פורום פסיכיאטריה

שלום אני צריך להתחיל טיפול בסימבלטה 30 מג ואני לא מצליח לבלוע את הקפסולה בעיקר מפחד טופלתי בעבר בציפרמיל לפני שנתיים וחצי בערך אני רגיל להתחיל ממינון ולאט לאט להעלות מה לעשות כי אני לא מצליח לבלוע את הקפסולה?? האם אפשר לפתוח אותה? ולקחת את הגרגירים . אני רוצה לקחת ולא מצליח וזה מתסכל אותי .. אני גם מפחד שהכדור לא יתאים לי ולא רוצה להיות שוב שפן נסיונות .. חשבתי לפתוח את הקפסולה אבל רציתי להתייעץ קודם אודה על כל אינפורמציה שיכולה לעזור

שלום, אפסור שהיא תרופה דומה מותר לפתוח ולבלוע עם מעדן בלי ללעוס את הכדורים. עדיין לא שמעתי שהדבר מותר עם צימבלטה. יתכן שאצליח לברר כך שתוכלי לחזור אלי בעוד מספר ימים. כל טוב דר' גיורא הידש

לדר הידש שלום תודה על התשובה אשמח אם תוכל לברר לי בהקדם כי אני מאוד סובל ורוצה לקחת ולא מצליח ואני לא יודע איך הפסיכיאטר יכול לעזור לי בעניין זה .לפי מה שהבנתי הקפסולה של האפקסור גם מכילה גרגירים כאלה .. תודה רבה

שלום דוקטור, מזה כחצי שנה אני לוקח 10 מג ציפראלקס אשר עזר לי מאד נגד מתחים וחרדות בתקופה קשה של פירוק משפחה. בנוסף אני לוקח 0.5 מג קלונקס לפני השינה וע"פ דרישה. עכשיו, לאחר התקופה הקשה, ברצוני להפסיק את הציפראלקס. מאחר שתקופת ההסתגלות היתה קשה עם הרבה תופעות לוואי כולל החרפה בחרדה ובחילות בחודש הראשון, אני מעוניין לקבל סכימה הדרגתית להורדה איטית של המינון על מנת להמנע מתופעות דומות בשלב ההפסקה. אודה לך אם תגדיר לי תוכנית כזו. תודה, דורון

דורון בודאי שהפסקת הטיפול צריכה להיות עם אישור של הרופא המכיר אותך. לפני הפסקת הציפרלקס כדאי לסיים את הטיפול הקבוע בקלונקס. את הציפרלקס צריך להפסיק לאט ואין פרוטוקול מסודר לעניין. אפשר לרדת כל חודש בחצי המינון אבל אפשר גם מהר יותר. לא תמיד ישנם סמנים של חסר בתרופה וישנם רבים אשר מפסיקים תוך מספר ימים. אבל בגישה שלי אין מה למהר ואפשר ללכת צעד אחר צעד. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הירש, לצערי אני פונה אלייך שוב לאחר שבעלי (בן 34) לקה בהתקף סכיזופרני (או חרדה) נוסף. לצערי אנחנו אמורים להיות מטופלים בבי"ח רמב"ם , בו המחלקה הפסיכיאטרית איננה מתפקדת. בעבר כשהיינו צריכים טיפול , דחו את מועד הטיפול כ-4 פעמים. נפגשנו עם מנהל המחלקה רק אחריי שבאנו באחד התאריכים שזומנו (באותו רגע שהגענו נאמר לנו שהתור שלנו נדחה למועד אחר) והתעקשנו לראות רופא. כיום אנחנו שוב צריכים לראות רופא ואני לא רואה איך זה יוצא לפועל במרפאה הזו.....האמת שלא בדקתי בבי"ח נוספים באזור אם יש להם מחלקה מתאימה...מה ניתן לעשות כדיי שרופא כן יראה אותנו? בנוסף האם זה אפשרי לעבור לטיפול בבי"ח "העמק" בעפולה (היינו שם בעבר באיבחון והתרשמנו לטובה ממנהל המחלקה). אני מאוד מודאגת מהנושא, גם בגלל העובדה שזהו התקף שני בטווח קצר מאוד. אם יש לך רעיונות כיצד ניתן לקבל טיפול הולם אני אשמח אם תיידע אותי. תודה רבה .

אנג'י- המחלקה ברמב"ם עובדת ומתפקדת כהלכה. אם יש לך תלונות פני למשרד הבריאות. השמצה אנונימית איננה מקובלת. אין אפשרות לבחור בין אישפוז ב"העמק" או ב"רמב"ם" כי הם משרתים אוכלוסיות מאזורים שונים. אם המצב מאד חמור- לפנות לחדר מיון. רצוי להגיע לחדר מיון עם מכתב מהפסיכיאטר המטפל. כמו כן, ניתן לפנות לבית חולים פסיכיאטרי. במקרה שלכם זה אפילו עדיף בגלל חומרת המצב שתיארת.

שלום לך, את בהחלט יכולה לפנות למיון ברמב"ם ללא צורך בהפניה בכתב. יש שם פסיכיאטר תורן. תבקשי מהצוות שם להזמין פסיכיאטר. ולא תיהיה שום בעיה לאבחן אותו ולהמליץ על הטיפול המתאים לו. הרבה בריאות ושבוע טוב

לאנג'י באזור חיפה אפשר לפנות לבית חולים בני ציון (רוטשילד) ויש להם מרפאה פסיכיאטרית מצויינת, כמו כן לקופת חולים הכללית ישנן שתי מרפאות, אחת ברחוב צה"ל והשניה בקריות-מרבך. כמובן שאפשר לפנות גם למרפאה של טירת הכרמל. מקרים דחופים למיון של אחד מבתי החולים, בדרך כלל זה מקצר את התור למרפאה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לד"ר הירש, מזה כשנה אני סובלת מאי-שקט שיתכן ונובע מהזיפרקסה שאני נוטלת. מרוב ייאוש אני מחפשת טיפול שיעזור לאי-שקט (בשפה הרפואית זה נקרא אקיטזיה) ואני רוצה לפנות להומאופטיה. האם כדאי לנסות תחום זה? אני קצת חוששת מכיוון שהתרופות ההומאפטיות יתכן ולא מוכרות ע"י משרד הבריאות. מה אתה מייעץ לי? בתודה מראש, אורית

לאורית צר לי אבל גם אני איני מבין גדול בהופמאופטיה. כל טוב דר' גיורא הידש

אדם שהשתמש במשך עשרות שנים באלכוהול וסבל מבעקבות השימוש בבעיות בזיכרון בידיי מסמכים רפואיים שחוזר בהם "לקות בזיכרון במקום ובזמן", גם כשהיה פיכח-האם נזק כזה הוא בלתי הפיך בייחוד כשמדובר על שימוש במשך כ-40 שנה ?

לאיילת האלכוהול עצמו רעיל במיוחד לכבד ולמוח, אבל ישנן גם תופעות נוספות שכיחות כמו כיב בקיבה, חוסר בויטמין B12 וויטמינים אחרים שכולם גורמים לנזקים. כך שהתופעות שתיארת בהחלט עלולות להיות בלתי הפיכות. כל טוב דר' גיורא הידש

אני מעוניינת לקבל חומר תמציתי על הנזקים בשימוש בסמים בטווח הארוך. אדם שהשתמש בסמים קלים במשך כ-15 שנה. האם יכול להיגרם לו נזק נפשי בטווח הארוך וכיצד נזק זה בא לידי ביטוי ?

אם התכוונת לקנביס (מריחואנה, גראס, חשיש)- אז מדובר בסם ממכר, הגורם לסוגי סרטן רבים (בעיקר של הפה והגרון, אך גם סוגים אחרים), פוגע בזיכרון (יש ויכוח בין החוקרים האם הפגיעה בזיכרון היא הפיכה), פוגע ביכולת התפקוד, ובשיפוט החברתי, ולעיתים גורם לפסיכוזה והופעה של סכיזופרניה. כ"כ קנביס פוגע בפוריות. קנביס מגביר חרדה ודיכאון.

כיצד אכזבות של ילד מאימו שלא מעניקה לו קירבה, חום ואהבה שהוא זקוק ומצפה לזה ומתאכזב ממנה, יכולים לגרום לו בעתיד לברוח לאהבה לקטינות (פרפיליה) ? איך הפסיכואנליזה תיראה את הקשר בין אכזבתו ותיסכולו של אדם כזה לבין בריחתו לצורך לקירבה עם ילדות ?

לאודליה אין הצדקה לפדופיליה וההסברים הם תיאורטיים ולא מספקים, איני רוצה ששום הסבר פסיכולוגי יצדיק תופעה זו של שליטה על דחפים. ישנם ילדים/אנשים רבים עם חסכים רבים ואינם פושעים. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום: רציתי לדעת האם התרופה סמאפ מסייעת גם לדיכאון בנוםף לפעילות האנטיפסיכוטית שיש לה

כשלעצמה אין לה השפעה על מצב הרוח. אם היא נלקחת עם נוגדי דיכאון אז כן.

לעמיר אין השפעה ישירה נוגדת דיכאון, כמובן שכאשר המצב הנפשי משתפר אז גם מצב הרוח עשוי להשתפר. כל טוב דר' גיורא הידש

אז ככה אני בן 18 ומגיל 17 בערך הייתי מעשן כמעט בקביעות מריחואנה ואחרי זה לקחתי הרבה אקסטזי וגם LSD עכשיו יש לי כבר איזה תקופה של חצי שנה דיכאונות זה בא והולך אני מרגיש לא בנוח שאני בחברה כללית ומידי פעם יש לי דזה וו אבל עם הרגשה של חרדה זה לא פלאשבאק או משהו הרגשה של דזה וו ואחרי זה חרדה היה לי את זה תקופה שזה היה קורה הרבה וזה כמעט לא קרה כבר איזה חודש משהו כזה אבל קרה לי פעם אחת היום מה זה אומר ??

