פורום פסיכיאטריה

ברצוני לדעת אלו מהתרופות הניתנות כיום לטיפול בחרדות הנחשבת לטובה ביותר שיש בה הכי פחות תופעות לואי ועוזרת לשמור על אורח תקין של חיים.

התרופה הכי טובה לחרדה היא אפקסור. היא יותר חזקה ממשפחת הפרוזק. בד"כ אין תופעות לוואי. הבעייה היא המחיר. תרופות זולות ללא תופעות לוואי ניתן למצוא במשפחת הפרוזק.

אשמח לקבל קצת מידע על התרופה. חיפשתי ברשת ומשום מה לא מצאתי. האם התרופה מוכרת ע"י קופ"ח? תודה, דנית

שלום לליאת, קיימים סוגים שונים של תרופות לטיפול בהפרעת חרדה...... הרופאים נוטים היום להמליץ על תרופות מסוג ssri לעיטים קרובות יותר, כיון שרוב המטופלים יש להם פחות תופעות לוואי בהשוואה לתרופות אחרות. טיפול יעיל כולל טיפול "שיחתי", טיפול תרופתי, כמובן שילוב של שניהם.. שיהיה לך יום נעים מיכל

אפקסור הוא רק תרופת קו שני לחרדה, ולכן עדיף לנסות פרוזק, רסיטל ודומיהם קודם, אפקסור לעיתים יכולה להיות תרופה גרועה לבלבל את המח ולגרום לתופעות לוואי יותר מהקודמים, ממליץ להתרחק.

תרופות הנפוצות כיום כנגד חרדה הן סרוקסט (פאקסט), ציפרלקס ואפקסור (ויפאקס).

האם היא אינה טובה לחרדה כמו היתר? (או שסתם במקרה נקבת בשמות?).

האם לואבן יש את אותה תופעת ההתמכרות שציינת לגבי לוריון

שניהם ממכרים , אבל ואבן פחות מלוריבן

נכון. מסיבה זו נותנים נותנים בנזודיאזפינים בדרך כלל לתקופה של שבועיים או פחות. אם אתה לוקח אותם לתקופה ארוכה יותר, הגמילה חייבת להעשות בהדרגה. מיכל

ואבן יותר חלש מלוריוון ובהתאמה גם פחות ממכר. אבל גם הוא לא תמים.

לליאת תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם כל טוב דר' גיורא הידש

אם חרדות קשורות לרמת הסרטונין במוח אין דרך פשוטה לפתור את הבעיה עם טיפול תרופתי ממוקד כי לפי שאר הכותבים כאן בפורום רוב הטיפול התרופתי שהם מקבלים עובד כמו ניסוי ואף פעם אין לדעת איך זה ישפיע על המטופל. השאלה שלי בעצם איך אוכל לדעת שאם אקבל טיפול תרופתי כזה או אחר יפתור את הבעיה או רק יחמיר אותה שכן תופעות הלואי מאוד מרתיעות אותי ואפילו מפחידות לעומת הרצון העז להיפתר מבעית התקפי החרדה האיומים הללו שמפריעים לי לתפקוד התקין של חיי.

תרופות מטפלות בחרדה באופן סימפטומטי. כאשר לוקחים תרופה החרדה פוחתת ואף נעלמת לחלוטין. כאשר מפסיקים לקחת תרופה החרדה יכולה לחזור. לכן רצוי להיות גם בטיפול פסיכולוגי כדי שתוכלי יום אחד לא להזדקק לתרופות. היזהרי משימוש בכדורי הרגעה- מאד ממכרים ומחריפים את הבעיה לטווח הארוך.

לליאת תודה לדור, לצערי לא תמיד ניתן לדעת מראש איזו תרופה תתאים לליאת כמקרה פרטי. כמו שאת נכנסת לחנות וקונה חולצה ולפני שאת משלמת את מודדת אותה, כך גם עם תרופות, צריך להתאים את התרופה לליאת ולכך יש צורך בניסיון והידע של הרופא. צריך גם קצת מזל שלא לסבול מתופעות הלוואי. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב! אני לוקחת פבוקסיל 200 מ"ג ליום בגלל כפייתיות וחרדות ,בשנה האחרונה יש לי שינויים במצב הרוח לפעמים ביום אחד זה משתנה כמה פעמים ממצב רוח כייפי למצב רוח ירוד של חוסר טעם ועניין.כשאני במצב כזה אני חושבת מה לקנות או לעשות כדי לצאת מזה.לפעמים אני בדיכאון ופתאום אחרי שעה אני יכולה לעשות צחוקים עם הקרובים אליי עד כדי כך שכבר לא יהיה לי כוח ואז אפסיק עם ההתלוצצות. שאלתי היא אם אני לוקחת פבוקסיל שהוא נגד דיכאון אז למה בעצם זה לא עוזר לי ולמרות זאת יש לי מצבי רוח לא טובים. והאם יכול להיות שיש לי מניה דיפרסיה?

למיכל לא, אין זה מאניה דפרסיה ששם הדיכאון ופעילות היתר צריכים להמשך תקופות ארוכות יותר. איני יודע מדוע ישנם שינויים כה רבים במצב הרוח אבל יתכן שעליה לא רבה במינון הפבוקסיל עשויה לפתור את הבעיה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, כבר לא ילדה אבל לא מנוסה בחיים ולא מצליחה להתגונן מפני הרוע שמסביב. מרגישה חשופה ופגיעה לכל מבט, הערה או רשעות של אנשים מסביבי. לא מצליחה להשתחרר מההרגשה הרעה. תמיד מרגישה נחותה ומטרה נוחה לפגיעה. מקרינה תמימות (לא טיפשות, דווקא די אינטליגנטית) ומעוררת אצל אנשים התנשאות. מודעת לצביעות הרבה שמסביבי, ולכך שאחרים קולטים אותי כחלשה וכתמימה, כמי שניתן לפגוע בה או לשלוט עליה. לא רואה אפשרות להרגיש אחרת. טיפול פסיכולוגי לא עזר לי, כרגע גם תרופות נגד דכאון אינן עוזרות. התחושות הקשות גורמות לי להסתגר עוד יותר וזה בטח לא תורם למצב. אני בודדה ואין מי שמבין את התחושות שלי. חייבת להעמיד פנים כל הזמן כאילו אני חזקה, וזה ממילא לא מצליח, כולם קולטים עד כמה אני שבירה ועדינה בפנים ורק מנצלים זאת, אם בכך שמרמים אותי או בכך שמזלזלים בי או סתם מתנשאים מעלי. תמיד בחברה אני מפענחת את המנגנונים לפיהם כל אחד פועל ומרגישה טרף קל. מיואשת...מפחדת...מעבירה כך כבר חצי חיים...מה יהיה עם החצי השני? עוד יותר גרוע?

אנה יקרה איך אפשר להעביר תקווה אליך, המיואשת? איך אפשר לשכנע אותך שהתמימות שלך היא דווקא מעלה, שהחולשה שלך היא דווקא החיבור שלך לאנושיות שבך, לרגישות, ליכולת שלך להתחבר באמת למי שאת? בטיבטית המשמעות של תמימות היא להיות בלי דאגות... את זה כל כך קשה להשיג, נכון? כל הזמן אנחנו מודאגים- מה חושבים עלינו, מה יגידו, מה יהיה... ובסופו של דבר, את כל החיים או לפחות רובם מבלים בדאגה.. אבל אם נסתכל על זה באופן הגיוני, כמו שהדאלי לאמה אומר- אם יש מה לעשות כדי לשפר את המצב- אז אין טעם לדאוג, ואם אין מה לעשות- אז גם אין מה לדאוג, אז למה לדאוג... התרופות - לוקח להן זמן להשפיע. התחושות שלך מאד מזכירות לי את עצמי כשהייתי בדיכאון. אבל את יודעת, דיכאון היא מחלה שחולפת ברוב המקרים. וגם התחושות האלה יחלפו. ואז תישארי את, המיוחדת, והרגישה, והתמימה, שאינה מסתכלת על אחרים בהתנשאות, שאיכפת לך מכאב של אחרים, שרוצה לעזור להם. תראי שעוד תוכלי להשתמש במה שאת עוברת לטובת אחרים. כשתרגישי יותר טוב. זה יכול לקרות לך בחצי השני של חייך... אני בטוחה שזה יכול. בינתיים, קבלי חיבוק. לא קל להיות איפה שאת, אבל זה עובר. תרגישי טוב, תמי.

