פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
07/03/2006 | 13:42 | מאת: נדב

שלום רב אבקש עזרה במציאת חומר או עצות כלליות בנושא\מקרה הבא: מצבי : בן 25, חי בזוג, עובד עבודה רגילה. הדבר שמעיק עליי הוא, שארעו מצבים, שבעקבות איזה משהו שכוון לעברי (מכה, דחיפה, צעקה), באותה שניה, אני מרגיש עצבנות ברמה ממש גבוהה (כמו מד-חום שפתאום קופצות המעלות ל 100 :)), מצב זה נמשך לשניות מועטות - דקה\שתיים ובזמן הזה אני יכול לאבד את העשתונות ולעשות דברים אינסטינטיביים, משמע שאם במצב של "שפיות" אני יודע שזה מעשה שלא יעשה, במצב הזה - החבל נמתח עוד קצת. בכלליות אני בן אדם רגיל ביותר, שמח, עצוב, צוחק, עצבני לפעמים... ממש במידה רגילה. אשמח אם תחוו דעה תודה רבה

07/03/2006 | 21:35 | מאת:

לנדב לכל אדם יש את הנקודות הרגישות שלו, פעמים רבות אלו נקודות רגישות שקשורות לעבר ובעיקר לטראומות מהעבר. הדברים הללו הם דומים קצת לאלרגיה-תגובה קיצונית לאירוע רגיל יחסית. כך אנשים יכולים להגיב באופן קשה ביותר ואפילו למות מעקיצת דבורה אם הם אלרגיים לכך. אם הדבר מאוד מטריד אותך אז אפשר לפנות לשיחות-פסיכותרפיה כדי לבדוק טוב יותר ולהכיר את הנקודות הרגישות שלך. כל טוב דר' גיורא הידש

07/03/2006 | 07:51 | מאת: אורי

שלום ד"ר, יש לי שאלה שמעסיקה אותי במיוחד בשל העובדה שזה נוגע אלי אישית. למה שאיקסל יעזור במקרה שסימבלטה או אפקסור לא עזרו? או ההיפך? יש הגיון בזה? מנסיונך ישנם מצבים בהם זה אכן קורה? אני אחרי נסיון כושל של חודשיים עם סימבלטה במינון מקסימלי של 120 מ"ג, ועכשיו אני נוטל איקסל (מאתמול עליתי ל - 150 אחרי שבועיים של 100 מ"ג). אני רוצה להאמין שאני לא סתם מבזבז את זמני היקר(בגלל הסבל שעובר עלי) על תרופה שמראש לא תעבוד(אני מקווה שזה לא נכון,כמובן). שאלה נוספת, לא פחות חשובה. בעבר טופלתי בשילוב של מרוניל ולוסטרל והשילוב הצליח אך נאלצתי להפסיק עם הטיפול אחרי 8 חודשים כי התופעות לוואי היו קשים לי מידי ואז הבעיה לצערי חזרה. העניין הוא שהרופא נתן לי את הטיפול הזה שוב כאשר הבעיה חזרה, רק שהפעם השילוב לא צלח, ועכשיו הוא טוען שאם האיקסל לא יצליח לבד הוא רוצה לשלב איתו את הלוסטרל כי יש דמיון, לטענתו, בין המרוניל לאיקסל מבחינת המשפחה... האם זה נכון והגיוני לשלב את האיקסל עם הלוסטרל והאם ידוע על תוצאות טובות מנסיונך עם השילוב הזה? סליחה על ריבוי האינפורמציה ותודה מראש, אורי.

07/03/2006 | 15:13 | מאת: דור

במקרה שלך נראה שיש מקום לחזור לתרופה טריציקלית, אבל מנסיונך אתה יודע שיש להן יותר תופעות לוואי ולכן הרופא מנסה לתת לך קוקטיל עם התרופות מהדור החדש. עם איקסל אפשר לקחת עד 200 מ"ג ליום. ייתכן שהשילוב עם לוסטרל יעזור וייתכן שלא. בעיה נוספת עם טריציקלים (כמו אלטרול או טופרניל) שבשביל להגיע למינון מקסימלי של 300 מ"ג צריך לקחת כל יום 12 כדורים של 25 מ"ג ויש הרבה אנשים שנרתעים מלקחת כ"כ הרבה כדורים. אם זה לא מרתיע אותך, אז אולי כדאי לנסות את האלטרול שיש לו השפעה מאד חזקה נגד דיכאון. אנפרניל=מרוניל היא התרופה היחידה בקבוצת הטריציקלים שיש אותה בארץ בכדורים של 75 מ"ג ולכן מספיק 4 כדורים בשביל מינון מקסימלי, אבל אנפרניל משפיעה בעיקר על הסרוטונין ולכן היא איננה דומה לאיקסל שמשפיע יותר על הנוראדרנלין.

07/03/2006 | 21:24 | מאת:

לאורי אתה צודק בשאלתך אבל לצערי רפואה היא אומנות ואינה מדע מדוייק. כיוון שמדובר על מולקולות שונות, יתכן שמולקולה שונה תשפיע באופן שונה עליך למרות שמנגנון הפעולה של התרופה דומה. בכל אופן מדובר על השפעות על הנוראפינפרין ועל הסרוטונין, איקסל היא יותר לכיוון הנואפינפרין והלוסטרל לכיוון הסרוקסט לכן יש הגיון לשלב בינהן למרות שאין עבודות מדעיות שבדקו שילוב זה או שילובים אחרים. כמובן שנכון לעבור לטריציקלים, לתרופות הישנות, כמו כן אפשר להוסיף גם מייצבים כמו ליטיום או דפלפט. נקווה שהשילוב הנוכחי אכן ישפיע את ההשפעה הרצויה דר' גיורא הידש

כתבתי לך לא מזמן אני עדיין משתגעת מאחי שמצוי בדיכאון חמור מזה מספר חודשים ,נאמר לי בכל האתרים שאין לי מה לעשות מלבד לתמוך בו ורק הוא לבד צריך להתעורר ולבקש עזרה אבל זוהי בדיוק הבעיה הוא לא מאמין בטיפול לא מאמין ברופאים הוא שונא את עצמו והוא בהחלט מרגיש שזה הסוף ומדבר שהוא כמו מת ,כל נסיונותיי לגרום לו ללכת לטיפול לא הועילו,איך גורמים לו לרצות טיפול ?אני חוששת שהוא לבד לא יבקש עזרה אלא רק יבקש להתאבד, הוא מלא בעצבים בתסכולים ומדבר אל עצמו כל הלילה בגלל שלא נרדם הוא באמת השתגע לי...אין דרך שאפשר להביא אותו לטיפול או להביא טיפול אליו מבלי שיהיו דברים בכפייה?האם אני יכולה לקבל בשמו מרופא כדור לדיכאון ולשים לו בשתייה מבלי שידע או כן ליידע אותו ??

אינך יכולה לאבחן או לטפל באחיך ללא איש מקצוע. בהחלט אפשר להזמין פסיכיאטר לביקור בית שיעריך את מצבו. אם אחיך שרוי במצב פסיכוטי ייתכן שהפסיכיאטר ימליץ על אישפוז כפוי.

להדר כיום החוק הוא לצידו של הפרט וכל זמן שאחיך סובל אבל אינו פוגע באחרים או בעצמו החוק לא מתערב. מבלי לקבוע עמדה לגבי החוק לצערי אלו האנשים שסובלים מכך שאינם מגיעים לטיפול וטיפול עשוי לשפר מאוד את מצבם. איני זוכר במדוייק את שאלתך הקודמת אבל אשאל אותך, האם בכל זאת אפשר למצוא אדם-חבר או קרוב משפחה שיש לו השפעה על אחיך והוא יכול להשפיע וגם לדחוף את אחיך לכיוון של טיפול? כל טוב דר' גיורא הידש

07/03/2006 | 00:25 | מאת: ליאור

1. עד כמה קלונקס פוגע באיכות השינה? באיזה אספקטים של השינה הוא פוגע בדיוק? נגיד 10 שעות על קלונקס שוות ל-8 שעות רגילות של שינה? 2. מי שמתוח וחרד כל היום , סביר שיהיה כזה גם במשך הלילה? אם אני לוקח במשך היום קלונקס שווה לי לקחת גם בלילה ממש לפני השינה?

07/03/2006 | 20:59 | מאת:

לליאור הקלונקס פעיל במשך כ 24 שעות ולכן אין הכרח ליטול בערב, המינון וזמן הנטילה צריכים להיות לפי הצרכים האישיים שלך. הקלונקס משפיעה על שנת החלום אבל מצד שני עדיף לישון עם קלונקס מאשר לסבול מחרדות ולא לישון. לא בדיוק הבנתי את שאלתך הראשונה אבל אין תשובה מתמטית לשאלה שלך. כל טוב דר' גיורא הידש

06/03/2006 | 21:34 | מאת: נורית אמא של חולה סכזופרניה

שלום רב לכולכם. להזכירכם, בני היה מאושפז כחודשיים לאחר תקופה ארוכה של מצב חמור. השתחרר מרצון ועכשיו הוא איתי בבית. הוא לוקח תרופות ערב ערב ( ריספרדאל, לוריוון ופנרגאן ) אבל...אחת לשבוע הוא עושה "הפוגה" של לילה אחד ולא לוקח. כאילו עושה לו "חופשה קטנה". אני לא מתווכחת כדי לא להכעיס אותו ולגרום לו לקלקל את הרצף שהוא כן לוקח. האם זה יכול "לקלקל" את השיפור וההטבה? ? מהן ההשלכות של הפוגה חד שבועית לדעתכם? מצד אחד זה מלחיץ אותי שלא יחזור למצבו החמור הקודם ומצד שני אני מעדיפה את זה על הפסקה מוחלטת... חשוב להדגיש שיש שיפור ענק בין מצבו קודם ועכשיו. תודה ויום טוב.

