פורום פסיכיאטריה

האם אפשר לחתוך את הקלונקס לרבעים . מאחר ויש בכדור קו לחציה רק לחצי. אני כבר כמה ימים לוקחת רק חצי כדור ליום האם אני יכולה להפסיק לקחת לגמרי או שלהוריד לרבע אם אפשר לכמה ימים נוספים. כמו שאמרתי הכדור לא משפר לי את מצב הרוח ולעלות שוב במינון אני לא רוצה.כמו כן הטיפול הנוסף עדיין לא משפיע אך למרות זאת לא רוצה לקחת יותר קלונקס מה דעתך בבקשה ?

ניתן לחלק לרבעים.

לאילנה תודה לדור, רק תשימי לב שישנם כדורים של 2 מג' ויש של חצי מג', כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב! אני נמצאת בחודש 8 להריון.סובלת מהתקפי חרדה כבר 7 שנים,אבל כבר הייתי בהריון והכל היה בסדר.גם עכשיו אני לוקחת ציפרלקס והיה בסדר פחות או יותר.ופתאום ,היום בבוקר היו לי התקפים אחד אחרי שני,מאוד חזקים.כמובן,נבהלתי מאוד,פחד לאבד שליטה היה כל כך חזק,כמעט נעצרתי במקום עם הרכב.בעיה הכי גדולה-זה דהפרסונליזציה,שאפילו עם הצפרלקס לא עוברת כמעט.כמובן,אחרי שאני יילד,אני צריכה להחליף תרופה,אבל למה עכשיו ההתקפים?אולי זה הורמונלי? ומה יכול לעזור לי נגד דהפרסונליזציה?רוצה לנסות תרופות כמו אפקסור וסימבאלטה. וכתבתי את זה,האמת,כי אני פשוט צריכה תמיכה.מפחיד אותי,שאם יהיו לי התקפים לא אוכל לטפל בתינוק.

לאיה אכן תמיכה היא החשובה ביותר ועשויה לעזור מאוד. אפשר להחליף את הציפרלקס לצימבלטה גם אם את בשלבים המתקדמים של ההריון, כמובן שבהתייעצות עם הרופא המכיר אותך. בינתיים אפשר גם להעזר מדי פעם עם תרופה נוגדת חרדה כמו לוריוון או וואבן. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, מעולם לא היה לי פסיכוזה ולא סכיזופרניה ובכל זאת הרופאה שלי נותנת לי קלופיקסול האם יש הסבר לך לקחתי 8 שנים קלופיקסול ואני מרגישה שלקחתי לשווא מאד מודה על תשובתך.

ליעל שאלתך היא מאוד במקום, לעתים רחוקות נותנים קלופיקסול נגד חרדות ואז במינונים נמוכים מפני שהתרופה אינה ממכרת, אבל אין זה מקובל. כל טוב דר' גיורא הידש

האם התרופות: נוזילן , איטומין ומודל , יעילות לפסיכוזה ? והאם זה נכון שיש להם תופעות לוואי וסבילות יותר טובה מאשר פנותיאזינים ?

נוזינן שייכת לפנוטיאזינים. זאת תרופה חזקה. אנטומין קצת שונה מנוזינן, יש לה פחות תופעות לוואי, לכן היא נחשבת למועדפת. מודאל נחשבת לתרופה חלשה. היא ניתנת כמעט תמיד כתוספת לתרופות אחרות (נוגדי דיכאון או נוגדי פסיכוזה) ולא כטיפול יחידי.

תודה לדור ואני מצטרף לדבריו כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני נוטלת פרוזק ואדרונקס, האם אני יכולה לתרום דם והאם אני יכולה לתרום מח עצם אם אני אמצא מתאימה?

אין בעיה, את יכולה.

לשירה בהצלחה ותודה לדור כל טוב דר' גיורא הידש

אני בן 26, ומגיל 14 אני מאונן. למרות הרצון העז שלי להיפטר מההרגל המזיק הזה, אני לא מצליח. הבעיה היא שכל פעם שאני מאונן, אני מרגיש אי שקט וחולשה, מופיעים לי צללים שחורים מתחת לעיניים ואני מחוויר, העורף והפנים שלי נעשים מתוחים. אם אני מצליח לא לאונן שבוע, אני מרגיש קצת יותר טוב, אבל אחרי האוננות הבאה - אני שוב מרגיש רע, וכך זה נמשך כבר 12 שנה. סיפרתי על הסטייה שלי בפורום באינטרנט, וענו לי שכנראה גרמתי נזק למערכת העצבים שלי, והבאתי את הגוף שלי למצב של תשישות עקב אוננות מוגזמת. מה קרה לי ומה לעשות?

אוננות לא מזיקה בשום אופן, בתנאי שזה לא תחליף ליחסי מין, אלא כתוספת. אם יש לך רגשי אשמה ביחס לאוננות, ו/או אינך פעיל מינית מלבד האוננות, אז זאת סיבה לפנות לייעוץ וטיפול אצל איש מקצוע.

תודה לדור ואני מצטרף לדבריו כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני בחור בן 37 ובעייתי: מתקשה בדיבור,המילים לא זורמות לי חלק ובאופן כליל,חוזר על המישפט כמה פעמים, קצב הדיבור מהיר המלווה בדיפיקות לב מוגברות,לחץ על הראש,כשאני קורא מתוך ספר או עיתון מול אנשים בקול רם אני מתאמץ לדבר לעיתים גם מזיע,יש לי תחושת פחד מלדבר או לקרא ליד אנשים.אני מנסה להרגיע את עצמי תוך כדי שאני אומר לעצמי בסתר ליבי "תהיה רגוע" והמצב רק מחמיר . מחשבות אלו מטרידות אותי כל שעות היום אני נעשה לחוץ ומתוח במשך כל היום. האם קיים טיפול ללא נטילת תרופות אנטי דיכאוניות או חרדתיות ? תודה על תשובתכם המהירה

יש לי בעייה דומה ובמקרה שלי קלינאית תקשורת (ריפוי בדיבור) עזרה לי יותר מטיפול פסיכולוגי. מומלץ לנסות את שניהם.

לצ'יקו תודה לברק ואכן אין ספק שישנם מרכיבים רבים של חרדה ואולי הפרעה בדיבור. לכן טיפול פסיכולוגי התנהגותי ואולי קלינאית תקשורת עשויים לעזור. כל טוב דר' גיורא הידש

האם יש קשר בין פלוטין ו/או גלולה נגד הריון ובין ירידה בחשק המיני?

לשרית הפלוטין עלול להוריד את החשק המיני וגם משהה את האורגזמה ללא צורך בגלולות, כך שהמקור לירידה הוא כנראה הפלוטין כל טוב דר' גיורא הידש

שלום,שמי מיכל בת 35 ,השתמשתי בויאפקס ומזה כחודשיים - ללא. בשבועיים האחרונים הבקרים "לא מי יודע מה" רעידות פנימיות,אי שקט וכו' שנמשך כשעתיים שלוש וחולף במשך היום. שאלתי"- שמעתי שיש תרופות טבעיות שמסייעות לחרדה "קלה" האם יש מספיק ידע בעניין?

למיכל לא כל כך הבנתי כיצד הויפקס השפיע עליך. בכל אופן הרמוטיב שהיא תרופה טבעית הוכיחה את עצמה גם במחקרים מדעיים כיעילה בטיפול בדיכאון וחרדות קלות עד בינוניות. כל טוב דר' גיורא הידש

דוקטור הירש שלום. השאלה היא לא משפטית. אין לי עבר נפשי רפואי אך לאחר תאונת דרכים עם פגיעת ראש ולאחר שהייתי מגובה בבדיקות מעבדה נירופסיכאטרים מהימנים מומחה פסיכיאטרים מטעם בית המשפט קבע לי 10% נכות פוסט טראומטיים בתר חבלתיים . העניין שחברות הביטוח הוציאו את רשימת העבודות מביטוח לאומי שם החלפתי טרם התאונה עבודות רבות הכוונה לאי יציבות תעסוקתית והאשימו אותי בהתחזות. האם פסיכיאטר עלול לשנות דעתו הרפואית בעניין הפוסט טראומה ולפסול את אחוזי הנכות בטענה שאם החלפתי המון עבודות אז מצבי הנפשי בגלל תדירות החלפת העבודה ולהשאיר אותי נופל בין הכסאות רק בגלל שהייתי דינאמי בציערותי? תודה

לסהר אם אני מנסה לתרגם את דבריך ללשון מקצועית הרי הכוונה היא שהפסיכיאטר התרשם (אחרי שקיבל את האינפורמציה הנוספת על מקומות העבודה) שהייתה לך בעיה אישיותית עוד לפני התאונה ולכן התרומה של הטראומה למצב הנוכחי ולבעיות הנוכחיות קטנה יותר וצריך לתת חלק גם להפרעות הנפשיות שגרמו לאי יציבות או דינמיות בלשונך לתקופה שלפני התאונה. כמובן שהחלפת מקומות עבודה בלבד אינה מספקת אלא יש צורך להראות שהיו בעיות אישיותיות לפני הטראומה. כמובן שאם מביאים לפסיכיאטר אינפורמציה נוספת שהוא לא ידע עליה בבדיקתו הוא יכול או אף חייב לשנות את דעתו. כל טוב דר' גיורא הידש

דוקטור שלום. קבל הסבר מדוייק יותר לא לעולם לא היה לי הפרעות נפשיות ולא בעיות אישיות טרם התאונה רק חברות הביטוח מנסות לטרפד את נתינת אחוזי הנכות הבתר חבלתיים עיי הצגת הנתונים על תחלופות רבות של מקומות עבודה ונטישת התיכון והפיכתי לאדם שסבל" מהפרעת אי יציבות נפשית" עוד טרם פגיעת הראש. סוג מסויים של ספין. שאלתי האם רק בהצגת התידרויות של החלפת העבודות ונשירתי מבית הספר התיכון. יספיקו לטרפד את אחוזי הנכות ptsd דבר שאין אני מעוניין בו בשום אופן. אלה לקבלת שיקום ראש עיי חברות הביטוח. לפני התאונה הייתי מתפקד השכרת דירה חברה טיסות לחוץ לארץ ניהול מיזם טכנולוגי באופן עצמאי. פשוט לא הייתי סטאנדרטי החלפתי עבודות ולא סיימתי תיכון. גם אביב גפן לא סיים לימודים יאיר לפיד ריצארד בראנסן אך הם הצליחו מאוד למרות אי הליכה בתלם המובנה. אך ככישורים אישיים אני מחונן החל מאומנות עיצוב חשיבה מקורית. תודה

כידע לכם סיפורי -כבר 3 חודשים בדיכאון וחודש וחצי בטיפול בתחילת הטיפול ברסיטל וריספרדיל הרגשתי לאחר שבוע וחצי קצת טוב נסעתי לחו"ל לשבוע ומאז שחזרתי כבר שבוע וחצי מרגישה נורא עד שכבר לא יכולה יותר יש לי בחילות וכאבי ראש ותעוקה בלב ובבטן וחוסר תיאבון העלתי ליום אחד את הרספירדל ל1 כדור, אך זה עשה לי לא טוב נבהלתי והחזרתי לחצי העלתי לכמה ימים את מינון הרסיטל וללא עליה של הרספירדל וגם לא עשה לי טוב הפסיכיאטר שלי כעס עלי ואמר לעלות את הרספירדל ל1 מ"ג ולהשאיר את הרסיטל על 40מ"ג הוא אמר שבפעולה שעשיתי סתם הזקתי לעצמי בהעליית החרדה האם נכון הדבר? האם באמת בעלייה וירידה של מינון התרופות גרמתי עיכוב בהחלמה ומקווה שלא נזק. אתמול העלתי את הרספירדל מחצי ל1 כדור כדברי המטפל והיום מרגישה עדיין רע כל הגוף שלי סובל יש לי מן כאבים ו לחץ באזניים למרות שלקחתי חצי קלונקס האם זה מהעלאת הכדור? וכל פעם נזכרת בדברים מהעבר שבהם נהגתי לא נכון ולא נזהרתי על עצמי נזכרת איך הייתי ואיך עכשיו אני לא יכולה יותר עם המצב הזה.המטפל רוצה שאחפש עבודה אך במצבי קשה לי לעבוד ואפילו להתאמן האם העליית הכדור מחצי ל1 תביא לתוצאות. אני שומעת פה סיפורים על שנים ואני לא רוצה להיות ככה. כמו שכבר כתבתי בא לי לזרוק את כל התרופות וללכת למשהו טבעי. גם ככה אני סובלת האם אפשרי הדבר ואיך עושים זאת? ומה מומלץ? לציין שאני לוקחת חצי קלונקס ביום בימים האחרונים אך גם הוא לא עוזר לי.אני בכלל רוצה לרדת ממנו לגמרי, לא יודעת מה לעשות ומתי תהיה הטבה?, אך לא יכולה לחיות כך יותר. מהיכן תבוא העזרה? ואיך עלי לנהוג?

