פורום ערמונית (פרוסטטה) מוגדלת
מנהל פורום ערמונית (פרוסטטה) מוגדלת
Hi My name is Adam, i am israeli abrod and unfortunately i cant type in Hebrew. ok... i had gon for a big hernia operation 5 years ago in jerusalem , SHARY -TZEDEK hospital and the surgeon told me after that my prostate was SLIGHTLY enlarged, i was46 than. he said i need to look after this as if not... he wil see me agian in 10 years time. i have the symptomes of: i need to go 2-3 times in the night, and the flow of Uraine is INCONSISTANT. if i have to go to the toilet for something other than urain... and i dont go in time it creates preasure on the system, is that linked..... i am not sure what is there to be done, my Friend David in Tel Aviv tells me that now this days no need for an operation anymore... any way, what is your GENERAL opinion. best of wishes Adam
אדם שלום לך, אכן מגיל 50 הערמונית (פרוסטטה) עשויה לגדול באופן טבעי ושפיר, כחלק מתהליכים שונים שקורים בגוף הגבר. הביטוי העיקרי של מצב זה הוא הפרעה בהשתנה, שיכולה להיות- כמו אצלך- קימות בלילה להתרוקן (נוקטוריה) או שהזרם לא אחיד, מקוטע, או חלש. יש אנשים שמצליחים להתרוקן היטב רק אם יש גם יציאת צואה. כן ידוע שאם יש עצירות זה מקשה על ריקון השתן היות והחלחולת(הרקטום) סמוכה יחסית לאזור השופכה האחורית והערמונית, כך שאם יש שם הרבה צואה קשה זה עשוי ללחוץ לכיוון השופכה ולהקשות על ההשתנה. אם התסמינים שתארת מציקים לך, רצוי שתיגש לאורולוג להבדק . חשוב לזכור שלא גודלה של הערמונית יקבע את דרגת התסמינים. האורולוג יוכל לתת לך תרופות- במרשם כמובן- שיעזרו להשתנה טובה יותר והתרוקנות תקינה, וגם תוכל לישון יותר טוב.
thank you Doctor shira
שלו ד"ר ברצוני לשאול לגבי אבי הוא בן 85 ועבר שבר באגן היה בשיקו ומהשיקום נוצר ל זיהום וכתוצאה מכך סובל ע הפרוסטטה והוא מחוב לקטטר בנוסף אב חלה פרקינסון הוא הולך והוא צלול מבחינה מוחית , א כל הזמן יש לו דימומם בעת מתן שתן והיינו אצל אורלוג הוא טוען שזה כתוצאה מהפרוסטטה אולי מע מוגדלת , היום הייתה לו בריחת שתן והלכנו למרפאה כדי לבדוק זאת והוחלף לו הקטטר ולאחר ההחלפה ב"ה לא היה דימומם ק כעבור מס' שעות החל הדימומם האם זהודבר נורמלי? אםיש כל הזמן דימומים אחת לכמה זמן צריך להחליף את הטטר ? הבנת שניתוח עלול לעלות בחייו ולא תמיד מומלץ לבצעו במיוחד לאור גילו של אבי שזה מסוכן בעבורו אז לאממהרים לנתחו. אני מודאגת וכל הזמן כשאני רואה את הדימום זה מלחיץ תוכלי להסביר לי מה ניתן לעשות או כתוצאה ממה ה קורה ? הוא טופל ע"יאוגמנטין משך 10 ימים ולפני כשבוע ניצל כי הקטטר לא הונח טובוהייתה הצברות של שתן בבטן . אשמח לקבל תשוה מה לעשות ?
פנינה שלום, לדימום בשתן יש סיבות רבות. קשה להבין ממה שסיפרת האם לאביך כל הזמן השתן ממש דמי או רק "ורדרד". הסיבות יכולות להיות- 1. הכנסת הקטטר עצמה, שאולי היתה טראומטית ופצעה את השופכה, 2. הערמונית - בעיקר אם היא מוגדלת, 3. זיהום/דלקת בשתן, 4. מתיחת הקטטר יתר על המידה (אם הוא שוכב עליו או הקטטר נתפס בדבר מה ונמתח- ולכן צריך מאוד להזהר. 5. גם טיפול קבוע בתרופות נוגדות קרישה כמו קומדין או פלביקס יכולות לגרום לדימום בשתן, 6. ולבסוף, חלילה גם גידול בשלפוחית. ממליצה לכם לעקוב, ואם הדימום ממשיך למרות טיפול אנטיביוטי הולם והמנעות ממשיכת הקטטר- לפנות לאורולוג להשלים בדיקות: אולךטראסאונד של דרכי השתן וציסטוקופיה.
ד"ר שלום בהמשך לתשובתך למטה על העדפתי להיות מנותח בבית חולים רגיל ולא באסתותא-הרי שהרופא שמטפל בי דרך קופ"ח מכבי מנתח רק באסתוא. ויש לו עניין כספי מן הסתם לנתח אותי באסותא ולא בבית החולים. לגבי הרופאים הכוננים הרי שבאסותא אין מחלקות מסודרות כמו בבתי החולים-שם באסותא כל רופא "משוייך" לפציינט שלו. זה די מביך לבקש מרופא קופת החולים הפנייה לניתוח בבית חולים רגיל כאשר הוא "מציע" לנתח אותי באסותא. אקבל את עצתך ואשאל את מכבי על רשימת הרופאים שמנתחים בבתי החולים הרגילים -למרות שאלו "דוחפים לניתוחים באסותא. תודה
יצחק שלום, תמיד אתה יכול להגיד לרופא שאינך מעוניין לטפל באסותא ואתה רוצה הפניה לבית החולים. זה מותר. יש גם אנשים ללא ביטוח פרטי- והם מקבלים את הטיפול במסגרת הרגילה של בתי החולים.
האם לאחר הסרת הערמונית ישנה זיקפה? האם אפשר להמשיך ולקיים יחסי מין תקינים?
אלישע שלום בניתוחים להסרת ערמונית שפירה כלל לא אמורים לפגוע בעצבי הזקפה לכן לא אמורה להיות בעית זקפה. כן תהיה בעית שפיכה- כלומר לא תהיה שפיכה כי אין נוזל זרע (שמיוצר ע"י הערמונית) ואם נותר נוזל הוא חוזר אחורה לשלפוחית כי צוואר השלפוחית פתוח בעקבות הניתוח. דבר זה לא אמור לפגוע בהנאה או ביכולת להגיע לזקפה, או לקיים מגע מיני תקין. בניתוחים של כריתת ערמונית בשל גידול סרטני יש יותר סיכוי לפגיעה בעצבי הזקפה, אך בידים הנכונות אצל המנתח הטוב זה כמעט לא קורה. בכל מקרה אם יש פגיעה בזקפה יש טיפולים לכך.