שלום תמימי, תודה על המילים החמות והמרגשות. כתמיד, את גורמת לי לדמוע... טוב שיש עוד אנשים רגישים כמוך, שיודעים להגיד את המילה הנכונה. כל כך שמחה בשבילך שהמקצוע שלך נותן לך מקום לבטא את העוצמות הרגשיות הגבוהות שלך ואת האנושיות הרבה. לו רק היו עוד רבים כמוך..הייתי שמחה לבוא אלייך לטיפול. בכלל, אני מרגישה לפעמים, שא?ת החלק הנשי שמשלים כאן את ד"ר הידש, וכך אנו הגולשים מקבלים גם מידע וגם קרן אור מעודדת... אנה

שלום האם סרקוול במינון 25 מ"ג מרדים או מעורר? תודה רק בריאות ושמחה

שלום לדני, סרוקוול עשויה לגרום לישנוניות אולם, זוהי תופעת לוואי אשר קיימת הסתגלות אליה והיא חולפת עם הזמן. יום טוב לך מיכל

עלול להרדים. בוודאי לא לעורר.

לדני במינון הנמוך של 25 מג' איני חושב שהוא גורם לתופעות לוואי. כל טוב דר' גיורא הידש

האם 'רמוטיב' יעיל גם נגד OCD ?והאם במקרה שיש בעיה במערכת-החיסון ותרופות 'רגילות' גרמו לבעיות,'רמוטיב'-כיוון שהיא טבעית,לא תגרום?

תרופה זה תרופה. מבחינה רפואית אין חשיבות אם היא טבעית או סינטטית. גם קוקאין זה טבעי (מופק מעלי קוקה) והירואין זה טבעי (מופק מצמח הפרג) והם סמים מאד מסוכנים, כך שחומר טבעי איננו בהכרח יותר בטוח מחומר סינטטי. תופעות הלוואי של רמוטיב (שמופק מצמח ההיפריקום) דומות לפרוזק. היתרון של תרופה זאת שהיא איננה גורמת לפגיעה במין או לעליה במשקל, אבל השימוש בה מוגבל רק לדיכאון קל עד בינוני. עם פרוזק אין הגבלה כזאת. רמוטיב לא נחשב יעיל ל-OCD.

תודה לדור ואני מצטרף לדבריו. כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הירש היקר (ושאר קוראים..), אולי תזכור את שאלותי הרבות והתלבטותי בנוגע להתחלת טיפול תרופתי,ולנטילת ציפרלקס בפרט. הדבר אכן תרם לי רבות... לצערי, נאלצתי להפסיק את הטיפול לאחר חודשיים, היות וכדור יצר בי תחושה של כעין כהות חושים, "עמימות", שהפריעה לי מאוד. הייתי פעיל מאוד, אך בשום פנים לא "ערני". חשתי ישן בפנים...תחושה הדומה לבהייה. האם יש תרופה אחרת אשר אשר תעזור לי להתמודד עם הדיכאון נטולת תופעות לוואי?... אוסיף בדבר, ואמעיט במילים על כך כי הנושא מורכב ועדיין לא ברור לי דיו, שהדיכאון שלי מאובחן כדיכאון על בסיס אורגני; הייתה לי חבלת ראש כתוצאה מת"ד. כמו כן התגלתי כרגיש מאוד לתרופות.. אשמח מאוד לתגובתך-- אור

לאור כפי שאתה רואה בעצמך העניין הוא לא עקרוני אלא שאלה הרבה יותר מעשית. מה מתאים לאור? לצערי אין ברירה אלא לנסות ובדוק באופן מעשי את התרופות בתקווה שיהיה גם קצת מזל. הייתי חושב גם על הפריזמה וגם על האפקסור. כל טוב דר' גיורא הידש

אני מתלבטת אם לקחת נגד דיכאון אדרונקס או פרוזק. מה עדיף? אם הבנתי נכון האדרונקס לא גורם להשמנה ולא פוגע בתפקוד המיני, אם זה נכון, האם לפרוזק יש יתרון כלשהו על האדרונקס? האם הפרוזק מועיל גם לבעיית קשב וריכוז שקיימת בנוסף לדיכאון? ומה במקרה של נטייה מאניה (לא מאובחנת) תודה, לירז

פרוזק עובד על סרוטונין , מה שבד"כ מקבלים לדיכאון. אדרונקס על נור אדרנלין- יעיל יותר בתסמינים של חוסר מוטיבציה. אם אין לך תסמינים כאלו , הסיכוי שפרוזק יעזור הרבה יותר גבוהים מאדרונקס. 70% מגיבים לפרוזק. הייתי ממליץ יותר על תרופה שמתאימה לך מאשר תרופה ללא תופעות לוואי שלא עושה כלום. ישנה תרופה יותר טובה מהמשפחה של הפרוזק- פווקסיל. ללא תופעות לוואי מיניות. היא עולה 100 ש"ח ל30כדורים (חודש). לעומת פריזמה שעולה 70. (פרוזק מקורי עולה 120). אפשר גם לשלב אדרונקס+פווקסיל. עדיף תרופה אחת שפועלת על 2 החומרים , כמו אפקסור. הבעייה באפקסור היא עבודה בעיקר על סרוטונין ופחות על נור אדרנלין ו75% מגיבים אליה , לעומת השילוב פרוזק+אדרונקס 80% מגיבים. לגבי הפרעת קשב , התרופות מעוררות ולכן בספק אם עוזרות. לגבי מניה , כמו כל נוגדי הדיכאון , הם יגרמו מניה לבעלי נטייה למניה-דיפרסיה.

ד"ר הידש, בהמשך לתשובה של ברק (תודה ברק) אני מבינה שפבוקסיל הינה תרופה מתקדמת יותר מהפרוזק ולא גורמת לרב לתופעות לוואי מיניות, האם זה מדוייק והאם התרופה גורמת לעלייה במשקל? איך אוכל לדעת איזו תרופה עדיפה לי. אני מחפשת תרופה שתטפל בדיכאון ארוך שהשתפר בחודשים האחרונים, אבל עדיין קיים, אני עייפה כל הזמן וחסרת מוטיבציה לחיים. כמו כן, ישנן חרדות שעוצרות אותי מלמצוא עבודה ובכלל להתמודד. חשוב לי שהתרופה לא תגרור עלייה במשקל וכמו כן, אם אפשר בלי תופעות לוואי מיניות ואם אפשר שתעזור גם לבעיית קשב וריכוז. מבדיקה שלי, עומדות על הפרק מבחינתי האדרונקס והפבוקסיל. מה דעתך? תודה, לירז

שלום לך בתי עוברת עיר עם החבר שלה,הם בסביבות גיל ה30 ,ובחדר שלה בביתי יש לה המון דברים,מלא עד 0 מקום ספרים דפים מחברות ,קלסרים,עפרונות ,כמעט שבכל דבר יש לה בקנה מידה מסחרית,המחברות והספרים הגיעו עד לריצפה,החדר שלה הוא כמו מחסן ,הארון הבגדים שלה מלא מלא,נעלים בכל פינה בחדר.השאלה שלי היא.האם כשאני אומרת לה שתארגן את הדברים שלה ותיקח חצי מהחדר שלה,החא עונה לי מה את רוצה לזרוק אותי מהבית?אני עונה לה שלא לזה הכוונה אלא פשוט שתרוקן את החדר ,כדי שהוא יהיה חדר ,כשיבואו לביקור יהיה להם מקום ללון,היא עונה לי שהם לא יבואו לישון,והיא תשאיר את כל הדברים שלה סגור בחדר ,וכל פעם היא תיקח משהו מפני שהם עוברים לדירה קטנה,ז"א שהגברת לא מתכוונת לרוקן אלא להמשיך להשאיר את החדר עמוס ,שאי אפשר להיכנס לחדר,מספיק שרוב השנים היא חיה בצורה הזאת ,עכשיו שהיא עוברת לדירה משלה מושכרת היא רוצה להמשיך למלא את החדר ולא לרוקן .הדבר הזה מרגיז אותי הרבה שנים אפשר להגיש 10 שנים ,ושום דבר לא השתנה ,מרגיז אותי שהבית שלי לא מסודר ולא נקי ,יש לי בית יפה ,ואני מעוניינת שגם החדרים יהיו חדרים שיהיה נעים להיכנס ולנוח בחדר,מה דעתך ?

