ניתוח להסרת הערמונית

שלום לך מושקו ממה שאתה מתאר התלונות שלך מינוריות מאוד, אבל אתה הוא זה שמרגיש אותן, ואם אינך מסתדר עם הטיפול התרופתי ומבקש לבצע ניתוח -זו החלטה שלך. בארץ יש מנתחים מעולים ,גם בבתי החולים הציבוריים וגם בפרטיים. בקצרה אתמצת כאן מס' נקודות חשובות: אופן הניתוח ייקבע על ידי המנתח לאחר בדיקתך ובשיחה עמך בעיקר בהתאם לגודלה של הערמונית שלך(ניתוח "פתוח" מהבטן מבוצע לערמונית גדולה, מעל 50 סמ"ק, ו"סגור" ללא חתך, דרך השופכה- לערמונית קטנה מ-50 סמ"ק). בשתי האפשרויות אחוזי ההצלחה גבוהים מאוד והניתוחים סה"כ בטוחים ובעלי תופעות לוואי קלות יחסית. אולם, חשוב להבין שאם עיקר ההפרעה שלך אינה קשורה באיכות זרימת השתן אלא יש יותר גירוי-יתר למתן השתן, לעיתים ניתוח אינו פותר את זה באופן מלא. לכן חשוב לשבת עם המנתח ולקבל ממנו את כל המידע על הפעולה עצמה, סיבוכיה והצלחותיה, וכמובן-לבחור את המנתח הטוב ביותר. הסיבוכים המוכרים אם כי נדירים יחסית: דימום, זיהום בפצע הניתוח או בשתן, כאבים, הפרעות בשליטה בשתן ובמקרים מסויימים פגיעה בתפקוד מיני עם ירידה באיכות הזקפה. ישנה ירידה משמעותית בשפיכה היותו והערמונית- שמייצרת את נוזל הזרע- מוסרת בניתוח. אולם שוב- רוב התופעות האלה כלל לא אמורות לקרות, או קורות בדרגות נמוכות ומשתפרות מס' חודשים אחרי הניתוח.כמ4ובן שאם היו לך הפרעות בתפקוד מיני לפני הינתוח הן עדויות להחמיר לאחריו. אנא פנה לרופא שבחרת לשיחה מעמיקה כך שתוכל לקבל החלטה מושכלת ונכונה בנידון. כדאי לזכור שהאינדיקציות המוחלטות לניתוח (כלומר שאין מה לנסות לדחות או לטפל באופן אחר) הן אצירת שתן שמצריכה קטטר, דימום משמעותי או אבנים בשלפוחית.לגבי מי שלא סבל מתופעות אלו-תמיד אפשר לדחות את הניתוח ולנסות לשפר את הטיפול התרופתי והרגלי ההתנהגות (שינוי שתיה ,התרוקנות וכדומה) לפני שפונים לניתוח.