פורום פסיכיאטריה
בתיחלת ההריון השני שלי מצב רוחי הדכאוני גרם לי לפנות לפסיכאטר ולקבל כדור בשם רסיטל שעזר לי מאוד הרופא אמר שאין שום בעיה לקחת את הכדור בהריון אך אסור בהנקה ויש להפסיקו בהדרגה כחודש לפני הלידה וכך עשיתי כעת ביתי בת ארבעה חודשים אני מעונינת להמשיך להניקה אך מצב רוחי מתדרדר ואין לי חשק לעשות כלום אני לא רוצה להפסיק להניק על מנת לחזור לקחת את הכדורים האם יש כדורים שניתן לקחת בהנקה? מה הנזק שמסב כדור כמו רסיטל במינון של אחד ביום לתינוק יונק?
לשיר כל התרופות עוברות בחלב וכך גם הרסיטל. בדרך כלל הכמות של התרופה בחלב היא נמוכה והתינוק מפרק את רוב התרופה כך שהכמות שמגיעה למחזור הדם היא מינימלית. לכן אף אחד לא יאמר שיש ביטחון מלא בהנקה, למרות שהנזק הוא מועט אם בכלל יש נזק. מספר עבודות בדקו ילדים שכתינוקות ינקו תרופות נוגדות דיכאון ולא מצאו כל בעיה אצלם. כך שאפשר כבר להבין שכמו בכל טיפול צריך לשקול את התועלת של נטילת תרופות ומצב רוח טוב, אי נטילת תרופות, ואף הפסקה של ההנקה, או הנקה עם תרופות. כמובן שלכל אשה תהיה תשובה שונה ואת צריכה להתייעץ עם הרופא המטפל. אפשר כמובן לשאול גם את המכון הטרטולוגי בהדסה אם ישנה תרופה שנחשבת כיום לבטוחה יותר. כל טוב דר' גיורא הידש
רויטל, גם בני בן 17 קיבל רסיטל במשך שנה ולא חל שינוי וכרגע המליצו על מעבר לציפרמיל. עדיין לא החלטנו - אשמח אם תשתפי אותי אם חל שינוי בהרגשתך.
לאור רסיטל זהה לציפרמיל רק שרסיטל הוא תוצרת הארץ. מה הטעם להחליף תרופה לתרופה זהה? כל טוב דר' גיורא הידש
שלום לפסיכיאטר הנכבד אשמח לשמוע את עצתך בני בן ה23 סובל מדיכאון, והוא מטופל בכדורי אדרונאקסס כחצי שנה. ניתן לומר שהכדורים עזרו לו בסה"כ והוא מרגיש ממש טוב. יש לו נדודי שינה ולפי מה שהבנתי הוא לוקח כדורי שינה מסוג "נוקטורנו". אתמול מצאתי שהוא מחזיק בעשרות רבות של כדורים מסוג "ברוטיזולאם"--כמעט 40 כדורים, 30 כדורים מסוג "זודורם" ו50 מסוג "נוקטורנו". אני מאוד חרדה, מצד אחד הוא מרגיש בסה"כ טוב ואפילו עובד ושמח, אבל אני יודעת שלפני חצי שנה היו לו מחשבות על התאבדות, ואני מפחדת שזה מסוכן מדי שהם יהיו אצלו, מחשש שיחשוב על התאבדות, החבאתי כמעט את כל הכדורים אצלי, אני מאוד מודאגת, ומצד שני מפחדת שהוא יסבול בנדודי שינה, ולכן באתי לשאול בעצתך אילו כדורי שינה הכי פחות מסוכנים בנטילת מנת יתר שהוא יוכל גם לקחת בלילה וגם שלא יסכנו אותו?
באמת מוזר שמצאת אצלו עודף של 120 כדורים להשריית שינה. אבל עדיין זה לא מעיד על כוונה אובדנית. זה יכול להיות עודף כדורים שנובע דווקא מחלוקה לא אחראית של הפסיכיאטר המטפל. לכן, נראה שהשאלות צריכות להיות מופנות בעיקר לכיוון הפסיכיאטר המטפל- מדוע נותן לו כ"כ הרבה כדורי שינה ועוד מסוגים שונים? נראה לי לא אחראי. גם לא רצוי לנטול כדורים אלה לתקופה ממושכת כי הם ממכרים ואח"כ מאד מאד קשה להפסיק את נטילתם.
לאמא אם הבן סובל מנדודי שינה וישנם כל כך הרבה כדורים בבית סימן שהוא לא כל כך משתמש בתרופות ולכן הן נאגרות...., איני יודע וטוב שאת תמיד חושדת, אבל כמובן עדיף שלא יהיו עודפים של תרופות בבית, אפשר אולי לפתוח את הנושא עם הבן ולהפסיק לקנות כדורים כל זמן שיש בבית או לזרוק את הישנים. תרופות לשינה בדרך כלל אינן מסוכנות לחיים ובניגוד למה שמאמינים די קשה למות אתם. אבל עדיף שהבן ימשיך לחשוב שאפשר..... בכל אופן עדיף שלא יהיו יותר מדי תרופות ישנות בבית. כל טוב דר' גיורא הידש
אני סובל מכאבי גב באופן כרוני , אשר גורמות לי חרדות באופן כרוני האם במיקרה כזה אתה ממליץ על טיפול תרופתי נגד חרדות .? האם ניתן להתמיד בטיפול כנל לשנים ?
למשה- תסביר מה הכוונה שכאבי גב גורמים לך לחרדות? אולי ההפך? כאב יכול לנבוע ממתח. ניתן לקחת אלטרול/ט במינון נמוך (10-50 מ"ג ליום). זה עשוי לעזור נגד כאב ונגד חרדה. אפשרות אחרת הן תרופות מסוג SNRI כמו סימבלטה או אפקסור. התרופות הנ"ל לא ממכרות. לדעתי, בשלב ראשון, תתיעץ עם מומחה לרפואת כאב.
למשה קיים קשר "דו סטרי" בין כאבי גב ומצב נפשי, מצב נפשי גורם להתגברות הסבל מכאבי הגב (גם כאשר קיימת בעיה אורגנית בחוליות עמוד השידרה), ולהיפך, כאבים קבועים בגב גורמים להרעה במצב הנפשי. כך שצריך לטפל בשני הדברים, גם בגב וגם במצב הנפשי, הטיפול האופטימלי הוא בשני הכיוונים. כל טוב דר' גיורא הידש
מדובר בתרופה שקיבלתי בארצות הברית מה המקבילה שלה בארץ .? בתודה מראש
תודה לדור הידש
shalom,ratsiti lishol im milahatz nafshi memushah efshar leagia lematsav shel eradmut shel evarim bguf bikar bzman shena kmo eradmut yadaim v kaele ahrey lahats nafshi shel shana v masheu she yarad arbe lahrona
שלום, איני חושב שהרדמות של ידיים בזמן שינה היא תופעה של לחץ נפשי, כנראה שאתה ישן עמוק מאוד ואין את התזוזות הקטנות של הגוף בזמן השינה אשר מונעות את "ההירדמות" של האברים. כל טוב דר' גיורא הידש
האם איבחון לילד בגיל 9 של סכיזופרניה תטופל, כמה זמן הילד יהיה חולה האם הוא יבריא לחלוטין ויחזור לשגרה, כיום הוא מאושפז בבי"ח בנהריה ומטופל בתרופות אשמח לקבל מידע ממי ש"לא נדע" יודע...
אני יקרה למיטב ידיעתי לא נותנים אבחנות של סכיזופרניה לילד בן תשע. קשה מאד לדעת איך דברים יתפתחו בגיל כל כך צעיר. לכן הרופאים לא נותנים תשובות. לא כדי להסתיר ממך איזו אמת שהם יודעים. באמת לא יודעים. וזה קשה מאד להיות עם חוסר וודאות כזאת. באמת קשה. תמי.
לתמימי- לפי מה את קובעת שאין ילדים עם סכיזופרניה? דבריך לא תואמים את הספרות המקצועית.
לדור אולי טעיתי ויש מקרים נדירים שכן מאבחנים ילדים בגיל 9 כחולים בסכיזופרניה. אני לא לגמרי בטוחה. זה פשוט פחות נפוץ. אם טעיתי, איתכם הסליחה. תמי.
יש ילדים קטנים עם סכיזופרניה. גם בגיל 9 וגם בילדים יותר קטנים. זה לא נפוץ אבל קיים. בנס ציונה יש מחלקה סגורה לילדים קטנים עם סכיזופרניה. בד"כ סכיזופרניה שמתפרצת בילדות היא יותר חמורה וחריפה מסכיזופרניה שמתפרצת בגיל ההתבגרות או הבגרות. כלומר הפרוגנוזה פחות טובה. תוכלי לקרוא על כך בספר "פסיכיאטריה של הילד והתבגר", בהוצאת דיונון.
שלום, חשוב להתייעץ עם פסיכיאטר של ילדים ונוער ולקבל את חוות דעתו לגבי הילד המסויים ולא באופן כללי. כיוון שמדובר על אבחנה חמורה אצל ילד קטן חשוב לקבל גם חוות דעת נוספת מאחד המומחים הטובים בארץ. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום, אני מעוניין לנסות טיפול ב - rTMS במסגרת בית חולים או מסגרת פרטית. האם תוכלו להפנות אותי למקורות המתאימים? אני מבקש זאת מאחר ואני מטופל בדיכאון עמיד (שמחמיר) בשנים האחרונות עם החלפת תרופות כל תקופה. היום אני מטופל באורוריקס, ליתיום, אדרונקס וסירוקוואל ונשקלת בכבדות האופציה של ECT ולכן אני מעוניינן לנסות אופציה זו למרות שהיא במסגרת ניסוייות עדיין. תודה.
