פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה

האם קיימים הרבה מצבים של אשפוזים פסיכיאטריים בשל תאונות דרכים חמורות, או קלות, כאשר יש אבחנה של ptsd לאחר התאונה? או במקרים אחרים. תודה מראש.

ליעקב PTSD היא הפרעת חרדה ולכן אין הרבה אישפוזים פסיכיאטרים בגלל בעיה זו, אבל לעתים רחוקות כן. שבוע טוב דר' גיורא הידש

05/05/2006 | 14:52 | מאת: אורית

שלום לד"ר הירש, הפסיכיאטרית שאני אצלה בטיפול המליצה על מודאל 50 מ"ג ביום. בעבר לקחתי תרופה זו וזה גרם לטשטוש ראייה. האם ידועה תופעת לוואי זו? בתודה מראש, אורית

06/05/2006 | 17:35 | מאת:

לאורית התופעה ידועה, בדרך כלל מדובר על יובש בעיניים ואין פגיעה בראיה. "דמעות מלאכותיות" עשויות לפתור את הבעיה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

05/05/2006 | 13:37 | מאת: מרגלית

שלום רב אני בת 37 +2 שאלתי כזאת כל כמה חודשים יש לי נפילות של דיכאון וחרדות מצב יאוש שנימאס לי לחיות אני לוקחת כדור לוסטראל 50 מ"ג כבר שנה השבוע זה בא לי הדיכאון בעקבות מריבה עם הבעל הרגשתי זיפת הרופא אמר לי לקחת עוד כדור של 50 מ"ג של לוסטראל אז אני לוקחת בבוקר 100 מ"ג 2 כדורים של 50 מ"ג יש לציין שאני מרגישה חולשה עייפות האם הכדור לוסטארל עושה חולשה ניראה לך נורמלי לקחת 100 מ"ג בבת אחת בבוקר מה אתה אומר?

06/05/2006 | 17:34 | מאת:

למרגלית המינון המקובל של לוסטרל הוא בין 100 ל-200 מג' ביום לכן מינון של 50 מג' הוא די נמוך. בדרך כלל הלוסטרל לא גורמת לעייפות אבל הוא עלול. במצבים כאלו אנו ממליצים ליטול את המנה העיקרית בערב. שבוע טוב דר' גיורא הידש

05/05/2006 | 06:21 | מאת: מלי100

אני מעוניינת להגיע אלייך באופן פרטי אודה לך אם תשאיר לי פרטים.

06/05/2006 | 17:31 | מאת:

למלי איני נוהג לפרסם את פרטי בפורום, אבל אין בעיה למצוא את הפרטים שלי שבוע טוב דר' גיורא הידש

05/05/2006 | 06:19 | מאת: מלי100

שלום לך דר הידש,יוצא לי לכתוב כאן מדי פעם ולהתיעץ עמך,אני מטופלת במרבך קריית חיים,ואתה הית הרופא שלי שם,כל כך צר לי שעזבת שם.ולשאלתי,לא אנקוב בשמות הרופאים,אך לאחר שהחלפתי שם פעמיים רופא כי הראשונה נתנה לי תרופות שהפילו אותי לקרשים ולא התאימו לי ,והשני אותו דבר שאפילו לא טרח לבדוק את מהות בעייתי לעומקם של הדברים והחליף לי את הציפרלקס לבונסרין ונוקטורנו,שני כדורים שעשו אותי ממש זומביט ..נאלצתי אני בעצמי לחזור לטיפול הקודם שלי שהוא פרפאנן 4 מג בוקרוערב למניעת התקף פסיכוטי שעברתי פעמיים בעבר ותמיד עקב שימוש בסמים,אך הוא טוב לי גם היום כמניעה והגנה בתקופות קשות שאני עוברת בחייולציפרלקס 15 מג.אני כבר שבועיים נוטלת בעקביות את הפרפאנן ומרגישה יותר טוב.מאמינה בזכותה ולא מהציפרלקס שלא ניראה לי שממש עוזרת לי .אני נוטלת את הציפרלקס כבר 8 חודשים זו באה במקום הסרוקסט שנטלתי 5 שנים והיו לה הרבה תופעות לוואי עליי,כמו השמנה ובעיות בתפקוד המיני.אני מקווה שמדבריי אתה זוכר במי מדובר.אני מעוניינת לקחת את הפרפאנן רק כמה חודשים לאיזון ומאוד היתי רוצה שתיעעץ לי על תרופה במקום הציפרלקס,שלא ממש עוזרת לי ועם פחות בעיות של השמנה.מלי.

06/05/2006 | 17:30 | מאת:

למלי את הפרפנן גם רופא המשפחה יכול להמליץ ולרשום. איני יכול להמליץ על תרופה נוגדת דיכאון באופן אישי למרות שאני זוכר אותך (אבל עברו מספר שנים מאז...), אבל יש את קבוצת התרופות של סרוקסט וציפרלקס ויש את האפקסור שהיא מקבוצה אחרת, מעוררת יותר וגורמת פחות לעליה במשקל. שבוע טוב דר' גיורא הידש

05/05/2006 | 00:36 | מאת: ענת

שלום רב, אני בת 30, חולת אפילפסיה, מטופלת בלמיקטל ( 400מ"ג ליום) וכן לוקחת אנטי-דפרסנטים (ציפרלקס 10 מ"ג) אני מאד רוצה להיכנס להריון אבל יש לי חרדות נוראיות מהשפעת התרופות והסכנות הנגרמות לעובר כתוצאה מהתרופות. כמה באמת התרופות מגדילות את הסכנות (באחוזים) ומה דעתך לגבי המינונים וכן המשך הטיפול הפסיכיאטרי לו אני זקוקה. האם פרוזאק יותר בטוח? כמו כן, האם ידוע לך משהו על אינטראקציה בין התרופות תודה רבה, ענת

06/05/2006 | 17:19 | מאת:

לענת הציפרלקס בטוחה בהריון, אני פחות מעודכן לגבי הלמיקטל. בכל אופן אני ממליץ לברר במכון הטרטולוגי שזו מומחיותם והם המעודכנים ביותר, גם לגבי התרופות וגם לגבי השילוב. שבוע טוב דר' גיורא הידש

04/05/2006 | 23:38 | מאת: אפרת

לדר' הידש שלום, פונה אני אליך שוב בקשר לבתי ומקווה אני שזה לא הופך למטרד. כפי שציינתי היא קיבלה רסיטל לחרדות. ברגע שמתחילים לקחת כדורים ומרגישים טוב, ובעצת רופא מפסיקים אותם, האם הסבירות לחזרת החרדה היא יותר גבוהה עקב השימוש בכדורים?,שאלתי היא, אם עושים רק טיפול התנהגותי קוגנטיבי שהוא יותר ארוך ושמעתי שמאוד יעיל, זה מקטין את הסבירות לחזרת החרדה? תודה על הסבלנות אשריך

05/05/2006 | 17:51 | מאת: אפרת

בנוסף, אודה לכם מאוד אם תוכלו לתת הסבר מה ידוע לרפואה לגבי הכדורים, שמשנים במוח האדם גורמים עיצביים והם אינם הפיכים?,כמובן בשפת העם. במידה ונוח יותר להפנות אותי לאתר מסויים זה גם יהיה מבורך. שוב תודה רבה

06/05/2006 | 17:18 | מאת:

לאפרת איני בטוח שהבנתי את השאלות אבל אנסה להשיב ואם לא השבתי לעניין תוסיפי ותשאלי. רסיטל אינה גורמת לנזק במוח ולא לנזק בשום תחום אחר. רק לשם הסקרנות גם אקמול פועל על המוח!! אקמול היא תרופה מורידת חום ופועלת נגד כאבים על ידי השפעה מרכזית על המוח! כך שלא כל מה שפועל על המוח גורם לנזק. וכך זה עם הרסיטל. הטיפול בחרדות הוא בתרופות או בשיחות (טפול קוגניטביי התנהגותי בודאי שטוב), וכמובן שהשילוב בין שניהם הוא היעיל ביותר. חרדות יחלפו אבל כמובן שישנה סכנה של חזרה והישנות ולכן הטיפול התרופתי המקובל הוא כשנה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

04/05/2006 | 23:24 | מאת: אמיר

אנחנו תושבי רחובות ולקחנו את אחותי להתאשפז בתל השומר שם הושפזה בעבר אך לצערינו לא רצו לאשפז אותה שם למרות מאמצים של יומיים ובקשות רבות ונשנות בגלל החוק החדש שיצא לגבי אישפוז לפי מקום מגורים .בסוף לקחו אותה לנס ציונה שידועה לנו בברור מניסיון של שנים שיש לנו עם בתי חולים (לא רק איתה)שהמקום יכול רק לעשות את המצב הרבה יותר גרוע (אחותי במצב שונה לחלוטין מהמצב של האוכלוסיה האחרת בנס ציונה גם לטענת הרופאים שגם רמזו שהיא לא מתאימה למקום כמוון).הנזק שהיא יכולה לקבל שם מניסיון של העבר יכול ליהיות בלטי הפיך. ניסינו כל שביכולתנו להשאיר אותה בתל השומר אך התנהגו אליינו בצורה מזוויעה וקרה.פשוט אנחנו פגועים עד היסוד ומרגישים שנעשה לנו אבל חמור פשוט אין עם מי לדבר. בבקשה אם תוכלו לעזור בעניין ולהפנות אותנו לגורמים הנכונים(למרות שניסינו כל מני דרכים) זה יהיה חסד. עדיין בליבינו עוד תקווה.

