,בגלל קושי לישון ,מחשבות טורדניות ואי שקט).בשתי הפעמים התעוררתי כשאני זוכרת הרבה חלומות וביום שלמחרת היו לי כאבי גרון ,הגברה של הדיכאון .האם תופעות אלו קשורות ללקיחת התרופה? 2.לפני חצי שנה הפסקתי לקחת תרופה נגד דיכאוןשעזרה לי (אחרי כמה נסיונות כושלים עם תרופות שונות) כיום אני סובלת מאוד מדיכאון . שמעתי שכשחוזרים לקחת תרופה שבעבר עזרה ,הסיכויים שהיא תעזור שוב לא גדולים . האם אתה יודע אם נעשו מחקרים בנושא? אני פשוט לא יודעת אם לחזור לקחת אותה(יקרה ) או לנסות תרופה אחרת ואם תרופות שפעם לא עזרו לי כיום כן אולי יעזרו. במקביל אני בטיפול פסיכולוגי ,אבל זה לא מספיק. מקווה שלא הגזמתי עם השאלות. תודה .

לרינת פעם היו כדורים של נוזינן 2 מג' לשינה, אבל כבר מזמן אין אותם בשוק. נטלת כמות קטנה מאוד של נוזינן אבל יתכן שהוא גרם לך ליובש בפה ולכן כאבי הגרון. שאר התופעות איני חושב שקשורות לנוזנינן למרות שהוא עלול גם לעייף ולהרגיע במידה רבה. בכלל, איני ממליץ לקחת תרופות ללא הוראת רופא ועדיף שכך תנהגי. לשאלתך השניה אין מחקרים אבל זו ההתרשמות של רופאים רבים. אבל אצל אדם שהיה קשה לו להתאים את התרופה עדיף בכל זאת לנסות את התרופה שעזרה בעבר. בכל זאת יתכן שהיא תעזור לו גם הפעם. להרגשתי את הפסקת את הטיפול שעזר לך מוקדם מדי ללא התייעצות עם רופא, האם אני צודק? כל טוב דר' גיורא הידש

תודה על התשובה . אני הפסקתי את הטיפול בגלל סיבה מסוימת וכן עם התייעצות הרופא ,למרות שהוא לא ממש "אהב" את זה רינת

עדיין לא הבנתי אם מינון של פרוזק 20 מ"ג שווה למינון של 10 מ"ג ציפרלקס או 20 מ"ג ציפרלקס. (מאחר וניתן לרכוש כדורים במינון של 10 או 20 מ"ג). תודה.

ליעל 20 מג' פרוזק שווה ל-10 מג' ציפרלקס מבחינת ההשפעה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב שאלתי היא בהיותי ילדה בת 5 היו לי הזיות שחוזרות על עצמן מדיי לילה במשך חצי שנה בצורת סרט שנמשך כמה דקות אותו הסרט כל יום . באותם רגעים סבלתי מפירכוסים ובכי ובהלה היסטריים. בנוסף לא ראיתי בכלל את אימי שהייתה מרימה אותי על ידייה ומנסה להרגיע אותי. טופלתי באטרקס בהוראת רופא עצבים. בגיל תשע חזר לי לתקופה קצרה יותר של שבועיים בערך כל יום בלילה שוב ראיתי דברים שונים מאש אבל שוב שחוזרים על עצמם.זה הפסיק בלי טיפול. וכיום אם אני לא יושנת טוב מספיק 2 לילות אני רואה דמות של אדם או חיה אבל רק לשנייה למזלי . מה זה נקרא? אני מאוד רוצה לדעת את השם של התופעה הזאת. והאם זה קורא גם לאנשים בריאים שלא יושנים? דרך אגב אני סובלת מOCD ואני מטופלת בפבוקסיל. בכבוד רב ובתודה מראש .סיוון.