האם לאחר ניתוח פרוסטטה יש שינוי בזרימת השפיכה? האם נכון שהזירמה של השיפכה נכנכת םפנימה במקום לצאת החוצה? אום היא יצאת החוצה איך זה נראה.
שמשון שלום רב, לאחר ניתוח להסרת הערמונית לא תהיה שפיכה גם כי אין ערמונית- שהיא המייצרת את נוזל הזרע, וגם בגלל שצוואר השלפוחית נשאר פתוח ואם יש נוזל זרע הוא חוזר אחורה לשלפוחית (מה שקרוי "שפיכה אחורית"), ויצא בהמשך יחד עם השתן.
שלום ד"ר אני סובל תקופה ארוכה מתסמיני ערמונית שפירה מוגדלת אבודרט וקסטרל לא עוזרים לי . הומלץ לי על ידי אורולוג להנתח בניתוח פתוח (90 גרם) כל המנתחים אליהם פניתי מנתחים באסותא ,אין לי בעייה כספית להיות מנותח באסותא כי יש לי מכבי זהב אבל יש לי נסיון מר עם אסותא (בית חרושת לניתוחים) . יש לי עניין להנתח בבית חולים מסודר עם מחלקה אורולוגית שם שוהים רופאים כוננים. איך אני מסדיר את העניין ? תודה
יצחק שלום רב, הדרך היעילה ביותר היא לדבר עם האורולוג המטפל שלך, דרך קופת החולים. אם הוא עובר במחלקה אורולוגית בבית חולים תמיד אתה יכול להגיע לשם, או לברר עם אילו בתי חולים יש לקופ"ח שלך הסדר (כדי שתוכל לקבל טופס 17 והתחייבות) ואז האורלוג שלך יוכל לתת לך הפניה לניתוח במחלקה האורולוגית של בית החולים. בד"כ אותם רופאים שמנתחים במסגרת אסותא עובדים גם במחלקות האורולוגיות בבתי החולים, ותוכל להתנתח שם, רק אולי התור יהיה יותר ארוך. מעבר לכך, כל רופא שינתח אותך באסותא הוא למעשה יהיה "כונן" באותו ערב שתשאר להשגחה ויגיע לאסותא בכל מקרה של בעיה - כך זה אמור לעבוד.
שלום יצחק, אני קראתי מה שכתבת לגבי אסותו ומכבי זהב. אני גם חבר מכבי זהב ועברתי ניתוח TURP באסותא לאחרונה. אני שלמי השתתפות עצמית על סך 1,500 ש"ח - למרות מכבי זהב. כדאי לך לבדוק אם לא אמרו לך על השתתפות עצמית. בהצלחה!
שלום, עברתי ניתוח ערמונית בלייזר באפריל 2009, מאז לפי הוראת הרופא אני לא לוקח שום תרופה לטיפול בערמונית, PSA 1,2 , האם לדעתך בכל זאת עלי ליטול תרופות כמניעה להגדלה חוזרת, מה מומלץ לקחת, עד לניתוח לקחתי קאדקס וזה לא עזר, האם תרופות הומופטיות כמו פרחי צבר אכן יעילות?
דוד שלום , צריך לזכור שמטרת הטיפול התרופתי להגדלת הערמונית- היא לשפר את התלונות ולהקל על ההשתנה. אם לאחר הניתוח ההשתנה שלך טובה ואין הפרעות בהחלט אין צורך בשום תרופה. לצערי אין שום תרופה או מזון שהוכח באופן מוחלט כמונע גדילה של הערמונית , או מונע סרטן ערמונית.יש תרופות שעשויות לעכב את ההגדלה הזו והן ניתנות לאלה שסובלים מתסמינים בנוכחות ערמונית גדולה- וזה כמובן לא המקרה שלך. השינויים הקורים בערמונית בעת הגדלה שפירה הם שינויים פיזיולוגיים שקורים בכל גבר מגיל 50 לערך, ויש גברים שיסבלו מכך ולכן יזדקקו טיפול, ויש כאלה שכלל לא. באופן כללי רצוי לאכול מספיק סיבים תזונתיים , עגבניות בעיקר מבושלות- מכילות ליקופן שהוא נוגד חימצון חזק שעשוי לעזור במניעת סרטן ערמונית).פרחי צבר יכולים םהקל על תסמיני השתנה באם יש כאלה. לצערי אף אחד מהחומרים הטבעיים לא הוכח כיעיל באופן גורף, ורובם לצערי לא נבדקו באופן מחקרי מלא. אם כעת אין לך שום תסמינים אינך צריך שום טיפול ופשוט תעקב אחר רמת PSA אחת לשנה.
ד"ר שירה שלום רב. אבא שלי בן 65 והוא חולה פרקינסון לפני כ 5 חודשים שמו לו קטטר קבוע כתוצאה מכך הוא כל הזמן עם דלקות בשתן. הוא מקבל אנטיביוטיקה באופן קבוע כי בלעדיה הוא פשוט מרותק למיטה. אם אני מפסיק לו את הטיפול האנטיביוטי הוא מתחיל לרעוד בצורה מטורפת אבל עם האנטיביוטיקה הוא רגוע לחלוטין. הרופאים ממליצים לי להפסיק את הטיפול האנטיביוטי ניסיתי אבל בלי הצלחה. הרופאים גם לא יודעים למה הוא צריך קטטר קבוע, הם הפנו אותי לבדיקה בשם אורודינמיקה אבל כשהגעתי לבדיקה הם לא היו מוכנים לבצע את הבדיקה מכיוון שהוא לא מתקשר עם הסביבה. האם יש דרך לגמול אותו מהקטטר או לפחות לנסות? מה לעשות???? בבקשה תעזרי לי.
הי, כשיש קטטר להרבה זמן זה טבעי שמתפתחות דלקות. אני חושב שרצוי להחליף קטטר פעם בחודש. בנוסף לאנשים עם קטטר קבוע אפשר לשקול לאחר התייעצות עם מומחה להתשמש בקטטר צד,יתכן וזה יותר נוח ויקבל על ריפוי הדלקת. זאת ועוד כדאי לחפש רופא מומחה שיטפל באביך,ממנו תבין אם גמילה היא מציאותית ואיזה אופציות יש. הנ"ל מידע וקריאה אישית ואין באמור המלצה. רפואה שלמה.
