פורום ערמונית (פרוסטטה) מוגדלת

שלום רב, דרכי זיהוי ערמונית מוגדלת הן: 1. בדיקה גופנית- הרופא האורולוג בודק את המטופל בעזרת אצבע דרך פי הטבעת למישוש ישיר של הערמונית ומעריך את גודלה. 2. בדיקת אולטראסאונד דרכי שתן- בדיקה בעזרת גלי קול דרך דופן הבטן של אזור השלפוחית- ניתן לזהות את הערמונית ולהעריך את גודלה. 3. בדיקת אולטראסאונד דרך החלחולת (TRANS RECTAL ULTRASOUND) בדיקה זו בד"כ נעשית לצורך לקיחת ביופסיה (לבירור סרטן ערמונית) ולא באופן רוטיני לכל מטופל. אם אין כלל תסמינים במתן השתן אין לגודל הערמונית שום משמעות ואין לו קשר להיתכנות של סרטן בערמונית. הפרעות בהשתנה יכולת לנבוע מסיבות רבות ולאו דווקא מהגדלה של הערמונית. גם לנשים יש הפרעות השתנה- ולהן כלל אין בלוטת ערמונית, וגם לילדים, בהם הערמונית עדיין אינה מפותחת. סיבות נוספות להפרעות בהשתנה יכולות להיות, אם לתת מס' דוגמאות- כמויות וסוג השתיה, דלקות וזיהומים בדרכי השתן, מחלת אבנים בדרכי השתן, היצרות בשופכה, טראומה או ניתוח באזור האגן, הגדלת הערמונית, סרטן ערמונית, תופעות לוואי של תרופות , מחלות כרוניות כגון סכרת או בעיות נוירולוגיות (כמו למשל מחלת פרקינסון , ארוע מוחי, מצב לאחר חבלה לעמוד השדרה ואחרים) ועוד ועוד סיבות מגוונות ורבות.

שלום רב, ראשית אזכיר: ערמונית יש רק לגברים. תפקידה לייצר את נוזל הזרע. בבדיקת האולטראסאונד שציינת גודלה של הערמונית הוא סביב 4 ס"מ. לא ציינת את גילך, ואם אתה צעיר מ- 50 זה אכן מעט מוגדל, אך אין לכך שום משמעות קלינית, אם אין לך תסמינים ובוודאי בנוכחות PSA תקין כמו 0.47. אם אין הפרעות בריקון השתן איו חשיבות לגודל הערמונית. הגודל שלה לא יקבע את חומרת התסמינים או אם יהיה סרטן. חשיבות לגודל תהיה רק במקרים בהם צריך להסיר את הערמונית בניתוח, ואז ערמונית מעל 50 סמ"ק עדיף להסיר בגישה פתוחה דרך הבטן, וערמונית קטנה מ 50 סמ"ק להסיר דרך השופכה בניתוח סגור. כל זה כמובן- אינו רלוונטי לגביך.

אביטל שלום רב, בגיל 69, אמנם רמת PSA שציינת סה"כ בנורמה לגיל, אך לדבריך היתה עלייה משמעותית בפחות משנתיים, ןלכן הייתי מציעה לך להבדק אצל אורולוג גם בבדיקה גופנית (מישוש הערמונית דרך פי הטבעת) ולבצע גם PSA כולל יחס FREE TO TOTAL PSA בבדיקה - לצורךקביעת הדחיפות לבצע ביופסיה. בוודאי אם יש לך סיפור משפחתי של סרטן ערמונית (למשל אצל אבא או אח) אתה יותר בסיכון.

לאלמוני ושאר המגיבים שלום רב, כפי שעולה מהדיון השהתפתח כאן אפשר להבין עד כמה בעיה של דלקת כרונית בערמונית או בשמה העדכני כיום "תסמונת הכאב הכרוני באגן" CHRONIC PELVIC PAIN SYNDROME אכן היא בעיה מורכבת. בעבר חשבו שמצב זה מקורו תמיד בזיהום חיידקי אולם היום זה כלל לא בטוח . בד"כ התסמינים אינם ספציפים- תכיפות להתרוקנות (מס' רב של פעמים) דחיפות במתן השתן(צורך ניכר ומיידי להתרוקן) קושי בהתרוקנות(תחושה של זרם חלש ו"משהו מפריע"), כאבים באזור הבטן התחתונה, האגן, פי הטבעת, חיץ הנקבים("פרניאום"- האזור שבין שק האשכים לאיבר המין) ועוד ועוד- כולם יכולים להיות כחלק מהתסמונת אך גם ממקור אחר כמו דלקת "רגילה" בשתן או בשופכה, מחלת מין, מחלת אבנים בדרכי השתן, ולעיתים רחוקות- ובאנשים מעל גיל 50- גם במחלות גידולים במערכת זו. גם לחץ נפשי משמעותי, חבלה לעמוד השדרה, מצב לאחר טראומה מקומית-גם הם נמצאו במקרים מסויימים כגורמים לבעיה. עיקר ההפרעה לבסוף הופך להיות נפשי היות וזו טרדה משמעותית והסובלים ממנה אכן אומללים ומחפשים כל פתרון אפשרי לבעיותיהם, ורוב הפתרונות המוצעים לא תמיד עוזרים. כדי לאבחן באופן מלא רצוי(ולשלול דלקת כרונית בערמונית)מומלץ לעבור בדיקות מקיפות- מעבר לשיחה המקורית עם הרופא, לבדיקה הגופנית כולל מישוש הערמונית דרך פי הטבעת, מומלץ לבצע גם בדיקות מעבדה כמו שתן כללית ותרבית, תרבית שופכה, תרבית זרע, PCR בשתן למחלות מין כמו כלמידיה, מיקופלזמה ואוריאופלזמה, משטח שופכה לגונוריאה, תרבית 4 כוסות(שנעשית לפני ואחרי עיסוי מקומי של הערמונית) -כדי לנסות למצוא מקור זיהומי חיידקי להפרעה, ואם הוא נמצא אזי אכן טיפול אנטיביוטי ממושך יכול לעזור. ברוב המקרים מבצעים גם הדמיה כמו סונר דרכי שתן ובדיקת שארית כדי לשלול אבנים או הפרעות התרוקנות משמעותיות, שעשויות לגרות את האזור להמשך תסמינים. צריך להבין: היות ומדובר במחלה "כרונית"- היא מחלה מ-מו-ש- כת . כלומר- לוקח ה ר ב ה מאוד זמן להחלים ממנה, ולפעיתים זה לא ממש עובר, אבל המטרה היא להרגיע את התסמינים כדי לחזור לאיכת חיים טובה או לפחות סבירה. צריך לצערי לפעמים להשלים עם המצב ולנסות להקל על התסמינים כמה שניתן בלי שנמצא הגורם הספציפי- וכך קורה ברוב המטופלים:לא מוצאים אצלם שום בעיה- לא אנטומית, לא פיזיולוגית, אין סימני זיהום, אך בשל הדלקת המקומית (יש להבדיל בין דלקת לזיהום: הכוונה ל INFLAMATION ולא ל INFECTION)- הם ממשיכים לסבול. הטיפול שלרוב מומלץ הוא טיפול להקלת תסמינים: ראשית להמנע מגריינים שונים שמחמירים את המצב- להמנע מאלכוהול וקפאין, ממאכלים חמוצים מדי או חריפים מדי, שוקולד וכדומה. להקפיד על שתיה מרובה של מים והתרוקנות יזומה ומלאה, ולפי צורך כפולה בכל פעם. אם יש קשיים משמעויים בהתרוקנות חוסמי אלפא מקלים על ההשתנה בכך שמרפים את שריר הסוגר, אך לא לכל אחד זה עוזר. יש תרופות אנטי-דלקתיות כמו נורופן,אדוויל, אדקס, וולטרן ודומיהם שמקילות כאבים ודלקת מקומית. תרופות טבעיות כמו רווטינקס (שמנים צמחיים), פרמיקסון (דקל ננסי) ודומיהם, שבמקרים אחרים יכולות לעזור. ריכוך צואה בעזרת תוספת סיבים תזונתיים כמו "פסיליום", אמבטיות ישיבה עם תמציות תה קמומיל וגם טיפולים מרפואה משלימה כמו דיקור סיני, דמיון מודרך וכדומה- כולם הומלצו לנסיונות הטבת התסמינים, ויש כאלה שזה עזר להם מאוד. שוב- המטרה היא להגיע למצב בו התסמינים לא מציקים כל כך ואפשר "לחיות איתם". עיסוי מקומי לערמונית, חימום, גלי מיקרו או ניתוחים באזור צוואר השלפוחית ממש לא מומלצים, בטח שלא בגיל כל כך צעיר כמו 23, ובטח אם אתה עדיין רוצה לשמר את היכולת לשלוט במתן השתן או להצליח לתפקד מינית באופן תקין ולהביא ילדים לעולם. יש אנשים שעוברים פיזיותרפיה לרצפת אגן- אבל לא לחיזוק (שיחמיר את ההפרעה) אלא- ללימוד טכניקות הרפיה, או מבצעים ביופידבק- שגם יכול לעזור. אם כבר עברת את כל הבדיקות הללו,והכל נשלל,ואם עיקר הכאב הוא גרמי(בעצמות) אולי כדאי לך לברר עם אורטופד לגבי עמוד השדרה היות ואזור האגן כולו (גם קצה הפין) מעוצבב מאיזור עמוד השדרה התחתון L1-S5 ואם יש הסטוריה של חבלה כדאי גם לשקול לעבור מיפוי עצמות או הערכה נוירולוגית. יש כאלה שנעזרים גם במרפאת כאב. מקווה שתמצא דרך להקל על התסמינים.הרבה בריאות.