06/05/2006 | 17:15 | מאת:

לאמיר תדפדף בדפים הקודמים וישנה שם התכתבות על בעיות דומות. בדרך כלל אני ממליץ על אשפוז במחלקה של בית חולים כללי כמו תל-השומר ולא על בתי חולים פסיכיאטריים. תשובה עניינית אין לי אבל תנסה לפנות ללישכת הפסיכיאטר המחוזי ואולי הוא יכול לעזור. תנסה לדבר עם המזכירה של הפסיכיאטר המחוזי המזכירות בדרך כלל יותר פנויות ומכירות היטב את כל הנוהלים והאפשרויות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

04/05/2006 | 22:45 | מאת: יעלה

שלום רב, ברשותי טיפות ריווטריל לטיפול זמני בחרדה. שמתי לב כי תוקף התרופה פג באפריל 2006. האם קיימת סכנה בהמשך נטילתה בחודשים הקרובים בלבד? האם קיים חשש לפגיעה ביעילותה?

05/05/2006 | 00:56 | מאת: דור

עדיף לקבל מרשם חדש מהרופא. התרופה לא יקרה. רצוי לא להשתמש בתרופות שפג תוקפן מלבד מקרי חירום.

06/05/2006 | 17:08 | מאת:

ליעלה תודה לדור ואני מצטרף לדבריו. שבוע טוב דר' גיורא הידש

04/05/2006 | 22:02 | מאת: כנרת 1

שלום רב מזה שנתיים אני סובלת מחרדה עקב מחלת אמי ובעלי שעברת י איתם הרבה אני כל הזמן דואגת לילדיי זה מטריד אותי מהבוקר עד הלילה כל מיני מחשבות שליליות כנראה זה החמיר לי בגלל גיל מעבר זה גורם לי דופק מואץ ואין לי שמחת חיים אני בוכה הרבה אני פוחדת לקחת תרופות פסיכאטריות בבקשה תייעץ לי מה לעשות כיצד לפעול האם אני יוצאת מזה תודה גדולה ניסיתי היפנוזה פעם אחת ונאמר לי שאני לא מתאימה

06/05/2006 | 17:07 | מאת:

לכנרת באופן שאת מתארת את הדברים יתכן שמדובר בתופעות של גיל מהעבר ולעתים הורמונים עשויים לעזור. לטיפול הורמונלי יש יתרונות וחסרונות. בנוסף, לא תמיד צריך לרוץ לתרופות ויתכן ששיחות-פסיכותרפיה עשויה לעזור לך יותר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

04/05/2006 | 20:28 | מאת: amir

כתבתי לכם בקשר לתרופה גיבפנטין אבל לא קיבלתי תשובה רציתי לדעת האם התרופה עוזרת לחרדות {אני לוקח אותה בתוםפת לנרדיל שנחלש מאוד} והאם התרופה משמינה

04/05/2006 | 23:34 | מאת: דור

מדובר בתרופה לא ממכרת נגד אפילפסיה. יש עדויות שהיא עוזרת גם נגד חרדה, נגד הפרעה דו-קוטבית ונגד טרדיב דיסקינזיה. לפעמים נותנים אותה נגד חרדה במינון של עד 1800 מ"ג ליום. היא לא גורמת להשמנה או עליה במשקל.

04/05/2006 | 17:47 | מאת: dddd

שלום רב אני לא יודע אם הגעתי לפורום הנכון. הבעיה שלי היא שבשנה האחרונה אני מרגיש ירידה בולטת ביכולת הזכרון שלי. אני בן 52 שנים-עובד ופעיל. השאלה היא מה עלי לעשות -לפנות לפסיכיאטר או לנוירולוג או למומחה אחר. אני מעונים ועל מנת לזרז את הטיפול לפנות באופן פרטי האם אני יכול או שצריך לפני זה לקבל הפניה מרופא משפחה. מה הם הטיפולים או הבדיקות האפשריים כדי לברר בעיה זו אני מקווה שאתה יכול לענות לי. תודה רבה

04/05/2006 | 23:52 | מאת: דור

נוירולוג שמתמחה בנושא של זיכרון או מרפאת זיכרון בבתי החולים השונים. רצוי אחרי בדיקה והפניה של רופא כללי/משפחה שמכיר אותך לאורך זמן.

06/05/2006 | 17:05 | מאת:

שלום, הפרעות בזיכרון עלולות להיות מסיבה גופנית או מסיבה נפשית ולכן צריך לבדוק בשני הכיוונים. הרבה מאוד מחלות גופניות עלולות לגרום לירידה בזיכרון, ירידה בתפקודי בלוטת התריס, חוסר ויטמינים ובעיקר B12, מחלותכליות, ריאות וכך הלאה. כך שבהחלט ניתן להתחיל מבדיקות גופניות כלליות ואחר כך פניה לנאורולוג לביצוע בדיקה נאורולוגית מלאה ולשלול מחלות נאורולוגיות שכיחות. מהבחינה הנפשית בגילך, גם חרדה וגם דיכאון עלולים לפגוע בזיכרון. כך שכדאי להתחיל מרופא המשפחה לבדיקות ולהתקדם. שבוע טוב דר' גיורא הידש

04/05/2006 | 17:17 | מאת: אלומת אור

לדר הידש שלום רב, אני בת 27, ומזה שנה אני מטופלת אצל נוירולוג ממוחה שינה בציפרלקס (10 מ"ג) ובמירו (15 מ"ג) עקב הפרעת חרדה ובעיות שינה חמורות. כשלקחתי תקופה רק ציפרלקס היה שיפור בשינה, אבל לא מספיק משמעותי. בשילוב של שתיהן אני ישנה טוב ומרגישה טוב ופרט להשמנה איכות החיים שלי עלתה ב 10 מדרגות. מכיוון שאני מרגישה טוב, התחלתי לחשוב בכיוון של הריון בעתיד הקרוב. בבירור עם המכון הטרטולוגי הציפרלקס נחשב בטוח, אך לגבי המירו לא הצטברו מספיק נתונים כדי להחשיבו כבטוח. בנוסף, מכיוון ששילוב בין תרופות תמיד בעייתי מבחינת ייעוץ טרטולוגי, החלטתי שהשאיפה היא למצוא מקבילה ותיקה ומותרת למירו ולוותר על הציפרלקס (הדאגה העיקרית מבחינתי היא השינה). לצורך מטרה זו הנוירלוג שלי הציע לי לבדוק את הטרזודיל מבחינת הבטיחות בשימוש בהריון. האם יש עוד תרופות שאתה יכול להמליץ לי לברר עליהן? האם יש רופא בעל התמחות מסוימת שאיתו כדאי לי להתייעץ בסוגייה? (פרט לפסיכיאטר מומחה שינה) בתודה רבה.

04/05/2006 | 23:47 | מאת: דור

לא יודע לאיזה מכון טרטולוגי פנית אך הרמרון נמצא בשימוש הרבה יותר שנים מהציפרלקס. אם את יכולה לרדת במינון של הרמרון בתקופת ההריון לרבע כדור, עדיף. ייתכן שיש בעיה עם הטרזודיל בזמן ההריון. למרות שהיא וותיקה קיימת איתה בעיה ולכן ייתכן שעדיף הרמרון. תתקשרי למכון בהדסה עין כרם.

06/05/2006 | 12:12 | מאת: אלומת אור

לא דייקתי בדברים- ציפרלקס היא אכן תרופה חדשה יותר, אך הידע שיש לגבי ציפרמיל (האמא שלה) הוא מספק והיא נחשבת בטוחה. ביררתי בשני המרכזים בהדסה ובאסף הרופא בשניהם נאמר שאין מספיק ידע לגב ימירו בהריון בני אדם. האם ידוע לך מה הבעיה עם הטרזודיל? מה הזיקה שלך לנושא ? בתודה

04/05/2006 | 16:46 | מאת: גלאור

שמעתי שמפסיקים את ייצורה/ייבואה של התרופה סוליאן. האם זה נכון? תודה.

לגלאור אני לא שמעתי ואני מקווה שאין זה נכון. סוליאן נמצאת כבר בקופות החולים ולכן איני חושב שיפסיקו את היבוא. שבוע טוב דר' גיורא הידש

הרופא שלי נתן לי רק ריספרדל בגלל שהיה לי התקף פסיכוטי,ועכשיו,אחרי שנה אני עדיין עם ריספרדל במינון נמוך 1.5 מ"ג אבל יש לי קצת דיכאון(שאפשר להסתדר)ואולי יתנו לי ולפורל.האם עדיין יש לי סיכוי להיות בלי הולפורל?כי אולי זה היה התקף חד פעמי(אני לקחתי סמים במשך שנתיים בערך,אבל לא הגעתי להתמכרות וכבר הפסקתי לקחת לפני שלוש שנים,זאת אומרת שההתקף שלי היה שנתיים אחרי שהפסקתי סמים.אני גם מאובחנת עם בעיות קשב וריכוז וריטלין עוזר לי,אבל האם גם בלי הריספרדל אני אוכל לקחת ריטלין,ולא יהיה לי פסיכוזה?האם יכול להיות שאחרי שנה וחצי עם ריספרדל,בלי מייצבים,אני אוכל להפסיק לאט עם תרופות,האם יש מצב כזה?תודה לכל מי שיענה לי.