07/03/2006 | 07:32 | מאת: דורון

לדעתי הלא מקצועית אין תשובה חד משמעית לשאלתך. כל רופא יגיד לך שאסור להפסיק כי יש תמיד אפשרות של חזרת ההתקף, בעיקר אם זה בסמוך לתקופה שהיה באשפוז. אי לקיחת תרופה באופן חד פעמי לא לעיתים קרובות , לא תגרום בהכרח להחמרה במצב, אבל אין כאן כללים ברורים וחד משמעיים, זה יותר עניין של מזל מאשר היגיון. בהחלט רצוי שתשכנעי אותו לא להפסיק ולהסביר שאת חוששת שמצבו ידרדר שוב.

07/03/2006 | 14:58 | מאת: דור

לנורית- מדובר בעניין יותר חינוכי מרפואי. צריך ללמד את הילד לקחת אחריות על הטיפול. את לא תוכלי כל החיים לעקוב אחריו ולבדוק אם הוא לוקח כדורים. להזכירך, סכיזופרניה היא מחלת כרונית לכל החיים. לוריוון וגם פנרגן הן תרופות ממכרות ושימוש ממושך בהן לא מומלץ. את הריספרדל ניתן לתת בזריקה פעם בשבועיים, כאשר יש בעיה בשיתוף פעולה, אבל לא הייתי ממליץ על פתרון זה כאפשרות ראשונה.

07/03/2006 | 20:57 | מאת:

לנורית חשוב ליטול את התרופות באופן מסודר אבל שיתוף הפעולה של הבן חשוב יותר. כאשר הוא מרגיש טוב אז גם שיתוף הפעולה טוב יותר. כדאי לנסות ולשאול מדוע ההפסקה ומה הסיבה לצורך הזה לדלג על יום אחד (אני מקווה שאין מדובר באלכוהול או סמים באותו היום??). בכל אופן אני מעדיף את "הסידור" הזה על פני אי שיתוף פעולה. כמובן שכדאי לחשוב על זריקות בעלות משך פעולה ארוך, כך אפשר לא ליטול תרופות במשך כל החודש ורק פעם אחת להתאמץ ולקבל את הזריקה. כל טוב דר' גיורא הידש

06/03/2006 | 21:25 | מאת: זיכרון

היי אני לוקחת כדורים נגד חרדה ומרגישה מאז בעיות בשליפה ובעיות בזיכרון לטווח ארוך וקצר. אני לא בחרדה ולא מקשרת לנושא של חרדה. אמרו לי שזה ידוע שהסרטונין מונע ממשהו להגיע לתא במח. משהו כזה. או שהסרטונין מציף או מוצף בכניסה לתא. לא זוכרת בדיוק מה נאמר בנושא. רציתי לשמוע ממך. אני בטוחה שקראתי שזה חלק מתופעת הלוואי של כדורים.

07/03/2006 | 20:54 | מאת:

שלום, מה שם התרופה שאת נוטלת? כל טוב דר' גיורא הידש

08/03/2006 | 00:54 | מאת: זיכרון

לוסטראל

08/03/2006 | 12:47 | מאת: יסמין

שלום, אני נוטלת כ-4 חודשים רסיטל וגם אני חשתי שיש לי בעיה בזכרון לטווח קצר וארוך. אבל מצד שני, אני לפתע נזכרת בצורה מאד חדה במצבים שהייתי בעבר. האם יש בכך סתירה?, יש הסבר? יום טוב לכולכם, יסמין

06/03/2006 | 14:41 | מאת: עבור ד"ר גיורא הידש

שלום ד"ר גיורא, אני רשמתי אתמול בפורום לגבי "כדור הקסם", הייתי מעוניית לשמוע תשובה ממך. להזכירך, אני עומדת בפני הרצאה, ופעמים הקודמות שהרצאתי, חשתי בלבול, הקול רעד, בקיצור זה סיוט עבורי. אשמח אם תוכל להמליץ עבורי "משהו שירגיע"... והאם כדאי לנסות אותו קודם? ומה ההשפעות שלו? ואם קיים דבר כזה בכלל... תודה רבה

06/03/2006 | 21:26 | מאת:

היי עניתי לך בשאלתך המקורית הידש

07/03/2006 | 01:52 | מאת: עבור ד"ר גיורא הידש

תודה על תשובתך. האם קיים לכך כדור ללא מרשם רופא?

06/03/2006 | 12:38 | מאת: לירון

שלום ד"ר, סליחה על הבורות בנושא,- אבל איזה רופא מומחה מבחין ולאיזה רופא מומחה צריך לגשת להבחנה אם יש בעיית קשב, פסיכיאטר או שמא נוירולוג???

06/03/2006 | 17:56 | מאת: דור

פסיכיאטרים של ילדים ונוער מתמצאים בנושא זה יותר מכל אנשי מקצוע אחרים. אפילו שאתה מבוגר עדיין המומחים לנושא זה הם בעיקר הפסיכיאטרים לילדים ונוער מכיוון שהפרעת קשב מתחילה מגיל אפס (הפרעה מולדת). פסיכיאטרים למבוגרים התחילו לאבחן ולטפל בהפרעות קשב רק בשנים האחרונות [משרד הבריאות התיר לרשום ריטלין למבוגרים רק משנת 2001]. לכן אם מדובר בפסיכיאטר צעיר אז הסיכוי שהוא מבין בתחום יותר גבוה מפסיכיאטר ותיק. אבל גם פסיכיאטרים ותיקים לעיתים מתמצאים בנושא. נוירולוגים בד"כ מבינים בנושא האורגני של הפרעת קשב, אבל כל הבעיות מסביב שעשויות להיות (כמו התנהגותיות, רגשיות, וכיוצ"ב), הן כבר מחוץ למומחיות שלו. אפשר לפנות לנוירולוג, אך המומחיות שלו יותר ספיציפית לנושא האורגני וזה יכול להקשות עליו לבצע אבחנה מבדלת.

07/03/2006 | 20:52 | מאת:

ללירון תודה לדור ואני מצטרף לדבריו כל טוב דר' גיורא הידש

06/03/2006 | 09:52 | מאת: יוסי

אני גר בשכנות לאישה מטורפת. במקרה היא גם הבת.של הקבלן שקניתי את הבית. עקב בעיות של ליקויי בניה תבעתי את הקבלן שהוא אביה . לאחר הזכיה במשפט הלכה אותה שכנה והתלוננה במשטרה על מעשה מגונה. "תלונת שווא שקרית" במטרה זדונית. ושלא בתום לב להפליל אותי ולשלול את חירותי שלוש שנים נמשך ההליך בסיומו התיק נסגר "מאין אשמה " כל הנוגעים בדבר ידעו שהיא משקרת. תבעתי את אותה שכנה על "לשון הרע " וגם פוטרתי מעבודתי עקב כך . הוגשה תביעה על ידי הוגשה כתב הגנה על ידי אותה שכנה. לאחר שלוש שנים מהמקרה . שלוש שנים השכנה לא היתה אצל פסיכאטר ולא קיבלה תרופות מהמקרה לאחר שבעה חודשים מהגשת כתב ההגנה אותה שכנה החליפה עורך דין. ובעצתו פנתה לפסיכיאטר. בכתב ההגנה לא צוין שהיא סובלת מכל בעיה!! שהוגש על ידי עורך דין " א " והתלוננה בפניו שהיא סובלת מחרדות ודיכאון שהיא לא ישנה בלילה לא מקיימת יחסי אישות מסתגרת בבית יש לה לחץ בחזה הזעה.אותו פסיכאטר נתן לה טיפול תרופתי של ציפרלקס 10 MG וקסנגיס 0.5 MG וכן נכות נפשית של 20% מ.ל.ל. כמובן שכל טענותיה הן שיקריות כי אותו מעשה מגונה לא היה. ואותם תיאורים שהיא חשפה בפניו הם שיקריים. סיכוי סביר שגם אותה שכנה יש לה קשרים אם אותו רופא. או לעורך דינה. שאלתי: איך אני יכול להתגונן בפני אותה חוות דעת שיקרית של אותו פסיכיאטר איך אפשר לחשוף את טענותיה השקריות.ואת אותה מחלה דימיונית אותה אישה עובדת יוצאת מביתה בלילה. וגם במשטרה טענתי שאותה אישה צריכה אישפוז. אולי מבחינה פסיכאטרית למעשה הנבלה שאותה שכנה עשתה יש מונח רפואי. למעשה הבריוני הזה אודה לך על עזרתך

07/03/2006 | 20:51 | מאת:

ליוסי ניכר שאתה מאוד מתרגש והאמת היא שלא הצלחתי לעקוב ולהבין את כל הפרטים במכתבך. בכל אופן הטיפול בדברים כאלו ודומיהם הם במסגרת בתי המשפט ועורכי הדין. אם אתה רוצה להתקדם בנושא (ולא לעבור דירה) כדאי להתייעץ עם עורך דין טוב. כל טוב דר' גיורא הידש

06/03/2006 | 08:39 | מאת: tאורנה

אני יודעת שפריזמה זה פרוזק ופרוזק טובה מאוד לאו ס די מה הפרוזק לא ממשפחת משפחה כמו הרסיטל אז בעיקרון למה טובה הפרוזק

07/03/2006 | 20:38 | מאת:

לאורנה הפרוזק והרסיטל והסרוקסט והציפרלקס ועוד כולן מאותה משפחה של תרופות נוגדות דיכאון ופעילות גם נגד חרדה הפועלות על הסרוטונין. פשוט מאוד עשו יותר עבודות על פרוזק עם OCD וזו הסיבה שפרוזק מאושרת לטיפול ב OCD. לדעתי לא צריך להיות הבדל בהשפעת התרופות למרות שאדם מסויים עשוי להגיב לתרופה אחת ולשניה לא. רפואה זה דבר מסובך... כל טוב דר' גיורא הידש

06/03/2006 | 07:12 | מאת: ירדן

שלום, במשך 10 חודשים נטלתי ויאפקס XR 75 .חודש אח"כ נטלתי יום כן יום לא. לאחר חודש נוסף נטלתי יום כן יומים לא (כמובן בהדרכת רופא) אך לא חשתי טוב וחזרתי לשבועיים נוספים של יום כן יום לא. לפני שבועיים התחלתי שוב ליטול יום כן יומיים לא,אך בימים האחרונים אני חשה שוב את "התחושות" קצת רעד פנימי ובחילות בבוקר. לתשובתך ועצתך אודה מאוד.

