פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
02/06/2006 | 09:04 | מאת: לילך

חג שמח לד"ר הידש ומשתתפי הפורום, לפני 4 שנים עברתי ניתוח ראש דחוף עקב דימום מוחי פתאומי, סתם כך ביום בהיר אחד. אחרי שלושה חודשים בבית החולים השתחררתי, ומאז בעצם נהייתי חרדתית ופחדנית (להבחנתי האישית בלבד). יש לי גוש ענקי בבטן שמחליש אותי לחלוטין. בגדול, אחרי 3 שנים של שיקום וישיבה בבית, התחלתי שוב לעבוד, ואף נישאתי בשנה האחרונה, כמובן לא לההוא שפרש כנפיים כשעוד הייתי בבית החולים. אבל התחושות האלה בבטן לא נעלמות ואף מעצימות כמעט על כל דבר, ומלוות במחשבות מטרידות. אני מותשת מזה לגמרי, ולא ממש מבינה מה זה שהרי זה לא היה קיים אצלי לפני. אשמח לחוות דעתכם.

03/06/2006 | 19:50 | מאת:

ללילך לא הבנתי האם יש גוש ממשי או שאת מרגישה שיש גוש בבטן? בכל אופן חשוב לבצע את כל הבדיקות הנדרשות אצל רופא המשפחה ורק אחר כך להגיע לפסיכולוג או פסיכיאטר לאבחנה של חרדה. אחרי מה שעברת זה לא יהיה מפתיע אם ישנה חרדה בפני מחלות אבל קודם כל צריך לסיים את הבדיקות הגופניות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

02/06/2006 | 07:28 | מאת: the lost girl

שלום רב דר' ולכל חברי הפורום... 27.5 ועדיין לא חוויתי אהבה, 27.5 ומרגישה איך החיים נגמרים לי בין הידיים, 27.5 ורוצה לעצום את העיניים ולא לקום, 27.5 ואפאטית לגמרי בכל תחומי החיים... ככה בדיוק אני מרגישה 24 שעות ביממה...אני לא יכולה לישון, אני כל הזמן אוכלת ומצטערת על כך, אני לא רוצה לצאת עם חברות שלא יראו אותי, כי אני נראית כל כך מגעיל... אבל לעבודה אני יוצאת כי אני חייבת לממן את הלימודים שלי (תואר ראשון בפסיכולוגיה!!!). מה עלי לעשות? איך אני ארגיש טוב יותר? איך??? למה אני לא מסוגלת להינות כמו החברים והחברות שלי? מה עשיתי שמגיע לי לחיות בתוך ההרגשה הרייקנית הזו? מחכה למילים מנחמות (עד כמה שאפשר לנחם במצב סופני) the lost girl

02/06/2006 | 16:09 | מאת: הדסה

אבודה לגמרי יקרה, כל כך קשה ללא אהבה, אני יודעת - כך גם אני... כל אדם זקוק (וראוי) למקורות תמיכה ולליווי רציף בחייו. מחסור באהבה ובקשרים חברתיים (מהם את נמנעת לאחרונה) אכן משרה תחושת ריקנות (אין נורא ממנה..) - את ניזונה באופן בלעדי מעולמך הפנימי, ממחזרת את אותן מחשבות, תחושות, ולא מקיימת קשרי חילופין עם החוץ. לעיתים ה"חוץ" יכול לספק ניצוץ חדש, בלתי צפוי, לשינוי הפריזמה דרכה אנו מתבוננים בדברים, ויחד אתה- לשינוי דפוסי העשיה וההתמודדות. כשהייתי אני בדכאון (ואולי אני עדיין בדכאון מה) "מחזרתי" את כל ארון הספרים שלי - עיינתי שוב במרבית הספרים יקרי הערך שקראתי בחיי, לרבות ספרות ילדים ונוער. כמה סימבולי... שהן באותה תקופה "דחסתי" את כל מהלך חיי לבחינה מחודשת, שלילית לצערי, שהפיקה ממני צער ובכי כמעט בלתי גמיר. אני שואלת את עצמי, באמת שואלת - זו לא אמירה של פסיכולוגים - אם לנסיגה הזאת פנימה, שדומה בעיני כמו התכווצות לתנוחת עובר, אין תפקיד בחיינו. מהו התפקיד? - עוד לא ברי לי: אולי מנוחה, אולי התנקות (בין השאר מכל דפוסי ההתנהגות וההגנה שנקטתי עד אז), אולי סימון נקודת "איפוס" שחוצה את החיים ללפני ואחרי, שמאפשרת התחלה כמו מחדש (בתקוה שב"אחרי" איטיב עם עצמי יותר, אלמד, אגדל, אקבל). את אמנם אפאטית, אך מזכירה כי החיים אוזלים תחת ידיך [וכן, מסמנת שלושה סימני קריאה לאחר לימודי הפסיכולוגיה (הנחשקים?)]. האין בכך רמיזה לגבי היבט של מרמור ושל שאיפה לשינוי? - מרמור שעשוי לשמש צוהר למאבק באדישות הכוללת? את יכולה להיאבק, יש על מה! את רוצה, ובצדק, חיים בעלי גוון חיוני ולא השרדות לשמה. את לא במצב סופני. את בדכאון. תמימי הזכירה כאן פעם שהמטפלת שלה אמרה: "זה לא את, זה הדכאון". יש בכך נחמת מה: את אכן שרויה בהווייה מסוג אחר שניתן להגדירה כ"מחלה", את אכן נטולת כושר ומוטיבציה ולא יכולה ליותר מזה, הדברים אכן קשים מנשוא וכמו נעדרי מוצא. אך זו לא גזירת גורל... גם אדם שצבר "מינוסים" רבים במהלך חייו יכול לשוב ו"להתעשר". את יכולה, אבודה יקרה, לטפל בעצמך - באמצעות תרופות (לא מחייב, זו בחירתך) שעשויות לשמש כ"קביים" ולהקל את צעדיך, ובאמצעות שיחות (ההגדרה הזו של ד"ר הידש אהובה עלי במיוחד, היא נוטלת מן הטיפול הפסיכולוגי את כל התוויות המגכחות שנוטים לייחס לו). ניתן לגשת לשיחות גם בחינם, אגב (אנשים אחרים כאן יוכלו להסביר כיצד בדיוק). המכתב הזה התארך לבלי די. אולי במכתב הבא אסביר מדוע אני נוטה לראות בטיפול הפסיכולוגי גורם הכרחי (ובתרופות לא), בעיקר לאור מה שאת מתארת בפנייתך. שולחת לך עידוד וכח, הדסה

02/06/2006 | 17:19 | מאת: תמימי

אבודה יקרה לפעמים ככה אנחנו מרגישים, שהדרך אבדה לנו... זה נראה ומרגיש כל כך אמיתי. אבל מי אמר שתחושת האבדון אינה חלק מהדרך? במיוחד זה נראה לי נכון כי את לומדת פסיכולוגיה. כי את במסלול הכשרה של לטפל באנשים אחרים שיגיעו אליך לטיפול, כי יחושו אבודים בעצמם. ואיך תביני אותם, איך תוכלי להרגיש אותם, אם לא תדעי מה זה להרגיש אבודה בעצמך? אני למדתי פסיכולוגיה מגיל 23, ורק השבוע, בגיל 37, קיבלתי את המומחיות. בכל השנים האלה, וגם באלה שלפני הלימודים באוניברסיטה, למדתי תיאוריות, איבחון, וחומר קליני של אחרים, אבל הכי מלמד היה החומר הקליני שלי עצמי- אני כמשוגעת, אני כמדוכאת, אני כאבודה, אני כנטושה, אני כילדה הורית, אני כאמא צעירה בדיכאון, אני כחולת נפש....... אז אולי תנסי לראות את התקופה הזאת האבודה כחלק מהמסלול שיתן לך את הכלים והיכולת להוביל אנשים אחרים בדרך שאת תמצאי, במסע להכרת עצמך וחייך. שולחת לך כוחות. זה קשה לאללה, אבל זה אפשרי, ואת יכולה להצליח, ואת מצליחה גם עכשיו. אני כאן, אם תרצי. תמי.

03/06/2006 | 02:23 | מאת: מיכאל

היי לאבודה- לא יודע איך לעזור לך, אבל מאחל לך שתרגישי טוב. אני מנצל את השירשור כדי למסור לך ד"ש תמי, ולאחל לך הרבה הצלחה בחייך החדשים כמומחית. אולי בסוף תהיי פרופסור? סתם, אני פשוט בטוח שתהיי פסיכולוגית מצויינת, כך שאת זה אין טעם לאחל לך... בברכה מיכאל

02/06/2006 | 05:05 | מאת: ארז

היי לכל חברי הפורום באשר הם, כזכור אני סובל מOCD. קיבלתי מהרופאה איקסל ולאחר שבועיים שחשתי מאוד לא בטוב והתלוננתי על הOCD הוחלף לי לפבוקסיל. שאלותיי הם: 1.לפי כל המחקרים כל הSSRI יעילים באותה מידה לOCD. לכן מדוע לא נותנים לOCD את הSSRI עם תופעות הלוואי הכי קלות והכי פחות שכיחות ת.ל. מיניות- כלומר ציפרמיל? 2.כשהייתי אצל הרופאה שאלתי אותה אם רסיטל עוזרת לOCD היא אמרה שכן, אז אמרתי לה אז ניקח רסיטל, והיא לא רצתה ורשמה פבוקסיל. האם פבוקסיל נחשבת חזקה מרסיטל לOCD והאם באמת יש הבדל בהשפעה של התרופות על הOCD, כי לפי מחקרים כולם יעילות אבל יש הרבה שאומרים שסרוקסט למשל הרבה יותר חזק מרסיטל וכו' וכו', אז מה נכון פה בעצם?