יהודה שלום. אכן בעיה מורכבת- חולי פרקינסון יכולים להיות בשליטה מלאה על ההשתנה אך מחלתם כן עשויה בשלבים מסויימים להפריע לתפקוד התקין של מערכת השתן.בלי קשר למחלת הרקע, אדם בגילו של אביך יכול "סתם" לסבול מהגדלה שפירה של הערמונית ומהפרעות "רגילות"/פיזיולוגיות בהשתנה בשל שינויים שקורים עם הגיל. אולם, אצל חולי פרקינסון מצב זה, כמו גם זיהום פשוט בשתן יכולים להתבטא בהחמרה של המצב הרגיל. בנוסף, לכל חולה עם קטטר יהיה זיהום בשתן, היות והקטטר אינו מערכת סגורה וסטרילית. ברוב המקרים לנושאי קטטר קבע אין צורך בטיפול קבוע באנטיביוטיקה, אלא אם יש להם תסמינים של חום או צמרמורת, ובד"כ לאחר זמן קצר החיידק הופך להיות עמיד לטיפולים אנטיביוטיים רגילים (שניתנים דרך הפה) ולכן שומרים את הצורך בטיפול רק למקרי חום, ואז האנטיביוטיקה לרוב תינתן דרך הוריד. בהתאם למה שאתה מספר, אם ללא אנטיביוטיקה מצבו של אביך מחמיר, אין לדעתי סיבה למה לא להמשיך לתת לו טיפול קבוע -ואולי פשוט לתת זאת במינון נמוך, כמו טיפול מונע. היתי מנסה לברר כמה דברים כדי לדעת האם אפשר לנסות "לגמול" את אביך מהקטטר:האם הוא הצליח לשלוט בשתן באופן תקין טרם שימת הקטטר? מה היתה הסיבה שבגללה בכלל הקטטר הוחדר? האם היתה אצירת שתן? האם הוא קיבל עד כה טיפול תרופתי לתסמיני הפרעה בהשתנה בשל הגדלת הערמונית, כגון חוסמי אלפא (קסטראל, אומניק וכד') והאם טיפול זה חודש מאז שהקטטר הוחדר, או שמא הופסק? - אלה תרופות שאמורות לסייע להתרוקנות תקינה. האם החל לקבל טיפול בתרופות אחרות - אנטיכולינרגיות? (כמו נוביטרופן, דטרוסיטול, וסיקייר ודומים?)- אלה תרופות שעשויות להפריע להתרוקנות ואם נוטל אותן היתי ממליצה להפסיק. כל אלה דברים שחשוב לדעת, ולפיהם אפשר לדעת איך להמשיך ( תמיד אפשר לבצע נסיון הוצאת קטטר ולראות אם יש התרוקנות תקינה. אם לא- צריך להחזיר את הקטטר). אורודינמיקה היא אכן הבדיקה הטובה ביותר לבירור מקור הבעיה (האם זו חסימת מוצא השלפוחית- כמו למשל בשל ערמונית מוגדלת, או שמא שלפוחית השתן עצמה אינה מתכווצת) אך בדיקה זו מחייבת שיתוף פעולה עם הנבדק. לאור כל מה שהסברתי כאן, היתי ממליצה לכם למצוא אורולוג מומחה, ולבוא אליו לבדיקה מקפת, עם כל ההסטוריה הרפואית והאורולוגית של אביך, ואולי גם לאחר הערכה נוירולוגית על מצבו. כך ניתן יהיה להעריך באופן מלא מה הסיבות להפרעת ההשתנה ומה השלב הבא לבירור ואם לנסות גמילה מקטטר עם תרופות, אם יש צורך בניתוח כריתת ערמונית, או שמא יזדקק לקטטר קבוע- וגם זאת ניתן לשנות ואולי לשקול לבצע צינתור לסרוגין, כלומר כל מס' שעות להכניס קטטר באופן חד פעמי לצורך ריקון, ולא להשאיר את הקטטר כקבוע. מה שהכי חשוב לדעתי הוא בריאותו ורווחתו של אביך, והאפשרויות הטיפוליות שהכי מתאימות לכם כמשפחתו, לאחר שהכל נבדק ונוסה. כמובן שהכי קל להשאיר את הקטטר- היות ובלי ריקון שתן לא ניתן לחיות. אם זה המצב- יש להחליף קטטר אחת לחודש, ולהקפיד שהאזור סביב הקטטר תמיד נקי, ושדבר לא חוסם את הזרימה התקינה של השתן. אני מקווה שתצליחו למצוא פתרון הולם. הרבה בריאות.
שלום,אני בת 23,ילדתי לפני שנה ושלושה חודשים. עד עכשיו אני מניקה. השאלה שלי,האם יש קשר בין הנקה לתפקוד המיני? מאז שנכנסתי להריון ועד היום אני לא מרגישה שום רצון לקיים יחסי מין,הרבה אמרו לי שאחרי שנה ראשונה לאחר הלידה הכל יחזור כמו פעם. זה מאוד מטריד אותי,סה"כ אני בחורה צעירה ובריאה,מה ניתן לעשות?
אנה שלום, חוששני כי אינך בפורום הנכון... כאן דנים בבעיות של בלוטת הערמונית, הקיימת בגברים בלבד, והיתי שמחה לעזור בכל בעיה אורולוגית בה נתקלת, ומה שאת שואלת אינו קשור באורולוגיה כלל. אולם, באופן כללי כרופאה אולי אתרום משהו לדיון בבעיה שהצגת כאן: ידוע שנשים מניקות חוות יותר הפרעות בתפקוד המיני(כמו למשל ירידה בחשק מיני,חשש מכאבים וכדומה) מאלה שאינן מניקות, ובעיות אלה נקשרות לשינויים פיזיולוגיים והורמונאליים שעוברים על האישה בעקבות ההריון והלידה, וגם שינויים פסיכו-סוציאליים ונפשיים. בכל מקרה אני מציעה שתתיעצי עם רופא הנשים שלך,ואולי אפילו עם פסיכולוג/פסיכיאטר או סקסולוג. אולי תוכלי למצוא תשובה בפורומים של נשים/הריון/לידה וכדומה.