לאסתר אני הייתי מחכה עוד קצת לראות כיצד הבת מתארגנת בבית החדש שלה, יתכן שהיא רוצה עדיין את הביטחון בבית של ההורים ויתכן שמדובר על בעיות אחרות. אז נכון שזה הבית שלך ואת יכולה לעשות בו כרצונך וזו זכותך, מצד שני עדיף לעשות את הדברים בהסכמה, והסכמה והבנה הם תהליכים אשר לעתים דורשים זמן. כל טוב דר' גיורא הידש

אז ככה, הנורא מכל קרה, והחששות שלנו לגבי אברבנל התגלו כנכונות, וגרמו [לי בכל אופן] לאבד כמעט לחלוטין את האמון במערכת הממסדית: באחד הלילות של זוגתי שם, מישהי שהיתה איתה שם [ואנחנו מדברים על ילדונת סופר-רגישה בת 23] נכנסה לאטרף של בכי ואחת האחיות שם החליטה שזה שהיא הולכת לקבל כדור הרגעה עם האח התורן הנוסף זה לא מספק אותה, והיא משוכנעת שהילדונת חייבת בזה הרגע לשתף אותה במה שגורם לה לבכות. אחרי שהיא לא שיחררה הילדונת כנראה נכנסה לסטרס וקללה אותה, כנראה שמתוך בליל הקללות גם השתרבבה לה קללה שמתייחסת לאמא של האחות המדוברת, וזה מה שגרם לה בעצם לאבד עשתונות עד לרמה של לצרוח עליה שוב ושוב שלא תקלל את אמא שלה [כי הרי כולנו יודעים שהיא התכוונה לאמא שלה ספציפית מתוך היכרות מעמיקה איתה..] ולבסוף גם לדפוק כסאות על כל מיני אובייקטים דוממים שהיו לידן, ולמזלנו לא בילדונת ההיסטרית. הבתזוג שלי שהיתה במיטה באותו זמן התעוררה מהרעש, בהיסטריה מטורפת של בכי [באותו יום היא כבר הספיקה לחטוף הטרדות שנותרו ללא מענה מאחד המאושפזים מהמחלקה הסגורה], וכשלבסוף הגיעה לאיש מקצוע, מנהל המחלקה ליתר דיוק, המילים שהיא שמעה ממנו היו [לאח שליווה אותה לשם]: "עזוב אותה, זה הפרעת אישיות גבולית, אין מה לדבר איתם". כמובן שכל הסיפור הזה הוכחש למחרת, ורק למען ההוכחה שאין זוגתי בודה מליבה האשמות שכאלה- הפסיכיאטרית שלה אמרה לי כמה דברים מאוד לא מקצועיים וכשנפגשנו ושאלתי אותה לפשר המילים הנוקבות והלא רלוונטיות בעליל שוב נתקלתי בהכחשה...! אני בטוח לא דמיינתי את זה. כמובן שביה"ח בחר בדרך הפשוטה, מבחינתם, לטפל בנושא שזה אומר פשוט לשחרר את זוגתי ואת הילדונת השניה שהיתה מעורבת בסיפור. אתם יכולים להאמין?! ועכשיו אנחנו אובדות עצות, מה גם שבמכתב השחרור שלה נכתבו דברים מאוד מאוד קשים לגביה, מה שדי מלחיץ אותנו מתוך הנקודה שהיא צריכה לנסות להתקבל למקום אחר עם המכתב הזה. אז שוב זוגתי נותרה בין כסאות הממסד שכמו תמיד הותיר אותה המומה מכל הכיוונים, ללא עזרה משמעותית, בדיוק להפך למעשה. זא"מ, מאז שהיא יצאה משם היא הרבה יותר רגועה, המקום הזה לא רק שלא עשה טוב, רק דרדר יותר את המצב. אוף, אני על סף עצבים כרגע, אני לא מבינה, מישהי רוצה להציל את עצמה ושמים לה רגליים פעם אחר פעם. פשוט לא מבינה את זה. ולאט לאט הולכות ונגמרות לנו האפשרויות, כי בהתחשב בעובדה שזוגתי רשומה כתושבת ת"א המקום היחיד שהיא יכולה לפנות אליו זה אברבנל, ולשם אנחנו בטוח לא חוזרות. אז מה עושים במצב כזה בעצם? כי על אשפוז אני לא חושבת שאנחנו יכולות להרשות לעצמנו לוותר, זה פשוט מפחיד מדי, במיוחד עכשיו כשהיא לוקחת תרופות בלי ליווי של פסיכיאטר. :/

רבנית יקרה זה עצוב לי מאד מה שאת מספרת. היחס הזה, שרואה באדם אבחנה ולא אדם. איש מקצוע שלא מסוגל להבין שתוקפנות של אדם מאושפז היא סימן למצוקה נפשית, אותה צריך לקבל ולהכיל הרי בשביל זה הוא מאושפז... אם בבית חולים חולה לא יכול לקבל תמיכה והגנה, אז איפה כן? עצוב שלא מבינים. עצוב שמשחררים בלי לתת מענה בקהילה. עצוב. תמי.

שלום, צר לי ולצערי הסיפור הזה לא נשמע לי חריג...., לצערי האפשרויות היחידות העומדות בפניכן הוא להעזר בחדר מיון בשעת הצורך או לנסות להגיע לאשפוז במחלקה פתוחה בבית חולים כללי, אבל אני יודע שאין זה פשוט. כל טוב דר' גיורא הידש

האם ניתן לקחת תרופות נוגדות דיכאון עם גלולות למניעת הריון? תודה, סיון

לסיוון אין בעיה עם נוגדי הדיכאון מהדור החדש. סתם לידיעה-מייצבי מצב רוח מפחיתים את ההשפעה של גלולות נגד הריון. כל טוב דר' גיורא הידש

האם פרוזק מעורר מאניה אצל מי שיש לו נטייה כזו? ומה בהקשר לאדרונקס? לא אובחנתי כמאנית דיפרסית, עם זאת אני חושבת שיתכן שיש לי נטייה כזו. תודה, אפרת

כל נוגדי הדיכאון פרט לטטראציקליים מעוררים מניה

לאפרת תודה לברק וכל נוגדי הדיכאון עלולים לגרום לפעילות יתר-מאניה, כמובן שמי שיש לו נטיה לכך צריך להזהר יותר ואולי כדאי לשלב עם מייצבי מצב רוח כדי להיות בטוחים שהמאניה לא תבוא אצל אנשים רגישים, כמובן שתתייעצי עם הרופא המכיר אותך. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום אני משתמש בכדורי קנקס (גם באנאפרניל 100 מ"ג) 3 או 4 פעמים ביום של 0.5 מ"ג. אני רוצה לדעת כמה שעות בערך הוא נמצא בגוף ? כי לפעמים אני לוקח "סתם" קנקס מפחד של אולי תופעת גמילה . (סובל מאגורופוביה)

שלום ליאיר, השפעת הקסנקס היא עד כ 18 שעות בערך. תלוי במינון. מיכל

מדובר על 6-12 שעות. ככל שאתה יותר "מורגל" לקסנקס אז זמן ההשפעה יותר קצר. מנגד, ככל שהמינון יותר גבוה, זמן ההשפעה יותר ארוך. כדאי שתפנה לגמילה בהקדם כי אחרת תמצא את עצמך במצב מאד לא טוב- ירידה ביכולת הקוגנטיבית, ירידה במצב הרוח עד כדי דיכאון מאז'ורי, החרפה של החרדה, סימפטומים של התמכרות וכמיהה (CARVING) להשתמש בסם במינון גובר.

ליאיר תודה למשיבים, יש גם קסנקס עם משך פעולה ארוך (נדמה לי XR) שהוא טוב יותר כאשר מנסים לרדת במינון ולהגמל. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, מכר שלי ניסה להתאבד לפני יומיים, הוא לקח בערך 100 כדורים זיפרקסה (10 מ"ג אם אני לא טועה). הוא לא עבר שטיפת קיבה כשהגיע לב"ח, אמרו שהכל כבר נספג ומאוחר מדי לשטוף את הקיבה. שאלתי היא, בטווח הקרוב והרחוק מה יהיו ההשלכות הפיזיות/נפשיות עקב נטילת כמות כזאת של תרופה אנטי-פסיכוטית? ובכלל, כיצד נהוג לפעול לאחר נסיון אובדני (כנראה במצב בפיכוטי). תודה, יום טוב לכולם.

לניק ניסיון אובדני ומחשבות אבדניות עם דחפים במצב פסיכוטי ממלאים את התנאים לאשפוז כפוי ואכן הדבר הטוב ביותר הוא אישפוז. איני יודע מה עלול לקרות במינונים גבוהים של זיפרקסה, אשמח אם משהו יודע? כל טוב דר' גיורא הידש

מהי השכיחות של בחילה באדרונקס? תודה יוסי

ליוסי אין בחילות בתחילת הטיפול באדרונקס, האדרונקס אינו פועל על הסרוטונין אלא על הנוראדרנלין וזה יחודו. כל טוב דר' גיורא הידש

קיבלתי מהפסיכיאטר פרפנן אבל גם PARTANE בשביל להקל על תחושת קישיון השרירים שנובעת מהפרפנן. 1. נאמר לי של PARTANE יש השפעה מעוררת, אם כי רשום בעלון למידע שהוא ניתן בהתוויה כנגד התקפים אפילפטיים ומכאן הסקתי שזה מפחית חרדה בדומה ל TOPMAX ? ידוע לי ש TOPAMAX משפיע בעיקר על הגאבא במוח בעיקר (בדומה לאלכוהול) אז לפיכך רציתי לדעת 2. האם גם ה PARTANE משפיע בעיקר על הגאבא או שה PARTANE משפיע בעיקר על נוירוטרנסימיטור אחר ואם כן אז על איזה ? 3. ומה לגבי השילוב של הפרפנן עם ה PARTANE - כיצד לתרופות אלה יש קשר כלשהו (ישיר או עקיף) בהתמודדות עם הפרעת קשב מסוג ADD ועם מוטיבציה להתמדה בלמידה וקריאה לאורך זמן ממושך ?