לשילה אין ספק שהתרופות אינן לכל החיים אחרי התקף פסיכוטי אחד אבל כמובן שלא אדם צריך לקבוע את משך הטיפול המתאים לו. לא הבנתי האם כוונת הרופא להחליף לוולפורט או להוסיף. כיוון שאת נוטלת מינון נמוך של רספרידל וגם לרספרידל ישנן תכונות מייצבות אני בדרך כלל נוטה להשאר עם תרופה אחת (ככול הניתן) ולעלות במינון ולא לעבוד עם שתי תרופות. אבל יתכן שלרופא שלך ישנן סיבות אחרות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

רסיטל. פשוט נמאס לי מהמצב הזה. אני גם סובלת מכאבי ראש -האם זה השפעת הכדורים או המתח הנפשי? לציין שההטבה הייתה פיסית אך לא על המחשבות ורגשי האשם

לאילנה קצת התבלבלתי ואיני בטוח שהבנתי נכון האם את מדברת על הרספרידל כתרופה חדשה או הרסיטל. בכל אופן הרסיטל עלולה לגרום לכאבי ראש, וגם הרספרידל למרות שהרספרידל בשכיחות נמוכה יותר. תחילת השפעה של רסיטל היא כעבור כשבועיים שלושה והשפעתה הולכת ועולה עד לזמן של כשלושה חודשים, כך שבהחלט צפוי שיפור. במידה והשאלה היא יותר לגבי הרספרידל אז תשאלי שוב. שבוע טוב דר' גיורא הידש

04/05/2006 | 13:17 | מאת: מתן

שלום רב בעצת המטפל הוחלט לעבור מרסיטל לסרוקסט לאחר שהרסיטל לא הביא להשפעה משך חודש וחצי גם לאחר עליית מינון. כיצד נכון לעשות זאת אם אני היום נוטל 2 כדורי רסיטל ליום?לרדת בכל 3 ימים בחצי כדור רסיטל ובמקביל להעלות בסרוקסט?האם ניתן לעבור מיידית מרסיטל לסרוקסט? בתודה, מתן

06/05/2006 | 16:40 | מאת:

למתן לדעתי אין בעיה לעבור מרסיטל לסרוקסט באותם המינונים (כדור=כדור), למרות שיהיו רופאים זהירים יותר שקודם יפסיקו בהדרגה תרופה אחת ואחר כך יעלו בהדרגה עם השניה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

04/05/2006 | 11:15 | מאת: רועי

שלום רב לפני כמה זמן עברתי טראומה רצינית ולאחר מכן לאחר שהתברר לי שאני לא יכול להפסיק לבדוק את הדלתות חלונות ברזים ולספור בלטות אובחנתי כסובל מ OCD הבעיה שלי היא שאת כל הדברים האלה אני עושה רק בבית שלי שאני מגיע למקום אחר למשל מלון אני לא עושה זאת אלא רק לאחר כמה ימים אני מתחיל לעשות זאת האם זה נורמלי אולי אני בכלל לא סובל מOCD והיה טעות באיבחון אודה לך אם תחזיר לי תשובה במהרה בתודה מראש רועי

05/05/2006 | 12:26 | מאת: מישהי

רועי שלום, אומנם איני אשת מקצוע,אך אני סובלת מOCD,ומניסיון אני יכולה להגיד לך שבד"כ מחוץ לבית ההפרעה קצת פוחתת(אך לא נעלמת),מבחינת בדיקת הדברים,וגם מבחינת נושא הנקיון(ויכול להיות שלך אין את 'בעית הנקיון'),וההסבר לכך הוא פשוט (לפחות לפי מה שאני 'מסבירה לעצמי') - כשאני לא בביתי פחות איכפת לי מהדברים ששישמרו ולא יתלכלכו או חלילה יגנבו וכו'(למרות שגם בחוץ אני שומרת על דברי אחרים ולעולם לא אהרוס או אלכלך בכוונה גם חפץ/רהיט שלא שלי),פשוט לא אשמור כמו שאני שומרת בבית וזה יפריע לי פחות. דרך-אגב(וגם זה מניסיון)- ה-OCD גובר בעת משבר או אפילו סתם בלחץ,כי אז גם גוברות המחשבות האובססיביות והפחדים,ועשיית הקומפולסיות(הפעולות הכפייתיות) מרגיעה - אפילו אם זה לזמן קצר בלבד. איני מתכוונת להחליף בתשובתי את תשובתו המקצועית של ד"ר הידש- שבטוח יענה טוב ממני על כך, אך רציתי רק להמליץ על ספר טוב שמסביר על התופעה ונותן דרכי טיפול בה,ומותאם ונועד לסובלים מההפרעה (ולא רק לאנשי מקצוע)-והוא נקרא: "די לאובססיה" של פרופ' עדנה פואה. בהצלחה, מישהי

06/05/2006 | 16:37 | מאת:

לרועי תמיד ישנם גוונים אישיים לכל הפרעה, ובמיוחד אם OCD החלה כתגובה לטראומה, אכן אפשר לנסות ולהבין האם מדובר ב OCD או בהפרעה פוסט טראומתית. יחד עם זאת שתיהן הן הפרעות מקבוצת הפרעות החרדה לכן תתכן גם תמונה מעורבת וגם יתכן שהאבחנה בין שני המצבים תהיה לעתים קשה. מבחינת הטיפול אין הבדל גדול בין שתי ההפרעות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

04/05/2006 | 11:06 | מאת: דן

שלום, האם ישנה בעיה לשתות יין או בירה בתקופה בה מטופלים בלוסטראל? אם כן מהיא, ולמה זה עלול לגרום. תודה.

06/05/2006 | 16:33 | מאת:

לדן אסור. ובודאי שאין מחקרים "למה זה עלול לגרום". שבוע טוב דר' גיורא הידש

04/05/2006 | 00:00 | מאת: שלי

השאלה שלי היא מתי חרדה אצל ילדים היא נורמלית ומתי היא "חוצה קוים אדומים" והופכת להיות מוגזמת ודורשת טיפול? האם אצל ילדה בת 8 שראתה קטע של שלוש שניות מסרט דווקא בקטע של נעיצת סכין, שמאותו הרגע במשך חודשיים היא מפחדת לישון. ושום שיחה או הרגעה או כל דבר אחר שהצענו לא עוזר וגם היא בעצמה לא יודעת איך אפשר לעזור לה. האם במצב כזה שבו הילדה לא ישנה לילות שלמים ולא מצליחה להרגיע את עצמה, צריך לפנות לעזרה או בגלל שזה מקרה בודד וחד פעמי צריך לתת לה להתגבר עליו? היא לא מפחדת ממשהו ספציפי וגם לא ממקור פחד ספציפי (כמו חלון או דלת).

06/05/2006 | 16:33 | מאת:

לשלי אני פסיכיאטר המומחה למבוגרים ולכן לצערי איני יכול לענות לשאלתך, תצטרכי להתייעץ עם פסיכולוג או פסיכיאטר המומחים לילדים ונוער. שבוע טוב דר' גיורא הידש

03/05/2006 | 22:10 | מאת: אתי

האם זה יכול להיות שOCD מתבטא גם בפחד מחיידקים(כמו פחד להיכנס לשירותים ציבוריים) וחזרתיות כמו לבדוק אם כיביתי את הדוד 8 פעמים וגם בדאגות מטורפות שמא אני ייפגע בילדי האם זה הגיוני שהפעה שלי מחילה כל כך הרבה כי לפי מה שידוע לי אנשים סובלים מאחד מדברים ולא מכל כך הרבה חרדות ביחד.אולי מדובר בהפרעה אחרת? תודה אתי

06/05/2006 | 16:26 | מאת:

לאתי כן, בהחלט יתכן. OCD היא הפרעה אחת מקבוצת הפרעות החרדה, תראי שכל הדברים שציינת קשורים לחרדה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

03/05/2006 | 21:37 | מאת: שלי

שלום רב ד'ר הידש, הפסקתי את הרמוטיב לדאבוני כי לא ניתן היה להשיגו בבית מרקחת . מלכתחילה הרופאה קיבלה דוגמית מהתרופה מתועמלנים, שאותה הציעה לי לנסות. לאחר תשובתך כי הרמוטיב יעיל כמו הפרוזאק והציפרלקס אין לי שום סיבה להשתמש בציפרלקס שגורם לי לחוסר יכולת להירדם (במתן בערב)ולדפיקות לב מואצות (לאחר שניסיתי ליטול אותו בבוקר). מה דעתך? האם כיום ניתן להשיג ללא בעיה את הרמוטיב בבתי מרקחת / סופרפארם עם מרשם רופא? אודה מאד על תשובתך. שוב אלף תודות על תשובותיך המקצועיות והמעודדות. תודה , שלי

06/05/2006 | 16:24 | מאת:

לשלי לא צריכה להיות בעיה עם הרמוטיב בבתי מרקחת, הוא בטח ישנו בביתי מרקחת גדולים יותר והגם כל רוקח יכול להזמין ולקבל. כך שהדבר די מוזר. כדאי לידע את הרופא המטפול אשר יתן לך דוגמאות נוספות בינתיים ויודיע לסוכנת התרופות אשר תפנה לבית המרקחת..., כלומר בטוח שיש פתרון לבעיה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

03/05/2006 | 20:39 | מאת: רן

שלום אימי בת 83 ,סובלת ממחלות זיקנה כגון לחץ דם וסוכרת ומטופלת בהתאם לפני כחצי שנה החלה לחזור על משפטים ללא הפסק,כגון אפוא,אפוא. אני,אני. היא לא אלימה,ולא סובלת מבעיות זיכרון קשות הייתי אצל נורויולגית שהמליצה לתת לה סרקוול. עלי לציין שאמי לוקחת כ 8 טיפות הלדול במשך כ 5 שנים בגלל בעיות טינטון שהיו לה,שבעקבות הטינטון היו לה הרבה מריבות עם השכנים הנוריולגית שהייתי אצלה אמרה לי שהלדול היא תרופה רעה. הנורויולוגית המליצה על סרוקוול שאלות: א:האם סרקוול היא תרופה שיכולה לעזור במצבים כמו שתיארתי לעיל ב:האם יש לתרופה זו תופעות לוואי שמסוכנות לאישה בת 83 כגון סחרחורות ונפילות. ג:האם רופא משפחה יכול לתת את הכדור הזה? תודה מראש חן חן על עבודת הקודש בפורום

05/05/2006 | 19:31 | מאת: דור

קיימת אזהרה של ה-FDA שתרופות אנטיפסיכוטיות אטיפיות מגבירות תמותה אצל קשישים. בקבוצה זאת נכללים הריספרדל, זיפרקסה, סרוקוואל וגאודון. הלידול היא תרופה וותיקה וטובה. היא מטפלת בפסיכוזה ביעילות רבה. לעיתים ההלידול יכול לגרום לתופעות לוואי קשות, בעיקר תופעות פרקינסוניות ותנועתיות אחרות. ייתכן שגם ההלידול מגביר תמותה אבל אין לגביו אזהרה כזאת. שים לב שהסרוקוואל לא בסל הבריאות עבור טיפול בפסיכוזה אצל קשישים ולכן התרופה יכולה להינתן ע"י רופא משפחה אבל הרכישה באופן פרטי בלבד.