מה הגודל התקין של ערמונית לגבר בן 64,משקל 80 ק"ג,גובה 1.80מ' בבדיקת US יצא גודל 40 סמ"ק ונאמר שזה גדול מהתקין, השאלה בכמה ?
שלום לך ניסים גודלה של הערמונית הוא כ3-4 ס"מ, סביב 30 סמ"ק. בגילך, ערמונית של 40 סמ"ק היא סה"כ בגודל תקין. חשוב שתדע, אין לגודל הערמונית שום משמעות קלינית, היות ולא הגודל הוא שיקבע אם יש או אין בעיה בערמונית! נוטים להניתוח שערמונית מוגדלת יוצרת הפרעות בהשתנה כי היא מפריעה למעבר השתן התקין(בשל מיקומה האנטומי, מתחת מוצא השלפוחית) אך מחקרים שללו קשר ישיר בין גודל להפרעה. כלומר: יש גברים שלהם ערמונית מוגדלת ,אפילו מוגדלת מאוד- שלא יסבלו שום תסמין של הפרעה בהשתנה, ולעומתם גברים אחרים עם ערמונית קטנה או תקינה בגודלה, שיסבלו מהשתנה לא תקינה . לכן, מה שחשוב הוא אם יש לך תסמינים כלשהם בהשתנה (הפרעה לריקון, זרם חלש, קיטוע בזרם, טיפטופים, קימה בלילה , תחושת שארית וכדומה)-ואם כן, רצוי לפנות לאורולוג לבדיקה וקבלת טיפול בתהאם. אם אין לך שום הפרעה, אין שום חשיבות לגודל הערמונית. אבל, באלה שיזדקקו לניתוח להסרתה (במקרים בהם אין הטבה תחת טיפול תרופתי, או אם נוצרה אצירת שתן וכ'ו)- אזי גודלה של הערמונית יקבע מה תהיה הגישה הניתוחית: כריתה "פתוחה" דרך הבטן לערמונית גדולה(מעל 50 סמ"ק) או כריתה "סגורה" דרך השופכה, לערמונית קטנה. כמובן שגם צריך לזכור שאין קשר בין גודל הערמונית לסיכוי לסרטן.
בסוף 2008 נדרשתי לניתוח אורולוגי(פתיחת בטן תחתונה)לצורך ריקון תכולת ערמונית גדולה שגרמה לעצירת-שתן-חריפה. משך הניתוח הוערך ע"י מנהל המחלקה 'כ-שעה ורבע'.בדיעבד:נמשך הניתוח כולו כשש שעות וחצי (6.5 !), המהלך המקורי השתבש שם נפגעו כלי דם ראשיים ו"זכיתי" למנות דם רבות. עקב פעולות בלתי מוסברות נקראו כירורגים נוספים למהומה שם, והוחלט לבצע כריתה מלאה של 'הערמונית שהוצאו ממנה שני חלקים שלמים'. נרשם, כי בוצעה השקת צינור השתן ישירות לשלפוחית השתן. הנזקים הישירים התגלו לאחר כחודש:1)עצירת שתן מוחלטת כתוצאה מהצטלקות גדולה מאד במקום ההשקה לאחר הוצאת הקטטר. נדרשה החדרת צינורית ישירה לשלפוחית דרך חלל הבטן, כי כל נסיון להחדרת קטטר דרך השופכה נכשל. רק טיפול דיקור בשיטת הריפוי הסינית הביא לאפשרות הטלת שתן עצמונית אך נשארו הפרעות כאלו שנדרשה התערבות אורולוגים מקצועיים טובים באמת כדי להקטין את ההפרעות. 2) כריתת הערמונית המלאה קטעה לחלוטין את התפקוד המיני. העצבים , ככל המורגש, לא חוברו! כלי דם חיוניים "למילוי הפין" לא חוברו , כנראה כנדרש. אנא תשובתכם.
מיכאל שלום רב, לצערי מתאורך קשה לי להבין מה בדיוק קרה שם,ולכן לא אוכל להתייחס לבעיתך באופן ספציפי אלא רק אציין שחוק זכויות החולה במדינת ישראל מחייב החתמה על הסכמה מדעת לפני ניתוח כאשר הרופא המנתח צריך לשבת עמך ולהסביר לך מהו הניתוח, וגם מהם הסיבוכים שעשויים לקרות לפני שאתה נותן את הסכמתך. אולם, נוצרים לעיתים מצבי חירום במהלך ניתוח בהם הרופא במהלכו נצרך לפעולות דחופות, ואולי זה מה שקרה אצלך. מה שתארת נשמע מאוד נדיר בניתוחי ערמונית להגדלה שפירה ,אבל הכל יכול לקרות ולא תמיד ניתן לצפות מראש מה יהיה. ממליצה לך לאסוף את כל המסמכים הרלוונטיים ואת התיק הרפואי שלך ולקבל ייעוץ מקצועי ורציני, ולא דרך פורום באינטרנט.
אני בן 39 יש לי חלק מהסימפטומים של פרוסטטה מוגדלת כמו צורך תכוף במתן שתן , היסוס, זרם עדין משמעותית לעומת מה שאני זוכר לפני שנתיים ודליפה / טפטוף ז"א התרוקנות חלקית. אין לי צריבה במתן השתן. בנוסף יש לי כאב מסוים ואי נוחות בעומק העכוז , מעין דקירה עמומה. אני מרגיש את הכאב הנ"ל בעיקר בקימה אחרי ישיבה גם אם לא ממושכת.( אני מקיים גם יחסי מין אנאלים אבל וכאב הנ"ל לא מוכר לי) רציתי לדעת: א.הסימפטומים שציינתי מתקיימים באופן ברור. האם יש סיכוי שלא מדובר בפרוסטטה מוגדלת? ( ואני מבין שצריך להבדק..) ב. אם הופעת הכאב העמום בפנים העכוז מוכר/קשור? ג. האם יחסים אנאלים יכולים להשפיע על הופעת הפרוסטטה המוגדלת?