לבלה הפרטן משפיע על האצטיל כולין ולכן אין לו קשר לדברים שציינת במכתך ולא לטופמקס. כך גם איני חושב שיש קשר להפרעת קשב. הפרפנן עלול לגרום לתופעות הדומות לפרקינסון. פרקינסון היא הפרעה מעט מורכבת וכנראה קשורה לאיזון בין הדופמין לאצטיל כולין. כך שהפרפנן שמשפיע על הדומפמין עלול לגרום לתופעות דמויות פרקינסון וכאשר מעלים את האצטיל כולין יש פחות תופעות פרקינסוניות. זה ההגיון בשילוב של פרפנן או כל תרופה נוגדת פסיכוזה אחרת עם פרטן. כל טוב דר' גיורא הידש

אני בן 31, עד לפני שבוע וחצי הייתי איש פעיל תוסס וקרייריסט מלא מוטיבציה בתחום המחייב עמידה יומיומית מול קהל (מרצה באוניברסיטה) . אלא שלפתע החל לתקוף אותי פחד קהל וכבר שבוע וחצי שאני לא מסוגל לעבוד, מה שמעורר כמובן שאלות שקשה לי לענות עליהן לקולגות ולמשפחה. פחד הקהל קיבל ביטוי פסיכוסומטי ממשי, אני משתנק כשאני מדבר מול אנשים או לפחות חושש שאשתנק. הפחד מעורר דכדוך ובכי והדכדוך פחד עמוק יותר לאבד הכל וחוזר חלילה. אני חושש לאבד פרנסה טובה ויציבות שהיתה לי יחסית בשפע ואפילו את בן הזוג הנפלא והתומך שיש לי. רופאת המשפחה רשמה לי פאקסט. אם אקח את התרופה זו תהיה הפעם הראשונה שאני לוקח תרופה פסיכיאטרית-וזה כמובן גורם מדכדך לא פחות שלא מוסיף למצב הרוח הזוועתי שלי. בעבר סבלתי מהתקפי חרדה. למדתי להתגבר על רובם בלי תרופות ובעזרת טיפול ארוך ובשנים האחרונות כאמור, נהניתי מחיים שלווים, נטולי "קומפליקציות" ומלאים במימוש עצמי. בעקבות מה שקורה השבוע חזרתי לטיפול אצל פסיכולוגית. האבחנה שלה אחרי פגישה אחת, היתה שאני פוחד מהצלחה ומאחריות נוכח קידום צפוי. כמה שאלות, ראשית האם הפאקסט נראה כמו פתרון נכון למצב המתואר או פתרון דראסטי? האם מקובל שרופאת משפחה תרשום תרופה כזו? האם יש סיכוי שעם התרופה אוכל לחזור לעבוד מול קהל או ש"אכלתי אותה". עצות נוספות??

הפאקסט היא תרופה מסוג SSRI והיא מתאימה למה שכתבת כאן. הפאקסט משפיע רק אחרי 3 שבועות. עד אז ניתן להיעזר בקלונקס או לוריוון, עפ"י המלצת הרופא. יש להתמיד בטיפול שנה לפחות.

שלום, תודה לדור. רופאת המשפחה יכולה לרשום פקסט=סרוקסט, יחד עם זאת אחרי עשרה ימים של חרדה בכל זאת הייתי מחכה ולא "הייתי רץ" לטיפול התרופתי. במכתבך החרדה בולטת והפחד שהחרדה תשפיע על הקריירה ועל חייך, לכן הדבר הראשון החשוב ביותר הוא להרגע ולנסות להפסיק את "הפחד מהפחד לעמוד לפני קהל" כלומר לא להכנס למערבולת של פחדים, ואם הדבר דורש חופשת מחלה של כמה ימים אז עדיף לקחת אותה עכשיו ולא להכנס למעגל קסמים של פחדים. כל טוב דר' גיורא הידש

כמעט כל תרופה תרופה שנלקחת עח ידי בין אם זה אקמול או קסנקס או פאקסט רשום עם קו למטה"אין לשתות יינות כאשר נוטלים את התרופה" או משהו דומה.... השאלה למה מדגישים יינות ולא כל מוצר המכיל אלכוהל באופן כללי.

לצביקה אלכוהול הוא רעל והוא מתפרק בכבד. תרופות רבות מתפרקות בכבד כך שאם הכבד "עסוק" בפירוק האלכוהול הרי השפעת התרופה שמתפרקת לאט יותר עלולה להשתנות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

תודה על התשובה. אבל יש סיבה למה הם מדגישים בקו תחתון כאילו זה חשוב יותר יינות

לד"ר הידש, הייתי רוצה שתרחיב קצת. למה אתה מתכוון שהשפעת התרופה עלולה להשתנות בגלל היין? מה יכול לקרות? על איזו כמות של אלכוהול מדובר? תודה מיכלי

אני מודאגת בקשר לבן משפחתי, בן 24, אשר חזר מחו"ל בהתקף פסיכוטי, האבחנה המשוערת הפרעה דו קוטבית (לאור דיכאון קל שאובחן ערב נסיעתו לחו"ל) אבל אבחנה זו איננה סופית. (התקף מאני - די ברור) הבחור מסרב לאורך 3 חודשים לקבל טיפול, לראות פסיכולוג או פסיכיאטר. המשפחה מתפרקת מדאגה וטרטור, הנזקים הכספיים שוהא גורם הם עצומים. הוא איננו במצב מתאים בחומרתו לאישפוז כפוי- כך נאמר להורים בשיחה עם פסיכיאטר. קראתי על שיטת intervention בה יושבת המשפחה והחברים, בסוג של הפתעה, לאחר שכולם הכינו את הפגישה מראש, עם מטפל ומספרים לחולה על אהבתם אליו, על מחלתו ובפורום זה מבקשים את הבטחתו להתחיל בטיפול מיידי. האם דר' הידש או מישהו יודע על טיפול זה? מי יכול לנהל טיפול כזה בארץ. אני מצרפת קישור לאתר אמריקאי המדבר על שיטה זו: http://www.intervention.com/servsfi.html תודה מראש

לדואגת שמעתי על כך אבל ממש אין לי ניסיון בכך. בכל אופן קיימת בעיה והצורך בטיפול ברור. חשוב לבדוק ולהקפיד שלא ישתמש בסמים אם סמים, תמיד צריך לחשוד בסמים. שבוע טוב דר' גיורא הידש

התחלתי לקחת רמוטיב לפני מס' ימים. בעלון המצורף כתוב בתופעות המחייבות התייחסות- רגישות העור לשמש כמו כוויות. וכן כתוב שאם בעבר נטלתי כדורים שפתחו רגשות יתר לשמש ,אז אין להשתמש בתכשיר. בעבר לפני מס' שנים נטלתי רואקוטן- כדור שניתן כנגד אקנה שההחשפות לשמש הייתה צריכה ליהיות מוגבלת בזמן השימוש וכן לפני מס' שנים גם משחות שגורמות לכילוף עור. האם לאור עובדה זו ועצם היותי בהירה מאוד (עור שיער עיניים), אני צריכה ליהיות זהירה יותר עם כדור הרמוטיב? או שאין קשר. תודה הילה