לסיוון לא בדיוק הבנתי את התופעה שאת כותבת עליה, אבל הדבר החשוב ביותר הוא לחזור לנאורולוג ולשלול בעיה של פרכוסים. פבוקסיל עלולה לעורר פרכוסים ובמיוחד למי שרגיש לכך כפי שקרה לך. לכן הדבר הראשון הוא הנאורולוג. כל טוב דר' גיורא הידש

טלטלה באה אל חיי כסופה שוצפת, קוצפת גוזרת את נפשי לפיסות פיסות ונדמה שאף פעם דברים לא יחזרו לקדמותם. אבל אז השתרר השקט וסדר חדש הופיע. גזרי נפשי מצאו להם מקום חדש. והיא נשארה, כאבן שאין לה הופכין, פיסת הכאב, הטראומה, בודדה, זרה לנפשי, שהקיאה אותי מקירבה. מה אעשה בה? האם אוציאה מתוכי, אדביק אותה לגזריהם של אחרים, ואשליכה רחוק מחיי? האם אשרוף אותה, אקרע אותה לגזרים אשאיר אותה בארץ אחרת? לרגע חשבתי שכך אעשה. אבל שאר פיסות נפשי התקוממו. אין הן שלמות בלעדיה, בלי פיסת הכאב שלי. אין דבר שלם יותר מלב שבור ואין דבר מחובר יותר מנפש קרועה שחוברה לה שוב, יחדיו. טלטלה באה אל חיי ובעקבותיה נראה שהכל השתנה אבל את פיסת הכאב שלי לא זרקתי, שרפתי או השלכתי ממני. את פיסת הכאב שלי החזרתי בחזרה למקומה, בעדינות, ברוך, באהבה. שבת שלום, תמי.

תמי יקרה, "אין דבר שלם יותר מלב שבור ואין דבר מחובר יותר מנפש קרועה" כמה יפה. כמה קשה. כמה נכון. וכשאנחנו משוטטים בתוך כד החרס החדש הזה, שהדבקנו את חלקיו בעדינות מירבית - מעשה ארכיאולוג - אנו נתקלים מפעם לפעם במקום הכואב של הקרע. ואנחנו מציירים על גבי הכד ציורים יפים - עצים, פרחים, בית, משפחה, מקצוע, הצלחה, חלומות - אך המכחול שוקע לעיתים במקומות הסדוקים. נזכרתי בעקבות השיר הזה בפסיכיאטרית שלך שהציעה לשרוף את שכתבת במהלך הפסיכוזה. את העדפת את הרוך, האהבה, ואת השלמות הקרועה. מה שלומך, תמי? [שאלתי אותך פעם את השאלה הפשוטה הזו?]. למה חזרת לשם עכשיו? את מזכירה (למטה) גמילה מהתרופות, מהעומס, ותשישות. המעבר מפאזה לפאזה מזמן לא אחת הליכה על הסדקים (השבריריים מטבעם) - "רק על הקוים, רק על הקוים". גם זה יעבור... את צודקת. תזכירי לעצמך את כל ההישגים (הכבירים) שמנית במכתבך למטה; ואם לא את ההישגים עצמם, אז את עצם נוכחותה של התנועה (היא מביאה עמה משב רוח קל?) בחייך. אני יודעת שאת עושה זאת ממילא... מותר לאחל "בהצלחה" עם ההריון ועם כל מה שנלווה לכך? הדסה

למה חזרתי? כי אכן, לסיים את ההתמחות זה לסיים גם את התהליך המקביל של ההחלמה. וחוץ מעבודת ההתמחות יש לי את העבודה המקבילה, שגם היא הגיעה לאיזה התגבשות של סיום. וסיום, מתחיל משהו חדש, ומתברך בישן. והסדקים, או הקרעים, הם באמת אותם חלקים שיוצרים אותנו כמי שאנחנו. אני בסדר. בבניה. בשינוי. בהתאזנות. גם עייפה, אבל לא בכיוון של העדר כוחות אלא של שינוי כיוון. התארגנות. קצת בקודים דיברתי. ומה שלומך את, הדסה? לילה טוב, תמי.

לא בטוחה שזה המקום שנכון. אבל הייתי רוצה לדעת איפה אפשר לקרוא על דיספוריה ומה אתם יכולים לספר לי כך כאן. מאוד חשוב לי להבין את התופעה, הגורמים לה והמאפיינים שלה. תודה רבה וחג שמח!