לפרופ' לאון גרינהאוס יש מרפאה פרטית במגדלי בזל בתל אביב שבא מוצעים באופן פרטי גם טיפול ב-TMS. אינני יודע מה העלות של הטיפול אבל זה לא זול. פגישת יעוץ עם פרופ' גרינהאוס עולה 1100 ש"ח וזה ללא קשר למה שהוא ימליץ לך בהמשך. במסגרת הרפואה הציבורית הטיפול ניתן כניסוי- בב"ש, בשיבא וברמב"ם.
תודה לדור הידש
אני אמא לילד בן 9 הסובל מפחדים בעיקר בלילות.קשה לו להרדם לבד , לעיתים מתעורר כולו זיעה בלילה ולא יכול לחזור לישון. איזה סוג טיפול דרוש לו האם פסיגולוגי או פסיכאיטרי ? תודה
ליאת אם את הולכת למרפאה ציבורית, כמו אצלינו, יראה אותו קודם פסיכיאטר, כדי לעשות אבחנה ולהחליט על טיפול. אם את רוצה ללכת באופן פרטי, אני הייתי מנסה קודם לראות פסיכולוג, ובמידת בצורך, הוא יפנה לפסיכיאטר. בהצלחה, תמי.
לליאת הדבר החשוב ביותר הוא אבחון, אחר כך תוכלי לשקול עם המאבחן את האפשרויות הטיפוליות. גם פסיכיאטר וגם פסיכולוג עשויים להתאים. כל טוב דר' גיורא הידש
אני בת 28 נשואה ואמא לבת ובן. הילדות שלי הייתה כאובה מאוד: אמא שהתנכרה רגשית לחלוטין בילדות המוקדמת ובשלב מאוחר יותר שגיבשתי אישיות סגורה ונוקשה נתלתה עלי רגשית כך שמגיל 10 הייתי צריכה לשמוע את כל הצרות שלה עם אבא שלי. אבא שלי הוא אדם מעורער לגמרי, אדם מתוסבך חרד חברתית, התקפי זעם, חוסר יכולת לתקשר עם אנשים. כשהייתי קטנה הוא ירד עלי והשפיל אותי, ספגתי את כל רגשות הנחיתות שלו. כמובן שעם רקע כל כך כאוב לא הצלחתי חברתית בכלל, הייתי ילדה סגורה מאוד בתוך עצמי, וחשבתי שכנראה ככה העולם, לא שאלתי את עצמי למה אני דחויה חברתית. בשנות ה-20 המוקדמות למדתי תואר במחשבים, מצאתי עבודה מצויינת, התחתנתי עם בעל טוב, חברתית הייתי בצד אבל איכשהו השתלבתי. כשילדתי את בתי הבכורה כל חרדות הילדו חזרו עלי, שקעתי במצב רגשי מורכב, ניתקתי את כל הקשרים החברתיים שהיו לנו, ועסקתי רק בלגונן עליה. היום היא בת 3, ואני רואה שהיא ילדה מאושרת. אני רואה את בני התינוק, ויודעת שמאמצי ליצור להם ילדות מאושרת ושונה משלי מצליחים. אני בעצמי עברתי תהליך עמוק מאוד של הבנה עצמית, של קבלה עצמית. למדתי להעריך את עצמי מחדש, את יכולותי, את אישיותי. אבל הבעיה היחידה שמציקה לי היום זו החרדה החברתית שלי. אני מתקשה מאוד בתחום הזה, מעדיפה להסתגר עם עצמי בצד, חוששת שאני דחויה אוטומטית, למרות שאובייקטיבית זה ממש לא ככה. מה עושים?
יערה, יש לך כיום הרבה אפשרויות לשפר את איכות חייך החל מטיפול פסיכולוגי וגם כדורים ממשפחת ה ssri כגון ציפרלקס /פקסט/פרוזק וכו' שיכולים להקל מאוד במצבי חרדה . (כדורים אלה לא ממכרים -כלומר אין צורך להעלות מינון בכדי לקבל את אותה השפעה וניתן לקחת אותם תקופות ארוכות מאוד וניתן להפסיק איתם ללא תופעות גמילה קשות חשוב רק להפסיק בהדרגה מתונה מאוד בכדי למנוע תופעות לואי) הכי טוב לשלב גם טיפול פסיכולוגי = שיחות וגם כדורים. כדאי לך ללכת ליעוץ מקצועי ולברור ולאבחון וקבלת הטיפול המתאים , אפשרי ללכת לרופא פסיכיאטר בקופת חולים או אפילו לרופא המשפחה .
שלום לאמא הנפלאה במרכז הרפואי גהה, ישנה סידרת טיפולים להפרעות חרדה, 18 טיפולים רציניים לא קבוצת תמיכה. הטיפולים בחינם, יש וועדת קבלה, מאוד מומלץ רישמי את האימייל שלך , אשלך לך חומר או ישר תתקשרי ל 03-9258312 03-9258372 .
ליערה יופי שהצלחת לנתק את השרשרת של בעיות ואני תפילה שהילדים שלך יהיו אחרת וגם איכות החיים שלך וההנאה מהחיים יהיו רבים. כמובן שאפשר לשפר עוד כפי שאת חפצה. הטיפולים הנפשיים מתחלקים כמובן לשיחות ותרופות, תראי מה מתאים לך יותר ומכאן תתקדמי. בהצלחה דר' גיורא הידש
אני לוקחת טופאמקס 150 מ"ג כבר שנה.בהתחלה היתה השפעה טובה על התיאבון וירדתי נהדר במשקל.בחודשיים האחרונים אין השפעה בכלל ואני חוזרת לכמויות שאכלתי מקודם.החלפתי פסיכיאטר והוא לא מכיר את התרופה.אין לי כוח להחליף(פסיכיאטר) ,אם רק בשביל להגדיל את המינון.אם מישהו באתר יודע.או הרופא יכול לייעץ.
כניראה שהגוף שלך הסתגל לתרופה גם אני שנטלתי את הטופמקס בהתחלה ירדתי במשקל ולאחר בערך כ7 חודשים נעצרה הירידה במשקל {אבל לא למטרה זו מועד הטופמקס}
אני לוקחת את הטופאמקס למניה דפרסיה.זה לא עושה עבודה טובה .היו לי כמה התקפים.הפסקתי לעשן,זאת גם סיבה שעליתי במשקל.אני חושבת שהפסקתי לעשן בזכות הטופאמקס ועכשיו ההשפעה חלפה.פשוט צריך כנראה להגדיל את המינון.
המשוגע הוא החלק שבנו שהנורמלי לא מסוגל לחבק כי הוא אחר. כי הוא מוזר, כי הוא מפחיד כי הוא כואב כי הוא מכאיב. אז הנורמלי מוציא אותו מן הכלל ואומר "הוא משוגע" ובונה לו חדרים מיוחדים למשוגעים, כמוהו ובין החדרים האלה, לבינו בונה מחסומים מחסומים שלא תהיה גישה שלא יפריע שלא יפגע בהתנהלות הדברים היום יומית של הנורמלי. המשוגע רוצה להתקרב לנורמלי להגיד לו- אני לא מסוכן אני לא אפגע בך למה אתה מפחד ממני? אבל המשוגע לא יכול לעבור את המחסומים האלה. ליד המחסומים מוצבים חיילים חיילי צבא ההגנה לנורמלי. הם שומרים יום ולילה פן יסתנן משוגע, ויעשה פיגוע, יבטא בכעסו את קלונו של הדחוי, של המנודה. מעט אנשים מוכנים להתקרב אליו, אל המשוגע. יחידי סגולה המה. עוברים במחסומים כואבים את כאבו מתפללים את תפילותיו תפילות לעולם אחר בלי מחסומים בלי סגרים ובלי חלקים שאיש אינו מסוגל לחבק. אבל הרוב, שהוא הנורמלי מתעלם מקיומו של המשוגע מתעלם מהיותו קיים מרגיש וזכאי לחיבוק. קורה שמסתנן משוגע לעולם הנורמלי. בהתחלה, הוא נראה נורמלי, מתייחסים אליו כאל אדם. פתאום יוצא המשוגע שבו. ואז- נבהלים, ממהרים להוציאו מעבר למחסום מעבר לדלת הסגורה לסממו בתרופות ההרגעה שיקחו ממנו את המשוגע ויהפכו אותו לאף אחד. חסר קיום חסר זהות חסר חיבוק. המשוגע הוא החלק שבנו שהנורמלי לא מסוגל לחבק. תמי.
היי. רציתי רק לומר לך-אני מבינה ללבך-ומאחלת לך שתרגישי יותר טוב. ואני חייבת לומר לך-לא משנה מה יגידו-אל תשכחי שהכל בגלל שאנו אנשים הרבה יותר רגישים ומלאכיים מאנשים אחרים "הנורמליים". תרגישי טוב מתוקה-אני המומה מהליר הזה...איך כתבת אותו??? מהמממממממםםםםם-ומרגש! [email protected]
כתבתי את השיר כמו שאני כותבת תמיד, זה פשוט נשפך ממני... תמי.
שלום דור : אני נוטל תרופה בשם נרדיל 90 מג לאחר כשנה ההשפעה של הנרדיל ירדה מאד אז הרופא שלי הוסיפה לי טופמקס לחיזוק הנרדיל זה עזר אבל לא הרבה כעת כעבור שנה היא רוצה להוריד לי את הטופמקס מכוון שהיא אומרת שהוא גורם לי לדיכאון 1רציתי לשאול האם באמת הטופמקס מחזק את הנרדיל ? 2 האם יש משהו בידברה שהטופמקס גורם לי לדיכאון?