זה אומר שאתה צריך להפסיק את הסמים המסוכנים הללו שיכולים לגרום לנזקים בלתי הפיכים , זה מה שזה אומר. כל מה שקורה לך אלו שאיריות או צלקות של האסיד ואקסטזי. תשמור על עצמך רק טוב , מיטל

אני נפגע נפש שנמצא בטיפול פסיאטרי כבר כ-4 שנים. לפני כ-3 שנים עברה אשתי התמוטטות נפשית ומקבלת טיפול בעזרת סרוקסט. המצב היה סביר בבית עד לפני כשנה שחלה הדרדרות במצבי ואני כמעט לא יוצא מהבית אחרי שנפלתי ברחוב והתעלפתי מספר פעמים ואני חושש להפצע. הדבר מאד השפיע על אשתי ושקלתי אפילו בקשה להתאשפז אבל אני חושש שזה ישפיע לרעה על הילדים. אשתי עדיין עובדת ואני גן חושש שעוד נסיגה במצבי היא תעזוב את העבודה ונישאר ללא הכנסה או שתתגרש ממני ולא יהייה לי מטפלת. אני במשך השנים קבלתי גם פרוזק, וגם מקבלילים לו ולפני כשנה עברתי לסרוקסט 2 כדורים ליום. הבעייה שעם השנים קיבלתי גם סכרת, גם לחץ דם גבוה, גם אנמיה ואני לוקח מספר רב של כדורים. היום גיליתי שיש לי גם בעייה שני מחליף בין הכדורים כי יש שם חדש לכדור כל חודש, בקצור אני פשוט לא מסוגל להסתדר. למי פונים ומה עושים? הכדורים אגב ניתנו ע"י רופא המשפחה לפי רישום של הרופאים המקצועיים.

היי לארי נראה שאתה במצב מאוד מבולבל ולחוץ ולכן צריך לעשות סדר בדברים. הזוגיות מאוד חשובה לך ויחד עם כל הרצון שהבן זוג יקבל אותנו כמו שאנחנו, לפעמים זה לא קורה כי הבן זוג הוא אשיות בפני עצמה. אתה צריך לעשות את מירב המאמצים כדי לטפל בעצמך. אתה גם מציין שאישתך קיבלה התמוטטות נפשית אז בטח מאוד קשה לה להתמודד גם עם מה שאתה עובר. חשוב שתבדוק את הדברים הבאים לגבי עצמך: 1) האם אתה במעקב קבוע של פסיכיאטר? ואם כן, האם הפסיכיאטר הזה מקצועי? ייתכן ואתה צריך להתייעץ עם אחד המומחים הגדולים בארץ. 2) האם אתה מטופל גם בשיחות? טיפול פסיכולוגי מאוד עוזר. הוכח במחקרים וגם מנסיוני טיפול תרופתי ונפשי עוזרים יותר מאשר כל טיפול כזה בנפרד. 3) אולי אתה באמת זקוק לאשפוז ואולי אשפוז יום.אבל הייתי משאירה את האשפוז כאופציה אחרונה. ולגבי החשש שלך שהאשפוז יפגע בילדים, גם מצב לא טוב בבית יכול לפגוע בילדים. המצב הקשה יכול להימשך יותר זמן בבית ללא טיפול מתאים וגם לפגוע בילדים. אני חושבת שבמידה ותצטרך להתאשפז ומצב ישתפר אתה גם תחשוב אחרת לגבי האשפוז וכיצד זה ישפיע על הילדים. זה גם תלוי הצורה שבה מסבירים לילדים על האשפוז. מה שבטוח אתה צריך עזרה מקצועית טובה שתעשה לך סדר בדברים. מה שבטוח שגם אתה וגם אישתך חייבים לדאוג לעצמכם עכשיו. לגבי הילדים, האם יש לכם אפשרות להיעזר במשפחה הקרובה והמורחבת וגם חברים כדי לתמוך בכם ולעזור עם ילדים.

ללארי חשוב להרגיש טוב, ואכן הדבר החשוב ביותר הוא להפסיק את הבלבול ולחזור למסלול של השיגרה המבורכת. לכן אם אין ברירה וצריך להתאשפז אז לדעתי יהיה בכך פחות נזק מאשר להמשיך במצב הנוכחי. כדי לעשות סדר בתרופות חשוב לקנות פלסטיק של תאים לנטילת התרופות. כך אפשר לסדר את התרופות פעם בשבוע ולא להתבלבל בין השקיות. כל טוב דר' גיורא הידש

הייאוש והתקווה הן שתי נשים שנמצאות בדיאלוג מתמיד זו עם זו. הייאוש אינה מתבוננת בה, בתקווה. היא עומדת על הר של ייסורים, רגליה מדממות מושרשות עמוק עמוק בתוך האדמה. פניה מיוסרות, אזניה אטומות עיניה עצומות ליבה קפוא. התקווה עומדת וגבה לקיר כולה יוצרת מתוך המכשולים חסרת תקנה, חסרת וויתור אישה קופיפית במראיה משנה צורתה תדיר משנה צבעיה כדי למשוך את עיניה ליבה ושורשי כאבה של הייאוש מוכנה התקווה להופעי במערומיה לנבוע מהקיר במיניות נואשת מתחננת לה, לייאוש שתתבונן בה, שתאמין, שתקשיב ידה מונחת על כתפה השמוטה לב צהוב מאחורי גבה מציעה את כל כולה כדי להפיס את ליבה של הייאוש למרות חוסר הסיכוי של הדיאלוג הזה בין ייסורי הייאוש למכשוליה הבלתי אפשריים של התקווה היא מאמינה כל כך מאמינה שהאהבה הצהובה הזאת שבידה תנצח הכל, את החלל האינסופי את השורשים המצמיתים של הסבל את קירות המציאות שמקיפים אותה מכל עבר את העיניים העצומות את הלב האטום ממגע. היא נוגעת במי שאינה רוצה להיות נגועה לא מפחדת מהדחייה, נוגעת בכל זאת, משנה צורתה משנה צבעיה ויודעת שבסוף תנצח האהבה בסוף תנצח התקווה את הייאוש. שבת שלום, תמי.

תמי כמו תמיד , מרגשת רק טוב , מיטל

תודה מיטל על התגובה ושבוע טוב לכולנו, תמי.

איך מתמודדים עם דיעה קדומה וניצול של חלק מבני-המשפחה הקרובה(חלק קטן), שעבורם טיפול אצל פסיכיאטר (שבלית-ברירה שמעו עליו,ולא ממני),נותן להם אישוש לטענתם שאני 'פסיכית'?ובכל ריב הכי קטן ובכל הזדמנות נושא זה מיד צץ ומנוצל לרעתי, שאני 'פסיכית' ולכן 'צריך לאשפז אותי','עובדה שאני מטופלת אצל פסיכיאטר.

מתוסכלת יקרה לי עזר כשבעלי בא איתי פעם לפסיכיאטרית, והיא הסבירה לו את המנגנון הביולוגי של המחלה הנפשית, איך בדיוק כל הסיפור הזה פועל ברמה הגופנית במוח, איך התרופות פועלות, ממש ברמה העיצבית, סוף סוף הוא הבין שמדובר במחלה ככל מחלה אחרת, שמשפיעה ברמת המחשבה והרגש שגם הן תולדה של כימיה... יש המון בורות בתחום של פסיכיאטריה. בורות שגורמת לנו החולים המון סבל. מתפקידם של אנשי המקצוע לעזור לנו בכך, בפסיכו- אדיוקציה, כלומר לימוד של המחלה, לנו ולמשפחתינו, שלפחות בבית לא נסבול מדעות קדומות. גם ככה קשה להתמודד עם מחלה נפשית. לפחות שבני ביתנו יהיו איתנו ולא נגדינו... שבת שלום, תמי.

הבעיה שאותם בני משפחה ש'יורדים עלי ' לא מעוניינים באמת ללמוד על בעייתי,אלא רק לנצלה לטובתם,ניסיתי להראות להם תוכניות או חומר כתוב על כך,והם לא רצו להסתכל או לקרוא.

שלום ד"ר הידש עקב תופעות של Panick Attack בזמנו המלצת לי לקחת "טרנקסל" 5 רק חמישה ימים בשבוע נגד התמכרות. בשבועיים האחרונים התופעות של , Panick A.חוזרות ביתר דחיפות שלוש שאלות לי: א. האם אני יכול לקחת ה"טרנקסל" רצוף כל יום (איני חושש מהתמכרות בזמנו הפסקתי לאחר לקיחה רצופה של חצי שנה לערך ללא כל בעיה) ב.האם אני יכול לעבור לשני כדורים ביום "בימים קשים" (בקר וערב) ולאחר רגיעה לחזור לכדור ביום רציף(לקחת בערב או בבקר?) ג.בזמן התקף הומלץ לי לקחת "ואבן" מתחת ללשון, האם לאחר מכן אפשר לחזור ל"טרנקסל" ללא בעיה.(זכורני שאתה לא חסיד של ערוב אותה "משפחה" בכדורים שונים) מצטער על השאלות הרבות ומודה על תשובתך.

אתה לא מקבל טיפול מקצועי. טרנקסל או ואבן אינם מונעים התקפי פאניקה וגם ממכרים. הטיפול הוא בעזרת תרופה מסוג SSRI. אין סיבה לקחת שני כדורי ביום אלא אם התמכרת ומינון נמוך כבר לא משפיע כבעבר. כמו כן, אין סיבה לקחת שני סוגים של בנזודיאזפינים לצורך הרגעה. פנה לפסיכיאטר לצורך תוכנית גמילה וקבלת טיפול מקצועי לבעיה הבסיסית.