גיא שלום רב אכן מינון של אומניק 0.4 מג או קסטראל 10 מג' אלו מינונים חד יומיים ולא מומלץ לקחת יותר . אם ניסית וזה לא גרם להפרעה אז כנראה שזה בסדר -אבל עדיין לא מומלץ! אנא קרה בעיון תשובתי לשאלה אחרת כאן לגבי דלקת כורנית באגן- אולי זה יעזור גם לך.

דרור שלום רב, דלקת כרונית בשופכה/ערמונית לרוב אכן היא ללא חיידק, המצב הדלקתי באזור עשוי לגרום לקשיים בהתרוקנות. אין לכך פתרונות פלא, וכל אחד חווה אחרת את התסמינים ומגיב אחרת לטיפול. לגבי תרופות חוסמי אלפא- אם הן לא עוזרות לך כלל אז אין צורך להמשיך לקחת אותן. לגבי נושא העיסוי, אין על כך שום עבודה מחקרית מסודרת ויש כאלו המתנגדים לכך בתוקף, אבל אם לך זה עזר אז זה בסדר. יש הרבה דברים שאפשר לעשות כמו להמנע ממאכים ומשקאות חריפים, שתית מים מרובה, טיפול בתרופות נוגדות דלקת כמו נורופן או אדוויל וכדומה. אתה יכול לעיין בתשובות לשאלות דומות כאן בפורום בעבר.

רוני שלום לך, ממליצה לך אם טרם בדקת- לבצע תרביות שופכה כולל PCR בשתן למחלות מין כגון כלמידיה ומיקופלזמה. אם בעברך טופלת לזיבה יש חשש שאולי עדיין יש לך זיהום בשופכה שהוא הגורם להפרעה, אך לאו דווקא מאותו חיידק. בנתיים אתה יכול לבקש מרופא המשפחה שלך מרשם לתרופה טבעית בשם "רווטינקס" שיכולה להקל עליך קצת את התלונות, ובהתאם לממצאים בתרביות יוסיפו לך טיפול אנטיביוטי מתאים. תמיד אתה יכול לנסות גם תרופות נוגדות דלקת וכאבים כמו "נורופן" או "אדוויל" שעשויות להרגיע לך את התחושה המוגברת והלא נוחה בסיום ההתרוקנות. אם חוסמי אלפא עושים לך תופעות לוואי אל תמשיך לקחת אותם. תקפיד לשתות מספיק מים ולהתרוקן באופן מלא, אפילו פעמיים כל פעם. תמנע מאלכוהול וממאכלים חריפים מדי. תלונותך יכולות להתאים לדלקת כרונית בשופכה או בערמונית. כאן בפורום דנו בכך בשאלות חוזרות רבות, אתה מוזמן לעיין בתשובות קודמות.

יגאל שלום לך, לגודלה של הערמונית אין קשר לסיכון לסרטן הערמונית. PSA הוא חומר חלבוני בדם שנחשב כסמן לסרטן הערמונית- כלומר, אם הוא מוגבר אז יש סיכון שמדובר בסרטן. אולם, חומר זה אינו ספציפי לסרטן אל א לערמונית עצמה, כך שגם הגדלה שפירה משמעותית של הערמונית שגורם לחסימת מוצא השלפוחית יכולה להעלות את ערך ה PSA כמו גם דלקת בשתן, מגע מיני, זיהומים שונים בגוף ועוד ועוד. אתה כבר עברת נסיונות טיפול שונים לבעיות נוספות שגורמות לעליית PSA- קיבלת אנטיביוטיקה, קיבלת "פרוסטמד" (שאמור להקטין מעט את הערמונית) ובכל זאת עדיין ה PSA עולה.למרות שעדיין- גם חסימת מוצא השלפוחית עשוי להשפיע על רמת ה PSA, אני ממליצה לך לגשת לאורולוג ולקבל הפניה לביופסיות ערמונית שבעזרתן יקבע באופן המדוייק ביותר האם עליית ה PSA הזו נגרמת מסרטן. היום יש טיפולים מצויינים למחלה זו, בעיקר אם מדובר במחלה ממוקמת לערמונית, ולכן לא הייתי מתעכבת יותר וניגשת להשלים את הבדיקה (ביופסיה) בהקדם האפשרי. ואגב להפרעות ההשתנה אתה יכול לקבל ממנו תרופות שיקלו עליך. אתה יכול גם לבקש לפני ביופסיה לבצע בדיקת PSA כולל יחס FREE TO TOTAL PSA שקצת יותר מדייק מבדיקה רגילה, או לבצע בדיקת שתן ל PCA3. שתי בדיקות אלה אינן בסל ועולות כסף, ולצערנו עדיין אינן החלטיות לחלוטין בנושא האבחנה, אבל יכולות אולי לכוון קצת יותר.