להילה אין סיבה לזהירות מיוחדת, חוץ מהזהירות הכללית של אדם בהיר עור בשמש המזרח תיכונית. שבוע טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש היקר! בחרתי להפנות את שאלתי אליך כי אני מתרשמת עמוקות מהאיכפתיות והאמינות שלך כאיש מקצוע. ועכשיו אחרי שהתחנפתי (סתאאאם....) הנה שאלתי: התחושה שאני חיה תמיד על יד לא מפסיקה להציק לי. זאת אומרת, באופן יחסי אני "מסודרת": משפחתית, מקצועית, כלכלית. אבל!! התחושה הזו שאני לא ממש "מתערבבת" שהייתי רוצה להיות יותר מעורבת בחברה, שתפסק כבר תחושת העצב והבדידות הפנימית הזו (שמתעצמת דווקא כשאני בחברה) שארגיש חלק אמיתי ממה שסביבי. קשה להסביר . אולי מטאפורית יהיה יותר ברור אם אשווה את התחושה הזו לנוזל שמנסים למהול אותו במים, אז לכאורה הוא בתוך המים אבל לא הופך להיות חלק מהם. כך אני. כשאני בסביבת אנשים, אני לכאורה מדברת, צוחקת, אבל כאילו יש בפנים איזה באפר שלא "מערבב" אותי, וזה גורם לי עצב כזה. גם בעבודה אני חשה שהייתי יכולה לעשות הרבה יותר אילו לא היה המחסום הזה שגורם לתחושה של חיים בשוליים. הייתי מגיעה יותר רחוק. אבל האבסורד הוא שכשאני מגיעה, כשאני מצליחה נניח ליצור יותר קשרים, או להגיע לקו קדמי יותר בקריירה, זה לא גורם לי אושר כמו שחשבתי שיהיה. עכשיו לשאלה הפילוסופית: לא פעם חשבתי להעזר בתרופות פסיכיאטריות. נוכחתי בשינוי האדיר לטובה שהן גרמו לאנשים שאני מכירה. פחות רגישות, יותר שמחת חיים ועוד. השאלה שלי היא האם יש לשאוף לכך אם למעשה גנטית אני בנוייה כך? אני מסתכלת במשפחתי המורחבת ומגלה איפיונים כשלי (מופנמות, נטייה לבדידות) הן אצל אנשים מהדור הקודם והן בדור הצעיר יותר. אז אולי יש לקבל את עצמנו כמו שאנחנו? אולי אני צריכה להפסיק להאבק בעצמי? איך להפסיק את המאבק הפנימי הזה בין הרצון להיות יותר לבין הקבלה העצמית? כי הרי עובדה היא כמו שציינתי שגם כשאני מצליחה יותר זה לא גורם לי אושר כמו ששיערתי שיהיה. מצד שני, מדוע אנשים המוקפים חברים והמצליחים גורמים לי לתחושת ההחמצה הזו? מקווה שלא הכבדתי עם השאלות שלי ואשמח גם אם גולשים בפורום יוכלו להתיחס אל השאלה שלי מהמקום שלהם. תודה

שלום לך , מדוע הנך חושבת שתרופות פסיכיאטריות יעזרו לך עם תחושת ההחמצה , והבדידות שאת חווה . תרופות פסיכיאטריות להערכתי אינם פועלות דווקא על הכיוון הזה . את מציינת שקשה לך להרגיש חלק ממשי ממסגרת , ותמיד ישנה הרגשת בדידות , זה אופייני לרבבות אנשים בחברה המודרנית הקפיטליסטית והתחרותית כל כך . אנשים רבים חשים אנונימים ברמה כזו או אחרת . לדעתי את יכולה לגנוט מטיפול קבוצתי ע"י סדנאות לטיפוח הבטחון העצמי וסדנאות תקשורת בהנחיה מקצועית. בהצלחה ניהול

שלום, תודה על המילים החמות וכיוון שהשאלה שלך היא כללית "פילוסופית" הרי ברור שהתשובה היא אישית לכל אחד ואין כלל ברור שמתאים לכולם. כמו כן אמליץ לך על הספר "פרוזק, התרופה של שנות התשעים" אשר עוסקת בהרחבה בשאלות הללו. כיוון שהשאלה היא כללית אז אני דווקא אנסה להוסיף שאלות ואשמח אם יתפתח דיון כללי בנושא. ראשית, את אומרת שקיימת בעיה גנטית, או משפחתית. האם עלינו להכנע לגנטיקה? או שעלינו לשנות את הגנטיקה אם הרפואה נותנת לנו אמצעים לכך (נניח תרופה אידיאלית שעושה רק טוב ולא גורמת לתופעות לוואי). לצערי בחברה המתירנית אין ספק שאדם פתוח וחברותי ש"מכיר את כולם" מצליח יותר מאשר אדם מופנם ושעושה את עבודתו כנמלה. אולי אין זה מוצדק אבל האם זה לא כך? היום התרופה עוזרת להיות עם פחות חרדות ומוחצנות, אבל אם נרצה מגוון של תכונות ולכל תכונה תהיה תרופה אשר מתאימה לה, האם נתחיל עם "הנדסת אופי" בדומה להנדסה גנטית? האם את רוצה להעביר את המופנמות לילדים שלך כפי שאת קיבלת אותה? כמובן ששיחות-פסיכותרפיה עשויות לעזור, אבל ההשקעה בשיחות היא הרבה כסף וזמן, מה עדיף, שיחות או תרופה על הבוקר? טוב, אני חושב שיש מספיק שאלות עד עכשיו, כאשר יתפתח דיון אפשר יהיה להרחיב. שבוע טוב דר' גיורא הידש

יש גבול דק בין מופנמות וביישנות לעומת חרדה חברתית. תפקידו של פסיכיאטר מקצועי להבחין בין שני המצבים. כאשר מנסים לתקן משהו שהוא תקין- בסוף הוא באמת יתקלקל! או במילים אחרות- WHEN NOT INDICATED- COMPLICATED

לפני כ-4 שנים הייתי בקרבת מקום לפיגוע ולא נפגעתי פיסית, אולם שהתקרבתי ראיתי כמעט את כל הנפגעים וקיבלתי הלם במקום. ניקחתי לבית החולים =ושוחררתי עם כדורי הרגעה. לפני כ-8 חודשים קיבלתי דיכאון ואני מאז בבית במיטה ומפחד לצאת בגלל החשש מפיגוע. בלילה חלומות על פגועים ועולים זכרונות המפיגוע שבו הייתי. אישתי מטפל בי והרופא נתן לי סרוקסט ועכשיו שהחמיר המצב 2 כדורים. אני מרגיש שאני רוצה למות, אין לי בשביל מה לחיות ואני ממש 20 שעות ביום במיטה ואומר לעצמי: אני בבית משוגעים 5 כוכבים לכל החיים. מה עלי לעשות כדח לצאת מזה?

שלום לך , אין ספק שעברת חוויה מאד קשה . אבל מה לעשות חייבים להמשיך לחיות . יש אנשים שנפגעו פיזית בפיגוע והם ממשיכים לחיות . זה קשה אין ספק . אתה נפגעת נפשית מהזוועה שראית , הטרואמה מובנת . מה שחשוב מאד לעשות - זה לפנות לטיפול אצל פסיכולוג קליני , או רופא פסיכיאטר לשיחות . שיחות הם מאד חשובות לטיפול בטראומות מסוג זה . בהצלחה רבה והרבה כוח ניהול - משתתף בפורום

שולחת כוח ותמיכה לארני, אכן מצב קשה וטיפול פסיכולוגי יכול לעזור, יחד עם המון תמיכה, אהבה וסבלנות. ניהול, סליחה, חשבתי שאתה אישה... תמי.

מבינה את החששות. אבל תשאל את עצמך אם היית כל כך מוטרד מתופעות לוואי ותלות לגבי תרופות לא פסיכיאטריות? כי לדעתי יש לתרופות פסיכיאטריות איזה תווית מעבר לתרופות רגילות. מאחלת לך רק בריאות. תמי.

זו תשובה לק' מהודעה קודמת. שבת שלום, תמי.

האם ניתן לשלב? זה יגביר תופעות לוואי? תהיה תסמונת סרוטונין? האם זה יגביר את ההשפעה נוגדת הדיכאון?

לסטלה לא מקובל לשלב כדי לשפר את ההשפעה נוגדת הדיכאון. אין סכנה בכך אבל איני מכיר מחקרים שבדקו את השילוב. מקובל להוסיף רמרון במינון נמוך כדי לעזור בשינה אבל לא במחשבה שהשילוב יעזור נגד הדיכאון. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום אני בן 70 ובעקבות דיכאון וחרדות קיבלתי רסיטל 20 מ"ג,אני לוקח את הכדור בצהרים בגלל קושי לישון קיבלתי לוריבן לפני 4 שנים שאלה: האם אני יכול לוותר על לווריואן ,ולקחת את הרסיטל לפני השינה? האם רסיטל הוא כדור מעורר או גרם לשינה? תודה מראש ושבת שלווה

לעוזי הרסיטל בדרך כלל מעורר ולכן נוטלים אותו בבוקר. במידה והוא גורם לך לעייפות או עוזר לשינה אתה יכול ליטול אותה בערב. כיוון שהרסיטל פעילה יותר מ 24 שעות אז מהבחינה הרפואית אין חשיבות לזמן הנטילה, כל אחד לפי הרגשתו. הלוריוון מתאים לרסיטל אבל התקווה היא שעם השיפור במצב בעקבות הרסיטל לא תצטרך את הלוריוון, חשוב להפסיק את הלוריוון בהדרגה כי כנראה שקיימת בעיה של התמכרות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, בנאזודיזיפנים עוזרים לי להקלה בסימפטומים אבל אני נשארת מדוכאת עם תנודות חדות במצבי הרוח והם גורמים לי לעייפות וחולשת שרירים (קסאנקס וקלונקס) לפני 3 שבועות התחלתי טיפול בציפראלקס שגם לא עוזר ואולי אפילו מחריף. מה אעשה אם גם קבוצת התרופות SSRI לא יעזורו לי ,בעבר ניסיתי גם סרוקסט שדיכא את הרגשות ,פרוזאק שבועיים (תופעות הלוואי של הכדורים מפחידות אותי ,ואני כל הזמן חושבת על זה שיש לי בגוף כדור "רעל" וזה מפריע להזדמנות לשיפור) לא רוצה להיות שפן נסיונות של כל קבוצת הכדורים....יש סיכוי לטיפול אלטרנטיבי? תודה

את מתכוונת לרפואה אלטרנטיבית? פורום זה לא עוסק בכך. טיפול חלופי בתרופה אחרת? רק אחרי שתקחי 6 שבועות לפחות את התרופה הנוכחית. אין טעם לקפוץ מתרופה לתרופה כל עוד לא ניסית מספיק זמן את הנוכחית. לגבי השימוש שלך בקלונקס וקסנקס- פני לגמילה בהקדם. בשימוש ממושך תרופות אלה גורמות לירידה קוגנטיבית, דכדוך והתמכרות.

