פורום ערמונית (פרוסטטה) מוגדלת

שלום לך אפרת, אם את אישה בריאה, ואין לך הפרעות אחרות במתן השתן, כדאי שתשימי לב מה וכמה את שותה בערב או לפני השינה. לעיתים שתיה מרובה גורמת לקימה בלילה להתרוקנות, כמו גם שתיית חומרים המכילים קפאין (קפה, תה, קולה, שוקו) ואלכוהול. גם אכילה מרובה של פירות (בעיקר ענבים, מלון ואבטיח) בשעות הערב יכולה לגרום לך לקום בלילה לשירותים. אם זה המצב פשוט תצמצמי את השתיה והאכילה של הנ"ל בשעת הערב, ותקפידי להתרוקן היטב לפני העליה למיטה. לעיתים אם נוטלים תרופות מסויימות, בעיקר ליצר לחץ דם, יש בהן חומרים משתנים, ולכן רצוי לשנות את שעות נטילתן. גם לחץ נפשי יכול לגרום לך להתעורר בלילה לשירותים. אם כל הנ"ל לא המקרה, רצוי לבדוק שאין לך עדות לרמות סוכר גבוהות בדם ובשתן, שאין לך דלקת בשתן, ושאין שיתון יתר לילי- ובכל הנ"ל ניתן לטפל גם בתרופות. אנא פני לבדיקה אצל רופא המשפחה ולפי צורך אצל אורולוג.

שלום אלדד, להלן התשובות: 1. החומר הפעיל בפרמיקסון הוא SERONA REPENS, דקל ננסי. נמצא שיש לו סגולות יעילות בטיפול לתסמינים של הפרעות במתן השתן באנשים הסובלים מהגדלת הערמונית. עיקר הפעילות היא אנטי-דלקתית אך יכולה גם לשפר את זרימת השתן ואולי אף מעט להקטין את הערמונית. חשוב לזכור שבכל זאת מדובר בתרופה צמחית, שאמנם נבדקה בעבודות מחקריות ,אך ע"פ האיגודים האורולוגיים אינה נחשבת "קו ראשון לטיפול", ושלא כל אחד מגיב באותה צורה, ויש כאלה שאינה עוזרת להם. 2. תרופה זו מחייב תמרשם כי מדובר בריכוזים גבוהים של החומר. 3. התרופה אינה בסל הבריאות כלומר יש לשלם עליה יותר מעל תרופות מרשם "רגילות", אולם המחיר אינו יקר כל כך. 4. ברמת העיקרון לא ידוע לי שיש איסור לקחתה עם תרופות אחרות, אך רצוי תמיד לקרוא את העלון לצרכן לפני השימוש, ולהתייעץ גם עם הרוקח. 5. לעיתים תרופות אלו עושות אי נוחות בבטן ואם יש לך הפרעות עיכול צריך לשים לב. יש כאלו שמפתחים רגישות/אלרגיה לחלק מהחומרים, אבל לא ידוע על תופעות לוואי משמעותיות. בכל מקרה של הרגשה לא טובה או כל תופעת לוואי לא מוכרת שמופיעה עם נטילת התרופה מומלץ להפסיקה.

שלום לך בני, לא ציינת מה כוונתך ב"בעיית פרוסטטה קשה". אם יש הפרעות בהשתנה שלא נפתרו בעזרת תרופות "רגילות", קשה לי להאמין שדווקא טיפול צמחי או הומיאופטי יעזור, ולכן למרות גילו של אביך, אם הוא במצב כללי טוב ולאחר התייעצות מקיפה עם הרופאים המטפלים שלו- אולי כדאי לשקול ניתוח להוצאת הערמונית. היום ניתן לבצע ניתוחים אלו גם בהרדמה חלקית, ובבטחה. אם הוא לא יכול לעמוד בניתוח, והבעיה היא אי יכולת להתרוקן, כנראה שלא יהיה מנוס מהשארת קטטר קבוע, כי הוא חייב לרוקן שתן. תרופות צמחיות כגון פרמיקסון או פרוסטמד מכילות מיצויים של צמחים שמקלים על מתן השתן, אך לא בטוח שישפיעו באופן מוחלט, אך ניתן לנסות.יש לזכור שפרמקיסון היא תרופת מרשם. לגבי טיפול הומיאופטי עליך להתייעץ במקום אחר, איני בקיאה כלל בתחום זה.

שלום רב, לכאבים באזור האשך והמפשעות יש הרבה אפשרויות לאבחנה מבדלת (סיבות): כאב יכול לנבוע מבעיה באשך עצמו, למשך דלקת באשך או ביותרת האשך, זיהום, או חלילה גידול; בבעיה בכלי הדם סביב האשך- למשך וריקוצל, או הצטברות של נוזל סביב האשך- הידרוצל; בבעיה במפשעות כמו שבר (בקע), מחלה זיהומית עם הגדלת בלוטות לימפה; בעיה עורית (למשך יצירת פצעון מקומי שמזדהם, למשך בעקבות סתימת זקיק שיער); ואפילו מחלת אבנים בדרכי השתן, כאשר אבן קטנה נמצאת בקצה התחתון של השופכן, בכניסה לשלפוחית השתן, שגורמת הקרנת כאב לכיוון האשך. בוודאי שגם דלקת כרונית בערמונית יכולה לגרום לכאבי אשכים. לכן- בדיקה גופנית היא הכרח בעת בירור לכאבי אשכים וכן, ניתן בעזרתה למצוא או לשלול בקע במפשעה כמקור לתלונה, אך לרוב ניתן להשלים את הבירור בעזרת הדמיה באולטראסאונד של האשכים והמפשעות ולקבל מידע מהימן נוסף. לגבי ציסטה באיזור האשך, אם היא רכה , עגולה וללא כל רגישות - אין צורך לטפל בה. מומלץ להבדק אצל אורולוג כדי לוודא שאכן מדובר בציסטה בלבד ולא במשהו אחר, ולהשלים לפי צורך אולטראסאונד.

שלום רב, צריך לזכור ש לגודלה של הערמונית אין קשר להפרעות במתן השתן או להימצאות סרטן. יש כאלה שהערמונית שלהם גדולה ואין להם כלל תלונות, ויש כאלה עם ערמונית קטנה שסובלים מאוד, ולהיפך. כל מיני גורמים משפיעים על הערמונית וצמיחתה, בעיקר- רמות טסטוסטרון (ההורמון הגברי), בריאות כללית, זיהומים במערכת השתן, גורמים סביבתיים כגון עישון ,קרינה, אלכוהול, תזונה ועוד. אם יש לך הפרעות במתן השתן עליך לפנות לאורולוג לבדיקות ולהתאמת טיפול.

