פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
08/04/2006 | 11:02 | מאת: amir

שלום: נטלתי במשך כשנתיים תרופה בשם נרדיל לחרדה חברתית מה שקרה הוא לאחר שנתיים ההשפעה ירדה מאד ניסיתי לחזק את הנרדיל בכול מיני תרופות אך לא הואיל בלית ברירה אני ניאלץ להוריד את הנרדיל מכוון שהוא כמעט לא משפיע עוד ניסיתי פרנט אך משום מה הוא העלה לי את הדופמין {כניראה העילו לי מהר אתו}ניסיתי סרוקסט אך ללא השפעה ממשית רציתי לדעת איזה תרופות ספצפיות טובות לחרדה חברתית קשה בתודה מראש אמיר

08/04/2006 | 14:12 | מאת: דור

תנסה את המרפלן (marplan), היא דומה לנרדיל ולפרנט. שלושתם טובים לחרדה חברתית קשה. ייתכן שהמרפלן יתאים לך יותר.

08/04/2006 | 17:04 | מאת: amir

שלום רציתי לדעת האם תרופה כמו לוסטרל לא יכולה לעזור לחרדה חברתית קשה או תרופה אחרת ממשפחת הSSRI

לאמיר כדאי לנסות את התרופות החדשות הפועלות על הנוראדרנלין והסרוטונין כמו האפקסור XR. שבוע טוב דר' גיורא הידש

08/04/2006 | 10:34 | מאת: מופרע

האם נהוג לתת תרופות להפרעות אישיות שיכולות למתן או לשנות את ההפרעה. אם כן באיזה תרופות משתמשים. האם הפרעת אישיות היא תכונה מולדת או מתפתחת.... האם תסמיניה יכולים להיות פחות קיצונים בעקבות טיפולים (איזה טיפולים מומלץ).?

תרופות מטפלות בסימפטומים. בהפרעת אישיות הבעיה המרכזית איננה הסימפטומים אלא האישיות ולכן הטיפול המועדף הוא פסיכולוגי- פסיכואנליטי. מדובר בטיפול ארוך, קשה ויקר, אך משתלם במידה ומי שסובל מהפרעה מעוניין להשתנות. לאנשים עם הפרעת אישיות אין בהכרח מוטיבציה לשנות את עצמם ואז הטיפול לא יעיל עבורם. אפשר לתת תרופות, אבל בשביל לתת תרופות צריכים להיות גם סמפטומים, כמו הפרעות חרדה, הפרעות במצב הרוח, הפרעות פסיכוטיות, הפרעות קשב, הפרעות אכילה וכיוצ"ב. סוג התרופות נקבע בהתאם לסוג הסימפטומים.

שלום, תודה לדור, ואכן הטיפול התרופתי הוא לסימפטומים ועשוי לגרום למתינות ב"מופרעות". בכל זאת הייתי בודק גם את הנושא של הפרעת קשב. שבוע טוב דר' גיורא הידש

08/04/2006 | 09:44 | מאת: גלית

בעלי משתמש בכדורים: ואבן, קלונקס, רסיטל, פרוזק ועוד... כל פעם מסוג אחר. האם שימוש בכודרים אלה עלול לפגום באיכות הזרע או בטיבו? תודה. גלית.

לגלית התרופות עלולות לפגוע בדחף המיני אבל אינן פוגעות באיכות הזרע ואינן גורמות לבעיות תורשתיות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

08/04/2006 | 08:56 | מאת: איריס

ד"ר הידש שלום ! לוקחת את הטרזודיל כשבועיים, עם השפעה טובה מאוד על נדודי שינה. כמה זמן סביר לדעתך לקחת את הטרזודיל בכדי לא לגרום להתרגלות ? איך מפסיקים את הכדור ? בהדרגה, או פשוט מפסיקים לקחת ? (לוקחת 50 מ"ג) מה אתה חושב יכול לקרות אם אמשיך בעצם לקחת אותו כל החיים ? (מרגישה שזה הפתרון הכי טוב שמצאתי כיום, מלבד כדורי השינה, אותם נמנעת מלקחת) אשמח לתשובתך וחג שמח איריס

08/04/2006 | 14:36 | מאת: דור

אין התרגלות. ניתן לקחת כל החיים מלבד תקופות שבהן תהיי בהיריון.

08/04/2006 | 20:46 | מאת:

לאיריס הטרזודיל אינה ממכרת ואני מקווה שהמצב הנפשי ישתפר וכך יעלמו בעיות השינה. אבל אין בעיה ליטול טרזודיל במשך תקופה ארוכה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

08/04/2006 | 08:55 | מאת: אמנון

מזה שלושה שבועות אני משתמש ב 0.5 מ"ג אחת ליום בליילה. במקביל אני מקבל SSRI וזה התחיל להשפיע לטובה. איך נהוג להיגמל מהקלונקס בהדרגה כך שלא ארגיש יותר מידי תסמיני גמילה?

08/04/2006 | 18:12 | מאת: משה

נטלתי קלונקס במשך שנתיים 4 כדורים של 2 מ"ג ליום. זו תרופה מאד ממכרת התמכרתי והגעתי בימים מסויימים ל 10 כדורים באשפוזים פגשתי מטופלים שקנו קלונקס בשוק השחור לאחר התמכרות קשה תזהר בשימוש בריאות ואושר משה

08/04/2006 | 20:45 | מאת:

לאמנון סביר שעדיין אין בעיה של התמכרות, תנסה להוריד לחצי מינון ואחרי כמה ימים להפסיק. אפשר לנסות גם לדלג על יום אחד וליטול רק אם אתה מרגיש לא טוב. שבוע טוב דר' גיורא הידש

08/04/2006 | 08:54 | מאת: ר

שלום רציתי לדעת אם נטילת 1 מ"ג הלדול יכול ליפגוע במין תודה

08/04/2006 | 20:44 | מאת:

לר' לא אמור להשפיע על חיי המין שבוע טוב דר' גיורא הידש

08/04/2006 | 08:39 | מאת: נועה

שמעתי שיש עכשיו כמוסות ריטלין באבקה, זה יותר כמו גרגרים בתוך כמוסות שקופות. זה מגיע בקופסה עגולה, 20 מ"ג כל כדור. ושהרעיון הוא שאפשר לפזר את זה נניח לילדים באוכל אם הם לא רוצים לקחת, או להסניף את זה (?!)... שמעתי שזה מחזיק מעמד ליומיים ושזה ממש חזק. זה נכון?

08/04/2006 | 14:19 | מאת: דור

לא אבקה. מדובר על ריטלין LA שמגיע בגרגירים. זאת הגירסה הכי עדינה של ריטלין, כלומר פחות תופעות לוואי, אך גם ההשפעה פחות חזקה. ההשפעה ל-8 שעות. קיים במינונים של 20, 30 ואפילו 40 מ"ג.

08/04/2006 | 20:43 | מאת:

לנועה תודה לדור ואין ריטלין המשפיע ליומיים, הכוונה בדרך כלל שהתרופה תשפיעה על שעות העירות ולא בזמן השינה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

08/04/2006 | 01:11 | מאת: אחד שנורא חרד

שלום, בעבר טופלתי פסיכיאטרית, ולאחר כמה נוגדי דיכאון שלא הצליחו לגרום לי לצאת מדיכאון, הפסיכיאטר שלי נתן לי פרפנן- לקחתי 3 חודשים וזה עזר לי קצת ואז הפסקתי. אני מודע לזה שפרפנן היא לא תרופה שמתויגת ומטפלת בדיכאון- לפחות בישראל, אלא כ-נוגדת פסיכוזה, לסכיזופרניה, וכו'. אציין שהפסיכיאטר הוא מקופת החולים שלי, מכבי. היות ואני נורא חרד כרגע, רציתי לדעת אם הוא היה צריך לתייג אותי שחולה פסיכוזה או סכיזופרני בתיקי הרפואי בשביל לתת לי מרשם לתרופה? ועכשיו אני מתויג ככה, עם פסיכוזה/סכיזופרניה? אני נורא חרד

08/04/2006 | 09:13 | מאת: תמימי

חרד יקר זו זכותך כחולה לבקש ולקבל צילום של התיק הרפואי שלך, תמורת סכום מסויים, ברוב המקרים תקבל אותו ללא בעיה, ובכל מקרה למה לא לבקש שיחה עם הרופא המטפל ולבקש ממנו את האבחנה שלך? לא צריך להיות מתוייג כסכיזופרן כדי לקבל תרופה כמו פרפנן. במינונים נמוכים, התרופות האנטי- פסיכוטיות נחשבות הרגעתיות. שבת שלום, תמי.

שלום, אכן נראה שהמקור לשאלה היא חרדה. האבחנות הנרשמות בתיק הן לפי המצב והתמונה הקלינית-רפואית ולא לפי הטיפול שקיבלת, כך שאם סבלת מחרדה סביר שהאבחנה בתיק היא חרדה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

07/04/2006 | 22:31 | מאת: אבי

שלום רב! אים הייתי אצל פסיכיאטר מסוים בקופה והוא נתן לי הפניה לאישפוז ורשם את זה במחשב,אבל לא חזרתי אליו אים שום מכתב ,כך שהוא לא יודע אים היתאשפזתי או לא,הלכתי לרופאת המשפחה אחרי השחרור ולא הראתי לה שום מכתב שחרור ,כך שהיא לא יודעת על האישפוז ,ובמחשב אצלה הבנתי שלא רשום!? השאלה שלי היא אים אני פונה לפסיכיאטר אחר בקופה הוא יוכל לראות דרך המחשב את ההפניה לאישפוז שקיבלתי?

07/04/2006 | 23:51 | מאת: דור

הרופא המטפל והפסיכיאטר המטפל צריכים וחייבים לדעת את כל האינפורמציה, כולל אישפוזים וטיפולים בעבר. אם תנסה להסתיר, אתה תפגע באיכות הטיפול שתקבל. ע"י הסתרה אתה מחבל בטיפול ומונע מהם לעזור לך.

