דלקת בדרכי השתן לחולה פרקינסון
דיון מתוך פורום ערמונית (פרוסטטה) מוגדלת
ד"ר שירה שלום רב. אבא שלי בן 65 והוא חולה פרקינסון לפני כ 5 חודשים שמו לו קטטר קבוע כתוצאה מכך הוא כל הזמן עם דלקות בשתן. הוא מקבל אנטיביוטיקה באופן קבוע כי בלעדיה הוא פשוט מרותק למיטה. אם אני מפסיק לו את הטיפול האנטיביוטי הוא מתחיל לרעוד בצורה מטורפת אבל עם האנטיביוטיקה הוא רגוע לחלוטין. הרופאים ממליצים לי להפסיק את הטיפול האנטיביוטי ניסיתי אבל בלי הצלחה. הרופאים גם לא יודעים למה הוא צריך קטטר קבוע, הם הפנו אותי לבדיקה בשם אורודינמיקה אבל כשהגעתי לבדיקה הם לא היו מוכנים לבצע את הבדיקה מכיוון שהוא לא מתקשר עם הסביבה. האם יש דרך לגמול אותו מהקטטר או לפחות לנסות? מה לעשות???? בבקשה תעזרי לי.
הי, כשיש קטטר להרבה זמן זה טבעי שמתפתחות דלקות. אני חושב שרצוי להחליף קטטר פעם בחודש. בנוסף לאנשים עם קטטר קבוע אפשר לשקול לאחר התייעצות עם מומחה להתשמש בקטטר צד,יתכן וזה יותר נוח ויקבל על ריפוי הדלקת. זאת ועוד כדאי לחפש רופא מומחה שיטפל באביך,ממנו תבין אם גמילה היא מציאותית ואיזה אופציות יש. הנ"ל מידע וקריאה אישית ואין באמור המלצה. רפואה שלמה.
יהודה שלום. אכן בעיה מורכבת- חולי פרקינסון יכולים להיות בשליטה מלאה על ההשתנה אך מחלתם כן עשויה בשלבים מסויימים להפריע לתפקוד התקין של מערכת השתן.בלי קשר למחלת הרקע, אדם בגילו של אביך יכול "סתם" לסבול מהגדלה שפירה של הערמונית ומהפרעות "רגילות"/פיזיולוגיות בהשתנה בשל שינויים שקורים עם הגיל. אולם, אצל חולי פרקינסון מצב זה, כמו גם זיהום פשוט בשתן יכולים להתבטא בהחמרה של המצב הרגיל. בנוסף, לכל חולה עם קטטר יהיה זיהום בשתן, היות והקטטר אינו מערכת סגורה וסטרילית. ברוב המקרים לנושאי קטטר קבע אין צורך בטיפול קבוע באנטיביוטיקה, אלא אם יש להם תסמינים של חום או צמרמורת, ובד"כ לאחר זמן קצר החיידק הופך להיות עמיד לטיפולים אנטיביוטיים רגילים (שניתנים דרך הפה) ולכן שומרים את הצורך בטיפול רק למקרי חום, ואז האנטיביוטיקה לרוב תינתן דרך הוריד. בהתאם למה שאתה מספר, אם ללא אנטיביוטיקה מצבו של אביך מחמיר, אין לדעתי סיבה למה לא להמשיך לתת לו טיפול קבוע -ואולי פשוט לתת זאת במינון נמוך, כמו טיפול מונע. היתי מנסה לברר כמה דברים כדי לדעת האם אפשר לנסות "לגמול" את אביך מהקטטר:האם הוא הצליח לשלוט בשתן באופן תקין טרם שימת הקטטר? מה היתה הסיבה שבגללה בכלל הקטטר הוחדר? האם היתה אצירת שתן? האם הוא קיבל עד כה טיפול תרופתי לתסמיני הפרעה בהשתנה בשל הגדלת הערמונית, כגון חוסמי אלפא (קסטראל, אומניק וכד') והאם טיפול זה חודש מאז שהקטטר הוחדר, או שמא הופסק? - אלה תרופות שאמורות לסייע להתרוקנות תקינה. האם החל לקבל טיפול בתרופות אחרות - אנטיכולינרגיות? (כמו נוביטרופן, דטרוסיטול, וסיקייר ודומים?)- אלה תרופות שעשויות להפריע להתרוקנות ואם נוטל אותן היתי ממליצה להפסיק. כל אלה דברים שחשוב לדעת, ולפיהם אפשר לדעת איך להמשיך ( תמיד אפשר לבצע נסיון הוצאת קטטר ולראות אם יש התרוקנות תקינה. אם לא- צריך להחזיר את הקטטר). אורודינמיקה היא אכן הבדיקה הטובה ביותר לבירור מקור הבעיה (האם זו חסימת מוצא השלפוחית- כמו למשל בשל ערמונית מוגדלת, או שמא שלפוחית השתן עצמה אינה מתכווצת) אך בדיקה זו מחייבת שיתוף פעולה עם הנבדק. לאור כל מה שהסברתי כאן, היתי ממליצה לכם למצוא אורולוג מומחה, ולבוא אליו לבדיקה מקפת, עם כל ההסטוריה הרפואית והאורולוגית של אביך, ואולי גם לאחר הערכה נוירולוגית על מצבו. כך ניתן יהיה להעריך באופן מלא מה הסיבות להפרעת ההשתנה ומה השלב הבא לבירור ואם לנסות גמילה מקטטר עם תרופות, אם יש צורך בניתוח כריתת ערמונית, או שמא יזדקק לקטטר קבוע- וגם זאת ניתן לשנות ואולי לשקול לבצע צינתור לסרוגין, כלומר כל מס' שעות להכניס קטטר באופן חד פעמי לצורך ריקון, ולא להשאיר את הקטטר כקבוע. מה שהכי חשוב לדעתי הוא בריאותו ורווחתו של אביך, והאפשרויות הטיפוליות שהכי מתאימות לכם כמשפחתו, לאחר שהכל נבדק ונוסה. כמובן שהכי קל להשאיר את הקטטר- היות ובלי ריקון שתן לא ניתן לחיות. אם זה המצב- יש להחליף קטטר אחת לחודש, ולהקפיד שהאזור סביב הקטטר תמיד נקי, ושדבר לא חוסם את הזרימה התקינה של השתן. אני מקווה שתצליחו למצוא פתרון הולם. הרבה בריאות.