שלום לך ארון, פעילות מינית יכולה להשפיע על רמת PSA וגם מחלות שונות בגוף ועוד, אולם אם יש "קפיצה" משמעותית של PSA (למעשה "הכפיל" את עצמו בשנה) זה מצריך בירור- אפשר לחזור על הבדיקה לאחר המנעות ממגע מיני למס' ימים, ואם זה עדיין גבוה לפנות לאורולוג לבדיקת הערמונית ולשקול צורך בהמשלך בירור בביופסיה.

דנה שלום. מבחינת אולטראסאונד דרכי השתן- הכליות תקינות אך הערמונית יחסית מאוד גדולה וכיס השתן בנפח נמוך ונראה ש"עובד" קשה בשביל להתרוקן (ומכאן הדפנות המעובים כנראה), אך עדיין השארית קטנה יחסית- רק 38 סמ"ק. צויין גם שהדפנות בלתי סדירים. אץ לא ציינת מהם התסמינים של אביך- יכול להיות שהוא רץ הרבה לשירותים, כי מדובר בכיס קטן וערמונית גודלה ... לאור תמונה זו הייתי ממליצה , אם עדיין לא מטופל- שיקבל תרופות שיעזרו להתרוקנות יעילה יותר, למשך עם אומניק/קסטראל ודומיהם, יחד עם תרופה להקטנת הערמונית- כמו אבודרט. כל אלו כמובן תרופות מרשם.אם כלום לא עוזר, כדיא לשקול המשך בירור כולל באורודינמיקה , וציסטוסקפיה. הממצאים באשכים שציינת לא משמעותיים, כל עוד אין לו כאבים או נפיחות מקומית שמציקה לו, ואז ניתן יהיה לנקז את הנוזל סביב האשכים.

שלום רב, לצערי אין לי מידע מספיק מהימן על ערכות בדיקה ביתייות לדלקות בשתן.בדיקות STICK (בהן טובלים מקלוןלתוך השתן ובודקים שינויי צבע) גם אינן מהימנות מספיק. אם יש לך תסמינים של צריבה, כאבים בהתרוקנות, תכיפות ודחיפות כדאי לשלוח בדיקת שתן כללית ותרבית דרך קופת החולים- אלו בדיקות הרבה יותר מדוייקות , ויכולים גם לזהות בדיוק מהוהחיידק, וכך ניתן להתאים אנטיביוטיקה. אם הדלקות חוזרות כל הזמן רצוי שתברר מה המקור שלהן, אולי יש לך שארית שתן גדולה למרות התרופות שאתה נוטל? אולי אבנים? זה משהו שצריך לבדוק אותו, וכמובן לטפל בו. אנא פנה לאורולוג שלך, ותבצע גם אולטראסאונד לדרכי השתן.

חיים שלום, לגילך, לפי מה שכתבת בדיקת האולטראסאונד תקינה לחלוטין, וגודל הערמונית אינו משמעותי אם אין לך תלונות במתן השתן. גם ה PSA שלך תקין. אם אין לך שום הפרעה במתן השתן אין כל צורך בטיפול. באם יש הפרעות אנא פנה לבדיקה אורולוג ויוכלו להתאים לך טיפול תרופתי בהתאם לצורך.

שלום רב, אם רמת הסוכר של גבולית ויש לך תכיפות ניכרת במתן השתן כמובן שרצוי שתמנע מכמויות גדולות מדי של פירות ותאזן את רמות הסוכר שלך! וכמובן- תמנע מקפאין שמאוד משתן. תוריד קפה, קולה,תה, שוקו- ותראה שהתלונות משתפרות. אם למרות כל זאת עדיין יש לך הפרעות במתן השתן אנא פנה לאורולוג לבדיקות, וניתן להתאים לך גם תרופות לפי צורך.

יוסי שלום, באופן כללי- בכל גיל, אם יש לך הפרעות במתן השתן או בתפקוד המיני- רצוי להבדק אצל אורולוג. אם אין כלל תלונות, ברמת העקרון מומלץ לגיל 50 לעבור בדיקה חד שנתית אצל אורולוג, כולל בדיקת דם ל PSA (נחשב לסמן סרטן ערמונית) ובדיקה גופנית של הערמונית, המבוצעת ע"י מישוש הערמונית באצבע (של הרופא) דרך פי הטבעת (של הנבדק). אם יש לך קרוב משפחה מדרגה ראשונה כמו אבא או אח שסבל מסרטן ערמונית, אזי בדיקות אלו מומלצות לביצוע מגיל 40.

שלום לך, אנסה לענות בקצרה על שאלותיך: 1. בניתוח וזקטומיה מנתקים את כבל הזרע שמחבר בין האשכים לערמונית, ומונעים בכך מעבר של תאי זרע מהאשכים לשופכה והחוצה. ברוב המקרים זהו תהליך בלתי הפיך אך יש פרסומים בספרות הרפואית על השגת הריון לאחר פעולה זו. ניתן במקרים מסויימים לבצע ניתוח לשחזור החיבור של כבל הזרע אך זה נדיר. אם יש צורך, תמיד ניתן לבצע בדיקת ספירת זרע ולראות אם בכלל יש תאי זרע ומה כמותם ואיכותם- ניתוח זה עצמו לא אמור לפגוע באיכות הזרע היות ואינו מערב את האשכים עצמם ואינו מפריע לרמות הטסטוסטרון. אם כן רוצים למצוא זרע, אכן צריך לקחת דגימה מרקמת האשך עצמו, וזה נעשה כפעולה ניתוחית בהרדמה. 2. לא אמורה להיות ירידה בטסטוסטרון (ההורמון הגברי) לאחר הניתוח, אבל הכל יכול לקרות. בעיקרון האשכים ובלוטת האדרנל(יותרת הכליה) הם האחראים העיקריים לרמות הטסטוסטרון בגוף, ואם הם תקינים אין סיבה לשינויים, אך אלו כן עשוים לקרות עם ההזדקנות וכלל כשגיל הגבר עולה עשויה להיות ירידה ברמות הטסטוסטרון. 3. איני בטוחה למה אתה מתכוון ב"גודש באשכים". כחלק מניתוח במפשעה- שם מבוצע ניתוק כבל הזרע- יכולה להתפתח נפיחות באזור שק האשכים, בעיקר עקב הצטברות נוזלים (זה נקרא "הידרוצל"). אם זה קורה, ברוב המקרים הכמות זניחה ונספגת מעצמה, אך אם זה משמעותי ומציק- ניתן לנקז את זה בפעולה ניתוחית מסודרת. 4. קצב ייצור תאי הזרע אינו קשור לניתוח זה אלא הוא תלוי רמות טסטוסטרון וגיל. 5. ניתוח ערמונית, מכל סוג, יכול להביא להפרעה בתפקוד מיני, אך לא אמור להשפיע על החשק. זה משהו שקשור ברמות הטסטוסטרון.