בהמשך למה שכתבתי בקשר לעבור לתרופות טבעיות. שמעתי שתמציות פרחי בך מטפל גם בדיכאון ןוחרדות מהוסג שלי אני רוצה לנסות האם מותר לקחת את הטיפול במקביל לטיפול העכשווי. או לחכות כשבועיים לראות עם העלאת הרספירדל תעזור לי? אני כבר לא מסוגלת לסבול וגם ילדי ובעלי מיואשים. אני במצב שלא יכולה אפילו לצאת מהבית מבלי להרגיש רע ולבכות רציתי לשאול גם ממה נובע היובש בפה האם הכל תוצאה של המצב הדכאוני ? אני לוקחת רספירדל בכדי לא לחשוב על העבר ולרדת מרגשי האשם האם הכדור באמת מטפל בדברים וכמה זמן לוקח לו להשפיע על המחשבות המיותרת

לאילנה צר לי אבל בפורום לא ניתן לקבל הנחיות טיפולויות מדוייקות אלא רק קויים כלליים למה שמקובל. בכל אופן איני מבין מדוע את משנה את התרופות על דעת עצמך ולא בהתייעצות עם הרופא המטפל? כל טוב דר' גיורא הידש

לאחרונה משעתי על נוגד דכאון מצמחים בשם רמוטיב. אני מטופל כרגע בזיפרקסה ליתיום דפלפט ואדרונקס. ברצוני לדעת האם כדאי להחליף את האדרונקס ברמוטיב.

מצטרפת לשאלה... האם מומלץ לעבור לתרופה הצמחית באם כן איך עושים את המעבר? ובאים לוקחים במקביל האם זה מתנקש עם התרופות הכימיות. והיכן משיגים את התרופה רמוטיב? בתודה

שלום, רמוטיב או באנגלית Remoiv תכשיר שמכיל את הצמח st. ,johns wort , או בשמו המקצועי hypericum לצמח תכונות אנטי דיכאוניות ידועות. הצמח נבדק נבדק במספר מחקרים ויעילותה הוכחה מתווה כקו ראשון לטיפול בדיכאון קל עד בינוני יעיל כמו SSRI-ו - TCA פרופיל בטיחות גבוהה - פחות תופעות לוואי לעומת התרופה ממשפחת ה-TCA /SSRI התרופה אינה מצריכה מרשם רפואי. ניתן להשיג אותה גם בקופ"ח מכבי, מאוחדת, ולאומית. אולם מומלץ להידבק להוראות הבאות: 1. בכל מקרה מומלץ על מעקב רפואי ומישהו שיש לו ניסיון במתן צמח זה. 2. מומלץ לא לשלב עם תרופות אחרות, במידה ואת/ה נוטלים תרופות אחרות חובה להיתיעץ עם הרופא טרם התחלת הטיפול בתרופה זו. שילוב עם תרופות מסויימות יכול להיות מסוכן מאוד. כל טוב, ורפואה שלמה מיכל

שלום רב, היום התפרסמה כתבה חדשה שלי ב- NRG http://www.nrg.co.il/online/43/ART1/425/556.html

שלום רונן... חיפשתי את הספר היום בחנות, (אני עובד בחנות ספרים), ויש לנו אותו, ואני אמליץ עליו אם מישהו יתעניין בנושא... חשבתי עליך די הרבה משום מה. זה קצת מוזר לי שאתה ממורמר כל-כך, כי מצבך כל-כך טוב יחסית לפגועי נפש, למעשה מצבך כל-כך טוב יחסית לחלק גדול מבני האדם. גם זוגיות טובה, גם משפחה משלך, גם מקצוע מכניס, שאתה עובד בו, גם לומד מנהל עסקים. לא נותנים לך להחזיק נשק? נשמע לי הגיוני מאוד. אתה אולי יוצא מהכלל, אבל אני די משוכנע שאם היו נותנים לי להחזיק נשק היו תקופות שככל הנראה הייתי תוקע לעצמי כדור בראש. ואני חושב שלהרבה אנשים שמשתחררים ממחלקות סגורות יש מצבים כאלה. גם לי עשו בדיקות במשרד הרישוי, והשאירו לי את הרישיון, אבל תודה שלא היית רוצה שיהיה רישיון למישהו פסיכוטי שלא לוקח כדורים למשל. לגבי האימוץ זה אני לא מקבל, כי אדם מאוזן שלוקח תרופות יכול להיות הורה נהדר, אבל אני מסוגל להבין את ההיגיון שעומד מאחורי זה. דווקא הדברים שהזכרת בכתבה הם ברובם דברים יחסית הגיוניים. יש המון דברים אחרים, שהם הרבה פחות היגיוניים, או אפילו מאוד לא היגיוניים, שנמנעים מפגועי נפש רק כי הם פגועי נפש, למשל עבודה במשרדים ממשלתיים, התמחות כרופאים או כפסיכולוגים או כאחים סיעודיים. קשיים בקבלת משכנתא. אי אפשרות לקבל ביטוח חיים או ביטוח מנהלים. אבל זה בכל זאת לא רישום פלילי, כי יש סודיות רפואית. אני חושב שמיהרת להשוות, כי זה הרבה יותר מורכב מרישום פלילי. בכל מקרה, אני חושב, למרבה הצער, שרוב פגועי הנפש הקשים יותר שעברו מחלקות סגורות ופסיכוזה כמוני וכמוך, פחות מתעסקים בנושאים האלה של אימוץ ונשק ורישיון ומתמודדים עם קשיים הרבה יותר גדולים. או במילים אחרות, זה הדבר האחרון שמטריד אותם. טוב, אתה בטח יודע את זה. בכל מקרה, כל הכבוד על האומץ ועל החשיפה. תרגיש טוב מיכאל

כפי שקראת בכתבה, יש לי הרבה על מה לכעוס וכל הלגיטימציה לכך. כל עוד מעמידים בפניי קשיים בחיים ולא מקלים אותם עליי, כגון הפלייה מתקנת, אז יש לי את כל הזכות בעולם לכעוס על המערכת. הגיע הזמן שאנשים כמוני ילכו בדרכיי ויקימו צעקה במדינה הזו !!!, לא ייתכן שאזרח המדינה נתן את מיטב שנותיו בשביל המדינה ובעת הצורך המדינה משתינה עליו בקשת בחזרה !!!, זה ממש מכעיס ואני לא אשתוק על כך...

היי... אנחנו סטודנטיות לפסיכולוגיה ורצינו להתייעץ לגבי עבודת מצגת שאנו צריכות להגיש. מדובר במקרה הנ"ל : לילי, סטודנטית באוניברסיטה, שעברה חיים לא קלים, למשל: גירושי הוריה בגיל 6, אביה התחתן מיד לאחר מכן והיא נאלצה לשאת בנטל המשפחה והבית עקב יציאת אמה לעבודה. בגיל 13 אמה התחתנה מחדש ,ולילי סבלה מהתעללות מינית מצד אחיה החורג. במקביל, היא החלה להתחבר לחבר'ה מפוקפקים אשר השתמשו בסמים וניהלו אורח חיים פרוץ: סמים, מין לא מבוקר עם בנים ובנות, ציוניה התדרדרו. בגיל 15 אמה התגרשה.וכך הפסיקה ההתעללות, אך המשיכה באורח החיים כרגיל. גם לאחר שהחלה ללמוד באוניברסיטה, היא פיתחה קשר מיני תלותי עם סטודנט, וכאשר זה רצה לעזוב אותה, היא הגיבה בקיצוניות (שבירת כלים וחיתוך פירקי ידיה).התנהלות חייה סבבה סביב התנהגות פלרטטנית ("אתה המיוחד בשבילי"- משפט המפתח שלה) בקיצור, היא היתה מוצאת לנכון לפתור כל בעיה באופן מיני. אנו חושבות שמדובר בהפרעת אישיות גבולית, אולם הפרעה זו נחלקת לתתי הפרעות, ואנו מתלבטות מהי האבחנה המדוייקת... נשמח לשמוע מהי אבחנתך המקצועית. תודה רבה

לשילה בתיאור המקרה אין כמעט סימפטומים של הפרעות רגשיות או התנהגותיות, כלומר יש את תיאור החיים, הטראומות והשימוש בסמים אבל אין סימפטומים נפשיים פרט לחרדת פרידה קשה מאוד כאשר החבר איים לעזוב אותה. כמובן שמנסיונה בחיים הדרך להתחבר היא הדרך המינית, זה מה שהיא מכירה. כך שאי אפשר להגיע לאבחנה מסויימת, איני אוהב את האבחנה של אישיות גבולית כי כיום כמעט כל אחד משתמש בה, מצד שני יש לשקול גם את הטראומות שעברה וגם את השמוש בסמים, יחד עם חרדות קשות מפרידה. כל טוב דר' גיורא הידש

ברצוני לדעת האם הפרעות חרדה עוברות בתורשה?

חרדה קשורה לרמת הסרוטונין במוח וזה יכול לעבור בתורשה. אבל הגורם המכריע הוא הסביבה.

ללי כפי שברק כתב יש מרכיב תורשתי והפרעות חרדה קיימות במשפחות מסויימות. יחד עם זאת קשה מאוד להפריד כי ילד הגדל לאמא חרדה עלול "לספוג" ממנה את החרדות, אז האם מדובר על סביבה או תורשה? כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר, בסוף מרץ קבלתי כדורים מפסיכיאטרית במכבי לאחר שפניתי אליה ביוזמתי. משיחות שהיו לי עם הפסיכולוגית שלי ובכלל מהרגשתי האישית חשבתי שאני נימצאת בדיכאון קל. הפסיכיאטרית עימה התייעצתי ביקשה שאתאר את תחושותיי, כמה זמן אני חשה כך וכו' ואמרה שאני כניראה סובלת מדיסיטמייה. ציינתי בפניה שכשנה וחצי קודם לכן פניתי קבלתי מפסיכיאטר אחר ציפרלקס והיה לי מאד קשה להסתגל לכדור. בחילות, תחושת שיכרות מוזרה ואי חשק מיני. לאחר חודש מצאתי עבודה חדשה והכל ניראה הרבה יותר טוב ולכן גם הפסקתי עם נטילת הכדור. בכל מקרה, הפעם נתנה לי הרופאה "פלוטין". במשך שלושה וחצי שבועות - כדור אחד, אם אין שיפור אז לעבור לשניים במשך תקופה זהה ואם אין עדיין שיפור לעבור לשלושה כדורים. היום אחרי כימעט חודשיים אני לוקחת שני כדורים ביום. הכדור הראשון לא עשה שום שינוי. גם לא היו תופעות לוואי. עכשיו אחרי שאני לוקחת את הכדור השני ניראה לי שאני עייפה יותר אבל אין שיפור של ממש במצב הרוח. אני עדיין רב הזמן מדוכדכת, עושה רק מה שחייבים ונורא קשה לי לעשות מעבר עם חשק גדול, אפילו אם מדובר בדברים שאמורים לקדם את מטרותיי האישיות. הרופאה שלי לא ממש זמינה ולכן החלטתי להחליף אותה וקבעתי עם מישהו אחר עליו המליצו לי. התור ניקבע לעוד יותר משבועיים כוון שהוא בחו"ל. בינתיים אשמח אם תנחה אותי: האם לדעתך עלי להמשיך עם נטילת התרופה ? ניראה ששני כדורים גורמים לי לעייפות ואני חוששת לעבור ל- 3. האם יכול להיות שכדור לא משפיע ? תודה על זמנך. אני ( בת 34, רווקה. עובדת במישרה הקשורה בשיווק / מכירות. נימצאת בצומת דרכים לגבי ההמשך המקצועי. מתפקדת באופן כללי בסדר אבל " בלי חשק ושימחת חיים " ).