07/03/2006 | 20:36 | מאת:

לירדן איני חושב שנכון ליטול את התרופה לסרוגין, הויפקס פעיל במשך 24 שעות כך שלפי השיטה שלך (או של הרופא), אתה יום אחד בטיפול ויום לא. לכן גם יש את הסימפטומים של הבחילות כיוון שהסרוטונין פתאום קופץ למעלה... אפשר לעשות שני דברים אחרים. לרדת לויפקס רגיל שמופיע גם בכדור של 37.5 ואפשר לחצות אותו. אפשרות נוספת היא להוציא את החומר מהקפסולה (אפילו שאין זה מדוייק), להוציא בערך כמחצית ולבלוע את החומר (לא ללעוס) בתוך לבן או מעדן. כל טוב דר' גיורא הידש

06/03/2006 | 00:43 | מאת: מיכאל

הי כולם... ובכן, הצלחתי לסדר את הבעיה שהייתה לי להיכנס לאתר הזה...דווקא לא הייתי צריך למחוק את הקוקיס כמוש מישהו שאינני זוכר את שמו הציע, אלא את הקבצים, אבל כאמור זה הסתדר. האמת היא שאין לי יותר מדי מה לכתוב פה, אם כי נחמד לי מאוד לחזור, ואני גאה בעצמי שהצלחתי לפתור את הבעיה בסוף. אני מרגיש די בסדר, אם כי קצת במצב רוח דיכאוני עדיין, שאני לא מתכוון לפתור עם תרופות. מחר אני בפגישה אצל הפסיכיאטר, אז נתייעץ איתו בנושא. נו, טוב, אין לי באמת מה לכתוב... מיכאל

06/03/2006 | 21:25 | מאת:

למיכאל ברוך הבא וכייף לשמוע ממך, אני שמח שאתה מעדכן ובטוח שיהיה לך הרבה דברים מעניינים לכתוב. הידש

06/03/2006 | 21:46 | מאת: תמימי

חיכיתי לך בסבלנות והנה, כמו בדברי השיר- חיכיתי חיכיתי בכיתי בכיתי ומי לא בא? מיכאל אז כן באת, בסוף, מנצח את הקשיים הטכניים, ובטח תנצח גם את קשיי המחלה, ותכתוב לנו עוד כי אתה כותב כל כך מקסים. ברוך שובך, תמי.

05/03/2006 | 22:31 | מאת: חמאדה

לד"ר שלום רציתי לדעת מה זה הפרעת אישיות גבולית?

06/03/2006 | 16:44 | מאת: הדר

הנה קישור שיש בו מידע על ההפרעה: http://benafshenu.jerusalem.muni.il/psycology/bpd-narrow.html

06/03/2006 | 17:36 | מאת: שלי

יש המון מידע באינטרנט למשל באתר קולות www.voices.co.il

06/03/2006 | 21:08 | מאת:

לחמאדה מדובר בתופעה שכיחה שיש עליה הרבה מאוד מקורות בספרות כפי שכתבו. מדובר בהפרעת אישיות כלומר בדפוסי התנהגות וחשיבה אשר קרובים למצב פסיכוטי או ישנם מצבים פסיכוטיים קצרים אבל הפסיכוזה אינה הבעיה העיקרית. ישנם מאפיינים נוספים כמו אימפולסיביות, ראית העולם בקיצוניות שחור או לבן עם פחות גווני ביניים. אבל חומר מפורט תקבל במקורות שצויינו. כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש ערב טוב, רופא הנשים החליף לי היום את הגלולות הרגילות שלי למניעת הריון (מסוג גינרה) לגלולות מסוג דיאנה. חשוב לי לוודא מולך שאין בעיה בשילוב של דיאנה עם רסיטל (כלומר, שהתרופות אינן מפחיתות זו את יעילותה של זו, אינני רוצה להיכנס להריון כמו גם למצבי חרדה ...). תודה רבה.

לשרית הכל בסדר, אין בעיה כל טוב דר' גיורא הידש

05/03/2006 | 21:19 | מאת: ים

שלום ד"ר הידש מזה חודשים רבים שאני סובלת מתופעת לוואי מאוד-מאוד מטרידה עקב השימוש בנוגדי דכאון. זה התחיל עם פלוטין, עברתי לפריזמה, עברתי לסרוקסט ועכשיו לרסיטל וכולם עושים לי טעם של רעל בפה. שום שלוות נפש לא יכולה להיות לי כשכל הזמן אני עסוקה במר הזה וכבר די מיואשת. מה עושים עם תופעה כזו? האם זו תופעה המוכרת לך? איזה טיפול יש כדי להעביר את התופעה? אני זקוקה לעזרה דחופה כי בלי התרופה איני יכולה להסתדר ואיתה אני פשוט עצבנית רוב הזמן בגלל הטעם. תודה. ים.

06/03/2006 | 21:05 | מאת:

לים איני מכיר את התופעה הזו כתופעת לוואי של נוגדי דיכאון ואיני חושב שהטעם הרע בפה הוא תוצאה של הטיפול. יש לי מטופלת שסובלת מטעם רע בפה עוד לפני הטיפול עם תרופות וזו הייתה הסיבה שהיא הגיעה לטיפולי. קראתי בספרות שאיקסל עזרה למטופלת ואכן טיפלתי בה עם איקסל שעזר לה. כלומר איקסל עשויה לעזור למי שסובלת מטעם רע בפה. כל טוב דר' גיורא הידש

05/03/2006 | 21:02 | מאת: אני

הי ! רציתי לחלוק כאן הרגשה של השבוע האחרון - אני רווקה בת 30. חולה. כן , חולה. ואולי לא חולה - פשוט שונה. מבחוץ - הכל נראה רגיל. הרבה אנשים שמכירים אותי לא יודעים.. אני נראית כל כך בסדר. ועדיין - היום יום שלי מאז שאני זוכרת את עצמי מלווה באיזו מלחמה , מלחמה ברגשות , מלחמה להשגת שליטה בחיים , מלחמה להרגיש טוב. וגם כשאני לא נלחמת (מאז שהתחלתי לקחת תרופות) - אני מרגישה שונה ... למה אני כותבת כאן עכשיו ? כי בשבועיים האחרונים יצאתי עם מישהו - לא יודעת אם נורא רציתי אותו , אבל ניסיתי. אבל לאט לאט כשהעניינים קצת התהדקו התחלתי מאוד לפחד - התחלתי לפחד שהוא יגלה שאני מאוד שונה .... שאני צריכה הרבה שקט , הרבה הבנה , שאני קצת יותר רגישה. התחלתי לפחד שהוא יגלה שאני לא ממש נורמאלית ... והוא הרי כל כך נורמאלי ... בקיצור - הרסתי הכל ... מתוך פחד ואולי באמת בגלל שחשבתי שהבן אדם לא יוכל להבין ... היתה לי הרגשה שהוא לא יוכל להבין... ואני חייבת מישהו מאוד מבין ורגיש ... זהו. נגמר. סתם - כתבתי כי עצוב לי. מאניה דיפרסיה , כדורים וכו' - זה מה יש. אני מקווה שמתישהו כבר אפגוש מישהו מקסים שהכל יהיה איתו אחרת. :) לילה טוב ומקסים לכל הפורום , אני.

06/03/2006 | 14:19 | מאת: רפי

לאני היקרה שלום! גם אני סובל ממאניה -דפרסיה ובקשיים למצוא בת זוג. הקשיים שכתבת, הוצאת אותן מליבי ממש,כלכך נכון ומדויק.זה שצריך להעלים פרטים,לשקר ולהתחמק מתשובות לא נוחות וכו', למרות ש"לא רואים עלינו והכל בסדר". אולי אנחנו צריכים להכיר יותר טוב את בן/בת הזוג ולספר את האמת כשמגיע הזמן, ואולי כדאי למצוא בן זוג בקהילה שלנו. יש בירושלים מכון בשם "למה לא",מכון העוסק בשידוכים בקהילה של פגועי נפש בהתנדבות של מספר עובדים סוציאליים, שווה לנסות. טלפון 026446908 בהצלחה! אשמח לשמוע ממך איך הולך ביי שלך רפי

06/03/2006 | 15:43 | מאת: א

קרה לי משהו דומה השבוע וגם אני בת 30. רוצה להתכתב במייל?

06/03/2006 | 18:10 | מאת: דור

עיקר הסטיגמה לגבי מחלות הנפש קיימת אצל החולים בעצמם והרבה פחות בחברה הכללית. בניגוד למה שחושבים, כאשר חולה נפש נחשף, החברה שמכירה אותו לא ממהרת להוקיע אותו. נכון שלא אוהבים אנשים חולים, אולי פוחדים להידבק, או פוחדים מאלימות, אבל רוב האנשים יודעים בסה"כ שאין לדברים בסיס רציונאלי. לדעתי, יש לך בעיה בדימוי העצמי, שפוגעת ביכולת שלך ליצור קשרים ולכן מומלץ שתפני לטיפול פסיכולוגי כדי לטפל בבעיה.

