ס. ערמונית

שלום בן משפחתי בן 76. לאחרונה בגלל ממצאים בסי טי שלג רורות בעצמות, PSA גבוה ובדיקה רקטלית החל בטיפול הורמונאלי למיגור סרטן הערמונית. אמור היה עלבור ביופסיה אבל האורולוג שקיבל לידיו את הממצאים מהסיטי אמר ברור שיש לו סרטן ערמונית עם גרורות, רשם התחלת טיפול וביטל את הביופסיה בגלל שהוא כאוב, מבוגר ובגלל תמונת העצמות. אונקולוגים שהתייעצתי איתם אמרו שביופסיה הכרחית לא לטיפול ולא לאבחנה אבל חשובה. הבנתי שהיא חשובה מסיבה אחת בעיקר - לטיפולים נסיוניים בעתיד. בגלל שהחל את הטיפול ההורמונאלי לא מזמן הבנתי שעדיין אין השפעה על הגידול וניתן לבצע ביופסיה (כך הוסבר לי עי אונקולוג). אני תוהה כמה זה עלול לסכן אותו כרגע? הוא נוטל אספירין, אחרי ארוע מוחי שעבר השנה, במצב כללי לא טוב אבל גם לא רע. מתנייד בהליכון. בגלל הטיפול ההורמונלי יש גם תופעות לךוואי של עייפות, לחץ דם גבוה ולא מאוזן עדיין, והבנתי שגם קרישיות יתר בדם וסכנה ללב. אני מנסה להבין דבר פשוט - איך להחליט האם להתעקש על ביופסיה או לא. אני אל רוצה שבעתיד האופציה היחידה של טיפול בתרופה נסיונית תישלל מנו. אז זו שאלה אחת. שאלה שניה - האם ברגע שיש אבחנה גם לא על סמך ביופסיה, אלא לפי כל המ שתיארתי - הוא יהיה זכאי לקבל כל טיפול אונקולוגי אלא נסיוני? כימו, קרינה, או תרופות אחרות? שאלה שלישית - לכמה זמן בבמוצע טיפול הורמונלי מחזיק? שאלה אחרונה - האם ביופסיה בערמונית כואבת ? הדעותב רשת חלוקות, אבל אם זו בדיקה מסוייטת וגם מסוכנת וגם לא הכרחית אלא מטעמי פרוצדורלים - האם ההתעקשות היא ביורוקרטית או שיש לה משמעות אחרת? כלהרופאים כולם כולל אונקולוגים ואורולוגים אמרו שלטיפול עצמו אין משמעות כי יש אבחנה ויש שלב - סרטן ערמונית עם גרורות לעצמות. אז אני אשמח אם תוכלי לעשות קצת סדר בנושא שאני מבינה שאינו ברור מאליו. תודה ורק בריאות.