הטופמקס נחשב למייצב מצב רוח חלש והוא מעולם לא אושר לטיפול בהפרעות רגשיות. פסיכיאטרים אמנם לעיתים משתמשים בו, אך מדובר בתרופה עם הרבה תופעות לוואי ויעילות נמוכה ולכן היא לא מומלצת וגם לא מאושרת ע"י משרד הבריאות למטרה זאת. התרופה טובה לאפילפסיה או למיגרנות. אני ממליץ לך להפסיק עם הטופמקס ולהשתמש בתרופה מוכרת כמו דפלפט או ליתיום.
אחד מבני משפחתי סובל מהפרעת אישיות גבולית וחלה הדרדרות הדרגתית במצבו. נעשו נסיונות רבים של שיטות טיפול שונות, וכרגע הינו מטופל בתרופות פסיכיאטריות אך איננו נמצא בטיפול פסיכולוגי במקביל מתוך החלטתו. אדם זה הינו בן 20 ודרוש טיפול מיידי! ברצוני לדעת היכן בארץ ניתן לטפל בבעיה זו באופן יסודי. אם צריך להתאשפז או שיש מסגרות מיוחדות לאנשים בעלי הפרעה זו.
בתור אחת שסובלת מהפרעה זו ברצוני ליידע שמאוד חשוב לשלב טיפול בשיחות .לעיתים לוקח זמן עד שמוצאים את המטפל הנכון,אבל יש תוצאות שבהחלט יכולות למנוע אשפוזים חוזרים.
ניתן לפנות למרפאות לבריאות הנפש במקום המגורים, שם נותנים טיפול גם לאנשים עם בעיות כאלה, ללא תשלום. בהצלחה ורק טוב, תמי.
לד. איני מכיר מטפלים המתמחים בהפרעה זו. מדובר על הפרעה שכיחה שכמעט בכל מרפאה צבורית ישנם מספר מטופלים עם אבחנה זו. אני מאמין שישנם פסיכולוגים עם ניסיון רב יותר בהפרעת אישיות גבולית, כדי שיוכלו לענות על שאלתך כדאי לציין גם את אזור המגורים. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום, אני משתמש בפלוטין (פרוזק) לטיפול במחשבות טורדניות מזה שמונה חודשים. התחלתי במינון של חצי גלולה ליום (10 מ"ג) ועליתי בהדרגה עד למינון העכשווי של 3 גלולות ליום (60 מ"ג), עליו אני נמצא כבר כארבעה חודשים. לפני שהחלפתי לפלוטין השתמשתי חודשיים בפבוקסיל. הגלולות מפחיתות בהרבה את המחשבות הטורדניות וסה"כ אני מאוד מרוצה מהטיפול. מעולם לא היו לי תופעות לוואי, לא בפבוקסיל ולא בפלוטין, אבל בחודש האחרון התחילה תופעת לוואי מציקה: החל משעה-שעתיים אחרי לקיחת התרופה, מתחיל לי כאב מציק בבטן, ממש כאילו שבלעתי משהו מהר מדי והוא נתקע לי שם. הכאב מופיע כ-7 ס"מ מעל הטבור. לפעמים התחושה נדמית כאילו לא אכלתי מספיק. אני מקפיד לקחת את הגלולות לאחר ארוחות ובזמנים קבועים. בינתיים עברתי לקחת את הגלולות לפני השינה, כדי שהכאב לא יציק לי, אבל הלילה התעוררתי ממנו. התחושה המציקה נמשכת גם ביום המחרת במידת מה, ומפריעה במיוחד בשעת האוכל. מה ניתן לעשות? האם חובה להחליף את הגלולות, או שניתן לעשות משהו לטיפול בתופעת הלוואי? או פשוט לסבול בשקט? בתודה מראש, יוסי.
האם אתה לוקח את הכדורים "במכה"" אחת או מפצל ל 3 פעמים במשך היום? יתכן שכדאי לפצל ל3-2 פעמים ביום.
אתה יכול גם לקחת את שלושת הכדורים ביחד באמצע ארוחה גדולה. אחרי שתגיע לאמצע הארוחה, קח את הכדורים ותמשיך לאכול, זה הדרך שהכי פחות מכבידה על הכיבה. נסה ותראה הבדל!
ומה עם כל מי שאין לו את אותה אהבה לגבר או לילד, כדי שתציל אותו? מי שכמה לאהבה אבל היא לא מיועדת לו? מה יציל את מי שאין לו אהבה לעצמו, אין לו ממי לקבל אותה ולנצח יישאר גלמוד וערירי בעולם?
שאלת הבדידות היא שאלה כואבת וקשה. מי יציל אותי מעצמי? מי ייתן לי כוח לאהוב את עצמי, כשאני כל כך לא אוהב אותי? מי יציל אותי? אנחנו זקוקים לזולת. אין לי ספק בכך. ואין לי הרבה עצות. אולי כאן בפורום תוכלי למצוא אותנו וזה קצת יעזור? שלך, תמי.
לאנה העיקר שיש לך רצון להפגש, לראות אנשים ולהרגיש את החיבוק של אדם קרוב. הבעיה היא שאנשים סגורים וחרדים יותר ליצור קשר נמצאים כל אחד בביתו והסיכוי שיפגשו קטן יותר מאשר של אנשים פעילים ויוצאים הרבה..... נקווה לדברים טובים הידש
אני לוקחת כבר חודש וחצי רסיטל במינון טיפולי ועדיין איני מרגישה שיפור [ אולי קל מאוד מאוד ]עקב חרדה חברתית , פחדים , דאגות ולחצים וחוסר שמחת חיים. הרופא המליץ לי לנסות ציפרלקס בטענה שפעמים רבות שהרסיטל לא עוזר הציפרלקס עוזר [ רציתי כדור עם הכי מעט תופעות לוואי ] . קראתי כי ההשפעה המשמעותית של התרופה מתחילה רק לאחר 6-8 שבועות , אם זה כך כדאי לי אולי להמשיך ליטול את הכדור ולחכות לשינוי לפני שאני ממהרת לעבור לכדור אחר , האם נתקלת במצבים שהחל שינוי אחרי הרבה זמן ? האם ציפרלקס אכן עשוי לעזור אם הרסיטל לא עזר [ כי הבנתי שהן ממש דומות ] תודה לך מראש על ההתייחסות.
לרויטל אכן הציפרלקס דומה לרסיטל, ישנם רופאים המאמינים יותר בציפרלקס במיוחד כאשר הרסיטל היא גנריקה, אני בדרך כלל מעדיף להחליף לתרופה אחרת. מקובל שהתרופות מתחילות להשפיע אחרי כשבועיים שלושה ומגיעות לשיא השפעתן כעבור שלושה ארבעה חודשים. אם תרופה אינה עוזרת כלל מקובל לקבוע שהיא אינה מועילה אחרי שישה שבועות. אחרי ששה שבועות ללא כל שיפור אין טעם לחכות עוד. כל טוב דר' גיורא הידש
היי , את מוזמנת להשאיר לי את האימייל שלך ואני אשמח לשתף אותך דנה
לדנה האימל שלי [email protected] אשמח לדבר איתך
שלום רב אני סובל מטריכוטילומניה (תלישת שיער מהגבות והריסים), השתמשתי במספר תרופות מהדור החדש SSRI, שעזרו לי לתקופה של שלושה חודשים. היום הרופא נתן לי תרופה בשם מרוניל תרופה מהדור הישן, ברצוני לדעת האם יש למרוניל יתרון על התרופות מהדור החדש.
לאבי המרוניל נחשבת ל"חזקה" יותר ועם יותר תופעות לוואי. בהחלט מקובל לעבור אליה כאשר תרופות מהדור החדש אינן מצליחות. כמובן שאפשר לנסות את האפקסור, איקסל וצימבלטה מהדור החדש הדומות למרוניל. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום, לאחרונה נודע לי כי ליתיום יכול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בבלוטת התריס ובכליות. השאלה שלי היא האם ישנם מייצבי מצב רוח שאינם פוגעים פגיעה בלתי הפיכה בשום חלק בגוף? למיקטל לדוגמא או דפלפט? האם הם משמינים או בעלי תופעות לוואי?
היי לימור. הדפלפט משמין בטירוף-למרות שהרופא כאן טען שלא,הרופא שלי טען שאת כל המטופלים שלו הוא השמין-וכך קרה גם לי,הוא פוגע גם בכבד-ולכן הפסקתי. הליתיום-גורם לשערות מיותרות-וכמובן לפגיעה בבלוטת התריס-לא אצל כולם. למיקל-לי לא עזר-ונחשב להכי פחות פוגע. בהצלחה...ואם לא אכפת לך להשמין יש כדור בשם רמרון-טוענים שהוא מעולה... לינור.
הליתיום היא תרופה טובה ומאד יעילה. נכון שיש סיכונים ולכן עושים בדיקות דם ואז ניתן למנוע את הנזקים שציינת. דפלפט מאד משמינה אבל היא גם תרופה יעילה בדומה לליתיום ולכן משתמשים גם בה בחלק מהמקרים. בזמן ההריון אסור לקחת ליתיום או דפלפט. למיקטל אני חושב שמותר. טיפול בלמיקטל לא דורש בדיקות דם.