שלום, באופן כללי אני לא ממליץ על עליה במינון של התרופות וכפי שקרה לך לא הייתה השפעה חיובית רבה לשני כדורים ויש יותר תופעות לוואי. אני חושב שהדבר הנכון הוא לחכות עם הפלוטין במינון של כדור אחד ליום עד לפגישה עם הפסיכיאטר ואז לשקול את החלפת הטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש וחברי הפורום שלום! אני סובל מOCD. לקחתי מס' תרופות בעבר. הרופאה הנוכחית המליצה לי לקחת איקסל, משום שעם תרופות אחרות(כמו סרוקסט) היו לי תופעות לוואי מיניות. כששאלתי את הרופאה היא אמרה שהיא גם יעילה לOCD. אני למען האמת די הופתעתי, משום שלא כתוב בשום מקום וגם לא שמעתי שאיקסל יעילה לOCD. אם לתרופה לא יהיו תופעות לוואי מיניות והיא לא תעזור לOCD אז לא עשינו כלום בכך. בכל מקרה, הלכתי לרופאה אחרת אשר אמרה שאיקסל עלולה לעזור לOCD אבל יש תרופות חזקות יותר לOCD ולדתעה פבוקסיל מצויינת והיא התרופה הטובה ביותר לOCD. אז שאלתי: האם איקסל מתאימה בכלל לOCD? האם פבוקסיל עשויה להיות יעילה יותר? (יש לציין שבעבר לקחתי סרוקסט והיה לי בנוסף לOCD דיכאון קשה שחלף רק ארבעה חודשים מתחילת נטילת הסרוקסט). אודה לתשובתכם!

איקסל היא תרופה ממשפחת הSNRI , כלומר מעכבת גם סרוטונין וגם נור אדרנלין. תרופה המעכבת סרוטונין יעילה לחרדה וOCD. כלומר התשובה היא כן , איקסל עוזרת לOCD. אבל פווקסיל יותר חזקה. גם שכיחות התופעות המיניות בפבוקסיל נמוכה מסרוקסאט. התרופה עם השכיחות הכי נמוכה לתופעה מינית מהמשפחה של פרוזק/סרוקסאט/פווקסיל היא ציפראלקס.

לאלי תודה לברק ואכן הדברים מורכבים מעט. האיקסל היא תרופה צרפתית שלא עברה את אישור ה FDA (כי לא הגישו אותה ל FDA והיא לא נדחתה), אבל באופן כללי יש עליה פחות מחקר מאשר על התרופות האחרות. האיקסל עשויה לעזור אבל מהקבוצה שלה אני מעדיף את האפקסור שהיא בדוקה יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, רציתי לשאול לגבי אח שלי (באמת, אחי...) בן 36 שחי עם ההורים, לא עובד מזה שנים (עבד שנה אחת מגיל 18) וחי באשליה שיום אחד הוא ישכור דירה.... אין לו רצון להתמודד עם קשיים, סובל מחוסר ביטחון עצמי שמתדרדר משנה לשנה אך שומר על חזות "קשוחה" כביכול. מה הטיפול הנהוג במקרה כזה (אילו תרופות אם בכלל), והאם ניתן להמליץ על רופא מומחה באיזור ירושלים? בברכה, יותם

שלום אני לא מומחה אך לעיתים ישנם אנשים שסבלו עוד מיילדות מהפרעות קשב ריכוז דסלקצייה שגרמה להם למשקעים ותיסכולים ובטווח הרחוק לחרדה ותחושת כשלון למרות שהם בריאים לחלוטין ולעיתים חכמים מעל הממוצע וכך הם לא ממשים את הפוטנצייאל שלהם. דבר ראשון יש לעשות הבחנה מדוייקת מסתבר כמוני שיש אלפי מבוגרים שסובלים מהבעייה וחייהם סיוט כנס לפורום תפוז adhd מבוגרים. אחלה פורום יסבירו לך מה לעשות. דבר איתו לעשות איבחון נוירופסיכיאטרי שיאש את הבעייה וכך לא יאשים עצמו עליו לפנות לפסיכיאטר שאחת ההתמחות הפרעות קשב וריכז ואולי להתחיל טיפול תרופתי ברטלין. זה יבריא וישפר את חייו. מצד שני החזר אותו לכול עבודה גרום לו להשכיר דירה כבר מחר לאט לאט הוא יבין שכן יכול לחיות חיים נורמטיביים העניין שההתרגלות לגור עם הוריו הפכה לקיבעון ולעיתים באשמת ההורים שנוח להם לא להיות לבד. על תרתיע אותו עשה זאת בנעימות.

ליותם- לא ציינת אם הבחור היה בעבר באיבחון נפשי ואם קיימת הפרעה נפשית. ניהול חיים של בטלנות עשוי להיות רמז להרבה הפרעות שונות ואי אפשר רק עפ"י הנתון הזה לדעת מה יש לו או מה הטיפול. תנסה לשכנע אותו להגיע לבדיקה פסיכיאטרית ומשם להתקדם הלאה. יש פסיכיאטרים גם בירושלים. בהצלחה.

ליותם תודה למשיבים ואני מצטרף כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, התחלתי טיפול בציפראמיל לפני כשבועיים בשל תופעות חרדתיות. עד שהכדור יתחיל את פעילותו אני משתמשת גם בטיפות ריווטריל (2-3 טיפות מידי כמה שעות), בהן השתמשתי גם בעבר. אולם הפעם הן לא עוזרות... האם כדאי להחליף לתרופה אחרת מאותו סוג (וואבן וכיוב') ? תודה!

כנראה צריך הרבה טיפות כי כל טיפה מכילה רק 0.125 מ"ג שזה מינון מאד נמוך. החומר הפעיל בריווטריל זהה לקלונקס. המינון הטיפולי של קלונקס הוא 0.5 מ"ג עד 2 מ"ג. 2 מ"ג=16 טיפות. זה המקסימום שאת יכולה לנסות. ואבן הרבה יותר חלש.

שלום תודה לדור ואכן אם יש בעיה כדאי לעבור לכדורים. כל טוב דר' גיורא הידש

לפני חצי שנה בני בן ה15 עבר התקף פסיכוטי. הפסיכיאטר שלו נתן לו זיפרקסה. לאחר תקופה קצרה התחילו דמיונות שווא שהובילו לחרדות קשות(אלוהים, רוחות). הזיפרקסה לא עזרה והוחלפה בפרפנן עד ל40 מ"ג. גם זה לא עזר וכעת נותנים לו פרפנאן 32מ"ג בתוספת דפלפט, דבר שיחייב לפחות שנה עם אפשרות לכל החיים. רציתי לדעת על אפשרויות נוספות ועל הורדת התרופות בכלל.

לעדי איני פסיכיאטר ילדים ונוער לכן לא אוכל להשיב ספציפית לשאלתך, אולם כמובן שאפשר להוסיף שיחות-פסיכותרפיה לטיפול התרופתי. דווקא בגיל ההתבגרות, פסיכותרפיה עשויה להועיל מאוד וגם תאפשר לפי המצב את סיום הטיפול התרופתי. כל טוב דר' גיורא הידש

אז ככה. יש לי בתזוג כבר כמעט שנה, אשה מדהימה. מתחילת ההיכרות שלנו ידעתי על האישפוזים בעברה, וגם על נסיונות התאבדות שונים שהיו לה, אבל היא היתה כלכך מאוזנת בתקופה שנפגשנו שלא לקחתי את זה ברצינות יתרה. וככה עברה לה שנה, שנה שבה היא לא מקבלת טיפול תרופתי ו/או פסיכולגי, אבל הכל פחות או יותר נראה בסדר, ואני בכלל לא יחסתי חשיבות לעובדת היותה בורדרלינית כי לא ידעתי מה זה, ולא ידעתי מה סימני האזהרה שאני צריכה ליייחס להם חשיבות, מלבד העובדה שהייתי חייבת ללחוץ עליה להגיע לטיפול, דבר שלא עשיתי. עד עכשיו. אז לאט לאט היא התחילה לשקוע בדיכאון, שהתבטא כמובן בלהתפטר מהעבודה ולשקוע בימי אבטלה משימימים, וירידה דרסטית בהערכה העצמית. בשלב הזה כבר העלינו את אפשרות הטיפול ביתר רצינות על הפרק, מה שהחריף עם העובדה שלאט לאט הנטייה האובדנית שלה הולכת ופורצת לה, תוך כדי מחשבות רציניות על התאבדות. מה גם, שהיה טיול מאוד טעון עם חברים שדי שבר את הכלים, ומהמצב הזה כבר לא היתה דרך חזרה, היה ברור שיש למצוא טיפול בדחיפות, מה שעשינו לבסוף. מפה לשם, אני לא אלאה אותכם בדרך שעברנו, ובכל התסמינים והזוועות למיניהן, קיבלנו הפניה לאישפוז, לאחר שהפסיכיאטר שהיינו אצלו היה המום מהעובדה שהיא כבר שנתיים לא מקבלת טיפול ואיך בכלל הגענו למצב הזה. חבל. וכל הסיפור המייגע הזה מתחיל להיות רלוונטי עכשיו, כי לפני 5 ימים היא התאשפזה. הכניסו אותה אמנם למחלקה פתוחה ישירות, אבל עדיין. אני כל הזמן הזה מאוד תמכתי, ואחרי שהבנתי שאם היא מתפוצצת מעצבים בלי סיבה הגיונית אז גם למדתי אך להרגיע אותה, ובכלל היתה הרגשה כללית שאנחנו הולכות לעבור את זה, ואף לצאת מחוזקות מזה, ברמה האישית והזוגית. היא רוצה להבריא. רק מה, כל פעם שאני באה לבקר אותה לבד, איכשהוא אנחנו מגיעות לסיטואציות מאוד טעונות שבהן היא מתייחסת אליי בצורה די מלחיצה וכעוסה. אני מרגישה כאילו כל הכעסים שלה מופנים כלפיי. וזה ממש כואב. אי אפשר כמובן לדבר איתה ברגעים האלה, ועכשיו היא בכלל החליטה שאנחנו צריכות לדבר כרגע רק בנוכחות הפסיכיאטרית שלה, שתומכת בשיחות משותפות שלנו אצלה, רק שזה יהיה ביום חמישי. ואני יודעת שעברו רק 5 ימים, ואפילו התרופות אפילו לא התחילו להשפיע, אבל עדיין אני אובדת עצות ואתמול אפילו תהיתי לעצמי אם אני בכלל רוצה להשאר בקשר הזה, שהוא -אגב- לגמרי הקשר הכי טוב אמיתי ובונה שהיה לי עד כה, זה מאוד מדכא ומעציב אותי, ואני לא יודעת מה יהיה כשהיא תשתחרר, אם אני אכיר אותה, אני מרגישה כבר עכשיו שהפערים בינינו הולכים ומעמיקים, ואין לי שום דרך לתקשר איתה כי היא לא ממש מתנהגת בהגיוניות כשזה מגיע למריבות שלנו. אז אני לא יודעת למה בעצם כתבתי את כל המגילה הארוכה והמעייפת הזאת, אולי אני צריכה לשמוע משו, כל דבר שהוא למעשה, שירגיע אותי, ואולי סתם לפרוק. מה שאני יודעת בוודאות, זה שקשה לי ואני מרגישה שאני חיה בחוסר מודעות לגבי העתיד שלי/ שלנו. אני לא יודעת. [מקווה שלמישו פה יהיה מה להגיד, חשבתי להציב אותה גם בפורום אחר כדי לקבל את כל התשובות שניתן. רצוי?] דרך אגב, ברוח הפורום אציין שהיא התחילה לקבל פרפנן במינון של 4 מ"ג בבוקר ובערב, ונראה לי שגם איזה תחליף לאפקסור.[?]

רבנית יקרה בורדרלינית או לא, ברור שחברתך מאד סובלת עכשיו, ושהיא אינה מאוזנת. ברור גם שהסבל שלה מקרין על כל הקרובים והאוהבים אותה, כשאת די במרכז הזירה... מצד שני את מתארת אהבה גדולה בין שתיכן וזוגיות טובה לפני המשבר הנוכחי. אז שווה להתאזר בסבלנות, כמה שזה קשה, כי היא תתייצב הרי כבר היתה מיוצבת במשך זמן ההיכרות שלכן, והשקט יחזור אליכן, לעבור ביחד משבר כזה זה לא קל בכלל, אבל זו הכירות וזוגיות אמיתית, לא? באש ובמים? כפי שתהיי את בשבילה עכשיו, כך תהיה היא בשבילך בימים קשים, ועוד תדענה ימים טובים יותר ביחד, אמן. תמי.

רבנית יקרה המצב הזה הוא זמני כלומר של הכעסים כלפיך כשהיא תרגיש יותר טוב זה יעבור ואז היא תצטרך אותך לידה יותר מתמיד ויכול להיות אפילו מצב של תלות מצדה ואני מאו שמחה שאת לא נטשת ברגעים הקשים ולא נבהלת וזאת בעצם האהבה אבל את הכרת ואהבת אותה ללא הכדורים ואני לא יודעת אם היא היתה במצב רגשי יציב לאורך התקופה האדם עם הכדורים הוא אחר ואתן תצטרכו ללמוד לחיות אחרת אני מאוד מקווה שזה יצליח מנסיוני עם הבת שלי החברויות שלה בתקופות ללא הכדורים היו אחרות לגמרי מהחברויות עם הכדורים או יותר נכון להגיד עם טיפול רפואי הבחירות שלה בבני זוג היו שגויות אני מאמינה שאם הכרתם בתקופה טובה שלה אז יש לכן בסיס מוצק ליחסים ואז התקופה הקשה הזאת תעבור עם התמיכה שלך בכל אופן חשוב שלא תפגעי ממנה עכשו שני לעצמך שזה זמני ושזה יעבור כך אני שורדת את התקופות הקשות ואנחנו איתך.