08/04/2006 | 10:32 | מאת: עובר אורח

לדור זה ברור שכל אינפורמציה חיונית להמשך טיפול ותשובתך...זה לא שהיא לא נכונה אבל לא זאת הייתה השאלה.

07/04/2006 | 15:08 | מאת: מירי

היי ד"ר הידש! לאחרונה אני חרדה לגורלי. מתי יהיה לך זמן בשבילי?

08/04/2006 | 20:38 | מאת:

למירי לא הבנתי את השאלה או שלא זיהיתי אותך. אני מקווה שהכל בסדר אצלך. שבוע טוב דר' גיורא הידש

07/04/2006 | 11:48 | מאת: טלי

שלום, האם יתכן כי נטילת קלופיקסול גורמת לנדודי שינה קשים אי יכולת להרדם ויקיצות מוקדמות ?

08/04/2006 | 20:37 | מאת:

לטלי ממש לא סביר, הקלופיקסול עוזר לשינה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

07/04/2006 | 06:32 | מאת: אמא מודאגת

שלום, בתי מאושפזת במחלקה פסיכיאטרית, לאחר התקף פסיכוטי (שנובע כנראה גם מסמים). מאושפזת כבר 4 שבועות. שמעה ושומעת קולות.(מטופלת בפרפנאן+דפלפאט.) לטענתה, הקולות ה"לא אמיתיים", נעלמו וכעת נשארו רק ה"אמיתיים". האם השפעת התרופה תתבטא בהעלמות הקולות??? היא טוענת שמלווים אותה 24 שעות ביממה? אם יעלמו לחלוטין, האם לא עלול ליצור מצב מפחיד מבחינתה? האם יש דרך בה תוכל להבין שיתכן ושמיעת הקולות נבעה כתוצאה מהסמים שלקחה? מתעקשת שהם אמיתיים ומישהו הוכיח לה זאת. תודה.

07/04/2006 | 16:27 | מאת: מיכל

שלום לך, לא ציינת מה המינון של הפרפנאן ? וכמה פעמים ביום היא נוטלת את התרופה? על כל פנים, אני ממליצה לך להתיעץ עם הרופא המטפל בה ומכיר אותה. ייתכן ויש צורך לעלות את המינון של הפרפנאן? או לתת זריקה?? על מנת למנוע את המצב בוא היא נמצאת. בדרך כלל ההשפעה של הפרפנאן היא מס' שבועות. הפרפנאן היא תרופה טובה ועדינה. מקובל שאחרי חודש של נטילת התרופה הרופא המטפל בה יאבחן אותה שוב ויעשה הערכת מצב.ובהתאם ימליץ על המשך הטיפול התרופתי. רק בריאות מיכל

07/04/2006 | 18:11 | מאת: דור

ענינו לך על שאלה זהה לפני מס' ימים. פרפנן היא תרופה די מיושנת אבל עדיין בשימוש. ניתן לעלות עם הפרפנן עד 64 מ"ג ליום, במיוחד אם ההשפעה היא חלקית. לחילופין, ניתן לעבור לריספרידון, אבל הוא לא מיועד למצבים שהם מאד קשים או סוערים, לכן עדיין הפרפנן וההלידול נמצאים בשימוש. אם הפרפנן נלקח במינון גבוה, אז צריך לחשוב על תרופה אחרת, כמו הלידול שגם אותו ניתן לתת במינונים גבוהים.

08/04/2006 | 19:59 | מאת:

לאמא נראה שהעובדה שהיא מכירה שישנם קולות "לא אמיתיים ואמיתיים" כבר מראה על שיפור השפעת הטיפול. עם הזמן גם הקולות "האמיתיים" יעלמו. שבוע טוב דר' גיורא הידש

06/04/2006 | 23:36 | מאת: סתם אחת

שלום ד"ר הידש. לא בטוחה אם אתה זוכר אותי... אני ממשיכה לסבול מדיסטימיה עמידה, אם כי לאחרונה היו לי קצת פחות תקופות שפל (תקופת שפל אצלי = מחשבות אובדניות). בגלל חופשת הפסח המתקרבת (10 ימים) חשבתי שזו הזדמנות טובה לנסות להיגמל מכדורי השינה (זודורם) אותם אני לוקחת כבר כמעט 4 שנים ברציפות. אני לגמרי מכורה להם ולא מסוגלת לישון יותר משעה וחצי ברציפות בלילה אם אני לא לוקחת כדור שינה. שנת צהריים אני בכלל לא מסוגלת לישון (זו היתה אחת התענוגות שלי בשישבת). ולמרות שהפסיכיאטר שלי אמר בזמנו שאין לכדורי שינה השפעה על הזיכרון ו/או יכולות קוגניטיביות אני בטוחה שאצלי הירידה ה(מאוד) משמעותית בזיכרון ויכולת מחשבה כללית קשורה לכדורי השינה, ולא רק לדיכאון (שממנו אני כבר כנראה לא אתרפא לעולם...) אני לא בטוחה איך לנסות את הגמילה הזו להפסיק בבת אחת את הכדור? או לקחת חצי כדור במשך כמה ימים ולראות אם יש לו השפעה כלשהי ואז להוריד לגמרי? מה אתה ממליץ? איך נגמלים מכדורי שינה? והאם זה ריאלי לצפות שתהליך כזה יצליח ב 10 ימים? תודה מראש על התשובה וחג שמח

08/04/2006 | 19:57 | מאת:

לאחת ויחידה בודאי שאני זוכר אותך וטוב לשמוע ממך. זודרם אינה ממכרת ולכן אין בעיה להפסיק אותם, לדעתי השאלה האם את עוד זקוקה להם או שהמצב השתפר וכעת אפשר לוותר עליהם? לכן כדאי לרדת למספר ימים לחצי כדור ולראות האם את ישנה טוב. במידה ואת ישנה טוב אפשר בימים לחוצים מדי פעם לחזור לזודרם, לנהוג לפי המצב וכפי שאת מרגישה. תשמרי על עצמך ושמחתי לשמוע ממך הידש

06/04/2006 | 22:26 | מאת: מטילדה

שלום רב הבת שלי מטופלת בזיפרקסה כבר שנה. לאחרונה הורע מצבה והרופא הוסיף לה גם SERTRALINE, כיצד פועלת השפעת שתי התרופות יחד? מתי צפוי להיות שינוי במצבה תודה מטילד

למטילדה הסרטרלין=לוסטרל היא תרופה נוגדת דיכאון, כך שאם ההחמרה במצב היא דיכאון הלוסטרל עשויה לעזור לבת. שבוע טוב דר' גיורא הידש

06/04/2006 | 19:45 | מאת: שירלי

שלום התחלתי לטול קלונקס בקביעות, עקב קושי בשינה מוקדמת ושינה בכלל, על מנת שלא יהיו קשיים ועייפות בעבודה למחרת. רציתי לדעת האם יש תרופות אחרות לשינה או להרגעה שלא ממכרות כמו הקלונקס? האם אפשר להמליץ לי? האם בונדרין מתאים?

07/04/2006 | 21:32 | מאת: מב

אטומין והלידול

07/04/2006 | 23:39 | מאת: דור

התרופות לשינה שמשווקות בארץ הן זודורם (שידוע גם כסטילנוקס), אימובן (שידוע גם כנוקטורנו), בונדורמין ונומבון. כולם ממכרים בדרגה כזאת או אחרת, אבל פחות מקלונקס. הייתי ממליץ על זודורם כתרופה של קו ראשון ורק אם לא יעזור לנסות את הבונדורמין. שימי לב שכל הנ"ל לא מיועדים לשימוש מעל 4 שבועות.

08/04/2006 | 19:53 | מאת:

לשירלי מבחינת תרופות השינה אני מסכים עם דור, להרגעה אפשר ליטול פרומטזין=פנרגן שהיא נוגדת חרדה (תרופה עדינה) שאינה ממכרת. שבוע טוב דר' גיורא הידש

06/04/2006 | 19:38 | מאת: יהל

שלום רב, ברצוני לדעת מה זה פסיכו - אובססיב ? נאמר לי ,שזוהי תת אבחנה יחסית חדשה תודה רבה

אני לא בטוחה בשם, יכול ליהיות שקוראים לזה סכיזו-אובססיב. אני רוצה לדעת מה ההבדל בין זה לבין סכיזופרניה, נאמר לי שזה "לוקח" רק חלק מהתסמינים של סכיזופרניה, ותסמינים של דפוסים אובססיביים. האם שמעת על זה? האם אתה תוכל לפרט ולהסביר לי יותר טוב, במה זה דומה לסכיזופרניה, במובן התפקודי של החשיבה/התארגנות/יכולות חברתיות וכו' האם זה פחות גרוע? יותר? תודה רבה

ליהל איני מכיר את המושג שציינת, אבל דפוסים והתנהגויות אובססיביות עלולות להיות חלק מהסכיזופרניה. כיום אנחנו מבדילים בין OCD שהיא הפרעה העומדת בפני עצמה. ובין סימפטומים אובססיביים שהם סימפטומים של מחלות אחרות, כך יש אובססיותת בסכיזופרניה, באנורקסיה ובהפרעות נוספות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

06/04/2006 | 18:56 | מאת: אמא33

ד"ר שלום רב, אני בת 33, נשואה + תינוק בן חודשיים. לפני כ-3 שנים פניתי לפורום הזה להתייעצות בעקבות התקפי פאניקה ואפיזודה דיכאונית שנמשכו מס' חודשים. הרגשתי אז שלעולם לא אצא מזה, וחששתי לתפקודי בעתיד בכל התחומים. מאז, טופלתי במשך כשנתיים בציפראמיל ובשיחות אצל פסיכולוגית, ואפשר לומר ש"חזרתי" לעצמי. בעקבות הטבה מתמשכת במצבי "העזתי" אפילו להביא ילד לעולם ועל כך אין מאושרת ממני (מיותר לציין עד כמה חרדתי מיכולת ההתמודדות שלי עם שינוי משמעותי שכזה בחיי) . אני נמצאת כעת בחופשת לידה, ובד"כ - מרגישה טוב. יחד עם זאת , בימים האחרונים מתעוררות בי מידי פעם תחושות חרדה קלות יחסית, מלוות בסימפטומים הפיזיים המוכרים לי מהעבר (קשיי נשימה, תחושת חוסר יציבות, אי שקט, קושי להרדם). אמנם לא מדובר באותן תחושות קשות מן העבר, אך די בהן כדי לעורר בי חשש מחזרת התופעה. שאלתי היא, האם הפרעות חרדה דינן ללוות אותנו במשך כל חיינו ? האם נידונתי להיות מטופלת באופן תמידי על מנת למנוע הישנות התופעה? אציין, כי מאז תחילת ההריון אינני נוטלת תרופות ומאז הלידה גם לא נמצאת בשיחות. בתודה מראש על התייחסותך...