לשני אומנם הקלונקס והקסנקס אינם מומלצים לטווח ארוך אבל פרט לסכנת ההתמכרות התרופות בטוחות. חבל שאת מרגישה שאת מכניסה "רעל" לגוף, כי פעמים רבות המחשבות מעצבות את המציאות, ה SSRI הן תרופות בטוחות ומיליונים רבים בעולם המערבי משתמשים בהם ללא קשיים מיוחדים. כיום ישנה אלטרנטיבה בטיפול עם רמוטיב שהיא חומר טבעי מצמח שהוכיחה את יעילותה בטפול בחרדה ודיכאון קלים עד בינוניים. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום רב! אים אני לוקח 20 מג"ג ציפרלקס כמה אלכוהול מותר לי בכלל לשתות ,בהנחה שאני עושה זאת רק פעפ בשבוע? אני הבנתי שזה מאוד לא מומלץ ? ליטר בירה נגיד מותר לשתות אים אני לוקח את הציפרלקס בבוקר ושותה בערב?

מומלץ לא לערבב אלכוהול עם כדורים. חולים שעירבבו מדווחים על בעיות שונות, חלקן בזמן השפעת האלכוהול וחלקן אחרי שהשפעת האלכוהול פגה. בשילוב עם ציפרלקס לא מדובר בסכנת חיים אך בהחלט תופעות לא נעימות ולא רצויות.

לאבי אסור שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום רב! דוקטור אים אני לוקח 20 מ"ג ציפרלקס וכבר אין לי תקציב לתרופה הזאת כי היא לא בסל! אז אני יכול להמיר את המינון של הציפרלקס למינון של 40 גרם ציפראמיל .? ,אני יודע שציפרלקס זה בעצם ציפרמיל שהורידו לו מולקולה, אבל זה עדיין לא אותה תרופה ? החילוף הזה הוא מסוכן?האים אני ארגיש לדעתך הבדל משמעותי במצב הרוח כתוצאה מההחלפה? ותודה מראש על התשובה!

זו אותה מולקולה פעילה , כך שאפשר לאמר שזו אותה תרופה , משמע לא יהיה הבדל במצב הרוח. ההבדל הוא במולקולה הלא פעילה , כלומר תופעות לוואי.

אם אתה לוקח את הציפרלקס לפחות 3 חודשים, ומצבך הנפשי יציב, אז אפשר לשקול עם הרופא כזה מעבר, תוך סיכון נמוך להחמרה במצב. בסה"כ מדובר באותה תרופה. אגב, בקופות החולים משתמשים ברסיטל כחלופה לציפרמיל ולא בציפרמיל המקורי.

לאבי תודה למשיבים ולא צריכה להיות בעיה עם החלפה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום לך דוקטור התחלתי ליטול תרופה בשם נרדיל ליפני כחודש והעיניין הוא ששכחתי להכניס אותה למקרר וזה מדאיג אותי בנוסף גם הבנתי שהתוקף שלה יהיה פג מחר או מחרתיים

ליובל אם התוקף של התרופה עומד לפוג אז הבעיה קטנה יותר כיוון שתצטרך לקנות את התרופה להמשך הטיפול. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום אני עובר תקופה בה יש לי חרדות כמו כן לחצים וכן בעיות בתחום הזיקפה ישנם רגעים בהם אני לא מרגיש את כל החלק התחתון של הגוף נוצר לי מצב של חוסר חשק מיני וגם הרגשת ריקנות הפסיכאטר שלי נתן לי לקחת לניטין כל 4 שעות וכן אני מקבל זריקהת של טסטסטרון ובעוד שבועיים שוב שאלתי האם מה שנגרם אצלי בעניןן המיני זה נגרם כתוצאה נפשית? מה השפעת הלניטין? אין לי כרגע חברה ולא היה לי מין קרוב ל8 שנים. מה עשוים? פניה לסקסלוג?

למיכה לא כתבת אפילו בן כמה אתה? בכל אופן מעבר למין או שקודם כל, חשוב שיהיה קשר עם חברה, קשר עם אנשים חשוב מאוד מאוד. לדעתי את מירב המאמץ כדאי לשים על מציאת אדם שתתחבר אתו ויהיה לך קשר אתו. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום, בעלי בן 40 סובל בשנה האחרונה מדכאונות, חרדות , לא טופל. לאחרונה "התייצב" המצב, והפך להיות מחזורי- יש כמה ימים טובים שבהם הוא במצב רוח מצויין והכל בסדר, אחרי כמה ימים הוא הופך להיות דכאוני למשך יום יומיים ואחר כך מגיע שלב הכעס ואז הוא כועס , מתפרץ , מדבר לא יפה, אחרי שזה נרגע חוזרים עוד פעם הימים הטובים וכך הלאה. בערך פעם בשבוע יש התדרדרות. שאלתי" האם זה מצב מוכר? מה עושים במקרה כזה?

לגאיה ישנן תנודות במצב הרוח באופן טבעי אבל איני מכיר את הדברים כפי שתיארת. יש אפשרות שבעלך יגיע לאבחון מסודר? שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום. אני בת 60 סובלת מקוליטיס ( ברמיסיה), לאחרונה בגלל חרדות נתנה לי רופאת משפחה טיפול בפאקסט 20 , אחרי 3 שבועות של טיפול החל שלשול. שאלתי האם בפקסט ידוע כתרופה שגורמת לשלשול ? שאלה שניה אם אחליט להפסיק את בטיפול ידוע לי שמפסיקים בהדרגה האם מותר לחצות את הכדור מאחר ויש לו ציפוי , האם חציית הכדור לא יכול לפגוע ברירית המעי. איך מפסיקים בהדרגה במצב כזה. תודה

לציפי הפקסט עלול לגרום ליציאות רכות בתחילת הטיפול ללא קשר לקוליטיס. אחרי שלושה שבועות עוד אפשר להפסיק את הפקסט באופן חד, לפי זכרוני יש על הפקסט חריץ שאפשר לחצות אותו כך שלא צריכה להיות בעיה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

בשבוע האחרון התחלתי לסבול מאיזושהי חוסר בהירות - אני מרגישה שראשי כאילו "התנפח", לחץ איום בראש, עייפות קיצונית, קשיים בנשימה, חוסר עירנות, כאילו שאני "חווה את החיים" מאחורי קיר זכוכית וכתוצאה מכך חדות השמיעה ירדה. התחושה היא כמו שעולים למקום גבוהה והאוזניים נסתמות ויש לחץ, אך הוא לא מרפה. אני בת 31, ללא ילדים, אוכלת אוכל בריא ובעיקרון שומרת על הבריאות. המצב הזה פוגע לחלוטין באיכות החיים שלי, אמנם אני מתפקדת ומשדרת עסקים כרגיל אבל במאמץ כביר. יש לי תואר ראשון בפסיכולוגיה וניסיתי לחפש בספרות המקצועית אך לא מצאתי דבר. אשמח באם תינתן לי תשובה וכן, האם הנושא הזה קשור לפסיכיאטריה בכלל (לדעתי זו לא בעיה נוירולוגית). תודה

שלום לך זהבה , ראשית לפי התאורים שלך אולי מדובר בבעיה פיזית ולא פסיכולוגית . את מתארתץ לחץ בראש ועייפות , חוסר עירנות ועוד .. אז כן כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה, ולעבור ברור רפואי .במידה וישלל הגורם הפיזי ,אז כדאי להתייעץ עם פסיכולוג או פסיכיאטר . דרך אגב - האם עברת אירוע כלשהו משמעותי לפני התחושות האלה ? הכיצד את ישנה בלילות ? לא תארת מה מצב הרוח שלך , חסרים פרטים משמעותים לדעתי כדי להצביע על כיוון נפשי . בינתיים להתראות והרבה מרץ !!

