סוגי ניתוחים להסרת ערמונית (פרוסטטה)

אלי שלום רב, מפנה אותך לתשובותי לשאלות דומות קודמות כאן בפורום (למשך מתאריך 24/7 או 22/10) לגבי סוגי הניתוחים. בקצרה אחזור ואומר: שתי הגישות הניתוחיות השכיחות ביותר להסרת ערמונית בשל הגדלה שפירה (ולא סרטן) הן גישה "פתוחה" דרך חתך בבטן וגישה "סגורה" דרך השופכה (TURP). בגישה האחרונה מוכרים גם הלייזר וה"אידוי" שהם ניתוחים לכל דבר (גם אם אין חתך בבטן, כי החתך הוא פנימי) למרות שהם מפורסמים כ"לא ניתוח", דבר שאינו נכון. ההחלטה על הגישה תלויה בגודלה של הערמונית( לערמוניות גדולות גישה פתוחה, לקטנות גישה סגורה) . לרוב הניתוח בשתי הגישות הם בטוחים ודומים באחוזי ההצלחה גבוהים שלהם, ובעלי סיבוכים מועטים. הסיבה לסיבוכים יכולה להיות גם מצבו הכללי של המנותח, מחלות הרקע, ומיומנותו של המנתח. לכן חובה לבוא מוכן לניתוח עם אישורים מתאימים מרופא המשפחה לגבי הכשירות לניתוח(ויעוצים נוספים כמו קרדיולוג או המטולוג ובהתאם למחלות הרקע)הפסקת נוגדי קרישה באם נוטלים, הגעה עם תרבית שתן שלילית, ובחירה נכונה של המנתח. יש הרבה מאוד אורולוגים מצויינים בארץ, בכל קופות החולים ובתי החולים הציבוריים, וגם באמצעות ביטוח משלים או פרטי ניתן למצוא מנתח טוב. הסיבוכים המוכרים הם דימום(הערמונית מקבלת אספקת דם מרובה), זיהום (בשתן או פצע ניתוח) הפרעות בשליטה בשתן(כגון דליפה או קושי בהתרוקנות)והפרעות בזקפה (ואגב, לכל המנותחים לא תהיה שפיכה בעקבות הניתוח היות שמסירים את הערמונית שתפקידה לייצר את נוזל הזרע, אך דבר זה לא בוגם בהנאה מהמגע המיני). שוב- רוב הסיבוכים לרוב לא קורים ואם כן ברי טיפול. כל הניתוחים יכולים להיות מבוצעים בהרדמה חלקית(ספינלית- בזריקה בגב) או בהרדמה מלאה, בתאום בין המטופל למרדים. אם מדובר בניתוח בשל סרטן ערמונית(ולא בשל הגדלה שפירה) אזי הגישה היא רדיקאלית- דרך הבטן, בגישה פתוחה או בלפרוסקופיה, וכל הערמונית מוסרת, יחד עם בלוטות הזרע, והחלק האחורי של השופכה, וצינור השופכה מחובר מחדש לשלפוחית. וזהו ניתוח גדול ומורכב הרבה יותר עם יותר סיבוכים. לגבי בדיקת אורודימיקה- מטרת הבדיקה לראות את תפקוד כיס השתן והאם הפרעה בהשתנה מקורה בחסימה של מוצא השלפוחית בגלל הגדלת הערמונית, או שכיס השתן עצמו אינו מתכווץ ולכן הריקון אינו תקין. בדיקה זו מבוצעת בעזרת קטטר שמוחדר לשלפוחית ומנטר את הלחצים בתוכה בעת מילויה וריקונה(ושלפוחית תקינה היא כזו שמתמלאת ללא עליית לחצים), ונבדקת דליפת שתן, ותחושות הצורך לריקון וגם האם הריקון מבוצע בעזרת לחצים בבטן. בדיקה זו בד"כ מומלצת לביצע לפני ניתוח בחולים שכבר נותחו בעבר או בכאלה עם מחלות שונות שיכולות להשפיע על ההשתנה- שלפוחית רגיזה, מחלת פרקינסון, סכרת קשה ולא מאוזנת, חולים שעברו שבץ או סובלים מבעיות נוירולוגיות שונות.