לימור בנוסף הייתי רוצה להוסיף את הטגרטול וגם הטופמקס שנמצאות באותה הקבוצה. הרמרון אינה תרופה מייצבת. כל טוב דר' גיורא הידש
רציתי לשאול האם יכול להגרם נזק ממתן שני כדורים 20 מ"ג זיפרקסה ובנוסף 200 מ"ג של קלופיקסול האם מותר לתת את שני התרופות האלה יחד , באיזה מינון אני שואל מפני שזה גרם אצל אחי להשתוללות ורעידות ידיים ורגליים וחולשה
ליהודה באופן עקרוני אין סתירה ואין הפרעה בין התרופות הללו ולשאלתך - מותר. נראה שתרופה אחת בלבד לא הצליחה לשפר את מצבו, בדרך כלל אני מעדיף להחליף תרופה ולחשוב על תרופה אחרת מאשר להוסיף להשתמש במספר תרופות ביחד. כל טוב דר' גיורא הידש
עם כל הקושי של הדכאון ושל התפקוד במצב כזה ישנם עדיין רווחים מישניים כמו לגיטימציה לפחות אחריות, התייחסות של הסביבה, תמיכה, סוג של מנוחה ממחוייבויות היומיום. לאור זאת היתכן שאני "מכניסה" את עצמי לדכאון? האם יש אפשרות כזאת שאני מתעייפת מהחיים ובוחרת להיות בדכאון? האם דכאון יכול ל"שרת" אותנו נניח חברתית? תקשורתית?
ט' יקרה אלה מחשבות מוכרות לי מאד, מתקופת הדיכאון... אדם לא בוחר להיות בדיכאון. אדם לא בוחר להרגיש חרא. הסבל גדול. אם היתה לך ברירה, לא היית שם. אל תשפטי את עצמך. זה לא בכוונה. תרגישי טוב, תמי.
תודה לתמי, אין חכם כבעל ניסיון הידש
שלום רציתי לדעת האם מוכרת תופעה של הרגשת הלם/שוק מסוימת (לא תמידית אך מורגשת) שלא נובעת ממקרה טראומטי חריף וישנה תחושה של התגברות ההרגשה במקומות חדשים/שלא מרגישים בהם נוח וכו' תודה על העזרה
יוסי, מה שאתה מתאר נשמע כמו חרדה , וכן קיימת תופעה כזו אתה לא יחיד שמרגיש כך, השאלה עד כמה זה מפריע לך ?
ליוסי תודה לדורון ואני מצטרף הידש
השתמשתי באפקסור 4 חודשים. הרגשתי מבחינה נפשית מעולה. מכל הבחינות הוטב לי. אבל האי נוחות בבטן שהאפקסור גרם לי שיגע אותי והחלטתי להפסיק... תוך יומיים התחלתי להרגיש קלילות כזאת, סוף סוף הבטן שלי לא מציקה לי ואני לא מרגיש תשוש מהבעיות שהאפסור גרם לי בקיבה... מאז אני מנסה כל מיני תרופות ופשוט מענה את עצמי, שום דבר לא מספיק טוב, לכל דבר בעיה אחרת... חשבתי עכשיו אולי במקום כל העינויים האלה אני אוכל לחזור לאפקסור ולקחת איזשהו תרופה שפשוט מרגיעה את הקיבה? האם יש דבר כזה שאפשר לקחת לתקופה ארוכה בלי בעיות? מה שהיה לי זה גזים, ונפיחות, וזה היה פשוט 24/7 .. זה גרם לי לתשישות כללית.. תודה
לעידו הייתי חושב על פירות יבשים, תה או דברים דומים. איני יודע אלו תרופות ניסית אבל גם האיקסל וגם הצימבלטה הן מהמשפחה של האפקסור. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום ד"ר, אני לוקחת כבר הרבה זמן קסאנקס אחד ליום מאד רוצה להיגמל כי אני מרגישה שהכדורים גומרים אותי הפכתי לתשושת נפש,בעייתי היא להתמודד עם הלילות של האי שקט ובעיית ההרדמות ,אם אקח ואבן אחד במקום הכדור שלי האם הועלתי במשהו? חשוב לי כשלב התחלתי להיגמל מהכדור הספציפי ואחכ מהכדורים בכלל. ידוע לי שהמון קשישים לוקחים ואבן ואין עם זה בעיה.האם כדורי שינה יותר טובים? הבעיה שמציקה לי היא חולשת שרירים שמופיעה בכל פעם שאני לא לוקחת את הכדור תודה
איזה מינון של קסנקס את לוקחת- 0.25, 0.5 או 1 מ"ג? בכל מקרה, מומלץ לך לעבור לאסיוול, ראשית במינון שמקביל למה שאת לוקחת כיום. אצל קשישים תרופות מסוג זה יכולות לגרום לבעיות מאד קשות, מלבד התמכרות, החל מנפילות בזמן הליכה, אובדן זיכרון, וגם דיכאון קשה. הקסנקס היא התרופה הכי ממכרת בקבוצת הבנזודיאזפינים ומומלץ שתפסיקי את השימוש בה בהקדם. אם את לא מצליחה, אז כאמור מומלץ לעבור לאסיוול, בפיקוח רפואי, אח"כ לרדת בהדרגה בקצב של 2-3 מ"ג כל שבועיים.
לנועה תודה לדור ואני מצטרף לדבריו כל טוב דר' גיורא הידש
לאחר כשלון עם איקסל ,אפקסור,סימבלתה,לפני 5 ימים עברתי למרוניל,אני אמור לקחת 150 מ"ג,כרגע אני עם 75 מ"ג ביום. 1.האם לקחת בבוקר או בערב? 2.מתי להעלות את המינון? 3.האם קלונקס פעמיים בשבוע ממכר,בשאר השבוע לוקח ואבן או לוריוואן?
אנפרניל היא אחת התרופות הוותיקות בפסיכיאטריה ולכן כל פסיכיאטר אמור להכיר אותה ולדעת איך לטפל איתה. המינון נגד דיכאון הוא 150-250 מ"ג ליום. יש לעלות במינון בצורה הדרגתית. ההשפעה תוך 3-6 שבועות במינון טיפולי. בתחילת הטיפול עשויים להתגבר תופעות של מתח, אי שקט וחרדה ולכן נותנים בנזודיאזפין (קלונקס או לוריוון). תופעות אלה בד"כ עוברות בהמשך. אין התמכרות ייחודית לקלונקס. אם אתה משתמש בבנזודיאזפינים אחרים זה אותו דבר. מומלץ לקחת את האנפרניל בערב או לפני השינה כי לתרופה יש השפעה מעייפת.
לאלעד תודה לדור ואני מצטרף לדבריו כל טוב דר' גיורא הידש
מבחינת פעילות על הסרוטונין בלבד כמובן
אני חושב שהפבוקסיל אבל איני מבין את חשיבות השאלה. כל טוב דר' גיורא הידש
שאלתי, כי חשבתי שאם אני מתכוון לקחת עכשיו סטרטרה, אולי אני אחליף את האפקסור בSSRI כיוון שאת הנורפינפרין אקבל ממקור אחר וכך אולי אפחית לעצמי תופעות לוואי
הנה היא השורה שלי אורבת לי בפינה , הנה השורה שלי , זכה לבנה רוצה לחדור אל החור השחור שבי, רוצה ליזרום בעורקיי האם מישהו יודע מה זה כאב? האם מישהו יודע מה זה שהגוף זועק? נקרע לגזרים , אבוי לנשמתי הטרופה , אני חולה, חולה במחלה כזו שהגוף כבר עייף משאת . האם מישהו יודע מהי בדידות? כן , היא שלי ,ורק שלי אני מפורקת , חבולה כמו חיה טרופה, כואב לי , כואב לי כל כך , אני זועקת , זועקת לעזרה , אף אחד לא שומע , ואף אחד לא באמת רואה כי אף אחד לא יודע, את סודי הגדול - מחלתי - מחלת ההתמכרות . רק טוב , מיטל
למיטל היקרה שיר ממש יפה רק טוב יוני
מיטל יקרה אני רואה אותך, מרגישה את כאבך, מכירה כאב, זה קשה נורא, והשיר מעביר את החוויה בצורה חזקה. תרגישי טוב, תמי.
למיטל- בהצלחה במלחמה נגד המחלה ורפואה שלמה בהקדם....
למיטל קראתי ואם אפשר להגיד גם נהניתי מחדות הראיה שלך. תודה, הידש
ד"ר מהי התרופה פירצטם/נוטרופיל. האם היא כמו ריטאלין? למה היא משמשת,- מה היא מרפאת בדיוק? ממה שהבנתי היא משפרת יכולות קוגנטיביות. תשובתך המקצועית נחוצה לי. תודה.
לדורון האם אתה מוכן לכתוב את שמות התרופות בלועזית? תודה, הידש
ד"ר גיורא שלום רב, אני מטופל מזה כשנה בקלונקס להרגעה תרופה שעוזרת לי מאד, אך גם מעייפת. אני מתחיל ללמוד בקרוב וקצב הלימודים מן הסתם יהיה די מהיר ואינטנסיבי. הבנתי שהתרופה משפיעה על הזיכרון ועל הריכוז (למרות שאני לא מאבד ריכוז) ואני חושש מהשפעותיה על תוצאות לימודי. מאידך התרופה עוזרת וחשובה לי מאד בחיי היומ-יום. האם אפשר ליטול התרופה תוך תקופת הלימודים ללא פגיעה בזיכרון וללא פגיעה ביכולת הלימודית. כמה בדיוק פגיעה בזיכרון הקצר יש? והאם זה תלוי בכך שאסור לי לקחת התרופה זמן קצר לפני שאני לומד? האם יש קשר למינונים אולי? אודה לעזרתך ד"ר תשובתך קריטית לי להמשך.