שלום לך דוד, אם עדיין יש לך הפרעות במתן השתן לאחר ניתוח כריתת ערמונית, רצוי שתעבור בירור מסודר כדי לבדוק מה בדיוק הבעיה: האם אכן מדובר באי שליטה בסוגר? האם זו באמת פגיעה מהניתוח או שמא משהו אחר? יש הרבה דברים שעשויים להפריע- דלקת, שיירי ערמונית בפתח השלפוחית, הפרעות של התכווצות תקינה של השלפוחית ועוד ועוד, חלקן יכול להפתר בעזרת תרופות או בניתוח פשוט ואינן קשורות כלל לבעיה בסוגר.. חשוב שתבדק בצורה מלאה-בדיקה גופנית, בדיקות דם ושתן, אולטראסאונד,ציסטוסקופיה, וכמובן אורודינמיקה, כדי לברר מה בדיוק ההפרעה. אכן יש אפשרות לתקן ניתוחית בעיות של דליפת שתן לאחר ניתוח, מדובר ב MALE SLING ולא ב TVT (לגברים אין נרתיק שדרכו יעבור הסרט לתמוך בשופכה, אלא הוא מוחדר אל מתחת לשופכה באזור הפרינאום(מתחת לשק האשכים). זה ניתוח בשנים האחרונות מבוצע בארץ וישנם מס' "מומחי-שופכה" שמבצעים אותו באופן תדיר יחסית (איני נוהגת להמליץ כאן על רופאים ספציפיים ,אבל תוכל לברר למשל בבי"ח "מאיר" בכ"ס, בי"ח "שערי צדק" בירושלים , בי"ח "בילינסון" בפ"ת, ובעוד מקומות, כולל גם במסגרת הרפואה הפרטית כמו באסותא). במקרים שבהם יש דליפת שתן מתמדת תמיד אפשר לשקול השתלת סוגר מלאכותי, בניתוח מורכב יותר, שגם הוא מבוצע ע"י אותם מומחים. אבל ראשית עליך לעבור בירור מלא, ואולי לבסוף כלל לא תזדקק לנ"ל.

לירון שלום, פרופסיה מכילה חומר מקבוצת חוסמי 5 אלפא-רדוקטאז, שהוא הרצפטור שמשפיע על הפיכת טסטוסטרון(ההורמון הגברי) בתוך הערמונית, לדיהידרוטסטוטסרון, מצב זה עשוי להקטין את הערמונית.תרופה דומה בשם אבודרט ניתנת לגברי מעל גיל 50 שיש להם ערמונית מוגדלת והפרעות במתן השתן.לעיתים מי שמטופל בתרופות אלא עלול לסבול מהפרעות בתפקוד מיני -בעיקר ירידה בחשק המיני, אך יש גם עבודות שמראות שעלולה להיות פגיעה בייצור הזרע, ולכן אם אתה מעוניין אתה יכול לבקש מהרופא שלך לבצע בדיקת ספירת זרע. בודאי אם אתה מנסה להביא ילדים לעולם וישנה בעיה כלשהי או עדות לספירות זרע נמוכות בבדיקה שלך- מומלץ להפסיק טיפול זה.

שלום רב, אתה מתייחס בוודאי ל TUR SYNDROME , תסמונת מוכרת בניתוחי הסרת ערמונית דרך השופכה. בניתוח זה מסירים את הערמונית בעזרת סכין חשמלית, בזמן שמזרימים לשלפוחית נוזל שמורכב מחומצת אמינו "גליצין" . היות ובמהלך הניתוח נפתחים סינוסים ורידיים בעקבות החיתוך יש סיכון של ספיגה חוזרת לגוף של חלק מהגליצין, דבר שעשוי לגרום לשינוי מאזן המלחים בדם. כדי להמנע מתופעה זו ננקטים תמיד מס' צעדים: ראשית טרם הניתוח המטופל צריך לעבור בדיקות דם גם לרמות המלחים בגוף וגם לתפקודי הקרישה. שנית בעת הניתוח המבוצע בהרדמה המטופל מנוטר ללא הפסקה מבחינת לחצי הדם ומצבו הכללי הן ע"י המרדים וכמובן ע"י המנתח עצמו. היות והתסמונת הנ"ל ידועה ומוכרת, כדי להמנע ממנה מקפידים על כללי ניתוח נכונים, עם הגבלה במשך זמן הפעולה(עד שעה) ובכמות שקיות הגליצין שיש להשתמש בהן בעת הפעולה. כל הצוות בחדר הניתוח מכיר את הנושא ואת "פרוטוקול מהלך הניתוח" וכך גם האחות יכולה להתריע בפני המנתח על השעה ועל כמות הגליצין שהשתמשו בה. כמובן, לאחר הניתוח המטופל עובר בדיקות דם לברר האם אכן יש שינוי במאזן המלח, וברמות ההמוגלובין, ויש ניטור לכמות השתן דרך קטטר אותו משאירים למס' ימים לאחר הניתוח, ויש גם ניטור ללחץ הדם והמצב הכללי. במידה ויש הפרעה כלשהי, הן על סמך בדיקות הדם והשתן או על סמך בדיקה גופנית והתרשמות כללית, הרופאים במחלקת האישפוז נמצאים שם כדי לטפל באופן מיטבי- להחזיר נולים ומלחים, לייצב מבחינת לחצי הדם וכיו"ב.

שלום לך, תפקידה של בלוטת הערמונית הוא לייצר את נוזל הזרע. בעת שפיכה, הזרעים עוברים מהאשכים (שם נוצרו) דרך שלפוחיות הזרע לתוך נוזל הערמונית ודרך השופכה(העוברת בחלקה האחורי בערמונית)- ויוצאים החוצה. לכן בעת מגע מיני יש ייצור של הנוזל הנ"ל. בניתוח כריתת ערמונית רדיקאלית מוציאים את כל הערמונית ואת שלפוחיות הזרע ומחברים בין השופכה לשלפוחית מחדש. הניתוח נחשב "גדול" ומורכב, ואכן עשוייה להיות פגיעה בעצבי הזקפה שמקיפים את הערמונית ועשויים להפגע בעת הסרתה. עדיין, בידי המנתחים המוכשרים והמנוסים, מבוצעת כיום הכריתה הנ"ל באופן כזה שמשמר את עצבי הזקפה (NERVE SPARING) וכך הפגיעה בתפקוד המיני מצטמצמת. מה שצריך לזכור הוא שלאחר הניתוח, היות ואין ערמונית יותר, לא תהיה שפיכה ,אך אפשר לחזור ולהנות מזקפה תקינה ותחושת אורגזמה.כמובן שיש לתתתת מספיק זמן להחלמת האיזור וזה לוקח זמן. לגבי ליבידו- החשק המיני- היות ומדובר בניתוח גדול, ובמחלה סרטנית, חלק ניכר מהסיבות לירידה בחשק הן בכלל פסיכולוגיות ולאו דווקא פיזיולוגיות. כמובן, רמות הטסטוסטרון בגוף(שהוא ההורמון הגברי ש"אחראי" על החשק המיני)תלויות בייצורו מהאשכים ומבלוטות יותרת הכליה ולא בערמונית, והן כמובן תלויות גיל. בכל מקרה תמיד ניתן לפנות למרפאה להפרעות בתפקוד מיני להמשך טיפול- ויש היום דרכים רבות לעזור לשיקום תפקוד מיני לאחר ניתוחים כאלה, מתרופות ועד ניתוחים להשתל תותב באיבר המין.