06/03/2006 | 18:35 | מאת: מיטל

אני הלא נורמאליות שבך , זהו הכוח שלך.. מקווה שיום אחד תטיבי להבין זאת, תרגישי טוב , מיטל

06/03/2006 | 21:58 | מאת: תמימי

אני יקרה כמה אני מבינה אותך. כמה אני מכירה את ההרגשה. ויחד עם זאת, אני מסכימה עם דור. מתוך הדרך הארוכה שעברתי אני עם המחלה הזאת שלנו, מניה דיפרסיה, בעבודה הפנימית שלי על זהותי כאדם עם מחלה נפשית, אני כל כך מסכימה עם דור שעיקר הסטיגמות על מחלות נפשיות הן שלנו על עצמינו. כי מחלה נפשית היא מחלה לכל דבר. כמו מחלות אחרות, גם המחלות הנפשיות, מושפעות ממתח נפשי. כמו מחלות אחרות, גם המחלות הנפשיות קשורות לתיפקודים גופניים. אין לנו פגם באישיות. יש לנו בעיה של חוסר איזון ביוכימי במוח. זו מהות המחלה. זה מבלבל, כי זו מחלה שפוגעת במחשבות וברגשות, ולא באיברים מוגדרים בגוף שאז זה ברור שזו מחלה "חיצונית", גופנית, ולא משהו שנראה כאילו הוא של האישיות. אבל עובדה שתרופות עוזרות לנו, עובדה שיש בסיס תורשתי למחלות האלה, אלה הן עובדות מוגמרות. יש לנו נטייה לייחס לעצמינו רגישות ומוזרות, אבל אין לנו מונופול על כאב נפשי. גם לאנשים בלי מחלות נפשיות יש כאבים נפשיים, אולי במינונים אחרים משלנו, אבל לא רק אנחנו רגישים וכו'. מנסיוני, ואני "נהנית" ממניה דפרסיה מגיל 18, והיום אני בת 37, ברגע שאני הבנתי מבפנים שאין בי מום, איש לא מתייחס אלי כאל משוגעת. נכון שלא תמיד כדאי לספר לכל אדם על המחלה, אבל זה באותו אופן שאדם עם טרשת נפוצה לא יספר לכל אדם שפוגש ברחוב על המחלה שלו. כי זה דבר אישי. ואולי גם כשמתחילים קשר לא מהתחלה צריך לספר. צריך להכיר קודם. אבל הנה אני, נשואה באושר, אמא לשתי בנות מקסימות, בהחלט יכולה להגיד שמצאתי את האיזון בחיי, עם המחלה שלי, שהיא חלק ממני, ולימדה אותי כל כך הרבה על עצמי ועל העולם. נסי לראות מה טוב את יכולה ללמוד מההתנסות שנותנת לך המחלה. טיפול פסיכולוגי בהחלט עזר ועוזר לי. ואל תאמרי נואש. זה תהליך לא פשוט אבל יש כאן הרבה אנשים שיוכלו לספר לך שזה לא סוף העולם להיות חולים במניה דיפרסיה. ממש לא סוף העולם. מקווה שהועלתי קצת. לילה טוב, תמי.

07/03/2006 | 20:26 | מאת: אני

היי ! תודה לכולכם על תשובותיכם. רפי,תודה על העצות. אני אשתמש בעצה הראשונה (לספר רק אחרי זמן) ולגבי הטלפון ששלחת לי - אני לא אשתמש בו כרגע. אני פשוט מעדיפה כרגע להכיר בעצמי ולוא דווקא מישהו עם מאניה דיפרסיה. וגם - הייתי מעדיפה להתחבר למישהו דרך ה"צד הבריא" של שנינו ולא ליצור קשר על בסיס צד לא בריא .... אני רוצה להאמין שאם יהיה לנו חיבור טוב בצדדים הבריאים , אז נוכל לקבל כל אחד את הצד הפחות טוב , הפחות בריא של השני. (אצלי - מאניה דיפרסיה) דור ותמימי , אני מרגישה שאתם צודקים - יש לי בעיה בדימוי העצמי. בעבודה , במשפחה , החברים - בכל המקומות האלה מעריכים אותי היום. אבל אני מתביישת בחיים שיש לי. אני מרגישה מאוד ריקנית. אני מרגישה שאני לא מי שרציתי להיות. שנים של מחלה הביאו לכך שלא בניתי את עצמי כמו שרציתי. אני לא מרגישה שלמה. אני מפחדת מאדם שייכנס אלי לחיים ושיראה כמה שהם ריקניים וכמה אני מלאה בפחדים. אני באמת חושבת שאני צריכה לעבוד על הדימוי העצמי. זה כנראה לא יהיה עם פסיכולוג (לפחות לא בזמן הקרוב) - כיוון שאני מוציאה כבר מספיק כסף על פסיכאטר פרטי ועל עוד דברים ... אבל אני אנסה ללמוד מהחיים , מהאתר , מכם , מעצות של חברים .... וגם נראה לי שאני אנסה להפוך את עצמי למה שרציתי להיות ... (עד כמה שאפשר) - עכשיו בתקופה האחרונה אני מרגישה שיש לי יכולת לעשות זאת. (כנראה שהתרופות משפיעות. טפו .. טפו .. טפו ...) אני מקווה שזה יעזור ... מקווה שגם לא מאוחר מדי - כי הדבר שהכי הייתי רוצה בעולם זה שתהיה לי משפחה מקסימה ואני כבר לא צעירה ולא יכולה להרשות לעצמי לנסות עוד ועוד ולהרוס עוד ועוד ועוד קשרים. תודה מכל הלב לכולכם . :) אני .

05/03/2006 | 20:53 | מאת: רפאל

הנני סובל כמה שנים מפוביה חברתית וצורך כשנה וחצי פלוטין 2 כדורים ליום לפני כן כשנתיים עם סרוקסט בהתיעצות אחרונה שלי עם הפסיכאטר שלי הוחלט להוסיף לי גם 10 מ"ג ריטלין בבוקר ועוד אחד בצהריים לאחר שהתלוננתי בפניו שהזיכרון שלי כבר כמה שנים לא כשהיה מלפני הופעת הפוביה וגם מאד קשה לי להתרכז ולזכור דברים במהלך העבודה השוטף מה שמפריע לי מאד מלהתקדם ולעשות את תפקידי על הצד הטוב ביותר,רציתי גם את חוות דעתך על שילוב של שני הכדורים פלוטין וריטלין והאם י ש בעיה רפואית פיזית בלצרוך את שניהם וגם בנוגע לתפקודי כבד האם יש פגיעה אודה לך מאד אם תשיב לשאלותיי תודה מראש האופטימי רפאל

06/03/2006 | 20:58 | מאת:

לרפאל אין בעיה של פגיעה בכבד, השילוב של פלוטין וריטלין לא נחקר וישנה סכנה של פעילות יתר. ריטלין אינה רשומה לטיפול בריכוז או בזיכרון אלא להפרעת קשב מילדות ולכן אם אינך סובל מהפרעה זו מתן ריטלין אינו מקובל. כל טוב דר' גיורא הידש

05/03/2006 | 17:52 | מאת: מיטל

זהו שיר פרידה לאהבות שלי , זהו שיר של סוף , זהו שיר של התחלה , היו לי 2 אהבות, אהבה לגחלילית המאירה שלי אהבה להירואין הזך שלי, היו לי פעם 2 אהבות, שהתמזגו ביחד , לאושר אילעי, נגענו בשמים, התהלכנו בין העננים ידענו מהי אופוריה פגשנו בדרך את המאניה, לא יכולנו שלא להיתקל בנסיגה מטה את דפרסיה, המבט שלנו היה מזוגג העיניים יפות יפות כוכב ממנטו מורי ,היה רק שלנו. זהו שיר עצוב, זה שיר על התפכחות , אני נקייה כבר 72 שעות , להתראות אהוב יקר, תשכח את כל מה שתיכננו להתראות הירואין שלי - כמה טעים ומריר אתה - אני חשה עוד אותך להתראות, ברוכה הבאה ריקנות. רק טוב , מיטל

05/03/2006 | 20:46 | מאת: שרון

למיטל, הרבה זמן לא הייתי פה ואני שמחה לשמוע שאת נגמלת, תודה על השיר, בהצלחה בהמשך, תחזיקי מעמד ותיעזרי בכל מי שאת יכולה כדי להחזיק מעמד, אני.

06/03/2006 | 16:38 | מאת: יוני

מיטל תודה על השיר..

05/03/2006 | 17:28 | מאת: הדר

שלום, אני נוטלת ריספרדל 3 מ"ג כבר חצי שנה ועליתי איתו 14 קילו. בגלל זה הרופא שלי החליט לעבור לתרופה בשם גאודון,שאלתי היא האם היא בכלל לא משמינה,פחות מהריספרדל,לא משפיעה על המטבוליזם?והאם אם אשמור על תזונה נכונה אצליח לרדת במשקל?חשוב לי לציין שעם הריספרדל עשיתי דיאטה אך זה לא עזר האם זה נכון גם לגבי הגאודון? תודה מראש

05/03/2006 | 20:44 | מאת: שרון

להדר שלום, אני מכירה את שתי התרופות באופן אישי, גאודון גורמת הרבה פחות אם בכלל להשמנה, יש סיכוי טוב שאם יחד עם הגאודון תעשי דיאטה וספורט אז תרדי במשקל. בהצלחה! אני.

05/03/2006 | 20:45 | מאת: ברק

06/03/2006 | 01:47 | מאת:

תודה למשיבים הידש

05/03/2006 | 17:14 | מאת: אור

שלום אני נוטל כדורי קסאנקס כבר חודש רבע של 0.25 לצורך שינה האם יש סכנה של התמכרות במינון זה לטווח ארוך? חודשיים שלושה ואם אפשר לעבור ביום אחד לכדור שהוא לא ממכר? או צריך בהדרגתיות? תודה

05/03/2006 | 20:47 | מאת: ברק

קסנקס ממכר אחרי חודש. אי-אפשר לעבור לכדור לא ממכר , צריך להיגמל. גם אתה אתה לא מכור , להוריד מינון בהדרגה. מרבע מ"ג אפשר לרדת מיד.

06/03/2006 | 01:47 | מאת:

לאור אכן הקסנקס ממכר בנטילה קבוע יום יום. כדי להמנע מהתמכרות אפשר לעשות הפסקות מדי פעם. בכל אופן הנוקטורנו והסטילנוקס אינם ממכרים. בגלל המינון הנמוך תנסה לרדת לסרוגין ולסיים את השימוש הקבוע בקסנקס. אפשר להמשיך וליטול באופן לא רציף. כל טוב דר' גיורא הידש

האם כל הכדורים נוגדי פסיכוזה גורמים לקיפאון בגוף , אני מרגישה את הגוף קפוא בעיקר כשאני הולכת

למרי כולם עלולים לגרום לכך חוץ מסרוקוול ולפונקס. תוספת של ארטן או דקינט יכולים לפתור את הבעיה. כל טוב דר' גיורא הידש

05/03/2006 | 16:48 | מאת: דן

מזה מספר שנים, אין יציבות נפשית, דכאון חרדה ועוד, 3 שנים השתמשתי בתרופה טרפלוזין, לאחר מכן החליפו לרספרדל שהופסקה בגלל הפרולקטין הגבוה, לזיפרקסה כשנתיים ולסרוקוול, 2 האחרונות לא מביאות למצב רגיעה, והוסיפו גם דפלפט, השאלה האם רספרדל דומה בתכונות לתרופות מהדור הישן? כרגע עם הסרוקוול הוסיפו גם נוזינן שיחליף את האסיול, יתכן והכיוון לא נכון?, איך יתכן שכבר שנים התשובה : לא הגיע למצב רגיעה, אני משתוקק להרגיש טוב ולא מגיע לזה, חוסר ריכוז לחצים עם כאבי ראש, אי יכולת להתמודד , אי יכולת לסבול רעש, ועוד. אודה על התייחסות לגבי סיווג התרופות מה היעילות שלהן, ומה דומה למה? תודה

05/03/2006 | 20:49 | מאת: ברק

התרופות שציינת משמשות לחרדה (בין היתר) אבל לא לדיכאון. מומלץ להתייעץ עם הרופא לגבי נוגדי דיכאון כגון SSRI , SNRI.