שלום לך מיכל, אם הבנתי נכון את הנתונים, מדובר באדם שעבר כריתה רדיקאלית של הערמונית לפני 3 שנים,בעקבות סרטן ערמונית ממוקם עם ציון גליסון 8, וכעת PSA בעליה ועומד על 0.28 .אין לי פרטים מלתאים האם אכן מדובר היה במחלה ממוקמת בלבד, האם היו גבולות ניתוחיים תקינים, מה היה רמת ה PSA הנמוכה ביותר ועוד ועוד. ההמלצה שקיבלתם היא להמשך טיפול היות ויש רושם (בשל עליית PSA ) לחזרת המחלה. אפשר לערוך דיון שלם על אופציות הטיפול. כדי לתת לך תשובה מלאה על שאלתך, רצוי להתייעץ עם אורו-אונקולוג, שמתמצא לעומק בשיטות הטיפול, אך בקצרה אוכל לפרט באופן כללי : קרינה אמורה להתבצע מקומית לאזור הערמונית והאגן, במס' מעמדי טיפול. כיום מבצעים את ההקרנות בעזרת מחשב כך שהמיקום של גלי הקרינה מדוייק יותר ואמור להשפיע בעיקר על הערמונית, אך לצערי גם שאר אברי האזור עשויים "להפגע", כמו הרקטום או השלפוחית, ולכן עיקר תופעות הלוואי הן של צריבה במתן השתן או דלקת של החלחולת(הרקטום) עם כאב והפרעות בהטלת שתן וצואה. אולם- לא כל אחד בהכרח חווה את התופעות האלה, ולרוב הן קצרות מועד וחולפות עם תום הטיפולים. לגבי טיפול הורמונאלי, בד"כ נותנים טיפול ראשוני לכשבועיים עם כדורים ואח"כ ממשיכים עם זריקה אחת ל-3 חודשים.המטרה היא לדכא את רמות הטסטוסטרון שמהן "ניזון" הסרטן. טיפול כזה עשוי לגרום לעייפות או חולשה מסויימת, אך לרוב נסבל באופן מלא ע"י המטופלים, שיכולים להמשיך לקבלו לאורך שנים. בחלק מהמקרים מבצעים גם הפסקות לסרוגין בטיפול, הכל בהתאם למצב של המטופל ותגובתו לטיפול (רמת PSA וכו') . אם יש בעיות כמו סכרת או מחלות כלי דם טיפול זה עשוי להחמירן. בוודאי עשויה להופיע החמרה בהפרעה בתפקוד המיני (שאני מאמינה שעשויה לקרות בכל מקרה אצל האדון המדובר היות ועבר כריתה רדיקאלית של הערמונית...) אך שוב- לא כל מטופל חווה תסמינים משמעויים ורובם "סובלים" את הטיפול בקלות יחסית.חשוב לזכור כמובן שגיל המטופל ומצבו הכללי כולל מחלות הרקע מאוד משפיעים על הטיפולים הללו. אנא פנו לאורולוג המטפל שלכם ולאנוקולוג לקבל את מלא הפרטים וההמלצות בנושא המשך טיפול והסיבוכים הכרוכים- היות ולכל אחד יש צורך להרכיס טיפול שמתאים לו ולמחלתו. אגב, כאן באתר "דוקטורס" יש פורום אורולוגיה-אונקולוגית שמנהל ד"ר דן לייבוביץ, ואולי הוא יוכל לתרום לך יותר פרטים והמלצות. בריאות והצלחה.

ולנטינה שלום רב, ציסטות בכליות יכולות להיות מולדות, או להתפתח בעקבות בעיות כלייתיות שונות. אני מניחה שיש קשר בין השמנת יתר לציסטות בכליה אך זו לא הסיבה היחידה. ציסטה יכולהלהיות שפירה ויחדיה ,או להופיע באופן מרובה ואף במקרים מסויימים להיות חשודה למחלה ממארת, ולכן ממצאים כאלה מחייבים בירור ומעקב הדמייתי.

שלום רב, הערמונית שלך סביב 50 סמ"ק שזה אומר שהיא מעט מוגדלת, אך זה מצב סביר לגילך. קמצב הגדילה שלה נראה יחסית איטי. עליך לדעת שהערמונית גדלה כל הזמן, מגיל 50 ומעלה, בעקבות שינויים הורמונאליים שקורים בגוף, כחלק מתהליך ההתבגרות של הגבר. לגודלה של הערמונית אין שום קשר לחומרת תסמינים בהשתנה או להופעת סרטן!! אם אין לך בעיות בהשתנה אשריך. באופן כללי רצוי שתבדוק רמת PSA (בדיקת דם) ותהיה במעקב אורולוג בהתאם לתוצאות או להפרעות. אם יש לך קשיים במתן השתן ניתן לתת לך טיפול תרופתי שיעזור לך להתרוקן טוב יותר. גודלה של הערמונית כן חשוב במקרה ומגיעים לצורך בניתוח. הגודל יעזור בקביעת הגישה הניתחית: ערמונית גדולה מוצאים בניתוח פתוח דרך הבטן, וערמונית קטנה בניתוח סגור דרך השופכה.

שלום רב, התשובה לשאלות שלך תלויה בכמה גורמים: 1. גילך ומצבך הבריאותי 2. גודלה של הערמונית והגישה הניתוחית: האם זה ניתוח דרך השופכה? האם דרך הבטן? (לצלקת בטנית לוקח קצת זמן להחלים) 3. האם אתה עובר את הניתוח בבי"ח ציבורי או פרטי? (מבחינת משך אישפוז); מה תהיה ההרדמה ?- האם כללית או חלקית? 4. נסיונו של המנתח ויכולותיו המקצועיות. -באופן כללי, לאחר הסרת הערמונית בכל הגישות ההמלצה היא של לפחות חודש מנוחה,המנעות ממאמץ גופני או מיחסי מין. אישפוז לאחר הניתוח עשוי לקחת 3-4 ימים לאחר כריתת ערמונית דרך השופכה, או 5-7 ימים לאחר כריתה פתוחה. ואל תתפוס אותי במילה מבחינת הזמנים, כי זה לא קבוע ותלוי בך (איך תרגיש לאחר הניתוח) ובמהלך הניתוח העצמו, אם הלך "חלק" או באם היות סיבוכים. בד"כ אצל מנתח מנוסה וטוב הניתוח עובר בהצלחה ובקלות יחסית וההחלמה היא מהירה וללא בעיות. עדיין יכול להיות שמס' חודשים לאחר הניתוח יהיו תלונות של כאב, אי נוחות, דימום בשתן לעיתים, צריבה, ואפילו בעיות בשליטה בשתן או ירידה בתפקוד המיני- אולם כל אלה ממש לא חייבים לקרות, וכל מטופל חווה את זה אחרת ולכן אל תבהל ממה שנכתב כאן, זהו רק הסבר כללי. מומלץ להתייעץ עם הרופא שמנתח שאליו פנית לקבל ממנו את כל הפרטים הרלוונטיים לך.

רונית שלום רב, גמילה מקטטר צריכה להעשות בצורה מיטבית. על פי מה שאת מתארת הדבר כנראה לא בוצע נכון.אם מנסים לגמול מקטטר בעזרת חוסמי אלפא המינימום ההכרחי לטיפול טרם הוצאת הקטטר הוא 3-5 ימים, וגם אז יש צורך להמשיך את הטיפול התרופתי כקבוע. באם בוצעו נסיונות כאלה ולא צלחו, אזי ישנה התוויה לניתוח או להשארת קטטר קבוע/ צינתור עצמוני לסרוגין. לגבי סתימות הקטטר, יש לוודא ראשית הכנסת קטטר מיטבית וללא פציעה שעשויה לגרום לדימום וסתימה (למשל בשל קרישי דם), מיקום נכון של הקטטר, ווידאו צלילות השתן כמה שניתן(הגברת שתיה, טיפול אנטיביוטי לפי צורך וכדומה), כדי להמנע מסתימה, והמנעות ממשיכת הקטטר שכנראה גורמת לבעיות.. במקרה שגם כאן מתעוררות בעיות אולי כדאי לשקול לבצע ציסטוסקופיה כדי לשלול תהליך כלשהו בשלפוחית או לפנות קרישי דם אם נוצרו כאלה. לאור גודלה של הערמונית שציינת, אכן אבודרט מאוד מתאים לטיפול, אך תרופה זו עובדת "לאט" ותתחיל להשפיע למעשה רק תוך 3-6 חודשים מיום תחילת הטיפול. בד"כ רצוי לקחת אותה בשלוב עם חוסם אלפא כמו קסטראל. כלומר אם אביך כרגע עם הקטטר, שיקבל את הטיפול המשולב לפחות ל-3 חדשים ואז לנסות שוב גמילה. אם היא לא תצלח אזי האופציות כפי שציינתי קודם יהיו השארת קטטר קבוע /צינתור לסרוגין או ניתוח. אופציית ניתוח בכל מקרה קיימת, כיוון שהגיל עצמו אינו ממש מפריע, אך כישרותו הבריאותית הכללית חייבת להיות טובה ובהחלטה כזו צריך לשתף את אביך ואת הרופאים המטפלים שלו המודעים למחלות הרקע שלו.מומלץ גם להתייעץ עם מרדים, ולשקול ביצתוע ניתוח בהרדמה חלקית(למשך בעזרת זריקה בגב , ולא דווקא בהרדמה מלאה). יכול להיות שזה יהיה הפיתרון האידיאלי. לגבי צינתור שלפוחית לסרוגין אפשר לברר האם מישהו שמטפל באביך יכול ללמוד לבצע פעולה זו וכך יוכל לעשות זאת לאביך מס' פעמים במהלך היממה במקום להשאיר לו קטטר קבוע, או לשכור שירותי אחות/מטפל מקצועי שיוכשרו לשם כך. ניתן גם לשקול הכנסת קטטר על-חיקני (סופרא-פוביק) דרך הבטן לשלפוחית שאולי ינקז טוב יותר, אבל גם הוא מצריך החלפה לפחות אחת לחודש. בשורה התחתונה, אי אפשר להשאיר את אביך במצב בו אינו נותן שתן בצורה מיטבית. גם אם זה יקח זמן (הן לגמילה והן להתרגל לחיים עם קטטר קבוע) אתם צריכים הרבה סבלנות ומאמץ לקבל את המצב ולפעול בדרך שתקל על אביך כמה שניתן.