לזהבה תודה למשיב (ניהול, אולי אפשר שם קצת יותר קליט? אבל כרצונך), כפי שנכתב קודם כל צריך לשלול בעיה גופנית כמו דלקת מזדמנת, שפעת וכדומה. כמובן שחשוב לראות כמה זמן הבעיה נשארת, אם מדובר על מספר ימים לא הייתי מייחס לכך חשיבות, אם הזמן עובר אז צריך לחשוב על כך. איני רוצה לאבחן ברשת אבל המחשבה שעולה בראשי קשורה לחרדה דברים הדומים לדה-ריאליזציה, אבל כמובן שיש צורך בבדיקה מקיפה יותר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום רב מה ההבדל בין התרופות: פרוזק, פריזמה, פריזמה פורטה ופוליטין. אני מבינה שכולן משתייכות לאותה משפחה, מה בכל זאת מבדיל בינהן? תודה, מתעניינת

כמו כל תרופה אחרת שפג הפטנט עליה- יש תרופה מקורית שמיוצרת בחו"ל=פרוזק ויש חיקויים (גנריקה) תוצרת הארץ- פריזמה, פלוטין, אפקטין. תרופות מקוריות זוכות לדרגה יותר גבוהה של אמינות והקפדה על איכות הייצור. מנגד הגנריקה הרבה יותר זולה וזה מאפשר לתת את הטיפול ליותר אנשים. "פורטה"- הכוונה לאותה תרופה אבל במינון של 60 מ"ג לטבליה במקום 20 מ"ג במינון הרגיל.

למתעניינת תודה לדור ובקיצור זו אותה התרופה בדיוק רק מבתי חרושת שונים. חיבוק

היי עקב דיכאון מתמשך וחרדה קיבלתי מהפסיכאטר מירשם לציפרלקס. כעת אני מבינה שאחת מתופעות הלוואי היא השמנה ולכן אינני מוכנה ליטול את התרופה. שאלתי היא האם ישנן תרופות אחרות שיעזרו לי ובכל זאת לא יגרמו להשמנה? ואם כן, האם אוכל לגשת לרופא המשפחה ולבקש מרשם חדש. (אינני מעוניינת לחזור לפסיכאטר האמור מסיבות שונות) תודה, נילי

לנילי אמנם הציפרלקס עלולה לגרום לעליה במשקל אבל לא אצל כולם וחשוב לשמור על דיאטה מתאימה. ישנן תרופות שאינן גורמות לעליה במשקל כמו אדרונקס אבל רוב רופאי המשפחה אינם מתמצאים מספיק בתרופות אלו. שבת שלום דר' גיורא הידש

ומה לגבי פרוזק? תודה

הייתי רוצה לקבל מידע יותר מפורט על השפעות הריספרידל

לנונו תוכל/י למצוא מידע בכל אינדקס תרופות שברשת. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום מזה זמן רב אני סובל מדכאון שבא לידי ביטוי בירידה חדה במוטיבציה וחוסר חשק. אני במקביל נמצא בטיפול, ואולם עד עתה לא נטלתי תרופות. אני די חושש מהתמכרות ומתופעות לוואי, אבל בעיקר מטרידה אותי המחשבה שהמערך הרגשי שלי יישלט ע"י כימיקלים ולא ע"י "אני". ניסיתי אומגה, וזה לא ממש עזר. מה דעתך?

היי ק' החששות שלך מאד מוכרים לי מעצמי. אכן, במחלה כמו דיכאון, רב הבילבול בין מה שחולה, לבין האישיות. איך אדע אם אני זו אני- או שזו המחלה שמעוותת את הרגש והחשיבה שלי? בסופו של דבר אנחנו גופנפש. וכיצורים גופניים, המשכנים בגופנו את הנפש והנשמה שלנו, וודאי שאנחנו מושפעים מהכימיה המרכיבה אותנו. כימיה זו כוללת גם תרופות שאנחנו לוקחים, אבל גם דברים נוספים כמו למשל התזונה שלנו, האוכל שאנחנו אוכלים. כשאני היססתי להכניס לגוף שלי "כימיה" הפסיכיאטרית שלי אמרה לי שגם קולה זו כימיה... התרופות יקטינו את הסבל שלך. אתה תישאר מי שאתה. תרגיש עצוב כשעצוב, תשמח כששמח, תכעס כשמכעיס... אבל החשיבה תהיה פחות שלילית, תחוש פחות ריקנות ועצב, והעולם יהיה שוב מקום שנעים יותר לחיות בו. תרגיש טוב, תמי.

תודה על עצתך. אני ער לכך שלא רק אני מוטרד מעניין התרופות. אך יש גם חששות נוספים כמו תלות ותופעות לוואי. תרגישי טוב.

שלום לך כלתי מאוד נחמדה ,כל המשפחה אוהבת אותה,וכמובן שהיא בת בית אצלינו ,ולדעתי כך היא גם מרגישה,ובכל זאת יש בעיה,והבעיה היא שכלתי מוצצת אצבע,,,אפילו שהיא בביתינו בסלון ,כולנו יושבים מסביב ,והגברת מוצצת אצבע ,מס פעמים ניסיתי להעלים עין ,ולא להעיר לה ,אבל אח"כ כשראיתי שהיא בשלה ,אמרתי לעצמי למה לא להעיר לה?למה?מה קרה?וסוף סוף אמרתי לה ככה:מה את מוצצת אצבע?היא עונה שכן זה הרגל מילדות,עניתי לה שזה לא יפה ,וזהו ,ובכל זאת היא באה ומוצצת אצכע,,,שזה דבר שמגעיל אותי ואת בעלי,יותר לא הערנו לה,רציתי לבקש מבני שיבקש ממנה בצורה רצינית שבבית של הוריו היא לא תהוא לסלון ותמצוץ אצבע,אבל לא מצאתיאת הזמן הנכון לבקש ממנו,בכל אופן הייתי מבקשת עיצה מה לעשות?מה לבקש או איך לעזור לה כדי שתפסיק עם המנהג המגונההזה,אומנם היא כלתי ולא ביתי שאני יכולה לנדנד לה להפסיק עם זה ,האם יש טיפול ?כלתי בת 25 והם התחתנו לפני כשנתיים עדיין אין ילדים תודה לך על תשומת הלב ועל עזרתך

לאסתר הדבר החשוב ביותר הוא לברר האם כלתך מעוניינת להפסיק את ההרגל הזה. אם היא מעוניינת אז אפשר לעזור לה אבל אם היא אינה מעוניינת בכך לדעתי לא כדאי ואסור "לנדנד לה". בכל אופן שזו תהיה הצרה החמורה ביותר שלכם..... שבת שלום דר' גיורא הידש

אני סובל ממניה דפרסיה כבר כ 8 שנים. אני לוקח תרופות כ 3 שנים. ניסיתי לקחת דפלפט שלא עזר לאחר מכן למיקטל במשך 8 חודשים שגם כם לא עזר ולפני כשבועיים התחלתי לקחת טגרטול.לפני כשלושה חודשים היה לי התקף מאני. כיום אני בדיכאון הפסיכיאטר לא נותן לי תרופה אנטי דיכאונית למרות שאני בדיכאון מחשש שאני אעבור שוב למצב מאני. לפני כחודשיים התחילו לי מחשבות כפייתיות. שוב - אני לא יכול לקחת תרופה מכיוון שיש חשש למאניה שאלותיי הן: 1. האם הטגרטול יעבוד לאחר שהדפלפט והלמיקטל לא הצליחו? 2. מה עושים עם המחשבות הכפייתיות?

לשלומי אני מניח שהמחשבות הכפייתיות הן חלק מהתמונה של ההפרעה הדו-קוטבית ולא אבחנה נוספת ולכן הטיפול והייצוב של ההפרעה הדו-קוטבית ישפרו את המחשבות הכפייתיות. יתכן שהטגרטול תעזור היכן שהתרופות הקודמות נכשלו. בכל אופן לדעתי כדאי לנסות גם תרופות מקבוצה אחרת, כך כדאי לחשוב על ליטיום, זיפרקסה או רספרידל שהוכחו כמייצבות. תתיעץ עם הרופא המטפל. החשש של הרופא לתת נוגדי דיכאון מובן ונכון אבל תמיד צריך לראות את האדם כולו. שבת שלום דר' גיורא הידש

תודה, מהיכן הגיעו המחשבות הכפייתיות? מהמניה? הן לא הופיעו בפעמים הקודמות שהיו לי מניה.

שלום, אמי חולה במחלת נפש אך אינה מוכרת בביטוח לאומי כנכה. יש לי מספר שאלות, ואשמח אם תוכלו לעזור לי - ואם לא אז להפנות אותי לי שכן יוכל... היא חולה במחלת נפש סכיזופרנית-פרנואידית, וכתוב בתעודה הרפואית שזה לצמיתות ונמשך כ-10 שנים. שאלתי היא כזו: 1. כמה אחוזי נכות היא תקבל על זה? 2. האם יכול להיות שידחו את התביעה שלי עקב התיישנות? 3. אם נקבל קצבת נכות, האם נוכל לקבל רטרואקטיבית כסף על כל השנים שהיא הייתה חולה? 4. כמה עולה להוציא תעודה רפואית המכריזה על אפוטרופוס וקובעת כי אמי היא אינה כשירה לצמיתות? תודה רבה לכם, ויום נעים!

