פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
12/05/2006 | 21:26 | מאת: אילנה

כפי שכתבתי מספר פעמים היגעתי למשבר נפשי עקב ניתוח פלסטי שהמנתח 3 שבועות לאחר הניתוח עשה לי נזק פיסי בגלל כנראה שהוריד עלי את העצבים שלו בגלל ששאלתי שאלה בקשר לחלק בניתוח שכשל. רגשי האשם היו חזקים עד ששהתמוטטתי והלכתי לטיפול ולוקחת כדורים רסיטל 2 ורספידל 1מג חצי. אני יודעת שמה שיוציא אותי מהמצב הזה זה ניתוח מתקן ושמראה הפנים שלי יראה לי. השאלה שלי האם התרופות האלו יכולות להילקח בזמן הרדמה כללית? ולאחר כמה זמן של טיפול עדיף לגשת לכך אני כבר חודש בטיפול עדיין המצב לא כל כך טוב אני יודעת שרק תיקון מוצלח יחזיר אותי לקדמותי. אך חייבת קודם להיות חזקה ויציבה רוצה לציין שעדיין חשה רגשי אשם לגבי דברים רבים מעברי וכולל התחרטות על ביצוע הניתוח ואל מה שהרופא עשה לי, וואל שלא יכולתי לעצור את התרדרות בזמן ועוד שאלה האם התרופות שאני לוקחת עם הזמן יגרמו לי לשכוח מרגשות האשם אני גם כועסת על כך שהגעתי למצב של לקיחת תרופות ונמאס לי מהמועקה בלב ומהמחשבות כבר 3 חודשים.איזה טיפול נוסף לתרופות אתה ממליץ? לא רוצה שהמצב שלי התדרדר, מאחר וכואב לי על הילדים שרואים את מצבי מאחר ויש לי הרבה התפרצויות בכי עדיין הרבה שאלות מקווה שהבנת ותענה על כולן בתודה

13/05/2006 | 14:04 | מאת:

לאילנה התשובה לשאלותיך פשוטה, טוב שאת בטיפול נפשי וכבר מתחיל שיפור ונראה שהשפור ימשיך עם הזמן וכל הטרדות שמטרידות אותך כעת יחלפו. תוכלי לבצע ניתוח לתיקון, אני מקווה שאז כבר תצרכי פחות תרופות אבל אפשר להפסיק את התרופות מספר ימים לפני הניתוח ולחדש את הנטילה מיד אחרי הניתוח אם יהיה עוד צורך. כך שלסיכום, חשוב שתהיי בטיפול ואני מקווה שמצבך ישתפר במהירות אחר כך תוכלי לחשוב על ההמשך. שבוע טוב דר' גיורא הידש

12/05/2006 | 21:21 | מאת: מוני---

אני בן 22 לוקח מזה חצי שנה ציפרלקס ומנהל חיים רגיליים ראוי לציין שלא היו לי מעולם דכאונות התחלתי תתרופא בהמלצת רופא המשפחה מכיוון שחשתי הרגשות גופניות רעות בכול מיני מצבים אגב התרופא ממש עזרה ואני ממליץץץץ השאלות שלי הם עד מתי אני יוכל לקחת תתרופא ואם היא מאבדת מהיעילות שלה כבר זמן מסויים צריך לעשות בדיקות מסוימות בזמן נטילת התרופא ואם אני יצתרך לקחת תתרופא כל החיים ???????????? או שאני יוכל להפסיק ולהירפא

13/05/2006 | 14:00 | מאת:

למוני אני שמח שאתה מרגיש טוב יותר. הציפרלקס אינה מאבדת מיעולתה עם הזמן, אין צורך בבדיקות בזמן הנטילה. בדרך כלל מקובל ליטול את התרופה כשנה ואז יש ביטחון שהתופעות שמהן סבלת לא יחזרו. כמובן שסיום התרופה צריך להעשות בתיאום עם הרופא המכיר אותך. שבוע טוב דר' גיורא הידש

12/05/2006 | 18:26 | מאת: דלית

אני נוטלת ציפרלקס כדור ליום מכבר חודשיים אבל לא מסתדרת עם תופעות הלוואי כגון השמנה נימנום אפטיות עייפות גופנית סחרחורות ולכן פניתי לשני רופאים להחלפת תרופה אבל כל אחד אמר לי תרופה אחרת אשמח לדעת מה דעתך איזה תרופה יכולה לעזור לאו סי די קל שמתבטא בניקיון בלי התופעות שציינתי?

13/05/2006 | 13:58 | מאת:

לדלית לצערי עלי לתקן את שאלתך, השאלה אינה איזו תרופה מתאימה לOCD אלא איזו תרופה מתאימה לך ותשפיע עליך לטובה ללא תופעות לוואי. אין לי ספק שהרופאים התכוונו לטוב אבל השורה התחתונה והחשובה אינה מה הרופאים אומרים או ממליצים אלא כיצד תגיבי לתרופה המומלצת. כך שבסופו של דבר תצטרכי ליטול את התרופה ולראות את השפעתה עליך. שבוע טוב דר' גיורא הידש

12/05/2006 | 17:22 | מאת: רחלי

שלום לפני שבוע התחלתי לקחת ליתיום, כאוגמנטציה לויפקס לטיפול בדיכאון, כדור אחד לאחר כמה ימים עליתי ל-2 כדורים לפי הוראות הרופא. מתי אתחיל להרגיש שינוי? (לאחר חודשים של דיכאון). האם הליתיום גורם לשינוי באישיותו של האדם. מצפה לתשובה מהירה

12/05/2006 | 19:48 | מאת: נחום

הליתיום הוא תרופה מאזנת מצב רוח . נועדה לאזן את המעברים בין מאניה לדיכאון ואיננה תרופה אנטי דיכאונית. יש צורך להיות במעקב של בדיקות דם לקביעת רמת הליתיום בדם. רק רמה מוגדרת יעילה לטיפול. תתיעצי עם הרופא שנתן לך את התרופה.

13/05/2006 | 13:55 | מאת:

לרחלי דבריו של נחום נכונים אבל ליטיום ותרופות מייצבות ניתנות גם להגברת ההשפעה של תרופות נוגדות דיכאון כך שיש הגיון בדברים שכתבת. אני מצפה שאחרי שבועיים עד חודש תרגישי הטבה והקלה מהדיכאון. כמובן שחשוב שהמינון של הויפקס יהיה מלא. שבוע טוב דר' גיורא הידש

12/05/2006 | 16:43 | מאת: נחי

שלום אני נוטל תרופה בשם נרדיל ורציתי לדעת אם אני יכול ליטול ריטלין כי היא התרופה היחידה שעזרה לי

13/05/2006 | 13:54 | מאת:

לנחי איני מכיר תשובה מוסמכת, אבל הנרדיל היא תרופה מורכבת וגם השפעה של שתי תרופות מעוררות עלולה להזיק לכן הרפלקס שלי חושב שאסור. שבוע טוב דר' גיורא הידש

12/05/2006 | 13:10 | מאת: סיוון

לאחרונה לאחר ספורט אני מרגישה הרבה התכווצויות הולכות ונישנות בגפיים התחתונות למשך שעתיים ואז זה עובר אמרו לי שאולי זה נובע מוסר מגנזיום אבל אני חושבת שזה יכול אולי לנבוע מהציפראמיל שאני נוטלת במשך שנתיים יכול להיות שזה קשור? יש לציין שזה רק התחיל בחודשים האחרונים אני בכל זאת אטול מגנזיום לראות אם זה יעזור האם אפשר ליטול מגנזיום ציטראט עם ציפראמיל?

13/05/2006 | 13:53 | מאת:

לסיוון הייתי בודק שוב לגבי מגנזיום, מגנזיום היא מתכת ולפי דעתי במינון יתר היא עלולה להזיק. אני חושב שיותר פשוט וחשוב לבדוק את ההמוגלובין וההמטורקריט כי אנמיה עלולה לתת תופעות כאלו ולא הציפרמיל. שבוע טוב דר' גיורא הידש

12/05/2006 | 06:22 | מאת: שאלה

אני מודה שאני מרגישה עדיין קצת טשטוש, בעיקר קצת "רדימות" מוחית (זאת המילה הנכונה?) וקושי למצוא מילים לתאר מצבים שונים. כמו עכשיו. אני לא מצליחה למצוא מילים נכונות לתאר סיטואציות ולא מצליחה למשות מהלקסיקון העברי שלי מילים מתאימות כשאני מדברת עם אנשים. אני לא יכולה להסביר את זה. הייתי שרויה בדיכאון כמה חודשים "טובים" בהם הבאתי את עצמי למצבים מאוד שליליים. עכשיו אני מרגישה בעיקר אפתיות להרבה דברים. אני שוכחת הרבה דברים שאני אמורה לזכור וזה מפחיד אותי. אבל בעצם הרבה זמן אני סובלת מ"סניליות" די אדירה. אני מרגישה כאילו המוח שלי מעוך. אולי זה בכלל פסיכולוגי? בעקבות המצב... או בעקבות החוסר בהירות שלי כתוצאה מהיום ההוא. אני מוצאת את עצמי הרבה ב"היי" ומחד בדאונים רציניים. תודה.