06/03/2006 | 00:26 | מאת:

לדן ממכתבך לא הבנתי מה האבחנה? בכל אופן לא ניתן ברשת לענות בתשובה פשוטה למצב המורכב שאותו אתה מתאר. הייתי ממליץ לפנות לייעוץ נוסף לאחד הפסיכיאטרים הבכירים בארץ ולתאר לו את כל המצב ואז לקבל עצה מלאה. כל טוב דר' גיורא הידש

05/03/2006 | 14:38 | מאת: אורנה

האים אופססיביות יתר על המידה היא אוסדי ocd ואם כן מה מומלץ יותר פריזמה או רסיטל או משהוא אחר

05/03/2006 | 20:54 | מאת: ברק

OCD הוא כפייתי. אבל לא בהכרח מי שהתנהגותו כפייתית , לוקה בOCD. אי-אפשר לדעת דרך הרשת. צריך אבחנה של רופא. ההבדל בין פריזמה לרסיטל הוא שרסיטל משמין ופריזמה לא , אבל לרסיטל יותר השפעה על חרדה כמו OCD. ממשפחת הSSRI סרוקסאט הכי משפיעה על חרדה. נ.ב. הטיפול המומלץ הוא יותר התנהגותי~קוגניטיבי , ובעדיפות שנייה טיפול תרופתי (למרות שלא כדאי לוותר על תרופה).

06/03/2006 | 00:23 | מאת:

לאורנה תודה לברק והדבר החשוב ביותר הוא להגיע לאבחון מלא. כל טוב דר' גיורא הידש

05/03/2006 | 14:35 | מאת: חברות מודאגות

שלום. אנחנו שתי בנות בנות 16, שמעוניינות לוודא האם חברתנו (שהיא בת גילנו) חולה במחלת המאניה דיפרסיה. יש לה את רוב התסמינים המוצגים בכתבה על המחלה (גם התסימינים של המאניה וגם התסמינים של הדיפרסיה). זה התחיל לפני שנתיים וחצי בערך, ונמשך עד עכשיו והתסמינים הולכים ומתגברים. לטענתה היא ביקרה אצל פסיכיאטר והוא אמר לה שיש לה: "רגישות יתר במצבי לחץ נפשי". האם זה אפשרי? האם יש עוד מחלות עם תסמינים דומים? האם זה אפשרי שזה לא מחלת נפש? נשמח לקבל תשובה במהרה תודה מראש, ל. וב. המודאגות

לחברות לפי זכרוני כבר עניתי לכן בפעם הראשונה ששאלתן. תכנסו למעלה בתפריט ל"חיפוש" ותמצאו את שאלתכן הראשונה. כל טוב דר' גיורא הידש

06/03/2006 | 14:51 | מאת: תמרה

אם חברתכן טוענת שבקרה אצל פסיכיאטר אולי היא לא רוצה לספר לכן על מצבה האמיתי וזו זכותה.פשוט תקבלו אותה יפה כמו שהיא כי זה מאד חשוב לה לשיהיהו לה חברות.אני מניחה שמשפחתה מודעת למצבה.קשה לי לתאר מצב של מאניה דיפרסיה שנמשך זמן רב ולא שמו לב לשום דבר חריג.

05/03/2006 | 13:09 | מאת: לינה

פסיכאטריה אינה מדע מדויק אדם המתלונן מחרדה ודכאון שאינו ישן בלילה ושאינו מקיים יחסי אישות ושמסתגר בבית ושיש לו דפיקות לב איזה כלים יש לרופא שמולו לא יושב שקרן

06/03/2006 | 00:20 | מאת:

ללינה בדרך כלל הרופא מנסה לבדוק ולראות את האמינות של הנבדק, אבל כפי שאת אומרת לעתים אם הנבדק למד היטב בספרים הוא יכול "לעבוד" על הרופא. גם במחלות גופניות רבות הנבדק יכול להטעות את הרופא אבל לא נכנס לזה כעת. בדיקות פסיכולוגיות ובמיוחד ה MMPI עשויות לעזור לרופא. ב MMPI בודקים באופן מכוון את האמינות של הנבדק. ישנם נבדקים המגזימים לרעה בתשובותיהם וישנם כאלו שמיפים את מצבם אבל המבחן הזה בהחלט "תופס" אותם. כל טוב דר' גיורא הידש

05/03/2006 | 09:50 | מאת: בדס

באופן עקרוני, האם ניתן לומר שככל שהמינון יותר גבוה כך האדם נהיה יותר שמח?

05/03/2006 | 15:37 | מאת: דור

הרבה פעמים תוספת מינון מעמיסה תופעות לוואי נוספות (או מחמירה קיימות) ומנגד אין יותר "שמחה" או "מצב רוח". לכן צריך למצוא את המינון האפקטיבי הנמוך ביותר ולא למהר כלפי מעלה ללא צורך. כמובן שלפעמים צריך מינון גבוה אבל לא תמיד.

לבדס כל אדם מגיב אחרת, כאשר האדם הגיע למצב האופטימלי שלו אין טעם לעלות במינון ועדיף להסתפק במינון הנמוך ביותר שעוזר. כל טוב דר' גיורא הידש

05/03/2006 | 07:46 | מאת: נטי

האם חוות דעת פסיכיאטרית. בסמפטומים דכאון וחרדה. יש דרך לבדוק את האינפורמציה. או שהיא מתקבלת מתוך אמון המידע של הנבדק.

06/03/2006 | 00:17 | מאת:

לנטי אין בדיקות להפרעות של דיכאון או חרדה לכן האינפורמציה מתקבלת מהנבדק. יחד עם זאת אפשר לאמת את האינפורמציה ממקורות אחרים. כך למשל אם אדם אומר שהוא לא עובד בגלל דיכאון, כמובן שאפשר לבדוק האם הוא עובד או לא באמת. כל טוב דר' גיורא הידש

05/03/2006 | 05:04 | מאת: עידן

אני ואפקסור זה סיפור מוזר... לקחתי 37.5 XR כ4 חודשים, וניסיתי להפסיק כיוון שהרגשתי שגורם לי לרוגע יתר על המידה ועייפות. יומיים אחרי שהפסקתי התחלתי להיות הרבה פחות רגוע ועירני. היתרון המאוד משמעוני שקיבלתי מהאפקסור 37.5מ"ג הוא שהרוגע הזה מאוד מאוד עזר לי להתרכז. מבן אדם שלא מסוגל לקרוא עמוד אחד בחצי שעה נהפכתי לקורא 30 עמודים בשעה והציונים באוניברסיטה מאוד מאוד השתפרו. עכשיו אני מנסה לקחת חצי מה37.5 כי הרוגע הזה מאוד חשוב לי.. ואני יודע שהמינון הזה בכלל לא נחשב טיפולי אבל זה עובדה שזה מרגיע אותי ברמות מטורפות, כי כשלקחתי 75מ"ג הייתי כל כך רגוע שכמעט והפסקתי לנשום, נעשה לי קשה לנשום מרוב הרגיעה הכללית.. א. אני מבין שמשהו בזה קצת משונה, כנראה מראה על רגישות יתרה שלי לתרופה הזאת. ב. הרוגע של חצי 37.5מג' בסדר לי, אני חושב שיהיה לי רע מאוד בלעדיו וזה טוב כרגע, אני מתרכז ואני מרגיש נוח בחברה של הרבה אנשים אבל אני עדיין קצת בדיכאון... זה יותר גרוע עכשיו מאז שהייתי על כדור 37.5 שלם. אבל אני לא רוצה לחזור ללהרגיש כל כך רגוע שעוד מעט אני הולך למות מרוב רוגע. האם ניתן לשלב SSRI עם האפקסור? הייתי לפני מספר שנים על סרוקסט במינונים שבין 20 ל60מג' והייתי אנרגטי מאוד מאוד אפילו יתר על המידה.. מה אתם ממליצים? תודה מראש

06/03/2006 | 00:15 | מאת:

לעידן במינונים נמוכים האפקסור משפיע בעיקר על הסרוטונין ולכן איני חושב שיש טעם ליטול שתי רתופות הפועלות על הסרוטונין. גם אם ההשפעה של האפקסור טובה אפשר לנסות תרופה אחרת הפועלת על הסרוטונין ולהסתפק בתרופה אחת בלבד. אפשר לנסות רסיטל או פרוזק ששתיהן בסל הבריאות. כל טוב דר' גיורא הידש

06/03/2006 | 01:09 | מאת: עידן

אבל בכל זאת אפקסור מרגיע אותי וסרוקסט גרם לי לעצבנות ולאנרגטיות יתר על המידה. זה אומר שלמרות ששתיהן משפיעות על הסרוטונין, יש הבדל משמעותי בינהם. האם זה אפשרי לקחת גם אפקסור וגם סרוקסט או פרוזק ביחד?