שלום, לצערי אנשים עם הפרעות של אישיות גבולית סובלים מעוצמות גבוהות מאוד של כעס כאשר כמובן הכעס מופנה פעמים רבות כלפי עצמם ולעתים גם החוצה. במצב הזה הם לא סובלים את עצמם ולא את האחרים. כך שחשוב שתביני שהכעס אינו מופנה אליך או אל מה שעשית אלא הוא כללי "על העולם". אולי זה יעזור לך לעבור את הימים הקשים. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב.. כמה שאלות: 1. מה ההבדל בין 2 התרופות ציפרלקס לרסיטל? הפסיכיאטר שלי טוען שהן מקבילות, אבל אחת מהן כלולה בסל התרופות של כללית (רסיטל) והשניה לא. מחומר שהצלחתי למצוא, ההבדל ביניהן הוא שלציפרלקס יש פחות תופעות לוואי וכן הזמן עד שהתרופה משפיעה הוא קצר יותר. האם זה כך והאם יש עוד הבדלים? ומהי המלצתך לגבי אחת מהן או השנייה? כמו כן לגבי שינויים בתיאבון - האם יש הבדל בינהן? 2. מירו - הפסיכיאטר שרשם לי את התרופה הנ"ל הציג אותה כ"כדור שינה" שמסייע במיוחד לתרופות נוגדות-הדיכאון (ביקשתי כדורי שינה כי יש לי קשיי הירדמות עם נוגדי-הדיכאון, ובכלל באופן כללי שינה רעה). ממה שהצלחתי לברר, התרופה אינה מוגדרת לשינה אלא סוג נוסף של נוגד דכאון. האם זה נכון? וכן ראיתי שאחת מהשפעות הלוואי שלה היא עליה בתיאבון ובמשקל..? תודה רבה!

למיכלי בשתי התרופות המולקולה הפעילה זהה, לכן התרופות מאוד דומות. הציפרלקס מעט "נקיה" יותר, כלומר הוציאו ממנה חומר לא פעיל הקיים ברסיטל. לכן הרסיטל מתחילה להשפיע מוקדם יותר וכנראה גם פחות תופעות לוואי אולם איני חושב שההבדלים משמעותיים. נכון שהמרו היא נוגדת דיכאון אבל יש לה השפעה מעייפתוקצת מרדימה, היתרון הגדול הוא שאינה ממכרת לכן אנו נוהגים להשתמש בה גם כתרופה לשינה. כל טוב דר' גיורא הידש

תודה על התשובה.. אבל נקודה קטנה - מה לגבי שינויים במצב התיאבון בשלושת התרופות ?

שלום רב אני בן 25, סובל מסוג של דכאון וחרדה תמידיים. בעבר נטלתי אפקסור,אדרונקס, אך ללא שום תועלת! לאחרונה ככל שאני מנסה להתחבר עם עצמי, אני חש שמדובר יותר בחרדות עמוקות ופנימיות שגורמות לדכאון, ולא להפך. טיפול פסיכולוגי ג"כ לא השפיע. שאלתי היא, האם יתכן במדה סבירה מאוד שאם אעבור לכדורים אחרים שהם בעיקר נוגדי חרדה, אפילו שבעצם מדובר באותה משפחת כדורים שלקחתי (סרוטנין וההורמון ההוא שעליו משפיע האדרונקס) אני כן יחוש סוף סוף השפעה חיובית??? כי אני אומר לעצמי, הרי לקחתי 2 נציגים מאוד טובים של התרופות הללו למשך כ3 חודשים, ושם דבר שום כלום! אז איך בכל זאת תוכל להסביר אולי כיצד כדור אחר יכול כן לפעול? אין לי פשוט יותר כח להתרוצץ בין פסיכאטרים וכל כמה חודשים להחליף תרופה... אלא אם כן אדע שרבים הסיכויים שלמרות כשלון העבר, הפעם הניסיונות יצלחו. ועוד שאלה ענינית: אני לא מצליח להבין איך חרדה או חרדות מצליחות להחזיק אצלי במוח כבר 5 שנים - 24 שעות ללא הפסקה, להוריד לי את מידת הריכוז ואת שמחת החיים? מה, אין להם התישנות??? והעיקר שאני בכלל לא מבין מדוע אני חרד??? תודה רבה מקרב לב, ד"ר יקר

האם ניסית טיפול התנהגותי קוגניטיבי ? השערה ממה אתה חרד- אולי עברת טראומה ? לא חייבת להיות "נוראית". למשל טוענים שהחרדה שלי היא בגלל שאמרו לאמא שלי כשהייתה בהריון איתי שיוולד לה ילד עם תסמונת דאון. לא נולד כזה , אבל טוענים שהחרדה (הלא קטנה) נשארה בגלל זה.

לעמי תודה לברק ובהחלט שהטיפול המומלץ הוא התנהגותי קוגניטיבי. בקשר לתרופות, הדימיון בין התרופות גדול מאשר ההבדלים ביניהם, לכן אין מדובר בתרופה "טובה יותר או טובה פחות" אלא בתרופות המתאימות לך אישית. יתכן שתרופה אחת לא מתאימה לעמי והשניה כן. לצערי אין שום ברירה אלא לנסות ולבדוק איזו תרופה מתאימה לך. כמובן שצריך גם קצת מזל.... כל טוב דר' גיורא הידש

לפני שבוע הפסקתי לקחת סרוקסט (לחלוטין) עקב התקפי אכילה שהכדור גרם לי וברצוני להתחי לקחת רדוקטיל, אולם אמרו לי שיש צורך בתקופת צינון בין השניים, אם כן כמה זמן? האם מספיק להמתין שבוע לאחר שהפסקתי לקחת סרוקסט או שבועיים או יותר?? לתשובתכם המהירה אודה!!!

לתמר אכן נאמר לך "נכון" כדאי מאוד לרווח בין שתי התרופות, רצוי שבועיים. כל טוב דר' גיורא הידש

כיצד ניתן לגלות ולאבחן את החרדות הגורמות לשקר, להבין מה גורם לאדם לשקר. אני שואל כדי לנסות ולברר מה גורם למישהי לשקר, כיוון שלשקריה יש השלכות מכריעות הנוגעות בין השאר גם אלי. הודה לך אם תשיב לי על שאלתי, או תנתב אותי לשאול בצורה נכונה כיוון שאינני בקיע במיוחד בנושאים הללו.

שלום, בדרך כלל מדובר בביטחון עצמי ירוד, אבל הנושא מורכב וכפי שכתבת אינך בקי בנושאים הנפשיים, כך שעדיף שלא תנסה לאבחן כי אתה עלול להגיע לטעות. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום מה מינון המקסימלי של לוסטראל?תודה

רוב המטופלים לוקחים לוסטרל במינון אחזקתי של 50-100 מ"ג ליום. עפ"י היצרן וגם עפ"י ה-FDA המינון המקסימלי הוא 200 מ"ג ליום ואין לעבור אותו. תוכלי למצוא על כך באתרים שלהם. אבל- יש פסיכיאטרים שנותנים מעל המינון המקסימלי כלומר גם 300 ואפילו 400 מ"ג.