13/05/2006 | 13:51 | מאת:

שלום, אני חושב שכדאי להגיע לטיפול נפשי, או שיחות או תרופות ובודאי שאפשר לשלב בין השניים. חבל להגיע למצבים קיצוניים הנובעים ממצוקה כאשר אפשר לטפל ולהבריא מדיכאון. שבוע טוב דר' גיורא הידש

13/05/2006 | 20:55 | מאת: שאלה

אוקי תודה. רציתי לדעת אם יש אולי גם קשר בין זה לבין חלומות מאוד "מופרעים" והפרעות שינה שיש לי? הלילה לא הצלחתי להרדם ואי לכך ישנתי כל היום, במהלך היום חלמתי חלומות מאוד מוזרים, אחד מהם היה שכאב לי בכל הגוף ושמעתי כל מיני קולות ואני עד עכשיו לא יכולה לומר בבירור אם באמת ישנתי או שזה היה חלום. הרגשתי את הכאבים, הרגשתי כאילו אני עפה מהמיטה. לפני כן חלמתי חלום במהלכו בכיתי והתעוררתי מהבכי. סידרו לי מטפלת אבל יקח קצת זמן עד לטיפול ובינתיים... אפשר לעשות היפנוזה לחלומות?

14/05/2006 | 22:54 | מאת:

שלום, לא צריך ולא עושים "היפנוזה לחלומות" , פונים לטיפול בדיכאון. כל טוב דר' גיורא הידש

12/05/2006 | 06:14 | מאת: שאלה

לפני כמה ימים ניסיתי להתאבד, קצת מצחיק אותי להגיד את זה. בלעתי למעלה מעשרה כדורים של פאקסט, פרוזק וקלונקס בשילוב אלכוהול. הרגשתי בעיקר טשטוש ונפלתי על הרצפה כמה פעמים. קצת התפרעתי בבית וחברים מנעו ממני מלפגוע בעצמי בדרכים אחרות שבהן ניסיתי לפגוע בעצמי לאחר שהבנתי שאני לא אמות מהשילובים שרקחתי לעצמי. ה"סוף" טוב, לא מתתי. (...) רציתי לדעת אם יש לכך נזק לטווח ארוך על המוח? אני אוהבת את ההשפעה הזאת שהייתה עלי, זו הייתה הרגשה של שחרור. אני לא יודעת כל כך לאן השאלה הזאת מובילה, אני רק רוצה לדעת אם יש לכך השפעות נוירולוגיות כנראה וכן הלאה.

13/05/2006 | 13:50 | מאת:

איני מכיר ספרות רפואית שעשויה לעזור כדי לענות על שאלתך זו. שבוע טוב דר' גיורא הידש

11/05/2006 | 21:47 | מאת: ברק

באינדקס התרופות מופיעה תופעת לוואי של פלודקאט כאב שרירים. במודאל מופיע אי~אונות. בפנרגן מופיעות רק תופעות לוואי יותר קלות. האם זה אומר שפנרגן יותר עדינה ? האם עדיפה ? תודה מראש

לברק יותר עדיפה למה? כל תרופה ניתנת להפרעה או מחלה מסויימת ואי אפשר להשוות תרופות וגם תרופות פסיכיאטריות באופן כללי... בכל אופן הפרנרגן היא באמת תרופה "עדינה", היא מרגיעה ויש לה גם פעילות נוגדת אלרגיה וישנם רופאי ילדים אשר נותנים אותם גם לתינוקות בני יומם. לפנרגן אין השפעה נוגדת פסיכוזה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

11/05/2006 | 17:37 | מאת: סילביה

שלום רב, אני בת 24, בורדרליינית עם הסטוריה ארוכה של הפרעות אכילה, פציעה עצמית ודכאונות. בעבר טופלתי בפרוזאק, ציפרלקס, דרלין, ציפרמיל. כיום מטופלת בשני כדורי לוסטראל,4 מיליגרם אדרונקס וכדור ריספרדל. אני סובלת מאד מתנודות במצב הרוח (במהלך היום) ומותשת ומיואשת מכך. רציתי לדעת אם יש משהו לעשות אולי בעניין.. בתודה מראש

12/05/2006 | 12:45 | מאת: דור

ליתיום או דפלפט מיועדים לטיפול בתנודות חדות במצבי הרוח. תתיעצי עם הפסיכיאטר שלך.

לסילביה אכן ישנה קבוצה של תרופות מייצבות מצב הרוח כפי שדור כתב. בכל אופן הייתי ממליץ קודם כל לבדוק את הנושא של הפרעת קשב, אולי את סובלת מהפרעת קשב? שבוע טוב דר' גיורא הידש

11/05/2006 | 17:13 | מאת: אורי

שלום רב, טופלתי במשך 3 שנים ברמרון 45 מ"ג ליום. בחודשים האחרונים התחלתי בהסכמה עם הרופא שלי להוריד מינון לקראת הפסקת טיפול. כרגע אני על מינון של חצי כדור של 15 מ"ג כלומר 7.5 מ"ג ליום. בשלושת החודשים האחרונים ובתזמון עם הורדת המינון שמתי לב כי החשק המיני שלי ירד בצורה משמעותית. אפילו כשיש חשק הזקפה היא לא מלאה או שמתחילה מלאה אך אחרי 3-5 דקות נעלמת או נחלשת. הדבר המוזר הוא לאורך כל הזמן שהייתי משתמש במינון הגבוה לא היתה לי אף פעם בעיה של חשק מיני או זקפה ירודים. הבעיה התחילה רק מאז שהתחלתי להוריד את המינון. בעיה זו מאוד מדאיגה אותי ורציתי לשאול: א. האם רמרון בריכוזים נמוכים משפיע על חשק מיני או זקפה? ב. האם הטיפול הממושך ברמרון גרם אצלי לבעיה של חשק מיני וזקפה ירודים? אני מקווה שהפגיעה היא זמנית. תודה רבה,

13/05/2006 | 13:45 | מאת:

לאורי הרמרון אינו משפיע על התפקוד המיני, לכן תצטרך למצוא תשובה אחרת לשאלתך. לעתים המצב הנפשי משפיעים על התפקוד המיני. שבוע טוב דר' גיורא הידש

11/05/2006 | 15:58 | מאת: טל

שלום, התחלתי לקחת רסיטל ונאמר לי לקחת כדור אחד ביום, בבוקר. הבעיה היא שבבוקר אני תמיד שוכחת ויוצא שאני לוקחת כדור 3 פעמים בשבוע... האם אפשר לקחת אותם בערב ומה ההשלכות?

11/05/2006 | 20:37 | מאת: דו?רו?ן

הכדור מעורר בדרך כלל לכן רצוי לקחת בבוקר , עלול לגרום ליקיצה מוקדמת באמצע הלילה, אבל לא אצל כולם , לכן את יכולה לנסות ולראות. העיקר לקחת קבוע את הכדור.

13/05/2006 | 13:31 | מאת:

לטל תודה לדורון ואני מצטרף לדבריו שבוע טוב דר' גיורא הידש

11/05/2006 | 13:46 | מאת: הני

רופא משפחה המציץ על פרוזק לטיפול בפלפיטליות תחושת לחץ ולחץ דם ודופק מוגברים בזמן בדיקה.......... טענתו שאלה תופעות גיל מעבר? התחלתי לקחת ואיבדתי את החשק המיני שלי ואני ישנה המון שעות עם חלומות מוזרים. זה לא לקיחת תרופות מיותרת?

13/05/2006 | 13:30 | מאת:

להני פרוזק יעילה נגד דיכאון ולעתים מועילה גם נגד חרדות. כך שאם ישנן חרדות אפשר לחשוב על טיפול בפרוזק למרות שהתרופה המומלצת היא תרופה אחרת מהקבוצה של הפרוזק. תמיד צריך לבדוק את התועלת של תרופה מול תופעות הלוואי, כלומר אם תופעות הלוואי (השינה, הירידה במין, החלומות) מפריעות לך יותר מהחרדה אז בודאי שיש מקום לחשוב על החלפת התרופה או הפסקתה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום לכולם! שמי א,בן 23,סטודנט להנדסת תוכנה.ברצוני לשתף אתכם בדילמה שאני נמצא בה! יש לי חברה כמעט חודשיים,לפני מספר ימים פנתה אליי חברתי בבקשה להתראות עם ידיד שלה שלא ראתה המון זמן,ידיד מהצבא,אני לא ידעתי מה לאמר,הייתי חצוי,כי מצד אחד אני רוצה להיות חבר טוב,לא נוקשה,ליברלי,לתת לה את החופש שלה לחיות את החיים שלה מתוך הידיעה שיש לה עוד דברים בחיים חוץ ממני אך מצד שני אני לא מרגיש נוח עם הרעיון שהיא תצא עם ידיד שלה לבד במן פגישה רומנטית שכזו,נשמע מוזר והאמת זה גם מפחיד אותי,אנני אוהב אותה וגם היא אותי ות'אמת אני פוחד לאבד אותה.אני לא מכיר אותו ואת הכוונות שלו,אני די סומך עליה אבל אני יודע שלפעמים מועדים וטועים וגם אני יכול לטעות לכן אני מעדיף לא להכניס ראש בריא למיטה חולה.גם לי יש המון ידידות,אפילו הרבה יותר משלה יש ולא פעם הן רצו לראות אותי,אך עם כל הרצון שלי לראות אותן התעליתי על עצמי והתחמקתי מהפגישה איתן ולו בכדי למנוע איזשהו צל של ספק בליבה של חברתי או איזשהו פחד קטנטן שיצוץ.אם כך מדוע חברתי לא יכולה להתעלות כמו שאני עשיתי?כשהסברתי לה שלא נוח לי עם זה ושלא נעים לי היא הייתה מופתעת ואמרה שזו גישב פרימיטיבית,ושהיא מופתעת ופגועה,שהיא מרגישה שאני לא סומך על האהבה שלה.אמרתי לה שאני כן סומך אבל אני לא סומך עליו,אני לא מכיר אותו,הוא לא חבר ילדות שלה,הוא פתאום נזכר בה וזה מעורר בי תהיה,מה הבחור רוצה?לסיכום,אמרתי לה שאני לא אחליט בשבילה מה לעשות אבל חשוב לי שתדע שלא נעים לי עם זה. מה דעתכם?האם אני מגזים?האם זה בסדר שהיא תיפגש איתו?או שמא זו בקשה מוגזמת מצידה?מה לעשות?