ליואל הקלונקס עלולה לפגוע וזו תופעת לוואי אבל לא חייבת ולא בהכרח ישנה פגיעה בזיכרון ובריכוז. כמובן שהשאלה היא מה קורה אצלך? האם לך יש תופעות לוואי מהתרופה. לעתים דווקא עם השפור במצב הנפשי והירידה בחרדות יכולות החשיבה משתפרות. אפשר גם לנסות להחליף לתרופות הדומות לקלונקס כמו וואבן או לוריוון שעשויות לעזור לך ללא תופעות הלוואי. כל טוב דר' גיורא הידש
בן של אחי בן 9 - דחוף ביותר מזה חודשיים חל שינוי משמעותי בילד חלה ירידה דרסטית בלימודים, בעל חרדות, פחדים,מתעורר בלילות מחלומות, לאחרונה התחיל לשמוע קולות שאומרים לו לעשות דברים לא טובים ומפחידים אותו מאוד, לפני יומיים לאור המלצת הרופא אושפז בבי"ח וכנראה החל לקבל תרופות, אמרו לו שזה יהיה אשפוז של חודש חודשיים מה קורה לילד הזה? כל המשפחה בלחץ הסטרי, יש עוד ילדים בבית והמצב לא טוב בבקשה תגובתכם הדחופה ביותר שבוע טוב
אנונימית יקרה לפי התיאור שלך, ובעיקר לפי מה שכתבת- שהוא התחיל לשמוע קולות, כנראה שהוא עובר משבר פסיכוטי. אבל לאבחן מכאן זה לא לגמרי אחראי. האם בבית החולים בו מאושפז הילד לא נותנים למשפחה אינפורמציה רפואית והדרכה בקשר למצב של בנם? זה חלק מהתפקיד של המטפלים בילדים, להדריך ולהסביר להורים מה קורה. שההורים יבקשו פגישה עם המטפלים בילד, וישאלו את כל מה שעל ליבם. שבוע טוב, תמי.
לאנונימית צר לי אבל תצטרכי להתייעץ עם פסיכיאטר המומחה לילדים ונוער, אני מומחה לפסיכיאטריה של מבוגרים ואלו הן שתי התמחויות נפרדות. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום לד"ר הידש, תמי וכולם... רק רציתי למסור לכם דרישת שלום, ולדווח שלא נחטפתי על ידי מורדים טמילים, או התאשפזתי שוב פעם, או נסעתי לטיול מסביב לעולם מבלי לומר שלום. פשוט, המחשב שלי בבית לא קולט טוב את האתר הזה ולא נותן לי להעלות הודעות ולכן אני כרגע כותב ממחשב של חבר. אגב, למישהו יש הסבר לתופעה המשונה הזו? שאני לא מצליח להעלות הודעות? בהתחלה חשבתי שאולי ד"ר הידש לא מעלה אותן, אבל אני לא יכול להעלות הודעות בשום פורום באתר הזה, גם לא בפורומים הפתוחים. אז בכל מקרה, אני עוקב אחרי הפורום אבל לא יכול להגיב. מבחינות מסוימות זה לטובה. למרות שחסר לי לכתוב כאן. ואני אמנם עדיין לא לגמרי יציב, יש קצת מצבי רוח דיכאוניים, אבל זה איכשהוא בשליטה... תרגישו טוב מיכאל
תלך לכלים שבשורה העליונה תלחץ על אפשרויות אינטרנט,ולאחר מכן על מחיקת קיבצי cookie ,אישור,ואז תוכל להכנס בלי בעיות.
מיקי יקר אכן חסרת בנוף, במיוחד שלאחרונה התחילו לרוץ כאן סיפורי פסיכוזה, והרי לא שכחנו שאתה היית הראשון, לפחות בתקופה שלי כאן באתר... באמת מוזר שהמחשב שלך לא מעלה הודעות, הפיל עליך צו שתיקה... לפעמים אני חושבת אולי גם לי צריכים לסתום קצת את הפה כי יש ימים שאני לא מפסיקה לדבר... ולכתוב... ולשתף... אבל זה עוזר לי, ולא מפריע לאף אחד כאן, אז המחשב שלי עדיין לא מצנזר אותי... באמת מעניין שאצלך זה אחרת כי אנחנו מאד אוהבים את הכתיבה שלך, לפחות אני, ואתה חסר, מזל שלא חטפו אותך הסומאליים... או הטמילים... ובטוח שאם תיסע לטיול מסביב לעולם תספר לנו קודם כדי שנקנא, טוב? אולי תבדוק את המחשב ותחזור אלינו, עם כתיבתך האישית והמלבבת? שלך, תמי.
מיכאל יקר, אכן תהיתי מה קורה לך ואני שמחה לשמוע שאלה רק בעיות טכניות. קולך חסר כאן. ביתי כרגע מאוזנת ואני עוקבת אחרי הפורום מהצד. בשבילי תמימי ואתה הייתם הקולות שתמכו ועודדו בימים קשים. נשמח אם תחזור להיות פעיל בפורום וכמובן בריאות טובה, aviva
למיקי יופי שאתה מעדכן וחבל שלא יצאת לטיול מהנה מסביב לעולם. אני מקווה שהבעיה הטכנית תפתר ונחזור להיות בקשר. הידש
נאמר לי פה לפנות לתחנה לבריאות הנפש. האם תוכלו לתת לי טלפון של אחת כזו? רצוי באזור פ"ת כי אין לי רשיון. ואני אנסה ללכת בלי הורים ונראה איך העניין יתקדם. תודה רבה על העזרה.
שי לי אין לי טלפון, אבל ממש ליד גהה (בצומת גהה- בית החולים הפסיכיאטרי) יש מרפאת חוץ לילדים ונוער, פשוט אולי תגיעי לשם איזה יום ותבדקי. אני יודעת שיש עוד מרפאה בתוך פתח תקווה עצמה, אולי בגהה יתנו לך את הטלפון. בהצלחה, תמי.
האם ניתן לקחת תוספת ברזל עם טגרטול ופרוזק? אודה על תשובתך.
כן כל טוב דר' גיורא הידש
אני יודע שלפי התווית של הליטיום אסור ליטול ליטיום ולשתות אלכוהל השאלה אם זה ממש "יהרג ובל יעבור" או שאפשר לשתות למשל בירה מדי פעם ולא בכמויות גדולות..... אתם יודעים הרי שליטיום לוקחים תקופה ממושכת וארוכה ודי מפתה פה ושם איזה בירה תודה!!
ליוני יש שאלות שלא שואלים, אבל אם כבר שאלת אז אסור. כל טוב דר' גיורא הידש
דר' גיורא שלום, שאלה לגבי התנהגותו של ילד בגיל 3, מקסים וחמוד, שמידי פעם (יכול להיות כמה פעמים ביום) עושה תנועות בידיים וברגליים, נראה עליו שהוא בלחץ מסויים, הגוף שלו מתוח והוא כמו נכנס לתוך חלום. קשה לתפוס את תשומת ליבו באותו הרגע ולכן המשפחה קצת לחוצה. האם הילד משדר סימן מצוקה מסויים? האם יש סמפטומים של הרעה שמתבטאים כך בגיל כ"כ מוקדם? תודה על העזרה, חנה
חנה יקרה לא ברור לי מהתיאור שלך מה לא תקין אצל הילד. בכל מקרה, אולי שיקחו אותו לתחנה להתפתחות הילד, שיראה אותו שם איש מקצוע, וירגיע אותם? אין ממש סימנים פסיכיאטרים קונבנציונליים בגיל כל כך צעיר. יותר מדברים על בעיות בהתפתחות, ואם יש קשיים, תמיד עובדים עליהם עם ההורים. אז כדאי ללכת לאנשי מקצוע שמתמחים בגיל הרך. שבוע טוב, תמי.
לחנה צר לי אבל תצטרכי להתיעץ עם פסיכיאטר המומחה לילדים ונוער, אני מומחה לפסיכיאטריה של מבוגרים. כל טוב דר' גיורא הידש
הבן שלי שהשתחרר ביום ד' מטיפול בדכאון בגהה וטופל בנזעי חשמל שלא עזרו . מצא פתרון גרוע מהדיכאון . התחיל להשתמש בהרואין. טוען שאין לו פתרון אחר ולא יכול כבר לסבול את הדיכאון. ובא בטענות שאנ לא יודעת ולא מבינה מה עובר עליו. איך יתכן שבכל התחום של הפסיכיאטריה אין תרופה?
איזה ייאוש עולה מדבריך, ובאמת מצב מדאיג. האם הוא לא בטיפול פסיכולוגי? האם אין איש מקצוע שיכול לתת לך קצת מענה, ולעזור לכם עוד, עד שהדיכאון יוקל, למנוע את התדרדרותו לסמים? יש מישהו בגהה שנמצא איתו ואיתך עוד בקשר? תפני אליהם. זה באמת סבל גדול. תרגישו טוב תמי.