תודה למשיבים הידש

בשנים האחרונות אני מפיקה הרבה תועלת מהאתר – גם מחיפוש מידע וגם משאילת שאלות בשם בדוי (ותודה לד"ר גיורא, לדור, ולכל המשיבים). החלטתי לתרום את חלקי... נראה שבמשך הזמן הצטבר די הרבה מידע באתר, ושאלות מתחילות לחזור על עצמן. אז לטובת המשיבים, וגם המחפשים חומר, להלן סיכום שעשיתי מהמידע שהצטבר על התרופה אפקסור. (למומחים – אתם מוזמנים לקרוא, לתקן ולהעיר) מידע על התרופה אפקסור: אפקסור, או בשמה המדעי- ונלאפאקסין (Venlafaxine), היא תרופה נוגדת חרדה ודיכאון, המעכבת ניצול חוזר של סרוטונין ונוראפינפרין במוח. תרופה זו נמצאה יעילה בטיפול בחולי דיכאון וחרדה, ולאחרונה אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) את השימוש בתרופה זו במצבי דאגנות יתר (generalized anxiety). תופעות הלוואי העיקריות של תרופה זו כוללות בחילה, כאב ראש וסחרחורת. התרופה ניתנת באישור רופא בלבד. התרופות הקיימות: Efexor XR אפקסור XR Viepax ויאפקס Viepax XR ויאפקס XR Venla ונלא ה-XR הן טבליות בשחרור מושהה, ולכן הנטילה היא רק פעם ביום. קופות החולים אינן ממנות תרופה זו, והמחיר יקר- מאות שקלים בחודש. זמן ההשפעה: האפקסור מתחיל להשפיע מוקדם יותר משאר התרופות וכבר אחרי שבועיים אפשר לראות את התחלת ההשפעה לפעמים צריך לחכות יותר- עד 6-8 שבועות), ההשפעה המקסימלית מגיעה אחרי כשלושה חודשים. זמן לקיחה: "רגיל" – בוקר וערב, יחד עם אוכל. "XR" - מומלץ לקחת את כל המינון פעם ביום, אחרי אוכל, בבוקר או בצהריים. נטילה בערב פחות רצויה, כי האפקסור בדרך כלל מעוררת וזה עשוי להפריע לשינה ו/או להשפיע על החלומות. ישנם אנשים שהאפקסור דווקא מעייף אותם והם נוטלים את התרופה בערב בכל מקרה, חשוב ליטול את התרופה בזמן קבוע. . מינונים והשפעתם: המינון המקובל של אפקסור הוא בין 75 ועד 225 מג' ביום. (במקרים חריגים – מגיעים ל-300 ועד 375 מ"ג) במינון 75 מ"ג משפיע רק על הסרוטונין במינון 150 מ"ג משפיע גם על הנוראדרנלין השפעה על הדופמין כנראה שרק ממינון 225 מ"ג. הפעולה של האפקסור על הדופמין זניחה. במינונים האפקסור XR שווה לרגיל. אם החרדה נעלמה אבל הדיכאון לא במינון 150 מ"ג: ניתן לעלות ל-225 מ"ג ליום ולהמתין חודש לפחות- זה צעד עדיף מאשר החלפת תרופה. עלייה במינון: כאמור, המינון המקובל של אפקסור הוא בין 75 ועד 225 מג' ביום. יש צורך בשבועיים לפחות לפני כל עליה במינון למרות שזמן ממושך יותר (חודש-חודשיים) יתן תשובה יותר מדוייקת לגבי הצורך לעלות במינון. (ההשפעה המלאה מושגת רק אחרי 3-4 חודשים מתחילת הטיפול) בד"כ מתחילים ב-75 מ"ג ליום, אפשר לעלות ל-150 מ"ג ו-225 מ"ג ליום בהפרשי הזמן שצויינו. יש לחלק כל מינון יומי ל-2 מנות שוות. אם מדובר ב-XR אז ניתן לתת במנה יומית אחת. לפני כל עליה במינון מומלץ לבדוק לחץ דם. ב-225 מ"ג ההשפעה על הנוראפינפרין בהחלט יותר גבוהה מהמינונים היותר נמוכים שמשפיעים בעיקר על הסרוטונין, דבר שיש לו משמעות גם מבחינת סוג תופעות הלוואי. חשוב להעריך את המצב של המטופל. אם מדובר בדיכאון חמור אפשר להתחיל או לעלות מהר ל 225 מג' ביום. אם מדובר במצב של דיכאון קל יותר וממושך, אין מה למהר. גמילה: קודם כל- אין להפסיק את התרופה בלי להיוועץ ברופא, כיון שהתסמינים שהביאו ללקיחת התרופה עלולים לחזור. ישנם שני כללים, הראשון הוא לאט לאט-שום דבר לא דחוף, ככול שיותר בהדרגה כך קל יותר. הכלל השני הוא שככול שמחצית החיים של התרופה ארוכה יותר כך הגמילה קלה יותר וישנם פחות תופעות של הפסקה. כך קל יותר להפסיק אפקסור XR גם אם הוא אינו נמצא בקופות החולים, או לעבור קודם לפרוזק שמשך הפעולה שלו ארוך, בכל מקרה, השיטה הטובה ביותר היא לאט לאט. משך הפעולה של האפקסור (זמן מחצית חיים): שמונה עד 12 שעות. לכן אחרי כארבעה ימים רמתו בדם/בגוף זניחה. גילאים: בטיחות השימוש בילדים ובצעירים מתחת גיל 18 שנה לא נקבעה. מומלץ להיוועץ ברופא. קשישים-אין בעיות מיוחדות. מנה שנשכחה: יש לקחת מיד כשנזכרים. אם צריך לקחת את המנה הבאה תוך 6 שעות, קח מנה אחת עכשיו ודלג על המנה הבאה. מינון עודף: מנה עודפת מקרית אינה צריכה להדאיג, אך אם מבחינים בתסמינים מיוחדים או אם נלקחה מנה עודפת גדולה יש ליידע את הרופא. הגבלות בזמן נטילת התרופה: נהיגה - בד"כ לא תהיה בעיה, אולם יש להימנע עד שלומדים כיצד התרופה משפיעה, כיוון שתרופה זו עלולה לגרום לטשטוש. אלכוהול- מומלץ להגביל את כמות השתייה, אלכוהול עלול להגביר את תופעות הלוואי של תרופה זו. ניתוח והרדמה כללית- יש לדווח למנתח או למרדים על נטילת תרופה זו. הריון: ככל הנראה אין בעיה בהריון. בכל מקרה כדאי להיוועץ ברופא או לפנות למכון הטרטולוגי בהדסה מפני שהם המעודכנים ביותר . הנקה: לא ניתן. התרופה עוברת לחלב אם ועלולה להשפיע לרעה על התינוק. מומלץ לא לקחת את התרופה או לא להיניק. לוואי: כאבי ראש והפרעות בשינה הן תופעות הלוואי העיקריות של תרופה זו. תופעות נוספות: בחילה, יובש בפה, נמנום, עצבנות/אי-שקט, הזעה התופעות יכולות לעבור עם ההסתגלות לתרופה. דפיקות לב עלולות להיות מחרדה אבל גם מסיבות של אפקסור. האפקסור עלול לעלות במעט את לחץ הדם וגם להוריד את הנתרן. כדאי לבדוק את לחץ הדם וגם אלקטרוליטים בדם, בדיקה הבודקת גם את רמת הנתרן. הזעה - כל התרופות הפועלות על הסרוטונין עלולות לגרום להזעה (אבל יתכן שתרופה אחרת ממשפחה זו לא תגרום לכך) תרופות הפועלות על הנוראדרנלין גורמות פחות לתופעת לוואי זו. ההזעה קיימת גם בלילה וגם ללא מאמץ, אך כמובן שבמאמץ היא מתגברת. זו תופעת לוואי לא נדירה אבל בהחלט לא אצל כולם. בחילות- בד"כ יחלפו אחרי כשבוע שבועיים. כל התרופות נגד דיכאון יכולות לעורר או להחמיר מאניה אצל אנשים שיש להם נטייה לכך. בכזה מצב מפסיקים עם האפקסור או כל תרופה אחרת נגד דיכאון. מין - בקשר לתפקוד במין השאלה מורכבת כיוון שגם חרדה ודיכאון פוגעים בתפקוד המיני. כך שבמקרה הטוב - האפקסור ישפר את המצב הנפשי וגם התפקוד המיני ישתפר. אולם, כפי שידוע תתכן גם תופעת לוואי של פגיעה בתפקוד המיני כתופעת לוואי של האפקסור. לנושא המין אין הרבה פתרונות, לעתים הגוף מסתגל לתרופה ויש שיפור ולעתים הבעיה קיימת כל זמן שנוטלים את התרופה. הסרוטנין הוא זה שמשפיע על המין, כך שירידה במינון משמעותית בתחום זה בעיקר מ-150 מ"ג ומטה. השפעת שימוש ממושך: לא ידועה עדיין. תגובות בין תרופתיות: מעכבי MAO : אין לשלב בשום אופן ונלאפאקסין עם תרופות אלו. השילוב עלול להיות מסוכן. יש להקפיד על הפסקה של לפחות שבועיים בין מתן ונלאפאקסין ומתן מעכב MAO . השוואה לתרופות אחרות: אפקסור=וונלה=ויאפקס. ההבדל הוא רק בשמות כיוון שהם מיוצרים בבתי חרושת שונים. (מדובר על אותה התרופה ווונלפקסין שהוא החומר הפעיל) אדרונקס: האדרונקס כידוע משפיעה על הנוראדרנלין והסרוקסט על הסרוטונין. אפקסור במינונים הנמוכים משפיעה על הסרוטונין בלבד ובערך מ-150 מג' ביום היא מתחילה להשפיע גם על הנוראדרנלין. כלומר רק במינונים הגבוהים יותר של 225-300 מג' ביום ישנה השפעה על הנוראדרנין. כך שכדי לקבל השפעה הדומה לאדרונקס יש צורך לעלות במינון. אפקסור- בממוצע- 70% סרוטונין ורק 30% נוראדרנלין- במינון 225 מ"ג תרגיש יותר השפעה מעוררת- אבל עדיין זה יהיה פחות מאדרונקס 12 מ"ג ושווה לסרוקסט 40-60 מ"ג בונסרין: שתיהן תרופות נוגדות דיכאון לשתיהן יש מרכיב נוגד חרדה כאשר הבונסרין עלולה להרדים מעט יותר מהאפקסור. סרוקסט: אפקסור יותר מעוררת מסרוקסט אבל זה די אינדיווידואלי. סימבלטה: הדמיון בין שתי התרופות גדול. שתי התרופות פועלות גם על הסרוטונין וגם על הנוראדרנלין, יש לציין גם את האיקסל שהיא מאותה המשפחה. ההבדלים הם ביחס של ההשפעה על שני החומרים. האיקסל פועל יותר על הנוראדרנלין ופחות על הסרוטונין (פחות ביחס לאפקסור וצימבלטה). הצימבלטה פועלת 50:50% על הסרוטונין והנוראפינפרין ומתחיל את פעולתו על הנוראפינפרין עוד מהמינונים הנמוכים. האפקסור מתחיל להשפיע על הסרוטונין ורק במינון מעל 150 מג' ביום מתחילה ההשפעה על הנוראפינפרין. האיקסל לא אושר על ידי ה FDA ולכן הוא פחות נבדק, האפקסור במיוחד ה XR יעיל יותר גם נגד חרדה, הצימבלטה מומלצת למצבים של מחלות גופניות ובמיוחד לכאבים בגוף הקשורים למחלה גופנית ולמצב נפשי אתרים נוספים מומלצים: http://www.infomed.co.il/drug4.asp?dID=283 http://www.efexorxr.com/faqs.asp#9

כל הכבוד לך אהבתי אם יהיה אפשר לתרגם חומרים מהאנגלית ו/או להוסיף גם על תרופות אחרות רסיטל אדרונקס ועוד אשמח

כל הכבוד!! אני חותם על כל מילה שכתבת. מקווה שגם ד"ר הידש יצטרף.

למילר תודה על המילים החמות וההשקעה. אם התחלת במלאכה אומר לך - גמור. תכתוב למנהלי האתר ותבקש שיעלו את מכתבך בצד שמאל ב"שאלות נפוצות", אתה יכול להוסיף שאני תומך בכך. תודה רבה הידש

האם אפשר לחלות במניה דיפרסיה מנטילת 6 כדורים בלבד של 75 ג' (כדור ביום) ? ואם כן האם זו מאנהי שתחלוף או שהיא תשאר לכל החיים??

אני מרגישה מאז תחלת הטיפול בתרופה : חודשיים, עצבנות, רעב, אי שקט. שתי התופעות המטרידות ביותר מבחינתי: עצבנות רעב ועלייה משעותתית במשקל כמו גם ירידה בליבידו. מינון 75 מ,ג

דוקטור שלום אני מעוניין לשאול למשהוא שקורה לי בזמן האחרון וזה מין הרגשה מוזרה שאני הולך להשתגע אני לא יודע מאיפה זה בא לי נו טוב בחודשים האחרונים אני באיזה שהיא הרגשה לא טובה ומין דיכאון , אני אציין שאני מתפקד נורמלי ועובד ושאלתי היא : על מה זה מעיד כשיש במוח הרגשה שכזו ומה עליי לעשות ? תודה רבה

לאמיר מה שעליך לעשות הוא קודם כל לפנות לאבחון ואחר כך לשקול עם הרופא את האפשרויות הטיפוליות. פעמים רבות "פחד להשתגע" הוא תופעה של חרדה, אבל לא תמיד ולכן יש צורך באבחון מלא. כל טוב דר' גיורא הידש

היי אני נושקת לגיל השלושים, עד היום לא הצלחתי להתמיד בשום מסגרת או לבנות משהו בחיי. אומנם סיימתי תואר ראשון אבל בקושי רב ועם דיכאון ברקע. מאז חלפו כשש שנים בם אני שוב ושוב עוזבת מקומות עבודה, נכנסת לבעיות כספיות ונאלצת לחזור להורים ואז סובלת מאוד ומתקשה לצאת שוב לחיים עצמאיים. כל דבר שאני מתחילה בו משעמם אותי כעבור זמן קצר ואני מחפשת דרך אחרת. קופצת מרעיון לרעיון, מתלהבת ונכבת. מתלבטת כל הזמן ומפחדת לעשות צעדים מעשיים, גם כי אני מאמינה שאתחרט על בחירותיי וארצה לשנות וגם כי יש בי המון פחדים וחוסר רצון בסיסי לחיים.כיום אני מרגישה שאיבדתי עניין בכל מה שהחיים מציעים. אני חיה כי אני נושמת ומנסה לבנות את עצמי כי צריך. איבדתי את ניצוץ החיים. לפני כחצי שנה יצאתי מתקופה ארוכה של כשנתיים של דיכאון עמוק. קשה לי למקד את שאלתי.. אני מנסה להבין מה קורה לי ומה יכול לעזור לי לצאת מהלופ. האם זה דיכאון? האם בעית קשב וריכוז? האם חרדה? אשמח לקבל איזו שהיא עיצה עם כיוון. תודה המבולבלת

למורן לקריאת מכתבך אכן שני הדברים העולים בראש הם דיכאון והפרעת קשב. שתי בעיות שיש להן טיפול יעיל..., בכל אופן כדאי וחשוב להגיע קודם כל לאבחון אצל פסיכיאטר ולשקול איתו את האפשרויות הטיפוליות. הדבר החשוב ביותר הוא להגיע לטיפול ולשפר את איכות החיים וההשגים. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר גיורא הידש לפני מספר שבועות שאלתי כאן לגבי כדור שיוכל להפחית את החרדה לפני הרצאה בפני קהל. המלצת לי על לוריוון ואמרת שכדאי לנסות זאת לפני כן.אכן נסיתי זאת לפני כן (וטוב שכך). יש משהו שקצת קשה להבין כיצד אתה ממליץ כאן על כדור כזה הגורם לטשטוש, פוגע בעירנות, בריכוז, ואף לנמנום. רק רציתי להביא זאת לתשומת ליבך

לשלום, תודה על התגובה. אבל רק להבהיר את הדברים. בדרך כלל הלוריוון עוזרת לאנשים הסובלים מפחד קהל וזה טיפול מקובל. בדרך כלל אין לה תופעות לוואי אבל כמו כל תופעות הלוואי יש אנשים הנפגעים מכך. לכן גם ההמלצה להשתמש בזהירות ולנסות קודם. זהירות תמיד משתלמת. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום שוב, דווקא בפורום אחר (מתחרים שלך:) נאמר לי שתרופה זו גרועה לשימוש מכיוון שהיא גם פוגעת בזיכרון ולטשטוש והמליצו לי כעת על דרלין (אם אני לא טועה) על מנת להוריד את לחץ הדם, דופק וכד'. אך הבנתי שזה לא ימנע ממני את החרדה לקראת ההרצאה... יש לך עצה?

שלום אני נוטלת זיפרקסה 15 מ"ג מזה 3 חודשים. רציתי לדעת האם לטווח ארוך זה עלול לגרום לתופעה דמויית פרקינסון? כי קראתי שבמחלת הפרקינסון נחלשים התאים המייצרים דופמין. ועל הדופמין הזה פועלת הזיפרקסה נכון? יש לי כאבי ראש כתוצאה מהשימוש בתרופה.