02/06/2006 | 11:33 | מאת: גלית

שלום ארז גם אני סובלת מ OCD ומטופלת בפבוקסיל כמה מ"ג אתה לוקח ביום? אני לוקחת 200 מ"ג . לפניי כן הייתי מטופלת בלוסטרל שנתיים וחצי. לפי דעתי כל ה SSRI באמת יש להם את אותה הפעילות.

03/06/2006 | 19:40 | מאת:

לארז גם אני בדעה שהדימיון בין ה SSRI השונים גדול בהרבה מההבדלים ביניהם. גם אם יש הבדלים סטטיסטיים בשכיחות תופעות לוואי הרי לאדם הפרטי אין לכך חשיבות כיוון שהיחיד הוא תמיד 100%. הסרוקסט, הפבוקסיל והציפרלקס נחשבות לבעלות השפעה הרגעתית רבה יותר. בכל אופן לעתים ישנם מחקרים אשר בדקו תרופה מסויימת להפרעה מסויימת ולכן היא התרופה המומלצת. כמעט ואין מחקרים אשר משווים בין התרופות. כלומר אין מחקרים שבהם לקחו שלוש קבוצות של OCD ולאחת נתנו ציפרלקס, לקבוצה שניה סרוקסט ולשלישית פבוקסיל. רק מחקר כזה יכול להראות יעילות של תרופה אחת על האחרות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

02/06/2006 | 00:35 | מאת: מטילדה

שלום רב קראתי באתר כי תרופה בשם ממוריט המיועדת לאלצהימר מסייעת לחולים שעברו התקף פסיכוטי? כתבת לי בעבר על כדור המשווק בארהב המשלב זיפרקסה וטיפןל באובססיה. מה שמו? מטילד

03/06/2006 | 01:47 | מאת:

למטילדה אני לא קראתי את המאמר הזה למרות שיש הגיון במחשבה לכיוון הזה. אשמח אם תכווני אותי לשם וללמוד דברים חדשים. שבת שלום דר' גיורא הידש

02/06/2006 | 00:30 | מאת: מטילדה

שלום רב הבת שלי לקתה ב - 2 התקפים פסיכוטיים ומטופלת בזיפרקסה. מזה זמן שאין לה מטפל קבוע והיא לא ממש מיוצבת. לאחרונה מתעניינת בטיפול פסיכואנליטי. האם הוא מומלץ למצבה או עדיף טיפול קוגניטיבי? או האם יש לך הצעות אחרות? חג שמח מטילד

03/06/2006 | 01:46 | מאת:

למטילדה אולי יש מי שיאמר שטיפול פסיכואנליטי יעזור, אבל צריך להזהר מאוד ולהגיע רק למומחה היודע ומכיר מצבים פסיכוטיים. כיום טיפול פסיכואנליטי (ארבע פעמים בשבוע שעה של פגישה כל פעם), אינו מקובל לטיפול בפסיכוזה והוא עלול להיות גם מסוכן. כך שצריך להעריך היטב את ההתאמה של טיפול זה לבת. שבת שלום דר' גיורא הידש

01/06/2006 | 21:40 | מאת: דני וי

קרוב משפחה מקבל מזה תקופה של שלוש שנים טיפול תרופתי רצ"ב רספרידל 2 מ"ג , וכן דפלפט 200 מ"ג ,אין הטבה רק החמרה במצב תחושת אפטיות מוחלטת ,לאחר אישפוזים ,מצב רדום ,חוסר שקט ,ללא שינה,איום אובדני לחייו מה לעשות ?

03/06/2006 | 01:44 | מאת:

לדני איני יודע מה האבחנה וממה הקרוב סובל. בכל אופן המינונים של התרופות שציינת הם מינונים נמוכים, כך שאם המצב חמור יש צורך לשקול האם הטיפול והמינון מתאימים. צריך להתייעץ עם הרופא המכיר אותו. שבת שלום דר' גיורא הידש

01/06/2006 | 19:59 | מאת: אדי

אני בן 20 מאובחן כמי שיש לו מחשבות טורדניות עברתי טיפול שנקרא מוח אחד נראה לי שאני מרגיש יותר טוב במחשבות אולם אני מרגיש מאוד עייף בבדיקות הדם שלי מראות שהכל תקין המטפל שלי ביקש ממני לעשות בדיקות דם שקשורות לעייפות והזכיר שצריך לעשות בדיקה דם שנקראת מונו מה זה המונו הנל ואים אתה יכל לתת לי יעוץ נוסף תודה

02/06/2006 | 14:57 | מאת: ציפורה

שלום אדי, מונו = מונונוקלאוזיס. זוהי קבוצה של וירוסים היכולה לייצר סימפטומים של "מחלת הנשיקה", שאחד מהם הוא עייפות קשה. הסימפטומים עשויים להמשך לאורך זמן. המטפל שלך כנראה רוצה לפסול או לאשר עייפות על רקע אורגאני. חג שמח ציפורה

03/06/2006 | 01:42 | מאת:

לאדי תודה לציפורה ותשובתה מלאה. שבת שלום דר' גיורא הידש

01/06/2006 | 19:42 | מאת: HBU

שלום, אני בן 17 וחצי ורציתי להתייעץ עם מומחה. בשנים האחרונות אני מבחין בתופעות רבות שמקשות על התפקוד הנפשי שלי. ראשית, אני טיפוס מאוד מאוד דכאוני. אני נוטה להכנס למרה שחורה מאוד מהר ולשקוע בה. לפני כשנתיים היה לי דכאון מאוד קשה שנמשך כחצי שנה ובמהלכו פשוט שכבתי במיטה, בכיתי ולא רציתי לזוז. לא קיבלתי שום טיפול - לא פסיכולוגי ולא תרופתי - וזה פשוט עבר בשלב מסוים. זכור לי שבאותה תקופה, במקביל לדכאון ולמצב הנפשי המתוח, היו לי התקפים מטרידים שבמסגרתם הייתי שומע את המחשבות שלי בצרחות. זה היה פשוט מטריף. לא יכולתי לחשוב כי זה הכאיב לי והיה לי כאוס בראש. שמתי לב שבמהלך ההתקפים האלו, אני גם מתקשה לתפקד פיזית בשפיות. שפת הגוף שלי מתוחה ועצבנית ואם אני מדבר אז אני מדבר בצעקות. הסיבה לפנייה היא שבזמן האחרון ההתקפים האלה חוזרים, אמנם בתדירות נמוכה יותר אבל עדיין מטרידים ומפחידים. גם הפעם אני שם לב שהם בד"כ מקבילים לתקופות של מתח נפשי או רגשי. באופיי אני גם טיפוס מאוד חרדתי ואובססיבי, כך שתקופות של מתח ועצבות הן לא דבר נדיר אצלי. רציתי לשאול האם סימנים אלו יכולים להצביע על הפרעה כלשהי או מחלה ומה כדאי לי לעשות? תודה.

03/06/2006 | 21:41 | מאת: ברק

קשה לאבחן דרך הנט. מומלץלפנות לאבחון אצל פסיכיאטר.

01/06/2006 | 18:34 | מאת: גולש ותיק

חג שמח דר' גיורא כבר יותר משנה הפורום במתכונת סגורה. רציתי לשאול אותך האם אפשר לפתוח אותו שוב? או שמא עדיין ישנם מטרידים? אשמח לשמוע את דעתך גולש

02/06/2006 | 01:42 | מאת: דני

מצטרף לשאלה, לא הכל צריך להיראות יפה, בפסיכיאטריה כמו שד"ר הידש רוצה שיראה ולדעתי צריך לפתוח את הפורום. רוב הפורומים פתוחים. אין שום סיבה להמשיך כך ולהגביל את הפורום. זה לא פייר מצד הגולשים. חג שמח לכולם

02/06/2006 | 13:03 | מאת: תמימי

לגולש הוותיק ולדני הפורום לא ממש סגור. הוא פשוט מוגן. כמי שהייתה כאן בשנה שעברה, וראתה את ההשמצות וההשתלחויות הלא נעימות שהיו, אני בהחלט מרגישה שהגנה היא חשובה כאן, במיוחד שכולנו כאן רגישים וכואבים ממילא, ומביאים לכאן כאב שצריך קצת הגנה. הפורום מאפשר לכולנו להגיע, רק צריך לחכות עם הפרסום של הדברים, כל עוד הדברים נאמרים בצורה מכבדת וטובה. ואם לא, עדיף שלא יהיו כאן. חג שמח, תמי.

02/06/2006 | 13:27 | מאת: דור

לותיק- עקרונית אני תומך בפורום פתוח ובחופש ביטוי ולכן אני תומך בפתיחת הפורום מחדש. יחד עם זאת, המתכונת הנוכחית מבטיחה רמה נאותה של הדיונים. מכיוון שד"ר הידש נושא באחריות לבדו, לגבי התכנים המופיעים כאן, הרי שההחלטה היא שלו אם לפתוח מחדש ולתת לכל הודעה להתפרסם, או להמשיך במדיניות של סינון הודעות שהן בלתי ראויות. אגב, בזמנו הפורום נסגר עקב התנהגות אלימה והתפרצויות זעם וקנאה של גולשת מסויימת. אני יודע בוודאות שהיא עדיין גולשת כאן בשמות בדויים אחרים.