שלום לך מושקו ממה שאתה מתאר התלונות שלך מינוריות מאוד, אבל אתה הוא זה שמרגיש אותן, ואם אינך מסתדר עם הטיפול התרופתי ומבקש לבצע ניתוח -זו החלטה שלך. בארץ יש מנתחים מעולים ,גם בבתי החולים הציבוריים וגם בפרטיים. בקצרה אתמצת כאן מס' נקודות חשובות: אופן הניתוח ייקבע על ידי המנתח לאחר בדיקתך ובשיחה עמך בעיקר בהתאם לגודלה של הערמונית שלך(ניתוח "פתוח" מהבטן מבוצע לערמונית גדולה, מעל 50 סמ"ק, ו"סגור" ללא חתך, דרך השופכה- לערמונית קטנה מ-50 סמ"ק). בשתי האפשרויות אחוזי ההצלחה גבוהים מאוד והניתוחים סה"כ בטוחים ובעלי תופעות לוואי קלות יחסית. אולם, חשוב להבין שאם עיקר ההפרעה שלך אינה קשורה באיכות זרימת השתן אלא יש יותר גירוי-יתר למתן השתן, לעיתים ניתוח אינו פותר את זה באופן מלא. לכן חשוב לשבת עם המנתח ולקבל ממנו את כל המידע על הפעולה עצמה, סיבוכיה והצלחותיה, וכמובן-לבחור את המנתח הטוב ביותר. הסיבוכים המוכרים אם כי נדירים יחסית: דימום, זיהום בפצע הניתוח או בשתן, כאבים, הפרעות בשליטה בשתן ובמקרים מסויימים פגיעה בתפקוד מיני עם ירידה באיכות הזקפה. ישנה ירידה משמעותית בשפיכה היותו והערמונית- שמייצרת את נוזל הזרע- מוסרת בניתוח. אולם שוב- רוב התופעות האלה כלל לא אמורות לקרות, או קורות בדרגות נמוכות ומשתפרות מס' חודשים אחרי הניתוח.כמ4ובן שאם היו לך הפרעות בתפקוד מיני לפני הינתוח הן עדויות להחמיר לאחריו. אנא פנה לרופא שבחרת לשיחה מעמיקה כך שתוכל לקבל החלטה מושכלת ונכונה בנידון. כדאי לזכור שהאינדיקציות המוחלטות לניתוח (כלומר שאין מה לנסות לדחות או לטפל באופן אחר) הן אצירת שתן שמצריכה קטטר, דימום משמעותי או אבנים בשלפוחית.לגבי מי שלא סבל מתופעות אלו-תמיד אפשר לדחות את הניתוח ולנסות לשפר את הטיפול התרופתי והרגלי ההתנהגות (שינוי שתיה ,התרוקנות וכדומה) לפני שפונים לניתוח.

שלום לך, אני לא בטוחה שיש עבודות קליניות שהוכיחו מפורשות את הקשר בין שימוש באבודרט לסרטן שד, אבל תמיד אפשר לבצע בדיקות ולעקוב. כמובן שאם אתה ממשש גדילה של שד או כאבים באזור זה עליך לפנות מיד לרופא לבדיקה ( מצבים אלו מוכרים כתופעות לוואי של הטיפול באבודרט) ובהתאם תמיד ניתן להפסיק את הטיפול. הפסקתו לא מחייבת אוטומטית את הצורך בניתוח. זה ייקבע בהתאם לתסמינים שלך.

חנן שלום, בעייתך היא עצבית (נוירולוגית) ולא אורולוגית, ולכן לצערי לא אוכל לתרום לך יותר בנושא. באופן כללי, אולי כדאי להתייעץ במרפאת כאב או אצל נוירולוג או נוירוכירורג לגבי השתלת "קוצב" באזור שיכול לתת "פולסים" מקומיים לשיכוך הכאבים, ויש גם אם אני לא טועה פיתוח חדשני של טיפול בגלי הלם SHOCK WAVE (כמו שמטפלים באבנים בכליות) לאזור האגן- אולי זה יכול לעזור, לדעתי יש ברמב"ם קבוצה שמתעסקת בזה- תנסה לברר..

אבי שלום לך, אם פרחי צבר עזור לך אתה יכול להמשיך, אם אין החמרה אין חובה לטפל בתרופה שהומלצה לך. אם כן אתה מרגיש שההתרוקנות לא טובה והטיפול הטבעי לא עוזר אזי כדאי לנסות את התרופה, שנחשבת יעילה ובטוחה.בכל מקרה בערב תשתדל להמנע משתיה מרובה- בעיקר לא קפאין, קולה, אלכוהול, ולהתרוקן היטב לפני השינה.

זיו שלום רב, לי לא ידוע על תרופות טבעיות שיש להן פעולה שמרפה את שרירי הסוגר, אבל אתה יכול לנסות חומרים שמכילים אכיניציאה או קמומיל. ב"פרמיקסון" שהיא תרופה טבעית שעוזרת בהקטנת הערמונית יש דקל ננסי שיש לו גם תכונות נוגדות דלקת (אנטי-אינפלמטוריות), ואולי זה יכול גם לעזור. התרופה ניתנת במרשם רופא.

שלום רב, אכן רמות טסטוסטרון נמוכות יכולות לגרו לעיית ובעיות זיכרון, כמו גם ירידה בחשק ובתפקוד המיני, כחלק מתסמונת מטבולית של הגבר המתבגר. אם אכן רמות הטסטוסטרון שלך נמוכות יש אפשרות לקבל תוסף טסטוסטרון בין אם בג'ל למריחה או בזריקות אחת לחודש (בסל) או אחת ל-3 חודשים( במרשם פרטי בתשלום גבוה). בכל מקרה לפני טיפול בטסטוסטרון חובה לבדוק את רמות ה PSA היות וטסטוסטרון מהווה "אוכל" לסרטן ערמונית ולכן חשוב לשלול זאת. ברמות PSA מוגברות היתי מאוד נזהרת עם טיפול כזה, גם בנוכחות ביופסיה שלילית, וממליצה לך להתייעץ במרפאות להפרעות בתפקוד מיני לגבי טיפול נוסף לשיפור התלונות שאינו כרוך רק בנטילת טסטוסטרון. שיטצת גת-גורן אינה מוכרת ע"י איגוד האורולוגים כקו טיפול מקובל להגדלה שפירה של הערמונית. אם יש לך הפרעות בהתרוקנות השתן יש היום תרופות מצויינות שיכולות לעזור, ואפ יש צורך בניתוח אזי ישנם גם מנתחיפ מעולים בארץ.

מתיתיהו, בדיקתך תקינה.