שלום ה"טרנקסל" ניתן לי ע"י פסיכיאטר תוך שלילה של תרופות אחרות. משפחת ה ssri השפיעה עלי לרעה לאורך זמן(כולל זמן הסתגלות). אין לי בעיית התמכרות, מתוך נסיון אני מסוגל להפסיק כל תרופה (באופן מדורג) בכל זמן שהוא.ה"ואבן" כ "עזרה ראשונה" ניתן לי גם בהוראת הפסיכיאטר (מנהל מחלקה בבי"ח שזהו אחד מתחומי התמחותו).גם ד"ר הידש לא שלל את ה "טרנקסל" אלא המליץ לקחתו חמישה ימים בשבוע. לכן השאלות היו מופנות אליו. אתה צודק ש"משפחת" ה ssri מתאימה יותר, אך כנראה לא עלי, יש לזכור שלכל אדם מתאימים את התרופה המתאימה לו. בכל אופן תודה על תשובתך, מחכה לתשובתו של ד"ר הידש

יש לי קרוב משפחה שהוא חולה בנפש. הוא מתלונן שכשהוא נכנס למשל למכולת אז כולם מסתכלים עליו ואין הדבר נכון. כיצד כדאי לענות לו בעדינות מבלי שיפגע? האם אפשר לומר לו בעדינות שהוא טועה או שאם מתווכחים איתו אז מחמירים את הבעיה? כיצד אתם הייתם עונים לו? תודה.

איך קבעת שהוא "חולה בנפש"?רק על-סמך הקטע עם המכולת וסיטואציות דומות,או שהוא הוגדר ע"י אנשי מקצוע כחולה נפש? איני מנסה לשלול את דבריך או משהו כזה,פשוט חשוב לי לדעת אם סתם החלטת כך בגלל התנהגותו,או שהוא אובחן כך. לגבי שאלתך,לדעתי לא כדאי להתווכח איתו (אם הוא באמת 'חולה-נפש'),אלא פשוט להראות לו,ולומר לו,בצורה הגיונית שהוא טועה-אולי להראות לו במה האנשים האחרים עוסקים במכולת,אולי לחזק את ביטחונו העצמי. מקוה שלא נפגעת משאלותיי.

איילת יקרה בהנחה שהאיש אכן חולה, ושהתייחסות סביבתו אליו היא אכן חיובית והפגיעות נובעת רק ממצבו הפנימי, אני לא הייתי מתווכחת איתו. משוגע לא יודע שהוא משוגע, ואדם החש נרדף חש כך ממש, אי אפשר לשכנע אותו בהגיון שאינו נרדף. ראיתם את "נפלאות התבונה"? סרט שמראה בצורה כל כך חייה ומוחשית איך אדם פסיכוטי מרגיש בזמן ההתקף, כמה זה מוחשי, כמה קשה להבחין במצבים כאלה בין המציאות הפנימית לחיצונית, כמה העור דק וכמה ההגנות קורסות. מאד שביר להיות במצב כזה. אני הייתי בטוחה שהשריפה שהיתה ביער שורש (זוכרים, לפני 11 שנים בערך) היא תולדה של המצב הפנימי שלי. שאלתי חברה שלי אם זה באמת נכון. היא היתה רגישה כל כך לא להתווכח איתי. ענתה לי שאינה יודעת. נתנה לי להרגיש שהיא איתי. אל תתוכחו עם ה"משוגע". פשוט תעטפו אותו בחום ובאהבה. תתייחסו אליו בגובה העיניים. אל תפחדו ממנו. תעזרו לו בזה שאתם לא תתייחסו אליו כפי שמרגיש שמתייחסים אליו במכולת. גם אם תחושותיו אלה הן פרי מחלתו בלבד, עבורו הן המציאות היחידה שקיימת. לעמת איתו עם זה רק יגרום לו לסבל נוסף. כדאי עם זאת להפנותו לטיפול תרופתי ופסיכולוגי, אם אינו נמצא בטיפול כזה. רק טוב, תמי.

מדובר במחשבות יחס. אם תתעמתי איתו על נכונות הדברים את מסתכנת בכך שהוא יתן גם לך יחוס ואולי יכניס גם אותך לחשיבה הפרנואידית שלו. העניין הוא שלא משנה כ"כ מה תגידי או תעשי- עדיין הוא יוכל ליחס לך דברים לא אמיתיים ולכן אין לי עיצה חד משמעית. לעיתים כדאי להעיר ולעיתים לא. תלוי גם עד כמה הוא מאמין בנכונות הדברים. לעיתים יש מודעות חלקית לכך שהדברים לא נכונים.

לאיילת אכן שאלה קשה שגם פסיכיאטרים מתלבטים בה. אסור ולא טוב להעמת ולהתווכח ו"להוכיח" לו שהוא טועה כי זה בלתי אפשרי. המטרה היא להגיע להסכמה שאנחנו לא מסכימים, כלומר שאת יודעת ומכבדת את מה שהוא מרגיש/חושב, אבל לך יש דעה שונה, הוא יודע את דעתך ואת יודעת שהוא לא מסכים איתך. כך שישנה כאן הסכמה על כך שאנחנו רואים את הדברים אחרת. לא תמיד קל להגיע למטרה זו אבל זה הכיוון וזו השאיפה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום פורום... התעוררתי הצהריים אלו עם צורך לכתוב בפורום, שמזמן לא היה לי. השבוע עבר כל-כך מהר, ואני בקושי זוכר שקרה בו משהו, אולי כי עבדתי בעיקר בערב, ומה שקורה בימים כאלה הוא שאני קם נורא מאוחר וישר הולך לעבודה. רק לפני כל כך מעט זמן דיווחתי לכם שבמפתיע מאוד קיבלתי קצבה חלקית מהביטוח הלאומי, והנה שלא במפתיע היא לגמרי זמנית ואני שוב צריך להגיש מסמכים. הרופא שלי היה מאוד מופתע שאני בכלל מקבל קצבה כי אני עובד, אבל הסכי לכתוב לי מכתב, שמעניין מה יהיה כתוב בו. הפעם הסיכויים שלי לקבל את הקבצה נמוכים עוד יותר, כי כבר אי אפשר לטעון שאני לא יציב בעבודה. אם זה היה תלוי בי, הייתי מוותר על זה כבר, ולמה זה לא תלוי בי? כי לא מתחשק לי להתעמת עם אבא שלי בנושא הזה, מאוד חשוב לו כסף והוא טוען שאסור לוותר על אף אגורה. אז אני אעשה את הטרחה הזו כדי שהוא יקבל מכתב סירוב ואז הוא יהיה מרוצה. או שהם ימשיכו לי את הקצבה למרות הכל. הכסף הזה בלאו הכי הולך לפסיכולוגית הפרטית. ואולי זה דווקא משתלם למדינה לממן לי אותה כי זה מקטין את הסיכוי שאני אחזור לאישפוז יקר. למרות שגם בלי הביטוח לאומי, אני יכול לממן אותה. דווקא ביבי, שמשום מה נורא מנסה להצטייר כמיטיב החלשים, דיבר אתמול על זה שהוא יתן קצבה גם לאנשים עובדים כדי לעודד עבודה. נו, עוד חזון למועד. בינתיים רק ביטלו את הסל שיקום, שאני לא מזדקק לו כלל. נו, טוב, בעצם אין לי מה לכתוב, אבל נשלח בכל זאת... ביי מיכאל

היי מיכאל כיף לשמוע ממך. מעניין באמת מה יצא בסוף מהביוקרטיה הרפואית הזאת. תמשיך לעדכן, ותרגיש טוב. שבת שלום, תמי.

למיכאל כרגיל כייף לשמוע אותך ואת הסגנון המיוחד שלך. רק לידיעה. גם הביטוח הלאומי מבין שהקיצבה עלולה להיות מיכשול לרצון לעבוד (כי אז עלולים להפסיד כסף...). לכן החוק הוא שאפשר להרוויח עד כפול מגובה הקיצבה ועדין לקבל קיצבה. אם מרוויחים עד גובה הקיצבה מקבלים גם את המשכורת וגם את הקיצבה. אם מרוויחים יותר אז הביטוח הלאומי משלים עד כפול מהקיצבה. כלומר אם הקיצבה היא 2000 ש"ח, והאדם מרוויח שלושת אלפים אז הביטוח הלאומי משלים 1000 (במקום האלפיים). אם מעל 4000 ש"ח אז מפסיקים את הקיצבה. אכן יש כאן בעיה עקרונית. שבוע טוב דר' גיורא הידש

לדר.הידש , לדור,לתמימי - בבקשה תשובתכם תודה מראש. האם התנהגות ילדותית היא אופיינית למי שהוא בי פולר?מדובר בבת 21 שאובחנה לפני כשנה כחולת מאניה דיפרסיה והיא משתקמת בעזרת תרופות אבל היא מאד ילדותית ומחפשת תשומת לב ללא הרף גם באופן ילדותי,כמו להרגיז באופן טפשי עד שיתעצבנו עליה,תלותית מאד ורוצה שכל הזמן יהיו איתה ויחכו עד שהיא הולכת לישון כדי להגיד לה לילה טוב כשהיא כבר במיטה וכו'.בחברה היא לא מתנהגת ככה אבל יש לה קשיים ביצירת קשר חברתי והיא די נמנעת מזה.