04/03/2006 | 23:47 | מאת: מטילדה

שלום הבת שלי מטופלת בזיפרקסה כבר שנה- 7.5 מ"ל. היא נראית מאוזנת. לאחרונה היא לוקחת מידי פעם חצאי כדור. תוך כמה זמן היא עשויה להרגיש לא טוב ואם בכלל? תודה, מטילד

למטילדה נקווה שהבת תרגיש בטוב, אבל אם המינון של הזיפרקסה נמוך מדי ולא מספיק ההרעה במצב הנפשי מתחילה לקרות אחרי כשלושה ארבעה חודשים כל טוב דר' גיורא הידש

04/03/2006 | 21:53 | מאת: סיסי

ד"ר הידש שלום יש לי שני ילדים תאומים בני 4 ושלושה חודשים. בתקופה האחרונה אני מעט מבובלבלת ומנסה לעשות לעצמי "סדר" בנוגע לילדים. 1. יש לי בת שמבחינה לימודית היא נמוכה והלמידה שלה איטית. אני מרגישה שהדבר נובע מליקוי בנושא קשב וריכוז. לילדה יש התנתקויות, היא לא יושבת לטווחי זמן ארוכים וקשה לה להשתתף בריכוז בגן לטווח ארוך מחד, ומאידך היא מסוגלת לשבת אם יש דבר מה שמעניין אותה לזמן רב מאוד. אך היא רוצה שהדברים יתנהלו בדרך שלה ! כמו כן היא שוכחת דברים כמו מעיל או סינר כשעובדים עם בצק ועוד. היא מטופלת אצל קלינאית תקשורת ריפוי בעיסוק וספורט טיפולי שאירגנתי לה. לפעמים אנו מנסים לדובב אותה בשאלות מסויימות אך אם הן לא מעניינות אותה היא לא עונה עליהן. כמו כן בגן היא ממעטת לדבר בעוד שבבית היא מדברת ללא הפסקה (בעיקר תוך שיתוף שלנו במשחק חופשי). רציתי לברר האם לדעתך מדובר בבעיית קשב וריכוז והאם ייתכן מצב שבו ילדה סובלת מקשב וריכוז ברמה כזו שמשפיעה מאוד על הלמידה? האם תאורטית יתכן שאם תקבל תרופה לקשב וריכוז כמו רטלין או קונצרטה יכולה לעלות מבחינה לימודית ולהמשיך להשתלב בגן רגיל וזאת בהנחה ואכן מדובר בבעיית קשב וריכוז. 2. יש לי בן שאובחן PDD NOS. לילד יש יכולת למידה אך בעיקר למידה תוך תזוזתיות יתר. הוא לא מסוגל לשבת לטווחים ארוכים, מאוד תנועתי ועוד. כמו כן PDD מוגדר כבעיית תקשורת ושמתי לב שהילד מבקש חברת ילדים גם בני גילו וגם גדולים יותר על מנת לשחק איתם וכן מבקש שלא ילכו אם הם צריכים ללכת, הוא אינו מנותק בכלל (אלא נמצא מאוד מאוד איתנו)הוא אוהב להתנחם בזרועותינו אם מציק לו משהו יודע להביע רגשות משחק עם אחותו מאוד יפה ואף מזמין אותה מיוזמתו לשחק ועוד. לא מזמן שמעתי על כך שקיים קו דק בין PDD קל לבעיית קשב וריכוז קשה. אני לא יודעת כמה אמת יש בזה. רציתי לברר אם יכול להיות מצב שיתכן שהילד אינו לוקה ב-PDD אלא בבעיית קשב וריכוז?

06/03/2006 | 00:12 | מאת:

לסיסי לצערי איני יכול לענות לך, אני פסיכיאטר המומחה לפסיכיאטריה של מבוגרים, תצטרכי להתייעץ עם פסיכיאטר המומחה לילדים ונוער. (אלו שתי התמחויות נפרדות). כל טוב דר' גיורא הידש

04/03/2006 | 21:37 | מאת: דליה

אני רוצה לדעת אם לרטלין יש השפעה על האוכל, בני בן 25 לוקח ריטלין , כרגע בגלל שהוא לומד - הוא אוכל טוב אבל מאד מאד רזה, עושה בדיקות דם שגרתיות מידי שנה

06/03/2006 | 00:10 | מאת:

לדליה ריטלין מוריד תיאבון, אבל אם לבן יש תיאבון תקין אז המשקל הנמוך אינו קשור לריטלין. אני מבין בין השורות שהוא היה רזה גם לפניתחילת הטיפול בריטלין? כל טוב דר' גיורא הידש

06/03/2006 | 23:35 | מאת: דליה

תודה על התשובה המהירה, נכון שהוא לא נחשב לשמן אבל גם לא כל כך רזה, הוא אומר בפרוש שכשהוא לוקח ריטלין אין לו תאבון, אז אולי זאת באמת הבעיה, אני מבינה שאם כל הבדיקות בסדר אין מה לדאוג, לתת לזמן לעשות את שלו - זה נכון?

04/03/2006 | 21:18 | מאת: דוד

ד"ר שלום פונה אני אילך לאחר אין ספור בדיקות ניאורולוגים וכו לפני כשלוש שנים חוויתי בפעם הראשונה התקף חרדה על רקע בריאותי מאותו יום חלה נסיגה ועליות ניתיתי טיפולים על בסיס פסיכוטרפיה ללא כדורים אך מסתבר שזה לא עזר כל דבר קטן על רקע בריאותי היה מכניס אותי ללחץ בריאות הפכה להיות חלק מחיי . הנני בן 36 נשוי עבודה הכל תקין אך פחדים וחרדות הינם חלק משגרת יומי לפני כחודשיים הייתי במצב נפשי חמור לחץ מכל הכיוונים עבודה בית הכל ברמה גבוהה שלושה ימים לאחר מכן חשתי הירדמות של חלק מאזור הפנים ההירדמות הייתה לסירוגין הגעתי לניאורלוג ביצעתי סי טי מוח eeg בדיקות דם מכל הסוגים האפשריים הכל תקין!!! חוות דעת נוספת של שני ניאורולוגים קבעה הכל תקין היום חודשיים לאחר תחילת המקרה עדיין אותם סיפטומים אפילו מעט בצד השני של הפים on off אף על פי שרוב הלחץ חלף שאלתי ממש בתחינה....כי כבר לא נותר בי כוח להמשיך פירקתי את אשתי האם יכול להיות על רקע נפשי? האם מוכר לך מקרה דומה? האם יש לך הצעה חכיוון כדורים או שיחות? ד"ר נכבד אודה מקרב לב על תשובה שא ברכה על הצלת הנפשות שהינך אחראי (קראתי מספר תשובות בפורום) תודה

06/03/2006 | 00:09 | מאת:

לדוד אני חושב שאתה כבר יודע את התשובה...., אם הנאורולוגים קבעו שאין בעיה גופנית אז נותרנו עם הבעיה הנפשית ובדרך כלל התופעות הללו מתאימות לחרדות. אין ספק שחרדות יכולות להופיע בכל מיני צורות שונות ומשונות. כמו כן קיימות חרדות מפני מחלות, כך שביום יום בנוסף לתחושות הגופניות אתה חרד ופוגע באשתך.... לכן לסיכום-התופעות שאתה מתאר בהחלט עלולות להגרם מסיבה נפשית. בהחלט כדאי לפנות לטיפול נפשי, שיחות או תרופות או השילוב ביניהם, וקודם כל כדאי להגיע לאבחון אצל פסיכיאטר. בהצלחה דר' גיורא הידש

04/03/2006 | 19:52 | מאת: מיקי

שלום הייתי מעוניינת לדעת את שמה של מחלת נפש שמתבטאת בחוסר שליטה על מה שהאדם אומר. זה מעין אישיות פנימית שפולטת דרך הדיבור מחשבות ללא שליטה האדם עצמו על דבריו עצמם בתודה מראש.

05/03/2006 | 06:02 | מאת: תמימי

מיקי אני לא בטוחה שלזה הכוונה, אבל אולי מה שאת מתארת הוא סינדרום טורט, שבו יש מצבים (לא כל הזמן) שבהם לאדם יש טיקים קוליים, ובהם הוא מקלל בלי שליטה, ואומר כל מיני דברים בלי שליטה. זה לא קורה כל הזמן, אלא בעיקר במצבי לחץ. וזו לא ממש מוגדר כמחלת נפש, אלא כסינדרום. דר' הידש בוודאי יוסיף עוד לדברי. שבוע טוב, תמי.

05/03/2006 | 14:43 | מאת: דור

לתמימי- תסמונת טוראט שייכת לתחום ההפרעות הנוירולוגיות ולא להפרעות הפסיכיאטריות. לאנשים עם טוראט יש קומורבידיות גבוהה עם ADHD ועם OCD אבל הטוראט כשלעצמו הוא תסמונת של טיקים קוליים ולכן האיבחון והטיפול הוא נוירולוגי ולא פסיכיאטרי.

04/03/2006 | 17:29 | מאת: אנטולי

במשך שנים קיבלתי לרגקטיל. כיום אני מקבל ריספרדל. אני בטיפול 30 שנה. לאחרונה אובחנה אצלי "סטאטוזיס הפטיטיס" כלומר כבד שומני נפוח. האם זה כתוצאה מהכדורים?