שלום רב, טיניטוס היא אכן תופעת לוואי מוכרת של תרופות אנטיביוטיות מסוד "קווינולונים" כמו ציפרו או טריביד. מומלץ להפסיק את הטיפול ולפנות לרופא א.א.ג אם התלונות אינן חלופות!

שלום פנחס, כפי שציינת בעצמך- לאבחן דלקת כרונית בערמונית מאוד קשה. היא יכולה להיות לאו דווקא זיהומית, וכנראה זה המצב אצלך. כרגע היתי ממליצה לך להתמקד יותר בטיפול והטבת התסמינים מאשר המשך חיפוש מתסכל שלא יוביל לתוצאות. יש כאן שאלות ותשובות מאוד מפורטות בפורום בכל הנושא של דלקת כרונית בערמונית או תסמונת הכאב הכרוני באגן, אתה מוזמן לעיין. לגבי שאלותיך: 1. זה מאוד לא מקובל לבצע ביופסיה לערמונית בשביל לברר דלקת. היות ואת הרקמה שדוגמים בביופסיה מעבירים בדיקות תחת מיקרוסקופ זה נכון שניתן לראות אם יש רקמה דלקתית בערמונית כאשר מבוצעת ביופסיה כדי לשלול מחלה סרטנית. 2. US דרך פי הטבעת אינו יכול לאבחן דלקת. הוא יכול רק לתת מידע על גודלה של הערמונית והאם ישנם איזורים במרקם שונה, ועוזר בעיקר לכיוון מחט הביופסיה. אין לו שום קשר לאיבחון דלקת. 3. כפי שציינתי בראשית התשובה אין לצערי דרך לאבחן או לשלול ב 100% את תופעת הדקלת הכרונית בערמונית ולכן כיום היא נקראית תסמונת הכאב הכרוני באגן, ובעיקר מנסים להקל על התסמינים.

שלום דורון קריותרפיה הינו טיפול שמקפיא את המחלה הסרטנית בערמונית ובכך אמור לחסל אותה. היות ולא רק הסרטן בערמונית נפגע אלא גם שאר הערמונית יש אכן סיכוי שכל הערמונית אינה מתפקדת אולם יכול להיות שחלק מהרקמה חזרה לפעילות תקינה היות ועברו מס' שנים. אם יש לך תפקוד מיני תקין ויש שפיכה הכי יעיל זה לבצע לך ספירת זרע ולראות אם יש בכלל תאי זרע תקינים בנוזל הדגימה. אם אין שפיכה, עדיין ניתן לבצע ביופסיה לאשכים ולראות אם בהם עצמם יש תאי זרע תקינים ולהשתמש בשיטות הפריה חוץ גופית IVF לצורך השגת הריון. אתם יכולים לפנות לייעוץ גם במסגרת מרפאת פיריון.בהצלחה.

שלום לך מושקו. יש אנשים שלמרות טיפול משולב -לשיפור זרימת השתן (קדקס) ולהקטנת הערמונית (אבודרט)- עדיין אינם מרוצים מאיכות ההשתנה וסובלים מכך, וגם לאלו שסובלים מתופעות לוואי ואינם יכולים להמשיך טיפול תרופתי- ניתן לשקול ביצוע ניתוח להסרת הערמונית. תופעת לוואי של ירידה בחשק המיני והפרעות לתפקוד מיני מאוד מוכרת בטיפול באבודרט, ואם מפסיקים את הטיפול לרוב התופעה חולפת. לגבי רמות PSA, תחת טיפול באבודרט הן אמורות לרדת לכ 50% מהרמה הקבועה, ואם זה לא יורד כך יש צורך לבדוק ולשקול ביופסיה. רצוי שתדבר עם האורולוג המטפל שלך ותחליט עמו מה הכי מתאים לך מבחינת הטיפול. יש סיכוי שאם יש לך הפרעה בתפקוד מיני היא תמשיך גם אחרי ניתוח לכן רצוי להתייעץ עם אורולוג שמומחה לבעיות אלו, היום יש הרבה פתרונות יעילים.

צבי שלום לך, קשה לענות לך היות וחסרים פרטים: מה גילך? מתי היתה בדיקת ה PSA הקודמת? האם ידוע לך מהו גודלה של הערמונית שלך? רמת PSA מעל 4 אכן נחשבת מוגברת, אך לא בכל גיל, ורמת PSA תלויה בהרבה דברים כולל גודלה של הערמונית, הפרעות במתן השתן, דלקות ועוד ועוד. "קפיצות" בגובה רמת PSA יכולות להעיד על בעיה ולכן רצוי לפנות גם לבדיקה גופנית ולהחליט מה המשמעות של כל הנ"ל, ואם יש צורך לבצע ביופסיה או רק לעקוב.

אוהד שלום, עליך להבין שהבדיקה הגופנית במקרה של נפיחות באשכים היא הכרחית, ומטרתה לא לצורך עינוג מיני אלא בדיקה רפואית בלבד. עליך לנסות להמנע מפליטה בזמן בדיקה משום שזה לא מקובל- זה יגרום לך וגם לרופא אי נוחות מרובה ומיותרת. כמובן שעליך להתריע על הבעיה שלך בפני הרופא טרם הבדיקה. היתי מציעה לך להתייעץ עם פסיכיאטר או סקסולוג לגבי נושא זה כדי לתרגל טכניקות הרפיה והורדת חרדה, או אפילו קבלת טיפול תרופתי מדכא גירוי מיני בהתאם לצורך, אחרת אף רופא לא יצליח לבדוק אותך כמו שצריך, ויכול להיות שיש בשק האשכים בעיה חמורה שמצריכה טיפול.

שלום רב, ברמת העיקרון כל מאמץ ניכר קרוב לטיפול קרינתי והורומנאלי אינו מומלץ, אך אני מאמינה שתוכל לקבל יותר פרטים לשאלתך בפורום אורולוגיה אונקולוגית- של ד"ר דן לייבוביץ'

צחי שלום רב. האם יש לך תסמינים אחרים כמו כאב בעת שפיכה, צריבה בשפיכה או במתן השתן, תכיפות ודחיפות למתן שתן? האם יש הפרשות מאיבר המין (שאינן שתן או זרע)? אם התשובה כן, אולי יש לך דלקת בערמונית.רצוי שתפנה לרופא המשפחה שלך ותשלח מס' בדיקות או תפנה ישירות לאורולוג לבדיקה גופנית ולבדיקות שתן, תרביות שופכה וזרע. האורולוג יבצע בדיקה גופנית כול מישוש הערמונית דרך פי הטבעת. אם אין כלל תסמינים אחרים ורק כאבים בפי הטבעת כדאי להבדק אצל פרוטולוג(כירורג שעוסק בחלק הסופי של מערכת העיכול) שיבצע בדיקת אזור פי הטבעת והחלחולת, אולי יש לך טחורים או סדק (פיסורה) שמצריכים טיפול שאינו אורולוגי.