11/05/2006 | 16:13 | מאת: מיכאל

הי א, לדעתי אתה צריך לתת לה להיפגש עם הידיד שלה, וגם להיפגש בעצמך עם הידידות שלך. אני לא רואה בזה שום בעיה, אם אתה סומך עליה ואוהב אותה, אז תאמין לה. ומה איכפת לך מה הכוונות שלו? מה שצריך להיות איכפת לך זה מה הכוונות שלה. בברכה מיכאל

13/05/2006 | 13:28 | מאת:

לא. נראה לי שישנה טעות במכתבך, כתבת "אינני אוהב אותה"? אם אין אהבה בין שניכם אז כמובן שהשאלות נעשות שונות. כמובן שאין תשובה חד משמעית לשאלתך וחשוב מה השקפת העולם של כל אחד, שלכם וגם של הקוראים ויתכן שלכל אחד יש תשובה שונה. אני אנסה להתייחס רק להיבט אחד של דבריך. אתה כותב שמצד אחד אתה רוצה לתת לה את החופש להפגש עם החבר מהעבר ומצד שני אתה מרגיש רגשות קנאה ואולי גם בעלות ולכן אתה מתנגד לפגישה, ובנוסף אתה גם חושש מהתוצאות של הפגישה. כלומר יש כאן מצב שההגיון שהוא "הקדמה" מדבר על דבר אחד והרגש הבסיסי של האהבה "אומר" אחרת. לעתים קרובות יש לנו מצבים כאלו שהרגש וההגיון פועלים לכיוונים שונים וצריך לדעת להסתדר בחיים עם מצבים כאלו. אני חושב שכדאי להסתכל קדימה ולראות את התוצאות של אותו המפגש, יתכן שהעובדה שהיא מוותרת על החבר הישן תחזק את האהבה ביניכם ויתכן שהאהבה ביניכם לא מספיק חזקה ואז עדיף אולי להפרד עכשיו? לכן לדעתי לא המעשה עצמו חשוב אלא חשוב מה יקרה אחרי הפגישה ולאן תקחו את הדברים. שבוע טוב דר' גיורא הידש

11/05/2006 | 09:52 | מאת: אחת33

שלום רב, אני נוטלת טיפות ריווטריל נגד חרדה כתוספת לטיפול בציפראמיל (אליו חזרתי לאחר הפסקה ממושכת). ברצוני לדעת : אם הריווטריל כבר אינו משפיע באותה מידה כבעבר (3 טיפות אחת לשעתיים/שלוש) - האם כדאי להעלות את המינון או להחליף לתרופה אחרת? האם יש הבדל בין סוגים שונים של בנזודיאפינים מבחינת סכנת ההתמכרות אליהם? אשמח לדעת איזה סוג ממכר במידה פחותה. בתודה מראש !

11/05/2006 | 12:30 | מאת: דור

השם הנכון הוא בנזו-דיאז-פינים. ריווטריל הוא למעשה קלונקס בטיפות. את לא צריכה לפחד מהתמכרות מכיוון שאת כבר מכורה בפועל. ניתן להחליף לבנזו אחר אבל זה לא יפחית מעוצמת ההתמכרות שלך כיום. במקום להחליף כדאי לחשוב על גמילה. הגמילה צריכה להיעשות באופן הדרגתי.

שלום, הכוונה היא שהציפרלקס יבצע את פעולתו המלאה נגד החרדה ואז לא יהיה צורך בקלונקס. ברגע שתרגישי טוב עם הציפרלקס תוכלי להפחית ולהפסיק את הטיפול בקלונקס, בהדרגה כל טוב דר' גיורא הידש

11/05/2006 | 09:51 | מאת: אורית

אני נוטלת ציפרלקס כדור ליום כבר 4 חודשים . הכדור עוזר והתחושה הכללית השתפרה . תופעת העייפות שהיתה בתחילה הולכת וחולפת אבל עליתי במשקל 5 ק"ג . העלייה התרחשה באופן פתאומי לפני חודש בערך לאחר שדווקא רזיתי בתחילה . כל חיי שמרתי על המשקל וברגע שעליתי כמעט הפסקתי לאכול במשך כמה ימים והק"ג האלו פשוט ממאנים לרדת . יש לומר שתמיד הייתי יורדת מהר מאוד במשקל ואם במצב רגיל הייתי אוכלת מה שאני אוכלת היום כבר הייתי מורידה הרבה במשקל . השאלה שלי היא אם ישנו טעם בכלל לעשות דיאטה ? האם את מכירה אנשים ששמנו בעקבות הכדורים והצליחו לחזור למשקלם הרגיל גם בזמן השימוש ? האם צפויה להיות עוד עלייה בהמשך או שזה חד פעמי , מאחר ובביטחון מלא אומר לך כי התאבון לא הוגבר ואני לא אוכלת כיום יותר . אודה על תשובתך , זה ממש מטריד אותי .

11/05/2006 | 18:50 | מאת: יעל

אורית שלום, מנסיון, הכדור אמנם מעולה, כמעט ללא תופעות לוואי, כפי שאת בעצמך מציינת, אך אין שום דבר לעשות בנוגע לעליה במשקל. חבל על המאמץ, לא יעזור, ועלול סתם לתסכל. הכדור אכן גורם לעליה במשקל, ואם לא היית שמנה לפני נטילת הכדור, התנחמי בזה. עדיף להיות מעט מלאה ולהנות מאיכות חיים טובה שמעניק הכדור מלהיות רזה וחטובה עם בעיות נפשיות. בהצלחה, יעל.

12/05/2006 | 02:09 | מאת:

לאורית כנראה שהציפרלקס מאט את חילוף החומרים אבל לא צריך לוותר על דיאטה ועל פעילות גופנית. כפי שיעל כתבה תמיד צריך לעשות את החישוב והמאזן של היתרונות והחסרונות של כל תרופה. כל טוב דר' גיורא הידש

12/05/2006 | 12:41 | מאת: דור

ליעל את טועה ומטעה- בעזרת פעילות גופנית ניתן לרדת במשקל באופן משמעותי גם אם לוקחים ציפרלקס. ולכן ההמלצה לעשות ספורט ותראו שאתן יורדות במשקל.

10/05/2006 | 23:54 | מאת: חששני

שלום דוקטור הידש היקר אני נורא נורא דואג אני סובל מחרדה ודיכאון ונוטל סרוקסט האם מי שסובל מחרדה ודיכאון יכול גם לפתח סכיזופרניה או אישיות גבולית או מאניה דיפרסיה חרדה ודיכאון הם רק חלק מהמחלות האלה הכוונה יכול להיות שמישהו יסבול מחרדה ודיכאון כמה שנים ואז יתפתח אצלו המחלות האלה ואיך אני יכול לדעת שאין לי את זה? קראתי מידע על המחלות האלה ואני ממש מפחד. תוכל לשפוך אור על הנושא ולהסביר לי באופן ממש פשוט כדי שאני אבין תודה רבה

12/05/2006 | 01:41 | מאת:

שלום, מתקבל על הדעת שמדובר "רק" בחששות שלך מפני המחלות הללו. חרדה ודיכאון אינם גורמים להתפרצות מחלות נפשיות אחרות ובטח לא אישיות גבולית שהיא דבר המתפתח עם הגיל וקיימת בגיל ההתבגרות (או שלא תהיה קיימת כלל). כך שאם הרופא הרגיע אותך אני חושב שגם אתה יכול להרגע. כל טוב דר' גיורא הידש

10/05/2006 | 23:40 | מאת: איל

לצוות הנכבד שלום. אני לוקח זה 4 שבועות ציפרלקס 10 מ"ג ביום בגין ocd מתמשך. וכעת אני אתחיל 20 מ"ג ביום. שאלתי כפולה. 1. האם אוכל כל שבוע או 10 ימים להפסיק ליטול את התרופה למשך 48 שעות בכדי לאפשר לעצמי שחרור מיני.(עכשיו 4 שבועות לא הייתה לי פליטה, ורק אחרי 36 שעות ללא תרופה הצלחתי לפלוט. אגב, ההנאה לא הייתה מושלמת). שמעתי שהפסקות כאלה לא משבשות את השיפור בתחום החרדה. 2. האם מותר לדעתכם לעבור מציפרלקס לרסיטל , היות והם ממשפחה זהה? (אגב, אני בן 52). תודה מראש.