לאנטולי לרגקטיל עלול לפגוע בכבד, יחד עם זאת לכבד שומני עלולים להיות גורמים רבים, כך שצריך לשלול את הסיבות האחרות. כל טוב דר' גיורא הידש

04/03/2006 | 15:37 | מאת: מיתר טיאנו

אני משתמשת בסרוקואל נגד חרדות. (ידוע לי שהתרופה היא אנטי פסיכוטית). כרגע אני לוקחת מינון של 250 מ"ג ליום. 125 מ"ג בבוקר ו-125 מ"ג בערב. ברצוני להפסיק את השימוש בסרוקואל (לאחר 4 חודשים של שימוש) מפני שנעלמו לי החרדות וטיפול שיחתי יותר יעיל במקרה שלי בטיפול בהן. השאלה היא איך לרדת במינון עד להפסקה מוחלטת של התרופה? בכבוד רב ובתודה מראש, מיתר טיאנו

06/03/2006 | 00:01 | מאת:

למיתר קודם כל כדאי להתייעץ עם הרופא שהחליט על הטיפול התרופתי, האם זה הזמן הנכון לסיים טיפול? באופן ביולוגי אין בעיה לסיים את הטיפול מהר, יחד עם זאת הייתי מסיים בהדרגה כדי להיות בטוח שהחרדות לא חוזרות. אפשר להוריד 50-100 מג' כל שבוע. כל טוב דר' גיורא הידש

04/03/2006 | 13:44 | מאת: gorge64

אשמח לקבל פתרון לבעיות שמעסיקות אותי זמן רב ואני מדחיק אותן לשוליים או שקשה לי להודות בחולשותי. 1)אני בן 42 עובד מסביב השעון בוקר לילה וערב מתחיל בשעה 4.30 בבוקר ומסיים ב1500 ואחר כך חוזר ללילה משעה 2200 ועד 0500 ובאותו יום חוזר למשמרת ערב משעה 1400 ועד 2200 כך בצורה מחזורית מזה הרבה זמן אני עובד כך אני מרגיש חוסר שינה משווע וחוסר שקט לחוץ ועם פתיל קצר ביחסי עם אנשים אני תמיד במרדף אחר ממריץ אם זה קפה חזק ואם זה כדור רגיעון שירגיע אותי גם כך נסיתי הרבה דברים גם שימוש באומגה 3 וגם קלמנרבין .הרופא המליץ לי לפנות לפסיכיאטר להתאמת תרופה משום מה אני חושש .חוץ מזה קשה לי לעזוב את העבודה בגלל הגיל ומצב המשק ומצבי הכלכלי . חוץ מזה לפני עבודה שזה לפני הרבה שנים הייתי במתח עם אנשים מן חוסר שקט וחרדה במינון בנראה נמוך הייתי יושב עם אנשים ומעט מתוח וקשה לי להקשיב מה שעבודה שלי רק העצימה את חוסר השקט חרדה ומתח שאני נמצא. 2?)האם רטלין יכול לעזור לי לתפקד על פי התיאור ומה הבדיקה שמתבצעת על מנת לקבלה ?.ובמה זה כרוך והאם תרופה כזאת או אחרת עלולה להשפיע על תפקודי המיני.

05/03/2006 | 23:56 | מאת:

שלום, ישנה ספרות רפואית רבה העוסקת בהשפעה של עבודה במשמרות על הבריאות הנפשית..., בדרך כלל מומלץ לעבוד במשמרות קבועות במשך שבוע-כלומר רק בוקר, או רק ערב או לילה באופן קבוע. שיבוש של השעון הביולוגי עלול לגרום לתופעות של רגזנות וחוסר סבלנות כפי שאתה מתאר. ריטלין ניתנת להפרעות קשב מילדות ולכן כמובן שאינה מתאימה לך. בכל אופן ההמלצה היא להגיע לפסייכאטר כדי שיאבחן את מצבך. כל טוב דר' גיורא הידש

04/03/2006 | 13:12 | מאת: גגג

האם שימוש בנייטול עדיף על שימוש בסטילנוקס מבחינת התמכרות, איכות שינה וכו'?

04/03/2006 | 17:54 | מאת: דור

נייטול היא תרופה אנטי היסטמנית (ללא צורך במרשם) שמסייעת לשינה. זה פתרון עדיף מכדורי שינה אך יעילותו יותר נמוכה. ראשית תבדוק אם זה עוזר לך. מבחינת התמכרות- כל כדורי השינה ממכרים, כולל הטבעיים, אך בארץ המודעות לכך נמוכה.

05/03/2006 | 23:53 | מאת:

שלום, סטילנוקס ונייטול אינן ממכרות. כל טוב דר' גיורא הידש

04/03/2006 | 11:43 | מאת: משה

שלום ד"ר, אני חוזר על שאלתי מאמש היות ואיני בטוח שהיא נקלטה. יש לי 4 ילדים.3 בנים ובת .הילד הקטן (20) סובל מסינדרום ה- X השביר (FRAGILE X ).שאר הילדים נורמלים לחלוטין כולם לומדים באוניברסיטה ודי מצטינים. שאךתי מורכבת משני חלקים: 1. האם זה נכון שהסיבה לפגם הגנטי אצל בני טמונה באשתי שהיא כנראה נשאית? 2. האם לאשה\בחורה שהיא נשאית, כלומר יש לה X אחד תקין והשני לא תקין ,יכולות להיות הפרעות בהתנהגות או בכלל השפעות שליליות כתוצאה מהמצאות X השביר? אודה לך על תשובתך משה

05/03/2006 | 23:52 | מאת:

למשה לפי זכרוני כיוון שה-X השביר הוא רצסיבי ונמצא אצל אשה אין הוא בא לידי ביטוי וההפרעות הנפשיות (אם הן קיימות), עלולות להיות כפי שקורה אצל כל אדם אחר. אני חושב שלגבי השאלה הראשונה, יתכן שזה כך אבל אין הכרח, יתכן גם שישנה מוטציה אצל הבן והאמא אינה נשאית. בכל אופן כדאי לשאול את השאלה גם בפורום העוסק בגנטיקה, שאלתך שייכת יותר לתחום המומחים לתורשה. כל טוב דר' גיורא הידש

04/03/2006 | 10:28 | מאת: יוסי

שלום אני נוטל ויפאקס חמשה וחצי שבועות 75 מג כפול 2 ביממה. אינני מרוצה ממצבי אני כמו במניה דיפרסיה רק בלי מניה, בלי בזבוזי כספים/כעס וכו'. יש שעות שאני מרגיש טוב וכיף לי ואילו יש שעות שמרגיש רע דיכאון וחרדות. לאחר 25 יום לקיחה היו גם מחשבות אובדניות אבל כנראה שהכדור חוסם אותם. למרות זאת מרגיש חצי מהזמן דיכאון ואי שקט. האם תופעה כזאת מוכרת בתהליכו של הויפאקס ומה זה אומר בד"כ. כלומר האם לפני שהוא מוציא את כל הדיכאון הוא מוציא חלק מהזמן, וא"כ זה יכול להיות סימן טוב שבעוד שבוע יוציא את כל הדיכאון. ועוד שאלה האם לקיחת הכדור יחד עם אוכל תשפיע יותר טוב בברכת שבת שלום

05/03/2006 | 23:49 | מאת:

ליוסי הויפקס מתחיל להשפיע אחרי כשבועיים אבל הדגש הוא על "מתחיל", אחר כך השפעתו הולכת ומתגברת עד לשיא כשלושה חודשים מההתחלה. כך שאתה רק בתחילת השיפור והשפור ימשיך ויתעצם עם הזמן. אין ברירה אלא לחכות בסבלנות. אין הכרח ליטול ויפקס עם אוכל והשפעתו אינה רבה יותר עם אוכל. כל טוב דר' גיורא הידש

04/03/2006 | 10:24 | מאת: אלון

אני לוקח זיפרקסה ודפלפט והם גורמים לי לתאבון מוגבר ובעקבות זאת להשמנה. ברצוני לעשות דיקור סיני לדיכוי התאבון. האם מותר לי? האם זה יכול לשבש את פעולת הכדורים הפסיכיאטריים?

05/03/2006 | 23:47 | מאת:

לאלון אפשר לעשות דיקור ורצוי גם דיאטה.... בהצלחה דר' גיורא הידש

04/03/2006 | 10:21 | מאת: אורי

ד"ר נכבד בן 34 עקב בעיות חרדה בנושא בריאות בתקופה ארוכה של שלוש שנים החלטתי יחד עם רופא על לקיחת כדורים. ההמלצה היתה פלוטין 20 שאלתי האם מתאים לתופעות חרדה והיפוכנדריה מה זמן ההשפעה? והאם ובמידה וברצוני להפסיק האם אפשר בפעם אחת או בהדרגה? באם יש המלצה לכדור אחר אודה מראש תודה מראש

05/03/2006 | 20:51 | מאת: שרון

לאורי, פלוטין טובה לטיפול בחרדה ודיכאון, אני לא יודעת איך היא בהשוואה לכדורים אחרים, לוקח בין 3-6 שבועות עד שהתרופה משפיעה במלואה, מצורף קישור מידע על התרופה: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=210 תרגיש טוב, אני.

05/03/2006 | 22:24 | מאת: דור

פרוזק=פלוטין עלול להחמיר חרדה בתחילת הטיפול, כתוצאה מעוררות יתר, לכן בארץ בד"כ נהוג להתחיל עם סרוקסט כתרופה של קו ראשון. כעיקרון, פרוזק מתאים יותר לדיכאון או כפייתיות מאשר לחרדה. עם זאת, אם החרדה אצלך מלווה בכפייתיות, אז פרוזק עשוי להתאים, אך דרוש מינון יחסית גבוה. לדעתי מומלץ שתיבדק ע"י מומחה בשביל איבחון יותר מדוייק ושקילת אפשרויות טיפוליות, כולל כאלה שאינן תרופתיות. טיפול הבחירה בהפרעות חרדה איננו בהכרח תרופתי. גם טיפול קוגנטיבי התנהגותי (CBT) מאד יעיל, אך יש מעט אנשי מקצוע שמומחים לטיפול בגישה זאת ולכן הוא פחות זמין.

05/03/2006 | 23:47 | מאת:

לאורי תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם, אני מבין שעדיין לא התחלת בטיפול, וכבר אתה שואל כיצד מפסיקים? חרדות לגבי הבריאות אצל אדם בריא הן מיותרות ועלולות לפגוע מאוד באיכות החיים, כדאי להגיע לטיפול נפשי, תרופתי או בשיחות. כל טוב דר' גיורא הידש

05/03/2006 | 22:26 | מאת: דור

פרוזק=פלוטין עלול להחמיר חרדה בתחילת הטיפול, כתוצאה מעוררות יתר, לכן בארץ בד"כ נהוג להתחיל עם סרוקסט כתרופה של קו ראשון. כעיקרון, פרוזק מתאים יותר לדיכאון או כפייתיות מאשר לחרדה. עם זאת, אם החרדה אצלך מלווה בכפייתיות, אז פרוזק עשוי להתאים, אך דרוש מינון יחסית גבוה. לדעתי מומלץ שתיבדק ע"י מומחה בשביל איבחון יותר מדוייק ושקילת אפשרויות טיפוליות, כולל כאלה שאינן תרופתיות. טיפול הבחירה בהפרעות חרדה איננו בהכרח תרופתי. גם טיפול קוגנטיבי התנהגותי (CBT) מאד יעיל, אך יש מעט אנשי מקצוע שמומחים לטיפול בגישה זאת ולכן הוא פחות זמין.