יורי שלום, התסמינים שתארת אינם בהכרח רק בגלל הגדלת הערמונית, אלא יכולים להיות גם בשל הפרעות אחרות כגון דלקת או פציעה באיזור. אם התלונות האלה מציקות לך, בהחלט רצוי שתיבדק. אין לך מה לחשוש מהבדיקה. עד כמה שידוע לי אין קשר בין קיום יחסים אנאליים להגדלה של הערמונית (הערמונית גדלה באופן פיזיולוגי כתוצאה משינויים הורמונאלים בגוף), אך מגע כזה כן יכול לגרום לגירוי של הערמונית ואולי להחמיר לך חלק מהתסמינים. כמוכן, הכאב בעכוז במקביל לשאר התסמינים שאתה מתאר יכול להצביע על מצב של דלקת בערמונית ולכן בהחלט רצוי שתבדק ותקבל טיפול. היתי מציעה לך בדיקה מקבילה אצל אורולוג וגם אצל פרוקטולוג, כי אולי הכאב בעכוז מקורו בפגיעה אנאלית שאינה קשורה לערמונית אלא לפי-הטבעת או לחלחולת(הרקטום).
מדוע מתלווים לדלקת כרונית בערמונית כאבים נוירופטיים באגן?ומה הקשר לעצירות שמתלווה גם כן????ומדוע אין לרפואה הכל כך מתקדמת פתרון למחלה "פשוטה" דלקת בערמונית??כל מי ששומע נדהם ולא מאמין שדלקת יכולה לפגוע כל כך באיכות החיים וללא מענה מצד הרפואה.
דוד שלום לך, אכן נגעת בבעיה משמעותית, והצרה היא שדלקת כרונית של הערמונית היא רק אחת מני בעיות רבות רבות אחרות שאין לרפואה המערבית מענה וטיפול הולם להן (דוגמאות נוספות יכולות להיות מחלת השפעת, דלקת כרמונית של השלפוחית- INTERSTITIAL CYSTITIS , דלקת פרקים ועוד ועוד..)- ואלה כלל אינן מחלות "קשות" או מסכנות חיים, אלא מחלות מאמללות ומפריעות לאיכות החיים.. אני מבינה את התסכול שלך ולצערי יכולה רק להמשיך ולהסביר את שהסברתי כאן שחלק מההחלמה הוא קבלה שהמצב הוא כרוני ומצריך הרבה הבנה וסבלנות.במצבים כמו שלך, גם ללחץ נפשי ו STRESS באופן כללי יש השפעה ניכרת על הגוף וחלק מהתסמינים נובע מכך. בכל מקרה כפי שהסברתי בתשובה הקודמת, לפחות טיפולים מסויימים יקלו עליך ויביאו אותך למצב נסבל וסביר כך שאיכות חייך תשתפר.
כשנה לאחר דלקת ערמונית אקוטית ואין סוף אנטיביוטיקה.כאבים בלתי נסבלים באגן,ביציאות ובזמן ולאחר השתנה.חום עד 38 כל הזמן.בקיצור גהנום.שאלתי,מדוע לא מזריקים ישירות לערמונית אנטיביוטיקה?ומה ניתן לעשות??הדלקת אינה חיידקית.תודה.
שלום דוד, עד כמה שידוע, אין טיפולים לדלקת כרונית בערמונית הכוללים הזרקה ישירה של אנטיביוטיקה לתוך הערמונית. כמוכן, לדבריך, הדלקת אינה חיידקית, כך שאנטיביוטיקה לא תועיל כאן. בכל מקרה אם לא בדקת- רצוי לבצע תרבית 4-כוסות כדי לברר זאת באופן מלא, וגם לשלוח בדיקות פרופיל מחלות מין (STD) לחיידקים אטיפיים כמו גונוריאה, כלמידיה מיקופלזמה וכו', היות ואלה אינם מגיבים לאנטיביוטקיה "הרגילה" שנותנים לדלקות שתן/ערמונית. עליך להבין, המצב ממנו אתה סובל,נכלל בתסמונת בשם CHRONIC PELVIC PAIN SYNDROME , וחשוב שתנסה לטפל בכאבים באמצעות תרופות נוגדות דלקת כגון וולטרן, אדוויל ודומיהם, תקפיד על ריכוך צואה (להקל על הכאב), שתית מים מוגברת, ואם אלה לא עוזרים אולי תשקול אמצעים אחרים להקלת כאבים כמו טכניקות הרפיה שונות, ואפילו דיקור סיני ועוד אמצעי רפואה משלימה..אכן דלקת כרונית בערמונית היא מצב ארוך כואב ובעיקר מתסכל, אבל עם הרבה אמונה וסבלנות תצליח להתגבר על זה. ראה תשובותי לשאלות דומות כאן בפורום בנושא זה.
אני בן 60 וגילו אצלי ערמונית מוגדלת. התחלתי בטיפול באבודרט ואז הגיעה לאזני שמועה על כמונות מפרחי צבר בשם אופונטימל פורטה לגבר. רציתי לשאול האם להכמוסות הללו מהוות תחליף לתרופה קונבנציונלית והאם הן יעילות.
הפסק מיד להשתמש ב'אבודרט'!!!! "תרופה" זו מחסלת את היחום ואת התיפקוד המיני!!! ישנן תרופות מתאימות יותר לעצירת/הקטנת הערמונית, כמו 'דיאובן', או דומות לה.
קובי שלום רב, אבודרט היא תרופה מאוד יעילה להקטנת הערמונית, אך פועלת יחסית לאורך זמן. בכל מקרה אם אתה מרגיש טוב ואין לך תופעות לוואי אין בעיה שתמשיך בטיפול זה. לגבי טיפול צמחי בדקל ננסי או פרחי צבר- אלו חומרים שנחשבים יעילים להקלת תסמינים של הגדלה שפירה של הערמונית, אך רוב התרופות הצמחיות לא נבדקו באופן מלא ולא תמיד עוזרות לכל אחד. את התרופה שציינת כאן איני מכירה אך תרופות כגון "פרמיקסון" או "פרוסטמד" מוכרות בשוק (למרות שאינן בסל ויש לרכוש אותן במרשם פרטי) ואולי יועילו לך. שוב- אבודרט כן נבדקה באופן מלא במחקרים רפואיים ונחשבת מאוד יעילה בתחומה, אך התרופות הצמחיות לא נבדקו כמוה.