12/05/2006 | 01:39 | מאת:

לאיל ההפרעות במין מוכרות עם ציפרלקס. לדעתי הפסקה עלולה לפגוע ולא תמיד היא עוזרת למין. כמו כן צריך לזכור שב-OCD יתכן ויהיה צורך במינון גבוה יותר. לכן, אם הקושי במין מפריע מאוד אפשר לשקול עם הרופא את החלפת התרופה. כל טוב דר' גיורא הידש

10/05/2006 | 22:53 | מאת: מחפשת עזרה

ד"ר גיורא שלום רב מקווה שתוכל לעזור לי: תקופה ארוכה אני יכולה להגדיר את ההתנהגות שלי כתוקפנית (במילים) התפרצויות כעס נוראיות ממש איבוד שליטה בקרתי אצל פסיכיאטר לפני שנה + ושאלתי אם אני צריכה תרופה להרגעה והוא סירב לכך אני מרגישה היום כבר אומללה מההתנהגויות שלי (בעיקר כלפי בעלי) ומי שסובל בעיקר זה הבנות שלנו שנוכחות במקרים של כעס והתפרצויות בבית . בעלי כבר חושב על פרידה כי מבחינתו זה בלתי נסבל מה היית ממליץ לי לעשות? אשמח לקבל תשובה מהירה !! תודה האלמונית.

לאלמונית די ברור ש"משהו עובר עליך" ולכן חשוב להגיע לאבחון פעם נוספת, אולי לא תרופה להרגעה אלא תרופה נוגדת דיכאון או חרדה (לפי האבחנה), בכל אופן שיחות עשויות לעזור ולא רק תרופות. בודאי שעדיף ללכת לטיפול ולמנוע גירושין. כל טוב דר' גיורא הידש

10/05/2006 | 22:51 | מאת: adi

שלום אני לוקחת שני כדורים ביום של פקסט בוקר וערב, ולוריוון 1 ביום. נורא השמנתי, השאלה היא איך אני מפסיקה את תחושת הרעב הזה כל הזמן? למה זה קורה? רק כשהתחלתי עם הכדור הנוסף של הפקסט התחלתי להשמין. ואין מצב שאני יכולה להוריד במינון הפקסט כי אני עדיין סובלת מתופעות חרדה. מה לעשות למה זה כל כך משמין והאם אפשר לרדת ע"י קפיפות בטן? תודה מראש

12/05/2006 | 01:35 | מאת:

לעדי כפיפות בטן וספורט תמיד עשויים לעזור אבל הסיבה לעליה במשקל היא הפקסט. לכן צריך לשקול שוב את היתרונות והחסרונות של התרופה אצלך, ולשנות או את המינון או את התרופה. כמובן שלעתים עדיף לסבול מעליה במשקל מאשר מדיכאון, אבל זו כבר החלטה שלך ושל הרופא המטפל. כל טוב דר' גיורא הידש

10/05/2006 | 22:00 | מאת: נטע

לדר" הידש הייתי שרויה במצב פסיכוטי במשך שנתיים, בהלכם התרבו והתגברו תסמינים פיזיים מסויימים כגון: חולשה, נפיחות וגזים במערכת העיכול עד כדי כאבים, כאבי גב צוואר וגפיים חזקים, כאבים בכפות הרגליים לאחר עמידה או הליכה ממושכת, כאבי בבית השחי, תחושת חוסר זרימת דם בגפיים, דלקת שקדים כרונית. לאחר כמה חודשי השיא של תסמינים אלה עברתי התקף פסיכוטי. לאחר ההתקף נעלמו בהדרגה התסמינים לחלוטין. יש לציין שהתחלתי לקחת תרופות לאחר ההתקף: זיפרקסה 7.5 מ"ג ופריזמה 2.5 מ"ג. שנה לאחר ההתקף התחלתי להיות רגישה פיזית כגון: התעייפות לאחר מאמץ, כאבים ברגליים לאחר מאמץ, כאבי גב, רגישות לקור. במקביל שמתי לב שהאדישות שאפיינה אותי לאחר ההתקף התחילה להשתנות באיטיות לרגישות נפשית. כיום ישנם תסמינים הדומים לאלה שהיו לפני ההתקף אך בעוצמה חלשה יותר. האם זה נורת אזהרה לעוד התקף פסיכוטי? אני עובדת עצות. הפסיכיאטרית שלי לא מבינה את הדאגה שלי. בתודה מראש

12/05/2006 | 01:34 | מאת:

לנטע לדעתי מה שאת כותבת חשוב מאוד כיוון שבדרך כלל האדם מכיר את עצמו והסמנים המבשרים התקף פסיכוטי עשויים להיות דומים בין התקף להתקף. לכן חשוב שהפסיכיאטרית תקשיב לך. כל טוב דר' גיורא הידש

10/05/2006 | 21:37 | מאת: טל

אני בת 28 ,מזה 4 שנים שאני לא ממש מוצאת את מקומי בקריירה ומכאן מתחילות בעייותי. אני בוגרת שני תארים אבל אני לא מגיעה לסיפוק והגשמה ודורכת במקום כל הזמן. בכל תחום שהייתי לא נתתי את כל כולי קשה לי להצביע על משהו שמעניין אותי, כאילו הכל מעניין אבל בעצם כלום חברים שהחלו ללמוד הרבה אחרי, נמצאים במשרות בכירות ואני פשוט "תקועה" ילדתי לפני 8 חודשים תינוק מדהים. אפשר לומר שהחיים שלי יפים אבל התסיכול בנושא קריירה הולך וגובר אני מרגישה שאני נכנסת לדיכאון, חסר לי "טעם וצבע" בגלל זה כל כך חבל לי כי שאר הדברים בחיים שלי יפים אני פשוט לא מוצאת את עצמי, זו הרגשה נוראית הייתי בחורה מאוד שאפתנית והכל נעלם בנוסף, אני חרדה לילד שלי, אני מפתחת דאגות לעוד 20 שנה, כל מעשה התעללות בילדים מכניס אותי לדיכאון, התעללות בבעלי חיים,התמכרויות לסמים, כל מיני סיפורי זוועה בחדשות לכן אגב אני נמנעת מחדשות ועיתונים. בקיצור, מה עושים? קשה לי לדבר על זה עם בעלי משום שאנחנו כאילו "טוחנים מים" אין לי יתר מידי חשק לדברים ואני מפחדת שזה יחמיר הבן שלי ממלא אותי ואני נותנת את כולי אבל עמוק בפנים אני נקרעת. האם כדאי לקחת כדורים לדיכאון? אולי יש לי הפרעות ריכוז ולכן קשה לי להתמקד במשהו אחד כמו שלדוגמה עכשיו לא כתבתי תמציתי לעיניין

11/05/2006 | 07:58 | מאת: אנונימי

את מכירה את המשפט "את אשר יגורתי בה לי"? אני מציע שתפני לרופא ובעיקר לשיחות לפני שתכניסי את עצמך למקומות שאת לא רוצה להגיע אליהם. עכשיו זה הזמן להתחיל לטפל בזה. בהצלחה

12/05/2006 | 01:32 | מאת:

לטל הירידה בריכוז ויתכן גם בזיכרון סביר שהם תוצאה של המצב הנפשי, הפרעת קשב וריכוז מתחילה בילדות ואם אז היה בסדר אז אין מדובר בהפרעת קשב. אין ספק שישנה בעיה "פסיכולוגית", כלומר קונפליקטים הקשורים לקריירה/משפחה/גדול ילדים וטל. הדבר החשוב ביותר הוא להגיע לשיחות, לעתים גם תרופות נגד דיכאון עשויות לעזור אבל השיחות חשובות יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

10/05/2006 | 21:36 | מאת: מאי

נתלתי את התרופה כמה חודשים הרגשתי מצוין ואז הפסקתי אותה על דעת עצמי בניגוד לרופא עברו חודשיים וחצי נפילה כוונות רעות מתח עצבנות בכי רב וכו...חזרתי לרופא נותלת תרופה שלושה ימים עייפות רוגע כאבי בטן מחשבות עדין יש

12/05/2006 | 01:29 | מאת:

למאי צר לי שהדברים התפתחו כפי שהתפתחו אבל אין ברירה אלא לחכות עוד שבוע עשרה ימים עד שהציפרלקס יתחיל להשפיע. בינתיים אפשר להעזר בתרופות הרגעה. כל טוב דר' גיורא הידש

10/05/2006 | 19:54 | מאת: תומר

לדר הידש שלום אני בן 28 בתקופה האחרונה אני סובל מבעיות שינה קשה לי להירדם,אני נוטל בונדרמין מזה שבוע ,כדור אחד לפני שינה והאמתי אני נרדם איתו ,אתמול ניסתי להירדם ללא הכדור וונרדמתי לקראת הבוקר (שעתיים שינה )אני מאוד נלחץ אם אני לא נרדם יש לי מספר שאלות אלייך האם זה מסוכן לא לישון ?? האם אני יכול להתמכר לבונדרמין ואיך אני יכול לטפל בעצמי בדרך נוספת,ואם תוכל להמליץ לי על כדור שינה טוב

12/05/2006 | 01:22 | מאת:

לתומר כמובן שהשאלה היא מה הגורם לבעיות בשינה, הפרעה בשינה עלולה להיות מסיבות גופניות או נפשיות. אין סכנה בחוסר שינה אלא סכנה בנהיגה או בעבודות מסוכנות, ישנה סכנה של התמכרות לבונדורמין ולכן לא מומלץ ליטול את הבונדורמין כל לילה או לעבור לתרופת שינה שאינה ממכרת כמו נוקטורנו או סטילנוקס. בכל אופן הדבר החשוב ביותר הוא לברר את הסיבה להפרעה בשינה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב לד"ר, אודה לך אם תוכל להתריע בפני מה עלול ליהיות במקרה שבעלי אינו מוכן לטפל בעצמו. לדעתי הוא עובר כרגע משבר של דיכאון וסימנים ללחץ וחרדה , סימנים אותם אני מזהה מקריאת חומר ומצפייה בתוכניות בריאות וכנ"ל. האם ללא טיפול הבעיה תעבור מעצמה? האם הזמן יעשה את שלו? תודה . ענת.