מרק שלום רב, גודלה של הערמונית לא צריך להטריד אותך היות ולא לפי יקבע אם יהיו לך הפרעות בהשתנה או חלילה סרטן ערמונית. הגודל זה דבר יחסי והמידות באולטראסאונד לא תמיד מדוייקות. רמת ה PSA שציינת תקינה. ואגב צריך לעקוב גם אחרי הכליות ולוודא שאין לך אבנים שם (ולזאת אין כל קשר לערמונית). אם אתה מתרוקן טוב ואין לך הפרעות אז הכל בסדר. אם יהיו לך תלונות של הפרעות בשתן רצוי שתיבדק אצל אורולוג ויתאימו לך טיפול תרופתי בהתאם להפרעותיך.

עידו שלום לך. אחת מההתוויות המוחלטות לניתוח הסרת הערמונית היא אצירת שתן ודימום. יכול להיות גם שאביך כבר טופל בתרופות טרם ארוע האצירה ואזי עוד יותר מוצדק לנתח. הקביעה אם הניתוח יהיה דרך הבטן או דרך השופכה תוחלט על סמך גודלה של הערמונית (- גדולה תוצא דרך הבטן, קטנה דרך השופכה). לצערי בפורום איני יכולה להמליץ על מנתחים אבל בכללית ובשאר הקופות, ובוודאי דרך ביטוחים פרטיים תוכלו למצוא מנתחים מצויינים. בידיים הנכונות הניתוח הזה יעיל ובטוח ובר הסיבוכים מועטים. כמובן שאם אביך אדם חולה מורכב ולא יכול לעמוד בניתוח צריך יהיה לברר האם יכול להגמל מקטטר בעזרת תרופות, ואם לא- יזדקק לקטטר באופן קבוע.

אבישי שלום, מה המינון של מינירין שאתה נוטל? יכול להיות שניתן להעלות לך את המינון וזה ישפר את ההפרעה. פנה לרופא שרשם לך את הטיפול ותתייעץ איתו. כמובן שאם המינון עולה (ואל תעלה אותו על דעת עצמך ללא התייעצות עם הרופא שלך, בבקשה!) יש צורך לנטר שוב את רמות הנתרן בדם. בנוסף תנסה להמנע משתיה מרובה בערב (בעיקר אלכוהול וקפאין) או מאכילת פירות לפני השינה, וכמובן להתרוקן טוב טוב לפני עליה למיטה.

רון שלום לך, אם אתה מתכוון ל BLADDER אז כן- מדובר בשלפוחית. בעת זיהום אקוטי בערמונית עשויים להתעורר קשיים בריקון השתן, ולגרום לשארית שתן להצטבר בשלפוחית, וזה דבר שלא רצוי שיקרה (השתן מזוהם ולכן חייב להתנקז החוצה מהגוף). אם אתה מטופל בבי"ח ומקבל אנטיביוטיקה לווריד זה מצב טוב, אבל אם אינך יכול להתרוקן יצטרכו להכניס לך קטטר לשלפוחית. בד"כ מעבירים את הקטטר דרך השופכה שנמצאת בפין, אבל היות והיא עוברת בערמונית, הגירוי הזה באיזור בזמן שיש לך דלקת פעילה מאוד לא רצוי ועשוי להחמיר לך את הדלקת ולהפוך אותה לזיהום בדם (מה שקרוי "ספסיס") ואתה ממש לא רוצה לחוות כזה זיהום- הוא עשוי להיות ממש רציני ואפילו מסכן חיים לעיתים. לכן הגיוני יותר להחדיר לך קטטר דרך הבטן ישירות לשלפוחית (נקרא סופרא-פוביק קטטר, או ציסטוסטום)ובכך להמנע ממגע בערמונית המודלקת. זוהי פעולה קטנה שמצריכה אלחוש מקומי ונעשית רק ע"י אורולוג. הסיכון הוא יחסית נמוך, בוודאי אם בודקים בסונר שהשלפוחית שלך מלאה מספיק לפני החדרת הצינור. אם יעלה לך חום ולא תצליח להתרוקן עצמונית אני מאמינה שתזדקק לקטטר זה.

שלום דני מה שאתה מתאר מוכר וקורה הרבה פעמים לאחר הניתוח שעברת. אם הדימום הוא רק של מס' טיפות אין לך מה לחשוש אם אם יש לך דימום שלא פוסק מציעה לך ללכת להבדק. הכאבים בפין וצריבה בהשתנה יחלפו תוך מס' שבועות מהניתוח. בכל מקרה אתה אמור לבוא לביקורת אצל הרופא המנתח שלך ולהבדק. רצוי שתקפיד לתות יותר מים מהרגיל (שיהיה לך יותר שתן ש"ישטוף את המערכת" ולפי צורך אתה יכול לקחת משהו נגד כאבים.

תומר שלום רב, אתה מעלה שאלות חשובות, וקשות [:)] היות וה PSA שנחשב "סמן לסרטן ערמונית" הוא בדיקה מאוד לא ספציפית לסרטן ויכולה להיות גבוהה מסיבות רבות ושונות. הגדלה שפירה של הערמונית, מגע מיני (בזוג או עצמוני), פעילות גופנית מאומצת, בדיקה ידנית של הערמונית יום קודם, מחלה יומית כלשהי בגוף ועוד ועוד- כל אלו יכולים להעלות את רמת ה PSA ולאו דווקא המחלה הסרטנית. נכון, גם רמות טסטוסטרון משפיעות על כך. לגילך,מה שציינת מראה שמדובר ברמות גבוהות לכל הדעות שמחייבות בירור. לצערנו גם ביופסיה עשוייה "לפספס" מוקד סרטני בעיקר אם הוא קטן, ולכן יש נטיה לחזור על ביופסיה במידה וה PSA ממשיך לעלות. הבעיה עם PSA היא שהרבה מאוד אנשים עוברים ביופסיות "מיותרות" וגם יש הרבה מאוד אנשים שהתגלה אצלם מוקד סרטני קטן בערמונית שמשמעותו הקלינית אינה ידועה והוא לא יגרום להם שום בעיה.. מצד שני הטיפולי הוא מורכב ועשוי לגרום לתחתלואה משמעותית, גם אם במחיר של "בריא מסרטן".. יש עוד כמה בדיקות שניתן לבצע שאולי יעזרו להחליט מה השלב הבא אצלך: ראשית, הייתי מבררת מה גודלה של הערמונית, היות וככל שהערמונית גדולה, כך עולה הPSA. שנית- האם יש לך היסטוריה של דלקות בשתן או מחלות מין? מה היתה תשובת הביופסיה הקודמת?- האם נכתב שנמצאה דלקת כרונית בערמונית? יכול להיות שבדיקות אלו יעלו שאכן המקור הוא דלקתי או זיהומי ולאחר טיפול אנטיביוטי הכל יחזור לנורמה.. בנוסף, יש בדיקות דם קצת יותר רולנטיות כמו יחס PSA חופשי לכללי (FREE TO TOTAL PSA ) שעשוי לכוון יותר האם רמת ה PSA מוגברת בשל סרטן ואזי להצדיק ביופסיה נוספת, או בדיקת PCA3 בשתן (שאינה בסל ועולה הרבה כסף...). אלו יכולים לכוון אותך יותר לגבי המשך הבירור. יכול בהחלט להיות שמוצדק לערוך לך ביופסיה נוספת, אולי אפילו ביופסיה "רווייה" כלומר מהרבה אזורים בערמונית - אתה איש צעיר, והסיכוי שלך להחלים מסרטן ערמונית (במידה ומאובחן כזה חלילה)הוא גבוה מאוד, אבל כמובן הטיפול הוא מורכב. מצד שני- כפי שציינתי קודם, לא כל מוקד סרטני קטן בערמונית מחייב טיפול ויש כאלה שנמצאים רק במעקב.. לסכם- הנושא הזו הוא מורכב מאוד ולמעשה שנוי במחלוקת.. הייתי מייעצת לך להתייעץ עם אורולוג- אונקולוג, מומחה לסרטן ערמונית בנושא זה, אולי יהיו לו עוד כמה רעיונות ובוודאי יוכל לתת לך הסבר מלא יותר. יש כמה מומחים בתחום בארץ, ניתן לברר על כך דרך קופות החולים או הביטוחים המשלימים, לצערי לא אוכל להמליץ לך על מישהו ספציפי בפורום זה.