לשושי אני מקווה שיש פתרון ובדרך כלל הדיכאון חולף, יתכן שישנה הפרעה אחרת כאשר הדיכאון הוא רק סמפטום? בכל אופן היה כדאי לפנות לייעוץ נוסף של אחד הרופאים הבכירים בארץ, או למחלקה לדיכאון עמיד בבית החולים עזרת נשים בירושלים. כל טוב דר' גיורא הידש
אבא מגמגם-את הפחדים שלו בין הנשימות אני מולו עומדת או יושבת הבת שלו קיימת אבל הוא לא כל כך מבחין. אבא מגמגם-רק אז הוא יכול לדבר בקול להסתכל בעיניים אני מורחת צבעים על הדף על השולחן וכל ידיי מתלכלכות וכואב לי הלב ועצוב לי על הדף הריק שאבא קנה לי ליום הולדת. אבא מגמגם-חייו מגמגמים איתו ואני מנסה לפסוע בקצב ולחבר את המנגינה הנכונה מעל. אני מנגנת את התווים האסורים שאסור לילדה קטנה לדעת,אך משהו חטא בי. אני מנגנת לאט והקצב של שנינו מתערבב,ואני לא מצליחה וצורם לי ואני נופלת. אבא מגמגם-את הפחדים שלי הוא לא שם לב. אני צוחקת-להדחיק והוא שותק ולאט לאט הולך ונעלם. השיר על אבא שלי שנפל קורבן לדיכאון ולא הצליח לשרוד אותו.נושא הגמגום בשיר הוא זכרון שלי על תופעת לוואי שהייתה לו-הגמגום והיה קשה לי איתה מאד. רציתי להגיד לכם אנשים יקרים,כמה שקשה לפעמים להחזיק מעמד זה נורא להיות שבוי של דכאון וגם אני יודעת את זה אנחנו חייבים להיות חזקים ולא לתת לו להפיל אותנו,לנסות לעשות הכל בשביל שננצח אותו ולא לתת לו להפיל אותנו. הדר
הדר יקרה בדיכאון שלי, הסיבה היחידה שלא נכנעתי לדיכאון, היו הבנות שלי. ומטופלת אחת קטנה, שהיתה כמו בת בשבילי. והיא עדיין. כמה עצוב לי לקרוא את השיר הזה שלך, על אביך שלא שרד את הדיכאון, ועל כאבייך שנזרעו בך כבר אז. כמה עצוב. ויחד עם זאת, מתוך הכאב הזה עולה עוצמה ענקית של לא לוותר, של לעשות את כל מה שלאל ידינו כדי לא ליפול בעצמינו, ולהגיש יד לכל מי שנופל לצידינו, לתת לו את המשמעות, את התקווה ואת האחריות העצומה שיש לנו אחד כלפי השני. כולנו רקמה אנושית אחת חיה, כולנו אחרים זה כלפי זה, כאילו לכולנו היה אבא כמו שלך ואנחנו נקדיש את חיינו שלא יהיו עוד אנשים כמוהו, מגמגמים את חייהם, והילדה הקטנה שלהם עם בדידותה והדף הריק שלפניה, ללא מענה. את כותבת מקסים, תמשיכי, אני גם אמשיך, ויחד אולי נעזור לעשות אור קטן, בחושך הגדול הזה שנקרא דיכאון. שלך, ושל כולם, תמי.
אמא,תתני לי לספר לך על הבדידות שלי על איך אני רואה את תל אביב ריקה ועצובה כאן ממש מתחת לבית שלנו איך הגלים של המים עושים לי צמרמורת בכל הגוף תתני לי לספר לך כי אני כל כך רוצה חברה שהכירה אותי מהתחלה אבל שותקת. אמא,תתני לי לספר לך על כמה הוא יפה את יודעת ,היום הוא נישק אותי בפעם הראשונה הרגשתי איך כל החיים שלי מתכנסים חלק חלק בתוך הנשמה שלי זה היה טוב עד כדי דמעות עד כי לרוץ לספר לך אבל את לא פה אמא,תתני לי לספר לך דברים שאני מספרת רק לפסנתר בידיים עירומות על כמה עצוב העולם שלי וריק על כמה שחסר לי אותך שתקשיבי ותהיי שם לחבק ולמחות דמעות לתת עצות להגיד- זה יעבור. לנורית יש אמא כזאת דואגת ומקשיבה אני אוהבת את איך שהיא מוזגת לי את המיץ בעדינות כזאת של אמא נורית והיא עושות דברים כאלה,של אמא ובת הן אפילו יושבות בבתי קפה רק שתיהן ומדברותומדברותומדברות אמא לא חשוב לי על מה רק תסתכלי אלי פעם אחת בחיים ותגידי את זה תגידי שאת אוהבת זה יספיק.
הדר יקרה אני כל כך מכירה את ההרגשה. את היתמות הפנימית הזאת. את הגעגוע לאמא. שתהיה באמת פנוייה אלי, שתראה אותי, את בדידותי. לפעמים אני מרגישה שכמה שאני כבר גדולה, ואמא בעצמי, ופסיכולוגית והכל, בפנים יש תינוקת קטנה שננטשה באמצע העולם הזה, וקוראת לאמא שלה עד היום. מה שמרגיע לי את החור השחור הזה הרבה פעמים זו הכתיבה. כמה היטבת לתאר מה שאני מרגישה, גם היום. תודה תודה תודה. תמי.
תודה להדר השיר מקסים הידש
רציתי לדעת בבקשה אחרי כמה זמן לוקח לאיקסל להתחיל להשפיע בדר"כ? אני לוקחת היום 100 מ"ג איקסל כמעט שבוע, אחרי שנטלתי בהתחלה 50 מ"ג למשך 4 ימים ואח"כ 75 מ"ג למשך 3 ימים. ועוד שאלה...מה יכולה להיות הסיבה לכך שתרופות מסויימות לא עזרו לי? לא השפיעו? אני התחלתי איקסל אחרי שסימבלטה לא הצליחה במינון של 120 מ"ג למשך 7 וחצי שבועות. הרופא אומר שיש מחקרים שמראים שאיקסל עוזר למצבים שבהם סימבלטה לא הצליחה או עזרה חלקית(ואצלי היא עזרה חלקית, ממש חלקית) ובעיקר למצבים בהם הבעיה היא בעיקר דיכאון המתבטא בחוסר רגש, מעין קיפאון רגשי ולא של דיכאון מג'ורי. הוא אפילו הראה לי שיש 2 קטגוריות שמסמנים דיכאון: 1. דיכאון המתבטא בעצבות, בכי רב. דיכאון אקטיבי. 2. דיכאון המתבטא בחוסר עניין לחיים, מצב של אדישות לחיים. השאלות שלי הן: האם יש אמת בקטגוריות הללו? והאם אתה גם רואה הגיון במעבר לאיקסל אם אכן אני שייכת לקטגוריה השניה? אגב, טופלתי בעבר בשילוב של מרוניל, ליתיום ולוסטרל שעזרו לי למשך שנה שלמה אך בשל התופעות לוואי הקשות נאלצתי להפסיק איתם אחרי 9 חודשים ואז הבעיה חזרה ולצערי התרופות האלה בפעם השניה לא עזרו שוב... הרופא שלי אפילו חושב לשלב בשלב מסויים SSRI עם האיקסל במידה והיא לא תעזור. אני נורא מצטערת על המידע הרב שרשמתי,אך אודה לך אם תתייחס לדברים שרשמתי, כי קשה לי ואני לא יכולה יותר עם המצב הזה. אני כבר גמורה נפשית והחיים שלי הרוסים עם בעלי והמשפחה שלי(ההורים והאחים שלי), קשה לי לתפקד בצורה כזו, אני גם מאוד מאוד עצבנית כל הזמן בגלל מה שאני עוברת ואני מוציאה את העצבים כל הזמן על בעלי ואפילו על עמיתיי בעבודה. תודה מראש, אורית.
היי לפני שהמומחים ישיבו לך, האם את נמצאת גם בטיפול בשיחות? השילוב של תרופה+טיפול פסיכולוגי הכי מוצלח, גם מנסיון וגם ממצאים של מחקרים מראים על כך. נטלי
לאורית תודה לנטלי ואכן שיחות עשויות לעזור. נכון שהאיקסל משפיעה יותר על הנוראדרנלין ולכן היא עשויה לעזור היכן שהצימבלטה לא עזרה, אבל במקרים קשים צריך לעלות עוד במינון. במקרה שלך דווקא הייתי חושב על הוספה של מייצבי מצב רוח כמו למיקטל או טגרטול כיוון שליטיום עזר בעבר. כמובן שגם אדרונקס הינה אפשרית. כל התרופות המשפיעות על הנוראדרנלין (איקסל, אדרונקס) מעוררות יותר וטובות לדיכאון מהסוג השני שציינת. אם כל הדברים הללו לא יצליחו הייתי ממליץ להגיע להתייעצות נוספת אצל אחד הרופאים הבכירים בארץ והוא יראה את כל התמונה. שבוע טוב דר' גיורא הידש
(strattera) למה התרופה עדיין לא בסל התרופות ומתי לדעתכם יוסיפו אותה לסל התרופות?
לע. הסטרטרה לא רק שאינה בסל התרופות, היא כלל לא מיובאת לארץ ואינה רשומה בארץ במשרד הבריאות, כך שאפשר להשתמש בה רק ביבוא אישי. לפי שמועות היא גם לא תובא לארץ ולא תרשם כאן מסיבות כלכליות. שבוע טוב דר' גיורא הידש
לתופעה המשונה לי שמכונה בכי, אשמח לקבל הסבר ו/או להיות מופנית למאמרים בנושא, לחידוד שאלתי, מה גורם לגוף לנזול כך?
שלום, הסיבה שגורמת לגוף להגיב כך היא סיבה נפשית. אופן הביטוי של הרגשות הוא בבכי, כמו שצחוק מביע שמחה. זו צורת תקשורת המוטבעת גנטית. תינוק שהוא רק נולד כבר "יודע" לצעוק ולבכות. שבוע טוב דר' גיורא הידש
שלום שוב רציתי לשאול לגבי אדם עם בטחון עצמי נמוך, חרדה חברתית, הערכה עצמית נמוכה, פחד מיצירת קשר עם בנות המין השני, וכמובן כל אלו מלוות במחשבות אובדן ודיכאון, איזו תרופה הכי טובה נגד בטחון עצמי נמוך? המבוססת על סרוטונין? או שמא על נוראדרנלין? דופאמין? או אולי סוג של תרופה אחרת שאינני מכיר? בתודה.