לאביב בטח שישנם מקומות רבים ברשת, תנסי כהתחלה את האתר של "זרות". בכל אופן דיספוריה היא דיכאון בעוצמה חלשה יותר ולכן נמשכת גם יותר זמן. בעבר דיספוריה נקראה דיכאון נאורוטי, בהבדל מהדיכאון האנדוגני (השחור) שהוא שחור יותר וגם חריף יותר במהלך. הטיפול בדיספוריה הוא קודם כל בשיחות. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רציתי להוציא קצת את מה שיושב על ליבי. אני בחורה בת 24, סטודנטית. מתייסרת כבר חודשים על גבי חודשים. עשיתי מהפך בחיי בחודשים ספורים- עזבתי עבודה יציבה, את בן הזוג, את הקן החמים שבנינו. כעת הורי גם הם נפרדים. אני מרגישה שהעולם נשמט מתחת לרגלי ואין לי שליטה על זה. אין לי שליטה על כלום. אני אוהבת את החיים, משתדלת לחיות את הכאן והעכשיו, אבל זה....כל זה פשוט גדול עליי. לצערי שעה בשבוע עם הפסיכולוג איננה יכולה להכיל את כל מה שיש לומר ולדבר עליו. ובנתיים אני חשה בודדה כמו שמעולם לא הייתי, אני קמה בלילות שטופת פחדים וזיעה קרה. אני לבד במערכה הזו מול הפחדים הכי גדולים שלי, ואין מי שיחבק או שיבטיח לי שהכל יהיה בסדר- שאני לא אשתגע מכל זה! שזה רק תקופה קשה וזה יעבור......אני מפחדת להשתגע מרוב כאב

אחת יקרה, אין לי הרבה מה להגיד לך ,פרט לזה שאני ממש מבינה אותך ומקווה בישבילך שהשינוים הם רק לטובה ותזכירי לעצמך שזה רק מצב זמני.

האם חוסר היציבות שתיארת הוא רק לאחרונה או שזה דפוס קבוע? האם בד"כ את בחורה אמפולסיבית? הדברים נעשו עקב חוסר שליטה שלך? טיפול קוגנטיבי-התנהגותי (CBT) יכול לעזור בנושא של אמפולסיביות ושליטה עצמית ולהקנות לך כלים להתמודדות יותר טובה להמשך.

אחת יקרה קודם כל, את לא לבד, יש לך אותנו. ואנחנו כאן, בפורום, כל אחד מאיתנו, מאחורי השם הבדוי והשאלות על התרופות, מכירים מצבים כמו שלך. יודעים כמה קשה להיות שם, לבד. אז את לא לבד. וכן, זה יעבור. ובינתיים, חיבוק. תמי.

אני נוטלת ציפרלקס ורספרדל כחודשיים וחצי ושמנתי בתקופה זו 8 ק"ג, למרות תזונה מאוזנת ופעילות גופנית. אני מפחדת מהתדרדרות נוספת ורוצה להרזות אך לא מצליחה. מה עושים?

ניתן להחליף את הריספרדל (שהוא ככל הנראה האשם העיקרי) בתרופה אחרת שאיננה גורמת לעליה במשקל. לא ציינת מדוע ניתנה לך תרופה זאת ובאיזה מינון.

למור תודה לדור, אבל הדבר העיקרי הוא באמת לעשות את הדברים הרגילים של שמירה על המשקל, דיאטה, פעילות גופנית וכך הלאה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אני נוטלת רסיטל מזה שנתיים. כמה זמן אפשר לקחת? אני לא מעונינת להפסיק

לשילה לא נמצאה עדות שרסיטל גורמת לנזקים לגוף או לנפש, כך שבאופן עקרוני אין הגבלה לגבי משך הנטילה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אחרי שפרוזק לא הניב תוצאות , לאן כדאי לעבור ? הבנתי שלאפקסור מנגנון דומה לפרוזק. לעומת טרזודיל , שיש לו מנגנון פעולה שונה. מה עדיף ? תודה רבה

לברק- טרזודון (טרזודיל) היא תרופה מאד מאד מרדימה כאשר נותנים אותה במינון טיפולי נוגד דיכאון (300 מ"ג ומעלה) ולכן בד"כ זה לא ריאלי לטפל בדיכאון ע"י טרזודון. הטרזודון לא גורם לתופעות לוואי שקשורות לתפקוד מיני ולעיתים זה יכול להיות השיקול. אפקסור XR נמצאה יעילה גם אצל אנשים שלא הגיבו ל-SSRI ולכן אפקסור בהחלט אפשרות טובה אחרי כישלון עם פרוזק. התחלת ההשפעה של אפקסור תלויה במינון. יש דיווחים שאם מתחילים עם 225 מ"ג ליום כבר אחרי 4 ימים יש השפעה...אבל יהיו גם יותר תופעות לוואי.