06/05/2006 | 16:23 | מאת:

לרן תודה לדור, הלידול אינה תרופה לטינטון אבל יתכן שהייתה סיבה נוספת לכך שניתנה לפני כחמש שנים. הסרוקוול בהחלט עשויה להחליף את ההלידול ויש לה פחות תופעות לוואי דומות פרקינסון (כנראה זו הסיבה שהרופאה רוצה להחליף). יחד עם זאת בכל החלפת תרופה יש כמובן סיכונים, לכן הנקודה היא עדינה מאוד והחשוב להתאים את הטיפול לאדם מסויים, מה המתאים ביותר למטופל/ת מסויימים. שבוע טוב דר' גיורא הידש

03/05/2006 | 15:54 | מאת: זיו

שלום ד"ר גיורא האם כשיש התקף פסיכוטי אז הטיפול בו תלוי בסיבה ממנה הוא נובע? למשל אם ההתקף נובע מסמים? או מתורשה? או ממחלה? או מכל דבר אחר? הטיפול הוא אותו טיפול או משתנה בהתאם לסיבה? אודה לך על תשובתך

03/05/2006 | 20:37 | מאת:

לזיו בעיקרון התרופות נגד פסיכוזה יעילותופועלות על כל סוגי הפסיכוזה. ההבדל הוא בטיפול הפסיכולוגי. אם מדובר על סמים אז כמובן שצריך להפסיק אותם..., כמובן שישנם היבטים פסיכולוגיים, משפחתיים, חברתיים אצל כל אדם ואת הטיפול הפסיכולוגי צריך לכוון לשם. כל טוב דר' גיורא הידש

03/05/2006 | 12:15 | מאת: דורה

שלום ד"ר הידש, אני סובלת מחרדות כבר 10 שנים וכיום אני בת 28. ההתקפים פחתו אבל פעם בחודשיים יש לי התקף שמפיל אותי לקרשים כמו אתמול בלילה. היה לי נימול בידים, הידיים ננעלו, זיעה, קוצר נשימה, דפיקות לב...והרגשה של מוות! זה היה נורא. רק 2 קלונקסים עשו את העבודה אחרי חצי שעה והבוקר אני טשושה לגמרי. האם זה הגיוני שאדם המטופל כך הרבה שנים עדיין יסבול מנפילות כאלה?? אנא, ענה לי בבקשה. ( אני בטיפול של ד"ר נפתלי שאתה מכיר) תודה וחג שמח

03/05/2006 | 18:48 | מאת: amir

שלום: שמי אמיר וגם אני סובל מחרדות רציתי לשאול את סובלת גם מחרדות ביום יום ? באיזה תרופות את מטופלת ? אשמח אם תיצרי איתי קשר באימל [email protected] ביי

03/05/2006 | 20:36 | מאת:

לדורה לצערי בהחלט יתכן ואת יודעת את זאת על בשרך...., צריך לזכור שחרדות "אינן מסוכנות" כלומר לא נגרם נזק בריאותי ו"כל מטרתן" להפחיד אותך. כך שחרדות מאוד כואבות ומציקות אבל הן חולפות ואינן גורמות לנזק בריאותי. חג שמח הידש

03/05/2006 | 09:06 | מאת: angel

שלום רב, דר'... ברצוני לדעת מהם היתרונות והחסרונות של הטיפול התרופתי להפרעה זו, וכמן כן האם קיים מנגנון מוחי האחראי על התפרצות הפרעה זו? מהו הבסיס הביולוגי שלה....? אשמח לקבל את תשובתך המקצועית. בברכה, angel

03/05/2006 | 20:33 | מאת:

לאנגל OCD היא הפרעה די מורכבת, חשוב לזכור שלעתים מדובר בהפרעה עצמה ולעתים OCD היא חלק (סימפטום) של הפרעה נפשית אחרת. כמובן שישנן מספר תיאוריות לגבי הגורמים להפרעה, ישנן תיאוריות פסיכולוגיות וישנן כמובן תיאוריות אורגניות של חומרים במוח. מבחינת הטיפול גם טיפולים תרופתיים עוזרים וגם שיחות. אפשר לעסוק בחלק התיאורטי וזה מצויין ובנוסף אני ממליץ לראות את הסרט "הכי טוב שיש" הוא מבהיר מצויין את מהות ההפרעה והטיפול בה. כל טוב דר' גיורא הידש

03/05/2006 | 23:21 | מאת: angel

02/05/2006 | 20:08 | מאת: עדילי

לד"ר הידש היקר ולפורום חג שמח לכולנו , מי ייתן ונדע רק ימים טובים שמחים ועצמאיים עדילי

03/05/2006 | 07:15 | מאת: תמימי

לעדילי ולכולם אכן חג שמח, ולגבי העצמאות- הלוואי ונדע להעזר אחד בשני, בלי להתייסר שאנחנו תלותיים, ושהעצמאות תצמח מתוך קבלה ואהבה עצמית, על אף מגבלותינו וקשיינו. תמי.

03/05/2006 | 15:46 | מאת: דנה ג.

היי עדילי, כיף לראות אותך כאן, חג שמח גם לך. מה שלומך? דנה

02/05/2006 | 18:40 | מאת: קים

מהי הפרעת אישיות?

03/05/2006 | 20:30 | מאת:

לקים הפרעת אישיות היא מצב קיצוני של מבנה אישיות. כך ישנם אנשים מופנמים, מוחצנים או מוזרים באישיותם. כאשר הקווים הללו קיצוניים מאוד אנחנו מדברים על הפרעות אישיות מהסוגים שציינתי. כל טוב דר' גיורא הידש

02/05/2006 | 18:32 | מאת: קים

שלום, האם כולם חולמים חלומות הזויים ומוזרים או רק אנשים עם בעיות נפשיות או הפרעות נפשיות, והאם חלומות הזויים יכולים להשפיע על המצב הנפשי של האדם או שבעצם המצב הנפשי של האדם גורם לחלומות הזויים. תודה

03/05/2006 | 20:29 | מאת:

לקים איני יודע למה כוונתך ב"חלומות הזויים" אבל לעתים תרופות נוגדות דיכאון עשויים לגרום לחלומות ערים ו"חיים" יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

02/05/2006 | 17:38 | מאת: רבקה

שלום, לפני 8 חודשים ילדתי והרגשתי לא טוב פניתי לכל מיני מקומות ובסופו של דבר הלכתי באופן פרטי לפסיכיאטרית.אובחני כסובלת מדיכאון לאחר הלידה התחלתי לקחת טיפול של סרוקסט ולוריבן פעמיים ביום (בוקר וערב) והיום אני לוקחת כדור מסרוקסט וכדור מלוריבן רק בלילה לפני השינה. לפני חודש ניסיתי להפסיק את הכדורים אבל הרגשתי לא טוב כאבי ראש חזקים, סחרחורת וכו' והכל היה בתאום עם הרופאה אבל אני מרגישה שהיא קצת "הקלה ראש" איתי. הפסקתי את שני הסוגים בתוך שלושה עד ארבעה ימים וזה נראה לי לא נכון. אני כבר עם הטיפול ללא הרופאה חודשיים ובכללי אני עם הטיפול 7 חודשים. רציתי לדעת בבקשה האם אני יכולה להפסיק את הטיפול על דעת עצמי? אם כן מהי הצורה הכי נכונה לעשות זאת? והאם תוכלו בבקשה בבקשה להמליץ לי על מישהי /וא פרטי שאני יכולה להגיע אליו בדרום? בבקשה תגיבו

03/05/2006 | 19:27 | מאת: דור

לא מומלץ להפסיק תרופות על דעתך עצמך. גם לא מומלץ להחליף פסיכיאטר ללא סיבה מקצועית מספקת. בשביל שהטיפול יצליח עליך לנהוג בצורה יותר אחראית ושקולה. לוריוון היא תרופה עם פוטנציאל גבוה לתלות והתמכרות ולכן יש לקבל הנחיות מהרופאה כיצד תוכלי להגמל ממנה. הסרוקסט ניתן גם לתקופות ארוכות.

03/05/2006 | 20:23 | מאת:

לרבקה תודה לדור ובאמת שחשוב להפסיק טיפול באופן מבוקר. בדרך כלל ממשיכים בטיפול עם הסרוקסט לתקופה של שנה בערך, אבל אני מקווה שכבר אין צורך בלוריוון ואפשר לחשוב עם הרופאה על סיום הטיפול עם הלוריוון. כל טוב דר' גיורא הידש

02/05/2006 | 16:29 | מאת: אבי

שלום רב! האים האבחנה של double depression היא אבחנה סופית 1)האים זאת מחלת נפש או הפרעה נפשית? 2)והאים סטודנט שסיים לימודי רפואה לא יוכל לקבל רשיון ממשרד הבריאות עם אבחנה כזאת?