דופמין בעיקר. זייבן פועלת על נוראדרנלין ודופמין. מקפיץ את הביטחון העצמי לשמיים. אבל זהירות, גורם גם לכעס מוגבר, תמצא את עצמך צורח על אנשים על דברים קטנים... אתה עלול אפילו לא לשים לב איך שאתה פתאום יותר קיצוני בתגובות שלך, ולכן אם אתה נורא רוצה לנסות קח מינון נמוך.
רוב התרופות שניתנות למטרה זאת משפיעות על הסרוטונין, אבל דווקא הנרדיל (תרופה חוסמת MOA) נחשב ליותר חזק ויותר יעיל מ-SSRI עבור חרדה חברתית (וגם עבור דיכאון). תרופות נוספות שאושרו למטרה זאת- אפקסור שמשפיע על הסרוטונין והנוראדרנלין במשולב וקלונקס שמשפיע על GABA. הקלונקס ניתן בד"כ כתוספת ולא כתרופה יחידה.
שלום, כדאי ליטול תרופה הטובה גם נגד חרדה וגם נגד דיכאון, כך עשויות להתאים הסרוקסט, הציפרלקס והאפקסור XR שבוע טוב דר' גיורא הידש
שלום רציתי לשאול בבקשה בנוגע להפסקת אדרונקס מינון גבוה באופן חד כמה זמן לאחר ההפסקה אמורות להמשך תופעות הלוואי הנפשיות הרעות של הפסקתו?(לפי הידע הרפואי/הנסיוני/המחקרי) כמו כן מהן תופעות הלוואי הנפשיות שיכולות לנבוע מהפסקת אדרונקס. בתודה רבה מראש.
בד"כ הפסקת תרופות שמשפיעות רק על הנוראדרנלין (כמו אדרונקס), לא גורמת לתסמיני גמילה (להבדיל מתרופות שמשפיעות על הסרוטונין). אם אתה לא מרגיש טוב, אז מדובר בחזרה של המחלה הבסיסית, שבגללה ניתן לך הטיפול. כלומר, גם בהפסקה חדה, בד"כ לא נגרמים תופעות לוואי מיוחדות.
תודה לדור, למרות שהניסיון עם אדרונקס הרבה יותר מצומצם מאשר עם התרופות האחרות. שבוע טוב דר' גיורא הידש
אני בת 40 + בשלוש השנים האחרונות קיבלתי טיפול באפקסור בהפסקות, בפעם הראשונה לאחר הפסקת טיפול של שנה, הדיכאון חזר, ובפעם השניה הוא חזר כאשר הייתי בהפחתה (ירדתי בהדרגה ל-2 כדורי 75 מ"ג לשבוע) הכל בהשגחת רופא פסיכיאטר. במקרים הקודמים הכדור עזר מאד, חזרתי לעצמי ותפקדתי מצוין. כעת אני לוקחת כדור של 150 מ"ג ביום, כ-3 שבועות, אני עדיין בדכאון, חרדות, בעיקר בבוקר, תחושות פחד וחוסר אונים, וגם רגשות אשם, כי כביכול אין סיבה אובייקטיבית למצב, להיפך, הייתי תמיד אדם מאושר, ובעלת חיוניות ושמחת חיים.כרגע אני בקושי הצל של עצמי. גם בפעמים הקודמות, לקח זמן של מספר שבועות להשפעת הכדור, אך אני בפחד שאולי זה לא ישפיע, האם הגוף התרגל? האם העובדה שלא הפסקתי, אלא הייתי בהפחתה לא אמורה לקצר את זמן ההשפעה? הומלץ לי ליטול קלונקס בבוקר, להקלת החרדות, האם זה בסדר? (כתבת בזמנו על קלונקס שהוא ממכר מאד). בתודה דבורה.
לדבורה אין ברירה וצריך לחכות, האפקסור ישפיע והייתי שוקל רק עליה במינון. אפשר ליטול קלונקס עם אפקסור, אומנם הקלונקס ממכר אבל רק בטיפול קבוע שנמשך כחודש ימים, כך שנטילה מזדמנת בהחלט בסדר יחד עם האפקסור. שבוע טוב דר' גיורא הידש
שלום :אני סובל מחרדה חברתית קשה וOCD הרופאה של נתנה לי תרופה בשם ציפרלקס היא אמרה לי לעלות את המינון כול 3 ימים כדור עד שהגעתי ל3 כדורים ב9 ימים לאחר השבועיים הראשוניים התחלתי להרגיש חרדות עזות וגם התקפי חרדה מיתוך שינה כך זה נימשך 21 יום עד שנישברתי והפסקתי עם התרופה 1 רציתי לשאול האם בגלל המינון המהיר החרדות העזות תקפו אותי או שאולי התרופה לא מתאימה לי? 2 האם יש טעם לנסות שוב את התרופה ?
עד לתשובה של ד"ר הידש או דור... העלייה במינון באמת מהירה יחסית, אבל לא ברור ממה שאתה כותב אם התקפי החרדה התחילו מייד עם העליה במינון או רק לאחר שבועיים - אז זה לא קשור לעליה המהירה. לא כדאי להפסיק את התרופה, תנסה לחזור ולקחת לפחות שני כדורים ליום, כי התקפי החרדה אמורים לעבור לאחר ההסתגלות לתרופה. תבקש מהרופאה כדורי הרגעה (בנזודיאזפינים) שיעזרו למנוע התקפי חרדה בתקופת ההסתגלות לציפראלקס. למשל קלונקס 0.5 מ"ג לפני השינה. אם תקח רק שבועיים שלושה תוכל להפסיק כמעט ללא תסמיני גמילה. אקס-מן.
המינון המקסימלי של ציפרלקס הוא 20 מ"ג ליום. אין הוכחה שמינון יותר גבוה יתן יעילות גבוהה יותר, אלא רק יותר תופעות לוואי. בנוסף, הציפרלקס מעולם לא אושר לטיפול ב-OCD ע"י הגורמים המוסמכים (ה-FDA בארה"ב ומשרד הבריאות בארץ). התרופות שניתנות ל-OCD הן בד"כ כל ה-SSRI (מלבד ציפרלקס או ציפרמיל) או אנפרניל או נרדיל. כאשר מחליטים לעלות ממינון של כדור אחד לשני כדורים, צריך להמתין פרק זמן של שבועיים לערך, בשביל לתת לגוף להסתגל לתכשיר. אין לקחת יותר משני כדורים ליום.
לאמיר בטיפול ב OCD בדרך כלל רצוי מאוד להגיע לפסיכיאטר כי הטיפול מורכב יותר. אני מצטרף לקודמי שהעליה מהירה מדי וגם המינון גבוה, לאט לאט, מה דחוף? שבוע טוב דר' גיורא הידש
ד"ר שלום, האם זה נכון שמינון גבוה של ריטאלין משפיע על המוח כמו מעין סוג של סם ממריץ (גורם לתחושת שמחה), כי נאמר עליו במאמרים מסויימים שהוא סוג של סם ממריץ. אבל הרי הוא אמור להרגיע ילדים בעלי הפרעות קשב לא כן? תשובתך חשובה ומעניינת,
הריטלין הוא אכן סם ממריץ וכלול בפקודת הסמים המסוכנים. מבחינה פארמקולוגית הוא דומה לקוקאין. כמובן שהרבה יותר חלש ממנו. לגבי ABUSE בריטלין- יש דיווחים לגבי ילדים או מבוגרים שמסניפים או מזריקים ריטלין. ההתמכרות והגמילה מחומר זה יכולה להיות מאד קשה. עדיין- רוב הנוטלים ריטלין עושים זאת בפיקוח רפואי ולמטרה רפואית מוגדרת ובמצב זה הסיכון להתמכרות נמוך מאד. מצאו שהריטלין מרגיע ילדים (וכנראה שגם מתבגרים ומבוגרים) שלוקים ב-ADHD (הפרעת קשב, היפראקטיביות, אמפולסיביות).