בוקר טוב ד"ר, בן 40,לפני שנתיים סבלתי מחיידק שטופל אנטיביוטית וכיום כל הבדיקות לרבות האורולוגיות תקינות. אך שמתי לב שכל פעם שיש לי עלייה בלחץ תוך בטני,אני מרגיש כאבים בקצה הפין. לדוגמא אם השלפוחית לא ריקה ואני משתעל יש כאב כמתואר. שתייה אלכוהול,קפה מאכלים שומניים גם גורמים תוך זמן קצר לכאבים, בקצה הפין. יש דרך לטפל בכך? תודה
אמיר שלום רב, לעיתים לאחר דלקת בערמונית נותר "זכרון" של כאב ואי נוחות באזור, גם לתקופה ממושכת, אפילו אחרי שנה ויותר. מה שאתה מתאר מתאים לכך, ולכן הפתרון העיקרי הוא להמנע מאותם חומרים שמגרים את הכאב-כמה שניתן, ולהקפיד לרוקן את השלפוחית בפרקי זמן קצובים, כדי להמנע ממילוי יתר של השלפוחית שגורם לך לחץ בשיפולי הבטן וכאב בפין. אם המצב מחמיר ומופיעה גם צריבה בהשתנה או בשפיכה רצוי שתשלח בדיקות שתן כללית ותרבית, תרבית זרע ואפילו תרבית 4 כוסות לשלול שלא נותרה דלקת שמחייבת טיפול.
לד"ר ד"ר חתומי שלום, אני בן 35 ובשנים האחרונות יש לי בעיה בהשתנה. הבעיה היא שלמרות שאני מרגיש שיש עוד שתן זה פשות לא יוצא ואחרי שאני מסיים מהשירותים יוצאים כמה טיפות. בדרך כלל אני צריך להשתין בתדירות גבוהה, יחד אם זאת אני בדרך כלל מצליח לישון בליליה בלי לקום לשירותים. האם כדי לי להגיע לבדיקה? ואם כן, מה בדיוק עושים בבדיקה כזאת?
שלום דני, התלונות שאתה מתאר -טפטוף סופי, מאוד מוכר ובד"כ פיסיולוגי ואינו מצריך טיפול. פשוט לעצור ולנסות לרוקן שוב. בנוסף אתה מתאר "תכיפות"- הטלת שתן מס' רב של פעמים במשך היום. זה לא בהכרח אומר שיש לך ערמונית מוגדלת, בוודאי לא בגילך, למרות שיש כאלה שאכן הערמונית היא מקור הבעיות. ממליצה לך לבדוק כמה ומה אתה שותה- יכול להיות שזו הסיבה לגירוי יתר להשתנה( בעיקר קפאין, קולה, אלכוהול)וכדאי גם לבדוק רמות סוכר בדם, ואת השתן לשלול דלקת. ברוב המקרים שיפור של הרגלי שתיה (אדם בריא בגילך לא זקוק ליותר משני ליטר מים ביום) זה לרוב יפתור את הבעיה. אם אתה מרגיש שזה לא מסתדר אנא פנה לבדיקת אורולוג,שבה גם תבדק הערמונית שלך(הבדיקה כוללת את בדיקת הבטן ואברי המין, ומישוש באצבע דרך פי הטבעת של הערמונית), והוא יחליט אם יש צורך להרחיב את הבירור לבדיקות נוספות.
שלום, כ-3 שנים סבלתי מ-BPH ולקחתי תרופות. לפני חודש עברתי ניתוח TURP. אני בן 60. שבוע ראשון אחרי הניתוח סבלתי מחסימה במתן שתן, האורולוג נתן לי משחה להשחיל אחרי שבוע התסמונת הזה עבר. מאז אני קם 3 - 4 פעמים בלילה למתן שתן, ו כל שעה חצי שעה ביום כ 16 פעם ביממה בימים האחרונים. אחרי תרבית שתן (הרבה כדוריות לבנות ואדומות UTI) האורולוג נתן לי פנצילין לשבוע. המצב לא רק לא השתפר, אלא נהיה גרוע יותר יותר ריצות ביום ובלילה + ועכשיו גם בריחת שתן. ביקור שלישי אצל האורולוג והוא נתן לי DETRUSITOL SR לחודש. אני לוקח כשבוע ועדיין אין שינוי. אולי טיפה בשעות הבוקר אחרי מתן שתן ראשון. האם אני צריך רק סבלנות (קראתי מספיק בפורומים ושמתי לב שזה יכול לקחת ימים עד 3 4 חודשים להירגע), או יש מצב לבדוק חלופות אחרות? אני ממש מרגיש כנכה פוחד לצאת מהבית. תודה תודה מראש מייק
מייק שלום, לאחר ניתוח TURP יש הרבה שסובלים מדחיפות וקימות בלילה, היות והאזור של הניתוח (השופכה האחרוית וצוואר השלפוחית) עדיין מחלים, ומעבר השתן באזור מאוד מגרה ומכאיב. כפי שאמרת- צריך סבלנות.אפילו כמה חודשים. בהחלט אם יש דלקת בשתן זה מחמיר את התלונות וחשוב לטפל נכון: לצערי פניצילין אינו תרופה מתאימה בד"כ לדלקות בשתן, אלא תרופות כגון קווינולונים(ציפרו או אופלדקס) , צפלוספורינים(כגון זינאט או צפורל) או מאקרודנטין,ואולי כדאי שתטפל באחת מאלה. מעבר לכך משככי כאבים נוגדי דלקת כגון נורופן או אדוויל גם יכולים לעזור. דטרוסיטול אמור להקל את הדחיפות והקימות בלילה ולעיתים צריך לקחת אותו יותר מחודש... אם למרות כל הנ"ל אין שום הטבה עוד חודשיים- שלושה כדאי לחזור אל האורולוג שלך לביקורת ובדיקות כגון ציסטוקופיה ואולטראסאונד.
שלום ד"ר שירה חתומי, ראשית, תודה מקרב הלב על המענה שלך... על היחס שלך... על הזמן שאת מקדישה לענות לכה הרבה סובלים מסוגיות מחלה של מערכת האורולוגית. קראתי בעיון את המענה שלך. קודם כל, עוד בימים הראשונים (אני חודש אחרי TURP) אין לי שום כאבים. השתן זורם מהר וחלק (להבדיל מלפני הניתוח שהיה יוצא לאט ועם מאמצים). בעיה היחידה היא הOAB וOI. הרופא שלי, ד"ר יורם זיגל אמר שהבעיות נובעות כי יש לי עדיין פצע של הניתוח וזה לוקח זמן. אני אמור לבקר אותו בעוד 3 שבועות (חודש אחרי לקיחת ה דטרוסיטול). היום עשיתי עוד תרבית שתן והנה התוצאות של היום ושל לפני שבוע שבועיים: היום: Leucocytes (U) 500 Erythrocytes (U) 25 Protein (U) 30 לפני שבועיים: Leucocytes (U) 500 Erythrocytes (U) 250 Protein (U) 100 שאלה: האם התוצאה המאוד חריגה של Leucocytes צריכה להדאיג? ללכת שוב עכשיו לרופא שלי? או שזה גם ירד עם הזמן? אני ממש לא אטריד אותך... ברור לי שזמנך יקר. ותודה שוב על היחס האישי והיקר. מייק
האם הנ"ל לאחר גיל 50 עלול להזיק לגוף? תדירות?