03/06/2006 | 00:18 | מאת:

שלום, תודה ואשמח לשמוע דעות של משתתפים נוספים. בכל אופן מבחינתי השאלה מאוד חשובה. נכון שכמעט כל ההודעות עולות אבל הידיעה שהפורום סגור וההודעות אינן עולות מיד גורמות להרגשה לא נוחה, למשתתפים וגם לי. כמובן שהבדיקה מביאה לי עבודה נוספת, לעתים קרובות אני צריך לקרוא את אותה ההודעה פעמיים ואני משתדל להעלות הודעות מהר, מהר יותר מכפי שאני מתפנה לענות לשאלות. האמת היא שמה שהיה כאן לפני יותר משנה די גרם להלם ולנזק למספר לא קטן של משתתפים ועדיין אני מוצא עקבות של אותה מריבה עצומה. ההודעות היחידות שאני מצנזר הן הודעות אשר מתייחסות לאופיו של הכותב או השואל ולא לתכנים של השאלות או התשובות. כלומר אם כותב מתייחס בביטול או בהעלבה של משהו אחר, זה קו אדום בשבילי. אני תמיד מבקש לעסוק בתכנים ולא באופיו של האדם שכתב את הדברים, אבל לא כולם מקבלים את הכלל הזה. לצערי גם בשבוע שעבר החלו מכתבי שטנה אשר כמובן לא עלו. אבל אולי אתה צודק, אפשר לעשות ניסיון, מקסימום נסגור את הפורום שוב... טוב, נשמע את הדעה של משתתפים נוספים ובסוף נחליט. שבת שלום דר' גיורא הידש

03/06/2006 | 00:19 | מאת: אלמונית

איני בטוחה,אולם לפי דבריך-דור,נראה לי לצערי-הרב שאותה גולשת הגיעה גם לפורום פסיכולוגיה-קלינית,עשתה מהפכות שם,ושלחה האשמות והשמצות גם נגד המשתתפות הקבועות וגם נגד הפסיכולוגים שמנהלים את הפורום,ולא נרגעה עד שגרמה למנהלי הפורום לשנות את נוהלי הפורום לגמרי,ולא להרשות יותר שירשוריי תמיכה של משתתף אחד בשני,ועכשיו-אחרי שחלק מהמשתתפים עזבו את הפורום כמעט לגמרי בגללה,היא עצמה כבר לא נכנסת,או שלפחות לא כותבת ומוחאת יותר.

03/06/2006 | 00:22 | מאת: אלמונית

ושכחתי להוסיף שאני בעד פתיחת הפורום.

01/06/2006 | 18:24 | מאת: מאיה

שלום ד"ר האם אתה מכיר או אולי משתתפי הפורום מקום שבו אפשר לקבל תמיכה עבור משפחות של אנשים שהתאבדו? מקום שאפשר לקבל ייעוץ וטיפול והתמודדות? תודה וחג שמח

03/06/2006 | 00:09 | מאת:

למאיה איני מכיר מקום ספציפי כזה. בכל אופן אם מדובר באדם אשר סבל ממחלה נפשית אפשר לנסות ליצור קשר עם עמותת "אנוש". אני מפנה לעמותה זו כיוון שזו עמותה של ההורים של נפגעי נפש. אולי הם יוכלו להפנות אותך למי שהם מכירים? או שאולי משהו בפורום עשוי לעזור. שבת שלום דר' גיורא הידש

03/06/2006 | 09:45 | מאת: דנה ג.

בוקר טוב מאיה, בראשון לציון פועל אירגון בשם "למען החיים" אם אני לא טועה. זה אירגון שעוסק במתן תמיכה התנדבותית להורים/אחים של אנשים שהתאבדו. הוא הוקם ע"י אם שבתה התאבדה בעקבות ארוע פסיכוטי שנבע משימוש בסמים וכיום הוא פועל במתכונת של מפגשי תמיכה בכל רחבי הארץ בשיתוף עם אנשי מקצוע, פסיכולוגים ופסיכאטרים. אם מעניין אותך, ואם המיקום רלוונטי, אני אשתדל לברר לך פרטים נוספים במהלך השבוע. דנה

01/06/2006 | 18:19 | מאת: יוסי

שלום אשתי בת 40 וקיבלה התקף חרדה שמלווה בכאב בטן כמו גוש בבטן.אני הייתי באותו מצב לפני שנתיים קיבלתי טיפול תרופתי אצל פסיכיאטר והיה לי בנוסף גם רעידות בגוף.השאלה שלי האם טיפול אצל פסיכולוגית יכול למנוע את הטיפול התרופתי.

03/06/2006 | 00:06 | מאת:

ליוסי באופן עקרוני טיפול פסיכולוגי עשוי להיות יעיל ובמיוחד טיפול בשיטה קוגניטיבית התנהגותית. יחד עם זאת התקף יחיד של חרדה או שחרדה בפרק זמן קצר עדיין אינה מצדיקה טיפול! הדבר החשוב ביותר הוא קודם כל להגיע לאבחנה נכונה ואחר כך לשקול את האפשרויות הטיפוליות. שבת שלום דר' גיורא הידש

01/06/2006 | 16:53 | מאת: יעל

במשך כשישה חודשים לקחתי פלוטין במינון של 20 מ"ג, שקיבלתי על ידי רופאת משפחה. לאחרונה החלפתי את הטיפול לצירפלקס. האם 10 מ"ג צירפלקס מקבילים למינון של 20 מ"ג פלוטין? ומתי לוקחים 10 מ"ג ציפקלס ומתי 20 מ"ג? תודה רבה וחג שמח!

02/06/2006 | 04:22 | מאת: ברק

כן , כדור 1 ציפראלקס=כדור 1 פרוזק. עלייה במינון מתרחשת כאשר השפעה קיימת , אך חלקית (אם לא קיימת , אין טעם לעלות מינון , חובה להחליף לתרופה יותר חזקה כמו אפקסור).

02/06/2006 | 08:15 | מאת: דו?רו?ן

יעל. 10 מ"ג ציפרלקס = 20 מ"ג ציפרמיל= רסיטל תלוי למה אתה לוקחת את הציפרמיל טיפול לדיכאון הוא בדרך כלל כדור אחד ביום , להפרעות חרדה לעיתים מעלים את המינון עד ל 30 מ"ג. חג שמח.

03/06/2006 | 00:04 | מאת:

ליעל תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם שבת שלום דר' גיורא הידש

01/06/2006 | 14:49 | מאת: חן

שלום, אמי אשה בת 85. לאחרונה, החלה לחשוד בנו כי אנו רוצים את כספה, אתמול היא טענה כי נכדתה ניסתה להרעיל אותה כדי לרשת אותה ולא שינתה את דעתה על אף השכנועים שזה לא נכון. מלבד תופעות אלה דעתה צלולה והיא מדברת לעניין. חשוב לי לציין כי אמי אשה דעתנית. לפני שלושה חודשים היא שברה כתף וכן חלה הדרדרות בראיתה, תופעות אלה גרמו לה להיות מרירה, וכל היום היא ממררת על מר גורלה. האם זו פרנויה? מה עלי לעשות? תודה הבת המודאגת.

02/06/2006 | 00:35 | מאת: דור

לחן- הפרנויה אצל אמך היא תופעה יחסית נפוצה אצל זקנים, עם תהליך דמנטי של המוח (הסתיידות על רקע זקנה) והדבר בד"כ מחייב טיפול תרופתי אנטיפסיכוטי. לפני כן, נדרשת בדיקה גופנית כללית ומעבדתית, כדי לשלול אפשרות שהפרונייה היא על רקע גופני, כגון אירוע מוחי, גידול במוח, הפרעה בתפקוד כבד, כליות, סוכר וכיוצ"ב. לסיכום, מומלץ לפנות קודם לרופא המשפחה ואח"כ לבדיקה פסיכיאטרית, עדיפות לפסיכוגריאטר (פסיכיאטר שמתמחה בטיפול בזקנים).

02/06/2006 | 08:21 | מאת: דו?רו?ן

חן, זו תופעה די נפוצה בגיל הזה יתכן ואימך בדיכאון , כדאי ללכת לרופא פסיכיאטר ו/או לרופא המשפחה (במידה ופסיכיאטר ירתיע אותה) לאבחון וטיפול היא יכולה לשפר את איכות חייה בעזרת טיפול נכון.

03/06/2006 | 00:03 | מאת:

לחן תודה למשיבים ואכן יש צורך לערוך בירור גופני ורק אחר כך לפנות לחלק הנפשי. שבת שלום דר' גיורא הידש

01/06/2006 | 12:26 | מאת: ליאת

ברצוני לדעת האם למישהו יש או היה ניסיון עם כדור בשם אפקסור אני שוקלת להתחיל איתו טיפול ומפחדת נורא מהתופעות לואי בבקשה עזרו לי עם המלצות.