03/05/2006 | 20:19 | מאת:

לאבי דיכאון היא הפרעה חולפת וגם דיכאון כפול עשוי לחלוף עם טיפול. כמובן שהסכנה בדיכאון שהוא עלול לחזור. לגבי רופאים יש וועדה במשרד הבריאות לגבי יכולתם לעבוד במקצוע (לא רק מההיבט הנפשי, גם תאונות, חרשות, ירידה בראיה או כל בעיה גופנית), השאלה העיקרית שתעמוד בפני הוועדה היא האם הדיכאון חלף, כמה זמן אתה מרגיש טוב ובריא וגם המקצוע הרפואי שבו אתה בוחר. לעתים הם מאשרים התמחות במקצוע מסויים אבל לא במקצוע רפואי אחר. כל טוב דר' גיורא הידש

02/05/2006 | 16:27 | מאת: שלי

שלום רב ד'ר הידש, בתשובתך האחרונה בהקשר לתופעות לוואי של ציפרלקס העדפת לא לפרט (מעין נבואה המגשימה את עצמה) ,כי כל אדם מגיב אחרת ולמעשה רצית שאדווח על תופעות לוואי שלי.כיצד אני מגיבה לטיפול? המתנתי מספר ימים כדי לראות כיצד התרופה משפיעה עלי. בהתחלה התחלתי עם 5MG(חצי כדור) בערב (18:00 ) למשך 3 ימים ולא יכולתי להירדם בלילה, הייתי נרדמת בערך לקראת 4:00 בבוקר מה שהצריך שעות שינה נוספות. דיברתי עם הרופאה והיא אמרה לי לנסות בבוקר. ניסיתי וזה גרם לי לדפיקות לב מואצות. שוב חזרתי לקחת בערב לאחר התייעצות והפעם התחלתי לקחת כדור שלם. איני סובלת מתופעות לוואי למעט חוסר היכולת להירדם .אני נוטלת את המינון הגבוה מזה יום חמישי שעבר.(חמישה ימים). יש לי פגישה עם הרופאה שבוע הבא. בכל זאת אודה לך על המלצתך כיצד להמשיך כי חוסר שינה גורם לעייפות ומעיב על תפקודי בעבודה ובכלל. בזמנו לקחתי למשך חודש רמוטיב ,לאחר שהפסקתי את הסימבלטה, וזה עשה לי טוב ללא תופעות לוואי. אשמח להמלצתך בהקשר לרמוטיב. המון המון תודה על העידוד ועל תשובותיך הזריזות. בברכה , שלי

03/05/2006 | 20:16 | מאת:

לשלי אם הרמוטיב עזר לך מדוע הפסקת אותו (לצערי איני זוכר), אבל הרמוטיב יעיל וטוב כמו הפרוזק והציפרלקס. למזלנו הציפרלקס מעורר ולא מרדים, תארי לך שהוא היה מרדים והיינו יושנים כל היום, לעתים הוא מעורר מדי ואז יש קושי בשינה. לכן ההמלצה היא ליטול אותו מוקדם, רצוי בבוקר. בדרך כלל הגוף מסתגל להשפעה המעוררת וההפרעות בשינה חולפות, עד שזה קורה אפשר להעזר בתרופת הרגעה כמו וואבן או לוריוון באופן זמני כדי לישון טוב. כל טוב דר' גיורא הידש

02/05/2006 | 14:27 | מאת: מיקי

שלום חברים יקרים ודר' הידש היקר איך הייתי ם מגדירים קשר אידאלי בין מטפל למטופל? אני בטיפול כבר המון זמן עם ירידות ועליות ולפני שנה כתבתי כאן לראשונה ותמכתם בי מאוד, ואחרי שהכל הסתדר עדיין אני לא מצליחה להבין את החידה הזאת ששמה טיפול. אשמח לתגובות שלכם מיקי

02/05/2006 | 21:32 | מאת: לאה

כשמדברים על קשר אידיאלי בין מטפל למטופל עולים לי בראש כל מיני דברים. האם טיפול פסיכולוגי הוא טיפול לכל החיים או שיש אנשים שיספיק להם טיפול לשנה-שנתיים או ארוך יותר? כשמדברים על קשר אידיאלי בין מטפל למטופל צריך גם לקחת בחשבון גם את התלות שנוצרת. האם ח-י-י-ב-ת להווצר תלות או לא בהכרח? לדעתי זה גם תלוי אם לאדם יש חברים תומכים או משפחה תומכת או שהוא בודד. אם הוא בודד אז יש מקום לתלות רבה יותר. יכולה גם להיות אפשרות שלאדם יש חברים תומכים ומשפחה תומכת והוא בכל זאת יפתח תלות כי למרות הסביבה החיובית שעוטפת אותו בחום הוא מרגיש בודד. אז רק העלתי שאלות ולא נתתי תשובות. אשמח אם מישהו מבאי הפורום וד"ר הידש ינסו לענות עליהן. עכשיו ברצוני להתייחס לנקודה אחרת. לדעתי, חשוב מאוד שאם כבר הולכים לטיפול פסיכולוגי אז שאישה תלך לאישה וגבר ילך לגבר. (אלא אם כן האישה לסבית אז שתלך לגבר וכנ"ל לגבי גבר הומוסקסואל). הסיבה לכך היא מאוד פשוטה. ברגע שלמשל אישה הולכת לפסיכולוג גבר, היא עלולה ל-ה-ת-א-ה-ב בו. פסיכולוג טוב שיש לו חוכמת חיים -איך אפשר שלא להתאהב בו? כשהולכים לטיפול פסיכולוגי יכולה להתפתח איזשהיא תלות.אם הולכים לפסיכולוג מאותו מין לפחות חוסכים את התלות שקשורה להתאהבות מיותרת.

02/05/2006 | 21:39 | מאת: מיקי

חברים יקרים אני רואה שאף אחד לא בודד כמוני בערב יום העצמאות, אז ניצלתי את שעות הבדידות כדי למצוא את הפנייה הקודמת שלי לפורום בעת המשבר הגדול ביני למטפל. http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/385/xPG/728/xFT/429492/xFP/429492 האם יתכן שבעקבותיו נוצר שבר שאי אפשר לאחות? האם הדברים השאירו משקע עמוק שנחרט? מיקי

03/05/2006 | 00:31 | מאת: אלה

מיקי, כמעט שנה עברה... ומה היה בסוף? דיברתם על זה? או לא?

02/05/2006 | 12:03 | מאת: PrettyPenny

אני בחורה בת 24. עד לפני 6 חודשים טופלתי ברסיטל לתקופה של כשנה (למרות שבחודשים האחרונים של הטיפול לא הרגשתי שום השפעה מהכדור). החלטתי ללכת לטיפול אחרי תקופה ארוכה מאד (מגיל 15) של דיכאון שהתבטא בעיקר בבכי ללא סיבה כמעט כל הזמן, חרדות, ריחוק חברתי, ופגיעה עצמית שגרמה לי להרגיש טוב יותר לזמן קצר. פניתי לפסיכיאטר פרטי באזור חיפה שנתן לי מרשם לרסיטל וקבע לי ביקורים פעם בחודש לביקורת ולחידוש המרשם. הביקורים (שנמשכו לא יותר מ-30 דקות, לפעמים פחות ועלו 400 ש"ח) גרמו לי רק סבל. הפסיכיאטר, שבהתחלה מאד חיבבתי, דיבר אלי בציניות, התנשאות, שפט אותי, קרא לי טיפשה ואמר לי דברים כמו "את לא חכמה במיוחד, נכון?". המשכתי ללכת אליו למרות ההערות בגלל המרשם כי פחדתי לקחת אותו דרך קופ"ח. השיא היה בביקור האחרון שלי אצלו שבו סיפרתי לו שאבא שלי, שבאותו זמן אובחן אצלו סרטן קשה, החליט לעבור טיפול אלטרנטיבי כי לרפואה המסורתית לא היה הרבה מה להציע. הד"ר הגיב ב"אה, אז הוא החליט למות." (אבי נפטר מספר חודשים אחר כך, אז לפחות הוא לא טעה לחלוטין...) אחרי הפגישה הזאת החלטתי שמרשם או לא, רגלי לא תדרוך יותר במשרד שלו. לא החלטה אמיצה במיוחד בהתחשב במצב הטוב יחסית שבו הייתי, או יותר נכון הבחור שאיתו הייתי. שאפשר לומר שהציל אותי. הוא היה מוכן לשבת איתי לילה שלם בטלפון בלי להגיד כלום ורק להקשיב לי בוכה, ולשבת ליד הדלת של האמבטיה כשאני בצד השני חותכת לעצמי את הרגל... עכשיו הוא החליט שנגמר לו והוא רוצה אותי מחוץ לחיים שלו. אז אחרי ההקדמה הארוכה, אני צריכה יעוץ. המצב שלי כרגע לא מזהיר במיוחד, בערך כמו שהיה לפני הטיפול רק תוסיף את הכאב של הפרידה, ונראה לי שאני צריכה לחזור לכדורים. האם הפחד שלי מללכת לפסיכיאטר בקופ"ח מוצדק? זה באמת יכול לפגוע בי בעתיד באיזושהי צורה כמו השגת עבודה, או שזאת סתם פארנויה? האם הכדורים שלקחתי באמת מתאימים לי? כי בשלב מסויים פשוט הפסקתי להרגיש אותם למרות שהפסיכיאטר העלה לי את המינון מספר פעמים (עליתי מחצי כדור לשני כדורים ביום). אודה לך אם תוכל להמליץ לי על פסיכיאטר באזור חיפה... תודה

02/05/2006 | 17:11 | מאת: דור

לדעתי את יכולה ללכת לפסיכיאטר בקופ"ח ללא חשש. אם את רוצה באופן פרטי, תכתבי לי למייל ואתן לך שמות של פסיכיאטרים מומלצים.