לברק אנחנו לא נגד אנחנו בעד...., בכל אופן כיום מקובל לעבור לאפקסור שלה בכל זאת מנגנון פעולה שונה. תודה לדור שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום, על פי המחקרים נמצא שכל התרופות שמעלות סרוטונין יעילות במידה שווה לטיפול בOCD. אם כך 1.מדוע יש כאלו האומרים שתרופות כאלו או אחרות יותר חזקות מהשניות? למשל סרוקסט מרסיטל? או אנפרניל יותר מכל השאר? 2.האם משום כך לא עדיף לתת את התרופה עם הכי פחות תופעות לוואי(גם כלליות וגם מיניות)-רסיטל? אני קיבלתי פבוקסיל, שאלתי את הרופאה על רסיטל אך היא הייתה נחושה להביא לי פבוקסיל...

לאלי אני חושב שכבר עניתי לך שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום רציתי לדעת האם מותר לקחת נרדיל יחד עם אומגה 3 להגברת האפקטיביות

השילוב מותר (אין התווית נגד).

לאמיר איני יודע וכמעט בטוח שאין מחקר אשר בדק נקודה זו. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום, למה משמשת תרופה זו בתחום הפסיכיאטריה?

פריזמה=פרוזק. משמש לדיכאון. מעלה סרוטונין במרחב הסינפטי. מעורר ולכן לא משמש לחרדה (כי לא מרגיע). מדכא תיאבון. תופעות לוואי הכי קשות הן תופעות מיניות.

אנו מתכתבים כאן כבר מספר פעמים וזה מרתק ,אותי בכל אופן. כוונתי היא שלאט לאט תשובתיך מביאות אותי למסקנה שאולי תחום הפסיכיטריה שונה במהותו מכל תחומי הרפואה ,ולמה כוונתי. הרגשתו ותלונותיו של החולה הוא האידיקטור היחיד שיש לרופא על מנת לתת לו תרופה להבדיל מתחומי רפואה אחרים שבהן ניתן לבדוק ע"י בדיקות מעבדה אם חל שיפור במצב החולה או לא ,בתחום זה הכל מבוסס על התרשמות. בהנחה שהחולה יציב במצבו הנפשי הוא ידווח דיווח אמיתי ונכון לרופא במצב הפחות אידיאלי הוא ידווח את מה שהרגיש נכון לאותו רגע או את מה שהוא חושב שהוא מרגיש כלומר אם הוא למשל שונא תרופות יש סיכוי שיאמר שהכל כבר בסדר... מכאן מסקנתי היא שהחולה הוא דיי הרופא של עצמו והרופא הוא קצת כלי לידיו. התרופות הן נסיון למדוד את הנעל הנכונה (לקחתי את הדוגמא שלך)שלעיתים שהנעל כל כך יפה אבל קצת לוחצת ממשיכים ללכת איתה כי אחרי הכל היא נעל ונותנת כיסוי לרגל ומאפשרת הליכה.ומה עוד כשהרופא אומר תנסה ללכת איתה אולי עם הזמן היא תתרכך ותתאים לך ..אולי זה קצת פילוסופי אבל זה בערך מה שאני מרגישה שעצם לקיחת התרופות עוזרת לאנשים מסוימים להרגיש מטופלים ולחלק היא מגבירה את החרדה מעצם לקיחתה אבל מאחר שהכל ספקולטיבי ולא ניתן לבדיקה כמותית כימית אולי בודדים באמת יוצאים מהחרדה בזכות התרופה עצמה. יתכן שכל הנאום שלי כאן הוא שנוי במחלוקת אבל הוא התחיל להתגבש אחרי שנים של הסתכלות מהצד על מטופלים ומטפליהם ועל עצם היותי מטופלת. ובאופן אישי אני מצטערת על כל יום שבו הכנסתי כדור לפה כי זה גרם לי אחר כך לראקציה יותר חזקה בהרגשה ..ולפי דיווחים של משתתפים אחרים כאן יותר קשה לצאת מהתרופות מאשר להכנס אליהן וזה מעגל סגור. תודה

גם הומאופתיה פועלת בצורה זו, אבל היא באמת מרפאה, ולא רק מביאה ל"איזון" למספר שעות כמו הפסיכיאטריה.

לנוי תודה על מכתבך ובהחלט יש מקום לדעות כמו שלך. שבוע טוב דר' גיורא הידש

האם כמו הפרוזק, גם לציפרלקס ישנה תופעת לוואי הקשורות לתפקוד המיני?

ציפרלקס פחות פוגע במין לעומת הפרוזק. לאחרונה נכנסה תרופה בשם סימבלטה שפוגעת במין פחות מציפרלקס.

שלום לד"ר הידש או דור, מה לגבי לוסטרל ותפקוד מיני?? תודה