01/06/2006 | 18:36 | מאת: zvika

תלוי למה? אני משתמש כבר 3 שנים ומאוד מרוצה בגלל בעכיות חרדה ופאניקה

ההבדל במנגנון של כל אחת. עובדתית, סבתא שלי חולת סכיזופרניה כבר 40 שנה לפחות. במהלך העשר שנים האחרונות ניסינו את כל התרופות העיקריות לסכיזופרניה ובהן ארבע החדשות מהדור החדש (ריספרדל, סרוקוואל, זיפרקסה וגאודון) לפני כן ניסינו את הישנות כמו הלידול, רידזין ואחרות. הבעיה העיקרית שבגללה החלפנו תרופות זה הפרקינסוניזם עקב נטילת התרופות האלה. (אקסטראפירמידליות) אני יכול לאמר שאף אחת מהתרופות לא סייעה לה כמו הריספרל. הריספרדל בנוסף לא מרדימה אותה כמו האחרות. עם זיפרקסה פרצה לה סוכרת משום שהיא מורידה את תנגודת הגוף לאינסולין. סרוקוואל פשוט הפילה אותה.. מן מנגנון כזה שעובד כמו מגנוט. הבעיה היתה שזה הפסיק לעבוד גם במינונים גבוהים, שלא לדבר על מחיר התרופה האסטרונומי. נורא. אכלנו עם הסרוקוואל מרורים במשך שמונה חודשים (מספיק כדי לנסות תרופה, לא?) כל פעם עלינו במינון של הסרוקוואל. היה לי, במסגרת העבודה שלי בתחום, עם מי להתייעץ בתחום הזה כשאני מוקף די הרבה פסיכיאטרים. כולם חשבו שסרוקוואל הכי טוב למקרה שלה (מחשבות רדיפה, פחדים וחרדה ששיתקו אותה מסביב לשעון, הרגשה שמחשמלים אותה או חופרים תחתיה, הזיות מסביב לשעון, רגישות יתר לקולות ועוד שלל תופעות ששיתקו בית גדול עם עשרה נפשות!!!) בעבר ניסינו איתה ריספרדל במינון של 0.5 מ"ג והיא לא היתה מאוזנת. חשבתי אז שריספרדל לא עזר לה אבל עכשיו, במינון של 2 מ"ג היא בובה !!! תאמין לי, סבתא שלי עשתה לנו קרנבל של סבל כל כמה חודשים. אני כבר חשבתי שכל התרופות האלה פשוט עובדות כמו סמים.. הגוף מסתגל אחרי תקופה והן מפסיקות להשפיע, כך שבעצם כל כמה חודשים, כמו במעגל ידוע מראש, החולים יוצאים מאיזון.. הפעם היתה לנו איתה התלקחות שנימשכה חודשיים. היה קשה לאזן אותה. ניסיתי איתה גאודון במינון שעלה ל 120 מ"ג והיא היתה מסוממת. פשוט מסוממת. עם כל זה שהיתה מסוממת עדיין הזתה והיתה מבועתת, התחננה על חייה. כלומר, רק סיממנו אותה מבלי להשיג את המטרה.

לרחובותי איני בטוח שהבנתי שיש שאלה בסוף , אבל שתי הערות. אכן הסרוקוול אינה גורמת לתופעות של פרקינסון ולכן המליצו עליה, כמובן שעלולות להיות לה תופעות לוואי אחרות. במקרים מורכבים אפשר לנסות שילוב של שתי תרופות בתקווה שנקבל את ההשפעה החיובית בלי תופעות הלוואי. כך שהייתי חושב על רספרידל במינון נמוך יותר ותרופה נוספת. כמובן שיש גם את הלפונקס שהיא ללא תופעות פרקינסוניות ומומלצת מאוד למרות החסרון שלה. שבת שלום דר' גיורא הידש

01/06/2006 | 10:28 | מאת: עידו

שלום ובוקר טוב: האם התחלת טיפול בציפרלקס 10 מ"ג ליום עקב הופעת התקפי חרדה לאשתי,שנמצאת בשבוע 20 להריונה, מסוכנת להתפתחות העובר ומסוכנת להמשך הריון תקין בכלל ? תודה, וחג שמח לכולנו.

02/06/2006 | 08:30 | מאת: דו?רו?ן

עידו, נשאלו פה בפורום שאלות על ציפרלקס והריון (אתה יכול לעשות חיפוש בפורום), אם אני זוכר נכון אין בעיה עם הציפרלקס, בכל מקרה למידע אמין נא לפנות להדסה ירושלים מחלקת טראטולוגיה טל:6243663/9- 02 שם יתנו לכם את המידע הכי עדכני. חג שמח.

לעידו איני בטוח שהבנתי את שאלתך, האם אתה נוטל את הציפרלקס? אם אשתך נוטלת את הציפרלקס אז תשובתו של דורון מלאה ותודה. שבת שלום דר' גיורא הידש

10/06/2008 | 11:48 | מאת: ליאת

חיסון נגד צהבת B ניתן ב-סדרה של 3 חיסונים לקחתי את שני הראשונים (לפני הכניסה להיריון) האם מותר בתקופת היריון (התחלה) לקחת את השלישי?

01/06/2006 | 10:26 | מאת: נורית - אמא של

בני מטופל בריספרדאל מזה 5 חודשים, בחודש האחרון החלו תופעות דכאון ובהתייעצות עם הפסיכיאטר המטפל - קיבל בנוסף - אדרונאקס 2 מ"ג. על פי אתר התרופות נשמע יעיל. אשמח על כל מידע נוסף.... לתמי - ברכות ואיחולים, חיבוקים ונישוקים מעומק הלב על ההצלחה בבחינות. אצלינו כבר עברת מזמן...! לדור, לא יודעת מה בדיוק הטענות של שלומיקו, אל תלך לשום מקום זקוקים לך כאן, לידע, לאכפתיות, לאמת שבך ולכל מה שאתה. חג שמייח שמייח לכולנו . נורית

02/06/2006 | 23:55 | מאת:

לנורית האדורנקס היא תרופה נוגדת דיכאון עם השפעה מעוררת ומגבירה אנרגיה ומוטיבציה. שבת שלום דר' גיורא הידש

01/06/2006 | 03:10 | מאת: אבי

לוסטרל או פרוזק? תודה.

01/06/2006 | 07:33 | מאת: ברק

בלוסטרל השכיחות להשפעה מינית נמוכה יותר. לכן לוסטרל יותר יקר.

02/06/2006 | 00:34 | מאת:

לאבי שתיהן נחשבות לפחות פוגעות בתוך הקבוצה של ה SSRI, יחד עם זאת לא הסטטיסטיקה חשובה אלא מה שקורה לך. חג שמח דר' גיורא הידש

31/05/2006 | 23:06 | מאת: אלי

שלום מעוניין לקחת כדורים לשיפור מצב הרוח... האם יש כדורים מתאימים, שאפשר ליקנות ללא מירשם? ואם כן, כמובן מה מומלץ תודה מראש למשיבים

01/06/2006 | 03:04 | מאת: בדס

איך מצב הרוח שלך רוב הזמן

01/06/2006 | 10:05 | מאת: אלי

בכללי בסדר, החיים קשים, יש כל מיני סיבות למצב רוח לא מי יודע מה, ברור שאם עכשיו אני יהיה על איזה אי בחופשה או שברגע זה זכיתי בלוטו... מצב הרוח יהיה בהתאם

31/05/2006 | 22:41 | מאת: דלית

רציתי בבקשה לדעת האם הפרוזאק יכול להחמיר נטיה להתאבדות?

01/06/2006 | 03:06 | מאת: בדס

פרוזק גורם לסילוק מחשבות אובדניות המצערות את האדם.

01/06/2006 | 07:34 | מאת: ברק

פרוזק מגביר את המחשבות האובדניות. ניתן למנוע בעזרת כדור הרגעה כמו קלונקס.

לא הגיבה למינונים מצחיקים כאלה. הגענו איתה ל 400 מ"ג. אישה בת 88 !!! יש לאנשים אמונה שנוגדי דיכאון עוזרים. אחיזת עיניים.. לא יותר. נוגדי דיכאון לא עובדים ועושים את ההיפך. מה שכן חשוב זה האנטיפסיכוטים. ברגע שההזיות ניפסקות מצב הרוח מתייצב. את תראי. נסו ריספרדל במקום סרוקוואל.

31/05/2006 | 23:24 | מאת: דני

האם תוכל לפרט מה עשה הסרקוול ? ואיך הרסיפידל עזר? ראה הודעה שלי למטה תודה וחג שמח

31/05/2006 | 21:46 | מאת: לינור

שלום לכולם! אני שותה כדור בשם רמוטיב,הייתי שמחה לדעת האם הוא משפיע לטובה מהר?והאם הוא כדור משמין? תודה רבה...

02/06/2006 | 00:29 | מאת:

ללינור אחרי שלושה ארבעה שבועות אפשר להתחיל לחוש את ההקלה. בדרך כלל אינו גורם לעליה במשקל. חג שמח דר' גיורא הידש

31/05/2006 | 20:18 | מאת: שוש

שלום רציתי לדעת תרופה בשם קלרמנרו יש לו תופעות לוואי ואם כן מה הם ?. הרופאה שלי נתנה תרופה בשביל דיכאון .

02/06/2006 | 00:28 | מאת:

לשוש איני מכיר תרופה כזו, אולי קלמנרווין, או שתכתבי את השם בלועזית? חג שמח דר' גיורא הידש

31/05/2006 | 20:12 | מאת: ש.