שרה יקרה מחלה נפשית היא חתיכת טראומה, בעיקר בהתחלה. ומחלה ביפולרית, שיש בה שילוב כל כך כאוב בין מאניה, פסיכוזה ודיכאון, היא מחלה שפוגעת מאד בדימוי העצמי ובביטחון של החולה, באופן מאד מובן. דמייני את עצמך משתגעת. מאבדת קשר עם המציאות החיצונית. חייה בחלום שהפנים מתערבב עם החוץ, בלי שליטה, עם הרבה כאב, חוויות עוצמתיות ומפחידות עד אימה, בודדה בתוך סחרחורת של צבעים מילים קולות ומראות שאחרים אינם רואים, חשה שאחרים אינם מתייחסים אליך כתמול שלשום, אולי מאושפזת, אולי לא, מקבלת טיפול תרופתי שכל כך קשה לקבל, מקבלת תווית שכל כך קשה לעכל, ואז- מתעוררת מהחלום הרע הזה שנקרא פסיכוזה, ומגלה- למירב הפדיחה- שהשתגעת... איזה פדיחה להיות משוגעת. פדיחה לא נורמלית, כי כשהיית במצב הזה, של המניה והפסיכוזה, עשית כל מיני דברים לא שפויים. פיזרת כספים בכמויות, לכי תסבירי את זה למנהל הבנק, שכבת עם גברים ללא אבחנה- לכי תסתכלי להם בעיניים, נכנסת לאישפוז- לכי תסתובבי עם התווית הזאת בעולם עכשיו- היא השתגעה... לא פשוט. ואז, המחלה "מרחמת", נותנת פן אחר שלה- הדיכאון האיום הזה. ובדיכאון את מרגישה כמו ילדה קטנה וחסרת אונים. חייבת שיטפלו בך, ישמרו עליך מעצמך. מתה מפחד שזה יכול לקרות לך שוב. את לא שווה כלום. רוצה למות. רוצה להעלם. מחשבות שאינן פוסקות לרגע. סיוט שלא ברא השטן. גיהנום עלי אדמות. לאור כל המתואר לעיל, האם לא נראה לך סביר שגם את היית במצב הזה ילדותית, תלותית, נצמדת לאחרים שיתנו לך תמיכה, הגנה, אהבה, כמו ילדה קטנה ונואשת שאיבדה את שפיותה וכל כך פוחדת עכשיו מהעולם??? המצב הזה שאת מתארת הוא תגובה נורמלית של הבחורה הזאת, למצב הלא נורמלי שעבר עליה- שהוא המחלה שלה. התגובה הזאת תחלוף עם הזמן ועם הטיפול שתקבל. אל תשפטו אותה. תימכו בה כמה שרק תוכלו. תודה. תמי.

שלום לך , אין קשר בין הפרעה ביפולרית לבין התנהגות ילדותית . אני מכיר אנשים עם הפרעה ביפולרית שהנם בוגרים בנפשם , ותפקודם הפונקציונלי תקין . ולמעשה התנהגות ילדותית כשורה לרקע ההתפתחותי של הבחורה . אם במהלך חייה היא היתה תלותית וילדותית , אז המשבר לא שינה אותה ולא ישנה אותה , יתכן אפילו שבעיקבות המשבר היא תעשה יותר תלותית . לכל אחד מאיתנו יש מטען אישיותי ללא קשר לאבחנה כזו או אחרת ! ביי ניהול

הדברים שציינת קשורים לאישיות ולא לפסיכיאטריה. כלומר, אין הכרח שמי שחולה במחלת נפש תהיה לו אישיות כזאת או אחרת. הטיפול בבעיות של אישיות נעשה בד"כ ע"י פסיכולוגים ולא פסיכיאטרים. פסיכיאטרים עוסקים יותר בביולוגיה של התחלואה הנפשית, כמו הפרעות במצב הרוח- ואז פשוט נותנים תרופה שמייצבת את מצב הרוח.

לשרה תודה למשיבים אבל אעשה קצת סדר. אני מבין שאת מכוונת לבחורה שהייתה רגילה ואחרי התפרצות פעילות היתר היה שינוי בהתנהגות. הדברים של תמימי מתאימים למקרה זה כאשר החרדה הגבוהה שקיימת כיום מאפיינת את ההתנהגות והקשיים להתמודד עם היומיום והמחלה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

יש לי 3 שאלות: 1. האם אומגה 3 מומלצת גם אם לוקחים תרופות (אפקסור XR במקרה שלי). אני יודעת שזה אמור להיות בריא, השאלה היא אם יש סיכון לתגובה לא טובה כשזה בא ביחד עם תרופה, ואז אשיג תוצאה הפוכה ממה שאני מצפה (להרגיש טוב יותר..) 2. אפקסור XR וחשק מיני: התרופותהרסו אותי בתחום הזה (גם תרופות אחרות שלקחתי בעבר השפיעו עלי ככה). האם הורדת מינון (כרגע 150 מ"ג) יכולה לעזור או לשפר את המצב? ראיתי שהד"ר כתב פעם בפורום שאפקסור XR דוקא במינון נמוך יותר פועל על הסרוטנין ובמינון גבוה יותר על הנורואדרנלין, האם אני צריכה להבין מכך שדוקא במינון גבוה יותר ההשפעה על התחום הזה פחותה? 3. אני סובלת כבר הרבה זמן מטיקים- קפיצות של הצוואר, שהתגברו לאחרונה. הבנתי שזו יכולה להיות תוצאה של התרופות. האם זה הפיך? מה יכול להשפיע על זה? (להפחית או להגביר) אוכל? לחץ? פעילות גופנית? מינון של כדורים? תקופה במחזור החודשי? לא מצאתי כתבות בתחום (ראיתי רק כאלו שמדברים על תסמונת טוראט), אשמח לקבל הפניה לחומר בנושא. תודה רבה מראש על העזרה.

לשואלת את הטיקים קודם כל צריך לראות ונאורולוג צריך לראות אותם כדי להחליט לגבי האבחנה והמשמעות שלהם. אפקסור עלול לגרום לכך אבל רק באבחנה של נאורולוג או פסיכיאטר. נכון שהאפקסור משפיע על הסרוטונין במינון של עד 150 מג' לכן ירידה במינון עד 150 מג' לא אמורה לשנות את התחושה במין. איני יודע אבל איני חושב שצריכה להיות בעיה בשילוב של אומגה 3 ואפקסור. שבוע טוב דר' גיורא הידש

תודה על התשובה. לגבי ירידה במינון וההשפעה על התחושה במין - כרגע אני נוטלת 150 מ"ג, השאלה היא אם ירידה לפחות מזה (בשאיפה ל-75 מ"ג) יכולה להשפיע. או שרוב "ההרעה" היא ממילא מ-75 המ"ג הראשונים.

שלום, לאחר כחודשיים של נטילת אפקסור 150 מ"ג, וב-10 ימים אחרונים 300 מ"ג, עדיין אין שיפור משמעותי מבחינת הדכאון והחרדה. הומלץ להוסיף גם אדרונקס, ולהוריד 150 של אפקסור. כלומר לקחת אפקסור 150 בתוספת אדרונקס.מה דעתך? (האפקסור עזר מאד בדכאונות קודמים, עם כדור של 75.- מה קורה עכשיו שכמות פי 4 לא עוזרת?) מה דעתך? לגבי זמני הנטילה, נאמר לי חצי בבוקר וחצי בערב, אך קראתי את המלצתך לקחת מוקדם יותר, כי הכדור מעורר. האם אפשר לקחת את החצי הנוסף בצהריים יחד עם האפקסור? בנוסף לכך אני משתמשת גם בכדור קלונקס 0.5 בבוקר, כי הבוקר קשה מאד, חרדות, פחדים וחוסר בטחון, האם זה בעייתי? הבנתי שקלונקס ממכר, ויש לי כבר תחושה של תלות בכדור. האם השפעת התרופות יגרמו לצמצום והפחתה של נטילת הקלונקס? האם זה לא יותר מדי כדורים? רק מהמחשבה הזו אני כבר ביאוש. האם חייבים לאכול לנפי נטילת התרופה? תודה רבה מראש.

לדבורה התופעה של תגובה מאוחרת ולמינון גבוה של תרופה שעזרה בעבר מוכרת. לכן אני חושב שכדאי לחכות עוד קצת עם האפקסור במינון של 300 מג' ולתת למינון הגבוה את ההזדמנות להשפיע, גם אני מעדיף פחות תרופות אם אפשר כמובן. הקלונקס כנראה מקל עליך ולכן אפשר להמשיכו למרות החסרון שלו. כאשר המצב הנפשי ישתפר לא תצטרכי את הקלונקס ותוכלי לרדת במינון. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אני לוקחת פרוזאק(שבועיים) ולפני זה לקחתי ציפראמיל(חודש) ובזמן האחרון יש לי בעיית ריכוז ובעיות בזיכרון ואני הרבה יותר איטית בחשיבה מה מזה קשור לתרופות?