לענת הנושא של גיל המעבר אצל גברים לא מוגדר מספיק אבל כנראה שישנם גברים שעוברים אותו. בכל אופן ללא קשר לסיבה יתכן שבעלך סובל מחרדה או דיכאון ולעתים גברים מתקשים יותר מנשים להודות בכך בפני עצמם ובפני הסביבה. למזלנו אלו הפרעות שעשויות לעבור מעצמן ולחלוף. כמובן שלא תמיד, וכמובן שטיפול מקל ומקצר את הדיכאון והחרדה. אבל באופן כללי יתכן שהדיכאון והחרדה יעמיקו ויתכן גם שהם יחלפו מעצמם. כל טוב דר' גיורא הידש

10/05/2006 | 17:50 | מאת: אור

שלום, אני פונה אלכם שוב בנוגע לסיפרלקס... לאחר התלבטויות רבות התחלתי בנטילת התרופה, מזה כחודש וחצי, ומדאיגה אותי תופעת לוואי שלה: אני חווה כעין עמימות ומידה מסויימת של אפתיה. האם זה טבעי?...ומה בנוגע לשינה רווית חלומות? אני חש כאילו יומי מתארך אל תוך השינה במקום להסתיים בה. אשמח מאוד אם תוכלו להתייחס ראשית אל העמימות... תודה!

12/05/2006 | 00:48 | מאת:

לאור העמימות הזו קיימת לעתים ומרחיקה את החרדה והדיכאון. בדרך כלל היא חולפת. החלומות הערים הם בגלל ההשפעה המעוררת של התרופה והיא מעוררת לכן גם בלילה. כל טוב דר' גיורא הידש

10/05/2006 | 15:29 | מאת: נורית

שלום רב אני בת 53 וסובלת מחרדה. תמיד סבלתי ממצביי דיכאון והתגברתי לבד אך לאחרונה קשלי במיוחד עקב מחלה של אמי.אני עובדת וישלי משפחה תומכת. אני בוכה רוב הזמן ובבוקר אנני יכולה לתפקד עד לקיחת כדור של לוריוון אשר נתןלי רופא המשפחה,אני מרגישה שמצבי מתחיל לקלקל את יחסים עם בעלי. שאלתי היא:כיצד אני יכולה לעזור לעצמי ,האם אני צריכה טיפול של מומחה, של מי? האם תרופות נגד חרדה כמו זרוקסיד גורמות לאין אונים? בתודה מראש נורית

12/05/2006 | 00:45 | מאת:

לנורית כמובן שמעבר לאבחנה המדוייקת ברור שאת נמצאת במצוקה והקשיים במשפחה שלך רק מגבירים את המצוקה וחבל. עזרה נפשית יכולה לעזור, אפשר להגיע לשיחות ויתכן שטיפול תרופתי גם כן יועיל. בכל אופן בהחלט אפשר להקל עליך וחבל לסבול. כל טוב דר' גיורא הידש

לדר' שלום, יש לי שני אחים ואחות הסובלים כ"א מבעיות פסיכוטיות שונות האח הצעיר (19) סובל מפיגור קל והפרעות התנהגתיות ואמוציונאליות קשות, האח הגדול (33) סובל מהפרעות התנהגותיות האחות הגדולה (35) סובלת אף היא מהפרעות התנהגותיות קשות ואף הפרעות רגשיות אגב היא דומה מאוד גם חיצונית לאחי הקטן. לשמחתי בריאותי הנפשית תקינה לחלוטין ( סטודנט מצטיין בפקולטה למדעים מדוייקים) שאלתי היא האם פיגור קל / הפרעות התהגותיות ורגשיות עוברות בתורשה ? בת הזוג שלי טרודה מאוד מהעניין הזה וחוששת לגורלם של ילדינו המתוכננים, אני מרגיע אותה ומספר לה שהעובדה שאני יצאתי נורמלי לחלוטין צריכה להרגיע אותה..

ליוסף כמובן שהאבחנה המדוייקת חשובה, לפיגור ובמיוחד לפיגור קל יתכנו סיבות רבות, חלקן תורשתיות וחלקן לא, כך גם להפרעות רגשיות. סטטיסטית כמובן יתכן שאח אחד יהיה חולה מאוד והשני בריא לחלוטין. אני חושב שכאשר תהיה לך האבחנה המדוייקת של האחים תוכלו להתייעץ עם רופא המתמצא בגנטיקה על הסיכויים והסיכונים. כל טוב דר' גיורא הידש

10/05/2006 | 09:53 | מאת: נולי

בעלון התרופה סרובון (אותה עלי להתחיל לקחת) כתוב - "לטיפול בחרדה למשך זמן קצר". ברצוני לשאול למה הכוונה "למשך זמן קצר" ? האם הנטילה שלה היא לתקופה קצרה או שההשפעה שלה לפרק זמן קצר? ובאילו מקרים מעדיפים לתת תרופה שהשפעתה לזמן קצר, על פני אלו ארוכות הטווח ? האם התרופה יוצרת תלות ? יש קושי להפסיקה ? האם מישהו יוכל להסביר לי מה המנגנון פעולה שלה ? היא דומה לקבוצת ה ssri ?

12/05/2006 | 00:40 | מאת:

לנולי שאלתך מאוד במקום ולדעתי אין היא נכונה באופן רפואי. הרבה דברים שכתובים בעלון הם ניסוחים של עורכי דין ולא של רופאים. כל טוב דר' גיורא הידש

10/05/2006 | 05:38 | מאת: גילי

התחלתי לקחת לפני מספר ימים אדרונקס ואני חשה לא רגועה ואף אולי יותר מתוחה ולא רגועה בעבודה ומול אנשים שאני עובדת איתם(תחושה הדומה לחרדה קלה, דבר שלא ככ אופיני לי). האם זו תופעה ידועה, האם הכדור לא אמור להרגיע? בנוסף ברצוני לדעת מה הן תופעות הלוואי הידועות של כדור זה? ברור לי כבר שיש קשיים בשינה כי אני מתעוררת ב4 בבוקר וכן שזה גורם לי לחלומות רעים ואף מפחידים/מוזרים. תודה על תשובתך המהירה.

10/05/2006 | 18:29 | מאת: ברק

אדרונקס מעלה נור אדרנלין ולכן מעורר ולא מרגיע נוגדי הדיכאון המרגיעים הם אלה המעלים סרוטונין תופעות הלוואי של אדרונקס חולפות מהר

12/05/2006 | 00:39 | מאת:

לגילי תודה לברק, אכן האדרונקס מעורר וזה יתרונו (חס וחלילה אם היה מרדים), בכל אופן לעתים מעורר מדי, לכן העצבנות והאי שקט וההפרעות בשינה. לכן מומלץ ליטול את האדרונקס עד 12 בצהרים ולעתים אפשר להוסיף תרופת הרגעה או לשינה עד אשר הגוף מסתגל לאדרונקס. כל טוב דר' גיורא הידש

10/05/2006 | 04:32 | מאת: K

שלום רב! אבקש את דעתך בנושא מתן ריספרדל 1mg לאדם בעל הפרעת אישיות סכיזואידית שבנוסף יש לו דיסטימיה והפרעות קשב וריכוז. אנא פרט ככל הניתן. תודה מראש K

10/05/2006 | 13:49 | מאת: דור

לא ניתן לתקן הפרעת אישיות ע"י תרופות. הטיפול בבעיות באישיות הוא פסיכולוגי. תרופות מטפלות בסימפטומים. אם יש דיסתימיה אז מתאימים תרופה נגד דיכאון. אם יש הפרעת קשב אז אולי גם ריטלין. לא ציינת איזה סימפטומים יש שמצדיקים שימוש בריספרדל. עפ"י התיאור שרשמת, זה לא טיפול מתאים ואף מזיק, כי הריספרדל עשוי להחמיר את הסימפטומים שציינת. שים לב ששימוש בריספרדל כרוך בתופעות לוואי לא פשוטות כמו עליה במשקל והשמנה, סכרת, עליה בפרולקטין ובשימוש ממושך גם טרדיב דיסקינזיה.