אילו היו פורצים לכם, איך הייתם מרגישים? שוב פרצו לי היום ל"בית" (מה זה בית בכלל?), שברו בברוטליות. ריסקו. פרצו... פרצו ו... לא יודעת מה מרגישה. לא הצלחתי להרגיש את מה שניתן היה לצפות: לא כעס, לא עלבון. לא בהלה איומה. לא יודעת מה הלך בפנים. לקח לי זמן לקלוט שזה קרה, בשנייה הראשונה, בה הייתה עוד איזה תגובה רגשית לא ברורה, אפילו לא הצלחתי לבכות. כתמיד. אחר-כך הגיע מן שקט פנימי כזה. חולשה. הרמת ידיים. ירדתי קצת למטה להתבונן בצמחים המלבלבים. אלה שעדיין לא נרמסו והושחתו. פרחים קטנים. מייצגי תקווה אבודה. חזרתי וריק לי. בפנים. תראו איך זה. פריצות אינטנסיביות בלתי פוסקות בעבר ו... הנה באה עוד אחת ייצוגית שכזו. עבר זמן רב, ועדיין לא יוצאת מההלם ומאתרת רגשות. הכל חרדות. אולי בלילה, אולי בלילה, בדמיונות, בחלומות... משהו יופיע. האם אצליח ללכוד אותם? אי הסערה הגדולה שמתחוללת שם בפנים? "יהיה טוב" אמרתי לה "אשרי המאמין" היא ענתה בביטול... שבלולים נושאים את ביתם הכבד על הגב, זו דרכם הבלתי נמנעת. שיבולים כורעות מעומס ברוח לכבוד השבועות. תודה על ההקשבה...

02/06/2006 | 00:28 | מאת:

לש. פריצה לבית דומה במידה מסויימת לחדירה לפרטיות ולמקומות האינטימיים ביותר, לכן גם ההלם והתגובות הקשות. צר לי תשמרו על עצמכם הידש

31/05/2006 | 19:13 | מאת: דני

שלום אמי בת 83 כל הזמן צועקת וחוזרת על משפטים ללא הפסק ,היינו אצל פסיכוגריאטר לפני עשרה ימים נתן לה 25 מ"ג סרקוול בערב ,וחצי כדור של רסיטל בבוקר, אולם זה לא עוזר והצעקות ממשיכות אף בצורה יותר גרועה לפני זה היא לקחה במשך כ 5 שנים טיפות הלידול,והפסיכוגריאטר הפסיק בגלל תופעות של פרקינסון שאלה : האם שילוב סרקוול ורסיטל אכן הוא הכדור שמתאים במצבים אלו? תודה מראש וחג שמח

31/05/2006 | 22:55 | מאת: דני

http://www.fda.gov/cder/drug/infopage/antipsychotics/default.htm אזהרה שניה http://www.fda.gov/cder/drug/advisory/antipsychotics.htm

02/06/2006 | 00:26 | מאת:

לדני תודה על הקישורים ואכן יצאה הזהרה שהטיפול עם נוגדי פסיכוזה בפסיכוזה בגיל המבוגר עלול לסכן את החיים של הזקנים. יחד עם זאת הבעיה של הפרעות בהתנהגות ופסיכוזות בגלל אלצהיימר היא בעיה קשה מאוד, עדיין לא נמצא פתרון טוב וישנם אנשים רבים שהרופאים לא מצליחים לפתור את הבעיות ההתנהגותיות והם מקשים מאוד על עצמם ועל המטפלים בהם. כך שהדברים מורכבים, אמנם כנראה ישנה הצדקה להזהרה (אני כותב כנראה כי רוב המחקרים נמשכו זמן קצר בלבד של פחות מחודשיים), אבל השאלה כמובן מה האלטרנטיבה? איזה טפול אחר עשוי לעזור? כיום הטיפול עם נוגדי פסיכוזה לאי שקט על רקע אלצהיימר מקובל והסרוקוול טוב כי יש לו מעט מאוד אם בכלל תופעות פרקינסוניות. ומקובל גם השילוב עם נוגד דיכאון כאשר הרסיטל הוא נוגד דיכאון המומלץ בזיקנה. בנוסף, העובדה שה FDA הוציא אזהרה ספציפית מעידה עד כמה השמוש בתרופות אלו מקובל ונפוץ. כך שלצערי התשובה מורכבת ואין תשובה חד משמעית. אני מקווה שהטיפול ישפר את מצבה. חג שמח דר' גיורא הידש

31/05/2006 | 18:03 | מאת: ruth

אני סובלת מחרדות מזה מספר שנים ומטופלת בסרוקסט 2 ליום שאלתי היא האם יתכם תופעה של "תיק" בפנים וגם כמו התכווצות קטנה באיזור הסנטר? אני ממש פוחדת שזה לא איזה תחילתו של שבץ או משהו כזה אנא עזרתכם תודה

02/06/2006 | 00:18 | מאת:

לרות אני מקווה שהתכווצויות חלפו מאז שכתבת את מכתבך ומתי שאת קוראת את תשובתי. בודאי שלא אאבחן ברשת במיוחד שלא כתבת אפילו את גילך...., אבל בכללי טיקים אינן תופעות של שבץ. חג שמח דר' גיורא הידש

31/05/2006 | 17:59 | מאת: אחת33

1. מה נחשב מינון טיפולי סביר של ריווטריל לטיפול בחרדה? 2. האם ציפראמיל עשוי לפגוע בחשק המיני ?

01/06/2006 | 23:45 | מאת:

שלום, ציפרמיל עלול לפגוע בחשק המיני למרות שסטטיסטית מדווחים על אחוזים נמוכים יותר. המינון המקובל נגד חרדה של רוויטריל=קלונקס הוא עד 2 מג' ביום אבל אפשר גם יותר. חג שמח דר' גיורא הידש

31/05/2006 | 17:39 | מאת: יוסי

כמה % מהנוטלים יגיבו לאדרונקס? תודה יוסי

01/06/2006 | 23:43 | מאת:

ליוסי קצת מעל 70% חג שמח דר' גיורא הידש

31/05/2006 | 16:17 | מאת: gil

ד"ר שלום בבדיקות דם שעשיתי לאחרונה רמת TSH = 0.3 ( הנורמה בין 0.4 ל- 3.5 ) רמת T3 , T4 בנורמה . האם מדובר בהיפו של הבלוטה במקרה זה ? האם זה קשור לליתיום ? אני מרגיש עייפות , חוסר מרץ , ומזיע הרבה . ולא מצליח לרדת במשקל ! תודה מראש GIL

לגיל לא, במצב של תת פעילות בלוטת התריס ה- TSH עולה, כלומר הוא צריך להיות מעל 3.5. חג שמח דר' גיורא הידש

31/05/2006 | 12:53 | מאת: בדס

שלום באילו סוגים של כדורים נגד דיכאון יש חשש רב יותר שיביאו למאנייה ssri או אדרונקס או סוג אחר (למשל ישן יותר)? ואיזה? או שילוב אדרונקס ו- ssri יש יותר לחשוש ממנייה כמו שחושש הפסיכיאטר<? תודה על כל מידע

31/05/2006 | 16:44 | מאת: דור

בכל נוגדי דיכאון יש סיכון למניה. ככל שהאפקט האנטידכאוני חזק יותר, כך גם הסיכון למניה יותר גבוה, אצל אנשים שיש להם נטיה לכך. מי שאין לו נטיה למניה לא נמצא בסיכון למצב זה, גם אם יקח מינון גבוה של מס' נוגדי דיכאון חזקים. ישנן מס' תרופות טריציקליות (ישנות) שיש להן השפעה חזקה נגד דיכאון יותר מהחדשות. בשילוב של SSRI עם אדרונקס הסיכון מקביל לאפקסור או סימבלטה כתרופה יחידה.

31/05/2006 | 23:12 | מאת: בדס

א"כ מדוע הפסיכיאטר שלי חשש ככ ממניה כאשר מגדיל את מינון האדרונקס?

31/05/2006 | 11:07 | מאת: רותם ההריונית

זכיתי בתופעת לואי קשה של שילשולים מה גם שאני בהריון וזה לא ממש נחמד רציתי לשאול אים מישהו נתקל בתופעה ? האים ניתן למגר אותה? והאים בעצם השילשולים לא מתבטלת השפעת הכדור עקב חוסר ספיגתו בגוף ?? תודה

01/06/2006 | 23:18 | מאת:

לרותם השילשולים אינם מפחיתים את השפעת הכדור, יציאות רכות מוכרות שתופעת לוואי של הלוסטרל כמו שאר התרופות מקבוצה זו. אפשר לנסות את הדברים הרגילים-אורז, בננות, בוטנים וכל דבר אשר עוזר לעצור. דרך אגב עלולות להיות סיבות נוספות לשלשול, גם הברזל של הריון, קלקול קיבה או כל דבר אחר. עם הלוסטרל היציאות הרכות הן בדרך כלל מתחילת הטיפול, כך שאם מדובר על מחלה חריפה אצלך אז סביר שאין לכך קשר עם לוסטרל. חג שמח דר' גיורא הידש

31/05/2006 | 04:43 | מאת: טל

אני מחפשת פסיכיאטר פרטי באזור תל אביב. הבנתי שיש החזרים מקופ"ח - אם הוא פרופסור או מנהל מחלקה. בכלל, יש כאלה שעובדים עם הקופה בלי רישום בקופה עצמה. או לחילופין פסיכיאטר לא יקר. יש למישהו המלצה? תודה טל

31/05/2006 | 13:39 | מאת: דור

אם את מחפשת פסיכיאטר טוב אז פני לד"ר פנחס דנון, מקבל פרטי ב"מרכז יואב", גורדון 49 ת"א, טל' 03-5225575 . מטפל בהפרעות חרדה, דיכאון והתמכרויות. לגבי החזרים תוכלי לשאול את המזכירה בסניף קופ"ח שאליה את שייכת.