שלום רב, ראשית עלי לתקן אותך: ישנן אופציות רבות לטיפול בסרטן הערמונית, ובחלקן הגדול ניתן להגיע לריפוי מ ל א מהמחלה, תוך שמירה על איכות חיים טובה. השאלה העיקרית במחלה זו היא אם בכלל צריך לבצע גילוי מוקדם למחלה, ולעיתים עולה גם שאלה אם בכלל לטפל בה, בעיקר אם היא מאובחנת בגיל מבוגר יחסית. ככלל, לאחרונה הבינו באיגודים האורולוגים בעולם כולו (וישראל בתוכם) שהתייחסות ל PSA כאל סמן סרטן היא בעייתית ואינה חד משמעית. כלומר, זה נכון של PSA מוגבר יכול לרמז על מחלה סרטנית בערמונית, אבל לא רק. הרמה של החלבון הזה בדם יכולה להיות מוגברת מהמון סיבות, כמו הגדלה שפירה של הערמונית, דלקות בדרכי השתן, מחלת חום בגוף, ועוד סיבות רבות ושונות. אתה מציין שאתה בן 70, ושרמת ה PSA שלך 5.8 . אמנם כשמסתכלים על התוצאה היא אכן גבוהה מ - 4 (הרף העליון של "בדיקה תקינה" ברוב המעבדות), אך חשוב לזכור שרמת PSA נמדדת בהתאם לגיל, ובגיל 70 זו יכולה להיות רמת נורמאלית. צריך גם להשוות את רמת ה PSA לרמות בבדיקות בשנים הקודמות, ולגודלה הממשי של הבלוטה (למשל בבדיקה גופנית ובאולטראסאונד). בכל מקרה רצוי שתדבר ותבדק אצל האורולוג שלך ויחד עמו תגיע להחלטה האם לאור הבדיקה שציינת-יש צורך להמשיך בירור למחלה סרטנית בביופסיה מהערמונית, או שמא רק לעקוב.תמיד ניתן לבצע בדיקות נוספות טרם הביופסיה, כמו יחס FREE TO TOTAL PSA בבדיקת דם, או PCA3 בשתן (אלו אינו בדיקות בסל הבריאות ועולות כסף). לצערי אין תמיד "שחור-לבן" במצבים אלו: כל איש וגופו, גילו, מחלות הרקע שלו ורמת הבנתו את המצב. לכן רצוי לשאול ולהתייעץ ולקבל כמה שיותר מידע, כדי להגיע להחלטה נכונה ומושכלת על המשך בירור וטיפול.

נשמע מצויין, ראה תשובה קודמת

שלום רב, ערמונית היא איבר דינמי שעובר שינויים עם התבגרות הגבר. מעל גיל 50 הערמונית גדלה עם הגיל. זה שהיא גדלה לא אומר כלל שזה בגלל מחלה סרטנית. לרוב מדובר בהגדלה שפירה. אין שום משמעות לגודלה של הערמונית אם אין לך תסמינים של הפרעה במתן שתן. מדידות באולטראסאונד לא תמיד מדוייקות ותלויות בבודק עצמו. מבחינתך מה שחשוב זה לבצע בדיקת דם ל PSA (חלבון שמופרש מהערמונית לדם, ונחשב סמן סרטן) ןלהבדק אצל אורולוג אם מופיעים לך תסמינים. אם יש לך הפרעות במתן השתן ניתן לתת תרופות שמקלות על התסמינים. הגודל יהיה זה שיכוון (במידת הצורך בלבד) מה תהיה הגישה הניתוחית להסרת הערמונית: ערמונית גדולה מסירים בחתך דרך הבטן בניתוח "פתוח", וערמונית קטנה דרך השופכה בניתוח "סגור"- זאת כמובן באם יש תופעות שלא נפתרות בעזרת תרופות.

ניר שלום רב, צורת הבדיקה למעשה תלויה ברופא ובדרך שהוא מצא שהיא הכי נוחה לביצוע. ניתן לבדוק את המטופל כאשר הוא שוכב על הגב, או על הצד או נמצא בעמידת ארבע. המטרה דומה: למשש בעזרת האצבע את הערמונית- דרך פי הטבעת של הנבדק. כמובן שמשתמשים בכפפות ובחומר סיכה כמו ווזלין או עזרקאין. בדיקת תרבית שופכה מבוצעת בעזרת "מטוש" מיוחד (כמו "מקל אוזניים" ארוך) שאת קצהו בלבד מכניסים לפתח השופכה. זו בדיקה שמבוצעת רק ע"י אורולוג.

שלום רב, גודלה של הערמונית הנמדד בסונר הוא לא תמיד חד משמעי, כלומר הבדל של מס' מ"מ בין הבדיקות יכול להיות גם "סטיית תקן" נורמאלית ואינו בר משמעות קלינית כלל. ממה שציינת צמיחה של כ-5 מ"מ בשנה אינה משמעותית כלל.הערמונית גדלה ככל שמתבגרים. מה גם שידוע שגודלה של הערמונית אינו קובע את חומרת התסמינים. כלומר: ערמונית קטנה יכולה להציק מאוד, וערמונית גדולה לא בהכרח תגרום להפרעות. אם אביך מתרוקן היטב בעזרת הטיפול הקבוע שלו בקדקס, ומבצע מעקב PSA בבדיקות דם שנמצא בנורמה לגילו, אין כל צורך לשנות טיפול. אם יש הפרעות למרות הטיפול הרגיל עד כה, רצוי לשקול החלפת או תוספת תרופה בהתאם לתלונותיו. אם בסופו של דבר מגיעים למצב בו יש צורך בניתוח, אזי גודלה של הערמונית יכול לעזור בבחירת אופן הוצאת הערמונית: להוצאת בלוטה קטנה ניתן לבצע ניתוח "סגור" דרך השופכה, ולבלוטת גדולה- הסרה בניתוח "פתוח" עם חתך דרך הבטן.

שרון שלום רב, כשיש דלקת כרונית של הערמונית, או תסמונת הכאב הכרוני באגן, חלק מהתופעות הן הפרעה לריקון השתן בשל התכווצות מוגברת של שריר הסוגר הפנימי שנמצא בתוך החלק האחורי של השופכה, העוברת בערמונית מיד עם היציאה מהשלפוחית. לכן, לאותם גברים הסובלים מקשיים בריקון השתן וכאבים בעת השתנה, נהוג לתת תרופות מסוג "חוסמי אלפא"- כמו אומניק-שאמורת להרפות את כיווץ שריר הסוגר ולאפשר בכך זרימת שתן תקינה. אם זה עוזר לך ממליצה לך להמשיך את הטיפול. אכן הדלקת שממנה אתה סובל עלולה להיות כרונית ונכון שלעיתים עלולים לסבול ממה כל החיים אבל זה לא בהכרח, וגם יכולות להיות הפוגות.