02/05/2006 | 22:21 | מאת: דו?רו?ן

את יכולה ללכת לרופא מקופת חולים ולחסוך לך את כל ההוצאה , זה לא אמור לפגוע בשום עבודה , רק אם את מוותרת על סודיות רפואית , ורק למקומות עבודה שקשורים לבטחון וכו' .טיפול פסיכולוגי בנוסף יכול לעזור גם.

03/05/2006 | 20:07 | מאת:

לפני חבל שהיתה לך התנסות לא טובה עם פסיכיאטר, חבל שלא עברת לפסיכיאטר אחר ואז אני מקווה שהניסיון שלך היה שונה. הטיפול בקופת טוב בדרך כלל למרות האילוצים של העומס. אין הרבה סיכון בפניה לקופת חולים, אבל אם תצטרכי לוותר על הסודיות הרפואית לשם קבלה לעבודה אז ידעו שהיית בטיפול נפשי. מסיבות מובנות איני ממליץ על רופאים בפורום. לא הבנתי ממכתבך האם הרסיטל עזר לך או לא. את כותבת שלא הרגשת את השפעתו, אבל האם באותה התקופה הרגשת בטוב ותפקדת והיה לך קשר טוב עם חבר או שהרגשת רע למרות הרסיטל. אם הרגשת בטוב אז כנראה שהרסיטל התאים לך, במידה והוא לא עזר כנראה שצריך לחשוב על תרופה אחרת. כל טוב דר' גיורא הידש

04/05/2006 | 01:26 | מאת: מ

תקבעי איתו עוד פגישה, תעמתי אותו עם הדברים שכתבת כאן ותקליטי את התגובה שלו. אחרי שתהיה לך קלטת תוכלי לתבוע אותו.

02/05/2006 | 11:39 | מאת: לירן

שלום, יש לי שאלה חשובה מאוד. אני אמור להתחיל טיפול ב - ECT באופן אמבולטורי, משמע שאני משתחרר הביתה לאחר הטיפול(אחרי ההתאוששות כמובן). השאלה שלי היא האם באותו היום שבו התבצע הטיפול אוכל לעבוד משעות הצהריים? אני לא רוצה שתנבאו לי את עתידי כי אני יודע שכל אדם הוא בפני עצמו אך חשוב לי לדעת סטטיסטית איך זה עובד אצל מטופלים דומים שמשתחררים הביתה? תודה מראש, לירן.

03/05/2006 | 19:56 | מאת:

ללירן אני שמח שנותנים טיפול עם ECT ללא אישפוז, היכן? אני לא מכיר את המקום. בכל אופן ECT קשור בהרדמה ולעתים גם אובדן זיכרון קל לטווח הקצר כך שבדרך כלל לא תצליח לתפקד ולעבוד באותו היום. אבל אחרי שתעבור טיפול או שניים תדע כיצד אתה מגיב. כל טוב דר' גיורא הידש

02/05/2006 | 00:16 | מאת: אמא דחוף

בני אובחן כחולה סכיזופרניה במשך שנה וקצת מטופל ברספירדל ובפריזמה בנוסף מקבל טיפול פסיכולוגי פעמיים בשבועועדיין לא הצליחו לייצב אותו. הוא עדיין שרוי בחרדה (ממעט לצאת אינו מבלה) ועם מחשבות פסיכוטיות. לפני כ- 3 שבועות הכנסתי אותו לאשפוז יום בתקווה שאולי יצליחו לייצבו והוא יחזור לחיים רגילים המתאימים לנער (הוא בן 16) שאלותי הן: האם מכיוון שהוא נער מחלה זו יכולה לחלוף?( אין במשפחתנו מחלות נפש) מתי יודעים שזו מחלה כרונית? והחשוב מכל האם יש כדור אחר ללא תופעות לוואי קיצוניות שיכול ליצבו? שמעתי שיש כדור חדש בשם גאודון שאולי יכול לעזור הוא ניתן גם בזריקה (אני מקווה שלא טעיתי בשמו) מחכה לתשובה אמא מודאגת

02/05/2006 | 09:36 | מאת: אורן

שלוםרב לך, לא תמיד התרופה הראשונה שנותנים לטיפול בפסיכוזה היא התרופה הנכונה. בהרבה מקרים יש לנסות מספר תרופות ולשנות את המינון עד שמוצאים את התרופה המתאימה. בנוסף, תרופה שמתאימה לחולה מסויים אינה מתאימה בהכרח לחולה אחר כי ההשפעה היא שונה על כל חולה. אם הוא נמצא במעקב פסיכיאטרי אצל רופא שאת סומכת עליו , יש להניח שבסופו של דבר תימצא התרופה הנכונה. כאשר מגיעים לאיזון במצב הנפשי , יש צורך להמשיך לקחת את התרופות ואסור להפסיק או לשנות מינון באופן עצמאי מחשש שההתקף יחזור. קשה מאוד לדעת מראש מה סיכויי ההחלמה לעתיד הרחוק אבל עם מעקב רפואי מתאים יש סיכוי טוב לחזור ולתפקד.

02/05/2006 | 16:03 | מאת: דור

לאמא, מבחינה סטטיסטית, ככל שהמחלה פורצת בגיל מוקדם יותר, כך גם מהלך המחלה עשוי להיות קשה יותר. ניתן להעלים את הסימפטומים הפסיכוטיים ע"י מינון תרופתי מתאים. פחות חשוב איזה תרופה. יותר חשוב שהמינון יהיה מספק. במקרים עמידים, אחרי כישלון עם הרבה תרופות שונות, ניתן לעבור ללפונקס. אבל לא ברור אם זה המקרה. בסכיזופרניה מלבד פסיכוזה, קיימת גם הדרדרות בכישורים רגשיים, חברתיים וקוגניטיבים לעומת תפקוד קודם ולכן גם עניין זה נבדק באיבחון.

03/05/2006 | 14:45 | מאת: ניהול

גברת שלום לך אכן ככל שהמחלה פורצת בגיל צעיר יותר אזי הסיכוי לשיקום איטי יותר . אבל צריך לזכור שאנו בעצומה של התפתחות מחקרית עצומה . יש תרופות חדשות , וייש גם הרבה יותר פתיחות חברתית למחלות אלה . יתכן גם שהמחלה תדעך במהלך הזמן , בנך יגדל יתפתח , וילמד להתמודד עם החיים . ככלל אני מכיר גם סטודנטים לתואר שני ושלישי עם הפרעות נפשיות ! כך שדברים כאמור משתנים , ולא להתייאש . בברכה ניהול

03/05/2006 | 19:54 | מאת:

לאמא תודה למשיבים, איני פסיכיאטר ילדים ונוער אלא של מבוגרים.הרספרידל שייכת לקבוצת התרופות נוגדות הפסיכוזה החדשים (א-טיפיים), בקבוצה זו מספר תרופות כמו הרספרידל, זיפרקסה, גאודון, סרוקוול ועוד. כך שבמידה ותרופה אחת גרמה לתופעות לוואי ואינה עוזרת מספיק כדאי לחשוב על החלפה לתרופה אחרת. כל טוב דר' גיורא הידש

01/05/2006 | 23:38 | מאת: נוי

שלום רב, לאחר המלצתך ללקיחת קלונקס בשילוב צפרלקס,מהו המינון ההתחלתי המומלץ? יש בעיה קטנה הקלונקס מתיש אותי אין לי כח אפילו לחייך ..החיים אפורים.. ואני ממש שונאת את הבררת מחדל הזו של לקחת קלונקס שגם מרדים וגם לא פותר את בעיית החרדה לצמיתות וכמו כן הבנתי שהרופאים מתחלקים לבעד ולנגד ,על מה ממליצים אלו שנגד כחליפי?. מעבר לזה הרופאה המליצה על צפרמיל ובקופה יש רק ציפרלקס מה המשמעות? תודה

03/05/2006 | 19:41 | מאת: דור

אם תעייני בשאלות קודמות תוכלי לראות ש 90% מהאנשים שכותבים שאלה בפורום זה לוקחים קלונקס. בד"כ קיימת סבילות לתחושת הרגיעה והעייפות שקלונקס משרה. מדובר בתרופה מאד ממכרת, שיש לה פוטנציאל גבוה לתלות, סבילות והתמכרות. אין הסכמה בין המומחים לגבי אופן השימוש בקלונקס. בכל מקרה רצוי לא להגזים עם המינון כי הדבר עשוי לגרום לירידה תפקודית וקוגנטיבית משמעותית.

03/05/2006 | 19:52 | מאת:

לנוי אין חובה ליטול קלונקס ואפשר ליטול אותו רק אם הוא עוזר ומקל עליך. הציפרמיל או הציפרלקס עשויים לפתור את בעית החרדות מהשורש. אם הקלונקס משפיע עליך לא לטובה אפשר לנסות תרופה אחרת מאותה המשפחה כמו לוריוון או וואבן, לתרופות אלו השפעה דומה ולעתים פחות תופעות לוואי. כל טוב דר' גיורא הידש

01/05/2006 | 22:26 | מאת: אבי

שלום רב דוקטור! אבל אים אני אבדק במכונת אמת ויצא שאני צודק ולא היה לי נסיון אובדני?