31/05/2006 | 01:47 | מאת: סאלי

ד"ר גיורא אני בת 25, ובמשך השנה וחצי האחרונות נטלתי פלוטין, לטיפול באו סי די. חוץ מהשיפור בעניין הזה, התחושה הכללית הפכה טובה יותר-קיבלתי בטחון, הפכתי יותר קרה ופחות פגיעה (הגיוני?), והתחלתי להתעמל ולרדת במשקל. לאחר שנה וחצי החלטתי להפסיק. אני רוצה להיות שוב עצמי, לבכות ולא להיות תלויה בכדורים. יש שני דברים שמפחידים אותי: הדבר הראשון הוא לחזור לתחושה הכללית הפחות טובה ולרגישות הרבה והדבר השני והחשוב הוא לעלות במשקל. אם אמשיך להכריח את עצמי להתעמל, גם אם פחות "יבוא לי", יכולה להיות סיבה שאעלה במשקל. האם הקישור של הפלוטין עם המשקל הוא מוטעה? איך אני יכולה "להחליק" את ההפסקה שלי? תודה ס

01/06/2006 | 23:06 | מאת:

לסאלי יופי שהטיפול עזר לך, אין ספק שתוכלי להפסיק את הטיפול והטיפול בפרוזק לא לכל החיים, יחד עם זאת חשוב להפסיק את הפלוטין בזמן, כלומר לא מוקדם מדי כי אז התופעות כפי שאת חוששת עלולים לחזור...., חשוב שתתייעצי עם הרופא המטפל מתי הזמן הנכון לסיים טיפול. חג שמח דר' גיורא הידש

שלום רב,אני בת 32 אם לילדה בת 5 שנולדה בשבוע ה 26 להריון בנוסף לכל אלף המכות הבריאותיות שנפלו על בתי היום התבשרתי כי בתי מאבדת בהדרגה את מאור עיניה. אני אדם הבריא בנפשו ומתפקד מצויין,אני מניחה שלטיפול פסיכולוגי אני לא זקוקקה כלל אולם האם אוכל ליטול תרופה נוגדת דיכאון לזמן מוגבל על אשר אעכל את הגזירה? תודה מראש

סמדר אני מאמין שאת אדם בריא ולפי דעתי השאלה היא האם טיפול פסיכולוגי או טיפול תרופתי עשויים לעזור לך, לחזק אותך ולעזור בהסתגלות לקשיים שנחתו עליכם. אני חושב שהתשובה היא חיובית, גם טיפול פסיכולוגי וגם תרופות נוגדי דיכאון עשויים לחזק אותך ולעזור בהסתגלות ובהתרגלות לשינוי הגדול שמתרחש בחיים שלכם. חג שמח דר' גיורא הידש

30/05/2006 | 17:08 | מאת: רחלי

אני לוקחת מספר חודשים ויפאקס .מאחר שלא חל שינוי הרופא אמר לי להוסיף (בהדרגה) 3 כדורי ליתיום והעלה את כמות הויפאקס ל 220. אני התחלתי להרגיש צמרמרות, רעד קל בידיים והזעה מרובה. פניתי שוב לרופא והוא אמר שיכול להיות שהשילוב של הויפאקס והליתיום לא טוב והציע לי לעבור לסימבלטה.האם לדעתך שילוב זה טוב יותר עם הליתיום? איך נעשה המעבר?

01/06/2006 | 22:56 | מאת:

לרחלי הצימבלטה היא תרופה חדשה יחסית ואיני מכיר עבודות על השילוב עם ליטיום למרות שהשילוב הגיוני ובטח יהיו עבודות כאלו. ההזעה והרעד כנראה שייכים לליטיום כך שהשינוי לצימבלטה לא בטוח שיועיל. חג שמח דר' גיורא הידש

30/05/2006 | 15:23 | מאת: אילנה

רציתי לשאול מה נחשב שימוש ממושך בקלונקס ובאיזה מינונים ובאם תרופה נגד דיכאון עדיין לא משפיעה וגורמת תופעות לוואי האם גם אז לוותר על הקלונקס או לחכות להטבה ואז להוריד ועוד שאלה כמה זמן לוקח להיגמל מקלונקס בתודה

31/05/2006 | 10:58 | מאת: דור

בשימוש ממושך הכוונה למס' חודשים. תמשיכי לקחת עד שתרגישי טוב. כלומר עד שהרסיטל יתחיל להשפיע. התרופה העיקרית זה הרסיטל. רצוי לא להפריז במינון של הקלונקס- כמה שפחות עדיף.

01/06/2006 | 22:54 | מאת:

לאילנה מינון של 2-4 מג' ביום הוא בסדר למרות שבדרך כלל מסתפקים במינונים נמוכים יותר. בעיה של התמכרות מתחילה אחרי כחודש של שימוש רצוף כל יום. כך שכדי להמנע מבעיה זו אפשר לעשות הפסקות של יום יומיים כאשר מרגישים טוב יותר. חג שמח דר' גיורא הידש

30/05/2006 | 15:07 | מאת: זאת אני

כן, כן, אני יודעת שזה לא קשור לפורום. אבל אתם תסלחו לי... (-: תמי, מזל טוב!!!!!!!!!!! אני כל כך שמחה ונרגשת שאני אפילו לא יודעת מה לכתוב. לא מוצאת את המילים. את מדהימה ומקסימה. ואלופה של ממש. ואני מאחלת לך הכי טוב שבעולם. וכל כך שמחה היום, איתך. אוהבת הכי בעולם. אחותך הקטנה.

31/05/2006 | 05:42 | מאת: תמימי

תודה אחות שלי. על תמיכה מכל הכיוונים. ותודה לפורום שמאפשר מפגשים כל כך עמוקים בין אנשים. אוהבת בחזרה, תמי.

31/05/2006 | 23:18 | מאת: הדסה

תמי יקרה, אני כל-כך כל-כך מתרגשת לשמוע... באמת ובתמים. מזל טוב! חשבתי עליך הרבה בחודש האחרון ועל המבחן החשוב, המפחיד, שצפוי לך. והנה הוא כבר מאחוריך. אני בטוחה שתגלגלי את ה"לגיטימציה" הזו שהממסד נתן לך לעזרה ברוכה ומשמעותית לאנשים רבים. חיבוק גדול, הדסה

01/06/2006 | 01:52 | מאת: תמימי

כל כך תודה. תמיד נעמת לי בדבריך הכנים והחכמים, תמיד מלווה אותי. הבחינה זו הזדמנות, אני מלאה בתודה והודייה, כי היו כל כך הרבה דברים חשובים שקרו לי בזכותה ולכן זה מרגש מהרבה הרבה אספקטים. מאחלת לך ולכולנו חג שבועות של שמחה ושל אור. תמי.

30/05/2006 | 10:59 | מאת: יניב

שלום רב! אני סובל מחרדות ודיכאון בעקבות מחלה קשה שעברתי בעברי. אני אף מטופל בסרוקסט אבל עדיין סובל מתופעות נפשיות חרדתיות. איני רוצה להכפיש את הפסכיאטרים הנמצאים בקופת חולים הכללית אך ביקרתי אצל שניים מהם ללא הועיל. בקשתי היא לקבל שם\כתובת של פסכיאטר המתמחה בבעיות מהסוג שלי, אפילו פסכיאטר פרטי, על מנת שיוכל לטפל בבעיה שלי בצורה טובה.

31/05/2006 | 10:45 | מאת: דור

כל פסיכיאטר אמור לדעת לטפל תרופתית בחרדה ודיכאון. לא רשמת היכן אתה גר. אפילו בדפי זהב תוכל למצוא שמות של פסיכיאטרים. אני מעריך שתמורת 400-500 ש"ח לחצי שעה תוכל למצוא מטפל שיתן לך את מבוקשך. אפשרות אחרת, להתקשר למוקד של הכללית (*2700) ולבקש שמות של פסיכיאטרים, באזור שלך, שמקבלים דרך הביטוח המושלם (100 ש"ח לביקור, עד 3 בשנה).

30/05/2006 | 10:46 | מאת: חבצלת

שלום,האם רמוטיב יעל גם לטיפול בחרדות? תודה

01/06/2006 | 22:46 | מאת:

לחבצלת אני מאמין שכן למרות שרוב העבודות הן על יעילותו בדיכאון. חג שמח דר' גיורא הידש

30/05/2006 | 10:08 | מאת: קרי

בשרשור קודם כתבת שהפרוזאק פחות טובה מאחרות לחרדות בגלל עוררות יתר בתחלת הטיפול. האם היא פחות טובה מאחרות גם לאחר שצולחים את השבועות הראשונים. אני כבר שבועים וחצי עם פרוזאק (עדין לא מרגישה הטבה) שהתחלתי לקחת כדי להתמודד בקלות יתר עם דאגנות והרגשה רעה שקשורים למציאות מסויימת. (כלומר החרדה היא לא חרדה שאין לה בסיס אבל אני מעדיפה למתן אותה-כדי להתמודד יותר בקלות עם המצב). האם לדעתך יש כדור יעיל יותר במצב כזה ושלא יהיה כזה שיגרום לבעיות נוספות ויקשה להפטר ממנו כשהמצב ישתפר.