שלום אילן, ממה שאתה מספר לא נראה לי שהבעיה אצלך קשורה לערמונית, בעיקר אם אין לך תלונות במתן השתן כמו צריבה, דחיפות או תכיפות, או כאבים בשפיכה ובפי הטבעת. אבל אתה יכול לבקש מהרופא- אם טרם נבדקת, לעבור בדיקת שתן כללית ותרבית, תרבית זרע, ואולטראסאונד לדרכי שתן. אתה יכול גם להבדק אצל אורולוג כולל בדיקה ידנית של הערמונית- דרך פי הטבעת. בהתאם לממצאים של הבדיקות יחליט האורולוג אם יש צורך בבדיקות נוספות מכיוון זה.

שלום אמיר, דלקת כרונית בשופכה או בערמונית יכולה לגרום להפרעות במתן השתן, בלי קשר לגודלה של הערמונית. אם יש תסמינים חסימתיים- כלומר, כביכול משהו מפריע לזרימה תקינה של השתן (ובמקרה של דלקת כרונית, כנראה התכווצות משמעותית של שריר הסוגר, שמפריעה לזרימה תקינה של השתן-) אזי טיפול בחוסמי אלפא כפי שהוצע לך יכול לעזור כי תפקיד התרופות הללו להרפות את הסוגר ובכך לאפשר זרימת שתן תקינה. זה נכון שגברים מבוגרים עם ערמונית מוגדלת עשויים לסבול גם הם מהפרעות בהתרוקנות ולכן נוטלים חוסמי אלפא, אבל התרופה הזו יעילה גם בצעירים, כפי שהסברתי. הבעיה העיקרית עם דלקת כרונית של השופכה והערמונית, היא שאין חוקים חד משמעיים לא בנושא התסמינים ולא בנושא ההקלה עליהם, כך שאצל כל אחר זה יכול להתבטא אחרת ולהגיב אחרת לטיפול. יש מקרים שפעילות גופנית עוזרת להקל על התסמינים אך לעיתים עשוייה להחמיר- תראה מה שמתאים לך ולפי זה לבצע אותה. לגבי פרמיקסון- זוהי תרופה טבעית שמכילה מיצוי של דקל ננסי במינון גבוה ואין בעיה לשלב אותה ביחד עם חוסמי אלפא. יש הטוענים שלתרופה זו גם פעילות נוגדת דלקת (אנטי-אינפלמטורית) ולכן היא עשויה לעזור בהקלה בתסמינים.

עדי שלום, כדאי לזכור שערמונית יש רק לגברים. לעיתים בשל הגדלתה היא גורמת להפרעות במתן השתן. בד"כ ממליצים לבצע חיזוק שרירי רצתפת אגן דווקא לנשים, שיותר מועדות לחולשה של שרירים אלה, בעיקר בעקבות הריונות, לידות ושינויים של רמות אסטרוגן בגוף. החיזוק משפר את השליטה בשתן ואת היכולת לאגור שתן (להתאפק) ולמנוע דליפות שתן, כמו למשל בעת צחוק או שעול חזק. לגברים מומלץ לבצע חיזוק רצפת אגן אם למשך עברו כריתת ערמונית ויש חולשה של השרירים, שמביאה לטיפטופים והפרעות בשליטה.

שלום לך ניר, יכול להיות שמה שאתה מציין כ"קושי" להתרוקן הוא למעשה "דחיפות" או צורך ניכר להתרוקן. לעיתים שינויים ברמותת הורומונאליות בגוף בשעות היום גורמים לכך. לא לכל תופעה יש הסבר, אבל אם מצאת משהו שעוזר- כמו לשבת בשירותים ולהתרוקן במקום לעמוד- אין בעיה שתמשיך עם זה, כל עוד זה עוזר. יכול להיות שבעת ישיבה אתה מקל את הלחץ על השופכה ולכן זה זורם טוב יותר. אם אכן מדובר בדחיפות למתן השתן אולי תוספת תרופה אנטיכולינרגית כמו ספזמקס או וסיקייר או דטרוסיטול תעזור לך קצת יותר...

כפיר שלום רב, אם קסטראל עוזר לך איני רואה סיבה שתפסיק. גם לא בטוח שיש דרך לדעת מתי בדיוק היעילות שלו תרד. יש מטופלים רבים שנוטלים תרופה זו שנים ארוכות וטובות ואין להם כלל הפרעה או החמרה בתסמינים. איני יודעת על סמך אילו נתונים מבסס הרופא שלך את הערכה שלו שאצלך זה יפסיק לעזור בגיל 40...הייתי מציעה לך לא להתעסק בכך.. - אם זה יעיל- תמשיך. אם זה מפסיק להיות יעיל- אפשר תמיד לנסות משהו אחר מאותה קבוצה- כמו אומניק, אומניק אוקס ודומיהם. אין טעם להחליף כעת משהו שעושה את העבודה כמו שצריך.

שלום לך יצחק. קדקס היא תרופה ותיקה ממשפחת חוסמי- אלפא, שניתנת בשתי התוויות- האחת, להורדת לחצי דם, והשניה, לשיפור זרימת השתן. היא עובדת ע"י חסימת רצפטורים בכלי הדם ובשריר החלק בצוואר השלפוחית- ובכך עשויה להוריד את לחץ הדם, ולשפר את זרימת השתן. אני מניחה שהרופאה ניסתה לטפל בשתי בעיות בו זמנית, ושקלה את הצורך לשפר לך את זרימת השתן היות וסבלת מדלקת. אם יש לך תופעות לוואי כמו סחרחורת או הרגשה רעה טוב עשית שהפסקת את הטיפול. אם אין לך הפרעות בהשתנה אין צורך בהמשלך נטילת תרופות, אך אם אתה מתקשה, ישנן תרופות יותר סלקטיביות לערמונית ולשלפוחית, מאותה קבוצה, כמו קסטראל או אומניק/טמסולין, שיכולות לעשות את אותה פעולה בפחות תופעות לוואי. כמובן שעליך לקבל תרופות אלו במרשם.

מישל שלום, בימינו המודרניים, לגיל הביולוגי יש פחות משקל בהחלטות אם כן או לא לנתח, היות ויש הרבה מאוד אנשים מבוגרים מאוד אך בריאים מאוד ובמצב כללי תקין לחלוטין, שיכולים לעמוד בניוח ללא קושי, למרות גילם המתקדם. אם אביך, למרות גילו, הוא אדם בריא ועל דעת רופאיו יכול לעמוד בניתוח, היתי ממליצה לכם לשקול זארת בחיוב, כי הפרעות במתן השתן והדלקות יכולות לסכן אותו באופן משמעותי. היום גם ניתוחי ערמונית ניתן לבצע בהרדמה חלקית של חצי גוף (למשל בעזרת זריקה בגב- הדרמה ספינאלית) ולאו דווקא מחייבים הרדמה מלאה. מה שחשוב לקראת החלטה על ניתוח הוא לברר באמת מהן מחלות הרקע של אביך, ואילו תרופות הוא נוטל וכמובן-מה בדיוק הן ההפרעות (והאם ניסו טיפולים תרופתיים ואחרים כדי לשפר אותן?) ובסוף- מה גודלה של הערמונית, ולפי הכל להחליט מה הכי מתאים מבחינת הרדמה וגישה ניתוחית(בקצרה: דרך השופכה- לערמונית קטנה, או דרך הבטן- לערמונית גדולה). כמובן שיש מקום להתייעץ עם רופא מרדים ולמצוא מנתח טוב ומנוסה. בהצלחה.

