PSA גבוה וערמונית מוגדלת

ענת שלום רב, ראשית צריך להבדיל בין כמה בעיות שמועלות כאן: 1. דם בשתן 2. שינויים ברמת PSA 3. הפרעות בהשתנה כל הבעיות האלה יכולות ללכת יחד ולהיות קשורות זו בזו, אך גם להיות בעיות העומדות בפני עצמן ומחייבות בירור. קודם כל: דם בשתן הוא תסמין מאוד לא ספציפי, שקשת הסיבות לקיומו רחבה ונעה מ"שום דבר" כגון דם בשתן לאחר מאמץ גופני או התייבשות קלה, ועד מחלות משמעותיות כמו אבנים בדרכי השתן, דלקות ואפילו סרטן-ולכן מחייב התייחסות בהתאם. דם בשתן יכול להגיע מכל המערכת- הכליות, שופכנים, השלפוחית והשופכה, ולכן לבירור מלא של דם בשתן יש לבצע בדיקת שתן לציטולוגיה(לבירור האם יש תאים סרטניים בשתן), בדיקת הדמייה כגון US ואם היא תקינה ועדיין יש דימום אז מומלץ לבצע CT- אורוגרפיה, ובדיקת ציסטוקופיה שבה מסתכלים דרך איבר המין לתוך השלפוחית, כדי לברר באופן מלא מהו מקור הדימום לשתן. "על הדרך" באמצעות בדיקות אלה ניתן לקבל הערכה מסויימת על מצב הערמונית אך שום בדיקה למעט ביופסית ערמונית לא יכולה לשלול סרטן ערמונית. אם בעלך מעשן- זהו גורם סיכון משמעותי לסרטן שלפוחית השתן, אבל זה ממש לא מחייב שהסיבה לדימום היא בהכרח סרטן! כמוכן סרטן ערמונית בגיל זה יחסית מוקדם אך אם לבעלך יש אח או אבא עם סרטן ערמונית שאובחן בגיל כזה הוא בקבוצת סיכון מוגבר לסרטן ערמונית, אך עדיין לא כל עליה של PSA היא בהכרח מסרטן! לדברייך הבדיקה הראשונית שנעשתה לבעלך הראתה "מעט" דם בשתן בבדיקות כלליות וPSA תקין לחלוטין. מדוע אם כך נבדק לו שוב PSA לאחר חודשיים? האם בבדיקות קודמות לפני שנה ויותר גם היה לו דם בשתן? האם אי פעם ראה דם בשתן באסלה (כלומר דם שרואים בעיניים ולא רק בדגימה תחת מיקרוסקופ?)האם במקביל להופעת הדם בשתן היו גם תאי דם לבנים בשתן בדגימה? האם נשלחה תרבית שתן ונמצא חיידק? -יכול להיות שאם במקביל להופעת הדם בשתן יש תסמינים של דלקת כגון צריבה בהשתנה, תכיפות ודחיפות למתן השתן או כאבים- אולי יש דלקת בדרכי השתן או בערמונית והיא עשוייה להיות גם מקור הדימום וגם מקור ה"קפיצה" בPSA . אולי בעלך היה חולה במחלת חום כלשהי בתקופה הזו? כפי שאמרתי- יש הרבה סיבות לתלונות שלו. אם הוא קיבל אנטיביוטיקה, היתי מצפה שהPSA ירד אם היה מדובר בדלקת. האם בעלך נבדק ע"י האורולוג- ועבר בדיקת ערמונית? זה גם חשוב להחלטה על המשך הבירור. אם בכל מקרה אין ירידה ברמת ה PSA- לא יהיה מנוס מביופסיה, שרק בעזרתה ניתן לבדוק אם יש סרטן בערמונית או לא. הביופסיה נעשית בהנחיית סונר ונלקחת ממקומות שונים בערמונית ומכאן המונח "אקראי", וזה נכון שעלולים "לפספס" נקודה זעירה של סרטן אבל נלקחות מספר ביופסיות ממס' מקומות בערמונית, ובעיקר מכאלה הנראים חשודים תחת הסונר. לצערנו אין עדיין בדיקות אחרות שאינן ביופסיה לאבחן סרטן ערמונית. תמיד ניתן לחזור על הביופסיה ואף לבצע ביופסיות נרחבות עם ריבוי דגימות באם עדין יש חשד שלא הוכח. לגבי תסמיני ההשתנה- גם ערמונית שפירה ולאו דווקא סרטן יכולה לגרום לכל התסמינים והתלונות שתארת ולכן רצוי לטפל בתרופות, ואם אין הטבה תמיד אפשר להגיע גם לניתוח. אל תשכחי שגם מרכיב הלחץ ("סטרס") מכל הבדיקות והדאגות יכול להשפיע לרעה. המלצתי לכם- לפנות לאורולוג ולנסות לעשות קצת סדר בדברים ולהשלים את הבירור באופן מלא- גם מכיוון הביופסיה לערמונית וגם מכיוון הדם בשתן. אני יודעת שכל מה שכתבתי כאן נשמע מפחיד אבל מאוד חשוב לברר זאת, גיל 45 זה תחילת אמצע החיים, וכמעט לכל הבעיות, גם החמורות כגון סרטן שלפוחית או סרטן ערמונית- יש היום טיפולים מצויינים. ושוב- לא חובה שזה קרה דווקא ממחלה סרטנית, אבל חשוב לשלול זאת.