11/05/2006 | 23:13 | מאת:

שלום, רספרידל עשויה לעזור בהפרעת אישיות סכיזואידית אבל בדרך כלל היא לא מומלצת, צריך ליטול ולראות את התגובה אצלך ולפי התגובה להחליט. כאשר ישנה הפרעת קשב אני נוטה לטפל קודם כל בה כיוון שהיא עשויה להיות הבסיס לבעיות. לעתים תרופות נוגדות דיכאון (דיסטימיה) מתאימות גם לדיכאון וגם להפרעת קשב ויתכן שזו תהיה תרופת הבחירה - אדרונקס או סרטרלין. כל טוב דר' גיורא הידש

10/05/2006 | 03:13 | מאת: חי בעבררר

שלום לכם אני בן 20 ואני חי בעבר אני יודע שזה ישמע מצחיק אבל אני היתי רוצה לחזור לעבר הכל התחיל מגיל קטן שהתחלתי לשמוע מוסיקה מזרחית פשוט התאהבתי במוסיקה ולא קשור והתאהבתי בזמר זוהר ארגוב ז"ל בזמן האחרון אני כל הזמן שומע אותו ואני אפילו קצת חי את הדרך חיים שלו ולא יכול להשתחרר כאילו זה מושך אותי יותר ויותר ואפילו התחלתי קצת לעשן לא סיגריות תחשבו לבד... כל דבר שאני מתמודד איתו אני חושב על זוהר לא יודע למה זה קורה כאילו נקשרתי אליו כאילו שאני יודע יותר טוב מכולם את הסיפור שלו כאילו אני יודע מה הוא הרגיש למה זה קורה לי? ואיך אני ישתחרר מזה?? והשירים מרגשים אותי כל פעם מחדש עד בכי.. אם היתי יכול היתי רוצה לחזור לשנות ה80 לתקופה היפה של המוסיקה מי שיכול לעזור לי להשתחרר מזה אני יודה לו!

שלום, יתכן שהנטיה הזו שלך מצביעה על בעיה פסיכולוגית ומומלץ לפנות לפסיכולוג כדי להתחיל בשיחות-פסיכותרפיה. כל טוב דר' גיורא הידש

10/05/2006 | 00:42 | מאת: אמיר

שלום : רציתי לדעת האם אפשר לתת לחולי OCD תרופות עם דופמין כמו זייבן למשל כי אני יודע למי מה שהבנתי שהדופמיןמגביר את הכפיתיות לכן לוקחים הרבה פעמים תרופות אנטי פסיכוטיות להורדת הדופמין אצל חולי OCD תקן אותי עם אני טועה?

10/05/2006 | 13:31 | מאת: דור

ב-OCD נותנים תרופה אנטיפסיכוטית כדי לחזק את ההשפעה של תרופה אנטיאובססיבית על הסרוטונין. אין כוונה דווקא לחסום את הדופמין. זייבאן איננה תרופה לכפייתיות אך היא יעילה לבעיות שונות שקשורות להתמכרות או שליטה על דחפים- כמו הימורים, טריכוטילומניה, עישון וכיוצ"ב.

09/05/2006 | 23:26 | מאת: פורטונה

שלום ד"ר הידש, האם לא עדיף טיפול קוגניטיבי התנהגותי לטיפול בחרדות (לרבות חרדה כללית)?? לתשובתך אודה, פורטונה

10/05/2006 | 18:32 | מאת: ברק

טיפול התנהגותי קוגניטיבי נותן הקלה מהירה אחרי 15 שבועות אך אינו מעמיק אח"כ צריך להתעמק ע"י פסיכותרפיה

11/05/2006 | 23:08 | מאת:

לפורטונה טיפול התנהגותי קוגניטיבי בהחלט יעיל והוא גם עוזר ומעמיק ואיני מסכים עם ברק. לגבי הכדאיות, תלוי מאוד בהשקפת העולם. ישנם אנשים שרוצים טיפול מהיר וזול ויעיל והם פונים לתרופות עם החסרונות של התרופות. ישנם אנשים שאינם מוכנים לשמוע על תרופות ומוכנים להשקיע (זמן וכסף) ולפנות לשיחות. ישנם אנשים ששיחות אינן מתאימות להן (חסרים מודעות ורגישות) וישנם כאלו שלמרות הניסיונות התרופות אינן עוזרות להם. בכל אופן הטיפול המלא הוא תרופות ושיחות. בהצלחה דר' גיורא הידש

09/05/2006 | 22:59 | מאת: אבי

שלום לכם ולד"ר הידש, רציתי לשאול שאלה שאולי מוכרת לכם ולך ד"ר הידש מכיוון שהמצב נורא מבלבל אותי. בעבר הלא רחוק עברתי דיכאון עם חרדות קשות וכשמצאתי טיפול שעזר לי התחלתי להרגיש ממש נהדר וחזרתי לעצמי באורח פלא, כאילו זה לא קרה מעולם. היום הבעיה חזרה אבל טיפה שונה ומבלבל. ישנם חלקים במהלך היום\השבוע שבהם אני לא מרגיש רע אבל אני לא יכול להגיד שאני מרגיש כמו שהרגשתי כאשר הטיפול בזמנו עזר לי מכיוון שאני לא כ"כ מחבר לרגשות שלי היום, כמו מן מעין רובוט שהולך לעבוד, חוזר הביתה וחוזר חלילה, בלי התרגשויות ובלי אהבה(מבחינת הרגשה), ורק לשם הבהרה, אני בדרך אדם שמאוד, אבל מאוד מחובר לרגשותיו. העניין הוא שהמצב רוח משתנה לו לפי קריזות, וישנם גם חלקים אחרים במהלך היום\שבוע בהם אני ממש על הפנים או מרגיש מועקה(כמו סלע בחזה), ואני נאנח המון(נשימות עמוקות כמעט כל כמה שניות). אני נוסיתי מאז שחזרה הבעיה בלא מעט תרופות שלא עזרו אבל אני כל הזמן שואל את עצמי האם באמת יש בעיה או ש"אכלתי אותה" והרגשות והמצב רוח לא יתאזנו ויחזרו להיות טובים כמו שבמצב תקין. האם יש לי למה לצפות? לפעמים אני חושב לעצמי: "מה קיבינימט אני לוקח תרופות? בשביל מה?" כי נראה שאין לי בעיה ושאני רק לא מרגיש עד שיש לי ירידות חזקות או פחות חזקות לסירוגין ואז ברור לי שאני לא מרגיש טוב... הקיצר אני נורא מבולבל..זה מוכר? מה עושים?

לאבי כדי לאבחן יש צורך בפרטים נוספים, אפילו לא כתבת בן כמה אתה. בכל אופן נראה שמצב הרוח לא כל כך טוב ולכן הכיוון הוא כן דיכאון. ישנם מצבים של דיכאון שאינם כל כך אופייניים, כמו דיכאון חבוי (מוסתר) או דיכאון לא אופייני-אטיפי. לדיכאונות מסוג זה הטיפול התרופתי שונה מעט. אבל כדאי להגיע לאבחון מלא אצל רופא. כל טוב דר' גיורא הידש

09/05/2006 | 22:28 | מאת: רננה

חמותי היא כבת 75. היא עברה לפני מס' שנים נתוח קטראקט בעין אחת. יש לה בעיות שמיעה והיא סובלת מטינטון. בשנה האחרונה היא טוענת שהיא "רואה" עשן בביתה, ו"מריחה" ריח של שריפה. היא ממש נחנקת מתופעות אלה. לא קיים עשן ולא קיימת שריפה. היא מתווכחת ומתעצבנת שאנו לא מאמינים לה כביכול. מה עושים? מה זאת תופעה זו? האם תוכלו להסביר לנו?

11/05/2006 | 22:49 | מאת:

לרננה כמובן שהדברים מעוררים חשש מסויים אבל קודם כל צריך לבדוק האם עלולה להיות לכך סיבה גופנית, בדיקות כלליות, B12 ובדיקה אצל נאורולוג מחוייבות. רק אחר כך בדיקה פסיכיאטרית מלאה, סימפטום יחיד לא קובע אבחנה אבל הפסיכיאטר יצטרך לראות את כל התמונה וכל האדם. כל טוב דר' גיורא הידש

09/05/2006 | 21:43 | מאת: שואלת32

האם בתחילת הטיפול בציפראמיל יכולות להופיע תופעות שכאלה: עייפות רבה וסחרחורת קלה ?

לשואלת כן, במקרים כאלו אנחנו ממליצים לעלות במינון בהדרגה, בנוסף אפשר ליטול את התרופה בערב במקום בבוקר ואז תופעות הלואי יחלפו בשינה. כל טוב דר' גיורא הידש

09/05/2006 | 21:34 | מאת: מיכל

שלום לכולם! איך יכול להיות שכל פעם אני מגיעה למצב, שאיני מצליחה להתגונן כאשר מכאיבים לי? עברתי בדיקה אורטופדית, בה ממש גרמו לי קרע בקרסול, ואני לא העזתי להגיד תוך כדי הבדיקה שכואב לי. כאילו נבלעה לי הלשון, והבודק עשה עלי קטרזיס של הכעסים שלו. אני כועסת על עצמי שנתתי את האפשרות לגרום לי נזק פיסי, ולא מצליחה לסלוח לעצמי, מעבר לכאב הפיסי. איך מצליחים לשנות את הרגשות, ואולי את האישיות כולה, שתדע להגיב באותו רגע, שאני מרגישה שנגרם לי עוול ונזק?

11/05/2006 | 12:05 | מאת:

למיכל אכן לא תמיד אפשר ויש את הביטחון להתנגד לבעלי סמכות ואנשים אשר מנצלים את הסמכות שלהם גם לכעוס וגם לפגוע באנשים אחרים. בכל אופן שינוי באישיות לא קל לעשות אבל כדאי לפנות לשיחות=פסיכותרפיה. כל טוב דר' גיורא הידש

09/05/2006 | 13:37 | מאת: שלומי

דוקטור האם יש פיתרון לכל מצבי החרדה והדיכאון? לכל מקרה? גם למיקרים הקשים ביותר שתרופות מסוג ה-SSRI וה-SNRI משפיעות חלקית או לא משפיעות בכלל איך בן אדם יכול לחיות ולתפקד בלי לסבול? שאלה שניה היא למה אתה אומר להפנות לאחד המומחים בתחום בארץ? רופא של קופת חולים הוא לא מומחה? ומה ההבדל בין לפנות אליך? אתה המומחה אולי אחד הכי גדולים בארץ.