לשירלי- סימנים דמויי פרקינסון עם תרופות אנטיפסיכוטיות מופיעים כבר בהתחלת הטיפול והם בד"כ הפיכים אם מפסיקים עם התרופה. דווקא זיפרקסה בד"כ לא גורמת לכך. הבעיה בשימוש ממושך זה סיכון להפרעת תנועה חמורה שנקראת "טרדיב דיסקינזיה" (TD). מתברר שגם זיפקרסה, למרות שהיא מגדרת כתרופה "אטיפית" (לא טיפוסית), גם היא חוסמת דופמין מסוג D2 (בדומה לתרופות מהדור הישן) ולכן גם איתה יש סיכון לטרדיב דיסקינזיה. כיום מטילים ספק ביתרונות של התרופות מהדור החדש לעומת הישנות ונראה שההבדלים בין השניים די מועטים אם בכלל. לפונקס היא היחידה שלא גורמת ל-TD וזה נבדק לאורך כל השנים שהיא בשימוש, אבל ללפונקס יש חסרונות אחרים (פירכוסים, פגיעה בתמונת הדם).

דור, אני סובלת מסימנים דמויי פרקינסון (בעיקר רעד קבוע בידיים) ומטיקים ("קפיצה" בצוואר) כתוצאה משימוש בתרופות נוגדות חרדה. האם זה באמת הפיך? אני די מיואשת ממצבי ומאד אשמח לשמוע שכן. (רופא טבעוני אמר לי להפסיק מייד עם התרופות כי זה עלול להיות בלתי הפיך, רופאים "רגילים" בעד שאקח תרופות + תרופות נוספות לתופעות הפרקינסון. פעם ניסיתי להוריד את התרופות לגמרי ונחלתי כישלון חרוץ שעלה לי בהרבה סבל..) האם יש קשר בין "דמויי פרקינסון" לסיכוי לחלות בפרקינסון בעתיד? מה זה "טרדיב דיסקינזיה"? (הבמה זה מתבטא?) תודה רבה מראש, אני

הי דור... אני מקווה שאתה לא צודק במה שכתבת, כי הכנסת אותי עכשיו למיני פאניקה, שגורמת לי לחשוב על הפסקת הזיפרקסה. הרעיון של טרדיב דיסקינזיה נשמע לי לא מפתה במיוחד בלשון המעטה... איזה אחוז מהמטופלים בזיפרקסה מפתחים את זה? האם יש טווח זמן לדעת, כי זו תרופה יחסית ממש חדשה...מה המקורות שלך למידע הזה? בכל מקרה, אני אעלה את הנושא אצל הרופא שלי בפגישה הבאה...וכמובן נחכה לתשובה של ד"ר הידש... אין לי שום התנגדות אליך ממש לא, אבל אני שואל את עצמי עד כמה אני יכול לסמוך עליך בהתחשב בכך שאין לי מושג ירוק מי אתה בכלל...ומה שכתבת מעורר אצלי דאגה רבה... בברכה מיכאל

שלום לך, אני מטופלת בציפראלקס שבועיים ללא הטבה. הטיפול משולב עם קלונקס או קסאנקס איך שבא לי. הבעיה היא שגם אין הטבה וגם יש לי סחרחורות ובחילות ותחושת חוסר יציבות. פשוט בא לי לזרוק את כל התרופות ולנסות "לאפס את עצמי " ללא תרופות . מה כבר יכול לקרות?תמד אפשר לחזור לכדורים לא? הסיבה היא שאני לא בטוחה על מצבי הורע בעקבות הכדורים או בעקבות הפרעת החרדה

לגאיה את צודקת במה שאת כותבת, אבל התקופה הקשה של ההסתגלות לתרופה היא בשבועיים הקרובים, כך שעברת כבר את התקופה הקשה ועכשיו צריכה להתחיל ההקלה וההטבה. חבל שעברת את "הקשה" ודווקא עכשיו להפסיק. הייתיממליץ לחכות עוד שבועיים, בטוח שיהיה יותר טוב בשבועיים הקרובים. כל טוב דר' גיורא הידש

לכבוד. דוקטור גיורא הידש. שלום. אני חדש בפורום שמי יגאל , אני סובל מחרדה שזה מתבטא בקוצר נשימה ולחץ בחזה \ דופק גבוה וכאבים בשרירי הרגלים. לפני כ-6 שבועות התחלתי ליטול כדור - ציפרלקס 10 מיליגרם. מאחר ואני לא יכול לישון בגלל הציפרלקס אני מקבל גם אלפרליד כדור 1 של 0.25 מג'. היום, אחרי 6 שבועות , אני בכל זאת מקבל התקפי קוצר נשימה. אשמח אם תוכל לייעץ לי מה עלי לעשות והאם אני יכול להמשיך ולקבל את שתי התרופות ביחד לתקופה ארוכה. בתודה מראש יגאל.

ליגאל שתי התרופות מתאימות וניתן ליטול אותן יחדיו. הציפרלקס אינה ממכרת והקסנקס כן, לכן אניממליץ לנסות לעשות הפסקות בקסנקס ולא להתרגל לנטילה קבועה. ההשפעה הטובה של הציפרלקס מתחילה אחרי כשבועיים ועולה עד לחודש השלישי. כך שהשאלה היא האם יש שיפור מסויים כעת? במידה שיש שיפור צריך לחכות להשפעה המלאה של התרופה. אם אין שפור כדאי לחזור לרופא ולשקול את החלפת התרופה שלמעשה אינה מועילה לך. הדגש הוא על שיפור ולא חייב להיות שכל הבעיה נפתרה, זה יבוא עם הזמן. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר כיצד מאבחנים אדם עם הפראות קשב וריכוז?? אדם שזקוק לטיפול תרופתי,הציעו לי לא פעם לנסות רטלין האם אין סיכון בתרופה זו??האם יש עוד תרופות מסוג זה?? תודה מראש על תשובתך יחיאל

ליחיאל האבחנה היא קלינית אצל פסיכיאטר או נאורלוג אשר מתמצאים בנושא זה. כמו כן אפשר לעשות מבחן הנקרא TOVA אשר תומך באבחנה. ברוב הקופות אפשר לבצע את המבחן במחיר מוזל עם המושלם. התרופה היחידה המאושרת לטיפול בהפרעת קשב במבוגרים היא הסטרטרה, תרופה שאינה מיובאת לארץ. תרופה דומה הנמצאת בארץ היא האדרונקס. על הריטלין אפשר לקרוא הרבה מאוד ברשת, לצערי הנושא מאוד רגשי ופחות מקצועי. כל טוב דר' גיורא הידש

מכר שלי (שנות ה 40 המאוחרות ) בוודאות עונה על כל הסימפטומים להפרעה הזו לא זורק דבר אוגר עיתונים ,מכשירי חשמל ועוד ידוע לי שהטיפול בבעיה זו הוא באמצעות תרופות המכילות את ההורמון סרוטנין וגישת החשיפה. הבעיה העיקרית היא שאין אנו יכולים להביא אותו לידי הכרה בבעיה כל שכן לגשת לטיפול. הדבר פוגע קשה בסביבה שלו (ברמה של חיים ומוות ) שכן אין הוא גר לבד. זקוקים נואשות לעזרה תודה

הבעיה היא שאחד מבני הבית ,העיקרי, מתנגד לצו מניעה לא ניתן אפילו לדבר עם האוגר ברגע שיגיע פסיכיאטר הוא ילך ומדובר האדם משכיל שמבין ענין.

כל עוד טוב לו עם האגרנות וכיף לו עם זה אין צורך לחייב אותו אכן במידה והוא ממש סובל יש לשקול העניין

למשה- תפרט למה אתה מתכוון במשפט "הדבר פוגע קשה בסביבה שלו (ברמה של חיים ומוות)"

למשה קשה מאוד לטפל באדם נגד רצונו ואם אין מדובר באדם במצב פסיכוטי אז גם אם יש סכנה גם אז אין מקום לטיפול כפוי ואיני חושב שלכך אתה מתכוון. אבל בשלב ראשון צריך לשכנע את השותף לדירה? מה בדיוק קורה שם? כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, האם זה נכון שקלופיקסול מאושר בארץ רק במצבי חירום פסיכיאטריים או בסכיזופרניה חריפה או פסיכוזה חריפה. תודה על תשובתך הכנה

לטליה לא, הקלופיקסול הוא תכשיר נוגד פסיכוזה ללא קשר לחריפה/לא חריפה. יש סוג של קלופיקסול אקופאז clopixol acuphase שהוא תכשיר הניתן בזריקה וטוב לשלושה ימים, התכשיר הזה מיועד למצבים סוערים ולפסיכוזה חריפה, מהניסיון שלי הוא מצויין. כל טוב דר' גיורא הידש

פרוזק גרם לי ל"שפיכה מאוחרת". החליפו לי לפווקסיל. האם זה לא יהא ? האם יש תופעות לוואי אחרות ? אולי יחליפו לי לאיקסל. מה תופעות הלוואי ? ברצוני גם לקבל חוות דעת על התרופות אפקסור/צימבלטה לOCD תודה , סטלה

לסטלה מדובר על תופעת לוואי אשר מופיעה בשכיחות אצל מי שנוטל את התרופה אבל לא אצל כולם, כך שצריך גם מזל כדי לא לסבול מתופעת לוואי מסויימת. בכל אופן כל התרופות הפועלות על הסרוטונין עלולות לגרום לתופעת לוואי זו, גם פרוזק וגם פבוקסיל. גם האיקסל, אפקסור, צימבלטה פועלות על הסרוטונין אבל גם על חומר נוסף-נוראדרנלין, מקובל שהשכיחות בהשפעה על המין קטנה יותר אבל כמובן קיימת. האפקסור יעילה נגד חרדות אבל לא ראיתי מאמרים ספציפיים ל OCD כל טוב דר' גיורא הידש

ברצוני לדעת אם התופעה בה אדם מוסר עדות שיקרית לחלוטין בקור רוח מפליא למרות שהוא מודה לעובדות ונשאר עיקש בעמדתו, האם זו תופעה קלינית, האם זו מחלה, ואם כך הדבר, האם יש לה סימפטומים ומהם, ואיזה טיפול מומלץ. האם אדם משקר למרות שהוא יודע את האמת או האם משהו גורם לו לחשוב\להתבלבל בין האמת לשקר, מה ההבדל בין שני המקרים, ואיזה מהמקרים דורש טיפול פיכולוגי\פסיכיאטרי. הודה לכם מאוד אם תוכלו להענות לשאלותי

שלום, שקרנות היא תופעה אחת ולכן היא לא מאבחנת מחלה ואין מחלה כזו. צריכים לראות את כל האדם ולהעריך את הביטחון העצמי והחרדות ומכאן להתקדם לאבחנה. כל טוב דר' גיורא הידש

אני בת 66, לקחתי הורמון יותר מ10 שנים (אקטיבל). לאחרונה הפסקתי, לאחר גלי חום ניתן לי הורמון ליויאל,לקחתי כחודשיים, לאחר התפרצויות כעס הפסקתי, בערך שבועיים אחרי שהפסקתי ולא לקחתי שום תחליף, התחיל לעלות לי לחץ הדם והרגשתי חולשה, החולשה ממשיכה כבר למעלה מחודש עד כדי שכיבה במיטה רוב היום, ביום אני מקבלת כדורים להורדת לחץ הדם, והוא מתאזן אך החולשה נמשכת ,נוסף גם שיעול מחליש, עקב השיעול הוחלף כדור, השיעול עדיין ממשיך. הייתי ועדיין אני מכורה לכדור שינה ,כשנתיים וחצי. ניסיתי להגמל ובהדרגה הגעתי ל3/4 כדור. ניסיתי גם סטילנוקס ובונדורמין – הסטילנוקס מגביר את החולשה. כמו כן אני סובלת מתת פעילות של בלוטת מגן שכרגע מאוזנת באלטרוקסין. אודה מאוד אם אקבל עצה איך לפתור את בעיית החולשה. והאם אוכל אי פעם להרדם ללא כדור שינה ואיך? הכדור לטיפול בלחץ הדם שגרם לשיעול היה Enaladex , הכדור שהחליף אותו הוא Atacand 8*2. נ.ב. לפני כשבועיים התחלתי עם הורמון חדש – כדור אוטרוגסטן + אסטרג'ל למריחה על העור. האם עדיף לחזור לאקטיבל? מאחר וגלי החום עדיין קיימים. תודה. צירפתי תוצאות מעבדה מבדיקות שנעשו באישפוז באיכילוב עקב לחץ דם גבוה מאוד והתעלפות (אולי בגלל תרופות להורדת לחץ דם) http://img118.imageshack.us/img118/2858/lab9bu.jpg

הודעה משלב מוקדם יותר בטיפול (עם ערכי לחץ הדם) http://nana.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/304/xFT/26909/xFP/26896