ליוני אני מצטרף לדור לגבי ההתמכרות, כאשר ריטלין נלקח באופן רפואי אין למעשה בעיה של התמכרות. לגבי ההשפעה על הפרעות קשב. בעבר חשבנו כפי שאתה אומר שאם ילדים היפראקטיביים ניתן להם חומר מרגיע, התברר שלתרופת ההרגעה בדיוק תגובה הפוכה והם נעשים הרבה פחות שקטים. והעובדה היא שתרופה מעוררת גורמת להם להרגע. הכיצד? מתברר שרמת הערנות של הילדים בהפרעות קשב נמוכה יותר, כמו מי ששותה קצת אלכוהול והוא שמח ובאי שקט (למרות שאלכוהול הוא סם מרגיע), כך שהירידה בעירנות גומרת לאי שקט. וכאשר מגבירים את הערנות ויכולת הריכוז גם הקשב עולה והשקט עולים. רפואה אינה תמיד דבר "הגיוני", או שההגיון מורכב יותר. שבוע טוב דר' גיורא הידש
לד"ר הידש, שלום, יש לי ידיד הסובל ממניה דיפרסיה ומקבל טיפול בליתיום. הוא שותה אלכוהול ובנוסף, נודע לי לאחרונה, שהוא גם לוקח סמים. שאלתי היא: האם קיים סיכון ממשי לחולה מניה דיפרסיה הנוטל ליתיום, וגם שותה אלכוהול ובנוסף גם סמים (במקרה זה - קריסטל) ולאיזה נזקים זה עלול לגרום. אני מאוד מודאג ממצבו. מידי פעם הוא בוכה וטוען שהכדורים לא עוזרים לו, אך משנודע לי שהוא לוקח סמים, אני כבר לא יודע אם הבעיה היא טיפול רפואי שלא עוזר, או השפעת הסמים שמכניסה אותו למצב רוח ירוד, מתח וחוסר סבלנות בולט. אנא, תשובתך לגבי התרופה, אלכוהול וסמים ובנוסף, איזו עצה תוכל לתת לי כדי לעזור לו. בתודה ! רועי
רועי !! הבנאדם פשוט הורג את עצמו , שילוב קטלני . הוא חייב להפסיק עם זה. קריסטל לבדו , יכול לגרום למאני פשוט כאוס , בשל השפעותיו המעוררות , ולאחריו ה"נפילה " , יכול לגרום לו התקפים פסיכוטים. שילוב של קריסטל ואלכוהול ביחד גם הוא מסוכן וקטלני וכל משתמש שהיא יודע שצריך להמנע בין השניים, למרות שהאלכוהול גורם לקרסיטל להשאר יותר זמן בדם ואז "הסוטול" ממושך. ליתיום ואלכוהול שילוב קטלני להרס הכבד. מה אני אגיד לך הבנאדם הוא מנגנון להשמדה עצמית , והוא חייב להפסיק את זה. תשב ותסביר לו את העניין אין פלא שאין הטבה במצבו ואפילו הידרדרות. קריסטל זה סם פסיכי, והוא מסוכן לאנשים מאנים. רק טוב מיטל
למיטל , תודה רבה רבה לתשובתך המהירה. אדבר איתו ואעשה כל שביכולתי לעזור לחברי שהוא בחור מקסים ומיוחד, אינטליגנטי ושנון ומלא הומור. לצערי תכונות אלה הולכות ונעלמות והלוואי ונצליח להצילו במהרה. שוב, המון תודה ושבת שלום. רועי
לרועי כפי שמיטל כתבה, אין בכך שום דבר טוב אלא להיפך, אני מקווה שהדברים לא יסתיימו באשפוז כפוי. שבוע טוב דר' גיורא הידש
שלום, אני בן 17, בכתה י"א, ורציתי לקבל עזרה וחוות דעת מקצועית עד כמה שניתן בקשר לסיפור ארוך שקורה לידידה שלי ואני מעורב בו, החל משנה שעברה, כתה י'. בתחילת כתה י', [ספט' 2004], הצטרפה ה' לכתה שלי, תלמידה חדשה מבית-ספר רחוק, ובאותו הזמן סבלה מאנורקסיה מאובחנת ואושפזה בשל כך מספר פעמים, לדבריה. עד נובמבר אותה שנה, אני וידידה ותיקה שלי, א', התקרבנו אליה והפכה להיות ידידה טובה של שנינו. האנורקסיה נעלמה לחלוטין בסביבות ינואר, אותה תקופה ידידותינו היתה בשיאה. אותו זמן, הכירה ה' לי ולא' מספר חברים קרובים שלה דרך תכנת מסרים, כעשרה אנשים. מרביתם ניהלו יומנים אלקטרוניים, כזה גם אני מנהל בין היתר והיו מגיבים קבועים ביומני. במהלך חצי שנה דיברתי איתם, [ובמקביל גם א'], על בסיס יומי בתכנת המסרים, אך כאשר ניסיתי להתקשר אליהם מעולם לא ענו, בשל בעיות טלפוניות, לדברי ה'. בכל יום סיפרה לנו ה' את שהתחדש עם כל אחד מהם, במקביל לשיחותינו האלקטרוניות - לכל אחד היה סגנון דיבור שונה, סיפור חיים מרתק וכל אחד ניחן באינדיווידואליות ועזרו לי פעמים רבות, באינספור בעיות שגרתיות שהתמודדתי איתן. פעמים רבות קיבלתי מכתבים ומתנות, [כרטיסים חינם להופעות, בשל היותם יחצנים בכירים], ודיסקים שלא הזדקקו להם, מדי פעם לפעם, דרך ה', שכן מעולם לא נפגשנו - בכל פעם קרה דבר ונמנע מאיתנו להיפגש. ביולי 2005, לאחר תקופה של כשישה חודשים של קשרים יומיומיים עם אותם עשרה אנשים לערך, גילינו א' ואני, דרך צד שלישי, כי כל אותם אנשים אינם קיימים במציאות, ולמעשה ה' ניהלה את אותן הדמויות בצורה אובססיבית כל אותו זמן. הוכינו בתדהמה, שכן לא רק הרגשנו מרומים ופתיים, לא הבנו כיצד ידידתנו הטובה יכלה לעשות דבר שכזה. מערכת קשרים כזו של כל כך הרבה דמויות, [כעשר דמויות אקטיביות, ו-53 שמות שנזכרו לאויר ואינם קיימים במציאות], אינה נובעת מתוך שעמום אלא אובססיה חולנית. בתחילה לא האמנו לטענה, אך לאחר חקירת הנושא הובנה התמונה השלמה - ה' המציאה כל אותן דמויות והפעילה אותן דרך מחשב ביתה. לכן מעולם לא דיברנו ומעולם לא נפגשנו, בצורות שבדיעבד נראות מעלות חשד, אלא שאותו זמן לא שיערנו כי אותם אנשים אינם קיימים, שכן ה' רואה אותם כמעט כל יום. התעמתנו עמה, והיא הכחישה הכל. אמרנו לה כי אנו פועלים אך לפי ההגיון, ואם הם אכן קיימים שיבואו ויראו עצמם, וה', בעקשנות ראויה לציון - מכחישה עד היום הכל, [כחצי שנה לאחר גילוי הדבר], ואומרת לא' ולי שהם קיימים, אך אינם יכולים לבוא ולהראות עצמם, בכל פעם בשל תירוץ אחר, פתטי ולא אמין מקודמו. התרחקנו מרחק לא מבוטל החל מספטמבר האחרון, שנה לאחר הכרתנו, אך בשל היותה תלמידת כתתנו לא יכלנו לנתק קשר לגמרי, שכן עלינו לראותה בכל יום בשנה וחצי הקרובות. נשארנו קשורים בקשר רופף ומערכת יחסים מעלה חשד, כאשר ה' ידעה שאני וא' לא מאמינים לדבר שהיא אומרת, למרות שבחרה להמשיך לטעון שהם קיימים ואף להמשיך לספר לנו על שחדש עימם, למרות שכולם נעלמו עוד ביולי מתוכנות המסרים והיומנים האלקטרוניים שלהם נסגרו כלא היו. נבלעו מעל פני האדמה. כאמור, היא סבלה מבעיות בעבר, [אנורקסיה שחלפה באותה התקופה שהכירה לנו אותן דמויות], ולכן אני לא מצליח שלא לתהות האם יתכן והאובססיה והשקרנות הכפייתית הזו יכולה להיות גם היא בעיה פסיכולוגית, אולי נובעת מן הצורך להרשים או שעמום גרידא. בכל אופן, בחודש האחרון היא ניתקה קשריה איתי ועם א' ונראית מעורפלת מתמיד, מצב-רוחה נראה מרחוק כתנודתי ביותר מיום ליום ואני חושב האם קיימת האפשרות לבעיה פסיכולוגית או פסיכיאטרית, ואודה לחוות דעת בנושא. בתודה.
נ' היקר אין ספק שידידתך נמצאת במצוקה, וחשוב מאד להביא אותה לקבל עזרה. אני הייתי מערבת בכך את הוריה, בהקדם, ומשכנעת אותם לקחת אותה לאיבחון פסיכיאטרי ולטיפול, ויפה שעה אחת קודם. שבת שלום, תמי.
לנ. אני מצטרף לדבריה של תמי, רק רציתי להוסיף שהאנורקטיות מצויינות בהסתרה של העובדה שאינן אוכלות ואת משקלן כך שאין מדובר על שקרנות או בעיה אחרת אלא חלק מהתסמונת האנורקטית. שבוע טוב דר' גיורא הידש
לא, אני לא בקשר איתם בכלל. הם אפילו לא שמים לב שאני בוכה כל היום. אין מקום לדבר איתם, אמא שלי תצחק עלי...אני מתארת לעצמי שהיא איננה יודעת מה זה בכלל. ואבא שלי...אין עם מי לדבר, קיר, אטום, לא בקשר איתו ולא אוהבת אותו.
שי לי יקרה את מזכירה לי נערה שהגיעה אלינו לטיפול. היא הגיעה לבדה, גם מתוך נתק עם הוריה. ואני אמרתי לה שאני חייבת לדבר עם ההורים, כי אסור לי לקבל אותה לטיפול ללא ידיעתם. היא נתנה לי את הטלפון והזמנתי את ההורים לשיחה, יחד איתה. בעקבות ההתערבות הזאת ההורים הבינו מה יש לנערה, הבינו שהיא חולה, הבינו שזה לא באשמתה, שהיא לא עושה הצגות, וממש התפנו אליה לעזור לה. אני לא אגיד לך שקרו ניסים, אבל בפירוש היתה התקרבות ממשית שממש הקלה על הנערה ועל קשייה. אם קשה לך להתקרב להורים, אולי תגשי כן לבד למרפאה לבריאות הנפש לילדים ולנוער באזור מגוריך, תבקשי שיחה עם איש מקצוע ואולי שם יוכלו לעזור לך להתחבר שוב להוריך ולקבל את העזרה הדרושה. אני לא אומרת לך שיש לך מניה דיפרסיה. קשה לאבחן דרך האינטרנט וגם לא אחראי. אבל מדבריך משתקפת מצוקה רבה ואני ממש ממליצה לך לטפל בה וההורים הם מקור ראשון לעזרה. ואם לא אבא, אז אמא. היא לא תצחק עליך. את הבת שלה. היא תרצה לעזור לך אם את סובלת. גם אם נראה לך שלא. תרגישי טוב חמודה ותטפלי בעצמך, טוב? תמי.
תודה לתמי הידש