שלום רב, הערכת משקל הערמונית לפי סונר היא רק הערכה. כלומר על סמך גודל הערמונית בס"מ מציינים שכנראה משקלה הוא כך וכך. לגיל 65 מה שציינת אכן מדגים הגלה מסויימת, אך אם אין לך שום הפרעות במתן השתן, אין לגודל עצמו של הערמונית שום משמעות. אם אין לך שארית שתן ואתה מתרוקן היטב, אין לך מה לדאוג. צריך לזכור גם שאין כל קשר בין גודל הערמונית ולסיכוי לסרטן. אם זה מטריד אותך, כדאי לבדוק רמת PSA בדם ולעבור בדיקה גופנית אצל אורולוג.

שלום איציק. ערמונית בקוטר שציינת (ממוצע סביב 3.5 ס"מ)היא תקינה לגילך. חשוב לזכור שאם אין לך כל הפרעה במתן השתן אין לגודלה של הערמונית שום משמעות.

בבקשה, שמחתי לעזור.

שלום רב, לפי הקישור שציטטת, מדובר בתרופה "אבודט" או "פרוסקאר" שהן מקבוצת חוסמי 5 אלפא-רדוקטז, ומטרתן להקטין את הערמונית. לאחרונה עשו מס' מחקרים ארוכי שנים לבדוק האם מעבר לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית,הקטנת הערמונית והמנעות מאצירת שתן וניתוח- האם לתרופות אלו יש יכולת גם למנוע סרטן, וזאת לא הוכח. צוייןגם, שחלק מהמטופלים שנבדקו חלו בסרטן במהלך תקופת המחקר, ובחלקם נמצא שהסרטן שזוהה היה בדרגה מתקדמת יותר- בהשוואה לחולים שלא נטלו את התרופה.. כלומר עולה חשש שמא ישנו "מיסוך" כלשהו לסימני הסרטן באלו הנוטלים את התרופות. מה שחשוב להבין מתוך זה הוא שכשנוטלים את התרופות האלה צריך לדעת שזה מחייב המשך מעקב, ויש לזכור מהו ה PSA (סמן בדם שנחשב לסמן סרטן ערמונית) -טרם הטיפול, היות והוא עשוי לקטון בעקבות הטיפול בחוסמי 5 אלפא רדוקטז. אם יש עליה ב PSA תוך כדי הטיפול או לחלופין אם אין ירידה- זה מחשיד ומצריך בירור . מער לכך, סה"כ תרופות אלו מחשבות בטוחות ויעילות, וכמו בטיפול בכל תרופה, מחייבות מעקב וניטור. חוץ מזה, ישנן גם תרופות אחרות לטיפול בתשמינים של הגדלה שפירה של הערמונית, שגם אותן ניתן ליטול, מקבוצות אחרות- כמו חוסמי אלפא או אנטיכולינרגים. ותמיד, אם אין הקלה בעזרת תרופות, ניתן לבחור בטיפול ניתוחי.

שלום לך תמרה. אכן הביופסיה היא פעולה כואבת. מקווה שבעלך מרגיש טוב. מומלץ להקפיד לשתות הרבה מים, להשתמש במרככי צואה ומשככי כאבים לפי צורך. לגבי הממצאים באולטראסאונד בעת הביופסיה, לצערי אין להם משמעות קלינית והם לא יכולים לנבא את התוצאה. מה שצריך הוא להתאזר בסבלנות ולקבל את התשובה הפתולוגית המלאה לאחר שכל החומר נבדק תחת המיקרוסקופ. הרבה בריאות.

שלום לך צביקה, עד כמה שהצלחתי להבין מדבריך יש לך הפרעות במתן השתן במקביל להפרעה בתפקודי כליה ולאור העדר היישפור תחת טיפול תרופתי הומלץ לך ניתוח (העד שיפור בתלונות ההשתנה או תפקודי הכליה?- זה לא ברור). האם תפקודי הכליה תמיד היו לא טובים? אם יש לך אי ספיקת כליות ללא קשר להפרעות ההשתנה, לצערי זהו נושא לטיפול אצל נפרולוג. אם הפרעות בתפקוד כלייתי נבעו מהפרעות בהשתנה (מה שקרו בשפה מקצועית "אורופתיה חסימתית")ובמקביל אין שיפור בתלונות ההשתנה תחת התרופות אזי אכן יש התוויה לניתוח הערמונית. בכל מקרה נושא ה"סטנט" בערמונית הוא אכן פיתוח ישראלי אך אינו נחשב כיום לקו טיפול ראשוני וכמעט אין משתמשים בו בשל תופעות לוואי בעיתיות, והוא מחשב כאופציה טיפולית אך ורק למי שאינו יכול לעבור ניתוח וגם אז זה בספק...

דני שלום לך, לאבודרט יש תופעות לוואי אך הן לא אלו שאתה מתאר. יכול להיות שבמקביל, ובלי קשר לתוספת התרופה יש לך דלקת בדרכי השתן או בערמונית ולכן מומלץ לבצע בדיקת שתן כללית ותרבית, תרבית זרע לפי צורך ובוודאי להבדק אצל רופא. אבודרט דווקא אמורה לסייע לתופעות ההשתנה כי היא מקטינה את הערמונית אולם זהו תהליך יחסית ממושך והשפעתו מתחילה רק לאחר מס' חודשים. אם אין לך סימני דלקת ובכל זאת יש החמרה תמיד אפשר להפסיק את הטיפול ולראות אם יש שיפור.

שלום לך נחום. כל נושא ה PSA כסמן לגילוי סרטן הערמונית נחשב היום כבעייתי ולא חד משמעי, היות ולא נמצאה רמת PSA שתחתיה לא יימצא סרטן, גם ברמות נמוכות כמו 2.5 עדיין עד 25% עשויים לפתח סרטן ערמונית (ואלו נחשבות רמות "תקינות"...) בנסיונות לשפר את הסגוליות(ספציפיות) של ה PSA לסרטן מצאו שהשוואה בין כמות ה PSA הכללי הקשור לחלבונים בסרום(בדם) לעמות רמת PSA חופשי בדם יכולות לרמז טוב יותר על המצאות סרטן בערמונית, ובכך "למנוע" ביופסיות מיותרות. וכאן נכנס גם הגילוי של PRO PSA שהוא כביכול צורה יותר ספציפית של PSA חופשי, אולם- גם הוא לא הוכח חד משמעית, ועדיין נמצא בשלבי אישור ובדיקה של ה FDA האמריקאי. עד כמה שידוע לי הוא כן מאושר באירופה אך לא ברור המצב בארץ. בישראל כן מבוצעת בדיקת יחס FREE TO TOTAL PSA וגם בדיקת PCA3 בשתן. אלו בדיקות שאינן בסל הבריאות ומצריכות תשלום נוסף.

שלום רב, למעשה תופעת הלוואי שאתה מציין אינה "הפסקת ייצור תאי זרע" אלא "שפיכה אחורית". כדי להקל על זרימת השתן, ה"קסטראל" שהיא תרופה מסוג חוסמי-אלפא גורמת להרפייה של שרירי הסוגר, כך שצוואר השלפוחית פתוח כדי לאפשר זרימת שתן תקינה. באופן פיזיולוגי בעת שפיכה צוואר השלפוחית אמור להיות סגור, כדי שהזרע יוכל לצאת רק קדימה בשופכה, אולם בעת נטילת תרפות כמו קסטראל צוואר השלפוחית נשאר פתוח- כך שחלק, או רוב נוזל הזרע "חוזר אחורה" לשלפוחית. לכן אתה חווה ירידה בכמות השפיכה, או אפילו העדר שפיכה.במקביל, ה"אבודרט" שמשפיע על רמות הטסטוסטרון מקטין את הערמונית והיא עשוייה לייצר פחות נוזל זרע.אבל הזרעים למעשה ממשיכים להיות מיוצרים באשכים, פשוט אין שפיכה במובן הרגיל שלה. לשפיכה אחורית אין שום הפרעה גופנית ואינה גורמת לנזק. הדבר היחיד הוא שתתקשה להביא ילדים לעולם, ואם אתה מתכנן לעשות זאת מומלץ להפסיק את התרופות.