לא. איני בטוח שהשאלה מתאימהלפורום פסיכיאטריה. בכל אופן יש צורך לאזן את המצב הגופני ורק אחר כך לבדוק ולשקול האם יש מרכיב נפשי. כך גם ההפרעות בשינה. אם הפרעות בשינה הם סימפטום של מצב נפשי יש להתייחס אל המצב הנפשי בכללותו ולא לסימפטום אחד בלבד. כדאי להגיע להערכה מלאה אצל רופא המומחה בתחום הגופני ואחר כך לחשוב על פסיכיאטר לאבחון והערכה כללית. כל טוב דר' גיורא הידש

אני כשבע שנים השתמשתי בתרופה סירוקסט ומכוון שהתחילה לעשות לי סכרכורת ירדת י ממנה ל סיברלקס ל5 חודשים ומכוון שהיא תרופה לא בסל הציעו לי ריסטאל מה ההבדל ביניהם ומה ניתן לעשות בכדי להפסיק התרופות האלו , שאלה שניינ מצאתי אצלי 2 קופסאות של סיברלקס האם אני יכולה לקחת גם זה וגם זה

ללימה החומר הפעיל זהה בשתי התרופות, גם בציפרלקס וגם ברסיטל יש את אותה המולקולה הפעילה, בדיוק. לכן אפשר להחליף בין התרופות למרות שלא מומלץ. אפשר להחליף אבל באופן קבוע להשתמש בתרופה אחת. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני ממש אובדת עצות, במסגרת קליניקה בפסיכיאטריה אני צריכה לכתוב עבודה ואני מחפשת מידע על תרופה בשם MODICATE (לטיפול בסכיזופרינה) ואני לא מוצאת שום דבר, לא בספרות, לא באינטרנט ולא בשום מקום אחר, כבר עברתי על כל התרופות שנוגדות פסיכוזה. אם מישהו יוכל בבקשה לתת לי לפחות את המשפחה של התרופה, שם גנרי, משהו.... תודה מראש

החומר הפעיל בתרופה הוא FLUPHENAZINE כיום השם המסחרי בארץ הוא FLUDECATE. בעבר היה MODICATE יש מידע רב באינטרנט. תתחילי מ-RXLIST.COM

שלום לסטודנטית, מודיקט- modecate - היא תרופה נוגדת פסיכוזה מהדור הישן יותר אשר מיועדת בעיקר לטיפול בסכיזופרניה. היא נחשבת לטיפול לא קשה ויתרונה הגדול בכך שנותנים אותה פעם בחודש בזריקה, באופן זה האדם משוחרר מהתחושה שהוא חולה ואינו צריך ליטול כדורים כל יום, כל היום. באופן זה גם הרופא המטפל בטוח שהאדם נוטל את הטיפול בצורה מסודרת. כל טוב ורפואה שלמה מיכל

תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם כל טוב דר' גיורא הידש

ד.נ., אני בן 69, התחלתי לסבול מטישטוש קל לאחר ניתוח מעקפים שעברתי (לפחות אני מעריך שזה התחיל אחרי הניתוח). לפני מספר חודשים הפך הטישטוש לקשה מאוד - גם עירפול ראייה וגם עירפול חושים, כולל לחץ חזק בראש וכאבי ראש. התופעה הזאת מופיעה על בסיס יום-יומי, בעוצמות עולות ויורדות. כמו כן, קרה לי 3 פעמים (בשנתיים-שלוש האחרונות) שהייתי ברחוב ולמספר דקות קיבלתי טישטוש כזה שלא ידעתי איפה אני נמצא בכלל (אך נשארתי עומד). תולדות המחלות שלי: 1 - ניתוח מעקפים 2 - אוטם מוחי ישן (נתגלה רק בבדיקה) 3 - פרוסטטה מוגדלת 4 - כבד שומני 5 - MGUS 6 - סובל מליחה (בחודשים האחרונים) תרופות שאני נוטל: ATACAND PLUS 16 mgr SIMOVIL 20 mgr PLVIX 75 mgr NORVASC 5 mgr x 2 NORMITTEN 12.50 mgr AVODART 0.5 mgr VITAMIN B12 x 3 בשבוע LOSEC 20 mgr א - נוירולוג אומר לי שאין לי בעיה נוירולוגית. ב - רופא עיניים אומר לי שאין לי קטרקט. השבוע התאשפזתי למשך שלושה ימים בעקבות התקפים חזקים של טשטוש וכאבי ראש חזקים. הייתי במחלקת נוירולוגיה, ושם נשללה בעיה נוירולוגית, והומלץ לי לקחת כדור אלטרולט 10 מג"ר פעם ביום. לקחתי אותו פעם אחת ונהייתי צל של עצמי, חלש בקושי יכול לקום מהמיטה, והטישטוש הרבה יותר חמור. מה מטרתו של כדור זה ? האם התגובה לכדור יכולה להחשב כנורמלית ? (או שאולי הכדור מתנגש עם תרופות אחרות שאני לוקח ?) בתודה רבה מראש, יעקב

ליעקב אכן החשד הראשון הוא לתהליך גופני או נאורולוגי או בעיה בהספקת הדם למוח לכן לא הייתי שולל תהליך גופני שיסביר את התופעה. איני יודע על הבירור שעברת אולם הדברים נשמעים לי כמקור גופני. האלטרולט עלול לטשטש וכך גם הרגשת, בדרך כלל הנאורולוגים מתמצאים פחות בתרופות נוגדות דיכאון (כמובן שלא כולם ויש כאלו שמתמצאים) ולכן הייתי מתייעץ עם פסיכיאטר לגבי הטיפול. אין "התנגשות" בין האלטרולט והתרופות שאתה נוטל. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לך דוקטור אני עובד כמאבטח בלילה כל לילה השעון הביולוגי שלי התחלף ואני נוטל סרוקסט כל יום מתי השעה הטובה ביותר ליטול את הכדור כדי לישון טוב ביום ולהיות ער בלילה? האם זה הגיוני שהתיאבון שלי ישתנה בגלל שעות העבודה? האם אני חשוף יותר לחרדות בגלל העבודה בלילה?

לאמיר בהחלט עלולות להיות חרדות ודיכאון ושינויים נפשיים רבים בגלל העבודה במשמרות- הרי ישנם ימים בהם אינך עובד וקם בבוקר... בכל אופן הסרוקסט פועל 24 שעות ולכן אין חשיבות רפואית לשעת הנטילה, בדרך כלל הסרוקסט מעורר ולכן מומלץ ליטול אותו בבוקר, אבל אתה יכול ליטול אותו לפני העבודה או בכל שעה שנוחה לך לפי הניסיון שלך. ישנם רבים שאינם מרגישים שום הבדל אם הם משנים את שעת הנטילה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לך ד"ר הידש אני לוקח סרוקסט 20 מ"ג כל יום לאחר השפעה של 70% 75% של התרופה עם נסיגות מידי פעם הוחלט עם הרופא לעשות שינוי יום אחד לקחת כדור וחצי ויום למחרת כדור אחד יש לי כמה שאלות בבקשה: 1)האם זהו מהלך נכון של הרופא? 2)האם עכשיו זה כמו להתחיל לקחת את התרופה מחדש ולחכות 4 שבועות להשפעה? 3)האם זה הגיוני שאני סובל מהדברים האלה אחרי יומיים של לקיחת המינון: בחילות, עייפות,מיחושים כואבים בבטן,תחושת מלאות בבטן,ירידה במצב הרוח ותחושת השמחה,עליה בחרדה אכילה פחות קשיים בשינה? 4)איך ניתן להתגבר על הבחילות הקשות ועל המצב החרדתי? אודה מאוד על תשובתך

לאריאל הייתי ממליץ לעלות במינון ולהגיע למינון קבוע כל יום ולא לסרוגין. בכל אופן התופעות שתיארת עלולות להיות מהסרוקסט, לכן מומלץ ליטול את הסרוקסט בבוקר עם אוכל. התופעות הללו יחלפו אחרי מספר ימים. בכל אופן ההשפעה הטובה תהיה אחרי שבועיים שלושה. כל טוב דר' גיורא הידש

רב שלומות, אבקש דעה לגבי הנושא הבא, אשר גרם לי לטלטלה רגשית חזקה: בשיחה אקראית עם בתי בת ה-27 היא פלטה: "אני חושבת ללכת לפסיכולוג, לפתירת בעיות, משום שאני לא רוצה להתנהג לילדיי העתידים להוולד כשם שאת התנהגת איתי". הייתי בשוק. ככל שידוע לי, הרי שהיא קיבלה אהבה, פינוק, תשומת-לב וכל השאר. ביקשתיה להבהיר והיא ענתה לי ש"הכיתי אותה לא פעם. איבדתי שליטה". עלי לציין שאינני זוכרת זאת. זכור לי שמדי פעם היא קיבלה "פליק" פה ושם, כמו כל ילד. אבל ממש מכות?! גם התנהגותה כלפי תמיד היתה חופשית, מעריכה ואוהבת , היא תמיד שיתפה אותי, התייעצה ודעתי היתה חשובה לה. בתור ילדה מוכה אני ממש לא התנהגתי כך עם הורי, לא אהבתי אותם בכלל, גם לא את מגעם, וזאת בלשון המעטה! התנצלתי בפניה והיא אמרה שהיא סלחה לי כבר מזמן. מאותו רגע אני ממש בהרגשה רעה וכבדה. תמיד החשבתי את עצמי כאמא טובה, חמה ואיכפתית, והנה פתאום אולי היו לי גם צדדים לא נעימים. עולמי חרב עלי. גם לבעלי לא זכור שהכיתי את בתי. ואגב, היא הבת הצעירה מבין 3 ואף אחד מילדיי מעולם לא הזכיר משהו לגבי הכאה. בסתר ליבי אני תוהה האם בתי אמרה את האמת. אין כל סיבה שלא, אך בכל זאת... האם במסגרת טיפול פסיכולוגי שהיא תעבור אפשר להבהיר לה את האמת לאמיתה? [באם היא מנוגדת או שונה ממה שהיא זוכרת]. אני תוהה, כואבת ומבולבלת. אשמח לתשובה. תודה מראש. אודליה.

אודליה יקרה מה שאת מספרת לי מזכיר לי מאד חוויות כאימא צעירה, לילדות בנות שלוש ושש עוד מעט, לפעמים אני רואה מצב בו אחת הבנות נופלת ואז היא מאשימה אותי- בגללך נפלתי... כשאני ממש לא באזור... להאשים את אימא זה כל כך נפוץ. צריך לעבור את השלב הזה של ההתחשבנות עם ההורים שלנו, כדי להגיע לסליחה, להבנה שההורים שלנו הם בני אדם ולא אלוהים, כמו שהרגשנו שהם כשהיינו ילדים. לכן, לא הייתי לוקחת את דברי הבת יותר מדי לעומק, למרות הכאב המובן. הייתי נותנת לה ללכת לפסיכולוג, לעבור את התהליכים שלה, להיפרד ממך באופן פסיכולוגי, את היית אמא מספיק טובה עבורה- לא מושלמת ברוך השם, אף אחד לא יכול להיות מושלם, אבל עשית כמיטב יכולתך. כמו שאיני כועסת על ביתי הקטנה שמאשימה אותי "סתם", כך תנסי לא לכעוס עליה ובעיקר לא על עצמך. שבת שלום ושבוע טוב, תמי.