04/03/2006 | 06:45 | מאת: ברק

אני כבר 4 חודשים מקבל 40 מ"ג פריזמה. זה עוזר אבל יש מקום לשיפור. למה לא מעלים לי ל80 מ"ג ? למה אי-אפשר לעלות מההתחלה ל80 מ"ג ? או לעלות כל שבוע חצי כדור עד שמגיעים למינון המקסימלי ? מה קורה אם אדם שלא קיבל אף פעם כדורים לוקח פתאום ישר 80 מ"ג ?

05/03/2006 | 22:37 | מאת: דור

לא כתבת מה האבחנה של הפסיכיאטר המטפל. אחרי 4 חודשים עם השפעה חלקית יש מקום לחזור לפסיכיאטר בשביל לשנות משהו בטיפול. אם מדובר בדיכאון אז ניתן להחליף לאפקסור או להוסיף אדרונקס. זה עדיף מאשר עליה במינון של הפריזמה. אם מדובר בהפרעה כפייתית אז ניתן לעלות במינון. בשלב ראשון ל-60 מ"ג. לחכות חודשיים ואח"כ להחליט שוב.

05/03/2006 | 23:44 | מאת:

לברק אם מדובר בדיכאון (ולא ב OCD) אני רואה מעט מאוד תועלת בעליה ל 40 מג' ובטח לא מעל המינון הזה. לא הוכח שמינונים מעל 40 יפעלו היכן שהקודמים לא הועילו. אומנם מדובר על מינון מקסימלי אבל לא מינון טוב יותר ממינונים נמוכים. אני נוהג להחליף את הטיפול אם אין תגובה לכדור אחד. כל טוב דר' גיורא הידש

04/03/2006 | 01:17 | מאת: צעירה

שלום, אני אמורה להעביר הרצאה מול קהל, דבר הגורם לי לפחד, דפיקות לב, גמגום, חוסר ריכוז וכיוב'. אני מעוניינת לדעת אם ישנו "כדור קסם" שניתן לקחת לפני ההרצאה וקצת ירגיע אותי.

04/03/2006 | 17:49 | מאת: דור

לא ציינת בת כמה את- תלמידת תיכון? סטודנטית? חרדת קהל היא בעצם סוג של חרדה חברתית. הטיפול המומלץ איננו תרופתי אלא התנהגותי ע"י חשיפה ומניעת תגובה. אם את מעל גיל 18 ניתן לקחת קלונקס 0.5 מ"ג לפני ההרצאה. לא להפריז בשימוש בו כי יש סכנה להתמכרות.

05/03/2006 | 12:37 | מאת: שגית

לדעתי הקלונקס ,למי שלא רגיל אליו יכול לגרום לטשטוש וחוסר ריכוז ודווקא לא לעזור לפני הרצאה.ואם כבר לקחת אז לנסות אותו קודם ולבדוק איך הוא משפיע עלייך ולהתחיל עם 0.25 מג".ניתן גם לשלב דמיון מודרך שיכול להקל. בהצלחה.

05/03/2006 | 14:43 | מאת: עדי

אני גם בסרט הזה,וכל הכדורים חארטה!אני גם שותה את זה וזה לא עוזר בכלל...

03/03/2006 | 22:52 | מאת: שולי

שלום דר' הידש רציתי בבקשה לקבל את עצתך. הבת שלי לוקחת מיזה שנה וחצי כדור רסיטל עקב דיכאון שהיתה שרויה בו. כבר תקופה של למעלה מחצי שנה שהיא כבר חזרה לתפקד רגיל ומצב הרוח שלה השתפר בצורה מאוד ניכרת. השאלה שלי היא: כל ערב אני נאלצת להתווכח איתה על לקיחת הכדור. היא טוענת שהיא מרגישה מצויין ורוצה להפסיק. האם ניתן להפסיק את נטילת הכדור על דעת עצמה? האם הפסקה פתאומית עלול לגרום לה שוב דכאונות? אשמח לשמוע את דעתך בנושא. בברכת שבת שלום.

05/03/2006 | 23:40 | מאת:

לשולי הטיפול בדיכאון מתחלק לשני שלבים, השלב הראשון הוא הרפוי והיציאה מהדיכאון, השלב השני הוא המניעה. דיכאון עלול לחזור ולכן גם אם מרגישים טוב חשוב להמשיך בטיפול כדי שהדיכאון לא יחזור. מקובל שהטיפול בהתקף ראשון של דיכאון ימשך כשנה. כל טוב דר' גיורא הידש

03/03/2006 | 22:32 | מאת: שושנה

שלום לך אני אומנם מטופלת בכדורים ונלה 75 פעמיים ביום. ועד לפני חודש לקחתי למיטקל 25 שהפסיקו בשביל לבדוק למה אני מגרדת בראש. אז גם בלי הכדורים עדיין מגרדת בראש. דרך אגב איך יתכן שאני פשוט שוחכת למשל דברים מינימלים שהם שיש אוכל במקרר. שצריך לדאוג מה יש ולירשום. שצריך לעשות משימות יום יום.אני לוקחת כדור אחרי כמה זמן אני לא זכרתי עים לקחתי. אוד מתסכל אותי למי אני צריכה לפנות. הזיכרון מפריע לי מאוד. וגם דברים שמזמן שהיו לא זוכרת. תעשה טובה תציע לי מה לעשות איך אפשר לתפקד ככה גם ככה יש לי דלקת פרקים. אנמיה. כדוריות אדומות פחות במלאי. אימא לילדים בגילאי 17 ו12 שלא עובדת. לפני חמש שנים עבדתי במזכירות. תיפקדתי מצויין. ואפילו הזיכרון חזק היה לי. האים יש קשר לתזונה. איזה בדיקה צריך לעשות. האמת אני לא אוכלת אוכל בריא. זה לחם. פסטות בקושי עוף אפילו לא. אולי שניצל. לא אגוזים ועוד אשמח לקבל תשובה

לשושנה לירידה בזיכרון עלולות להיות סיבות רבות, גם גופניות וגם נפשיות. אנמיה, חוסר B12 ומחלות גופניות נוספות עלולות לפגוע בזיכרון. מהבחינה הנפשית כמעט כל תופעה גורמת לפגיעה בזיכרון, כאשר השכיחים הם חרדה ודיכאון. (אצלהיימר רק בגילים מבוגרים יותר). כל טוב דר' גיורא הידש

03/03/2006 | 19:02 | מאת: זאב

שלום ד"ר, נודע לאחרונה כי תרופות כמו פמולין (PEMOLINE) וסטרטטרה (STRATTERA - ATOMOXETINE) גם הן טובות בטיפול נגד הפרעות הקשב. מה ידוע לך על כך? והאם גם התרופה SIBUTRAMINE שיעודה בכלל לטיפול בהשמנת יתר - האם גם היא טובה בטיפול במקרי adhd? אודה לתשובתך,

03/03/2006 | 22:04 | מאת:

לזאב רק הסטרטרה נמצאה כיעילה לטפול בהפרעת קשב אצל מבוגרים (יתר התרופות לילדים כולל ריטלין), הבעיה היא שהסטרטרה לא מיובאת לארץ באופן מסודר. בארץ ישנה תרופה עם מנגנון פעולה דומה לסטרטרה בשם אדרונקס. שבת שלום דר' גיורא הידש

03/03/2006 | 15:56 | מאת: יורי

ציפרלקס במינון 10 MG וקסנגיס במינון 0.5 MG אפשר לפי המינון אפשר להצביע על חומרת המחלה האם זה מינון גבוהה ואפשר לקחת לאורך זמן מה הכדורים לפי המינון באו להסדיר

03/03/2006 | 22:02 | מאת:

ליורי זה המינון הרגיל של התרופות ואי אפשר להבין מכך לגבי חומרת הבעיה. שבת שלום דר' גיורא הידש

03/03/2006 | 14:35 | מאת: עינב

שלום, האם יתכן טיפול במחלה זו שהמרכיב הנפשי הוא הדומיננטי ולא התרופתי? לדוגמא, מטפלים בשיטה התנהגותית או פסיכודינאמית? תודה מראש (אשמח מאוד אם תוכלו להפנות אותי לחומר בנושא אם ישנו)

03/03/2006 | 21:58 | מאת:

לעינב הטפול המלא הוא גם נפשי-פסיכותרפיה וגם תרופתי, הייתי ממליץ על פסיכותרפיה דינמית כי בדיכאון ובמאניה לעתים קרובות הבעיה היא separation individuation, כלומר על ההתקשרות והפרידה מדמויות ההורים. אבל הטיפול התרופתי הוא העיקרי ועליו מוסיפים את השיחות. שבת שלום דר' גיורא הידש

03/03/2006 | 13:57 | מאת: לאון

ילדה בת 11, מטופלת בחצי כדור ריספרדל מידי ערב, מזה שנתיים. לאחרונה היא מתלוננת על כאבי ראש באופן תדיר. בבדיקת CT ובדיקות דם לא נמצאו ממצאים כלשהם. האם יש קשר כלשהו בין הטיפול לכאבי הראש? מהן תופעות הלואי של ריספרדל בשלב ההתפתחות הנשית?

03/03/2006 | 21:56 | מאת:

ללאון תצטרך להתייעץ עם רופא פסיכיאטר ומומחה לילדים ונוער. כתשובה חלקית כדאי לבדוק את רמת הפרולקטין בדם אצל הנערה וסביר שכאבי הראש הם לא מהרספרידל. אולי ממתח אם הבדיקות תקינות? שבת שלום דר' גיורא הידש

03/03/2006 | 13:50 | מאת: אלון

האם בכדורי הרגעה כמו לוריוואן קלונקס וכו' יש מעקבי אנזים MAO ?

03/03/2006 | 21:54 | מאת:

לאלון לא, אין מעכבי MAO בתרופות שציינת שבת שלום דר' גיורא הידש