שלום רמי, לא כתבת מדוע ביצע את הבדיקה. מה שהיא אומרת זה שגודלה של הערמונית שלך הוא כ 5 ס"מ. זה אמנם נחשב מעט מוגדל אך אין לכך כל משמעות אם אין לך תסמינים של הפרעה במתן השתן. גודלה של הערמונית לא יקבע עד כמה יהיו לך תסמינים. אם אתה מתרוקן היטב ואין לך שום הפרעה אין לגדל כלל משמעות. אם יש לך קשיים להתרוקן ניתן לתת תרופות שונות. כמובן שאין שום קשר בין גודל הערמונית או הגדלה שלה לגידול סרטני, ואם יש לך חשש או הפרעה כלשהי עליך לפנות לבדיקה אצל אורולוג.

שלום יורם, נתרן 136 זו רמה תקינה. אין לך צורך להוסיף נתרן או להפסיק את הטיפול במינירין כל עוד הרמה לא יורדת משמעותית מתחת ל 134 או אפילו 130. בעיקר מה שחשוב הוא שאין לך סחרחורת או תופעות לוואי אחרות כמו בילבול או דיסאוריינטציה.. אם אתה מסתדר ונהנה מהתרופה, אין צורך לחשוש. אם כבר נטלת אותה מספיק זמן אין בעיה שתמשיך אותה כטיפול קבוע, גם אם בהתוויות נרשם שלא רצוי ליטול אותה מעל גיל 65. כל עוד אתה במעקב לרמות הנתרן ואין בהן שינוי זה בסדר. אל תשכח שמלח (נתרן) יש ברוב סוגי המזונות ולכן לא ממליצה לך להוסיף..

אירית שלום, אני לא מבינה ממה שכתבת למה כוונתך: העם הרופא שלו בדק לו את הערמונית? אם לזו הכוונה, ומדובר בערמונית "שטוחה" זהו תיאור הממצאים ואין לו כל קשר להאם מדובר כלל בגידול , וכמובן שגם לא קשור לעליית PSA. לא על סמך תאור זה ניתן להבין מה מקור עליית ה PSA. כמו שייעצתי לך בפעם הקודמת- רצוי להתייעץ עם האונקולוג האם יש מקום לחזור על ביופסיה מהאיזור- וכך לקבל מידע האם מדובר בסרטן או לא (כי גם "סתם" הגדלה של הערמונית, ללא סרטן, או דלקת-) יכולים להביא לעליית PSA

שלום לך אודי. למה שאתה מתאר אין סיבה ספציפית. אם כי לרוב עקצוץ או כאב בקצה איבר המין יכולים לנבוע מדלקת או זיהום, ובד"כ בעקבות מגע מיני (שאינו מחייב רק מגע בין אברי מין, אלא יכול להיות גם בעקבות מגע בין אברי המין והפה..). בכל מקרה אם זה מציק רק לעיתים רחוקות ואין לך שום הפרעה אחרת כנראה שאין מה לדאוג, אבל אם זה מפריע לך - ממליצה לך לנסות תרופה מנוגדי הדלקת כמו אדוויל, נורופן ודומיהם. אם אלכוהול והעדר שתיה של מים מחמירים את התסמינים- תמנע מאלכוהול ותקפיד לשתות הרבה מים. אם זה ממשיך להציק בכל מקרה הייתי ממליצה לך לשלוח תרבית זרע ובדיקת PCR של השתן לחיידקי מחלות מין.

איציק שלום רב, טיפול בתרופות משתנות להורדת לחצי דם אכן יכול להשפיע ולגרום לתכיפות ולקימות בלילה, אז אולי כדאי שתיקח אותה בבוקר או הכי מאוחר בצהריים. אולם, ציינת שאתה בן 63, ובהחלט יכול להיות שאתה מתחיל לסבול מהגדלה של הערמונית, מצב פיזיולוגי שמתאים לגילך, כחלק מתהליך ההתבגרות בגברים. אם השינוי של התרופה, מינונה או זמן הנטילה שלה אינו עוזר לך, רצוי שתבדק אצל אורולוג וניתן יהיה להוסיף לך טיפול תרופתי שיקל על תסמינך, ואולי גם יעזור בהורדת לחצי הדם. למשך "קדקס" , "קסטראל", אומניק" ודומיהם.

שלום לך שמואל, נוקטוריה(קימה משינה להשתנה)היא בעיה ידועה לאנשים עם ערמונית מוגדלת, ומקורה יכול לנבוע מהערמונית וגודלה, מהשפעה על כיס השתן אך גם מהפרעות כמו דום נמישה בשינה ושיתון יתר לילי. אם יש לך הפרעות נשימה אולי כדי להתייעץ בנושא זה ולעבור בדיקה במעבדת שינה. אם תפתר בעיה הנשימה אולי לא תתעורר בלילה. מעבר לזה, דיבנילין שאתה נוטל נחשבת לתרופה ותיקה מסוג חוסם אלפא, ויכול להיות שתרופה חדשה יותר וספציפית יותר לרצפטורים בשופכה ובערמונית תקל עליך יותר את תסמיני הנוקטוריה כמו אומניק-אוקס, טמסלין או קסטראל. ועדיין, לעיתים תרופות אלו לא משפרות את הנוקטוריה ולכן רצוי לנסות טיפול מכיוון אחר- ישנה אופציה של תוספת טיפול אנטיכולינרגי, להקלת התכווצויות בשלפוחית, כמו אורגנין (הצמחית),או תרופות "רגילות" כמו דטרוסיטול, וסיקייר או ספזמקס; או לברר אם יש לך שיתון יתר לילי (כמות השתן שאתה מפריש בלילה גדולה משמעותית בהשוואה לכמויות ההשתנה ביום) ואז מינירין יכולה לסייע לך (אבל זו תרופה שאין ממליצים לרשום למבוגרים מעל גיל 65). בנוסף לכל הנ"ל, יכול להיות שאם תימנע משתיה מופרזת בערב, בעיקר לא קפאין או אלכוהול, ותקפיד על התרוקנות לפני השינה- אלי זה גם יעזור במניעת הקימות בלילה לשירותים.

אבי שלום רב, בדיקת ציסטו-אורת''רוסקופיה (CYSTO-URETHROSCOPY)או בקיצור ציסטוסקופיה היא בדיקה שבה משתמשים בטלסקופ צר שעובר את השופכה ונכנס לשלפוחית ובכך ניתן לסרוק "בעין" את שלפוחית השתן, חלקה הפנימית של הערמונית ואת צינור השופכה. למעשה ,אין ציסטוסקופיה בלי אורת'רוסקופיה. בעזרת מכשיר זה ניתן גם לקחת ביופסיות מהשלפוחית , להסיר גידול או לרסק אבן בשלפוחית,אבל כל אלה מחייבות הרדמה, להבדיל מבדיקה אבחנתית -סריקה בלבד- שלא תמיד מצריכה הרדמה. אם מדובר באורטרוסקופיה (URETEROSCOPY) הכוונה לבדיקה טלסקופית של השופכן (ולא השופכה)- הצינור שמחבר בין הכליה לשלפוחית ומצריך מכשיר מיוחד ודק הרבה יותר. בעזרתו ניתן לסרוק את השופכן משלפוחית השתן ועד לכליה ואפילו את הגביעים בתוך הכליה. ניתן קחת ביופסיה, שתן לציטולוגיה או אפילו לרסק אבן בעזר סיב לייזר המועבר דרך המכשיר. לגבי תרופות טבעיות להקטנת הערמונית אתה יכול לנסות פרמיקסון העשויה מדקל ננסי. לצערי אין תרופות טבעיות שנבדקו מחקרית באופן מלא ונמצאו יעילות לשיפור התשוקה או החשק המיני- אם זה מציק לך אנא פנה לבדיקות אצל אורולוג- רצוי לבדוק את רמת הטסטוסטרון וה PSA ולהתאים לך טיפול.