לאודליה אני חושב שאני יכול להבין את הכאב שלך, ואולי יש כאן גם תחושה של חוסר אונים כי אף אחד לא יכול להיות בטוח וקשה לדעת מה הייתה "האמת" אם בכלל יש אמת. אבל את חשבת והרגשת שהיית אמא טובה ולפתע הבת מטיחה בך דברים שונים וזה מאוד מבלבל. אני מסכים עם דבריה של תמי והייתי מוסיף שמה שחשוב שלבת יהיה טוב, אם היא הולכת לטיפול כדי לשפר את עצמה, או כדי לסלוח לעצמה ולך זה לא כל כך חשוב, חשוב שהיא תהיה אדם בוגר ואחראי ויהיה לה טוב יותר מאשר לפני הטיפול. הרי שכל השנים שבהם השקעת רצית רק את טובתה ושיהיה לה טוב? כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, ביתנו בת ה 13.5 אובחנה כסובלת מ ocd . היא מסרבת לשתף פעולה איתנו ועם הגורמים הרפואיים לקבלת טיפול תרופתי ופסיכולוגי הבנו שהתכחשות למחלה היא תופעה מוכרת לסובלים מהפרעה זו. מה ניתן לעשות במצב זה כאשר עומד איום של אישפוז לצורך טיפול. אמרנו לה מספר פעמים שאם לא תשתף פעולה ותקבל את הטיפול המשולב בבית, תאלץ להתאשפז לצורך קבלת טיפול. האם יש ניסיון או רעיונות להביאה למצב של הכרה בהפרעה? תודה

לאב הדואג איני פסיכיאטר ילדים ונוער אלא של מבוגרים אבל בכל זאת אנסה לעזור. אם המצב חמור אז סביר שיש צורך בטיפול תרופתי ורק כאשר הטיפול התרופתי יתחיל להשפיע היא תהיה מוכנה יותר לשיחות?? בכל אופן הבת עדיין קטינה ולכן האחריות על הטיפולים הרפואיים כולל טיפול נפשי מוטלת על ההורים. לכן יש באפשרותכם לכפות עליה טיפול תרופתי (שיחות קשה יותר לכפות אבל אפשר להביאה לפסיכולוג), ואם היא מסרבת ניתן לאלץ אותה לקבל זריקות במקום כדורים. אם הבחירה בין טיפול תרופתי גם נגד רצונה או אישפוז, אז אלו בחירות קשות, אבל צריך לחשוב מה פחות גרוע. כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש ידוע לי שמבחינה מקצועית תשובתך היא הנכונה ביותר,אך לא מובן לי ואפילו מקומם אותי עיניין הטיפול בכפייה - הרי מדובר בOCD שנכון שזו הפרעה שפוגעת הן באדם הסובל ממנה והן במשפחתו, לא מדובר במחלת-נפש אלא בהפרעה ולא במצבים קיצוניים שבהם ה'חולה' אינו מודע לסביבתו ולמה קורה איתו; ונראה לי שיותר נכון קודם לנסות להבין מה עובר עליה ואז אולי להראות לה סרטים על-כך וכו' ו/או אולי להביא לה סרטים על OCD הבית או במחשב (ראיתי כמה סרטים כאלה,אין לי את שם האתר כרגע).אבל אישפוז או מתן זריקות בכפייה נראה לי קיצוני ומפחיד,ולדעתי עדיף להימנע מכך. אני מקוה שאינך כועס או נעלב מכך שחלקתי על דעתך,אך לא יכולתי להישאר אדישה כשקראתי זאת. {אני יודעת שאני אישית אם מישהו היה מכריח אותי ללכת לטיפול או לקחת תרופות,לא היתי עושה זאת, ואפילו אם היו מכריחים אותי היתי מרגישה נבגדת ושונאת את האנשים שעשו לי זאת}. מישהי

למשהי היקרה תודה רבה על ההארה, ואת צודקת במאה אחוזים וטוב שהוספת. אין ספק שחשוב מאוד להגיע לאבחון ולטיפול מרצון וצריך לנסות להגיע לכך בעדינות וברגישות. טוב שעזרת לי לתקן את הדברים. הידש

תמי יקרה, כל כך נחמד שהגבת מהר. כיף לקרוא את התגובות שלך. קודם כל תודה רבה. תאמיני לי שפניתי לכל מי שאפשר. אני אכן עוברת מסכת התעללות קשה ביותר, אך נאמר לי (קצת מגוחך) שכיוון שבעלי לא מפעיל אלימות פיסית אין מקום שיוכל לסייע לי. הבית שלנו רשום על שם שנינו ולכן אני גם לא זכאית לשום סיוע מצד כל גורם כגון רווחה וכדומה. אם יש לך או לכל מישהו אחר בפורום עיצה - אשמח לקבל! זו פעם ראשונה שאני נכנסת לפורום זה (אחותי המליצה לי) ואני שמחה שיש היענות מהירה כל כך. תודה. דרך אגב, מה את עושה כאן??

גלי יקרה אני לא מספיק מתמצאת בתחום של אלימות במשפחה, אבל לדעתי אלימות מילולית ונפשית די נחשבת, ואולי תבררי- יש מקומות שנותנים טיפול יחידות לאלימות במשפחה, בהרבה ערים בארץ, אולי תלכי להתייעץ? אני סתם כאן, כמוך, נהנית להיות בפורום התומך והמקסים הזה. לומדת המון, וחוץ מזה שבמקצועי אני פסיכולוגית אני חולה במניה דיפרסיה ומקבלת מפה הרבה תמיכה. שבוע טוב, תמי.

לתמי אני מצטרף לכל התודות והברכות, זו הזדמנות מצויינת להודות. הידש

גדלתי בבית חם ואוהב, גם די עשיר כלכלית. יש לי אח בן 38 שהוגדר כחולה נפש במהלך שירותו הצבאי. הוא היה מאושפז בבית החולים הפסיכיאטרי לא פעם. הורי שלחו אותו לבי"ח מעולה בשוויץ לטיפול ומאז הוא מטופל בכדורים באופן קבוע והוא די בסדר, עם עליות וירידות.מעולם לא דיברו איתנו האחים על המחלה, ההשפעות ובכלל. זה היה ועדיין (למרות שכולם כבר גדולים) סוד נוראי שאסור לחטט בו ואסור לדבר עליו. מחלתו: סכיזופרניה פרנואידית. הבנו מהרופאים שזו מחלה שתלווה אותו כל חייו. יש לי שני ילדים. מקונן בי באופן קבוע פחד איום ונורא שיהיו גם חולים ואני לא יודעת למה. בתי הבכורה בת 16 מסתגרת בחדר והמון לבד, לומדת ובמחשב. מפחיד אותי מאד בני בן ה- 8 עצבני מאד. לעיתים רחוקות הוא כל כך כועס ולא שולט בעצמו רק אם אני משתמשת בכח על מנת להחזיקו ולהרגיעו. יכול להיות שזה בגלל המצב בבית - כל הזמן מתח, קללות ועצבים!!! אבל יכול להיות שיש בו משהו לא בסדר??? איך אוכל לדעת?? איך אוכל להרגיע את עמי?? מהם הסיכויים שחלילה משהו לא בסדר? אני עצמי בדיכאון ומעבירה להם חלק גדול ממה שעובר עלי גם בלי מילים. אנא עיזרו לי והשיבו לי במהרה!!! האם הפחד שלי נורמלי??

גלי יקרה סביר יותר שהילדים מגיבים ללחצים שלך ולדיכאון ממנו כתבת שאת סובלת מאשר שהם חולים. בגילם עדיין לא ניתן לקבוע אם הם חולים, ובכל מקרה, זה הרי לא יעזור לחיות כל הזמן בלחץ. תנסי לטפל בעצמך, ואם הם מבטאים מצוקה, את יכולה לפנות איתם לייעוץ וטיפול, אולי זה ירגיע אותך יותר ויעזור להם להיות יותר שמחים? תרגישי טוב, תמי.

לגלי ברור שהמתחים והלחצים בבית חשובים יותר מאשר התורשה שדווקא ממנה את סובלת. בכל אופן אם התופעות חמורות כדאי להגיע לפסיכולוג ילדים כדי שיעריך את מצבם הרגשי, (ולא בגלל התורשה אלא בגלל הבית) ולבדוק גם את הנושא של הפרעות קשב. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אני בת 36, נשואה ואם לשני ילדים (בני 16 ו-8). כל חיי הייתי מלאת שמחת חיים. תמיד עם חיוך על הפנים ודי מאושרת. בשנתיים האחרונות חלה תפנית חדה במצב הרוח שלי, בשלבים ובהחמרה מיום ליום. הנישואים שלי קשים מנשוא, אני סובלת מהתעללות נפשית קשה ביותר והכל בנוכחות הילדים (דבר שהורס אותי לגמרי). אני רמגישה שאני שוקעת לתוך עצמי כיוון שבעלי לא רוצה לעזוב את הבית בשום אופן, יש לנו חובות כבדים ולכן אין באפשרותי מבחינה כלכלית (וגם נפשית) לעזור את הבית בעצמי. אני תלויה בו מבחינה כלכלית (בעיקר בגלל החובות) חשבון הבנק רשום על שמי - משם כל ההוצאות וזה כמו גלגל שלא ניתן לעצור. אני עובדת במקום מסודר וטוב מזה מספר שנים בולטת ומתקדמת יפה מאד. מרוצים ממני וטוב לי. הבעיה הינה שבזמן האחרון קשה לי להעמיד פנים שהכל בסדר (עד היום הצלחתי לעשות הצגה מעולה שהכל בסדר אצלי, אבל לא עוד) אני חשה שהגוף בוגד בי, אני עייפה מאד ומותשת, קשה לי לתפקד, דברים פשוטים שהייתי עושה במהירות האור לוקחים לי שעות. חוסר חשק לכל, לא בא לי לבשל, להסתפר, לצבוע את השיער, להתלבש, לקנות בגדים או כל דבר אחר.אין לי חשק לכלום. אני מרגישה חסרת אונים מול גבר שהרס את חיי ולא פעם אמר שלא יעזוב אותי עד שיגרום לי להתאשפז בפסיכיאטרי. מליון פעם קרא לי משוגעת, חולת נפש, זונה וכו'. אני יודעת בתוך תוכי שלו יש בעיה, אני בטוחה, כי הוא מתנהג אלי כרכושו הפרטי ולא כאשתו ובכל פעם שמאבד שליטה, מאבד גם שפיות. אנו חיים כך שנים במלחמות ומה שקרה, פשוט נגמרו לי כוחות הנפש הרבים רבים רבים שהיו לי!!! אני עייפה מהחיים ואין לי יותר כח להתמודד מולו! אני לא מצליחה לתקשר איתו ולא מצליחה להסביר לו עד כמה קשה לי ועד כמה הוא פוגע בילדים ובי בצורה בלתי הפיכה. מה עלי לעשות?? האם אני זו שצריכה טיפול?? עצם התרחקותי ממנו תגרום לי להרגיש טוב יותר, אבל, כאמור, אין לי אפשרות... מה עלי לעשות? לא פעם עולות לי בראש מחשבות אובדניות עקב המצב בלבד. הוא מערב את הילדים בכל דבר אפשרי ואני לא מסוגלת לעמוד בזה מהצד ולא לעשות דבר. אני כועסת על עצמי שאני לא יכולה להציל אותם ממנו. אני לגמרי שפויה אך המצב גרם לי לאבד כל רצון לחיות!!!!!!!!!!

את אכן בבעיה קשה ומורכבת ולדעתי כדאי לך לפנות לייעוץ או טיפול אצל פסיכולוג. שיחה על הבעיות עם איש מקצוע יכולה להקל עלייך את ההתמודדות , להראות לך דרכי חשיבה חדשות על מצבך. יתכן גם שתופני לטיפול בתרופות. פני בהקדם , לא לדחות כי מצבך עלול להחמיר.

גלי יקרה את מתארת מסכת איומה של התעללות וייסורים, והגוף והנפש שלך משדרים לך שזהו- את לא מוכנה לסבול כך יותר. יש מקלטים לנשים שעוברות התעללות כמוך. יש מקומות ואנשי מקצוע שיכולים לעזור לך לצאת מהסבל הזה, לך ולילדיך. האם את מסוגלת לקום ולעזוב את הפסדה שהכל בסדר ולבנות את עצמך בנפרד מבן הזוג החולה והמתעלל בך ובילדיך? תרגישי טוב, תמי.

לגלי רבים וטובים סובלים ומצבם הגופני נחלש בגלל סיבות חיצוניות ופעמים רבות בגלל הזוגיות. אני מניח שהרעיון לפנות לטיפול זוגי אינו חדש ועדיין לא התאפשר להגיע לטיפול זוגי. יחד עם זאת ברור שאת זקוקה לתמיכה ועזרה, יתכן שהמשפחה-הורים אחים יכולים לתמוך בך ואולי גם כלכלית (בשביל מה יש משפחה?), או חברה. כמובן שאפשר לפנות לתמיכה גם במסגרת מקצועית. אבל ברור שצריך לעשות שינוי, או שתגיעו שניכם לטיפול או שתצליחי לקבל תמיכה ועזרה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

דר' שלום רציתי לשאול מה דעתך על טיפולים טבעיים כמו פרחי בך או רסיקיו האם אפשר לקחת במקום כדורים כימיים גם - או בתוספת? כמו כן ברצוני לדעת באם מותר לקחת ויטמינים כמו אבץ כאשר נמצאים בטיפול תרופתי שבת שלום

שימוש בתכשירים "טבעיים" הוא בעייתי. ראשית, כי אין מספיק פיקוח על הייצור ואיכות המוצר כמו בתרופות. שנית, המידע לגבי יעילות או תופעות לוואי הוא חלקי אם בכלל. לאחרונה הגיע לארץ תרופה בשם רמוטיב שמופקת מצמח ההיפריקום. היא עברה את כל מסלול האישורים והבקרה שנדרשת מתרופה, כולל מבחן היעילות עבור דיכאון קל עד בינוני. ייתכן שהיא עוזרת גם נגד חרדה.

לאילנה תודה לדור ואני מצטרף לדבריו שבוע טוב דר' גיורא הידש