אברהם שלום , אם אצלך התפקוד המיני תקין,ואתה בבריאות שלמה תהנה. אין שום בעיה לקיים מגע מיני מעל גיל 50 אם אתה מרגיש טוב!
סליחה, האם יש גוף מסוים המספק טיפים לתפקוד יעיל יותר?
שלום רב ד"ר, למה סובלים מדלקת כרונית עם תרבית שלילית צריכים לשתות הרבה מים,כי שמתי לב שברגע שיש הפחתה בשתייה מתפתח קושי. מה כמות המים המומלצת ליממה לאדם בגיל 50?. תודה
שלום עמי, המלצה לשתית מים, בעיקר בעת דלקת, מטרתה לעזור ו"לשטוף" את האיזור של השלפוחית והשופכה מחיידקים. בדלקת כרונית לרוב כבר אין ממש חיידק, אך מעבר המים כנראה מעט מרגיע. מבחינת כמות שתיה ממוצעת לאדם בגילך, במיחוד באזורנו החם - בין 1500-2000 סמ"ק ליממה (עד שני ליטר ליום) כי גם באוכל רגיל יש מים. אם יש לך קשיים בריקון השתן אולי רצוי גם לשקול טיפול תרופתי לשיפור פתיחת הסוגר והקטנת הערמונת בהתאם לגודלה ותסמיניך.
גברתי הנכבדה עברתי ניתוח להסרת הערמונית בינואר 2009 ולאחר הניתוח פי אס היה 0.26 ונשלחתי להקרנות בתל השומר 35 טיפולים שסימתי בינואר 2010 וי אס עשיתי בדיקת דם חודש פבר 2010 ופי אס ירד 0.07 ועשיתי שוב בדיקה בחודש אוגסט 2010 ןי אס ירד 0.01 תופעות הלואי צריבה בשתן אין אונות אפילו עם כדור ויאגרה שאלתי האם הצריבה בשתןתמשיך כל הזמן וצריך לותר על חיי המין אני בגיל 62.5
שלום לך יעקב, הבנתי שהנתוח שעברת היה כריתה רדיקאלית של הערמונית בשל סרטן, ובהמשך גם קיבלת טיפול בקרינה. רמות ה PSA שאתה מציין -בעיקר האחרונה- מראות שהמחלה למעשה כבר לא קיימת, וטוב שכך. מבחינת הפרעות בתפקוד מיני- אלה יכולות להופיע הית ובניתוח שעברת, שהוא ניתוח גדול ומורכב, עשויה להיות פגיעה בעצבי הזקפה שמקיפים את הערמונית. מציעה לך לפנות להתייעצות במסגרת של מרפאות להפרעה בתפקוד מיני- שיש בכל בית חולים, היות ואם כדורים כמו ויאגרה שנטלת אינם עוזרים לשיפור הזקפה אולי תצטרך טיפולים אחרים שניתן להציע לך במסגרת המרפאות הללו. לגבי צריבה בשתן, היות ובניתוח מחברים מחדש את השופכה לשלפוחית, היה לך מן הסתם קטטר לתקופה מסויימת, ולעתים נשארת תחושה של אי נוחות או צריבה קלה בעקבות זאת. אולם, גם עברת קרינה, שחלק מתופעות הלוואי שלה הוא בצריבה וגירוי במתן השתן- וגם זה תהליך שההחלמה ממנו ארוכה ולעיתים נשאר "זכרון" של צריבה ברקמה וזה מציק באופן כרוני. כדאי שתבדוק שאין לך דלקת בשתן שגם היא עשויה לגרום לתופעה שאתה מדבר עליה, .
ב 8 לנובמבר עברתי ביופסיה של הערמונית שהייתה תקינה.לאחר הביופסיה לא הופיע דם בשתן.ב 21 לנובמבר הופיעה הפרשה חומה בתחילת מתן השתן ולאחריה שתן צלול.ממה נובעת התופעה והאם יש צורך לפנות לאורולוג המטפל. בתודה מראש שמעון
שמעון שלום רב, ביופסיות הערמונית מבוצעות בהנחיית סונר ובמהלכן דוקרים את הערמונית לצורך לקיחת דגימה מאזורים שונים שלה. ולכן היא יכולה לדמם קלות.כך שחלק מתופעות הלוואי לאחר הביופסיה הן הופעה של דם בשתן(המטוריה) או בזרע(המטוספרמיה) ואפילו לעיתים גם בצואה. לרוב זה יכול להיות משהו מינורי כמו הכתמה חומה בזרע או בסיום ההשתנה(היות והשתן או נוזל הזרע עוברים בערמונית ויוצאים דרך השופכה, ובדרך יכולים להוציא עמם שיירים של דם בעקבות הביופסיה) ולכן אין מקום לדאגה. ממצאים אלה יכולים להופיע אפילו כמה שבועות ועד מס' חודשים לאחר הביופסיה, ואם הם מינימאליים ואינם מלויים כאבים, עליית חום או הפרעה בהשתנה- אין צורך לעשות דבר.במקרה ומופיע דימום אמיתי(ממש יוצא דם בעת השתנה או שפיכה, ולא רק כתם חום) בוודאי אם זה מתמשך או מופיע כל אחד מהתסמינים שתארתי-יש לפנות לרופא לבדיקה.
ד"ר שלום האם הטיפול בשיטת HIFU מתאימה לערמונית שפירית ? האם לשיטה זו יש סיכוי יותר גבוה לא לפגוע בעצב המין ? האם זה נכון שרק פרופ' סידי מבצע טיפול זה ? האם הוא כלול בסל הבריאות ? בוקר טוב
שלום שלומי, HIFU מבוצע רק כטיפול לסרטן הערמונית וגם על כך יש ויכוח מבחינת יעילות הטיפול.ה לא נחשב ל"קו ראשון לטיפול" ע"פ האיגודים האורולוגים בעולם. בארץ אכן מבוצעת ע"י פרופ' עמי סידי בוולפסון, ולו יש את הכי הרבה נסיון בטיפול זה. עד כמה שידוע לי זה לא כלול בסל הבריאות.