06/04/2006 | 21:18 | מאת: ברק

בלי טיפול , תרופות או שיחות , החרדה עלולה להימשך לנצח. אמי פסיכולוגית והיא טוענת שהיא לא פגשה מקרה שלא יצא מהפרעה נפשית , גם חרדה , תוך פחות מ10 שנים. בד"כ זה עניין של חודשים. אפשר להקל תוך 6 שבועות עם תרופות. יש גם תרופות להרגעה מידית. הקלה נוספת ע"י 15 פגישות של פעם בשבוע~ טיפול התנהגותי~קוגניטיבי.

07/04/2006 | 09:22 | מאת: דו?רו?ן

אמא 33 , התשובה היא לא , עובדה שהיתה לך תקופה יותר טובה לאחר הטיפול , לפעמים יש קצת "נפילות" טוב שאת עם היד על הדופק את יכולה במקרה הצורך ללכת לרופא המשפחה ולקבל כדור להרגעה מיידית עם יש לך צורך מדי פעם שיהיה בהישג יד ,העיקר לא לפחד מהחרדות ולא להכנס למעגל קסמים של פחד מהפחד.. את גם יכולה ללכת לכמה פגישות עם פסיכולוג לבירור מה הסיבות לחרדה .

07/04/2006 | 17:51 | מאת: דור

חרדה איננה מחלה. כל החיים יש תקופות שונות של מתח, לחץ וחרדה, בדרגות שונות של חומרה. גם אצל אנשים "נורמליים". חרדה הופכת להפרעה נפשית רק אם התפקוד נפגע, או שיש סבל רב, או פגיעה במצב הרוח. חרדה מתונה, לעומת זאת, עשויה לשפר תפקוד. כמו כן, חרדה היא רק סימפטום. אם את מחפשת ריפוי לעומק אז הדרך לכך היא ע"י טיפול פסיכואנליטי, שהוא טיפול ארוך, קשה ויקר אך משתלם לטווח הארוך (לטווח הקצר טיפול פסיכואנליטי עשוי להחמיר חרדה).

לאמא תודה למשיבים ואכן ישנה נטיה לחרדה אצל אנשים מסויימים והטיפול הפסיכולוגי אמור לשפר את המצב ולפתור את הבעיה מהשורש (לעתים הסיבה היא דווקא הזוגיות אבל זה נושא אחר), חרדה עלולה לחזור אבל אף אחד לא יודע מתי, יתכן שכעבור שנים ויתכן שבכלל לא ויתכן שמהר. אצל האנשים שהחרדה חוזרת מהר אנחנו מאריכים את הטיפול. כך שלצערי אין תשובה ברורה ויחידה לשאלתך, נקווה שזו רק אזעקת שווא ובסך הכל מהר מאוד תחזרי למצב הרגיל. שבוע טוב דר' גיורא הידש

06/04/2006 | 16:10 | מאת: רינת

שלום רב ד"ר הידש. אני בת 25 וסובלת מסכיזופרניה מגיל 17. כרגע אני נוטלת 350 מ"ג לפונקס בשילוב 30 מ"ג פאקסט. אני סובלת מקהות רגשית (חוסר יכולת לחוש ולהרגיש דברים-אין רגשות,מה שנקרא"סימנים שליליים" של סכיזופרניה)כבר המון המון זמן והתרופות שאני נוטלת משפיעות בקצב מאוד מאוד איטי וזה מקשה עלי נורא. ברצוני להתייעץ איתך-מה אוכל עוד לעשות כדי להעלים את הקהות הרגשית הזו? קשה לי מאוד מאוד...מה תוכל לייעץ לי? (בעבר נטלתי את התרופות הבאות אך הן לא עזרו לי וחלקם אף הזיקו לי:פרפנאן,הלידול,מלריל,ריספרדל,גאודון,זיפרקסה ועכשיו-לפונקס). אנא ממך,עזור לי. בתודה מראש,רינת.

07/04/2006 | 17:58 | מאת: אלון

עד כמה שידוע הקהות הרגשית היא חלק מתסמיני המחלה. אינני יודע אם יש תרופה המסוגלת להפחית את התופעה וזה נושא שכדאי לשאול את הפסיכיאטר המטפל בך.

07/04/2006 | 23:33 | מאת: דור

לרינת- את לא לוקחת מינון מלא של לפונקס. ניתן להכפיל את המינון ואף יותר. אולם גם במינון מלא ההשפעה על הסימנים השליליים היא חלקית. הפעילות העיקרית של הלפונקס היא נגד הפסיכוזה שכנראה רדומה אצלך בזכות התרופה. לא מומלץ להחליף תרופה, כי לפונקס היא היעילה ביותר ובמיוחד לאחר שניסית שורה ארוכה של תרופות אחרות.

08/04/2006 | 19:43 | מאת:

לרינה תודה למשיבים ואכן הקהות הרגשית היא חלק מהסימפטומים של סכיזופרניה ולפונקס היא התרופה הטובה ביותר שעוזרת אבל השפעתה לא מלאה לצערי. תמיד חשובה האבחנה המבדלת הקשה בין קהות רגשית ודיכאון ולכן את נוטלת את הסרוקסט, לעתים תרופות המשפיעות על הנוראדרנלין כמו אפקסור ואדרונקס עוזרות יותר לקהות הרגשית המלווה בדיכאון. כיום הדברים החדשים ביותר הם הטיפול במרכיבים הקוגניטיביים של הסמנים השליליים, עדיין אין מספיק טיפולים יעילים ובארץ אנחנו די חלשים בטיפול במרכיבים הקוגניטיביים הללו, אבל יש מספר מרפאות בעיסוק בהדסה ובבית לווינשטיין שדווקא לומדות את התחום הזה. לעתים הטפול במרכיבים הקוגניטיביים עשוי לעזור. שבוע טוב דר' גיורא הידש

06/04/2006 | 13:27 | מאת: יעל

במקביל לטיפול- איך על הסביבה להתייחס לקרוב משפחה שלוקה במחלה זו? (להתעלם?"לתמוך"- ללוות לבדיקות? לנסות ולהעמידו על מקומו?) תודה, יעל.

08/04/2006 | 19:39 | מאת:

ליעל אכן הדבר החשוב ביותר שבן המשפחה יגיע לטיפול ותפקיד המטפל להביא למצב שבו החרדות יעלמו. תפקיד המשפחה הוא להרגיע, לעתים ההתנגדות לבדיקות וריצות דווקא מגבירות את החרדה ולכן לא כדאי להלחם בהם. למרות שידוע שבדיקות עלולות רק להגביר את החרדה. כך שצריך למצוא את שביל הזהב של תמיכה אבל לא להסכים לכל מה שהוא אומר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

06/04/2006 | 12:24 | מאת: מישהי

רק רציתי לכוון אותך לסעיףשכתבתי והוספתי אתמול כהמשך למה לנושא שדנו בו על חוסר יחס מצד הפסיכולוג,( כי איני בטוחה שאתה חוזר ומסתכל על מודעות שכבר למטה בדף הפורום).

06/04/2006 | 15:29 | מאת: מישהי

העתקתי את המודעה מאתמול: מחבר: מישהי תאריך: 5.4.2006 שעה: 21:59 באמת עליתי באמצעות ההפגישה הטיפולית שהיתה לי, שיש לי דפוס קבוע להיפגע מהר מאוד מאנשים ולשפוט אנשים מהר מאוד (על-סמך מקרה אחד או שניים),וזה לא שלא ידעתי זאת,פשוט לא היתיי ממש מודעת לזה ולא ראיתי זאת כמו שאני רואה זאת כעת. בנושא חוסר היחס של המטפל,הוא אמר לי שזה היה מכוון כדי להוציא אותי מהאדישות בה הייתי,ושהוא שמח מהתוצאה שהיתה ומאיך שזה השפיע עליי ועירער אותי ופגע בי-לא בגלל שהוא רצה שאפגע,אלא שאראה איך אני נפגעת מאנשים. וגם לו אמרתי שאני מאמינה חלקית לכך שחוסר יחס זה היה מכוון,אבל בכל מקרה הפגישה הנוכחית גרמה לי לרצות מחדש להמשיך את הטיפול הנוכחי אצל אותו מטפל, ולראות את יתרונות הטיפול ולסכם(חלקית) את מה שעברתי בטיפול עד היום. במקרה זה טעיתי ואני שמחה שטעיתי,והבנתי שכתבתי מתוך כעס ופגיעות,אבל זה הראה לי שתמיד כדאי לשוחח על הבעיות ולא 'לשמור אותן בלב'. תודה על יחסך החם, ואשמח לעוד תגובות ממך ומכולם.