11/05/2006 | 12:03 | מאת:

לשלומי בדרך כלל תרופות ושיחות פותרות את הבעיות של חרדה ודיכאון אבל לצערי לא תמיד. כאשר ישנם מקרים מסובכים כאשר טיפול לא מועיל או שאינו מועיל מספיק אני ממליץ לקבל בייעוץ חד פעמי חוות דעת שניה. כאשר מבקשים חוות דעת שניה אז כבר עדיף לפנות לאחד הרופאים הראשונים בארץ כדי שבאמת חוות הדעת תעזור. כמובן שכל רופא מומחה, פסיכיאטר מומחה, הוא מומחה במקצוע, אבל כמובן שישנם רופאים בכירים מאוד בעלי שם עולמי שהם עשויים לעזור למקרים החריגים שלא מגיבים לטיפול מקובל. אני מקוה שהדברים ברורים יותר כעת. כל טוב דר' גיורא הידש

09/05/2006 | 13:33 | מאת: בואנו

שלום ד"ר האם תרופות מסוג ה-SNRI משפיעות וגורמות נזק לטווח ארוך ללב כבד מעיים כיבה כליות לחץ דם מוח לבלב וכ"ד?

11/05/2006 | 12:00 | מאת:

לבואנו התשובה פשוטה, אין נזק כל טוב דר' גיורא הידש

09/05/2006 | 13:18 | מאת: אשוט

שלום רב לכל הרופאים. זאת שאלה לרופאים אני רוצה להסביר מצב ותגידו לי מה זה יכול להיות בכלל. יש אדם קרוב אלי ויש לו בעיה מיוחדת. המצב הוא כזה שאף פעם הוא לא רגוע יש לו בעיות עם התקררות מהירה והוא נהיה חולה ומקורר מכל רוח קטנה שהוא מרגיש ואם טיפה קר לו אז הוא לובש חולצה ועוד חולצה ועוד חולצה ומעילים ואז הוא מזיע כדי שזה יעבור לו. והוא גם לא יכול שיהי לו טיפה חם אז מתי שקצת חם לו הוא מוריד חולצה ואז נהיה לו טיפה קר אז הוא לובש עוד חולצה ואף פעם לא מגיע לאיזון. הוא סובל מזה נורא ,יש לו גם בעיות שינה ויש לו גם קצת מחלה נפשית הוא היה מאושפז כי היו לו חרדות מלכלוף אבל זה סיפור אחר כבר. הבעיה היא כזאת אני לא יודע אם יש לו איזושהי בעיה מסויימת ובכלל שיש לו נטיה למצבים של דכאון וחרדות אז זה חזק אצלו או שזה בכלל כל הסיפור בגלל מחלה נפשית שלא באמת הוא מתקרר הכל אצלו בראש אני באמת לא יודע , אני צריך תשובה לכל מי שחושב שהוא יכול לעזור טיפה אפילו, לתת איזה כיוון מקורי. הוא שותה כדורים נגד דכאונות וחרדות ומהבחינה הזאת הוא בסדר אבל הקטע של ההתקררות וכנראה מזה גם בעיות השינה וגם זה לא בטוח ץבקיצור יש לו הרבה בעיות ואני צריך איזושהי עצה . תודה רבה אשמח לקבל תשובה מכל רופא שיכול לעזור.

11/05/2006 | 11:59 | מאת:

לאשוט צר לי אבל איני נוהג לאבחן אנשים בפורום ובטח לא דעה של מישהו על משהו אחר. בכל אופן את אומרת שהוא בטיפול לכן אולי כדאי להגיע ביחד לרופא המטפל ולהתייעץ אתו. אני בטוח שהרופא המטפל מכיר את כל הסיפור. כל טוב דר' גיורא הידש

09/05/2006 | 12:45 | מאת: אוסנת

אני מטופלת בסרוקסט 20 מ"ג מזה שישה שבועות עם שיפור די משמעותי (למעט כאבי בטן לעיתים) מותר לציין שהטיפול הוא טיפול חוזר אחרי הפסקה של חצי שנה מהטיפול הקודם (מותר לציין שבפעם הראשונה הטיפול בסרוקסט השפיע עלי אחרי חודשיים והטבה מוחלטת הייתה אחרי שהרופא העלה לי את המינון ל -30 מ"ג למשך שבועיים וחזרה ל - 20 מ"ג . שאלתי האם גם הפעם אני צריכה לחכות חודשיים ולאחר מכן במידת הצורך לעלות ל - 30 מ"ג או שאחרי שישה שבועות בגלל שאני עדיין לא מרגישה ביטחון מוחלט ולפעמים גם עדיין כאבי בטן לעלות עכשיו ל 30 מ"ג. רציתי לשאול לדעתך? אני בעד כמה שפחות והאם אפשר לצפות הטבה נוספת בשלושה השבועות הקרובים עם 20 מ"ג.

11/05/2006 | 11:56 | מאת:

לאוסנת הסרוקסט מתחיל את השפעתו אחרי כשלושה שבועות ואז מתחילה עליה ושיפור הדרגתיים. השיפור המקסימלי מושג אחרי כשלושה ארבעה שבועות, כך שעדיין צפוי שמצבך ילך וישתפר. אני אישית איני נוהג לעלות במינון של הסרוקסט, אבל יש הנוהגים לעלות במינון. כל טוב דר' גיורא הידש

09/05/2006 | 10:18 | מאת: ניצה

לאחר לקיחת פאקסט כ- 5 שנים וזה כבר לא עוזר לי, הרופא המליץ לי על ציפרלקס. ירדתי בהדרגה מהפאקסט ועליתי עם הציפרלקס. כשהגעתי ל 10 מ"ג פאקסט , הורדתי ל- 5 מ"ג ואז התחילו שוב החרדות. הייתי עם ציפרלקס 10 מ"ג חודש, הוספתי במשך שבוע עוד חצי כדור ומאתמול אני עם 2 כדורים. הבוקר אני מרגישה יותר חרדה משום מה. האם הציפרלקס גורם לכך? מה לדעתך רצוי לעשות? איכות חיי ירדה בגלל המעבר בין הכדורים האלה. האם רצוי לחזור לפריזמה שבעבר כן היה לי טוב.... אנא תשובתך -

09/05/2006 | 14:38 | מאת: דור

כל נוגדי דיכאון כולל ציפרלקס יכולים להגביר חרדה בתחילת הטיפול או כאשר עולים במינון. לכן עליה במינון צריכה להיות הדרגתית לסובלים מחרדה. אם תוך שבועיים זה לא מסתדר אז להחליף תרופה.

למנהל הפורום שלום, הייתי שמחה להעביר לעיונך את הקובץ הנ"ל ולקבל חוות דעתך ואם אפשר של קולגות שלך בתחום הזה אם יש חשיבות להוצאה לאור של הדברים גם כחומר מקצועי נדיר וגם כספרות איכותית. מדובר במקרה אמיתי של שתי אחיות (כמקובל..) ואחת מהן מחוננת עם יכולת ביטוי מופלאה כפי שתוכל להתרשם בעצמך. תודה מראש, שרי

לשרי איני יודע אם אני "סמכות" לכך, אבל אם הקובץ אינו ארוך אני אשמח לעיין בו. לא ראיתי קובץ מצורף? כל טוב דר' גיורא הידש

10/05/2006 | 08:58 | מאת: שרי

היי. הקובץ נכון לעכשיו עומד על כחמישים דפים, שכולם אחד אחד מרתקים, הן כספרות והן כחומר מקצועי. לא שמתי את הקובץ כאן לתפוצת כל דיכפין ואשמח לקבל את המייל שלך ולהעביר את זה לעינייך הטובות. יש כרגע הצהרת כוונות מאברבנאל להרים כלכלית את הפרוייקט וצריך מכתבים מאנשים בתחומים שחוות הדעת שלהם מעודדת ורואה חשיבות במפעל. הכדור אצלך. תודה מראש, שרי

09/05/2006 | 08:33 | מאת: נחום

קבלתי זימון לחידוש רישיון נהיגה ומבדקים סעיף פסיכיאטריה. למרות היותי חולה דו קוטבי אין לי הגבלה לנהוג. האם ההזמנה לעבור מבדקים במשרד התחבורה עלולים לגרום לכך שאקבל פסילה ? למה עלי להתכונן? טסט? עיוני ? שיחה אישית? והאם זה הליך שיגרתי לחולים שאושפזו בעבר .?