שלום שחר, המשותף לשתי התרופות- אורגנין ופרמיקסון, הוא היותן תרופות צמחיות. אורגנין יעילה כנגד דחיפות במתן השתן, היות ומכילה חומרים שמרגיעים את השלפוחית כמו אכיניציאה וטרופסיום, ואילו פרמיקסון מכילה בעיקר תמצית של דלק ננסי (SERONA REPENS), שעובד יותר על הקטנת הערמונית והקלת תסמינים בריקון השלפוחית. היות ומשום מה כבר לא משווקים אורגנין בארץ, אולי זו הסיבה שהמליחצו לך לנסות פרמיקסון. תרופה זו כמובן היא במרשם רופא בלבד.

שלום ניר, תודה לך על דבריך. אנא ראה בראש הפורום את פרטי המרפאות בהן אני מקבלת מטופלים (להקליק על שמי ליד התמונה)

מתן שלום, אין לך מה להתבייש, והאורולוג בוודאי לא יגיד לך שום דבר. כרופאה אני נתקלת בהרבה דברים "מוזרים" אבל לא מקומי להעיר עליהם. מטרתו של הרופא לבדוק ולעזור, ותו לא.

יוסי שלום לך, אכן כאבים כמו שאתה מתאר יכולים להיות קשורים לדלקת ערמונית (אבל לא רק). מציעה לך להבדק אצל אורולוג-(וכן, בבדיקה גופנית הוא צריך לבדוק לך גם את הפין, האשכים והערמונית במישוש דרך פי הטבעת), וכדאי לשלוח תרביות שופכה ואולי גם תרביות זרע. לעיתים החיידק לא צומח מתרבית שתן רגילה.

אלכס שלום לך, פרוסייף זו תרופה צמחית שנחשבת תוסף מזון. היא ניתנה כטיפול בהפרעות במתן השתן בשל הגדלת ערמונית. עיקר החומרים בה הם דקל ננסי, ליקופן, סויה ,אבץ וגם איזופלבינים. לרוב אין סיבה שיהיו הפרעות אך היות ולא מדובר בתרופה מסודרת אלא בתכשיר צמחי לא כל ההיבטים שלה נבדקים, ורצוי שתתייעץ גם עם רוקח או עם הנפרולוג שעוקב אחריך לגבי נטילתה כי לחלק ממושתלי כליה ישנם חומרים מסויימים בתזונה שלא מומלץ לקבל. כדאי לעקוב אחר תפקודי הכליות שלך, ואם אין לך הפרעות ואתה מסתדר עם התרופה אז כנראה שהיא בסדר.

שלום רב, ממליצה לך לדבר עם סקסולוג/פסיכיאטר לגבי הבעיה הזו. במצבים מסויימים נותנים תרופות ש"מורידות חשק".

מיכאל שלום לך, אם יש לך עדות בהדמיה- בסולטראסאונד ובצילום בטן, שיש אבן בשלפוחית- אזי הטיפול הוא אכן ריסוקה בשלפוחית או שליפתה. ואז לדעתי אין צורך לבצע עוד בדיקה, אם ממילא אתה הולך כבר לטיפול, שהוא אכן פעולה פולשנית ונעשית בציסטוסקופיה, דרך השופכה, או בניתוח בטן בו פותחים את השלפוחית ומוצאים את האבן. לממצאים אלו של אבנים בשלפוחית אין קשר לביופסיות בערמונית, אבל אם יש לך ערמונית מוגדלת שמפריעה לזרימת שתן תקינהמהשלפוחית אולי היא המקור לאבנים שם וממליצה לך לשקול ניתוח להסרתה .

נור שלום רב, דלקות חוזרות בשתן הן בעיה מוכרת בנשים, בעיקר בשל המבנה האנטומי -השופכה מאוד קצרה וקרובה במיקומה לפתוח הנרתיק וגם לאזור פי הטבעת ולכן חיידקים יכולים לעבור בקלות ולהכנס לשלפוחית. ברוב הנשים הדלקות קורות עם תחילת הפעילות המינית. לצערי, גם נשים שמקפידות מאוד על נקיון עשויות לסבול מהדלקות וזה מאוד מציק. היתי מציעה מס' דברים: יכול להיות שסוגי האנטיביוטיקה שטופלת בהן אינן מתאימות לחייד, ולכן רצוי לבחון את הבקטריוגרם מהתרביות בהם צמח חיידק ולהתאים לך טיפול בסוג אנטיביוטיקה שכן מתאים, לזמן ממושך- המינימום הוא 3 חודשים של טיפול יומי באנטיביוטיקה במינון נמוך, למשל מאקרודנטין 100 מג' ליום או זינאט 125 מג' ליום. במקביל מומלץ להחמיץ את השתן עם "היפרקס" וגם ויטמין C. לא תמיד חמוציות עוזרות...צריך להקפיד על שתיה מרובה של מים ועל התרוקנות מלאה. אם עד כה לא בדקו -רצוי שתעברי אולטראסאונד דרכי שתן לשלול שארית או אבנים כמקור להפרעותיך. לבדוק PCR בשתן לחיידקי מחלות מין כמו כלמידיה או מיקופלזמה- גם אלה עשויים לגרום להפרעות והטיפול האנטיביוטי בהם שונה. להקלה מקומית ממליצה לך לטבול באנבטיות ישיבה עם מים חמימים ותמציות תה קמומיל- זה מאוד עוזר לכאבים והגירוי המקומי באזור. כמובן ממליצה לך לשלוח את בן הזוג לבדיקת תרביות שתן שופכה ואפילו זרע- בעיקר אם יש לו תסמינים של צריבה או הפרשות. אם כל הנ"ל לא עוזרים כדאי להבדק אצל אורולוג ולשקול גם ציסטוסקופיה.

מור שלום רב, אבודרט היא תרופה יעילה מאוד בעיקר בערמוניות גדולות ובעיקר בשלוב עם חוסמי אלפא כמו האומניק שאתה נוטל. אכן תופעת הלוואי השכיחה ביותר שלה היא ירידה בתפקוד המיני, היות והיא משפיעה על רמות הטסטוסטרון. הייתי ממליצה לך לפנות לרופא האורולוג שלך ולבדוק את רמת הטסטוסטרון שלך בדם, וגם PSA. ובהתאם אם צריך ניתן להוסיף לך טסטוסטרון וניתן גם לחזק את הזקפה עם תרופות מסוג PDE5I כמו ויאגרה ,סיאליס או לויטרה. בכל מקרה תמיד אפשר להפסיק את הטיפול אם התופעות משמעותיות,וזה בד"כ מסתדר. אם הפרעות ההשתנה חוזרות וכאמור אינך מסתדר עם תרופות ניתן לשקול ניתוח.