06/04/2006 | 18:38 | מאת: דור

ברור שמכוון. בטיפול דינמי מטפלים עושים הרבה דברים מכוונים "מתחת לפני השטח", כי מטרת הטיפול זה לא לטפל בסימפטומים (כמו טיפול תרופתי או התנהגותי), אלא לגרום לשינוי באישיות. לכן נוהגים להשתמש גם במניפולציות. לדעתי לא נכון לנתח אינטראקציה בין מטפל למטופל באותם מושגים של תקשורת יומיומית, כפי שאת ניסית לעשות כאן. בשביל לבצע ניתוח של הקשר ביניכם דרוש ידע רב במושגים, כגון- שלבי ההתפתחות של אריקסון, טקסי חניכה, יחסי אובייקט, מחסום התפתחותי, ספרציה-אינדיבידואציה, פיקסציות, רגרסיה ועוד... ברוב המקרים, הפסקת טיפול מעידה על חוסר יכולת התמודדות של המטופל עם קשייו, שהיא בעצם חולשה שלו. הרבה יותר קשה להתמיד בטיפול למרות הקשיים שיש ותמיד יש (אם המטפל מקצועי). מכיוון שהמטפל מקשה עליך זה סימן שהטיפול איכשהו עובד ואולי מזה יבנה השינוי.

08/04/2006 | 14:40 | מאת: מישהי

שבינתיים אומנם השתפר יחסי עם הפסיכולוג שלי ולפחות אני מרגישה ש'רשת-הביטחון' שהיתה לי איתו חזרה, אבל עקב דברים שלא הסתדרו לי השבוע (מבחינה מקצועית)חזרתי לדכדוך שהייתי בו ואף יותר גרוע,ואין לי חשק כמעט לעשות כלום, איני נהניית כמעט משום-דבר בימים האחרונים ומצב-רוחי התהפך מאופטימיות ושמחה לדכדוך עצום ושנאה עצמית; הגעתי למסקנה שחיי לא שווים (לא אעשה שום צעד קיצוני),ואין לי כוח אליהם יותר ואיני מאמינה שמשהו טוב יקרה לי אי-פעם; כמובן שכשאהיה בפגישה אדון בכך עם הפסיכולוג,אך בינתיים איני יודעת מה לעשות,תוקפת אותי אדישות נוראית בנוסף לייאוש והתסכול העצום. מצטערת ש'הפלתי עליך' את זה בתוך התודה על תגובתך,אך אני חייבת 'להוציא' את תחושותיי בצורה כלשהיא,בעיקר כי אני 'שומרת זאת בבטן' מפני משפחתי. בתודה מראש, מישהי

06/04/2006 | 11:55 | מאת: יורם11

האם נכי נפש, סכיזופרניה למשל, שמצבם יציב עם נטילת תרופות, יכולים לעבוד במשרדים ממשלתיים או ציבוריים. האם יש מעקב אחר נכי נפש שלא יתקבלו במוסדות ממשלתיים?

ליורם אין חוק האוסר על נפגעי נפש להתקבל למקומות ממשלתיים. להיפך, לפי חוק השיקום (חוק שאינו מיושם) כל גוף ציבורי חייב לקבל עובדים נכים באחוז מסויים. יחד עם זאת במקומות ציבוריים מקובל לבדוק את בריאות המועמד לעבודה גם מהבחינה הגופנית וגם הנפשית. שבוע טוב דר' גיורא הידש

06/04/2006 | 10:44 | מאת: נטלי

שלום בהמשך למה שכתבתי על אמא שלי לפני כשבוע-על הדיכאון שלה וההתמכרויות ולאחרונה הפרזה בשתיית אלכוהול. המליצו לה לפנות לעמותת אפשר, יש שם פסיכיאטר טוב דובר רוסית. ידוע לכם משהו על העמותה? ועוד דבר, אם יש אפשרות לטיפול באופן פרטי, האם כדאי לעשות זאת משיקולים של מקצועיות ובעיקר בגלל שיקול של חסינות רפואית. ברור שהמידע הרפואי שלה לא ייחשף כל עוד היא לא תוותר על חסינות רפואית אך האם כדאי לעשות את השיקול כדי שבעתיד אם תצטרך איפה שהוא לוותר על חסינות רפואית כמו ביטוח כלשהו אם היא תרצה לעשות או מישהו מהמשפחה ואז יתבקש לציין הסטוריה משפחתית או שאני הולכת רחוק מדי. תודה תודה

06/04/2006 | 15:08 | מאת: דור

אפש"ר היא עמותה לנפגעי אלכוהול והימורים (למטרות גמילה). אם קיימת בעיה של התמכרות לאלכוהול או הימורים אז הם הכתובת. ניתן לקבל פרטים בטלפון- 02-6728905 אם פונים למרכז גמילה פרטי לנפגעי אלכוהול, יש לוודא שיש לו רשיון ממשרד הבריאות.

06/04/2006 | 00:42 | מאת: אורנה

אני לוקחת כבר למעלה משנה פריזמה וכל הזמן כשאני ישנה יש לי חלומות ואני מרגישה שאני ערה באופן כללי אני לוקחת את הפריזמה בגלל אופססיבות לעשות הכל באותו רגע ולא גם ליום המחרת וכו אני מרגישה בסדר אולם אני לא מבינה את כמות החלומות האים זה קשור לפריזמה בתודה מראש

06/04/2006 | 20:02 | מאת: מיכל

שלום לך אורנה, פריזמה אכן יכול לגרום לחלומות והפרעות בשינה, לכן מומלץ ליטול את התרופה תמיד בבקר או בצהריים עם אוכל.

08/04/2006 | 19:23 | מאת:

לאורנה תודה למיכל, אכן הפריזמה למזלנו מעוררת ולכן גם החלומות הערים יותר, ולעתים הם נראים "ממש חיים". בדרך כלל הגוף מתרגל לפריזמה ואז החלומות הופכים לרגילים, אבל לא תמיד. אם זה מפריע מדי אז אפשר מדי פעם ליטול גם כדור לשינה אבל בדרך כלל אין צורך בכך. וכמובן כמו שמיכל כתבה, ליטול את התרופה בבוקר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

05/04/2006 | 22:16 | מאת: סטודנט

שלום רב ד"ר, האם את/ה מכיר/ה תרופה המכילה פולימר כלשהוא (כגון: ציפוי אנטרי המכיל פולימר בטבליה מסויימת, או חומר-פעיל שהוא פולימר) ? תודה רבה.

08/04/2006 | 19:13 | מאת:

לסטודנט איני מכיר אבל אם תהיה יותר ספציפי ותסביר את כוונתך אז אולי אוכל לעזור במשהו? שבוע טוב דר' גיורא הידש

05/04/2006 | 22:12 | מאת: משתמשת בקלונקס

2 שאלות לגבי קלונקס: 1. האם ההשפעה היא מיידית? אם התחלתי לקחת (מינון של 0.5 מ"ג) לפני כחודשיים, ובשבועיים האחרונים אני מרגישה קצת טוב יותר (עשוי להיות מקרי), האם זה יכול להיות קשור לקלונקס (שמתחיל להשפיע באיחור?) 2. בהנחה שהתשובה לשאלה הראשונה היא שכנראה קלונקס לא גרם להטבה, אני רוצה להוריד מינון מ-0.5 ל-0 (הקלונקס ניתן לי כתוספת לאפקסור באופן נסיוני, לבדוק עם ישפר עוד את המצב, אם זה לא עוזר- אני מעדיפה להגמל) . איך נכון לעשות את זה? אם אני יורדת במינון ומרגישה בסדר האם זה סימן שאפשר להמשיך להוריד? כמה זמן צריך לחכות כדי לדעת שלהורדת המינון אין השפעה שלילית עלי? (אני שואלת כי כשהורדתי מינון ב-SSRI הרגשתי בסדר, אבל חודשיים אחרי הייתה נפילה גדולה ואז כבר היה מאוחר מדי וההתאוששות הייתה איטית. אני לא רוצה שזה יקרה שוב. למיטב ידיעתי הקלונקס עובד אחרת, אבל אני רוצה לדעת יותר). תודה מראש למשיבים... אני

מצרף קישור עם מידע על הקלונקס, http://www.infomed.co.il/drug2.asp?dID=268 הקלונקס נועד להרגיע מיידית , תוך 30 דקות מתחיל הכדור להשפע וההשפעה היא עד 30 שעות. כך שאם הרופא נתן לך את הכדור יחד עם תחילת הטיפול באפקסור יתכן שאת ההשפעה לטובה את מרגישה בזכות האפקסור, והקלונקס נועד להרגיע עד שהאפקסור יתחיל לעבוד, המינון שאת לוקחת נמוך גם כך , נראה לי פשוט שתפסיקי לקחת ואם יהיו תופעות לואי תקחי חצי מהמינון לאותו יום .

שלום, תודה לדורון, אכן כדאי לנסות ולהוריד בקלונקס באופן הדרגתי, כל שבוע אפשר לרדת במדרגה אחת של 1/2 עד 1/4 כדור. אבל התגובות שלך הן החשובות ביותר לקביעת הקצב. אין סכנה שתהיה החמרה במצב עם הפסקת הקלונקס. שבוע טוב דר' גיורא הידש

ההשפעה של הקלונקס היא מצטברת ולכן אין לי תשובה חד משמעית בשבילך. לגבי גמילה- תורידי כל 5 ימים רבע כדור.

05/04/2006 | 22:12 | מאת: ליאור

שלום דוקטור הידש/דור/מבינים אחרים אני כבר שנתיים בערך לוקח קלונקס 0.25 מ"ג * 4 פעמים ביום. בהתחלה לקחתי מובמיד גם שעשה אותי מאוד מאוד עצבני והיפר אז הפסיכיאטר נתן לי לקחת דפלפט גם כדי לייצב והוא באמת עזר אבל הגענו ל-800 מ"ג וזה לא הצליח לייצב... בכל מקרה המובמיד גם לא עשה טוב אז הפסקתי איתו. עכשיו אני כבר כמעט שנה לוקח קלונקס במינון שאמרתי ודפלפט במינון 800 מ"ג - 400 בבוקר -400 בערב. השאלה שלי היא: בשביל מה אני צריך דפלפט בכלל אם אני יותר לא לוקח מובמיד?!?!? אין לי מאניה דפרסיה... בעיקרון רוב החיים שלי הם נוירזה קלה (תיסכול קל ומתמשך) ומדי פעם אני ניהיה שמח מאוד (לא משהו קיצוני מאוד) .... יש טעם בדפלפט?!