לגפן סביר יותר שהבעיות בריכוז קשורות לבעיות הרגשיות שבגללן את נוטלת את התרופות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני לוקחת רסיטל כבר חצי שנה במינון של כדור אחד ליום. בחודשים הראשונים הצלחתי לישון כהרגלי (4-5 שעות ביום) אולם בחודשיים האחרונים אני לא מצליחה לישון פחות משמונה שעות. אני לא מתעוררת מהשעון המעורר, וכשאני כן - אני מרגישה אדישות מוחלטת אל מול היום שעומד לפניי. לוקח לי שעה לרצות לקום מהמיטה למרות שאני לא מרגישה דכאון כי אם אדישות. יש לי עבודה, יש לי זוגיות, משפחה תומכת, הרבה חברים - הכל בסדר ואני לא מרגישה סיבה לא לקום. בסופי השבוע שאני לא צריכה לקום באופן מיוחד - אני ישנה 12-13 שעות, שזה ממש ממש לא אופייני לי. האם יכול להיות שזוהי תופעת לוואי מאוחרת יותר של התרופה? לאחר שמתרגלים לתרופה שזו תהיה התגובה אליה? תודה רבה

לתותי מוזר, תמיד ישנם דברים מיוחדים אבל לפי ידיעתי לא מדובר בתופעות לוואי של התרופה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

תותי שלום, אני לוקחת רסיטל כ-4 חודשים, וכמוך חשה בעייפות מרובה וצורך לישון שעות מרובות, וכן קושי להתעורר בבוקרלקראת יום חדש . אפשר לומר שזאת תופעת הלוואי שהרגשתי מיד עם תחילת הטיפול. אך זה לא משתפר. אני אמנם מרוצה בהרגשה הכללית של "השטחת" הרגשות שלי, באדישות, כי אז פחות לחוצה ועצבנית ופחות לוקחת ללב. כנראה שזה המחיר. שבוע טוב, יסמין

שלום ד"ר. אני אם לילד בן 4 שנים שאובחן עם הפרעות קשב וריכוז, טופל בכל מיני טיפות צמחים למיניהם ועבר גם תוכנית טיפולית להצבת גבולות ללא כל תוצאות חיוביות או שינוי. היום ביקרתי איתו אצל פסיכיאטר והוא רשם לי לתת לו "ריספרידל". משקל הילד 18 קג' והוא אמר להתחיל בטיפה אחת ליום עד 3 טיפות. אנא ממך פרט לי יותר על טיפול בטיפות אלה, אני מוטרדת ולא שקטה כלל, ושאלה נוספת: באם יקבל את הטיפול האם זה יהיה לזמן ממושך? אני מציינת שמדובר בילד חכם ואינטילגנט מאוד רק שהוא אינו מסוגל לשבת דקה. אנא עצתך. תודה מראש, רונית.

לרונית איני פסיכיאטר המומחה לילדים ולכן תצטרכי להתייעץ עם מומחה לילדים ונוער. באופן כללי הרספרידל אינה תרופה להפרעת קשב, התרופה העיקרית להפרעת קשב היא הריטלין?! שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום רב. אני בת 24 ויש לי אחות בת 21 שלא מדברת עם הוריי ועימי כבר שנתיים וחצי. הסביה איננה ידועה וזה החל בשלבים עד לנתק מוחלט. היא גרה עימנו ואין לנו מושג סיבת הדבר. משפחתנו היא משפחה רגילה ,אף אחד לא סבל מבעיות נפשיות בעבר במשפחתנו כולל המשפחה המורחבת. אציין כי מדובר בבחורה שרזתה קרוב ל-25 ק"ג (היתהבחורה שמנה מאוד) טרם גיוסה לצה"ל ועד היום שומרת על תזונה שלדעתי מוגזמת ולא נחוצה (תזונה בה לא נכללים כל אבות המזון ומאכליים המכילים ויטמינים חיוניים שגופינו לא מסנתז בעצמו). תהליך ההתדרדרות היה מלווה בפרידה מחבר אהוב ובהמשך לא עברה קורס צבאי מסויים שהיתה מעוניינת בו מאוד. לא נראה כי יש חברים או חברות בשטח. הקשר היחידי כפי הנראה הוא עם דודים ,סבים וסבתות ובני דודים שיחסה אליהם מצויין אך עימנו אין כל קשר למרות שהיא גרה איתנו באותו בית. לא ידוע לנו שהיא לומדת משהו או עובדת. רוב הזמן היא בבית. אין חדירה לפרטיותה -מקפידה לנעול את חדרה ,לא מרבה לצאת מהבית ולא נראה כי מקיימת פעילויות חברתיות כל שהן.הוריי נועצו בשני פסיכולוגים שטענו כי יש לדבר עם הבחורה עצמה אך הדבר איננו אפשרי! אני מדגישה כי כפי הנראה היא חושבת כי עשינו לה עוול נורא ואין שום סיבה שבעולם לדבר איתנו. המילים היחדיות שהיא מחליפה מידי פעם זה עם אבא שלי וגם זה רק בעיניינים של קניות כמו מזון למשל. אנחנו ממש אובדי עצות בנושא זה והייתי שמחה אם מישהו יוכל לעזור לנו בנושא. תודה

שלום לך , לפי הסיפור המתואר נראה לי שאחותך זקוקה לעזרה . אולי תנסי שוב לדבר איתה בצורה חברית , אולי להציע לה לצאת לסרט ? בית קפה שכונתי ? . ואם לא יעזור אז נראה לי שגם אתם , שאר הנפשות בבית גם תזדקקו לעזרה והתייעצות . אני מציע לכם בשלב ראשון להיפגש עם איש מקצוע ( פסיכולוג משפחתי , עו"ס ) ואולי בשלב מאוחר יותר להניע את האחות המנותקת להצטרף אליכם . נראה לי שלרזות 25 ק"ג , ולשמור על דיאטה מחמירה זה מצב של מצוקה מסויימת . ביי ניהול

לשושנה כמובן שהשאלה הראשונה היא האם מדובר בהפרעה נפשית או בתהליך קיצוני של התבגרותה. לפי מכתבך לצערי נראה שיש מקום לדאגה אבל כמובן שרק אבחון מלא יכול להשיב על השאלה הזו. כדאי לנסות לשלב את האנשים שהיא מדברת אתם במאמץ להביא אותה לאבחון אצל פסיכיאטר או פסיכולוג.(דודים, סבתא) שבוע טוב דר' גיורא הידש

האם מותר לקחת פלוטין בהריון?

למלי באופן עקרוני מותר למרות שכמובן צריכים לשקול את היתרונות והחסרונות. תמיד צריך להתעדכן במכון הטרטולוגי בהדסה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

מדובר בילדה בת 11 שכבר שנים עם פסיכוזה.

יש דבר שנקרא סכיזופרניה של הילדות, אבל עד כמה שידוע לי לא ממהרים לאבחן בגילים כאלה מחשש לסטיגמה מיותרת. יתכן מצב שהפסיכוזה בגיל כזה היא חולפת ולא תהפוך למחלה פעילה , אבל רק הזמן והעתיד יתנו לכך את התשובה.

מאבחנים סכיזופרניה אם התסמינים נמשכים 6 חודשים ומעלה. למרות שהמחלה בד"כ פורצת בגיל ההתבגרות או הבגרות ישנם מקרים שהיא פורצת כבר בילדות, גם אצל ילדים קטנים, אבל אז היא יותר חמורה (מבחינת מהלך המחלה, הסימטומים והפרוגנוזה). כמובן שמס' שנים עם פסיכוזה פעילה (הכיצד? אין תגובה לתרופות?) זה מספיק בשביל לקבוע אם מדובר בסכיזופרניה או מחלת נפש פסיכוטית אחרת.

שלום לך , מדוע למהר לאבחן ? מה בעצם חשיבות האבחנה בשלב זה ? ילדים רבים סובלים מבעיות שלעיתים חולפות עם הזמן . סטיגמה הנובעת ממחלה קשה זו קשה ומזיקה . היא מקטגת את הילדה באבחנה , בשעה שיתכן וההתקפים שלה זמנים . ביי ניהול

ד"ר הידש היקר שלום האם יתכן או שמעת על מקרים שדיסתימיה חולפת מעצמה אחרי מספר שנים (אפילו 10) או שזה לא ממש מציאותי. לא שאני מחפש תחליף לטיפול, אבל אני מעונין לדעת... תודה רבה

לגדי דיסטימיה בהחלט עשויה לחלוף. דיסטימיה נקראה בעבר דיכאון נאורוטי, כלומר דיכאון שקשור לקונפליקטים תוך נפשיים. קונפליקטים כאלו עשויים להפתר בפסיכותרפיה או בהתבגרות טבעית עם השנים. שבוע טוב דר' גיורא הידש

התחלתי לקחת סרוקסט במשך שבועיים ולאחר מכן ציפרלקס במשך כשבוע כבר משום שהסרוקסט גרם לי לתופעות לוואי קשות כחולשה גדולה, עצירות וכו'. אני לוקחת באופן קבוע גלולות מינולט למניעת הריון ולהפתעתי כאשר הגיע השבוע בו אני עושה הפסקה ומקבלת מחזור מלאכותי לא קיבלתי ואין לי דימום. שאלתי היא האם לקיחת הציפרלקס השפיעה על המחזור ועל חוסר הדימום. תודה רבה על התשובה וההתייחסות.

ליואבה לציפרלקס אין השפעה על המחזור, תתייעצי עם הגניקולוג ויתכן שישנה סיבה אחרת....? שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום מהו המינון הטיפולי האפקטיבי של הויפקס (או הונלה) לחרדה חברתית. בברכה ובתודה מראש.

לעזריאל לדעתי בין 150 עד 300 מג' וייפקס ביום. שבוע טוב דר' גיורא הידש

האם 20 מיליגרם פרוזק יכול לעזור לחרדה חברתית?

לשלי הפרוזק עשוי לעזור לחרדה חברתית למרות שאינה תרופת הבחירה לכך. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אחד אומר שמלודיל זו תרופה עדינה. אבל פה: http://www.infomed.co.il/drug4.asp?dID=151 אני רואה ש1 מתופעות הלוואי היא עילפון. זו לא נראית לי תופעה כ"כ עדינה. אנא , ד"ר הידש ודור , עשו סדר תודה

בגלל שינויים בלחץ הדם. יכולה להוריד את הלחץ הדם או להעלות אותו בצורה יחסית חדה שגורמת לעילפון. נכון לגבי כל התרופות הטריציקליות.

לברק איני חושב הדבר קשור לבעיה בלחץ הדם. אכן למלודיל תופעת לוואי נדירה אבל קיימת- פרכוסים כמו באפילפסיה ואני חושב שאתה מתכוון לזה. פרכוסים היא תופעת לוואי מסוכנת אבל נדירה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום. הרופא שלי נתן לי 50 מ"ג מודאל.האם הכדור משמין?גורם לתאבון? אגב.הוא נתן לי אותו בשילוב עם חצי ציפרלקס. ץודה

למיטל המודל היא תרופה טובה מרגיעה ואינה ממכרת. באופן עקרוני היא עלולה להגביר את התיאבון אבל את לוקחת מינון נמוך מאוד שסביר שלא יגרום לתופעות לוואי. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום יש לי אח בכור בן 36 רווק, אנחנו 2 בנים ובת , עד גיל 12 הוא היה בבת עינה של אימי. בגיל 12 הוא ראה אותה במיטה עם השכן שהיה לנו דלת ממול והלך בהלם לספר לאבי, כתוצאה מכך התגלה רומן וזה הוביל לגירושים , מאז עברנו הרבה, נשארנו תקופה אצל אבי ואח"כ עברנו לעיר אחרת עם אמנו , אבל מאז המקרה היחס של אימי אליו השתנה, כאילו היא האשימה אותו, היא נהייתה קשוחה איתו ועצבנית למרות שהרומן שלה עם השכן נמשך 10 שנים. לאחר מכן אחי הקטן למד ועבר לת"א ואני התחתנתי,ושלא תבין אמא הייתה איתנו תמיד ממנה לימודים חתונה אבל שונה מפעם , כל מריבה שהייתה בינהם היו האשמות והטחות וזה הגיע לכך שבגיל 17.5 הוא התדרדר לסמים קלים ובהדרגה הפך לנרקומן, גנב, בתי כלא וגמילות וכמובן השפלות מצד אימי על כך שהוא נרקומן . לבסוף לפני 7 שנים הוא החליט לצאת מהסמים ונשלח לגמילה במוסד מסויים ואחרי כאבים והחלמה לא קלה הוא יצא מזה,והתחיל לעבוד היום הוא נקי כבר 7 שנים ,אבל לפני 3 שנים התחילו לו הזיות ודכאונות , כל התקופה הזאת היה לו קשה למצוא קשר זוגי ושכבר הוא מצא לפני 4 שנים אמא שלי הרסה לו כי היא לא הסתדרה עם הבחורה. בקיצור ההזיות התחילו בקטנות ,תוך כדי הוא פתח עסק לפני שנה ועבד יפה והשכיר בית אבל לפני חצי שנה התחילו לו הזיות רציניות , הוא היה מתקשר מהחנות ואומר שמשהו רודף אחריו ועוקב אחריו ורוצה לרצוח אותו, ופתאום הוא היה מתפרץ בבכי או לא עונה לטלפונים, כל התקופה הזאת הוא לא מוכן היה ללכת לשום פסיכיאטר ולא רצה תרופות, הייתי מדברת איתו והוא היה אומר לי שחברות של אימי פוגעים בו ומעליבים אותו ובסוף התברר שזה לא נכון אח"כ להן הוא אמר שאני שמחה שהוא בדיכאון מה שכמובן לא נכון פנינו לרופאת משפחה שנתנה לא בהתייעצות עם פסיכיאטר תרופות אבל אנחנו לא יודעים איך מוגדרת הבעיה שלו ומה דרכי הטיפול ואם בכלל יש סיכוי להחלמה מלאה. וכמובן איך זה הגיע למצב כזה ? אולי הוא לקח איזה סם הזיה או שהסמים שהוא היה משתמש גרמו לו לזה ? אנחנו לא רוצים לאשפז אותו בכפייה כי במוסדות האלו הורסים אותם לגמרי עם הזריקות שנותנים להם ומכות חשמל וכו, -ככה שמענו. נא עזרתך בפענוח הרפואי של מקרה זה תודה א.א

שלום, אכן החשד הראשון צריך להיות חזרה לסמים או תופעות מאוחרות של סמים שנטל בעבר. אבל הדבר החשוב ביותר הוא להגיע לאבחנה ואת האבחנה יכול לבצע רק פסיכיאטר. אולי תמצאו דרך להגיע אל פסיכיאטר שהוא הכיר בעבר או פסיכיאטר באופן פרטי? אולי חבר שלו או האח הנוסף או אביכם יכול לשכנע אותו? שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני לוקחת חצי כדור פאקסט כבר כמה חודשים בגלל דיכדוך. האם ייתכן שחצי כדור בלבד יכול לעכב אורגזמה? נדמה לי שפעם הגעתי לסיפוק מהר יותר ועכשיו זה קשה אפילו עם עצמי. רבע כדור לא עושה את העבודה. שנית, לאחר שהפחתתי לרבע כדור (שלושה ימים), התחרטתי וחזרתי לחצי אבל ביומיים האחרונים אין לי מצב רוח, אני שוב רגישה לכל משפט או ארוע שלא מוצא חן בעיניי, הכרתי מישהו נחמד לפני כמה ימים נראה היה שהקשר ממריא אבל פתאום יש צניחה מוזרה בחשק לפגוש אותו ולהשקיע בקשר. האם זה קשור ל"משחק" שלי עם המינון? בתודה מראש, ג.

שלום, איני חושב שהדברים קשורים לשינויים במינון, בדרך כלל השינויים במינון נותנים את השפעתם רק מאוחר יותר אחרי מספר שבועות. לדעתי רק כדור שלם של התרופה עשויה להשפיע ואין מחקרים על חצי מינון. אם יש תופעות לוואי לתרופה מסויימת צריכים לשקול את החלפת התרופה לתרופה דומה שתתאים לך יותר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

ד"ר שלום, האם מותר ליטול ריטלין בזמן שנוטלים פרפנן? תודה.

שלום, באופן עקרוני לא כדאי לשלב תרופות. לגבי השילוב שציינת איני מכיר ספרות מקצועית אשר בחנה את הנושא לכן כל הערכה היא תיאורטית בלבד ולא נבחנה אצל אנשים. לדעתי אפשר למרות שצריך להזהר ויתכן כי התרופות יעודדו זו את ההשפעה של זו. שבוע טוב דר' גיורא הידש

לאחר ביקור אצל פסיכיאטר הוא רשם לי לעבור מסרוקסט שנתנה רופאת משפחה לרסיטל.נטלתי כבר סרוקסט משך 5 ימים והפסיכיאטר אמר שאין כל בעיה לעבור מייד לרסיטל ללא צורך בהדרגתיות המעבר.שאלתי היא,האם כעת יקח כשבועיים עד השיפור מרגע לקיחת הרסיטל או שזה יקח פחות כיוון שנטלתי סרוקסט כבר 5 ימים?הוא גם טוען שלרסיטל פחות תופעות לוואי של השמנה מסרוקסט,האם כך?מה טוב יותר רסיטל לחרדה חברתית מאשר הסרוקסט? תודה למשיבים...

למתן אין בעיה לעבור מסרוקסט לרסיטל. הרסיטל מדוייקת יותר ולכן יש לה פחות השפעה של עליה במשקל. באופן עקרוני הדימיון בין שתי התרופות גדול בהרבה מההבדלים לכן צריך לקוות שהרסיטל מתאים לך יותר מהסרוקסט. צריך לזכור שאחרי שלושה ארבעה שבועות רק מתחילה ההשפעה החיובית של התרופה כך שאפשר לחכות בסבלנות ולהמשיך ולספור את הימים של הסרוקסט. שבוע טוב דר' גיורא הידש

הבת שלי נוטלת ריספרדל קרוב לשנה בעקבות התקף פסיכוטי של מאניה והיא מאובחנת כבי פולר.כרגע המינון שלה הוא 1.5 מ"ג ליום.זו התרופה היחידה שהיא לוקחת.בשבוע האחרון היא מבקשת להוריד לה את המינון כי זה יותר מידי ועושה לה לא טוב.אבל אני דוקא חושדת שזו אולי תחילתה של "עלייה" כיון שהיא התפרצה עלי בכעס שאני שולטת לה על החיים ומכריחה אותה לקחת תרופות שאפשר להסתדר בלעדיהן.היא בציפייה ליום שבו תפסיק עם התרופה, למרות שאף אחד לא הבטיח לה שזה יקרה ,אבל אמרנו לה שזמן של שנה הוא מינימלי כדי לבחון מה קורה והזמן הזה אכן מתקרב.יכול להיות שהיא מפתחת ציפיות להיות בלי תרופות במלאת שנה לאירוע ואולי זו סתם מרדנות טבעית של בת 20 שגרה בבית ודי תלויה בהוריה ואין לה כל כך חברה ופשוט נמאס לה,היא רוצה לחיות "רגיל"כהגדרתה.אני חייבת לציין שאנחנו מעודדים אותה לחיים רגילים ועצמאיים עד כמה שניתן,והיא זו שבחרה להישאר בבית ורוצה בקרבתינו.אחרי התפרצות הכעס הזאת שבה היא גם כעסה על הרופא שלה ואמרה שאין מה לבוא אליו לביקור,כפי שהצעתי לה,כי הוא במילא לא באמת איכפת לו ממנה היא סתם מקרה טיפולי בשבילו.אני שואלת - האם ייתכן שהמינון גבוה באמת?היא גם מתלונת על הרגשה לא טובה של מחלה,חוסר כוח,כאבי שרירים ובבוקר היא מטושטשת -האם זה אומר גם כן שאולי המינון גבוה? (היא לוקחת גם פרטן בבוקר וריטלין לפי הצורך כי היא לומדת) אני לא אוריד את המינון לפני שאתייעץ עם הרופא שלה אבל בכל מקרה אשמח לדעתך בנוסף,ואיך אתה רואה את הדברים עד שנגיע לרופא.תודה רבה רבה מראש על הסבלנות .

אם היא התפרצה עליך בכעס זה סימן שצריך לעלות במינון ולא לרדת. לא נותנים ריספרדל ל-" מרדנות טבעית", אלא למחלות נפש פסיכוטיות.

לתמרה בשום אופן אין מדובר במינון גבוה, נראה שצריך לשקול את כל האפשרויות לגבי מצבה ובזמן הזה חייבים להקפיד על ביקורות תכופות יותר אצל הרופא. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש, ראיתי כי באחת מתשובותיך לפונים אמרת כי יתכן שקיים קשר בין רגישות יתר ברמה החושית לבין הפרעת קשב. תוכל בבקשה לתת על כך הסבר מעט יותר מפורט?? תודה רבה (הדבר יסייע לי מאד) הדסה

להדסה שאלה מעניינת ובאמת שאיני יודע את ההסבר לתופעה זו. התופעה בולטת במיוחד ברגישות בתחושה הגופנית (מישוש, חום), כך שישנם תינוקות שהמגע ממש לא מרגיע אותם אלא להיפך, המגע מאוד חזק (עבורם ובתחושתם) ולכן הם נרתעים, ישנם כאלו שרגישים מאוד לרעש וכל מוסיקה גורמת להם ממש לכאב. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום אנחנו משפחה עם בעיות חרדה, אני סובל מ"אגורופוביה" אמי ז"ל מדיכאון וחרדה ואחי סובל גם כן מדיכאון וחרדות . אני רואה שכל דבר קשה לו אם זה יחסים בין אישיים,דאגות מפיטורים, דאגות בריאות בצורה חזקה, כל מיחוש זה כבר "סרטן". הוא מצוברח רוב הזמן ועצבני לא מסוגל לשבת ממש חסר מנוחה ומקטר כל הזמן על העובר עליו . לפני הרבה שנים קיבל טיפול מפסיכיאטר כדורים בשם"טופרניל" שהפילו אותו והרגיש שהוא לא הוא, כמו זומבי. מאז מנסה לא בהצלחה לדעתי כל מיני תכשירים מחנויות טבע . אני יודע שהוא פוחד שוב מכדורים ואולי אם ייקח יראה לו שנכשל בלהתגבר לבד ומבקש "עזרה" וכמובן תופעות הלוואי . איך אפשר ע"י תשובה משכנעת ממך שאפשר לחיות אחרת ולשפר את איכות החיים וחבל על כל רגע שהוא סובל. (נראה לי שגם עניתי לבד אבל אם תוכל) תעזור לי תודה

הכדור שנלקח בעבר שייך למשפחת הכדורים נוגדי הדיכאון מהדור הישן שהיו להם הרבה יותר תופעות לואי יש כיום הרבה כדורים מדורות חדשים לטיפול בדיכאון עם מעט מאוד תופעות לואי שחולפות לרוב תוך כמה שבועות ,כך שיש כיום טיפול שיכול לשפר את איכות החיים, ואכן פסיכיאטריה כיום עוסקת יותר באיכות חיים. רק לפנות לרופא , אפילו רופאי משפחה רושמים כיום כדורים לחרדה ודיכאון. חבל על סבל מיותר .

לשלוקומו תודה לדורון ואכן כדאי לחשוב על תרופה מהתרופות של הדור החדש. בנוסף אפשר לנסות את הרמוטיב שהיא תרופה טבעית ודומה לפרוזק. כמובן שיש את האפשרות של שיחות-פסיכותרפיה גם לעזרה בחרדות ודיכאון וגם בעזרה שהוא יתגבר על החרדות מפני טיפול תרופתי, כלומר יטפל בהתנגדות ובקשיים שלו לקבל טיפול תרופתי. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, התחלתי לקחת רמוטיב לפני שמונה ימים עקב דיכאון קל(לפני כן, בהמלצת הפסיכיאטר לקחתי במשך שבועיים ציפרלקס, אך כאבי הראש הכריעו אותי). יש לי תחושה חזקה כי הכדורים משפיעים על יכולת השליפה שלי ואף גורמים לי להתבלבל במילים שאין כל סיבה שאתבלבל בהם, לא התבלבלתי קודם! למשל:אני לא מצליחה לשלוף שמות של ילדים שאני עובדת איתם(ואף פעם לא הייתי שוכחת את שמם), או שאני אומרת מילה בתוך משפט שאינה המילה הנכונה אך דומה לה בצליל...מה זה...זה קצת מפחיד אותי ורציתי לדעת אם זה יעבור?????תודה

למירי איני חושב שמדובר בתופעת לוואי של הרמוטיב, כדאי להגיע לרופא המשפחה או נאורולוג שיחפש סיבה אחרת? כל טוב דר' גיורא הידש

קראתי מאמר מהחודש האחרון שטוען כי גלולות עם מינון נמוך של אסטרוגן יכולות לגרום לשינויים במצב רוח, ליובש בנרתיק, לחוסר חשק מיני ועוד..... אני לוקחת מרסילון וכל התופעות הנ"ל קיימות ובנוסף בחצי שנה האחרונה אף נכנסתי לדיכאון קל והתחלתי לפני כחודש בהמלצת פסיכאטר לקחת רמוטיב. האם עלי לשנות את הגלולות? והאם הדברים שקראתי עשויים להיות נכונים? האם עדיף להפסיק גלולות כל פעם שאיני עם חבר קבוע למשל לשלושה חודשים ואח"כ להמשיך או לשמור על הרציפות אף שחלק מהזמן לא יהיה להן ממש שימוש?

לגילי נכון שהאסטרוגן עלול לעשות תופעות כאלו למרות שבגלולות החדשות המינונים נמוכים מאוד. כמובן שהשאלה היא האם הגלולה גורמת לך לתופעות הללו או שהן מגורם אחר. אני חושב שאת השאלות כדאי להפנות לגניקולוג, יתכן שהדבר הפשוט והנכון ביותר יהיה לנסות ולהחליף גלולות. כל טוב דר' גיורא הידש

אני במינון ונלה של 300 מ"ג ביום. אם אני לוקח כל כמה שעות(בערך כל 6 שעות) כדור של 75 מ"ג (4 פעמים ביום) זה משפיע בסדר או שעדיף 2 כדורים של 75 מ"ג פעמיים ביום כל 12 שעות?

בשביל הנוחיות עדיף פעמיים ביום (כל 12 שעות 2 כדורים של 75 מ"ג). אם אתה לוקח 4 פעמים ביום- יהיו פחות תופעות לוואי כי זה מתפזר על יותר שעות. אם הגוף כבר התרגל לתרופה ואין תופעות לוואי- מספיק פעמיים ביום.

לאייל כפי שדור כתב עדיף כפי שאתה לוקח 4 פעמים ביום, אבל אפשר גם פעמיים, אין זו טעות. כל טוב דר' גיורא הידש

איך עושים אינטגרציה בין כל מה שעברתי בחיים כדי להתבגר קצת ?

שרון יקרה איזו שאלה טובה. הלוואי והיו לי את התשובות לעצמי, הייתי נותנת אותן לך... הרי אין דרך שמתאימה לכולם. כל אחד מוצא לו את הדרך שלו להפוך את חוויות חייו למנוף להתפתחותו האישית ולגדילתו. אני אישית נעזרת המון בטיפול פסיכולוגי. יש שנעזרים באומנות, לסוגיה. יש שפונים לפעילות גופנית שפורקת מתח נפשי ומסייעת להתחבר לגוף ולנפש. יש שהאפיק החברתי עוזר להם, לשוחח עם חברים ודרך קשרים כאלה לגדול. זוגיות יכולה לעזור. הורות. בעצם כל החיים הם במה אחת גדולה של התנסות ממנה ניתן ללמוד. ולא ציינתי את הרוחניות. יוגה, מדיטציה, לימוד, תפילות. כל אחד בדרכו, שרון יקרה. כל הדרכים מובילות אל הים, והים איננו מלא... בהצלחה, תמי.

שרון , אני מצטרף לדברי תמימי ומוסיף העיקר לעשות ולהיות פעיל.

תודה...

תודה לך ואכן בשביל אנשים כמוך שווה להשקיע בפורום הידש

שלום לפני כשנתיים הובחנתי כחולה CFS שלאחר מחלת CMV כחלק מתופעת הלוואי סבלתי מבעיות שינה קשות , מצבי רוח דיכאוניים ועוד. הפסיכיאטרית המליצה לי על טיפול של רסיטל לשיפור מצב הרוח ושל מירו לטיפול בבעיות השינה. היא הבטיחה לי שכדור השינה מירו איננו ממכר ובסך הכל "מלמד" את הגוף לישון. בשנתיים האחרונות כחלק מתופעות הלוואי של המירו העלתי 10 ק"ג במשקל ןעובדה זאת מטרידה אותי מאוד. לפני כשבועיים הפסקתי על דעת עצמי ליטול את כדור המירו. מזה כשבועיים אינני ישן טוב בלילה. אני מסתובב כל היום עם הרגשת סטרס/חרדה לא מובנת. האם הרופאה שיקרה כשטענה שהמירו איננו ממכר? מה אעשה? אני חייב לרדת במשקל אבל לא יכול לעשות זאת תוך שימוש במירו!! אינני רוצה כל חיי לחיות על כדורים. תודה צחי

לצחי לא כתבת מה מצבך הנפשי? יתכן שאתה זקוק עדיין לתרופה לשינה? היתרון של המירו שהוא אינו ממכר, ישנן תרופות נוספות לשינה שהן מרדימות, אינן ממכרות ואינן גורמות לעליה במשקל. אפשר לנסות את הנוקטורנו או הסטילנוקס. לילה טוב דר' גיורא הידש

שלום הייתי רוצה לקבל חוות דעת על המחלה שיש לי ומה כדאי לי לעשות. כבר שנה ותשעה חודשים אני לא יכול ללכת לעמוד לשכב או לזוז להרבה זמן יוש לי כפיתיות לעישון אני חייב לעשן כול 20 דקות למשל כשה אני יושב אני מרגיש שאני לא יכול לשבת או כשה אני שוכב אני מרגיש שאני לא לישכב וקם אני פשוט לא מוצה לעצמי מקום בגלל ולא יכול לתפקת ולעסות כלום ההרגשות האלה אני מקבל זיפרקסה 15 מילגרם וזה לא עוזר הייתי רוצה לדעת מה יש לי ואיך לעשות זשה יבור יותר מהר תודה

למישהו התופעות שאתה מתאר אינן קובעות אבחנה וחסרים פרטים רבים, חבל שלא ציינת מה האבחנה של הרופאים. ממכתבך אני מבין מישנו אי שקט פנימי רב מאוד, בגלל זה אתה לא מרוכז, חייב ל"הסתובב" ולא יכול להיות במקום אחד לזמן ממושך. כדאי לשאול את הרופא המטפל אם לדעתו מדובר בתופעה שנקראת אקטזיה-אי שקט פנימי וגם גופני. כל טוב דר' גיורא הידש

אני לוקחת ציפרלקס במנון שלם כבר קרוב לחודש ואני מרגישה עייפה מאוד וקושי לקום בבוקר , אני מניחה שזה מהכדור , האם זוהי תופעת לוואי שמנסיונך חולפת או שזה משהו שצריך להתמודד איתו כל זמן שאני לוקחת את הכדור ? בנוסף , אני מרגישה שהכדור "השטיח" לי את הרגשות , כלומר , אני לא עצובה , פחותת חרדות אבל גם לא שמחה , גם כשאני צוחקת כאילו בפנים זה לא שמח באמת כמו שאני מכירה בד"כ , אני מניחה שזה איזשהוא מחיר שאני משלמת , כלומא אי אפשר לאכול מהעוגה ולהשאיר אותה שלמה , וזה נשמע לי הגיוני שגם רגשות השמחה שהיו בי בכל זאת "יושטחו" - אבל אולי אני טועה , מה את חושבת ? בתודה מראש על הקשבתך

לשלומית לעתים הציפרלקס עלול לגרום לעייפות למרות שבדרך כלל היא מעוררת. במצבים אלו אנו ממליצים ליטול את התרופה בערב. עם הזמן הגוף מסתגל לתרופה והעייפות חולפת. צריך לזכור שעייפות וחוסר אנרגיה עלולים להיות גם תוצאה של הדיכאון. לא כתבת האם הציפרלקס גם משפרת את מצבך? אם כן אז מדובר בשתי תופעות לוואי (ההפרעה בל"הרגיש") שגם היא עשויה לחלוף עם הזמן. במידה ואין הקלה בתופעות לוואי אלו יש לחשוב עם הרופא המטפל על החלפת הטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש

רציתי לשאול את דורהיות ואני רואה את שמה הרבה באתר האם היא גם רופאה כי התשובות שהיא עונה אם מקצועיות ומעידות על ידע מורחב.

לסיגל, אני לא פסיכיאטר, או רופא בכלל, הידע שלי הוא אוטודידקטי לחלוטין.

לד"ר הירש שלום רציתי לשאול אותך האם אני סובלת מחרדות ונוטלת שני רסיטל ליום 20 מ"ג וכיום אני מרגישה הרבה יותר טוב לעומת תקופה שלא נטלתי כדורים ובה הייתי בחרדה כחודשים (התרפצות פתאומית שבעקבותיה נגשתי לטיפול אצל פסיכאטר) זה אומר כמו שאני שומעת אצל הרבה אנשים שסובלים מחרדה שישנו איזה חוסר איזון במוח פתאום , וכל השנים שלא הייתי בחרדה כן היה איזון, ואם כן האם חוסר היאזון הוא עד סוף החיים או שאחרי זמן מה נוצר איזון והכל חוזר לקדמותו, מה הסיבה להיווצרות חוסר האיזון כדי שאוכל להפיק לקחים. כמו כן שמעתי וקראתי מאמרים על אומגה 3 שטובה לדכאון וחרדה כי היא עוזרת ליצב את חוסר האיזון. האם יש אמת בענין חוסר האיזון כפי ששאלתי והאם יש אמת בענין האומגה 3 אשמח לקבל את תשובתך כי ענין חוסר האיזון מפחיד אותי.

לסיגל אפשר להרגע, נכון שכאשר יש דיכאון אנו מוצאים שינויים בחומרים שבמוח ואפשר לקרוא לכך חוסר איזון, אבל "חוסר האיזון" הזה אינו לכל החיים, אחרי הטיפול שנמשך מספר חודשים מרגישים טוב והאיזון מחזיק מעמד גם ללא תרופות. כל טוב דר' גיורא הידש

רציתי לדעת, כיצד מוגדר בפסיכיאטריה מצב של חוסר רגש? מצב שבו האדם איננו סובל מעצבות ובכי,כלומר מדיכאון אקטיבי, אלא אולי מחרדות לא קשות, אבל בעיקר ממצב שהוא(חבר טוב שלי) מגדיר "זה לא אני, אני לא מרגיש אני. בעצם אני לא ממש יודע מה אני מרגיש, אני ממש כבוי!!!" אני יודע להגיד שהוא היה אדם מלא שמחת חיים והיום הוא לא יכול לבוא ולהגיד שטוב לו...אבל גם לא להגיד שכל הזמן רע לו כמו שמגדירים(ואולי הוא או אני טועים בהגדרה של דיכאון) דיכאון ו/או חרדות. יש לו מצבים שמאוד קשה לו בעיקר מהתסכול של המצב הזה ומצבים בהם הוא גם חווה חרדות ו/או דיכאון בעוצמות שונות אבל לא קשות במיוחד. יכול להיות שחברי בעצם "אכל אותה" והוא תמיד יחווה את ה"לא אני" שלו ושאין טיפול לזה. הרופא נותן לו כיום טיפול באיקסל 150 מ"ג כ 3 שבועות וחצי בלי שיפור עדיין ורוצה אולי לשלב לו תרופה בשם לוסטראל, אם אני לא טועה בשם. השאלה אם יש מקום לטיפול הזה, או שבאמת הוא צודק בחשש שלו ש"אכל אותה"? מה דעתך?

לאייל לפי התיאור כנראה מדובר על דיכאון וחלק חשוב של דיכאון הוא צביעת העתיד ומה שקורה באפור כהה או שחור. כך גם חוסר האמונה שהוא "יצא מזה" כלומר שהמצב ישתפר קשור לדיכאון ולאו דווקא לאמת. כך שה "אכל אותה" זה ביטוי של הדיכאון והחשש שלו שהמצב לא טוב והוא זקוק לעידוד. בדרך כלל הסברים הגיוניים אינם עוזרים אלא חשוב להיות אתו ולתמוך בו בסבלנות עד שהמצב ישתפר. דיכאון היא הפרעה שמאוד מקשה ומפריעה והסבל הסובייקטיבי גדול מאוד, אבל הדיכאון מטבעו היא הפרעה חולפת ולכן אפשר לומר כמעט בודאות שהדיכאון יחלוף והחבר שלך יחזור לעצמו. את הדבר הזה צריך להזכיר לו שוב ושוב. כל טוב דר' גיורא הידש

לדוקטור שלום בתי בת 14 יש לה התנהגות לא טובה לא ממושמעת לנו היא מתחצפת ומקללת את ההורים היא צועקת עלינו הולכת לבית הםפר באיזה שעה שהיא רוצה היא לא רגועה היא כל היום שומעת שירים דיכאון יש לה עצבים היא עושה שיחות לפלאפון במאות שקלים למרות שאמרנו לה להפסיק עים זה היא מצפצפת אנחנו לא יודעים איך להתמודד עים הילדה שלנו אנה היעץ לנו מה לעשות תודה האמא המודאגת

נתי, כנראה שהבעיה היא ההתבגרות ומרד הנעורים והצבת גבולות מההורים, לדוגמא "מצפצפת" על שיחות הטלפון תנתקו לה אותו או תקנו לה מכשיר שרק מקבל שיחות או מוגבל להתקשרות רק לבית וכו' כדאי לכם (להורים) ללכת ליעוץ פסיכולוגי פרטני ששם תקבלו עיצות איך להתמודד עם המצב.

תודה לדורון ואנימצטרף לדבריו כל טוב דר' גיורא הידש

לשאלתך דור , לא היה שיפור במצבה בתרופות הקיימות היא שמרה על סטאטיות , תפקוד ירוד, מחשבות אובססיביות לגבי תפקודה בעבר, והחלה ללעוות את אזור הפה . לכן החליטו לשנות את הכדור - הבעיה איתה בתלותיות ובקיבעון, היא מסוגלת לתפקד היא מתעתאת יכולותיה לדברים שהיא רוצה או כאשר מדרבנים אותה בייחוד בנושא של בישול אך לשאר הדברים דרוש דירבון ... הקיבעון בעבר מונע ממנה חיים עצמאיים ופרודוקטיבים בהווה .?

עיוות בשפתיים ובאזור הפה יכול להצביע על טרדיב דיסקינזיה, אולי בשלבים המוקדמים שלו. סרוקואל גורם הכי מעט לתופעות אקסטרא-פירמידיליות, כולל טרדיב דיסקינזיה ולכן ההחלטה לעבור אליו נראית נכונה. אבל צריך לראות אם זה נעצר או ממשיך. אם התנועות הלא רצוניות ממשיכות או מחמירות, ייתכן שיהיה צורך בשינוי נוסף בתרופות. מבחינה נפשית-פסיכיאטרית, ההשפעה של סרוקוואל דומה לזיפרקסה. בד"כ בסכיזופרניה יש צורך במינונים יותר גבוהים של סרוקוואל.

לאמנון לסרוקוול אין עדיפות עקרונית על התרופות האחרות מקבוצתה אבל אם אמך לא הגיבה לתרופות אחרות נקווה שהיא תגיב לתרופה זו, כיוון שמנגנון הפעולה שונה יתכן שהסרוקוול תצליח היכן שתרופות אחרות נכשלו. כמו כן המלצתי להתייעץ עם הרופא על הוספת נוגד דיכאון. כל טוב דר' גיורא הידש