31/05/2006 | 00:56 | מאת: דור

התשובה היא כן. כלומר יעילה גם לחרדה, בדומה לתרופות האחרות, אצל מי שמצליח להסתגל אליה. ב-OCD למשל הפרוזק ניתנת עד מינון של 4 כדורים ביום (80 מ"ג). בהפרעות חרדה אחרות במינונים יותר נמוכים. התרופה אמנם מעוררת אך זה לא משנה לגבי ההשפעה נוגדת חרדה. אפשר להיות רגוע ועירני.

30/05/2006 | 09:40 | מאת: סיגל

דר' , שלום רב ! אני כבר לוקחת בערך 4 חודשים כדור ציפרלקס שעוזר ומעמעם לי את התחושות השליליות כמו חרדות ועוד שהייתי סובלת מהם אך גם אני מרגישה שאת רגשות השמחה והאושר הוא ניטרל [ והיו לא מעט כאלה ] ובנוסף החשק המיני שלי נעלם כמעט לגמרי ולכן החלטתי שה"מחיר" הזה קצת כבד עליי ואני שוקלת להפסיק . אולם אני חושבת אולי לרדת למינון של חצי כדור ביום או לקחת כדור יום כן יום לא , מה אתה חושב , איך לדעתך אפשר לשלב כך שעדיין תהיה לו סוג של השפעה [ לא נורא אם לא במאת האחוזים , אפילו עזרה קטנה תועיל ] ובנוסף תחזור אליי גם תחושת השמחה ? אני מודה לך מקרב לב על עבודת הקודש שאתה עושה

31/05/2006 | 01:17 | מאת: דור

זה פתרון שניתן לבדוק אותו, אבל אין הוכחה שמינון שנמוך מ-10 מ"ג ציפרלקס נחשב בכלל ליעיל ולכן הדבר עלול להיות מלווה בנסיגה במצבך. לאחרונה נכנסה לשימוש תרופה בשם סימבלטה, שיש לה את אותה דרגת יעילות של ציפרלקס, אבל עם פחות תופעות לוואי שקשורות לפעילות מינית. תשאלי את הרופא שלך עליה.

01/06/2006 | 22:44 | מאת:

לסיגל אין מחקרים לגבי ציפרלקס בחצי מינון ויתכן גם מצב שבו יהיו תופעות לוואי בלי ההשפעה החיובית...., אבל בסך הכל אי אפשר לדעת מה יהיה אצלך. צריך לזכור שהפסקה מוקדמת מדי של הטיפול עלולה לגרום לכך שכל התופעות הקודמות יחזרו...וזה בהחלט לא רצוי (במיוחד שכבר עברת את חצי מהדרך). לכן ההמלצה בדרך כלל היא למצוא תרופה אחרת בתקווה שתהיה לה את ההשפעה הטובה ללא תופעות הלוואי אצלך. חג שמח דר' גיורא הידש

שלום לכולם קוראים לי רפי ואני מעוניין להיות מטופל בהיפנוזה יש לי טראומה נפשית שנבעה מדיכוי היכולות החברתיות שלי ועכשיו זה משפיע לי על החיים אני לא מסוגל לזרום עם אנשים ועם חברים כי היכולות החברתיות שלי דוכאו ואני חושב שבאופן כללי ובתכלס זה ביטחון עצמי שנובע מהטראומה אם אצליח להפיג את הטראומה על כל מרכיביה אוכל לחזור למסלול הפרטי של החיים שלי אנא מי שיכול תנו שם או אתר או טלפון של מטפל בהיפנוזה רצוי באיזור ירושלים אם לא אז בתל אביב ואם אפשר אחד עם קבלות אשמח מאוד לשמוע את דעתכם בעניין תוכלו לעזור לי המון תודה מראש

לרפי היפנוזה היא כלי טיפולי עם השפעה חזקה ולכן חשוב להיות בידיים של מטפל המוסמך לטיפול בהיפנוזה. איני נוהג להמליץ על מטפלים מסיבות מובנות. כל טוב דר' גיורא הידש

29/05/2006 | 21:14 | מאת: שי

שלום מבקש יעוץ וחוות דעת מדובר באימי בת 79 , מזה 40 שנה לוקחת אלטרול ובשנים האחרונות הכמות גדלה ל 8 כדורים ביום. בשנה האחרונה היה ניסיון להקטין את הכמות ואכן היא הורידה ל 4 ביום , ואז היה משבר והדיכאון חזר בגדול והלחץ דם שהיא סובלת כל השנים עלה למספרים גבוהים, כמו 240/110 וכמובן ריצות למיון בבית החולים, שם במיון הציעו לה לשנות ולהחליף את האלטרול לכדור חדש רסיטל, ואכן לאחר כ חודש ויותר הרגישה קצת יותר טוב והורידה את כמות האלטרול עד ל- 2-4 ביום ושוב נסיגה במצב דיכאון ןחרדת ולחץ דם גבוה, וחזרה ל- 6 אלטרול והפסיקה את הרסיטל, ומרגישה טוב,( נראה לי שלא יכולה בלי האלטרול 8 ביום 40 שנה) אבל אני מפחד שבקרוב השפעת הרסיטל תפוג ושוב תהיה ריגרסיה במצב, בקיצור היא לא יכולה בלי האלטרול אבל חושבת שגם הרסיטל עזר לה, שאלה האם אפשר לקחת גם אלטרול וגם רסיטל? כמובן שאנו מתיעצים עם רופאים והם אומרים תנסי כך ותנסי כך...

29/05/2006 | 22:18 | מאת: דור

המינון המקסימלי של אלטרול זה 12 כדורים ביום, כלומר, 300 מ"ג. לכן 8 כדורים (200 מ"ג) זה גם גבוה אבל בסדר, למרות הגיל המתקדם. אלטרול תרופה ישנה ומאד חזקה נגד דיכאון (בוודאי שיותר חזקה מרסיטל). היתרון היחידי של התרופות החדשות שיש להן פחות תופעות לוואי ולרובן אין השפעה על לחץ הדם או על פעילות הלב. אפשר לנסות תרופה אחרת מהדור החדש מסוג SNRI אך אי אפשר לדעת מראש איך היא תגיב ולכן זה סיכון להחליף. עם אלטרול צריך מדי פעם לבצע EKG וכמובן בדיקה של לחץ דם. השילוב של אלטרול+רסיטל נראה מיותר. עדיף תרופה אחת.

לשי אכן האלטרול היא תרופה טובה והיא לא מומלצת בגיל המבוגר בגלל תופעות הלוואי. לכן לדעתי כדאי להתאמץ ולמצוא את התרופה אשר עשויה להחליף את האלטרול. תודה לדור ואכן צריך לחשוב על תרופה מקבוצת SNRI כדוגמת האפקסור. כל טוב דר' גיורא הידש

29/05/2006 | 20:21 | מאת: אורן

שלום ד"ר, אני בחור כבן 28 וסובל מחרדה, אובססיביות ודיכאון בינוני. בעבר התחלתי טיפול בציפרלקס, אבל תופעות הלוואי שלו היו ממש לא טובות- בחילות, כאבי בטן, חרדה מוגברת והשיא היה שלא יכולתי להרדם. הפסקתי את הטיפול והשינה שלי (שלפני כן הייתה בינונית אך יציבה) חזרה לעצמה רק לאחר 2-3 לילות בהן נטלתי ואבן בהמלצת הרופא., ואז חזרתי לישון "בסדר", אך כאמור הפסקתי את הטיפול. לאור הרצון כן לטפל בבעיות הדיכאון והחרדה אני מתכוון לפנות לרופא כדי לבחון טיפול בתרופה אחרת- פרוזאק, רסיטל או אחרות, אולם גם אם נדרשת תקופת הסתגלות, סדר יומי העסוק ודורדש הריכוז אינו יכול לאפשר לתרופה את "ימי החסד" להסתגלות. השאלה שלי אלייך (כמובן, כחוות דעת נוספת): לאור החשש שלי מתופעות הלוואי ומפגיעה ביכולת להירדם בימים הראשונים לטיפול (עפ"י ניסיון העבר) - האם אפשרי הדבר שבמידת הצורך ואם יתקוף אותי שוב בתחילת הטיפול חוסר שקט וקושי שינה שיפגע בתפקוד בעבודה- האם אפשר בלילות הראשונים לטיפול להעזר זמנית למשך שבוע בכדור ואבן או שמא יש איזשהי סתירה\סכנה לשימוש מקביל בתרופות הללו ? מודה לך מאוד על התייחסותך. רועי

31/05/2006 | 01:05 | מאת:

לרועי בהחלט אפשרי, זה שילוב מקובל ועושים זאת פעמים רבות. כל טוב דר' גיורא הידש

29/05/2006 | 19:16 | מאת: שניר

איך מטפלים בבעיה של התרגשות יתר?איזה מעביר עיצבי במח אחראי לכך?והאם התרופות ממשפחת הפרוזאק ושאר חוסמי סרוטונין יהיו יעילים במצב כזה למרות שאין ברקע דיכאון או התקפי חרדה בכלל.