08/04/2006 | 00:02 | מאת: דור

גם לקלונקס יש השפעה מייצבת קלה. דפלפט הוא מייצב די חזק ולפי התיאור אינך צריך אותו.

08/04/2006 | 19:09 | מאת:

לליאור אכן התשובה תלויה באבחנה, אם אין הפרעה דו-קוטבית, ואין גם ציקלוטימיה אז דפלפט עשוי להיות מיותר. אבל תפסיק רק בהוראה של הרופא המכיר אותך. באופן הדרגתי כדאי לרדת גם מהקלונקס. שבוע טוב דר' גיורא הידש

05/04/2006 | 21:41 | מאת: ש.

כתבתי כאן בעבר בשם שיבולת, אם מישהו מהעבר עוד קורא כאן לפעמים וגם זוכר... לראשונה נכנסתי לפורום בערך סביב התאריך הזה לפני שלוש שנים. שלוש שנים עברו. שלוש שנים שלמות. אם מישהו קורא אותי... אם מישהו מקשיב... רציתי לידע, לספר, לא תמיד לשמור... אולי מותר לפעמים, אולי לא... רציתי לומר, קשה לי לומר, רציתי לומר ש... כל הזמן הזה, כל התקופה הזו עברה ועודנה עוברת בחרדת אימה נוראית אחת גדולה, מלחמת עולמות, הרס בלתי פוסק וכאב שלא ניתן לתיאור... החודשים האחרונים בלתי נתפסים להבנה אפילו... ...ובכל זאת, ברגע אחד של יכולת מזערית לכתוב, בשנייה של חיפוש תמיכה ונחמה, כל אלו שבשלב זה אל להם לחרוג מתוך הדמיון ורק בו קיומם מתאפשר לעת עתה, הנה, משאירה את הדברים כעדות, כזיכרון. אחחחחח, כמה בלתי נסבל להודות בהזדקקות הנואשת... התלות הזו... להפיל את כובד המשקל אפילו בנקודה אחת בתוך עולם שגרם לך לאבד אמון עד לקצה... זה לא הולך... אז... שולחת דרישת שלום ומקווה שאוכל לטעום אי פעם ממציאות שיש בה ולו רק מעט אור... לדעת מה זו אהבה, חיבה, חום, הקלה, רגיעה... להרגיש... גם עצבות, גם לדמוע... גם... הכל... קשה היה לי לכתוב ולהשאיר פה חתיכה ממני... פחד מוות שמותיר אותי ללא אוויר, בתוך סחרחורת, מערבולת, רעידת אדמה... הכל נקרע לגזרים... חושבת על כל אלה שכתבו (אפילו בדמיון למישהו, למשהו) ולא הוציאו לאור, ואנחנו לא יודעים שהם קיימים, לא יודעים שהם שם... כך לרוב גם אני... וכמה מקנאה בעצמי עכשיו שכן כתבתי ושלחתי. לכאן. למקום אחר... לא יודעת לשאת זאת. גדול על מידותיי. לפעמים חושבת כמה זה מטופש מצדי. כמה פתטי.. ההרס העצום בפתח... כבר הרבה הרבה יותר מידי... כבר לא אני... :-( לא נשאר... :-( מותר להגיד הצילו? רק בלחישה... אפילו פחות מזה... שאף אחד לא ישמע... ששש... אסור לדעת... איזו לחישה רועמת... תודה לכם וסליחה, ותמיד, תמיד כל-כך מתביישת... תודה ...

08/04/2006 | 01:21 | מאת:

לשיבולת כן, אני זוכר אותך ואני זוכר עד כמה את עדינה ורגישה. צר לי לשמוע את מה שאת כותבת וחבל שאין שפור גדול יותר במצב. לפי זכרוני היית גם בפסיכותרפיה? ושיחות בהחלט חשובות. אני מקווה שהמצב לא ממש גרוע, במידה וכן צריך לפנות בדחיפות לחדר מיון ולקבל עזרה דחופה. אבל באמת שאין לך על מה להתנצל, אינך מפריעה ולו הדברים היו פחות קשים הייתי גם שמח מאוד לשמוע ממך. אבל גם כך, יופי שכתבת ואני מקווה שקצת הוקל לך. תשמרי על עצמך הידש

05/04/2006 | 21:02 | מאת: a

שלום יש לי שאלה . אני סובלת מחרדות כבר 3 שנים בערך,בעבר לקחתי סרוקסט. היום אני לוקחת פקסט 2 ביום ולוריוון חצי בוקר חצי ערב, במשך כחצי שנה. שמתי לב בזמן האחרון שאין לי כושר ריכוז וזיכרון כמו פעם . השאלה האם זה יכול להיות בגלל הכדורים?ומה אפשר לעשות כי זה משפיע עליי חזק מאוד בעבודה.ופשוט נמאס לי! אתה בטח תשאל אם הכדורים עוזרים? אז כן קצת יותר טוב מפעם. אבל לא לגמרי .ולפי דעתי אם אני לוקחת כדורים אני מצפה שלא יהיו לי יותר תופעות חרדה.אולי הם עזרו לי יותר לגבי מצב הרוח דבר שכרגע לא מעסיק אותי כל כך אלא רק התופעות! תודה מראש (דרך אגב זאת אני ששאלתי אותך במרפאה אם אתה גם באינטרנט, מקווה שאתה זוכר)

08/04/2006 | 01:17 | מאת:

שלום, כן, אני זוכר. הלוריוון עלול לגרום לדיכאון וירידה ביכולת החשיבה. פקסט=סרוקסט. במידה ואת נוטלת את הסרוקסט כבר שלוש שנים וגם ההשפעה היא חלקית ויש צורך במינון גבוה, אני הייתי ממליץ על החלפה לתרופה אחרת שתשפיע יותר. שבת שלום דר' גיורא הידש

05/04/2006 | 19:42 | מאת: רוצה למות

רוצה למות

07/04/2006 | 23:47 | מאת: ניהול

שלום לך לא ציינת פרטים רבים . אבל נראה שאתה זקוק לעזרה והנך זכאי לקבלה . מדוע שלא תפנה לרופא ? או לקרוב משפחה ותשתף אותו במה שעובר עליך כדאי לעשות זאת , ביי ותעדכן אותי ניהול

08/04/2006 | 00:44 | מאת: זוהר

למה אתה רוצה למות? קשה לך בחיים ונמאס לך להתמודד איתם? תאמין לי יש אנשים שכל כך קשה להם בחיים ועדיין יש רגעים יפים הרי לא כל היום רק רע וקשה נכון. אני מציע לך ללכת לפסיכולוג או פסיכיאטר ויפה שעה אחת קודם . הכי חשוב לא להתיאש יש תמיד מחר יפה ואם לא מחר אז מחרתיים. רפואה שלמה זוהר.

08/04/2006 | 01:12 | מאת:

שלום, פעמים רבות מחשבות למות קשורות לדיכאון. כך שחשוב לפנות לטיפול ולעשות הכל כדי להתגבר על הדיכאון. שבת שלום דר' גיורא הידש

05/04/2006 | 19:26 | מאת: אתי

שלום ד"ר הירש. שאל?תי עבור בן של השכנה שאין לה אימייל. נער בן 14שמגיל קטן מאוד זקוק להתבלטות. בערך מגיל 8 התחיל להיות תזזיתי וכל הזמן צריך לעשות משהו וזה מעצבן את הסובבים אותו, גם יש לו פתיל סבלנות קצר מאוד בתוך המשפחה, ואפילו תוקפנות מילולית רצינית, וזה מעצבן. בבית הספר מתווכח עם תלמידים ללא טיפת סבלנות יורד על המורים ומעיר להם. לומד טוב ומביא ציונים טובים אבל זקוק להפסקות בלימוד ואכן נותנים לו אותן.וגם נותנים לו תפקידים אירגוניים שונים בבית הספר. עושה ספורט וזה עדיין לא מרגיע אותו. נוירולוג שלל צורך בריטאלין. לא נמצא הסבר במישור הפסיכולוגי. השאלה היא אם יש טיפול תרופתי לצמצום האנרגיות האלה(כמובן לא כהנחיה ספציפית). תודה מראש.

06/04/2006 | 18:47 | מאת: דור

ישנן הפרעות התנהגות נוספות מלבד הפרעת קשב. בשביל לדעת ממה הילד סובל עליו להיבדק ע"י פסיכיאטר ילדים שיוכל גם להציע טיפול מתאים.

08/04/2006 | 01:11 | מאת:

לאתי כמובן שהאבחנה חשובה וצריך להשקיע מאמץ בכיוון האבחנתי. בכל זאת הייתי מנסה גם ריטלין (מה ששכיח שכיח) ובמידה ואין השפעה אין בעיה להפסיק את הריטלין. כך שניסיון עם ריטלין לא יזיק. שבת שלום דר' גיורא הידש

05/04/2006 | 19:15 | מאת: רחלי

אני לוקחת כשלוש שנים אפקסור 225 מג ליום כשהתחלתי לקחת את התרופות הייתי סובלת מחרדות ודיכאון במהלך הזמן ניסיתי להחליף תרופות כמובן בהתייעצות עם הפסיכיאטר אומנם החרדות פסקו אבל יש לי המון נפילות במצב הרוח ודיכאונות ברור שלא כמו פעם אבל עדיין אני חשה בעייפות כל הזמן חוסר אנרגיות וחשק לעשות דברים סיימתי מערכת יחסים לא מזמן ומאוד קשה לי אני יודעת שזה טבעי אבל עדיין אני מרגישה שהדיכאון והתחושות הן מעבר למה שצריך במיוחד שאני נוטלת תרופות אני כבר לא יודעת מה לעשות עם כל המצב ניסיתי להחליף מס' פעמים טיפול תרופתי ושום דבר לא התאים האם אני אמורה להרגיש ככה? או שפשוט האפקסור לא מתאים לי ?או אולי ללכת לחוות דעת נוספת,אשמח על כל תגובה