03/05/2006 | 19:50 | מאת:

לאבי איני יודע כל טוב דר' גיורא הידש

01/05/2006 | 22:02 | מאת: שלי

לפני כשלושה חודשים עשיתי נסיון אובדני ואושפזתי בבית חולים תל השומר במחלקה פסכיאטרית, כל הסטיגמה שלי על בתי חולים פסיכיאטריים נעלמה, היה שם שקט שלווה ורוגע, בדיוק את מה שהייתי צריכה. לפני שבוע הייתי שניה לפני נסיון אובדני, החלטתי ללכת לקבל עזרה מתל השומר ובגלל ההחלטה החדשה של משרד הבריאות, אני צריכה ללכת לבית חולים באיזור שלי שהוא באר יעקב, הלכתי לשם ומה שהיה שם ומה שעברתי שם היה גיהנום, יצאתי משם עם סיוטים, למשל: האחים שם לא נותנים טיפת כבוד לחולים, אנחנו כבר מרגישים חרה למה הם מחמירים את ההרגשה הזאת? ביקשתי מאנשים מוסמכים שיעזרו לי לעבור לתל השומר, הבטיחו ולא קיימו, לסיכום בגלל שאני לא יכולה יותר להיות בתל השומר, אני החלטתי שאני בחיים לא אגש יותר לבקש עזרה מאנשים, אני אמות [אתאבד] בבית ולא אבקש עזרה, ואל תנסו לשכנע אותי אחרת, כי אני עקשנית והודעה זו נכתבה על מנת לפרסם, טוב שיש עוד מקום שאפשר להרגיש חופשי, תודה לכל המגיבים ולד"ר הידש, שלי.

01/05/2006 | 23:29 | מאת: יערית

מה שקורה בשיבא-תל השומר זה אסון. הפסיכיאטרים שם משתמשים בכלי של אשפוז כפוי כדי לתת פורקן ליצר ההרס שחבוי בתוכם, לראות אותם ואת האחיות ואיך שהם מתנהגים זה פשוט מעורר חלחלה. ברוב המקרים הם שולחים לבאר יעקב או לבת ים סתם בלי סיבה. אני למשל הגעתי לשיבא בשעות אחה"צ. אחרי שחיכיתי בתור כמעט שעתיים הופיעה הפסיכיאטרית התורנית, כשזאת קראה את מכתב ההפניה שלי דברה איתי בדיוק 3 דקות ואז בקשה ממני לחכות בחוץ. כשיצאתי, כבר עמד ליד הדלת מאבטח ממחלקת הבטחון ש"הוצמד" אלי במשך כ - 4 שעות, עד שהגיע פסיכיאטר "בכיר", לשאלתי אמרה הפסיכיאטרית כי היא התרשמה שמצבי "מסוכן" - דבר שכמובן לא היה לו כל שחר. כשהגיע הפסיכיאטר הבכיר בשעה 9 בערב (כנראה לאחר שסיים לעבוד בקליניקה שלו) הוא דיבר איתי אולי 2 דקות ואז הודיע לי כי הוא מוציא לי הוראת אשפוז כפוי ושולח אותי לבית החולים הפסיכיאטרי בבאר יעקב. חיכיתי עוד כשעתיים עד שהזמינו מונית, ושלחו אותי עם מאבטח לבאר יעקב. כשהגעתי לבאר יעקב התיחסו אלי גרוע מאד, לקחו ממני את התיק ואת כל הציוד שלי ושלחו אותי לישון לאחר שיחה קצרה עם פסיכיאטר תורן שהעירו אותו מהשינה. אפילו להתקשר לבני משפחה ולהודיע להם מה איתי לא נתנו לי. בלילה בקושי ישנתי ובבוקר, הגיע מנהלת המחלקה ודיברה איתי שיחה ארוכה שאחריה הודיע לי שאני משוחררת. אז אני שואלת אתכם, היה צריך את כל זה??? מישהו צריך לתת את הדין על כך!!

03/05/2006 | 14:36 | מאת: ניהול

יערית שלום את בהחלט יכולה להגיש תלונה למשרד הבריאות . או דרך האגודה לזכויות הפרט והאזרח בישראל . אגודה זו רגישה למדיי לאירועים חריגים המתרחשים בבתי חולים פסיכיאטרים . אבל לפני שאת מבצעת צעד זה כדאי לך לשקול באובייקטיביות , האמנם נהגו בך בצורה חפוזה שכזו . כל טוב היהול

01/05/2006 | 20:53 | מאת: רונית

בתי בת ה- 12 מטופלת במחלקת ילדים בבית חולים פסיכיאטרי. הרופאים מעריכים כי היא אובדנית ולעתים מתאשפזת במחלקה הסגורה. אני מרגישה כי הילדה זקוקה לסביבה טיפולית-אומנותית-יצירתית יותר ופחות לסביבת בית חולים. אני מוכנה לשלם כל סכום שבעולם!!! האם קיימות מסגרות אחרות - טיפוליות ומקצועיות של אשפוז יום שמטפלות בבני נוער במצבים נפשיים קשים ביותר? (דיכאון, מחשבות אובדניות, מצבים פסיכוטיים)

02/05/2006 | 18:27 | מאת: נחום

מסגרת טיפולית כפי שאת מתארת קיימת בהוסטלים שיקומיים. לא ידוע לי על הוסטל המקבל ילדים בגיל של בתך. אני מציע לך לפנות לעמותת "אנוש" המעניקה תמיכה לבני משפחה של פגועי נפש ומידע על טיפולים אפשריים מחוץ לבית החולים. לצערי, אין לי את הטלפון שלהם אבל תוכלי לחפש דרך האתר ב google . אם לא תמצאי השאירי כאן הודעה ואנסה לחפש לך.

01/05/2006 | 20:16 | מאת: רוחלה

האם טיפול בליתיום מתאים גם לסובלים מדיכאון או רק לסובלים ממניה-דפרסיה? מה הן תופעות הלוואי של תרופה זו? רעד, התמכרות, השמנה? מהו המינון הנכון לסובלים מדיכאון? אשמח לקבל את תשובתך המהירה

02/05/2006 | 09:45 | מאת: שאול

ליתיום מיועד לטיפול במניה דפרסיה. זו לא תרופה אנטי דיכאונית אלא מייצבת מצב רוח. היא מיועדת לאזן את השינויים התכופים שבין מאניה לדיכאון. השימוש בליתיום מחייב מעקב של בדיקות דם כדי לוודא את רמת התרופה בדם. רמה גבוהה מדי עלולה לגרום לתופעות לוואי לא נעימות ויש להוריד את מינון התרופה.

02/05/2006 | 19:55 | מאת: ניהול

שלום לך , בד"כ ליתיום אינו גורם להשמנה משמעותית . המינון תלוי במספר גורמים בינהם גם המשקל שלך , מבנה גופני שלך , יכולת הספיגה שלך ועד . הטיפול מיועד למניה דיפרסיה , אבל ניתן גם לסובלים בהפרעה חד קוטבית ( נגד דיכאון ) . התרופה יעילה ואין תופעות לוואי מיוחדות . אפשר לנהוג איתה , והיא אינה פוגעת בעירנות וביכולת הקוגנטיבית וברגשות הנורמלים . אני מכיר אנשים המקבלים ליתיום כטיפול מונע בלבד . בהצלחה ניהול

01/05/2006 | 18:19 | מאת: פחדים

אני צריך המלצה לפסיכאטר באיזור המרכז שעובד עם מכבי. רצוי שמתעסק גם עם הפרעות קשב. ניתן לראות את ההודעה שכתבתי אתמול לפרטים עלי ניתן לשלוח במייל

01/05/2006 | 19:17 | מאת: דור

פנה אליי במייל עם הפרטים של קופ"ח, אזור מגורים (רצוי לצמצם) וסוג הבעיה- ואתן לך את המלצתי.

שלום לך ד"ר הידש, זה הסיפור: חבר שלי לשעבר, עלם חמודות, עבר התקף פסיכוטי לפני כשנתיים. מאז ומעולם היה "הבחור המיוחד", זה שמדבר על אלוהים ומלוכה (שלו עצמו), משוטט בארץ ישראל עם תרמיל ומקל ואין לו מקום יציב לישון בו. הוא בא מכפר דתי נוקשה, המצב הכלכלי במשפחתו לא פשוט, ריבוי ילדים וכו'. לפני המקרה הוא נסע לסיני שם התבודד וצרך כנראה סמים מסוגים שונים. הוא חזר לארץ ואז התפרץ ההתקף. בשנתיים מאז הוא מסרב לקחת את התרופות. לפני כשנה ריחף לו ממגדל מים באיזו התנחלות, הוא לא יודע למה, ויצא ללא פגע. עדיין- לא מוכן לקחת תרופות. הוריו, אותם הוא מבקר אחת לחודש פחות או יותר, אינם יודעים מה לעשות איתו ועסוקים מאוד בסידור שיניו שנשברו כתוצאה מהנפילה מהמגדל. הוא עובד במדבר, יוצא לטיולים ארוכים לבדו, כרגע הוא רועה צאן ליד בית שמש ואנו פשוט מחכים להודעה הבאה על ריחוף מאיזה צוק. אני, בהיותי האקסית שהוא מאוד רוצה להתחתן איתה כרגע, שומרת מרחק כדי לא לתעתע בו, האחרים אבודים לא פחות. מה עושים עם בחור כזה? הרבה תודה על הסבלנות ותשומת הלב.

לעדי אכן דברים עצובים על בחור טוב אשר אחרי שימוש בסמים יתכן שהתפרצה מחלה אבל הוא בלי טיפול ומתדרדר. אם אין סכנה במצבו, אז אין הרבה מה לעשות, אבל אם הוא מתכנן משהו מסוכן אז אפשר לחשוב על אשפוז כפוי. אבל איני בטוח שאת יכולה ורוצה לעשות זאת לבד. לכן חשוב קודם כל לדבר עם הקרובים שלו וקודם כל ההורים ולראות את עמדתם ולנסות לשכנע/להסביר להם, אחר כך אפשר להמשיך ולנסות לשכנע את החבר להגיע לאבחון וטיפול. אבל קודם כל צריך לשכנע את ההורים, אם ההורים לא מבינים את חשיבות הטיפול אז יהיה קשה מאוד לשכנע אותו. כל טוב דר' גיורא הידש

01/05/2006 | 15:44 | מאת: מישהי

שלום ד"ר הידש אני סובלת מדיכאון קל כמדומני. מה דעתך על: אומגה 3 ויטמין b12 צמח ראומוטיב האם בבדיקת דם תמימה. או בדיקת דם לצורך בדיקת ויטמין b12 ניתן לראות דיכאון?