29/05/2006 | 21:18 | מאת: ברק

התרגשות יתר זו מניה ? למניה גורמים רמות גבוהות מדי של גאבא ודופאמין. התרופות חוסמות אותן. תרופות ממשפחת הפרוזק עלולות להחמיר מניה. להתרגשות שהיא לא מניה גורמים אדרנלין ונור~אדרנלין.

30/05/2006 | 00:56 | מאת: אז מה

אז מה עושים עם זה (התרגשות יתר, במידה שהיא קשורה בפעילות נוראדרנרגית)?? האין זה סוג של חרדה?

30/05/2006 | 10:14 | מאת: לא הבנתי

בהמשך לתשובתו של ברק.. אני מבינה שהאדרנקס פועל להגברת הנוראדרנלין (ותקנו אותי אם אני טועה) אם כן, מדוע התרופה בעייתית עבור אנשים עם נטיה מאנית?

29/05/2006 | 16:58 | מאת: שלוקומו

שלום עיינתי בפורום והרבה תשובות ניתנות ע"י דור. מי הוא ? ראיתי חלק מהתשובות וחלקם אפילו לא "מרגיעות" גם מוות מקלונקס ואלכוהול. אולי מנהלי הפורום יבדקו מי האיש זה לא עוד דעה של אחד שסובל או מדבר מניסיון,מדובר על אדם שעושה רושם שבאמת מבין ,אולי לא רגיש מדי ועונה לפי מה שכתוב בספר. תודה

31/05/2006 | 00:56 | מאת:

לשלוקומו דור אינו רופא ויש לו ידע רב והוא תורם רבות בפורום. דור אינו מתחזה ומציג את עצמו בדיוק כפי שהוא. בקשר לסגנון ולרגישות, זה כבר נושא אחר. כל טוב דר' גיורא הידש

31/05/2006 | 01:04 | מאת: דור

ד"ר הידש עונה על כל השאלות בפורום. הוא לא מכיר אותי מעבר להתכתבות בפורום. אם עניתי לפניו אז הוא יכתוב בד"כ שהוא מצטרף לדברי. נכון שלא נעים לשמוע ששילוב של קלונקס ואלכוהול יכול גם להמית, אך למה לך להתווכח עם עובדות כאשר לפני תקופה פורסמה ידיעה בעיתון על מציאת גופת צעיר שנטל בסה"כ 4 כדורי קלונקס ובקבוק אחד של וודקה. האמת לא תמיד מרגיעה אך אין זה אומר שאני לא אגיד אמת רק בשביל שאתה תהיה רגוע. רגישותי לאנשים בפורום לא מוטלת בספק גם אם אתה חושב אחרת. תשובותי הן תמיד נכונות ואמינות.

31/05/2006 | 05:40 | מאת: תמימי

שלוקומו אני מצטרפת לדר' הידש ולדור, אנחנו זכינו בחבר עם המון המון ידע בפסיכיאטריה שתורם המון מזמנו לטובת משתתפים אחרים בפורום, מאד זמין ומאד איכפתי. הוא אף פעם לא טען שהוא רופא או שהוא מחליף את דר' הידש. בואו נלמד לפרגן אחד לשני, ואם יש חילוקי דעות ניתן לשאול במקום להאשים, בסדר? חג שבועות מתקרב, אז חג שמח. תמי.

צריך להגיד את האמת פה אומרים את האמת על התרופות וגם מבלי לטייח ו/או לפחד בניגוד לפורומי פסיכיאטריה אחרים שכל שאלה שניה לא נותנים בכלל תשובות מרוב פחד

31/05/2006 | 13:04 | מאת: שלוקומו

שלום אני הייתי מצפה לקבל תשובה לשאלתי לגבי טיפול שיחות או תרופתי רק ע"י הרופא כדוגמה. החד משמעות בדבריך בתשובות באמת מוגזמת, זה שקראת על צעיר שמת זה נדיר ושוב לא עונים לאדם שהוא יכול למות לפי איזו כתבה שקראת בעיתון. בחייך זו רגישות לעונים בפורום ? זה לא שאני חושב אחרת. אין דבר כזה שתשובותיך "תמיד" נכונות ואמינות. גם הרופא לא פעם חולק עליך, אני לא רוצה שתענה כדי להרגיע (לא שזה רע אנחנו פורום שזקוקים להרגעה)אבל בטח לא להפחיד עם כל הכבוד ל"אמת" שלך.

31/05/2006 | 10:48 | מאת: דור

מי אתה?

29/05/2006 | 16:39 | מאת: רחלי

אני מבקשת לקבל בדחיפות מידע על תרופת סימבלטה. האם היא גורמת לתופעות לוואי? אני אמורה לקחת אותה עם ליתיום גנוגד דיכאון

29/05/2006 | 22:34 | מאת: דור

http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=391 רפואה שלמה

29/05/2006 | 16:24 | מאת: משה ג

שלום לך, לאמי יש דכאון קל והיא לקחה ציפרלקס כחודש וחצי ולא הרגישה בשיפור כלשהו. רופאת המשפחה רשמה לה כרגע פרוזק - האם נראה כהמשך טיפול מתאים או שיש לך המלצה אחרת? הרופאה אמרה לה להפסיק את ציפרלקס ולהמתין שבוע עד להתחלת השימוש בפרוזק - האם אכן צריך להמתין בין שני תרופות אלו? בכלל רציתי לדעת האם יש העדפה לכדור מסוים בהתחשב שאמי כבת 70 עם יתר לחץ דם וקצת סכרת? חשוב לקחת בחשבון את תופעות הלוואי וגם את המחיר - ציפרלקס די יקר ולא ברור אם הוא מצדיק את המחיר. בברכה, משה ג

29/05/2006 | 22:40 | מאת: דור

למשה- למה אתה לא לוקח את אמך למומחה בתחום (פסיכיאטר)? מה הגורם לדיכאון אצלה וכמה זמן נמשך? לעיתים תרופות ליתר לחץ דם עשויות לגרום לדיכאון. בכל אופן, נחוץ איבחון יסודי, גופני ונפשי, לפני שממשיכים הלאה.

31/05/2006 | 00:54 | מאת:

למשה תודה לדור, אפשר לנסות שתי תרופות ממשפחת ה SSRI כמו ציפרלקס ופרוזק ורק אחר כך לעבור לקבוצה אחרת כמו האפקסור. כמובן שאפשר להתחיל מיד באפקסור אבל אין זה כל כך מקובל. אין צורך לעשות הפסקה בין שתי התרופות, ונקווה שהפרוזק תועיל לה יותר מהציפרלקס. כל טוב דר' גיורא הידש

29/05/2006 | 15:37 | מאת: סתם אחד

בזמן האחרון (12 שנים) י ש לי בלגן בראש. כלום לא הולך בעיקר מה שקשור לכלכלה וזוגיות. אני בן 34. מקבל נכות נפשית וחי על סירוקסט. במהלך חיי לא הצלחתי בכלום. למרות שבמחני אי קיו שעשו לי לפני מספר שנים גילו שיש 131. אומנם אני מרגיש שיש לי חוכמה מסוימת אבל היא לא הביא לי תועלת מרובה. אני מרגיש נא ונד ואין לי אומץ לעשות כלום. רק כשלונות ועוד כשלונות. ולא הצלחתי להביא שום דבר לגמר. גרתי בפעם הראשונה לבד. ואנשים רק ניצלו את הטיפשות שלי. עכשיו חזרתי להורי. והדיכאון החמיר. ביחוד נשים. שהרבתי לרצות. לעולם לא הלך לי איתן ואני לא מבין אותן. כך גם בכסף לא יודע איך לעשות אותו. בעיקבות כך התחלתי לחקור את השנאה ליהודי , הקלאסי ונהיתי אנטי שמי. אין מה שקושר אותי למדינה הזאת , לחברה הזאת ואני מתחיל לפתח שנאה לעם היהודי ולמדינת ישראל. ןןבעיקר לעצמי. לא יודע מה לעשות , הייתי רוצה אומץ כמו ליפנים או הגרמנים חלקם בסוף המלחמה ולהתאבד. איך משיגים אומץ כזה? נסיתי כמה פעמים אבל שורה תחתונה צריך אומץ. לירות כדור בראש זה לא אותו דבר כמו לבלוע כדורים. שקיימת הרבה מאוד שנים

31/05/2006 | 00:52 | מאת:

שלום, צר לי שאתה מרגיש כל כך רע עם עצמך, אין ספק שחלק מהתחושות הן תוצאה של הדיכאון שממנו אתה סובל. בכל אופן הייתי ממשיך בטיפול ואולי גם משנה את התרופה כדי לקבל השפעה טובה יותר. כמובן שתרופות ופסיכותרפיה הם השילוב המועיל ביותר. חבל על כל השנאה, שנאה לא קידמה אף אחד ואף פעם למשך זמן ארוך, ולכן עדיף להחליף את השנאה באהבה. כל טוב דר' גיורא הידש

29/05/2006 | 11:20 | מאת: ליאת

השאלה היא לברק לגבי התרופה שציינת נגד חרדות לא הבנתי האם התרופה היא נוגדת חרדה כמו ואבן לאותו התקף רגעי או היא טיפול תרופתי שמטפל בבעיה לאורך זמן.

29/05/2006 | 21:13 | מאת: ברק

דיברתי על תרופות שהשפעתן מורגשת תוך 6 שבועות. לא להרגעה מיידית כמו ואבן