חישבי על החלפה לאדרונקס במינון גבוה+ssri אולי יעזור

06/04/2006 | 10:26 | מאת: נטלי

היי רחלי האם את גם הולכת לפסיכולוג. השילוב עם תרופות מאוד עוזר. יחד עם זאת החיים מזמנים לנו כל מני דברים בחיים וכיוון שאת רגישה יחסית, עליך זה משפיע יותר חזק. אני גם כזאת. אני נוטלת לוסטרל והולכת לפסיכולוג מזה שלוש שנים. יש שיפור משמעותי בחיים. אבל עדיין יש ימים או אפילו תקופות של עייפות ונפילות. זה מאוד תלוי בתקופה, בלחצים. נטלי

05/04/2006 | 18:21 | מאת: אורן

שלום ד"ר הידש היקר מה שלומך? אני צריך עצות בבקשה ממך מה לעשות אני נוטל כדור אחד ביום של סרוקסט 20 מ"ג נגד חרדה ודיכאון אי נוטל אותה כבר מספר שנים אני יודע ימים טובים יותר וימים טובים פחות. הצלחתי להגיע לשיפור במצבי אבל לא מספיק במידה שאני רוצה. הרופא שלי אומר שאני טיפוס דאגן והכדורים לא משנים את האופי אלא עוזרים להתמודד עם מצבים מדאיגים גם אם הגענו הוא אומר לשיפור של 50% 60% במצב אין מה לעשות וצריך לדעת להתמודד. הקטע שיש לי לפעמים עליה במצב הדיכאון ועליה ברמת החרדה כמצב סטטי ברמות שונות, עליה בכאבים הפסיכוסומטים בבטן ובראש חוסר אנרגיה וחוסר מצב רוח ולא כהתקף חרדה שבא וחולף. ויש ימים שאני מרגיש ממש טוב. השאלה שאני רוצה לדעת מה ניתן לעשות ומה הכי טוב על מנת כדי להשיג יציבות *להוסיף מייצבי מצב רוח לתקופה מסוימת כדי שהיא תגביר את ההשפעה של נוגד החרדה והדיכאון? *או להחליף תרופה אבל אני לא רוצה להחליף את מה שאני מכיר מפחד שיהיה רע יותר *ניסיתי להעלות מינון לשתי כדורים ביום וזה גם לא הטיב איתי אולי לנסות כדור יום אחד וכדור וחצי יום אחר תקופה מסוימת? לא יודע מה לעשות כי יש ימים טובים יותר ויש טובים פחות ואני חושש כי אני לא רוצה שהעבודה והלימודים שלי יפגעו במהלך "ניסיון תהליך השיפור" חייב את עזרתך ותודה רבה

07/04/2006 | 12:47 | מאת: מור

כתבתי תגובה לרחלי , אני ממליצה לך לקורא בהצלחה

08/04/2006 | 01:06 | מאת:

לאורן אכן השאלה היא עד כמה המצב לא טוב, האם מדובר בשיפור של 60% או הרבה פחות, וכמה זמן נמשכים התקופות הלא טובות. לדעתי יש מקום לשנות את הטיפול ואולי תרופה אחרת תעזור יותר. אתה צודק שבכל החלפה יש גם סיכון אבל אם המצב לא טוב אז לדעתי הסיכון שווה. שבת שלום דר' גיורא הידש

05/04/2006 | 17:02 | מאת: יובל

ד"ר יקר שלום רב. אני שנים נוטלת ליתיום. לאחרונה יצא לי לקרוא את ה"הוראות הפעלה" אקרא לזה של התרופה. הזדעזעתי לקרוא שם כי יש ליטול את התרופה בזמנים קצובים, כלומר לא חייב על הדקה אבל בוקר שיהיה בוקר וערב שיהיה ערב. הזדעזעתי כי שנים אני נוטלת את התרופה מתי שיוצא (בצורה לא מסודרת) ומעולם אף רופא לא אמר לי אחרת!!! האם זה נכון? האם זה הכרחי??? אם יום אחד לקחתי בבוקר ולמחרת לקחתי בערב, האם הרמה בדם שלי תהיה נמוכה? או שבעצם לקיחת המנה בערב הרמה בדם עולה? תודה רבה ד"ר.

ליובל אכן יש ליטול את התרופה בזמנים קבועים, עם ליטיום רמה נמוכה לא כל כך מדאיגה, מדאיג יותר אם הרמה גבוהה. כלומר אם נטלת בערב ואחר כך בבוקר אז הרמה בדם עלולה להיות גבוהה מדי. מוטב להתחיל לעשות סדר מאוחר מאשר אף פעם. אבל אין סיבה להבהל. שבת שלום דר' גיורא הידש

05/04/2006 | 15:12 | מאת: יקיר

טופלתי בסרוקסט במשך חמישה חודשים בהצלחה רבה לאחר ירידה הדרגתית ומסודרת ולמשך שלושה חודשים הרגשתי נהדר, לפני שבוע הרגשתי סחרחורת בחילות והקאות עם חום 38 (כנראה הרעלת קיבה) ומאז חזרו אלי התחושות של אי נוחות בבטן ובחילות, בהתייעצות עם הרופא המטפל הציע לי לחזור לקחת בהדרגה רבע סרוקסט, ולאחר מכן חצי כדור ובהדרגה לכדור שלם אני לוקחת כדור של 20 מ"ג מזה שבוע בנתיים ללא שיפור משמעותי. האם לקיחת הכדור בפעם הנוספת מלווה גם בבחילות ובאי נוחות בבטן.? ושוב כמה זמן זה אמור להשפיע בפעם השנייה. ? שאלה נוספת המינון האחרון שלקחתי למשך שלושה שבועות היה 30 מ"ג , האם גם הפעם אני צריכה לעלות למינון כזה או לתת צ'אנס ל - 20 מ"ג . ואחרי כמה זמן לעלות ל -30 מ"ג

08/04/2006 | 01:02 | מאת:

ליקיר זו הסיבה שמשך הטיפול המקובל הוא כשנה ולא פחות. קורה שכאשר חוזרים לטיפול בפעם השניה יש צורך לחכות זמן רב יותר וצריכים מינונים גבוהים יותר, אבל לא תמיד. את המינון הסופי תצרכו לקבוע לפי המצב שלך, אבל בכל זאת הייתי מנסה להסתפק ב-20 מג'. שבת שלום דר' גיורא הידש

05/04/2006 | 14:17 | מאת: ברק

אני צריך מחירים של (בכדורים): ריספרדל , זיפרקסייה , סרוקוול , לפונקס והדור ישן כגון פרפנן או הלידול. הן בזריקה והן בכדורים. כל תשובה , גם של בערך וגם של 1 מהתרופות , תתקבל בברכה.

05/04/2006 | 15:26 | מאת: דור

מחירים של כל התרופות ניתן למצוא באתר http://www.drug.co.il/index1.asp

05/04/2006 | 21:55 | מאת: ברק

05/04/2006 | 17:26 | מאת: ברק

אם פרפנן קיימת בזריקה , מה המינון ? תודה

08/04/2006 | 00:59 | מאת:

לברק פרפנן אינה קיימת בזריקות. ישנם כדורים של 4 מג' וישנם של 8 מג'. שבת שלום דר' גיורא הידש

05/04/2006 | 11:19 | מאת: עידן

שלום ד"ר מזה כשבועיים אני מטופל ברסיטל עקב התקפי פאניקה. שאלתי היא אם מומלץ שאמנע משתיית קפה/תה/קולה הכוללים קפאין במהלך הטיפול. כמו כן ברצוני לשאול אם אני יכול להמשיך לקחת ויטמינים שלקחתי עד כה מסוג וי-צנטרום

05/04/2006 | 15:25 | מאת: לאה

במידה וקופאין אכן אינו מומלץ. האם אפשר לשתות את כל המשקאות למיניהם שהם נטולי קופאין, והאם יש הגבלה על הכמות שאפשר לצרוך מהם ליום?

06/04/2006 | 11:59 | מאת: מישהי

עידן שלום, אינני רופאה,אך מידע כללי וניסיון,אומר לך שקפאין גורם לעוררות יתר-בעיקר במנות גדולות,וקראתי גם שהוא יכול לגרום לחרדות וכו'(אך לגבי החרדות איני בטוחה).

לעידן קפאין מעורר ועלול לגרום לחרדה אבל השפעתו בהחלט תלויה בכמות. כך שאפשר לשתות משקאות קלים (בהן הכמות מינימלית אם בכלל), ואפשר גם נס קפה לסוגיו. לא הייתי ממליץ על קפה שחור-בוץ או אספרסו כפול. שבת שלום דר' גיורא הידש

05/04/2006 | 08:49 | מאת: תמימי

ואיך נהיה לו מן חורף כזה באמצע האביב כאילו אלוהים שוטף איתנו את כל האובך והליכלוךבאוויר מנקה איתנו את העולם מרענן את הכוחות לפני הפסח. ויחד עם שינויי מזג האוויר הרגשות משתנים העומס, המתח, העצב הופכים לתחושת מרחב יש עוד התחדשות לצד הפרחים שפורחים יש עוד גשם של הגשמה הגשמת התקוות שיש תמיד בתקופות מעבר תקוות לשינויים טובים, מרגיעים תקוות למחר חדש שבו בדידות וכאב ימצאו מרגוע בחיבוק גדול וחם של אהבה. יום טוב לכולנו, תמי.

08/04/2006 | 00:41 | מאת:

לתמי תודה ושבת שלום.