שלום רב, בדיקת סונר בעזרתה מעריכים את גודל הערמונית היא תלויית מבצע ולעיתים יש סטיות של מס' מ"מ-ס"מ במדידות. קסטראל אינו גורם להקטנת הערמונית אך כן משפר את זרימת השתן.האם טופלת גם באבוסרט?(זו תרופה שמורידה את רמות הטבטובטרון בערמונית ובכך עוזרת להקטנתה). אם חוץ מיוגה גם נטלת טיפול צמחי כלשהו להטבת ההפרעות? יש תרופות שמכילות דקל ננסי שידועות כעוזרות להקטנת גודל הערמונית. עד כמה שידוע לי לא נבדק קשר בין יוגה לגודל הערמונית אבל הכל יכול להיות.. זה פשוט לא הוכח במחקרים קליניים ולכן אין ביכולתי לדעת האם היוגה גרמה לכיווץ הערמונית. אני מאמינה שזה כן יכול לעזור לתחושת ההתרוקנות, אם יש חיזוק של רצפת האגן בתרגילי היוגה השונים. לסיום צריך לזכור שגודל הערמונית אינו קובע את חומרת התסמינים- גם ערמונית קטנה יכולה לגרום סבל גדול, וערמונית גדולות יכולות להיות "שקטות" ולא להציק כלל. מה שחשוב הוא אם יש או אין לך הפרעות במתן השתן ובהן לטפל, ולעקוב אחר רמת PSA בדם (חלבון שהערמונית מפרישה ונחשב ל"סמן סרטן" למרות שאינו מדוייק...)

שאלתי על תרופה בשם "אבודרט" ולא אבוסרט.. וכמובן רמת טסטוסטרון (ולא טבטובטרון..)..

רון שלום רב, אם תעקוב כאן בפורום, יש פונים רבים שסובלים מדלקות כרוניות בערמונית וכן- זו יכולה להיות בעיה ממושכת מאוד ומציקה. יש אנשים שסובלים ממנה חודשים ארוכים ויש שאפילו שנים. על סמך מה שציינת, סבלת מדלקת אקוטית בערמונית, עם כאבים וחום ולכן נזקקת לאישפוז וטיפול אנטיביוטי. במקרים רבים זה לא תמיד עובר מהר, אלא מצריך מעקב ארוך וטיפולים חוזרים, בעיקר להפגת הכאבים. לצערי לעיתים קרובות יש הפרעות ממושכות גם כאשר כבר אין עדות לזיהום ולכן עיקר ההחלמה תלויה בך ובהבנתך כי התהליך ארוך וממושך. בהחלט יכול להיות קשר בין דלקות בערמונית למחלות מין, כי הערמונית היא חלק ממערכת השתן והמין בגבר. אם יש לך חיידק שנותר בערמונית, בזמן שפיכה הוא יכול לעבור דרך הזרע ולהגיע גם לבת הזוג, ולכן מומלץ בעת דלקת לא לקיים מגע מיני, וזה טוב גם לתת לערמונית "לנוח" מגירוי יתר של המגע המיני כדי שכל האיזור ירגע ויפסיק לכאוב. העברה של חיידקים של מחלות מין לא רק עשוייה לגרום למחלת מין באישה אלא גם למחלות משמעותיות יותר כמו חלילה סרטן צוואר הרחם(מוירוס הפפילומה HPV)או עקרות בשל חסימת חצוצרות, כמו למשל מכלמידיה!) ולכן כדאי לבת הזוג להבדק ברגע שמזהים אצל בן הזוג דלקת בערמונית. גם אתה וגם בת הזוג יכולים לעבור בדיקות למחלות מין, רובן פשוטות למדי- בדיקות PCR של השתן לחיידקים שונים (למשל כלמידיה, מיקופלזמה טריכומונס וכדומה- ואם מזהים שיש עדות לחיידק מקבלים טיפול אנטיביוטי מתאים. לגבי סרטן ערמונית- מאוד נדיר שהוא מופיע באופן אקוטי עם תסמיני דלקת של כאבים וחום. ה PSA שנבדק בדם הוא רמה של חלבון שנחשב ל"סמן סרטן" אך לצערנו אינו ספציפי לסרטן ערמונית אלא לערמונית עצמה,ובעת דלקת הרבה פעמים קורה שה PSA מאוד מוגבר. כלל לא מומלץ לבדוק PSA בזמן דלקת. בכל מקרה, גם הגיל משחק תפקיד חשוב: סרטן ערמונית היא מחלה של גברים מבוגרים. לא ציינת את גילך אבל אם אתה צעיר מ 50 הסיכוי שיש לך סרטן ערמונית הוא נמוך מאוד. בכל אופן טוב שיש ירידה ברמות ה PSA, אבל גם 12 זה מאוד מוגבר. רמות PSA הן תלויות גיל אבל בד"כ מעל 4 זה נחשב בעיתי ומצריך המשך בירור. היות והיתה לך דלקת אקוטית היתי מחכה משהו כמו 3 חודשים לפחות כדאי לחזור על הבדיקה למעקב. אם יש לך בדיקה קודמת של PSA, מלפני הדלקת זה יכול להחשב רמת הבסיס שלך ואם זה חוזר לשם אזי כנראה אין מקום לדאגה.אתה בוודאי יודע שתמיד חשוב להיות במעקב אצל רופא ולא להסתפק רק במידע אינטרנטי...

שלום רב, דרכי זיהוי ערמונית מוגדלת הן: 1. בדיקה גופנית- הרופא האורולוג בודק את המטופל בעזרת אצבע דרך פי הטבעת למישוש ישיר של הערמונית ומעריך את גודלה. 2. בדיקת אולטראסאונד דרכי שתן- בדיקה בעזרת גלי קול דרך דופן הבטן של אזור השלפוחית- ניתן לזהות את הערמונית ולהעריך את גודלה. 3. בדיקת אולטראסאונד דרך החלחולת (TRANS RECTAL ULTRASOUND) בדיקה זו בד"כ נעשית לצורך לקיחת ביופסיה (לבירור סרטן ערמונית) ולא באופן רוטיני לכל מטופל. אם אין כלל תסמינים במתן השתן אין לגודל הערמונית שום משמעות ואין לו קשר להיתכנות של סרטן בערמונית. הפרעות בהשתנה יכולת לנבוע מסיבות רבות ולאו דווקא מהגדלה של הערמונית. גם לנשים יש הפרעות השתנה- ולהן כלל אין בלוטת ערמונית, וגם לילדים, בהם הערמונית עדיין אינה מפותחת. סיבות נוספות להפרעות בהשתנה יכולות להיות, אם לתת מס' דוגמאות- כמויות וסוג השתיה, דלקות וזיהומים בדרכי השתן, מחלת אבנים בדרכי השתן, היצרות בשופכה, טראומה או ניתוח באזור האגן, הגדלת הערמונית, סרטן ערמונית, תופעות לוואי של תרופות , מחלות כרוניות כגון סכרת או בעיות נוירולוגיות (כמו למשל מחלת פרקינסון , ארוע מוחי, מצב לאחר חבלה לעמוד השדרה ואחרים) ועוד ועוד סיבות מגוונות ורבות.