01/05/2006 | 17:26 | מאת: דו?רו?ן

בבדיקת דם אפשר "לראות" רק את הבדיקות הסטנדרטיות כולל B12 ,לא ניתן לאבחן ולמדוד חומרים שאחראים על הדיכאון בזרם הדם . יש מחקרים שטוענים שאומגה 3 עוזר לדיכאון, b12 צריך לקחת רק עם יש צורך (חוסר ).

01/05/2006 | 18:19 | מאת:

למישהי תודה לדורון, B12 אינו טיפול בדיכאון למרות שאם יש חוסר צריך לעלות במינון. הרימוטיב=היפריקום היא תרופה טובה אשר יעילה כמו נוגדי הדיכאון ולכן היא בהחלט מומלצת. כל טוב דר' גיורא הידש

01/05/2006 | 15:06 | מאת: דידי

שלום דר' אני בת 30, מתעתדת לטוס לארה"ב בקרוב וסובלת מחרדת טיסות. רציתי לדעת האם נטילת לוריבן כחצי שעה לפני הטיסה עשויה "באמת" להרגיע אותי. האם יש איזשהו סיכוי שלתרופה תהיה השפעה הפוכה? (ז"א שתגרום ליותר לחץ מזה הקיים...) אודה על תשובתך בהקדם דידי

01/05/2006 | 18:18 | מאת:

לדידי הלוריוון בטח לא תגביר את החרדה ועשויה רק לעזור. מומלץ לנסות פעם או פעמיים את הלוריוון לפני הטיסה כדי להכיר את התגובה שלך לתרופה. אפשר לנסות ביום שישי בערב או בשבת ולראות את השפעת התרופה עליך. ההשפעה המקסימלית של הלוריוון היא כעבור שעתיים שלוש (מתחילה להשפיע כעבור כחצי שעה אבל ההשפעה המקסימלית כעבור כשעתיים) לכן מומלץ ליטול אותה כשעתיים לפני העליה למטוס. כמובן שבטיסות ארוכות אפשר להוסיף עוד לוריוון במשך הטיסה. שינה נעימה דר' גיורא הידש

01/05/2006 | 14:55 | מאת: מעיין

שלום דר' הידש, אני מטופלת בסרוקסט 60 מ"ג כבר 4 שנים בעקבות או.סי.די שמלווה רק במחשבות טורדניות ללא טקסים. לפני כשנה החלטנו לשנות לויאפקס 225 מ"ג בגלל השפעה של כ-80% של הסרוקסט. לאחרונה בעקבות שינויים רבים במצב הרוח וירידה קשה בתפקוד הוחלט להוסיף לי טגרטול. אני חוששת למרות שידוע לי שהשילוב מקובל. האם אפשר לוותר על הטגרטול? האם יש עוד סיכוי לתת צ'אנס לויאפקס? תודה רבה

01/05/2006 | 18:14 | מאת:

למעיין הטגרטול אמור להעצים את השפעת הוויפקס, לכן אפשר לעלות בוויפקס ל 300 מג' ביום ואפשר להוסיף בטגרטול. הכל תלוי במצב ותופעות הלוואי אם ישנן. כל טוב דר' גיורא הידש

01/05/2006 | 11:59 | מאת: יסמין

צהריים טובים, אני לוקחת רסיטל כ-5 חודשים, סבלתי בהתחלה מעייפות גדולה, זה משתפר אך עדיין מאד עייפה וכן חלומות קשים ומפורטים. (נוטלת הכדור 20 מ"ג בצהריים). יש שיפור של כ-70% בהרגשתי מלפני הטיפול. אתמול שוחחתי עם רופא המשפחה, הוא הציע לי להגדיל המינון בעוד 10 מ"ג, כדי לשפר את הרגשתי. שאלתי: האם כשאני מגדילה המינון, תופעות הלוואי שציינתי מתעצמות או קטנות? רופא המשפחה לא ידע לענות לי על שאלה זו. אוהבת לדפדף וללמוד מאתר זה ח ג ש מ ח יסמין

01/05/2006 | 17:12 | מאת:

ליסמין ישנה גישה של עליה במינון כדי לקבל השפעה רבה יותר ואז גם תופעות הלוואי מתגברות. הגישה שלי שונה, אם תרופה לא עוזרת מספיק ויש לה תופעות לוואי אז אני מעדיף להחליף לתרופה אחרת. כל טוב דר' גיורא הידש

01/05/2006 | 03:36 | מאת: זוהר

גם אני טופלתי בציפרלקס במשך שנה + במינון 20 מ"ג והכדורים גרמו לי להיות כמו זומבי האורגזמה על הפנים השמנתי ממשקל 65 ק"ג למשקל 81 ק"ג. החרדות מהם סבלתי לא הפסיקו ,אולי הכדורים עזרו בהתחלה אבל בהמשך לא עזרו כלל . אני סובל מחרדות קהל וחרדות ממקומות רחוקים ולא מוכרים.(אני בן 40). בהמשך הייתי בטיפול הוליסטי אצל אדם דתי והוא הוריד י את המינון של הכדורים בהדרגה. סבלתי תקופה של כמה חודשים מזרמים בגוף מעצבים לא מהעולם ממתח נפשי רב(דבר שהכדורים עזרו בו),והגוף היה לפעמים לא יציב כאילו אני נופל עוד רגע. היום אני נגמלתי לחלוטין מהכדורים (עברו כ4.5 חודשים מסוף הטיפול בכדורים) עלי לציין שאני לוקח היום מולטי ויטמין B וגם אומגה 3 וגם כדורי הרגעה שנקראים קאלמה לייף . זה עוזר לי מאוד . מעבר לזה אני התחלטי שיטת מדיטציה של דמיון מודרך .זה מאוד עוזר פשוט השיטה אומרת למה לסחוב את הפסולת הכעסים והטינות ? יש למסור אותם לאדם רוחני שריפא המון אנשים (וכבר לא בחיים) ולבקש להתחבר לאנרגיה שזורמת בעולם . והכי חשוב לבקש מאותה אנרגיה (זה יכול להיות אלוהים או כל דבר אחר כמו אמא טבע)לדרוש בשלומם של כל הסובבים אותנו כולל אלה שאנחנו שונאים ,ולסלוח לכולם . ההרגשה נפלאה כמה יורד מתח מהגוף :) :) . לסיכום אני מנסה לעבוד על עצמי בשיטה זו כולל שיטה קוגנטיבית בעצמי ועם עצמי . נקווה לטוב . אני כותב את כל זה כדי שאולי זה יעזור לאחרים ויתן להם עוד כלים מעבר לכדורים פסיכיאטרים.

01/05/2006 | 17:09 | מאת:

לזוהר תודה רבה, בהחלט יש מקום לעבודה נפשית ופסיכולוגית והתרופות הן לא הכל. כל טוב דר' גיורא הידש

01/05/2006 | 01:35 | מאת: רובי

לד"ר הידש שלום, אנסה לקצר כדי לאפשר לשאלתי להופיע בפורום.(קודם כתבתי מגילה). בתה של אחותי (גרושה ) סיפרה לה לאחר שחזרה מביקור אצל האב שהוא נגע לה במקומות אינטימיים אחותי התלוננה והוא הכחיש. היום היא בת 6 שנים ,ולאחר שהתיק נסגר בפרקליטות מחוסר ראיות, היא פוגשת את אביה רק בנוכחות עובדת סעד או אדם מבוגר. האב הודה בועדה בלשכה הסוציאלית שהוא נותן לילדה נשיקה צרפתית כי היא מבקשת והוא לא בעד לעצור את הילדה ולהגיד לה "לא" או "אסור".וכן שהוא מאפשר לה לראות את אבר מינו ולהכנס אליו לשירותים, כולל לילדות נוספות שהיו איתה. הוא גם מסכן את חייה בכך שמאפשר לה דברים שמסוכנים מראש ולכל הדיעות ,אך לדעתו זה בסדר "היא תלמד לבד שזה מסוכן" .אני מנסה לתמצת. יש הרבה דוגמאות על התנהגותו. כל מה שרציתי לשאול האם על פי הדוגמאות שהבאתי והודאותיו, יש מקום לחשוש לכשירות בריאותו הנפשית או האישיותית, כיון שהוא מבקש כרגע שיאפשרו לו לקחת את בתו אליו ללא מגבלות. ובינתיים לא מאפשרים לו זאת , אך זה לא יהיה לאורך זמן. אחותי ממש מודאגת ולא יודעת מה לעשות. אודה לך על עזרתך.

לרובי אני חושב שהדברים חמורים מאוד ללא קשר למצבו הנפשי של האב. אם האב מתנשק עם הילדה, חושף את איבר המין וכל מה שכתבת אין מדובר כאן על גישה חינוכית אלא על עבירות פליליות. הדבר החשוב ביותר הוא לדבר עם הילדה, להזהיר אותה ובמיוחד לאסוף הוכחות למעשיו של האב. ברגע שהדברים יהיו ברורים לפקידת הסעד הוא לא יוכל לראות את הילדה וכנראה תוגש גם תביעה פלילית. כל טוב דר' גיורא הידש

30/04/2006 | 23:45 | מאת: AMIR

רציתי לדעת האם הגבנטין גורם לעליה במשקל ?

לאמיר אולי משהו בפורום יודע? כל טוב דר' גיורא הידש

01/05/2006 | 17:44 | מאת: דור

עניתי לך במייל (שאלת גם שם).