ללייה אחוזי הנכות נקבעים בעיקר לפי התפקוד ולא לפי האבחנה. כך שצריך לבדוק את יכולת התפקוד ולפי התפקוד להעריך את אחוזי הנכות. אין בעיה של התיישנות כי אמך חולה כעת והיא מוגבלת בתפקוד כעת. איני יודע על כמה שנים רטרואקטיבית תוכלו לקבל תשלום, את זה אפשר לבדוק בביטוח הלאומי או על ידי עורך דין. תעודה הקשורה לאפוטרופסות אפשר לקבל מהרופא המטפל באמך. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום רב, רציתי לשאול בבקשה, איזה תרופות הכי טובות לטיפול באבחנות: Mild Depressive Disorder Borderline Personality Disorder ובמידה ויש החמרה במצב, האם אשפוז יכול לעזור?

לאורטל אין תרופה אחת שעדיפה ועדיף לטפל באדם ולא באבחנות. אם המצב חמור אז כמו בכל תחום ברפואה, טיפול אינטנסיבי בבית חולים עשוי לעזור יותר. שבת שלום דר' גיורא הידש

שואלת בשם שכנתי המבוגרת: בת 83,חולת סוכרת,לחץ דם.קבלה פלוטין כנגד פחדים כגון,מצב בטחוני,אלימות בחברה וכו'. נשאלת השאלה באם פחדים מסוג זה מצריכים תרופה מעין זאת.האם בכלל התרופה משתלבת עם חולי סכרת.קראתי שהתרופה אמורה להרשם רק ע"י פסיכיאטר ורופא עצבים ולא ע"י רופא משפחה.

לאסתי רופא המשפחה בהחלט יכול לטפל ולרשום את הפלוטין (=פרוזק), התרופה עשויה לעזור לחרדות, אין בעיה עם סוכרת, לעתים יש המעדיפים את הסרוקסט על הפלוטין שהיא מאותה המשפחה. שבת שלום דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום , הנני מקבל ליתיום למעלה מ- 20 שנים ( 2 כדורים ליום= 600 מ"ג ) . בדיקת דם לרמת ליתיום באופן קבוע הנם בנורמה . רציתי לדעת , האם התרופה עשויה להשפיע על המוחון . בבדיקות נאורולוגיות קיימת אצלי דיסמטריה , דיסדיאדוכוקינזיס , הרגלים ערים ברגלים , אטקסיה . חוסר שיווי משקל מתמשך , עם ממצאים מחשידים לפגיעה בהורמיס ( ממצא שראו ב- MRI ) . ד"ר הידש , אני חייב לדעת אם יש קשר עם התרופה ליתיום . פניתי אליך בעבר בקשר לנושא , אבל פנייתי היתה כללית בלבד . דרך אגב אושפזתי במחלקה נאורולוגית לאיבחון ואני במעקב נאורולוגי . בתודה מראש ניהול

לניהול הליטיום עלול לגרום להפרעות נאורולוגיות לא מעטות, אבל איני יודע אם באופן של פגיעה בצרבלום-מוחון. אולי אפשר לבדוק זאת בספרות אבל תנסה להזכיר לי שוב בשבת, אולי יהיה לי זמן, בלי נדר כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש , אני מזכיר לך בקשר לנושא של שימוש בטיפול בליתיום לתקופה ארוכה וההשפעה על הצרבלום . למרות שהספקתי לבדוק מול רופאים אחרים ( בשל הדחיפות של הבעיה ) , ונאמר לי שרק במצב של הרעלה יש השפעה על הצרבלום שניפסקת אם מפסיקים את הליתיום . אבל חשובה לי גם דעתך המקצועית האישית. תודה ניהול

1)מדוע אסור לשתות אלכוהול בזמן טיפול בקלונקס?

קיים סינרגיזם ביניהם- מחזקים אחד את השפעתו של השני. במינונים גבוהים השילוב יכול לגרום לדיכוי נשימה, קומה ומוות.

לרינת הם מעצימים אחד את השני אבל אין סכנה של מוות אלא במינונים גבוהים מאוד של אלכוהול. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום. בתוך כמה זמן כדור "רמוטיב" מתחיל להראות השפעה? תודה.

שלום ללינור, הקלה התחלתית בתסמינים מתרחשת על פי רוב תוך שבועיים מתחילת הטיפול. שיפור מירבי צפוי להיתקבל לאחר 6 שבועות של טיפול. בהצלחה מיכל

הרמוטיב מתחיל להשפיע תוך שבועיים אם את לוקחת את המינון הנדרש (שתי טבליות ליום), אך בדומה לנוגדי דיכאון אחרים לעיתים יש צורך לחכות 6-8 שבועות.

תודה למשיבים הידש

שלום לכולם האם ישנן תרופות נוגדות דיכאון שאינן גורמות להשמנה? אם כן, מה הן. תודה, שנית

ישנם הרבה נוגדי דיכאון שאינם מגבירים את התיאבון ואף מדכאים אותו. למשל פרוזק וכל משפחת הSNRI. אך צריך לחשוב גם על זה שיש תופעות לוואי מיניות.

השאלה איזה תרופות קיבלת עד היום ובכמה עלית במשקל. רוב נוגדי הדיכאון הנפוצים לא גורמים לכך מלבד סרוקסט ורמרון. אדרונקס לא גורם לכך בכלל.

תודה לדור ואני מצטרף לדבריו כל טוב דר' גיורא הידש

לפני כשלושה שבועות התחלתי לקחת ליתיום במינון נמוך היןם אני לוקחת 3 כדורים ליום +ויפאקס כאוגמנטציה למניעת דיכאון. מידי פעם אני מרגישה צמרמרות ולעיתים מזיעה מאוד כמו כן אני מרגישה רעד האם תופעות אלו הן מהליתיום? אשמח לתשובה מהירה מאוד

לרחלי הרעד עלול להיות קשור לליטיום וכדאי לבדוק כבר את רמת הליטיום בדם. ההזעה עלולה להיות קשורה דווקא לאפקסור. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום עד לפני שנה וחצי או שנתיים לקחתי פרוזק למשך 5 שנים. ה"בעיה" חלפה כבמטה קסם. גם כשהפסקתי. אך ניראה לי שאני עדישה מדי למצבי לחץ ,גם ביום יום קורה שאני לא מספיק עירנית לדברים שאני צריכה לעשות בעבודה או בבית{כמו לדאוג ללחמניות לבן שיוצא לצבא..} חוסר ריכוז? האם יש קשר ואיך ניתן לתקן תודה מתי..

למתי איני חושב שהתופעות קשורות לפרוזק, הרי הפסקת את הטיפול לפני יותר משנה. השאלה המרכזית היא האם תופעות ודברים כאלו היו עוד לפני ההרעה במצבך הנפשי שבגללה נטלת את הפרוזק? כל טוב דר' גיורא הידש

ילד בן 8.5 , הרטבה לילית שלא חולפת למרות טיפולים. בחודשים האחרונים החל בתופעות כגון: תנועות ראש לא נשלטות (כאילו הוא אומר עם הראש "כן" ו"לא" ), נגיעות חוזרות כאילו הוא מעיף אחורה בלורית שיער, תנועות בעיניים הצידה, לפעמים השמעת קולות שדומות למעין ציחקוק או ציפצוף. ישנן תקופות קצרות שכמעט לא נראות התופעות הללו ולעיתים הן במשך ימים ללא הפוגה. לפעמים מופיע סוג אחד של תנועה או "טיק", ולפעמים שילוב של כמה. מלבד כך הילד בריא, למעט תופעות חוזרות של סטרפטוקוקים מאז ילדותו.(עד גיל 6.5). יש גם לציין שהרטבה לילית היא תופעה שהיתה גם לסבא, דוד ובן דוד. מה משמעות מכלול התופעות ומה ניתן לעשות? בתודה. תמר.

ייתכן שמדובר בתסמונת טוראט. אחד התנאים לתסמונת טוראט הוא שילוב של טיקים מוטוריים עם לפחות טיק ווקאלי אחד במשך יותר משנה, כאשר לא עוברים 3 חודשים בלי שום טיק. אם הטיקים נמשכים זמן רב מומלצת בדיקה אצל נוירולוג (לא דחוף). הבעיה שאין טיפול טוב נגד טיקים.

לתמר איני פסיכיאטר ילדים ולכן אני לא יכול לעזור לך. מה שבטוח שעם ילדים לא כדאי לאבחן דרך האינטרנט וחשוב להגיע לפסיכיאטר ילדים טוב אשר קודם כל יבדוק ויאבחן את הבעיה. כל טוב דר' גיורא הידש