05/04/2006 | 07:56 | מאת: אייל

שלום רציתי בבקשה לדעת אילו נוגדי דיכאון יש שבנוסף גם מעניקים אנרגיה ואנרגטיות לסובל מדיכאון כמו התרופה אדרונקס (כמובן חוץ מאדרונקס) כמו כן האם אדרונקס היא הכי אנרגטית מכולן בתודה מראש

לאייל כל התרופות הפועלות גם על הנוראדרנלין כמו האדרונקס. כך האפקסור, איקסל וצימבלטה. גם הפרוזק=פריזה יש השפעה מעוררת ו"נותנת אנרגיה". שבת שלום דר' גיורא הידש

05/04/2006 | 06:47 | מאת: בדס

שלום שוב ד"ר הידש ותודה על תשובתך, כאמור אני חודשיים וחצי על ונלה ב-3 שבועות האחרונים 300 מ"ג ועדיין מדוכא רוב הזמן, במידה ופסיכיאטר יוסיף לי דפלפט/ליתיום להגברת ההשפעה על הדיכאון, האם אפשר להפסיק אותו בעוד חודש חודשיים כאשר תהיה השפעה חיובית מלאה של הונלה או שצריך ליטול זאת למשך זמן? כמו כן האם יש תרופה אחרת לשימוש קצר של חודשיים עד שהשפעת הונלה תהיה במלואה. תודה.

08/04/2006 | 00:39 | מאת:

לבדס יש הגיון בשאלתך אבל אין מחקרים שבדקו את הנקודה הזו. מקובל להמשיך עם הטיפול במייצב כל זמן שנוטלים את התרופה נוגדת הדיכאון. לצערי אין תרופה שמוכרת לשימוש קצר ואחר כך מפסיקים אותה. שבת שלום דר' גיורא הידש

05/04/2006 | 00:19 | מאת: מתן

שלום רב התחלתי בלקיחת רסיטל לפני שבועיים בעיצת הפסיכיאטר.עד שהתרופה תחל בהשפעה חיובית הוא המליץ לי לקחת קלונקס 0.5 בבוקר ולפני השינה כדי לישון טוב יותק (היו לי קשיי הירדמות בגלל מתח).אני די חושש מהקלונקס ורוצה לדעת כמה זמן "בטוח" ליטול קלונקס מבלי להתמכר אליו?האם במידה ואני לוקח אותו לא על בסיס יום יומי,אלא רק לפי הרגשת הצורך מאפשרת לי שלא להתמכר אליו? תודה לעונים...

05/04/2006 | 15:44 | מאת: דור

אתה מתכוון להתרגלות. התרגלות לקלונקס נוצרת כבר אחרי שבועיים עד חודש. התמכרות, לעומת זאת, נוצרת בד"כ רק בשימוש יותר ממושך, מעל 3 חודשים ולא אצל כולם. ההתמכרות באה לידי ביטוי בהעלאת מינון הולכת וגוברת, לעיתים למינון של 20-40 מ"ג ליום ואף יותר, שהוא כמובן הרבה מעבר למינון הטיפולי המומלץ. מינון של 0.5 מ"ג ליום בד"כ לא גורם להתמכרות אך עשוי לגרום להתרגלות בשימוש קבוע מעל שבועיים. לכן עם קלונקס תמיד צריך להיזהר לא להתרגל ולנסות לקחת כמה שפחות. שים לב שגמילה מקלונקס מאד מאד קשה, יותר קשה מגמילה מהירואין, עפ"י דיווחים רבים של מרכזים שמטפלים במכורים וגם עפ"י מחקרים מתחום ההתמכרויות. למרות שרוב הפסיכיאטרים בארץ לא מודעים לכך (שלא לדבר על רופאי משפחה).

05/04/2006 | 18:29 | מאת: מתן

תודה על התשובה אבל....אם אני לוקח נגיד קלונקס 0.5 יום כן ויום לא בממוצע עדין אפשר ליצור "התרגלות" במשך שבועיים עד חודש שימוש?(עד שהרסיטל ישפיע)או שה"התרגלות" תיווצר רק בשימוש יומיומי רציף של יותר משבועיים.

04/04/2006 | 23:48 | מאת: שאלות

האם רופא משפחה בקופת חולים יכול לרשום מרשם לכדורים נוגדי חרדה (אפילו מספר מועט של כדורים כאלה) או שרק פסיכיאטר ? ושאלה נוספת : יש האם הבדל מהותי בין סוגי החרדה השונים בהקשר של הטיפול התרופתי בהם (לדוגמא: האם חרדה ממבחנים וחרדה חברתית מקבלים טיפול תרופתי שונה?)

05/04/2006 | 23:29 | מאת: דור

חרדה ממבחנים וחרדה חברתית הולכים ביחד ולכן לדעתי טיפול בחרדה החברתית יטפל גם בבעיה השניה. רופא משפחה יכול לתת לך תרופות, אך אני בספק אם הוא יסכים לקחת על עצמו טיפול מסוג זה שדורש די הרבה זמן וידע מקצועי שהוא לא בקיא בו.

08/04/2006 | 00:35 | מאת:

לשואלת תודה לדור, אמנם לרוב החרדות יש דברים דומים וגם הטיפולים דומים אבל פעמים רבות ישנה העדפה של תרופה אחת על השניה. כיוון שהתרופות פועלות פחות או יותר על אותו האתר במוח, יתכן שגם תרופות שלא הוכחו כיעילות לחרדה מסויימת עשויים לעזור. כך שבעיקרון התרופות והטיפולים די דומים. ישנם רופאי משפחה לא מעטים שרכשו ידע וניסיון בטיפולים בחלקים הנפשיים ולשמחתי הם יכולים ומטפלים (ורושמים תרוופות) גם לחרדה וגם לדיכאון. ישנם גם אחרים שאינם מתמצאים מספיק ומפנים לפסיכיאטר. כך שתלוי ברופא שבת שלום דר' גיורא הידש

04/04/2006 | 23:17 | מאת: טלי

שלום רב, אני מחפשת מונח מקצועי מעולם הפסיכולוגיה/ פסיכיאטריה (לא ממש מבינה בזה..) לתאר את התופעה הבאה: אדם נמצע במצב מסוים ונדרש לבצע מהלך מסויים. אותו אדם יבצע את המהלך שהכי פחות צפוי מאדם ממוצע במצבו לעשות. יש לזה שם? ואם אותו אדם נוהג כך בשיטיות? יש איזשהו חוק שמתאר תופעה זו, משהו בסיגנון של חוק מרפי? אשמח לשמוע דעה מקצועית בנושא. בברכה

לטלי מצטער אבל לא הצלחתי להבין את כוונתך ואיני יודע שבת שלום דר' גיורא הידש

04/04/2006 | 22:52 | מאת: שולמית

שלום. אימי בת ה65 בדכאון. ( חיים קשי יום ובעל שאף פעם לא היה לצידה)לפני כ 3 שנים הלכה לפסיכיאטר והחלה להשתמש בקביעות בבונסרין. נראה שיש שיפור קל. לצערי הפסיקה להשתמש בו בבת אחת ללא יעוץ (לטענתה - הכדור הפסיק לעזור לה לישון ) בקשתי שתחזור להשתמש בו והוא כבר בשימוש חוזר מזה כחודש. אך היא נראית בדכאון וחסרת חיונית. האם כדאי להמליץ לה לשוב לפסיכיאטרית להגדלת המינון ל-2 כדורים ביום ? והאם זה יכול להזיק לה ? ואולי יש מקום להחלפת כדור ? אני מאוד מודאגת ואשמח לקבל את דעתך.

05/04/2006 | 18:56 | מאת:

לשולמית אחרי שלוש שנים בודאי שכדאי לחזור למעקב לרופא. בכל אופן הבונסרין היא תרופה נוגדת דיכאון אבל משתמשים בה בעיקר כדי לעזור בשינה. כך שאם הדכאון חמור יש צורך להגדיל את המינון או להוסיף תרופה אחרת נוגדת דיכאון. כל טוב דר' גיורא הידש

04/04/2006 | 22:46 | מאת: אלכס

שלום, רציתי לדעת האם חרדה (ללא התקפי חרדה) היא תופעה שבמהלך היום היא באה והולכת או שזה מוגדר כהרגשה קבועה למשך כל היום? כי אני בחרדות ובתחושה שהדברים אינם מציאותיים( כאילו אני מנותק מעצמי) במרבית היום אבל בעיקר בשעות הערב וגם במהלך היום ישנם רגעים שזה נרגע לגמרי ואז אני מרגיש לא מרגיש(מעין חי-מת), אבל לפחות לא סובל. זה כאילו אני חי מחרדה לחרדה הבאה... בבקשה תייעצו לי. תודה, אלכס.

05/04/2006 | 14:12 | מאת: ברק

גם במקרה שלי החרדה באה והולכת. היא אפילו לא ברוב היום אלא בחלק קטן. ואני חושב שרוב החרדות הן ככה. מה ז"א לא מצאיותי/מנותק ? אתה חרד מדברים לא אמיתיים ? או דברים שההגיון תופס אותם כלא מפחידים ? הייתי מייעץ לך טיפול התנהגותי קוגניטיבי וטיפול תרופתי בהצלחה

05/04/2006 | 16:30 | מאת: אלכס

מנותק זה אומר שאני לא מרגיש בן אדם. אני לא מרגיש כלום. החרדה שלי היא לא ממשהו ספציפי אבל מוכללת. אני יכול להרגיש את הפחדים ויכול גם שלא בכל סיטואציה. כמובן שההגיון שלי תופס את החרדות כלא מפחידים בכלל וזה לא ממש פחד, זאת סתם תחושה של חרדה לא ברורה. אני בטיפול תרופתי בשילוב עם שיחות.

04/04/2006 | 22:13 | מאת: טלי

האם ניתן ליטול רסיטל בעת הריון? בתודה מראש- טלי

05/04/2006 | 18:53 | מאת:

לטלי באופן עקרוני רסיטל לא פוגע בעובר, ומומלץ להפסיקו לפני הלידה המתוכננת. בכל מקרה אני ממליץ להתעדכן במכון הטרטולוגי בהדסה ולבדוק האם יש משהו חדש בנושא. כל טוב דר' גיורא הידש

04/04/2006 | 21:04 | מאת: רני

שלום רב, שמעת פעם באיזשהוא תוכנית על פסיכואנליזה על קשר כלשהוא בין האף ובעיותיו לנוירוזה, מהו קשר זה? (אני פשוט לוקה בשניהם...) בתודה מראש, רני.