10/05/2006 | 01:06 | מאת:

לנחום הגיוני שאדם הסובל ממחלה נפשית יעבור בדיקה רפואית על ידי רופא במשרד הרישוי או נכון יותר - המכון הרפואי לבטיחות בדרכים. כך שהרופא הבודק יכול להמליץ על אישור הרשיון או פסילה, בדרך כלל הגישה היא להקלה ואם אין סכנה בנהיגתך (אין עבירות תנועה, אתה מטופל והמצב הנפשי יציב) סביר שיאשרו את הרישיון. אם יש בעיות הרופא יכול לבקש מבחנים נוספים (פסיכולוגיים) או לפסול. בהצלחה דר' גיורא הידש

09/05/2006 | 07:45 | מאת: riki

שלום, שתי שאלות חשובות בנושא. בן זוגי לחיים נמצא בתקופה שלאחר התקף מניה דיפרסיה,(מצב רוח נהדר וכיפי) עברו חודשיים ועדיין לא חזר לעצמו, המוזר הוא שלאחר שבוע עם נטילת תרופות נראה שהכל חזר ונהיה בסדר ויציב, רגיעה, ושוב היום לאחר חודשיים דיכאון מאד עמוק ובימים אחרונים אפילו חוסר רצון לראות אותי, האם ייתכן מצב שכזה שאהבה אובססיבית כזו הופכת לחוסר עניין? הייתכן שנובע מהתרופות ? והאם בעזרת התרופות יחזור לעצמו? שאלה שניה האם ניתן בעזרת ליתיום לאזן את החולה והאם עם הגיל המחלה נעלמת או מגיעה למצב של התקפים פחות תכופים ?

10/05/2006 | 01:04 | מאת:

לריקי לצערי אחרי עליה ומצב רוח טוב (ולא מאניה אלא היפומאניה) גם כן מגיע הדיכאון, זה המשמעות של הפרעה דו-קוטבית. בדרך כלל עם השנים ישנה רגיעה במצב והתרופות המאזנות מונעות את המאניה וגם הדיכאון. עם זאת כדי לקבל הערכה אישית לגבי העתיד כדאי להפגש ביחד עם הרופא המטפל, כמובן שבהסכמה. כל טוב דר' גיורא הידש

09/05/2006 | 04:22 | מאת: אבא דואג לבנו

שלום רב ! ההני אב לבן ,בן 24 שאושפז היום בבית חולים פסיאטרי לתחלואה כפולה (מרצון) לאחר שהופנה ע"י מרכז גמילה. מהפגש במקום כולי אחוז אימה ופחד מתוצאות של הטיפול . בני אושפז במחלקה לתחלואה כפולה עקב עישון גראס + נטילת תרופות פסיכוזיות. יש לציין כי בני נפל לכל העסק הזה בשנתיים האחרונות לאחר שעבר תרומה אחרי מות אימו וכן תום שרות סדים 3 שנים ביחידה קרבית מאוד בצבא. עכשיו שעת לילה מאוחרת ואינני מסוגל להרדם מתוך מחשבה שאולי קיים מקום (אפילו פרטי) המסוגל לתת טיפול ברמה שלא תעשה מהבן זומבי כפי שראיתי היום. כמו כן בעקבות כתבות שאני קורא ברשת האינטרנט המצב ניראה לי הרבה יותר גרוע ממה שאני חושב. אשמח לתגובה או המלצה אב דואג

09/05/2006 | 14:04 | מאת: דור

מחלקות לתחלואה כפולה מיועדות לחולי נפש (למשל- סכיזופרניה) שבנוסף למחלה הבסיסית שלהם הם גם נרקומנים. בד"כ מכורים להירואין. 95% מהם נמצאים במחלקה בכפיה עפ"י הוראת הפסיכיאטר המחוזי או עפ"י צו של שופט. מבחינה טיפולית- המטרה להרחיק אותם מחולי נפש אחרים שאינם מכורים לסמים וכמובן שהטיפול יהיה עם יותר פיקוח ועם מטפלים שמבינים בהשפעות שיש לסמים שונים ואינטראקציות עם תרופות. הפסיכיאטרים שעובדים במחלקות אלה בד"כ מבינים היטב בסמים והתמכרויות. טיפול אנטיפסיכוטי שניתן יכול לעשות מהבן שלך "זומבי" כי זה חלק מההשפעה של התרופות, במיוחד במינונים גבוהים. אבל אם האישפוז מרצון, אז אתה יכול להוציא אותו משם ולהעביר אותו למקום פרטי, כמו "כפר איזון" ליד קיסריה שמטפל בצעירים (עד גיל 35) עם פגיעה נפשית שגם מכורים לקנביס או קוקאין.

תודה לדור ואני מצטרף לדבריו. הידש

09/05/2006 | 01:31 | מאת: אורי

בני בן ה11 ו8 חודשים מקבל למעלה משנה ריטאלין. לא נעשו לו כל בדיקות התנהגותיות וכימיות לפני מתן התרופה.הדבר נעשה רק על סמך דברי מורתו, לפיהם הוא נוטה לשכוח דברים ויש לו התקפי זעם. כמו כן הייתה לו נטייה לתנועות ידיים מוגזמות. יש לציין, שבהיותו בן 6 איבד את הכרתו והיו לו פרכוסים. בדיקת גלי מוח הראתה אי סדירות. מזה זמן יש לו מידי שבוע עד 10 ימים כאבי ראש, בחילות והקאות. האם יש קשר לתרופה? האם לא מיהרו לרשום לו אותה? האם יש צורך בנקיטת זהירות כאשר נותנים ריטאלין לחולה אפילפסיה?

09/05/2006 | 23:38 | מאת:

לאורי צר לי שלא אוכל להשיב לך כיוון שאני פסיכיאטר המומחה למבוגרים ולא לילדים ונוער. כך שתצטרך להתייעץ עם פסיכיאטר המומחה לילדים ונוער. בכל מקרה לא ברור לי מי אבחן והמליץ על הריטלין, בכל מקרה כאשר יש שילוב של אפילפסיה, הפרעות בהתנהגות והפרעות קשב כדאי להתייעץ גם עם פסיכיאטר. כל טוב דר' גיורא הידש

09/05/2006 | 00:45 | מאת: צחי

שמי צחי וסובל מהפרעת קשב וריכוז. אני נוטל ריטלין 15 מ"ג, ויש לי תופעת לוואי של התרגשות ודפיקות לב, ולאור המצב הרופא רשם לי דרלין 10 מ"ג ואמר לי לקחת את הדרלין רק כאשר אני משתמש בריטלין. רציתי לדעת אם השימוש בשתי התרופות עשויות להזיק... קראתי איפה שהוא שהשילוב של שני התרופות לא כל כך מומלץ... כמו כן רציתי לדעת תוך כמה זמן הדרלין מתחיל להשפיע והאם מאבד מיעילותו כעבור זמן מה.... אשמח לדעתך צחי.

09/05/2006 | 23:36 | מאת:

לצחי הדרלין מתחיל להשפיע תוך שעתיים שלוש, ואינו ממכר. יחד עם זאת במקום לעבור לדרלין הייתי ממליץ לבצע קודם כל א.ק.ג. ולבדוק האם באמת יש דופק מהיר או שיש בעיה עם הדופק. בסך הכל מדובר על מינון רגיל של ריטלין ולא צפויות בעיות מיוחדות אתו. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני כבר לא יודעת מה לעשות כדי לעזור לאחי ,הוא כבר כמעט שנה במצב הדכאוני החמור הזה,כבר כתבתי לך והתייעצתי עם רופא המשפחה שלא יודע מה לעשות מלבד זה שנתן כדורים ,אחי לקח 8 ימים והפסיק לא רוצה לקחת יותר אומר שלא עושים לו טוב,ולא רוצה ללכת לפסיכיאטר טוען שלא יעזרו לו ושהוא אבוד כבר חולה קשה ,גמור, הראש לו כבר לא פה הוא כמו מת מילים שלו ,הוא מתייסר כל הזמן בודד את עצמו מחברים ,עדיין בקושי הולך לעבודה שהיא בחב' שמירה שם כנראה לא שמים לב שמצבו לא טוב,אני שומעת אותו בוכה כל יום וצועק במיטה ,איימתי עליו שאני חייבת להביא מישהו שיטפלו בו או שיקח את עצמו בידיים ויתחיל בכוח לנסות להביא דברים חדשים לחייו אבל הוא לא מגיב לזה מה אעשה ?הוא לא מסכן את הציבור אבל השאלה מה אפשר לעשות כשהוא מתנגד לטיפול ונמצא במצב כה קשה ,כאילו מסתתר מהחיים כל מה שאני אומרת לו לא עוזר ,האם יכול להיות שבגלל שפוטר מהעבודה אחרי 18 שנה נגרם לו דיכאון שכזה?הוא מאוד רגיש וסגור המקום שם היה בשבילו כמו משפחה בית וברור שזה היה לו קשה אבל אחרי חצי שנה שלא עבד קיבלו אותו חזרה במתכונת אחרת אבל הוא לא חזר לעצמו והמצב רק מתדרדר ,הוא אפילו אומר שרע לו שם ואני מפחדת שיעזוב ואז ישרוץ כל היום במיטה ומצבו יחמיר עוד יותר מה עושים ??האם להביא פסיכיאטר הביתה ?לאשפז ?מה ?בבקשה זקוקה לעצה אני כבר עייפה ומפחדת עליו

להדר צר לי אבל אין לי פתרון פלא וצריך להמשיך לקוות ולהמשיך ללחוץ עליו שילך לטיפול, אולי ישנו אדם נוסף שעשוי לעזור? אח? הורים? חבר ממקום העבודה?, אולי הפסיכיאטר יכול לבוא הבייתה, ישנם פסיכיאטרים שעושים ביקורי בית, ואולי רופא המשפחה יכול לבוא בשנית ולנסות לשכנע. כל האמצעים כשרים, חשוב לא להתייאש ולהמשיך להסביר ולשכנע. כל טוב דר' גיורא הידש