יוסי שלום, צריך להפריד בין מס' בעיות שאתה מציין: 1. ערמונית מוגדלת עם השתנה סבירה במהלך היום 2. דליפת שתן בליה (שעשויה להיות קשורה לערמונית) 3. הרחבת כליה ושופכן מצד אחד עם תפקוד יחסי נמוך של 15%. לגבי סעיף 1: גולדה של הערמונית לא קובע את חומרת התסמינים, כלומר כפי שתארת כנראה מתן השתן סביר במהלך היום ואין לגודל חשובת. אולם בקשר לסעיף 2, תריך לברר אם אתה מתרוקן באופן תקין ושאין לך שארית שתן(למשל בבדיקת אולטראסאונד של השלפוחית) ואם יש לך קושי בריקון וקימות בלילה, רצוי לנסות טיפול תרופתי עם חוסמי אלפא כגון "אומניק", "אומניק-אוקס", "קסטראל" ודומיהם. אם אין הפרעה בזרימת השתן ועיקר הבעיה היא דליפה אמיתית צריך לשקול טיפול אנטיכולינרגי עם תרופות שמרגיעות את שריר השלפוחית כמו "ספזמקס", "דטרוסיטול" או "וסיקייר". חשוב גם לברר שאינך דולף שתן במשך היום. לגבי סעיף 3, רצוי לברר אם "החסימה" בכליה היא משהו כרוני וידוע כמו היצרות מולדת במעקב אגן-שופכן או במעבר שופכן-שלפוחית, ואם זה משהו חדש רצוי לברר באופן מלא (לשלול אבן חוסמת או הפרעה בשלפוחית) ולשקול ניקוז או תיקון של מצב זה.

שלום ריטה, צריך לדעת עד כמה ירד ה PSA (הכי נמוך) אחרי ההקרנות ומה מצבו הכללי של אביך, כולל מהן תלונותיו בנושא מתן השתן. למרות עליית PSA, זה לא מחייב ששוב יש סרטן בערמונית. יכול להיות שאביך יזדקק לביופסיה חוזרת כדי לקבוע זאת,אבל רצוי להתייעץ עם האורולוג/אונקולוג שמטפל בו לגבי המשך הבירור והטיפול בהתאם לנ"ל.

שלום דון, אם התרופה שאתה נוטל (-אומניק אוקס 0.4 מג') יעילה והקלה עליך את הסחרחורת, מה טוב. אם אחת ליומיים זה מה שמתאים לך, אין התנגדות לכך. (הורדת מינון תמיד בטוחה יותר מהעלאת מינון, אבל ב"מחיר" של ירידה באפקטיביות..) תמיד אפשר להעלות חזרה את המינון לכדור-כל-יום, אם תרגיש שהאפקטיביות פחותה במינון של אחת ליומיים. כמובן שמינון של יותר מכדור ליום אינו מומלץ בשל סכנת החמרה בתופעות הלוואי ורעילות.

שלום לך שמואל. ממה שציינת כאן, רמת PSAשל 4.3 בגילך נחשבת בנורמה ובסה"כ תואמת את גודלה של הערמונית שלך (שע"פ מידותיה בסונר נחשבת מוגדלת למדי). ציינת שלא היתה שארית משמעותית ושאתה מתרוקן היטב, אז אני מסיקה שמצבך- מבחינת ההשתנה- תקין. אם אין לך תלונות בהשתנה כלל ואתה מתרוקן היטב גם ע"פ הסונר, לגודל הערמונית אין שום משמעות. בגיל 77 מותר גם להפסיק לעקוב אחר PSA,בעיקר אם הוא לא השתנה ברמתו בשנים האחרונות.

שלום רב, אתה יכול לפנות למרכזי הדימות של קופת החולים שלך, או למרכז דימות באסותא ואני מניחה שדרכם תקבל מיגע היכן עוד ניתן לבצע MRI לערמונית.

שלום דורה, ערמונית מוגדלת אינה בהכרח סרטנית. יכולה להיות "סתם" הגדלה שפירה שלמרות שאינה מחלה מסכנת חיים, אם יש הפרעה להתרוקנות תקינה של השתן היא יכולה מאוד להפריע. אם לאביך יש תסמינים של קושי בהתרוקנות, תכיפות ניכרת במתן השתן, קימות בלילה וכו'- רצוי שיבדק ע"י אורולוג ויקבל טיפול מתאים- ויש היום הרבה מאוד אופציות תרופתיות להקל עליו את ההשתנה. לגבי סרטן ערמונית, שוב- לא גודל הערמונית ירמז על קיומו. סרטן ערמונית יכול להיות בערמונית קטנה וגם בגדולה. לצורך זיהוי מחלה זו יש לבדוק ראשית בבדיקת דם את המת ה- PSA (חומר שמופרש מהערמונית ונחשב כסמן סרטן, אבל הוא אינו ספציפי רק לסרטן..) ולעבור בדיקה גופנית: הרופא צריך למשש באצבעו את הערמונית, דרך פי הטבעת של הנבדק. במקרה ויש רמת PSA מוגברת ו/או ממצא מישושי בערמונית, אזי המטופל יופנה לביופסית מונחית סונר מהערמונית שבעזרתה ניתן יהיה לקבוע האם יש או אין סרטן בערמונית. בד"כ, אם בדיקת PSA ובדיקה גופנית תקינות, אין צורך בביצוע ביופסיה אלא רק במעקב.

גבריאל שלום רב, בהחלט יכול להיות למרות הסרת הערמונית שלך עדיין אתה לא מתרוקן באופן תקין ואם עיקר התלונות הן של תכיפות דחיפות במתן השתן אולי הבעיה היא השלפוחית עצמה, או היצרות בשופכה (שציינת שממנה סבלת). אם אתה מבצע צינתורים עצמוניים גם הם עשויים להיות הסיבה-זה גורם לגירוי של השלפוחית ואולי לחלק מתסמיניך. רצוי שתבדוק אם אתה מצנתר נכון קודם כל. ואולי כדאי שתעלה את תכיפות הצינתורים ליותר מכל כמה ימים, אלא לכל יום. כך תתרוקן באופן מלא יותר ויהיה לך יותר שקט. שנית, אולי יש לך דלקת שמצריכה אנטיביוטיקה? כדאי לשלול זאת בבדיקות תרבית. אם התלונות שלך כל כך משמעותיות רצוי בירור מקיף כולל הדמיה וציסטוסקופיה. יכולות להווצר גם אבנים או פוליפים שיצריכו הסרה.

שלום לך יגאל, תופעת דחיפות ותכיפות במתן השתן בחודשים הראשונים לאחר כריתת ערמונית ידועה ומוכרת. צריך לזכור שהאיזור שם מאוד מגורה ולוקח לו זמן להחלים. רצוי בזמן הזה להמנע ממשקאות משתנים כמו קפאין ואלכוהול וגם להתרוקן באופן יזום ותכוף. בכל מקרה תרופות צמחיות אולי עשויות קצת להקל על הדלקת המקומית שלעיתים מתפתחת באיזור אבל זה לא הוכח במחקרים קליניים לכן לא יכולה לתת לך המלצה מכיוון זה. כן רצוי שאם התלונות לא חולפות, חברך יפנה לרופא המנתח לביקורת ובדיקה: לעיתים מתפתח זיהום בשתן ואזי אנטיביוטיקה תקל עליו, לעיתים יש צורך לברר האם לא נוצרה שם צלקת או לא נותרו פיסות ערמונית שמפריעות לזרימה תקינה, שאולי יצריכו הסרה חוזרת..