05/04/2006 | 18:51 | מאת:

לרני איני יודע מה הקשר בין האף ונוירוזה ואיני יודע מה הבעיה הנפשית שאתה סובל ממנה ומה הבעיה באף. יתכן ששמעת שלפרויד היה חבר טוב מאוד רופא א.א. וגרון שהם חיפשו את המשותף בין הדברים? כל טוב דר' גיורא הידש

06/04/2006 | 03:33 | מאת: רני

ייתכן שזה באמת העניין, כנראה שהחיפוש לא הניב תוצאה כלשהיא... תודה רבה!

04/04/2006 | 20:47 | מאת: אלון

שלום רב! אני בן 23, ומזה 13 שנים אני סובל מטיקים מכל הסוגים (קולות, תנועות, מה לא...). לא מדובר רק בי, אלא גם באחי, אבי כל אחיו של אבי וכל ילדיהם. בקיצור, כל הצד של אבא שלי במשפחה :) הטיקים באים והולכים בתקופות. יש תקופות בלי טיקים בכלל, ויש תקופות ממש בלתי נסבלות. גם כשאני לבד, ולא מודאג מתגובתם של הסובבים, הטיקים משגעים אותי. בנוסף לטיקים, יש לי מקרה חלש מאוד של כפייתיות, נראה לי שקוראים לזה OCD. הכפייתיות היא מאוד מינימלית, ורק לאחרונה התחלתי לקשר אותה לטיקים. לאחרונה החלטתי שנמאס לי, וברצוני לנסות טיפול תרופתי, או לפחות טיפול מונע שאוכל לקחת לקראת תקופות מלחיצות העומדות לבוא. נבדקתי ע"י נוירולוג. הוא טען שמכיוון שמדובר במשהו תורשתי, הוא חושב שזהו מקרה עדין של תסמונת טורט. הוא חשב הרבה מאוד על טיפול מומלץ, ולבסוף אמר שאינו רוצה להתחיל עם טיפול ספציפי לטיקים (כי מדובר בתרופות חזקות, בעלות תופעות לוואי מרובות). הוא רשם לי 30 כדורי "קלונקס" ובנוסף נתן לי הפניה לפסיכיאטר, לדעה נוספת. את הקלונקס הוא אמר לקחת אחד כל ערב. לאחר שבוע, לעלות ל-2 ביום. בנוסף, אמר לחזור אליו אחרי 3 חודשים. השאלות שלי הן: 1) מחקר קטן ברשת גרם לי להבין שקלונקס היא תרופה ממכרת מאוד. האם אין סיכון לקחת אותה? האם אין תרופת הרגעה יותר בטוחה היכולה לעזור לטיקים? 2) תמיד ידעתי שתיסמונת טורט היא מחלה קשה המלווה בסימפטומים רבים שאין לי, והנחשבת בעיני רבים למחלת נפש לכל דבר. האם יכול להיות באמת שמה שיש לי ולכל בני המשפחה הוא מקרה חלש של טורט?

04/04/2006 | 22:10 | מאת: דור

1. קלונקס תרופה מאד ממכרת וזה איננו טיפול לטיקים. 2. טוראט היא בעיה נוירולוגית (ולא פסיכיאטרית) של הפרעות תנועה. בטוראט יש טיקים קוליים וטיקים מורכבים ולכן במקרים קשים נותנים תרופות. במקרים יותר קלים ישנה הסכמה גורפת לא לטפל תרופתית בטיקים, אם זה לא הכרחי, כי התרופות שיעילות לכך (כגון הלידול) הן תרופות מרובות תופעות לוואי והן בעצמן יכולות לגרום לתנועות לא רצוניות מסוגים אחרים. שימוש ממושך בהלידול עשוי לגרום לטרדיב דיסקינזיה. 3. כפייתיות (OCD) והפרעת קשב (ADHD) הן הפרעות קומורבידיות לטוראט בשכיחות גבוהה. הטיפול בהפרעות אלה הוא תרופתי. הפניה לפסיכיאטר היא כדי לשלול הפרעות אלה. לציין שריטלין מחמיר טיקים ולכן ריטלין לא מומלץ לסובלים מטיקים או מטוראט. 4. תרופה עדינה שעוזרת לטיקים היא קלונידין (קלוניריט) כתרופה של קו ראשון. במקור היא מיועדת להורדת לחץ דם וטיפול במגרנות.

05/04/2006 | 17:21 | מאת: אלון

נראה שדור מבין ויודע. מדוע, אם כן, הנוירולוג רשם לי קלונקס ולא קלונידין?

11/07/2007 | 21:08 | מאת: אלון

שלום רב, אני בן26, מאז שאני זוכר את עצמי היוא לי טיקים מסוגים שונים בעיקר באזור הראש והפנים. לאחרונה נוספו לי גם טיקים ווקליים, מי שנמצא לידי לא יכול לשים לב כי במידה מסויימת אני מצליח להסתיר אותם אבל כשאני לבד הם משתחררים. הטיקים הם שאיפה ונשיפה באף הנפת הראש קדימה ואחורה, ועווית בצד אחד של הפנים -משיכת העין עם הפה והצוואר קלפי מעלה. אני נוטל קלונירית באופן קבוע פעמיים ביום ובנוסף אומגה 3 על דעתעצמי פעמים ביום. לאחרונה אני חש בעייפות רוב היום מה שמפריע בעבודה. הטיקים מורידים לי את הביטחון,קשה לי לפתח קשרים עם נשים בפרט ובכלל עם מכרים חדשים. אני מיואש, מה היית מציע לי לעשות? * חשוב לציין שגם אחי סובל מטיקים אך קלים יותר אין עוד עבר של טיקים במשפחה אשמח לתשובה יש ימיםשאני מעדיף לא לצאת לבלותאולמקומותהומי אנשים, מהפחד שלא יבחינו7 בכך.

11/07/2007 | 21:08 | מאת: אלון

שלום רב, אני בן26, מאז שאני זוכר את עצמי היוא לי טיקים מסוגים שונים בעיקר באזור הראש והפנים. לאחרונה נוספו לי גם טיקים ווקליים, מי שנמצא לידי לא יכול לשים לב כי במידה מסויימת אני מצליח להסתיר אותם אבל כשאני לבד הם משתחררים. הטיקים הם שאיפה ונשיפה באף הנפת הראש קדימה ואחורה, ועווית בצד אחד של הפנים -משיכת העין עם הפה והצוואר קלפי מעלה. אני נוטל קלונירית באופן קבוע פעמיים ביום ובנוסף אומגה 3 על דעתעצמי פעמים ביום. לאחרונה אני חש בעייפות רוב היום מה שמפריע בעבודה. הטיקים מורידים לי את הביטחון,קשה לי לפתח קשרים עם נשים בפרט ובכלל עם מכרים חדשים. אני מיואש, מה היית מציע לי לעשות? * חשוב לציין שגם אחי סובל מטיקים אך קלים יותר אין עוד עבר של טיקים במשפחה אשמח לתשובה יש ימיםשאני מעדיף לא לצאת לבלותאולמקומותהומי אנשים, מהפחד שלא יבחינו7 בכך.

04/04/2006 | 20:42 | מאת: שאלהלי

שלום, לאחרונה נתקלתי בקישור בין פרנויה לבין אישיות גבולית האם יש קשר קרוב בין השניים? ומדוע? תודה

05/04/2006 | 18:42 | מאת:

שלום, לא חייב להיות קשר בין הפרעה של מחשבות שווא (פרנויה) ובין הפרעת אישיות גבולית, למרות שאני מאמין שאנשים עם הפרעת אישיות גבולית עלולים לגלוש למצבים פסיכוטיים של מחשבות שווא. כל טוב דר' גיורא הידש

04/04/2006 | 19:12 | מאת: אנונימי

האם התרופות מרפאות OCD ודיכאון מאז'ורי, או שמה מדובר בשיפור ותחושה טובה כל זמן שלוקחים אותן, וכשמפסיקים רוב המטופלים חשים חזרת הסימפטומים?

לאנונימי מדובר על הבראה ואחר כך נטילה למניעה של החזרה. כי דיכאון היא הפרעה החוזרת מטבעה. כדי למנוע באופן מלא חשוב להוסיף שיחות=פסיכותרפיה כדי להבין את שורש הבעיה. כל טוב דר' גיורא הידש

04/04/2006 | 18:43 | מאת: נוגה

שלום, בני היה מאושפז בכפיה כבר 5 פעמים. בזמן אשפוזו רצה רק להיות חופשי כלומר מחוץ לבית חולים. בשיחה האחרונה עם הפסיכיאטר, גם אני ובעלי היינו נוכחים, הבן אמר שאין לו בכלל טראומה מהאשפוזים הכפויים, אמר שדווקא היה לו טוב, הכיר אנשים מעניינים וכו, ואנחנו פינקנו אותו ללא גבולות, מה שברור לי עכשיו שבפעם הבאה, כלומר באשפוז הכפוי הבא, אוריד מינונים בצורה דרסטית, כדי שלא יאהב יותר מידי את האשפוז, ויתחיל לקבל את העובדה שבלי טיפול לא יוכל להמשיך כך. הוא מגיע לאשפוזים כפויים בגלל הפסקות בטיפול תרופתי. תודה על ההקשבה, ומה דעתכם על הגישה הזו? שלהוריד מינונים בביקורים? תודה נוגה

05/04/2006 | 01:11 | מאת:

לנוגה לא הבנתי בדיוק את השיטה אבל אני מבין שהשיטה היא לעשות שיהיה יותר רע כדי שיהיה טוב יותר. איני חושב שזו השיטה היעילה. אני רואה שתי אפשרויות אחרות. הראשונה היא טפול מרפאתי כפוי, כלומר לחייב את הבן להמשיך בטיפול התרופתי גם אחרי האשפוז ובמידה והוא מפסיק את הטיפול באופן כמעט אוטומטי מחזירים אותו לאשפוז. הדבר השני הוא להפנות לשיחות אצל פסיכולוג או פסיכיאטר אשר יעמיקו את המודעות למחלותו ואת הצורך בטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש