פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
10/03/2006 | 23:59 | מאת: אייל

אני נוטל אפקסור XR 150. האם יכול להיות מצב שהתרופה גורמת למאניה בין שאר תופעות הלוואי שלה? אם כן,האם יש מקום לשקול שילוב של התרופה עם מייצב כמו למיקטל או טגרטול? בתודה,אייל

11/03/2006 | 16:07 | מאת: דור

לאייל, מניה היא מחלה. כל התרופות נגד דיכאון יכולות לעורר או להחמיר מניה אצל אנשים שיש להם נטיה לכך. בכזה מצב מפסיקים עם האפקסור או כל תרופה אחרת נגד דיכאון.

לאייל אפקסור עלולה לגרום למאניה, אם ישנה פעילות יתר צריך לשקול את המשך הטיפול, הפסקת נוגד הדיכאון והוספה של מייצב. כל טוב דר' גיורא הידש

10/03/2006 | 23:53 | מאת: יצחק007

כחודשיים וחצי לאחר תחילת נטילת רמרון לטיפול בחרדות קשות כדור 30 מ"ג - היתה הרגשה טובה ותחושה של שיפור מסויים עד לפני שבוע שבועיים ומאז יש הרגשה של נסיגה וירידה בהשפעה ובתחושת הרגיעה האם זה מוכר ומה כדי לעשות? אני רוצה לציין שניסיתי קודם לכן רסיטל וסרוקסט ללא שום הטבה. בתודה מראש

13/03/2006 | 17:46 | מאת:

ליצחק לא, אין זו תופעה ידועה, יתכן שישנה התגברות של החרדות מסיבה כלשהי?? כל טוב דר' גיורא הידש

13/03/2006 | 19:01 | מאת: יצחק 007

לדר"ר הידש לא אין שום סיבה מיוחדת פשוט תחושה כבר מספר ימים של ירידה בהשפעה פשוט כך האם יש לשקול החלפת תרופה או אולי מינון אחר? בתודה

10/03/2006 | 23:29 | מאת: אייל

איזה תרופת מייצב מצב רוח היא המוממלצת ביותר כיום(כלומר עם השפעה הכי טובה והכי פחות תופעות לוואי)? בתודה,אייל

13/03/2006 | 17:45 | מאת:

לאייל מחלקים את התרופות לאנשים הסובלים יותר מדיכאון או מאלו הסובלים יותר ממאניה. למאניה הדבר הטוב ביותר הוא הזיפרקסה (שלדעתי היא מצויינת פרט לכך שהיא עלולה לגרום לתיאבון, עליה במשקל ותופעות הקשורות לכך), הדפלפט והטגרטול מומלצות ובמיוחד לאנשים הסובלים מדיכאון מומלצת הלמיקטל. הליטיום מצויינת אך לדעתי יש לה תופעות לוואי אשר מורידים אותה מתרופת קו ראשון, אבל יש מי שיחלוק על כך. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום דור כתב שבקופ"ח מכבי ניתן לבוא עם מירשם תרופות ממשלתי (למשל כזה שמתקבל מרופא בתחנה לבריאות הנפש) ולקבל את התרופה ללא צורך להמיר את המירשם אצל רופא משפחה קודם.האם ידוע לגבי קופ"ח לאומית אם ניתן לקבל תרופה עם מירשם ממשלתי ללא צורך בהמרתו למירשם לאומית?

מתן- תתקשר לבית מרקחת של לאומית ותקבל תשובה מוסמכת. בלי קשר, כדאי לבקש מהפסיכיאטר הממשלתי מכתב עבור רופא משפחה שיכלול את האבחנה, הטיפול והמלצה שלו לתת לך תרופות קבועות.

10/03/2006 | 22:11 | מאת: רן

יש לי שאלה בנוגע לנושא הזה... אני חווה את זה לא מעט ושאלתי היא האם זה עובר ללא טיפול תרופתי?וכיצד ניתן להתמודד עם זה? וממה זה נוצר? ומה ההשלכות של זה לעתיד האם זה עושה נזק כלשהו?

13/03/2006 | 17:41 | מאת:

לרן בדרך כלל מדובר על תופעה השייכת למשפחת החרדות, לכן היא עשויה לחלוף עם חלוף החרדה וטיפולים המורידים חרדה עשויים לעזור. יתכן שדהריאליזציה עלולה להיות קשורה להפרעה נפשית קשה יותר ולכן כדאי לעבור אבחון אצל פסיכיאטר כדי לשלול דברים אחרים. כל טוב דר' גיורא הידש

10/03/2006 | 21:36 | מאת: ניהול

שלום לך , קראתי מספר תשובות שנתת אודות טיפול בליתיום . והבנתי שהנך מתנגד לטיפול בליתיום , וכי עדיף תרופה מייצבת אחרת . אילו תופעות בעייתיות יש עם ליתיום . הנני מקבל טיפול זה שנים רבות , ואכן יש לי שינוייםיציבות , הרגשה של רגליים כבדים . שינויים נאורולוגים שלא נמצאו להם סיבות ברורות , האם ליתיום אחראית לכך ? בברכה ניהול

13/03/2006 | 17:39 | מאת:

לניהול ליטיום היא תרופה טובה לייצוב מצב הרוח ואולי הטובה ביותר בין התרופות הללו, יחד עם זאת יש לה מספר חסרונות בולטים ולכן אני מעדיף להשתמש בתרופותאחרות כאופציה ראשונה. ליטיום עלולה לפגוע בבלוטת התריס ובכליות. בנוסף היא תרופה שעלולה להיות רעילה מאוד במינונים קצת גבוהים מהמותר. לכן אם אפשר עדיף להשתמש בתרופות אחרות, אבל מהבחינה ההשפעה החיובית ליטיום מצויינת. איני חושב שהתופעות שאתה מתאר קשורות לליטיום. כל טוב דר' גיורא הידש

10/03/2006 | 19:55 | מאת: עירית

שלום ד"ר הידש, נרשמה לי תרופה בשם simvastatin להורדת רמת הכולסטרול ... מצוין בדף התרופה ניגוד עם תרופה לטיפול בדיכאון בשם נפזודון - אני משתמשת ברסיטל 40 מ"ג (לטיפול בחרדות ובדכאון). נאמר לי ע"י רופאת המשפחה שאין בעיה ליטול במקביל, אשמח לקבל גם את חוות דעתך לכך. תודה.

לעירית רופאת המשפחה צודקת ואין בעיה עם תרופות אלו. שבת שלום דר' גיורא הידש

10/03/2006 | 13:53 | מאת: חייל

שלום! אני חייל בן 20 בשירות קרבי בשנתיים האחרונות סובל מחרדות(לרוב ממחלות) שמפריעות בתפקוד (חולשה כללית עייפות חוסר ריכוז לחץ תמידי וכו). כמו כן ירידה משמעותית בבטחון עצמי דימוי עצמי נמוך ומצב רוח ירוד. פניתי לקבן ולאחר כמה מפגשים הרגשתי השתפרה מאוד וכבר חודשיים לא חוויתי התקף חרדה. למרות השיפור המשמעותי המצב רוח הכללי לא משהו ואני ממש רוצה לחזור למה שהייתי. הקבן הפנה אותי לפסיכיאטר והוא על סמך השיפור בזמן האחרון לא המליץ לקחת תרופות אך הוא אמר לי שאחרי שימוש של 6-8 חודשים בתרופות יש סיכוי של שני שליש שהבעיה תפתר ולא אצטרך להמשיך עם התרופות. האם כדאי לי לקחת את התרופות? (זאת החלטה שלי). תודה רבה!

10/03/2006 | 14:40 | מאת: תמימי

חייל יקר הטיפול התרופתי בחרדות מאד אפקטיבי ומועיל. זה כאילו אתה מוריד מעצמך כל כך הרבה רעש רקע, כל כך הרבה סבל. בעיני כדאי לך לנסות. למה לסבול? תרגיש טוב, תמי.

10/03/2006 | 17:46 | מאת: דור

לדעתי לא תוכל להמשיך בשירות קרבי אם יקבעו לך אבחנה פסיכיאטרית וטיפול תרופתי-פסיכיאטרי. כלומר הדבר כרוך בירידה בפרופיל. ייתכן שירידה בפרופיל ושירות בתפקיד אחר, שאיננו קרבי, יחסוך ממך את הצורך בתרופות פסיכיאטריות.

10/03/2006 | 21:22 | מאת: ניהול

חייל שלום לך , לדעתי כדאי לך לטפל בבעיה גם אם סוג טיפול זה עשוי לגרור ירידה בפרופיל שלך . חוץ מזה הפרופיל עשוי לרדת באופן זמני בלבד . עדיף שתרגיש טוב , ידוע שקשה לתפקד עם חרדות , הם מציקות . אתה לא תארת מה בדיוק הנך מרגיש , אבל בטיפול היית וטוב עשית . בהצלחה ניהול

10/03/2006 | 11:50 | מאת: תמימי

מסיכות אנחנו לובשים מסיכות- מסיכות של תפקיד, מסיכות של שיגרה מבחוץ הכל בסדר גם כשמבפנים די רע. המסיכות שלנו לפעמים כל כך רגילות אלינו שהן שוכחות מה יש בפנים מי באמת אנחנו ובשביל מה הגענו לכאן, בעצם. אנחנו שמים מסיכות כדי שלא יראו בחוץ את מה שאנחנו כל כך מתאמצים לכסות כאילו שמה שיש לנו בפנים כל כך לא מקובל לחשוף צריך להסתיר צריך להגן על עצמינו מהעולם ועל העולם מאיתנו וכך נוצר החיץ בין העולם לאדם כשהמסיכה הופכת לפנים האמיתיות שלו והוא שוכח איך היה לפני שנולדה המסיכה הזאת וכמה כיף היה, כשהיינו ילדים שיכולנו להחליף כמה מסיכות שאנחנו רוצים ולהוריד אותן מתי שמתחשק, בלי להתבייש, בלי לפחד להיות קצת מפורקים, קצת סוערים, קצת אחרים כי כולנו בנויים מאותם חומרים לכולנו לב ועיניים ואף כאבים ופצעים וגם שמחות, מתחת למסיכות. שבת שלום, תמי.

לתמי תודה על השיר, עוד מעט פורים ואכן לפעמים לא קל לשמוח, או שדווקא יופי שיש כוחות ללבוש מסכה. הידש

11/03/2006 | 09:27 | מאת: תמימי

דר' הידש דווקא כן קל לי הרבה יותר לשמוח השנה... מהרבה בחינות. דרך הכאב היא דרך קשה, אבל גדלים ממנה המון. ומסיכות זה חשוב בתקופות מסויימות, אבל לפעמים זה כיף שאפשר להוריד אותן, ולא רק כדי להעזר, אלא גם כדי להשתטות קצת, כמו ילדים קטנים, בלי לחשוש מ"מה יגידו" ומה יחשבו האחרים... גם לזה התכוונתי בשיר. שבת טובה ושמחה, תמי.

שלום! אני סטודנטית לעבודה סוציאלית , שנה א' אני בדיוק עושה עבודה בנושא אישפוז ילדים במחלקות פסיכיאטריות.. דילמות והשפעות הייתי מעוניינת בהכוונה למקורות רלוונטיים בנושא אודה אם משהו יתיחס בהקדם תודה!

חן אולי כדאי שתפרסמי את בקשתך בפורומים של פסיכולוגיה עברית, שם יש יותר מטפלים שאולי יוכלו להפנות אותך למקורות. דר' הידש שלנו הוא פסיכיאטר מבוגרים, ורוב האנשים כאן הם חולים או הורים של חולים ופחות אנשי מקצוע. בהצלחה בכל מקרה, תמי.

10/03/2006 | 08:23 | מאת: אייל

דוק שלום (וגם שלום לדור), אחרי ניסיון כושל עם תרופות מהדור החדש לסוגיהן, אני מרגיש שרק המרוניל הותיקה והטובה יעילה עבורי. העניין שאני לא נוטל אותה או בכלל תרופות כרגע הוא שאני עוסק בספורט. התרופות גרמו לי חוסר יכולת להתאמן וגם חוסר חשק ללכת לחדר כושר , לרוץ או לעשות ספינינג. כתוצאה מכך אף השמנתי 12 ק"ג !!!!!(כשהייתי עם תרופות). האם אפשר לקחת מרוניל עם עוד משהו שינטרל את "החוסר רצון" שלי ללכת לעשות ספורט כשאני תחת השפעת מרוניל? המרוניל משמחת אותי ומשחררת אצלי עכבות אך מצד שני גורמת לי להיות "כבד", לא פעיל, חסר מוטיבציה וחסר חשק לעשות ספורט.... מה לעשות?

10/03/2006 | 17:56 | מאת: דור

כאשר תרופות מהדור החדש לא עוזרות ניתן לנסות תרופות מהדור הישן. מרוניל היא תרופה טריציקלית כאשר ההשפעה העיקרית היא סרוטונרגית. אם אתה מחפש השפעה יותר מעוררת, אז אולי עדיף תרופה עם השפעה נוראדנרגית, כמו נורטילין, דפרקסן וטופרניל. לתרופות שציינתי יש השפעה יותר מעוררת ממרוניל. המרוניל נחשבת לתרופה די מעייפת. לעיתים משלבים שני סוגים של תרופות.

11/03/2006 | 00:47 | מאת:

לאייל לצערי אין פתרון עם המרוניל, או שנוטלים את המרוניל עם תופעות הלוואי שלו (אבל יתכן שהגוף יסתגל לתופעות הלוואי עם הזמן), או שצריכים להחליף תרופה. שבת שלום דר' גיורא הידש

10/03/2006 | 01:53 | מאת: matan

שלום האם בתחנות לבריאות הנפש,למשל זו בבי"ח לב השרון (פרדסיה) מטעם משרד הבריאות כאשר הרופא רושם מירשם לתרופה ניתן להוציא את הכדורים מבית המרקחת במירשם זה או שיש צורך להמיר המירשם בקופ"ח בה אתה חבר?

10/03/2006 | 11:12 | מאת: תמימי

ניתן להוציא את התרופה במרשם, אבל לשלם באופן פרטי כי המרשם שמקבלים אינו מרשם של קופת חולים. לכן צריך ללכת עם המרשם הזה לרופא המשפחה שנותן מרשם מתאים של קופת חולים. שבת שלום, תמי.

10/03/2006 | 17:24 | מאת: דור

בבתי מרקחת של קופ"ח מכבי ניתן לבוא עם מרשם ממשלתי או אפילו מרשם פרטי ואתה משלם אותו מחיר כמו מי שמגיע עם מרשם של רופא מהקופה. אין צורך לעבור דרך רופא משפחה. הסיבסוד לתרופות ניתן עפ"י שם המטופל ולא עפ"י שם הרופא ולכן אין להם בעיה. בקופ"ח כללית, לעומת זאת, הם מחייבים לעבור דרך רופא משפחה (או פסיכיאטר של הכללית). כלומר אין אפשרות בבתי המרקחת של קופ"ח כללית לקנות תרופות אם יש לך מרשם ממשלתי או מרשם פרטי. זאת המדיניות בקופ"ח כללית. לקנות באופן פרטי לא כדאי בכל מקרה כי זה עשוי להיות מאד יקר.

10/03/2006 | 21:17 | מאת: ניהול

דור אתה טועה מרשדמים פרטים משלמים מלא המחיר !!

09/03/2006 | 22:11 | מאת: אדווה

לאחר 4 שנים של לקיחת התרופה סיימתי את הגמילה מהכדור. יש לציין שעברתי אותה בהדרגה יסודית עם הדרכה צמודה של אשת מקצוע. זה שבוע שאני לא נוטלת יותר את הכדור. יש לי כבר 4 ימים התקפי רעד שלרוב נובעים אם משהו טיפונת מרגש אותי או נוגע לי ללב. זה נכון גם שבשבועיים האחרונים קרה משהו שקצת אוציא אותי משיווי משקל רגשי. האם הפסקה של הכדור עלולה לגרום לרעידות כאלה? בנוסף אני גם נעשיתי רגישה יותר מתמיד. אני מסוגלת לבכות משירים ברדיו בקלות יתרה. האם גם זה עלול להיות קשור. תודה מראש אדווה

11/03/2006 | 00:45 | מאת:

לאדווה אני מניח שמדובר בתופעות של הירידה בסרוטונין במוח, כדאי לנסות לחזור למינון מינימלי של סרוקסט ואז לרדת לאט עד הסיום. שבת שלום דר' גיורא הידש

11/03/2006 | 16:56 | מאת: דור

סרוקסט לא ממכר ולכן יותר סביר שמדובר בחזרה של המחלה הבסיסית. בכזה מצב אין מנוס מחזרה למינון המקורי שלקחת במשך 4 שנים. אם בכל זאת את חושבת שזה בגלל הגמילה ניתן לקחת פריזמה 10 מ"ג למשך שבועיים. מטרת הפריזמה לא לטפל בדיכאון או בחרדה אלא רק בתסמיני הגמילה של הסרוקסט.

09/03/2006 | 20:30 | מאת: ליאור

תודה על התשובה, אבל יש לי שאלה שהתעוררה בעקבותה... אני זוכר שקראתי ואני גם די מרגיש את זה על עצמי שהקלונקס משפיעה בערך ל-4-6 שעות (השפעה מורגשת/אפקטיבית...). אני טועה?

09/03/2006 | 23:29 | מאת: דור

ניתן להרגיש את השפעת הקלונקס 48 שעות לערך. שיא ההשפעה מושגת רק אחרי 2-3 שעות ואח"כ זה יורד, אבל מרגישים אותו היטב גם אחרי 12 שעות ויותר. בקיצור, למרות שלוקח לו די הרבה זמן עד שהוא משפיע זמן ההשפעה נחשב לממושך.

11/03/2006 | 00:43 | מאת:

לליאור הקלונקס נמצאת בדם די הרבה שעות כפי שצויין, אבל רבים מרגישים את השפעתו כפי שאתה מרגיש שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום רב! אני מטופל בויאפקס של 75 מ"ג שלוש פעמים ביום ,ואין לי מאז התחלת הטיפול כמעט חשק מיני ,יש זקפה מאוד חלשה ,ואני בכלל לא מצליח להגיע לשפיכה ,מה ניתן לעשות?

ניתן לרדת במינון לשני כדורים ביום (150 מ"ג), או להחליף תרופה, למשל, לאיקסל ששייכת לאותה קבוצה ובד"כ לא גורמת לבעיות במיניות. לעיתים הפגיעה במין פוחתת אחרי מס' חודשים.

אחרי כמה חודשים הפגיעה במין פוחתת בד"כ? (במידה ופוחתת)

09/03/2006 | 20:09 | מאת: אבי

שלום רב! יש לי אבחנה של double major depression ואני מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי כבר חודש ,רציתי לשאול כמה אחוזי נכות אפשר לקבל על זה?

09/03/2006 | 23:35 | מאת: דור

אם אתה מאושפז סביר שתקבל בין 50 ל-100 אחוז קצבת נכות. רפואה שלמה.

10/03/2006 | 06:24 | מאת: ברק

major depression אני יודע שזה דיכאון קליני אבל מה אומר הdouble ?

10/03/2006 | 23:19 | מאת:

לאבי מדיכאון בדרך כלל מבריאים ואני מקווה שתרגיש טוב ואז גם לא תזדקק לביטוח הלאומי. בכל אופן אחוזי הנכות נקבעים לפי התפקוד ולא לפי האבחנה. לברק ישנם שני סוגי דיכאון - דיסטימיה שהוא דיכאון קל הנמשך תקופה ארוכה, ודיכאון חריף מג'ורי. לעתים שתי ההפרעות באות ביחד כלומר על הדיסטימיה מתלבש דיכאון מג'ורי, ואז האבחנה היא דיכאון כפול - double. שבת שלום דר' גיורא הידש

09/03/2006 | 18:02 | מאת: אהרון

האם רטלין יכול לעזור במקרה של חרדה

09/03/2006 | 23:36 | מאת: דור

לא, ריטלין עלול להחמיר חרדה.

10/03/2006 | 23:15 | מאת:

תודה לדור הידש

09/03/2006 | 17:51 | מאת: יואב

ד"ר הירש היקר , אני מבקש ממך ייעוץ לגבי שכן מטורף שמתגורר בבנייני. יש לנו בניין שכן שהוא פשוט חולה נפש . כל דיירי הבניין פנו לכל מוסדות העיר אך איש לא עוזר , כולם יודעים ומודים "האיש חולה נפש" ואף המשטרה מודה ולא עוזרת . האיש משתכר על בסיס יומי , תוקף את אישתו ואת דיירי הבניין , עושה רעש ומהומה כל שעות היום והלילה, זורק על אנשים חפצים מהחלון (זרק פשיט על קבוצת ילדים!!!) , עושה צרכיו בשקיות וזורק מהחלון , ותוקף כל אדם שניגש לדלתו ולא פותח את הדלת לאף גורם שבא לעזור לו. ניסינו לדבר עימו אך אפילו בלי האלכוהול האיש פשוט מעורער בנפשו ובעל בעיה אמיתית. מהי הפרוצידורה ? כיצד פונים לאגף הפסיכיאטרי ומטפלים בו ? מה עושים במקרה כזה ? אנו מחכים בקוצר רוח לתשובה כי מים פשוט הגיעו עד נפש ! המון תודה מראש , יואב.

תזמינו ביקור בית של עובדת סוציאלית מהעירייה או הרשות המקומית. אם תיאורך נכון, העוסי"ת כבר תדע מה לעשות הלאה.

ליואב האפשרות היחידה היא להזמין את המשטרה כאשר הוא עושה דבר אשר מוגדר כעבירה, בטח אם הוא תקף, איים או סיכן ילדים. אחר כך המשטרה תיקח אותו לבית חולים פסיכיאטרי. שתיית אלכוהול אינה מחלת נפש, מצד שני אתה כותב שישנן הפרעות בהתנהגות ותוקפנות גם כאשר אינו שתוי, כך שחייבים לבדוק האם מדובר על אישיות אנטיסוציאלית או מחלת נפש. שבת שלום דר' גיורא הידש

09/03/2006 | 16:47 | מאת: לירון

ד"ר שלום, האם ריטאלין גורם לתחושת היי (אופוריה) במינונים מסויימים?

09/03/2006 | 23:46 | מאת: דור

כעיקרון, כן. יש לריטלין השפעה חזקה על מצב הרוח. כמובן שהוא לא מיועד למטרה זאת.

10/03/2006 | 23:13 | מאת:

ללירון ריטלין מעוררת אבל אנשים אינם מדווחים על תחושה של היי שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הירש! שמי ליאור בן 25. אני נוטל דפלפט 1000 מ"ג ורסיטל 60 מ"ג ליום. בבדיקות דם אחרונות שעשיתי רמת הTSH היתה גבוהה מהרגיל (13.84). רופא המשפחה אמר שיתכן שיש קשר. נבדקתי אצל אנדוקרינולוג שחיפש בספרות מקצועית ולא מצא תשובה חד משמעית. הפסיכיאטר שלי אמר לי שאין שום קשר. האם ידוע לך אחרת? האם תוכל להפנות אותי למחקרים שנעשו בנושא? תודה רבה! ליאור

לליאור יש קשר בין תפקוד נמוך של בלוטת התריס ודיכאון, אולם התרופות שציינת אינן פוגעות בפעילות בלוטת התריס. שבת שלום דר' גיורא הידש

09/03/2006 | 13:32 | מאת: רני

שלום רב, אני חולה בהיפוכונדריה ו OCD כבר 3 שנים ומטופל בפבוקסיל, רבות התופעות הפיזיות שחוויתי כתוצאה מחרדות קטלניות אלה, קוצר נשימה, דלקות, הזיות ויזואליות בנוגע לעיוותים שונים בגוף, ועוד ועוד.... היום בבוקר התעוררתי עם כתם אדמדם קצת מתחת לבין הגבות (בקצה האף) בינתיים הכתם לא נעלם, ואני בחרדות קשות ביותר, מה זה הדבר הזה, האם זה מוכר??? חרד ביותר, משותק ולא מתפקד... שוב בתודה מראש, רני.

10/03/2006 | 23:11 | מאת:

לרני מתקבל על הדעת שאין שום משמעות לכתם והוא כבר חלף...., כמובן שאפשר לפנות לרופא המשפחה כדי שיראה את הכתם. שבת שלום דר' גיורא הידש

09/03/2006 | 12:21 | מאת: matan

שלום אילו תרופות יעילות לתופעות חרדה חברתית,מתח בסביבת אנשים בעבודה ובכלל ותחושת דכאון שמלווה את כל אלה?אילו תרופות לטווח הארוך ואיזה תרופות ישנן להשפעה מיידית עד שהאחרות יחלו השפעתן?

09/03/2006 | 23:44 | מאת: דור

טיפול הבחירה הוא קוגנטיבי-התנהגותי פרטני אבל גם ובמיוחד במסגרת קבוצתית. תרופות ניתנות רק במקרים קשים ו/או כאשר ההפרעה פוגעת בתפקוד. ה-FDA אישר עד היום לטיפול ב-SAD שלושה תרופות- סרוקסט, לוסטרל ואפקסור XR. כמו כן נמצאו יעילים- קלונקס מקבוצת הבנזודיאזפינים ונרדיל תרופה מסוג MAOI. מידע נוסף תוכל למצוא בתשובות קודמות לשאלה זהה (השאלה חוזרת על עצמה בתדירות גבוהה).

10/03/2006 | 23:10 | מאת:

תודה לדור שבת שלום דר' גיורא הידש

09/03/2006 | 10:40 | מאת: עירית

שלום, בבדיקות דם התגלה אצלי כולסטרול ברמה גבוהה מאוד - 282. כמו כן, טריגליצרידים ברמה גבוהה - 210. רופאת המשפחה רשמה לי כדור בשם simvastatin 20 מ"ג. הונחיתי לקחת את הכדור הזה בערב, לפני השינה. אני לוקחת לפני השינה גם רסיטל 40 . האם ישנה בעיה ליטול את התרופות ביחד ? (אני גם לוקחת גלולות - כיום מסוג גינרה ומחליפה חודש הבא לדיאנה - מקווה שגם עם זה אין בעיה). תודה.

לעירית אין בעיה בשילוב של התרופות שציינת שבת שלום דר' גיורא הידש

08/03/2006 | 23:57 | מאת: אלעד

ד"ר הידש שלום! אני סובל מחרדה חברתית ואני משתמש ברסיטל מזה כשבועיים רציתי לדעת האם זה עוזר בכלל? ותוך כמה זמן ועד כמה מידת ההצלחה של התרופה. או שהינך ממליץ על תרופה יותר טובה עם פחות תופעות לוואי ומקסימום הצלחה. בתודה מראש אלעד

לאלעד רסיטל עשויה לעזור לחרדה חברתית. שבת שלום דר' גיורא הידש

08/03/2006 | 23:40 | מאת: חמאדה

לד"ר שלום ברצוני לשאול אותך שאלה הייתי אצל הפסיכיאטרית ביקשתי ממנה כדור להרגעה אז היא סירבה לתת טיפול להרגעה ולחרדה משום שהכדורים של ההרגעה ממכרים כמו קלונקס וואבן ועוד אז היא המליצה לי לקנות רגיעון יום ושאלתי היא האם הרגיעון יום מטפל בחרדות? אודה לך אם תענה לשאלתי

10/03/2006 | 23:01 | מאת:

לחמאדה הרגיעון נחשב לתרופה מרגיעה ונוגדת חרדה, מדובר בתרופה טבעית ותצטרך לנסות ולראות את השפעתה עליך. שבת שלום דר' גיורא הידש

08/03/2006 | 21:56 | מאת: אייל

מה הכוונה בהגדרה מייצב מצב רוח-כמו למשל הטופמקס או הטגרטול? אם אני נוטל אפקסור XR 150 ואני חש שרק לפעמים התרופה עוזרת לי -אז יכול להיות שאני צריך גם לשלב תרופה מייצבת מצב רוח? בברכה,אייל

10/03/2006 | 23:00 | מאת:

לאייל כאשר תרופה נוגדת דיכאון משפיעה אבל השיפור לא מספיק ישנן מספר אפשרויות טיפוליות. לעלות במינון, להחליף לתרופה נוגדת דיכאון אחרת, או להוסיף תרופה מקבוצת המייצבים. במקרים אלו התרופה המייצבת מעודדת את התרופה נוגדת הדיכאון והשפעתה טובה יותר. שבת שלום דר' גיורא הידש

08/03/2006 | 21:34 | מאת: נטלי

היי היום הייתי אצל הפסיכולוג שלי. המשכנו לדבר על המשבר שיש ביחסים ביני לבין חברי. הוא אמר לי דברים שאני לא יודעת איך להתמודד איתם. אני לא יודעת עדיין אם הוא צדק או לא צדק, אני מרגישה שסערה ענקית שמתחוללת לי בפנים.אני נסערת עד כדי כך שאני לא מצליחה להיזכר על מה הוא בדיוק דיבר. אני לא רוצה להדחיק את הדברים, אני ממשיכה להתחבר לכעס, עצב, פחד למרות שאני גם פוחדת שזה יכול להפוך למחשבות אובססיביות ודיכאון (מנסיון). +האם צריך באיזשהו שלב להפסיק את הרגשות השליליים הללו או שהולכים איתם עד הסוף עד שהם מתפוגגים לבד? ועכשיו, תוך כדי שאני רושמת את הדברים אני מתחילה להיזכר על מה דיברתי איתו. הוא אמר שבזוגיות אין אהבה ללא תנאי כמו שיש אצל הורים. קשה לדרוש מבן זוג אהבה ללא תנאי. אני מסכימה איתו בכך ולכן כל אחד מאיתנו בוחר בן זוג לפי קריטריונים מסוימים. יחד עם זאת, אני חושבת שאם אתה כבר נמצא בתוך זוגיות ומגיעים למצב שיש דברים שמפריעים בתוך הזוגיות אז צריך למצות את כל הדרכים האפשריות. אני בת 28 והזוגיות נמשכת כבר שנתיים. מזה חצי שנה אנו חיים יחד. יש ביננו זוגיות טובה, אהבה אבל יש דברים שלחבר שלי מפריעים בי ולאחרונה כנראה מתחילים להפריע מאוד. מזה שלוש שנים אני מטופלת נגד דיכאון ואובסיסיביות והטיפול מוצלח. אני טיפוס שאצלו השינויים צריכים להיות יסודיים, אני בוחנת את הדברים לעומק ולכן הקצב שלי הוא איטי. מה שצעד גדול בשבילי הוא צעד קטן עבור האנושות. אני נלחמת לסיים תואר ראשון שהתחלתי לפני המחלה וזה נמשך כבר כשש שנים. לחבר שלי זה נראה מאוד מוגזם, הוא חושב שיחד עם כל ההבנה לעולם הרגשי שלי אני לא משקיעה מספיק. כנ"ל לגבי המקצוע - לוקח לי זמן להתבשל ולהבין במה אני רוצה לעבוד. אני נמצאת בתהליך חיפוש עצמי. אני עשיתי דרך מאוד ארוכה מאז שהתחלתי את הטיפול. אני הייתי על הקרשים ועכשיו אני במצב הרבה הרבה הרבה יותר טוב. אולי אני לא מצליחה לסיים את הלימודים בבד אחת אבל אני עושה הרבה מאמצים כדי לסיימם, אולי אני עדיין לא יודעת במה אני רוצה לעבוד, אבל זה לא שאני מקבלת את המצב הזה ככה, אני כל הזמן עוברת תהליכים. שורה תחתונה, הקצב שלי לא מתאים לקצב של החבר שלי. אבל מצד שני אנחנו אוהבים, יש ביננו קשר מיוחד. זה מה שאני שונאת בעולם המודרני שהכל בלחץ, כסף, קריירה וכל הדברים האלה הכניסו אותי לדיכאון. אין יותר חשיבות לאהבה, לכך שהאהבה תנצח או שאני תמימה מדי. זה נראה שהקשר ביננו מעולה אך ברגע שמכניסים את הכסף, קריירה, לימודים וכדומה, הערך של הקשר ביננו מתחיל לרדת. זה לא שאני נגד כל הדברים האלה, אבל הם לא דברים עיקריים בשבילי ואני אשיג אותם בקצב שלי. אני אדם עם הרבה מודעות עצמית, מאוד קשובה לסביבה, תמיד שואפת להשתפר, סבלנית וסובלנית ומאוד אימפתית, תומכת, חזקה אבל כנראה שהתכונות האלה לא מספיק טובות לעולם המודרני. יש דברים בחבר שלי שמפריעים לי אבל אני סבלנית ואני מסבירה לו מה מפריע לי. אני לא יודעת מה עושים. אני מרגישה כעוסה, עצבנית. וכפי שכתבתי לפני כן אני עוד לא החלטתי האם אני בעד הדברים שהפסיכולוג שלי אמר או נגד, אני מרגישה פגועה.

08/03/2006 | 22:12 | מאת: תמימי

נטלי יקרה לפעמים כשמוצפים ברגשות שליליים, הדבר הטוב הוא לנסות להקל על עצמך איך שאת יודעת, ולהניח לשאלות הקשות. זה עובר בסוף, וכשתהיי פחות מוצפת, תדעי לנסח לעצמך ביתר בהירות מה מפריע לך ומה את רוצה לשנות. זה יכול לקחת קצת זמן אבל אני מתרשמת שלך דווקא יש סבלנות וכוח למצוא מה נכון לך, ואני בטוחה שכשדברים קצת ירגעו תדעי הכל. בינתיים, קחי נשימה ארוכה, תפנקי את עצמך קצת, יהיה בסדר. לילה טוב, תמי.

08/03/2006 | 19:30 | מאת: חיפוש טיפול

האינטייק לרמת חן היה היום, הוא התקבל, ונראה לי שיחליט ללכת על זה. כולם שם היו נחמדים להפליא, החל מהמזכירה וכלה בפסיכיאטרית והמטופלים עצמם. זה היה מעניין לראות אותו "מוחל על הפגיעה באגו (המעט מתנשא)" שלו - ומסכים להפוך למטופל, ומתיידד עם אנשים צלולים וידידותיים שהדגימו לו מה זה אומר להיות מטופל במעון יום. הוא יכנס למסגרת אחרי פורים, והעכבה היחידה שלו היא הרתיעה מ"להתבטל ולעשות קרמיקה על חשבון משלם המיסים" (כדבריו). אך בהתחשב בזה שהוא רוצה להתחיל טיפול תרופתי, ולא מצאנו פסיכיאטר פרטי שיסכים לקבל אותו לטיפול כזה כרגע, לא נראה שיש אופציה אחרת שלא במסגרת ציבורית. לא הבהרתי בהודעה הקודמת: אפשר לומר שאני החברה (למרות שזה נתון לויכוח ביננו, הוא טוען שהיה רוצה שאמצא מישהו אחר, שירצה את אותם דברים שאני רוצה, דהיינו: נישואין, ילדים, וגם דברים לא מחייבים במיוחד כמו סקס. אבל אני אוהבת אותו ונהנית להיות בחברתו, בלי קשר לעתיד. וגם, אני לא באמת מאמינה לו שהוא רוצה שאעזוב אותו. אז כרגע אנחנו מגדירים את עצמנו כידידים). זו הפעם הראשונה שהוא מנסה להתאבד מאז שאנחנו מכירים (שנה וחצי כבר). אני יודעת שהיו נסיונות גם לפני, ומנסה לא להעלב או להרגיש אשמה, אבל עדיין: הייתה לי מין פנטזיה כזאת שבזכותי ובזכות האהבה שאני מרגישה ממנו (אפשר לזייף בדברים האלה?) הרצון המוזר הזה למות, גם כשהכל לכאורה בסדר, יעלם, או לפחות יתמתן אצלו. זה לא קרה. אני מעריכה את ההסכמה שלו לקבל טיפול, אבל עדיין כועסת, גם על עצם הנסיון (שהיה רציני ומפחיד), ויותר מזה: על כל ההסתייגויות שלו מלהתחייב לא לעשות את זה יותר, או להתחייב להשקיע בטיפול רציני. אני מרגישה שהוא עושה את זה כאילו בשבילי ובשביל המשפחה שלו ולא מתוך הנעה פנימית. ומה לעשות, זה גורם לי לרצות להעיף לו כאפה שתוציא לו את כל הג'וקים האובדניים מנראש. ההודעה הזאת נהיית נורא ארוכה, כשבעצם רק רציתי לעדכןף לומר תודה, ולשאול עוד שאלה אחרונה: מאחר והוא לא בקופת חולים כללית, המשך הטיפול לאחר 6 שבועות במעון היום לא יוכל להיות במרפאה (ומעבר לכללית יכול להתבצע רק ביולי, אפילו אם נרשמים עכשיו). נראה לך שאפשר יהיה לבקש מהפסיכיאטר שיטפל בו במעון להמשיך את הטיפול באופן פרטי? שוב, תודה על העצה וההכוונה, ונקווה שיהיה טוב.

10/03/2006 | 22:55 | מאת:

שלום, תודה על העידכון ויופי שיצאתם לדרך חדשה, אני חושב שכעת כדאי להמתין ולראות את תוצאות הטיפול ולראות כיצד הטיפול ישפיע על גשתו לחיים ולזוגיות. כעת יש למה לחכות ולצפות. בקשר לטיפול הפרטי, איני יודע. שבת שלום דר' גיורא הידש

08/03/2006 | 18:21 | מאת: אהרון

קיבלתי רטלין מרופא פסיכיאטר אני בן45 לוקח את זה כשבועים ומרגיש טוב הבעיה היא שהתרופה למבוגרים לא בסל הבריאות ואין לי כסף ליקנותה רציתי לדעת אם יש לזה תחליף שהוא כן בסל הבריאות המינון היומי שלי 25 מג

10/03/2006 | 22:53 | מאת:

לאהרון אין תרופה המומלצת להפרעת קשב אצל מבוגרים שהיא בסל הבריאות. ישנן תרופות שהן בסל ואפשר לנסות להשתמש בהן בהפרעת קשב. כך שהתשובה העקרונית היא שאין תרופה המתאימה לבקשתך. שבת שלום דר' גיורא הידש

08/03/2006 | 15:14 | מאת: רעות

שלום אני בת 21 ובזמן האחרון יש לי כל מיני סימפטומים מאוד לא שגרתיים כמו מצב רוח ירוד, ירידה בתאבון, חוסר ריכוז, חולשות בגוף, אני לא יודעת להסביר ממה כל הסימפטומים האלה נובעים, ז"א אין איזושהי נקודה ספציפית שאני יכולה להצביע עליה, האם זה מעיד על חרדה? ומה אני צריכה לעשות, למי לפנות? בתודה מראש רעות

08/03/2006 | 16:45 | מאת: דור

לפי תיאור הסימפטומים את סובלת מדיכאון.

10/03/2006 | 22:51 | מאת:

לרעות תלוי מאוד כמה זמן נמשך השינוי במצב הרוח ועד כמה זה מפריע לך. מעט דיכאון או חרדה כאשר קורה משהו לא טוב אינם סיבה לפנות לטיפול, אבל אם הדברים ממושכים יותר והדיכאון חמור יותר אז בטח כדאי לפנות לטיפול. אם מדובר בתופעות "קלות" יחסית אפשר לפנות לרופא המשפחה, במידה והקשיים חמורים יותר כדאי לפנות לפסיכיאטר. אפשר לפנות לכל מרפאה צבורית לפי קופת החולים שאת שייכת אליה. שבת שלום דר' גיורא הידש

08/03/2006 | 15:10 | מאת: אילנה

שלום רב ! לקחתי רסיטל במשך חודשיים עקב חרדות שהובילו לדיכאון קל , הרסיטל השפיע מעט ולכן החלטתי לעבור לציפרלקס. את המעבר עשיתי באופן מיידי , הפסקתי היום רסיטל ולקחתי למחרת ציפרלקס . חשבתי שאני לא ייאלץ "להפסיד" את השיפור שבכל זאת הרגשתי מהרסיטל ומסתבר שזה לא כך , כאילו חזרתי לעצמי ועכשיו אני מחכה להשפעה של הציפרלקס . כמה זמן לוקח לכדור להשפיע ? הבנתי שציפרלקס זה כדור חזק יותר , זה נכון ? אני מתגרדת מעט מתחילת הנטילה של הציפרלקס , ייתכן וזה מהכדור ? תודה רבה

10/03/2006 | 21:15 | מאת: ניהול

שלום ציפרלקס היא תרופה יעילה וטובה . בתחילת הטיפול סביר להניח שתרגישי מעט עייפה . אבל כעבור שבועיים שלשה תתרגלי לתרופה . נראה לי שהתרופה טובה , ויעילה . ביי ניהול

10/03/2006 | 22:49 | מאת:

לאילנה החומר הפעיל בציפרלקס וברסיטל זהה, הטענה היא שברסיטל ישנו חומר דומה נוסף שקצת מעכב את הפעולה של המולקולה הפעילה ולכן הציפרלקס טובה יותר. כך שאין בעיה בהחלפה ואת אמורה להרגיש בטוב או טוב יותר עם המעבר לצפרלקס. לא צפויה תגובה אלרגית אבל במידה וישנו גרוד ותגובה אלרגית יש לפנות בדחיפות לרופא. שבת שלום דר' גיורא הידש

במענה לשאלתך לא חושבת שיש מישהו שיכול להשפיע עליו ללכת לטיפול אין טכניקה מסוימת שבה ניתן לשכנע חולה להסכים לטיפול ?הרי לדעתי 80 אחוז להחלמה זה ההסכמה שלהם לטפל בעצמם ברגע שיש הסכמה אז הכל טוב אבל אין דרך לשכנע מטופל להגיע לטיפול??

להדר איך טכניקה מסויימת, אני מאמין שאם יש אדם קרוב משפחה או חבר אז הם יכולים להשפיע. שבת שלום דר' גיורא הידש

ד"ר הידש אחי לצערי לא מאמין בטיפול ,ממש לא ,השאלה אם אפשר להשיג עבורו רק את הכדורים נגד דכאון שינסה לקחת ולראות אם יש השפעה מבלי ללכת לפסיכיאטר שזה בשבילו אסון נוראי האם יש מצב כזה ?

להדר אף רופא לא ירשום תרופה מבלי לבדוק את האדם. אולי אחיך יסכים לפנות לרופא המשפחה, רופא המשפחה יכול להעריך את המצב ולטפל לפי הבנתו ויכולתו, או שרופא המשפחה ישכנע את האח לפנות לפסיכיאטר. שבת שלום דר' גיורא הידש

08/03/2006 | 13:45 | מאת: רחל

אני לוקחת אפקסור זה כחמישה חודשים במינונים שונים. אך לא מצליחה לצאת מהדיכאון. הרופא הציע לי לקחת ליתיום למרות שלא אובחנתי כמניה דפרסיה. אני חוששת לקחת את הליתיום כי שמעתי שהיא תרופה קשה שגורמת לבעיות ברצוני לשאול: מה הם תופעות הלוואי? האם הם קשות יותר מהאפקסור? האם ליתיום מהצומח יתן את אותן התוצאות כמו כדורי הליתיום? אבקש לקב ל תשובה מהירה רחל

10/03/2006 | 21:26 | מאת: ניהול

שלום לך , ליתיום הנה תרופה ידידותית עם מעט מאד השפעות לוואי . ולא מפריע לחיי הרגש בכלל . אפשר ללמוד איתה , להתרכז , לנהוג ועוד ... מי קבע שליתיום הנה תרופה קשה ? נהפוך הוא . בנוסף ליתיום מתאימה למספר מצבחים פסיכיאטרים ולא רק לסובלים - ממניה דיפרסיה . היא יכולה גם לעזור לדיכאון . ביי ניהול

08/03/2006 | 13:44 | מאת: תמרה

האם יתכן שריספרדל מגביר שיעור בפנים אצל אישה?האם מותר להוריד בלייזר את השיער המיותר הזה גם תוך כדי נטילת הריספרדל?

10/03/2006 | 13:50 | מאת:

לתמרה אין בעיה להוריד בלייזר את השערות. כדאי לבדוק את רמת הפרולקטין כאשר את נוטלת את הרספרידל שבת שלום דר' גיורא הידש

08/03/2006 | 13:09 | מאת: רחל

שלום אני לוקחת מספר חודשים אפקסור , אך אני עדיים חצי שנה במצב של דיכאון, הרופא אמר שעלי להוסיף ליתיום? יש לי ה רבה חששות כי ידוע לי שישנם ה שפעןת קשות של הליתיום והליתיום מיועד למניה דפרסיה ואני לא אובחנתי ככזאת. מה דעתך על ליתיום מהצומח אשמח לקבל את תשובתך המהירה

10/03/2006 | 13:33 | מאת:

לרחל אכן הגישה נכונה, מקובל להוסיף תרופה מקבוצת המייצבים אם התרופה נוגדת הדיכאון אינה משפיעה מספיק. איני מכיר תרופות מהטבע הדומות לליטיום בהשפעתן, וגם אני איני מתלהב מהליטיום בגלל תופעות הלוואי שלו. הליטיום היא תרופה מצויינת אבל היא עלולה לפגוע ויש לה תופעות לוואי. אולי הרופא יכול להמליץ על תרופה אחרת ממשפחת המייצבים? שבת שלום דר' גיורא הידש

08/03/2006 | 11:10 | מאת: דורון

שלום ובוקר טוב! אני וחברתי עומדים בפני טיול מאוד גדול שתכננו לא מעט זמן, אבל יש לי בעיה גדולה- הטיסה. כבר טסתי כמה פעמים בחיים שלי, וכל פעם לפני הטיסה הייתי מקבל חום גבוה, הייתה לי בחילה וחולשה נוראית (כל זאת לפני הטיסה). במהלך הטיסה, אם יש כיסיי אויר למשל, אני לא מסוגל כמעט לנשום, ונתקף חרדה. הטיסה שאני עומד בפניה, היא לא טיסה קצרה של כ- 4-5 שעות אלא של 11 שעות. המליצו לי להתיעץ עם פסיכיאטר לגבי לקיחת כדורים מסויימים שירגיעו אותי. האם ישנם באמת כדורים כאלה שיכולים לעזור לי? האם באמת שווה ללכת ליעוץ אצל פסיכיאטר? נקודה לסיום: גם בעבר ניסיתי לפני ובזמן טיסות לקחת טיפות וכדורים טבעיים, ואפילו כדורים כמו ו?ב??ן או וליום, אך כלום לא הועיל... תודה רבה מראש על התשובות!

08/03/2006 | 16:41 | מאת: דור

יש סדנא מיוחדת לנושא זה. תרשום בגוגל "חרדת טיסה" ותגיע לאתר. אני מאמין שאחרי השתתפות בסדנא החרדה שלך תיעלם לגמרי. אסיוול או נומבון זה פתרון נקודתי שיכול לעזור אם לוקחים מינון מספיק (כ-10 מ"ג, רצוי אחרי שהדיילת מגישה את האוכל). כל רופא כללי יכול לתת לך מרשם לכדורים אלה.

08/03/2006 | 21:55 | מאת: דורון

תודה על התשובה בקשר לקורס- כסף מיותר לזה אין לי... ואני לא טס בתדירות כזו שאני צריך קורס... ובקשר לכדורים- אם זה כבר שאני על המטוס זה לא יעזור, כי הכל מתחיל הרבה לפניי.. אני צריך משהו שאהיה רגוע כל היום, גם לפני הטיסה...

מדובר בנערה בת 19 בת יחידה לאמא חד הורית ללא משפחה נוספת כלשהי עם הכנסה נמוכה יתכן ולוקחת תרופה ונמצאת במעקב טיפולי אך לא מודה בפני הרופאה העוקבת בבעייה כלשהי אך העובדות שהיא כל היום בחדרה רוב הזמן במיטתה מאז סיום כתה י"ב קרוב לשנה לא מודה בבעייה ואימה לא יודעת מה לעשות מתלוננת כל היום שקשה לה לאן שאמה תפנה

ענת אולי האמא יכולה לפנות למרפאה לבריאות הנפש במקום מגוריה, כדי להתייעץ איך היא כאמה יכולה לעזור לה לקבל בעצמה טיפול? קשה להביא אדם לקבל טיפול בניגוד לרצונו. אבל אולי האמא תוכל, באהבה ובסבלנות, להביאה לטיפול נפשי? שבת שלום, תמי.

מעל גיל 18 אין אפשרות חוקית להתערב בטיפול שהיא מקבלת. בטיפול מטפלים במה שמפריע לה בחיים. מה שמפריע למי שפונה לטיפול. מכיוון שהיא נמצאת בטיפול צריך לסמוך על המטפלים שלה. הדבר היחידי שאת יכולה לעשות זה לדבר עם הנערה ולנסות לשכנע אותה בדבריך.

תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם שבת שלום דר' גיורא הידש

08/03/2006 | 00:55 | מאת: אלעד

אני סובל מחרדה חברתית והרופא האישי שלי המליץ לי על התרופה. תאמת הוא הביא לי מרשם לציפרמיי משהו כזה אבל הרוקח נתן לי רסיטל ואמר שזה אותו הדבר זה נכון? זה עוזר? תוך כמה זמן? ( ד.א: אני לוקח כבר שבועיים תרסיטל). תודה מראש!

08/03/2006 | 15:57 | מאת: noa

שלום רב, אני מטופלת מזה שנתיים בליטיום עקב אבחנה שיש לי ציקלוטמיה, הפרעה במצבי רוח, שזה בערך מדויק , אני מרגישה שאני סובלת בעיקר מחרדה חברתית למרות שכול חיי הייתי מאוד חברתית ופופלרית ובמרכז הענינים , ולפתע קשה לי למרות שיש לי חברים, אני לא כמו פעם, וזה מציק לי השאלה שלי, איזו תרופה יכולה לעזור לי , והאם ליטיום היא תרופה מתאימה, תודה רבה ......

10/03/2006 | 13:28 | מאת:

לנועה בדרך כלל מקובל לתת תרופה נוגדת דיכאון וחרדה הפועלת על הסרוטונין, כמובן שאצלך צריך להזהר מאוד כדי לא להכנס למצב של פעילות יתר. שבת שלום דר' גיורא הידש

לאלעד הציפרמיל=רסיטל עשויה לעזור לחרדה חברתית למרות שאינה התרופה המומלצת, השיפור יהיה אחרי טיפול של מספר שבועות. בנוסף לתרופה חשוב לצאת ולהיות בין אנשים כדי להתרגל למצבים המעוררים חרדה. שבת שלום דר' גיורא הידש

08/03/2006 | 00:20 | מאת: orma

ד"ר הידש שלום אינני יודעת אם אתה זוכר את הסיפור אז אני אספר שוב- לפני כשנה אח שלי אובחן בגיל 13 כחולה ציקלוטמיה. הוא לקח טגרטול במשך כארבעה חודשים אך הפסיק כי זה גרם לו לדכאון. אחר כך היו כחמישה חודשים של שקט יחסי בלי מצבי רוח קיצוניים ואז שוב מצבי רוח קיצוניים, השתוללויות ואחר כך דכאון ארוך של שבועיים. כאשר בא הדכאון הממושך הפסיכאטר שלו נתן לו ציפרקל. בזמנו שאלתי אותך מה דעתך על תרופה זו כטיפול והאם אין היא יכולה להחמיר למצב של היפומנאיה או לגרוע כאשר הדכאון יחלוף ויהפוך למצב היפומאיני .אמרת שקיים חשש כזה ולכן נותנים תרופה זה כתוספת למיצב מצבי רוח כגון טגרטול. לפני שבוע הפסיכאטר שלו נתן לו שוב טגרטול עקב התחלה של היפומאינה. והפסיק את הציפרקל. יש לי כמה שאלות: 1) יש לו כאבי ראש מתמשכים בשבועים האחרונים. האם זה יכול להיות כתוצאה של הפסקת תרופה אחת והתחלת אחרת? יש לציין שהפסקת הציפרקל היתה הדרגתית וכמעט כל הזמן שהוא לקח ציפרקל הוא לקח פחות מכדור אחד. 2) כעת הוא לוקח חצי טגרטול ביום וחצי בערב. מה ההשפעה שלי חצי כדור? האם עדיף לקחת אחד? האם חצי בבוקר וחצי בערב משפיע? 3) האם טגרטול מוריד רק את היפומאינה או שהוא גם משפר את מצב הרוח כשיש דכאון? או שכשיש דכאון צריך לקחת תרופה אחרת בנוסף (כגון ציפרקל?) חשוב לציין שהפסיכאטר אומר שיש לו היפומנאיה קלה והמילה היפומאינה לאוו דווקא מתאימה. אולי ניתן לתאר מצב זה כמצב של "היי" (high ). ואת הדכאון כ-"down" - מחשבות רעות וחוסר רצון לצאת מהמיטה וללכת לבית הספר. תודה מראש, חוות דעת נוספת מאד עוזרת שוב תודה

10/03/2006 | 13:25 | מאת:

לאורמה לא חשוב כיצד קוראים לדברים, היי, דאון, דיכאון, פעילות יתר או היפמומאניה. הכוונה ברורה. ישנן תרופות נגד דיכאון וישנן תרופות מייצבות (מלשון יציב). הטגרטול שייכת לקבוצת המייצבים כלומר מונעת את פעילות היתר ואת הדיכאון. אצל מבוגרים המינונים המקובלים הם כ-800 מג' ביום אבל אצל ילדים בטח שפחות. אפשר לבדוק את רמת הטגרטול בדם אבל לא תמיד יש קשר בין הרמה בדם והמצב הנפשי. אפשר להוסיף במצב של דיכאון נוגד דיכאון אבל האפשרות הטובה ביותר שהטגרטול ימנע את התנודות במצב הרוח. כאב הראש עלול להיות מכל הסיבות, אני מקווה שהוא לא מהטגרטול והוא יחלוף במהרה. שבת שלום דר' גיורא הידש

07/03/2006 | 23:06 | מאת: יהואש

שלום, פעם ידעתי על טיפות טבעיות שניתן לקחת למקרה של חרדות שלא תכופות. לא מדבר על רגיעון ולא על פרחי באך... תודה

08/03/2006 | 07:44 | מאת: שמואל

אולי הכוונה לוולריאן ? טיפות מתמצית צמחית , להרגעה והפחתת מתח וחרדה.

08/03/2006 | 08:01 | מאת: עדי

רסקיו- מוכרים אותם ברשתות הפארמים

08/03/2006 | 12:39 | מאת: יסמין

טיפות ולריאן.

07/03/2006 | 22:17 | מאת: שלי

יכול להיות שכל התקף דיכאון שיש לי נובע מתשומת לב שאני דורשת?

08/03/2006 | 05:40 | מאת: תמימי

שלי לא, לא יכול להיות. דיכאון היא מחלה שלא נובעת מאיזו תלותיות מוגזמת. זה נכון שבדיכאון עולים צרכים רבים להזנה וליחס, לטיפול ולתשומת לב. אל תהיי קשה עם עצמך. תני לעצמך להעזר, כשתרגישי טוב יותר, תהיי את זו שמסוגלת ורוצה להעניק תשומת לב לאחרים. מנסיון אישי. וגם אני דיברתי כך אל עצמי. שפטתי כך אותי. זה לא את, שלי יקרה, זה הדיכאון. וזה עובר. תרגישי טוב, תמי.

10/03/2006 | 13:10 | מאת:

לשלי תודה לתמימי והדבר האחרון שאת מבקשת הוא תשומת לב, טוב שיש לך עזרה כדי להתמודד עם הדיכאון. שבת שלום דר' גיורא הידש

07/03/2006 | 21:53 | מאת: נדב

תודה על התשובה :) אודה לך אם תוכל להפנות\ליעץ לי עבור לשיחות-פסיכותרפיה + שאלה : כיצד שיחות כאילו יכולות לעזור ? האם בשיחות אילו גם ממליצים על דרכי\שיטות טיפול ?

09/03/2006 | 22:55 | מאת: תמימי

נדב, טיפול- פסיכותרפיה, ניתן לקבל במרפאות לבריאות הנפש במרום מגוריך, או דרך קופת חולים, או לפנות באופן פרטי. יש סוגים שונים של טיפולים נפשיים. יש טיפולים ממוקדים יותר בסימפטומים, בהתנהגות, או בחשיבה (טיפולים קוגניטיביים- התנהגותיים), ויש טיפולים שנקראים טיפולים דינאמיים והם ממוקדים יותר בקשר הטיפולי ודרכו בשינוי עמוק יותר של האישיות. איך טיפול מרפא? זו שאלה שנכתבו עליה המון ספרים. לדעתי- דרך קשר תומך, לא שיפוטי, ומקבל של המטפל, אנחנו לומדים בהדרגה להיות טובים יותר כלפי עצמינו... זה ממש ממש על קצה המזלג. תרגיש טוב, תמי.

10/03/2006 | 13:09 | מאת:

לנדב תודה לתמימי ואני מצטרף לדבריה שבת שלום דר' גיורא הידש

07/03/2006 | 21:13 | מאת: לי

יש לי חוסר יציבות רגשית חרדות ובעיית אישיות. הפסיכיאטרית המליצה לי על כדורים אבל אני לא רוצה!! אני לא רוצה להכנס לנקודת האל חזור הזאת אני מפחדת להיות חולת נפש רשמית עם כדורים אני יודעת שזה נשמע דעה קדומה אבל אני פשוט מפחדת. אני אמורה להתחיל טיפול התנהגותי, לדעתך אוכל להתגבר על הבעיות בלי תרופות? איך בכלל דיבורים יוכלו לעזור לי? לדעתך אני אוכל לתקן את האישיות שלי- אני בת 21 אשמח אם תסביר לי למרות הספקנות שלי, תודה רבה לך מראש.

09/03/2006 | 22:50 | מאת: תמימי

חוששת יקרה החששות מובנים, הסטיגמות גם, אבל השורה התחתונה היא איך תוכלי לעזור לעצמך בצורה האופטימלית. תרופות פסיכיאטריות לא הופכות את הנפש שלנו להיות חולה... יש להן פונקציות שונות, חלקן מרגיעות, חלקן "נלחמות" בדיכאון, השאלה היא איך את מרגישה, ואם את סובלת, עצם זה שתקחי תרופות לא יהפוך אותך למישהי אחרת ממי שאת, רק יעזור לך להתחזק. טיפול פסיכולוגי עוזר. תמיד אפשר לגדול ולהשתנות. אפשר גם בלי תרופות. זה כמו שיש כאב ראש, הוא יחלוף גם בלי אקמול בסופו של דבר, לא? השאלה היא כמה בא לך להיות עם כאב ראש, עד שזה יעבור... תרגישי טוב, תמי.

10/03/2006 | 13:08 | מאת:

ללי הדבר החשוב ביותר הוא שלקחת אחריות ואת מתחילה לפעול כדי לשפר את מצבך הנפשי ולשפר את איכות החיים שלך. חשוב שתזכרי שאנשי המקצוע יודעים וזו מומחיותם לשנות ולשפר את המצב הנפשי. טיפול פסיכולוגי עשוי לתת לך כלים להתמודד עם מצבים שבהם את מתקשה וגם למנוע מצבים אלו. כמובן שבעתיד כאשר תכירי טוב יותר את המטפלים תוכלי גם לשקול טיפולים וצעדים נוספים. אבל הדבר החשוב ביותר הוא לפעול למען שיפור המצב בהצלחה דר' גיורא הידש

07/03/2006 | 20:54 | מאת: דפי

ד"ר הידאש שלום רציתי רק להגיד שנראה לי שכל עכבה לטובה ושהתרופה החדשה תהיה טובה לי כי לפי מה שראיתי על מה היא משפיעה נראה שלי שיהיה לי טוב וגם הכל היה במקריות כזו במקרה החודש וזה פעם ראשונה שזה קורה מאז שאני מקבלת תרופות ששאלו את אשכנזי אם הוא רוצה יותר תרופות החודש וזה בדיוק יספיק לי לתהליך ההחלפה. כמו כן בד"כ אני לוקחת מרשרמים מהרופא פה ל-4 חודשים הפעם הוא נתן לי ל-3 וזה בדיוק נגמר החודש. גם אליך הגעתי במקרה כי תמי אמרה לי שלבנת ירדה יפה במשקל אז שנלך להחלפת כדור ובמקרה אותו יום הרגשתי רע כך שיכולת לראות איך זה כשאני מרגישה רע כך שנראה לי שכנראה זו התרופה שהיום הייתי צריכה לקבל. החודש תהיה ההדרגה ונראה אני בתחושה טובה וגם אמרו לי בבית מרקחת שלא הרבה מקבלים אותה כך שנראה לי שהיא הכי טובה במרשם ואני סומכת עליך לגמרי שתמיד תתן לי את הטיפול הטוב ביותר לאותו רגע תודה תודה תודה ביי דפי

10/03/2006 | 12:51 | מאת:

בהצלחה שבת שלום דר' גיורא הידש

07/03/2006 | 20:50 | מאת: אירה

דר' הידש,שלום בעבר כתבתי לך,אבל שאלות צצות עם התקדמות הטיפול.אני סובלת 7 חודשים מדיכאון קל עד בינוני וחרדה.בתחילת הטיפול נטלתי סרוקסט וקלונקס,אבל מצבי לא היה יציב:תקופה טובה ואח"כ תקופה לא טובה יותר ארוכה.רופא שלי הגדיל מינון של סרוקסט כמעט עד למקסימום,אבל הייתה הרגשה שהוא הפסיק לעבוד סופית. אז החליפו לי סרוקסט לאפקסור ובהדרגה הרופא העלה מינון עד 300 מ"ג.מצבי אומנם השתפר יחסית,אבל המשיך להיות לא יציב.עד לפני כמה ימים נטלתי קלונקס כדור אחד, 300מ"ג אפקסור,כדור של 20 מ"ג של סרוקסט וכדור רדוזין לפני שינה.בגלל שמצבי עדיין לא יציב הרופא הוסיף לי למיקטל לשיפור ביצועי תרופות אחרות.אני לוקחת אותו רק כמה ימים.הייתי רוצה לדעת מה דעתך על הטיפול.האם אפקסור לא עושה את העבודה? מה הייתי מציע לעשות? תודה רבה-רבה על עבודת קודש.

10/03/2006 | 12:50 | מאת:

לאירה כמובן שהשאלה החשובה היא כמה זמן את נוטלת את האפקסור, שיפור עשוי להיות עם האפקסור עד כארבעה חודשים מתחילת הנטילה, כך שעדיין עשוי להיות שפור. בדרך כלל אני מעדיף כמה שפחות סוגים של תרופות. השילוב של אפקסור ולמיקטל עשוי להיות טוב ומקובל. אם אפשר הייתי חושב על הפסקת הסרוקסט ולהשאר עם אפקסור בלבד. גם הקלונקס והרידזין הן תרופות זמניות כדי שתהיי רגועה יותר ותשני טוב אבל עם השיפור במצב אני מקווה שתוכלי להפסיק גם אותן. שבת שלום דר' גיורא הידש

07/03/2006 | 20:16 | מאת: ברק

מה תופעת הלוואי הכי קשה של טריציקליים ? חוץ מתופעות לוואי שגורמות להחלפת תרופה , כלומר אל תכתוב אותן , כי אין להן משמעות אם מחליפים. תודה רבה

08/03/2006 | 16:57 | מאת: דור

במינונים גבוהים תיתכן הפרעה בקצב הלב ופירכוסים. מינון טיפולי עד 300 מ"ג ליום. במינון של 1000 מ"ג ומעלה (40 כדורים של 25 מ"ג) גורם למוות. בגלל הסיכון למוות או התאבדות ע"י כדורים אלה כמעט ולא בשימוש, מלבד חולים בדיכאון קשה שנמצאים באישפוז. לגבי חולים שאינם מאושפזים, מעדיפים לא לתת אותם בכלל. צריכה להיות סיבה מיוחדת לטפל בדיכאון ע"י טריציקלים. נוירולוגים משתמשים במינונים נמוכים מאד של תרופות אלה (10-50 מ"ג ליום) לטיפול בכאבים ממקור עצבי.

07/03/2006 | 20:05 | מאת: hadar

הוא יודע שהוא לא מתנהג נורמלי ושונא את עצמו עוד יותר בשל כך הוא בא בטענות אליי איך לא עצרתי אותו מלהתנהג כך כאילו יכלתי לעשות משהו בנדון כל תחנוניי שילך לרופא לא מועילים אני מאיימת וצועקת ובוכה ומה לא זה לא עוזר,הוא צועק כל יום וקשה לי לשמוע אותו הוא טוען שזה עוזר לו להוציא את העצבים אבל אותי זה מחרפן,אח"כ הוא בא כילד קטן ומתחנן שלא אעזוב אותו ושאדבר איתו ושלא אתעצבן ושרופא לא יעזור לו ושום כדור לא יעזור לו ,אין מוצא אני לא רואה פיתרון כאן ואין לי מושג את מי להביא בכלל את רופא המשפחה שלו אנני מכירה והוא לא מספר לי כדי שאוכל להתייעץ זה כבר כמה חודשים ככה

07/03/2006 | 22:11 | מאת: נורית - אמא של חולה

הדר היקרה, צר לי לספר לך שנכנסת לקטגוריית ה"אשמים". אחיך ימשיך לתת לך/לכם להרגיש החלק האשם בהתנהגותו. אני מכירה היטב את המלכודת הזו . אם ניסיתם לשכנע אותו ללכת לטיפול וזה לא הצליח, סביר להניח שגם לא תצליחו. המערבולת הזו רק תגדל ותגדל והמצב שלו ימשיך להרע לו ולסביבה. אי לכך... רק ורק אישפוז בכפייה יעזור פה. אני יודעת שזה נשמע אכזרי אבל הבן שלי ניצל הודות לכך לאחר 7 שנות ( את שומעת..?? ) סירוב לטיפול, התנהגויות חריגות ששיגעו את כל המשפחה והורידו אותנו ביגון שאולה. תשכנעי את רופא המשפחה שהוא מסוכן לעצמו ושהוא יצור קשר עם הפסיכיאטר המחוזי לאשפז אותו. ההתחלה קשה מנשוא, מכאיבה, זה מדכא ת'נשמה. אבל אחרי שבועיים שלושה אישפוז תרגישו את ההבדל. זו לידה מחדש !! כמובן שבזמן האישפוז לבקר אותו, לתמוך אפילו אם הוא יביע כעס עליכם. אני רוצה לומר פה בקול גדול לאימהות ולבני המשפחה: אם ההתנהגות החריגה הזו נמשכת ויש סירוב לטיפול - אל תהססו. חצי שנה זה מספיק זמן להבין שניסים יש רק באגדות ואם יש סירוב מתמשך אז לא יהיה שינוי בגישת החולה. ובלי תרופות המצב לא יוטב אלא להיפך. ולכן, אישפוז בכפייה שנראה פתרון מפחיד ונוראי - הוא הצלה שאינכם יכולים לתאר. האמינו לי, אני חבה את חיי ואת השיפור של בני לבי"ח מזרע. מחזיקה לכם אצבעות ! נורית.

להדר בשלב הזה לא הייתי ממליץ שתדברי אתו על הטיפול ועל תרופות. את צריכה להתמקד רק שילך לראות/לדבר עם פסיכיאטר ולשמוע מה יש לפסיכיאטר להגיד, אולי הפסיכיאטר יצליח להגיע אליו ואחרי מספר פגישות גם לשכנע אותו להתחיל בטיפול. כל טוב ותודה לנורית דר' גיורא הידש

07/03/2006 | 15:46 | מאת: פיני

ראשית, תודה על תשובתך המהירה והמועילה. שנית, ברצוני לשאול בנוסף האם הפסקת הקסנקס מ- 2 מ"ג ל- 1 מ"ג היא טובה והאם יכול להיות שהיא הגורם לסחרחורות ולתחושת ה"היי", חולשה כללית וכאבי ראש? ומה ניתן לעשות בנדון כדי להימנע מתופעות לוואי אלה? תודה מראש פיני

08/03/2006 | 00:05 | מאת:

לפיני לצערי לא המשכת את שאלתך בשירשור אלא פתחת שאלה חדשה. איני זוכר בדיוק את שאלתך הראשונה ולכן קשה לי להשיב כל טוב דר' גיורא הידש

07/03/2006 | 15:04 | מאת: אלמונית

איני יודעת אם לשאול זאת כשאלה או שזו עובדה מוגמרת,אך למה יש סטיגמה שרק "פסיכים" הולכים לפסיכיאטר(שדוקא כאן כולם יודעים שזה רחוק מאוד מהאמת)? ואיך ניתן לדעתך להתגבר על הסטיגמה הזו,בלי לפגוע ב"שמי הטוב"? אני אישית מסתירה את הטיפול אצל הפסיכיאטר אפילו ממשפחתי המורחבת,בגלל ה"סטיגמה",והולכת לפסיכיאטר פרטי כדי שהטיפול לא ירשם לי כ"כתם שחור" למשך כל חיי.

07/03/2006 | 21:38 | מאת:

לאלמונית ישנם דרכים רבות לשנות סטיגמה אבל הם במישור הכללי, עתונות, סרטים, פורום באינטרנט וכך הלאה. הדבר הטוב ביותר הוא להכיר אדם שהלך לפסיכיאטר והוא מספר על כך, אבל איני יודע אם זה יעזור למשפחתך. הפסיכיאטריה תמיד הייתה בסטיגמה, מצד אחד כמעט כל אחד פוחד "להשתגע" ומצד שני כולנו קצת "משוגעים", לכן כל הנושא של בריאות הנפש די מפחיד ולא רק הפסיכיאטריה. כמובן שכיום הטיפול הנפשי והמודעות מאוד השתפרו ולא כל מי שפונה לפסיכיאטר הוא "משוגע", אבל לצערי יש רבים רבים שעדיין קשה להם עם הנושא. כל טוב דר' גיורא הידש

07/03/2006 | 21:52 | מאת: אלמונית

תודה על תשובתך המהירה, נכון שכיום הטיפול הנפשי והמודעות מאוד השתפרו,אך זה עדיין לא נותן לי את הביטחון שלא אסווג כ"פסיכית" במקום-עבודתי או בעת חיפוש עבודה,אם אלך לפסכיאטר של קופ"ח ו/או אם אספר זאת,הכוונה אפילו למשפחתי המורחבת. לכן בינתיים-עד שבאמת לא תיגבר המודעות הציבורית לכך,אאלץ להסתיר זאת כמעט בפני כולם,וכאחת שקשה לה מאוד להסתיר דברים,חשוב לי לציין שזה גוזל ממני אנרגיות רבות,לא לספר כמעט לאף-אחד-אפילו לא לרופא המשפחה שלי. הלוואי והיה "פתרון קסם" שהיה פותר בעיה זו,אך ידוע לי שזה רחוק מאוד מהמציאות -בחיי היום-יום.