שלום ד"ר אני נוטל קרוב לשנה כדור אבודרט וקסטרל בגלל ערמונית שפירית מוגדלת. חל שיפור בתופעות הלוואי של הערמונית מחד אך יש לי בעיות זקפה -אני בן 60- קיבלתי "המלצה" להחליף האבודרט לפרמיקסון (פחות תופעות לוואי). שאלתי היא -האם החלפת הכדור לפרמיקסון תגרום לכך שהערמונית תגדל שוב עד שהפרמיקסון יגיב(על פי המידע הוא מתחיל להגיב רק לאחר מספר חודשים) תןדה.
רמי שלום, אם ההפרעות שאתה סובל מהן היו ירידה בחשק המיני- אזי אכן מומלץ להפסיק אבודרט. לרוב זה מסתדר. פרמיקסון היא תרופה צמחית, וחלק מהשפעותיה יכולות להיות גם על גודלה של הערמונית. אין מידע שבדק באופן מדוייק האם החלפה בין הטיפולים ישנה את גודלה של הערמונית, ותוך כמה זמן. חשוב לזכור שלא גודלה של הערמונית הוא זה שיקבע את חומרת התסמינים! ולכן בד"כ פשוט מנסים ורואים. אם התרופות לא עוזרות תמיד אפשר לשקול ניתוח להסרת הערמונית. בכל מקרה אם הפרעה בתפקוד המיני היא ירידה בחוזק הזקפה- מומלץ לשקול טיפול בPDE5I כגון ויאגרה/סיאליס/לויטרה, באמצעות מרשם רופא, או להתייעץ במרפאה להפרעות בתפקוד המיני.
אשמח לקבל מידע על סוגי ניתוחים ,או טיפולים אחרים, להסרת בלוטת הערמונית (פרוסטטה). אני מבין שקיים טיפול בהמסת הבלוטה שאינו מחייב הרדמה מלאה. הייתי שמח לדעת סיכונים שבטיפול כזה , אחוזי הצלחה והיכן ניתן לבצע טיפול כזה. כמו כן אשמח לקבל מידע לגבי בדיקת URODINAMIC . תודה רבה
אלי שלום רב, מפנה אותך לתשובותי לשאלות דומות קודמות כאן בפורום (למשך מתאריך 24/7 או 22/10) לגבי סוגי הניתוחים. בקצרה אחזור ואומר: שתי הגישות הניתוחיות השכיחות ביותר להסרת ערמונית בשל הגדלה שפירה (ולא סרטן) הן גישה "פתוחה" דרך חתך בבטן וגישה "סגורה" דרך השופכה (TURP). בגישה האחרונה מוכרים גם הלייזר וה"אידוי" שהם ניתוחים לכל דבר (גם אם אין חתך בבטן, כי החתך הוא פנימי) למרות שהם מפורסמים כ"לא ניתוח", דבר שאינו נכון. ההחלטה על הגישה תלויה בגודלה של הערמונית( לערמוניות גדולות גישה פתוחה, לקטנות גישה סגורה) . לרוב הניתוח בשתי הגישות הם בטוחים ודומים באחוזי ההצלחה גבוהים שלהם, ובעלי סיבוכים מועטים. הסיבה לסיבוכים יכולה להיות גם מצבו הכללי של המנותח, מחלות הרקע, ומיומנותו של המנתח. לכן חובה לבוא מוכן לניתוח עם אישורים מתאימים מרופא המשפחה לגבי הכשירות לניתוח(ויעוצים נוספים כמו קרדיולוג או המטולוג ובהתאם למחלות הרקע)הפסקת נוגדי קרישה באם נוטלים, הגעה עם תרבית שתן שלילית, ובחירה נכונה של המנתח. יש הרבה מאוד אורולוגים מצויינים בארץ, בכל קופות החולים ובתי החולים הציבוריים, וגם באמצעות ביטוח משלים או פרטי ניתן למצוא מנתח טוב. הסיבוכים המוכרים הם דימום(הערמונית מקבלת אספקת דם מרובה), זיהום (בשתן או פצע ניתוח) הפרעות בשליטה בשתן(כגון דליפה או קושי בהתרוקנות)והפרעות בזקפה (ואגב, לכל המנותחים לא תהיה שפיכה בעקבות הניתוח היות שמסירים את הערמונית שתפקידה לייצר את נוזל הזרע, אך דבר זה לא בוגם בהנאה מהמגע המיני). שוב- רוב הסיבוכים לרוב לא קורים ואם כן ברי טיפול. כל הניתוחים יכולים להיות מבוצעים בהרדמה חלקית(ספינלית- בזריקה בגב) או בהרדמה מלאה, בתאום בין המטופל למרדים. אם מדובר בניתוח בשל סרטן ערמונית(ולא בשל הגדלה שפירה) אזי הגישה היא רדיקאלית- דרך הבטן, בגישה פתוחה או בלפרוסקופיה, וכל הערמונית מוסרת, יחד עם בלוטות הזרע, והחלק האחורי של השופכה, וצינור השופכה מחובר מחדש לשלפוחית. וזהו ניתוח גדול ומורכב הרבה יותר עם יותר סיבוכים. לגבי בדיקת אורודימיקה- מטרת הבדיקה לראות את תפקוד כיס השתן והאם הפרעה בהשתנה מקורה בחסימה של מוצא השלפוחית בגלל הגדלת הערמונית, או שכיס השתן עצמו אינו מתכווץ ולכן הריקון אינו תקין. בדיקה זו מבוצעת בעזרת קטטר שמוחדר לשלפוחית ומנטר את הלחצים בתוכה בעת מילויה וריקונה(ושלפוחית תקינה היא כזו שמתמלאת ללא עליית לחצים), ונבדקת דליפת שתן, ותחושות הצורך לריקון וגם האם הריקון מבוצע בעזרת לחצים בבטן. בדיקה זו בד"כ מומלצת לביצע לפני ניתוח בחולים שכבר נותחו בעבר או בכאלה עם מחלות שונות שיכולות להשפיע על ההשתנה- שלפוחית רגיזה, מחלת פרקינסון, סכרת קשה ולא מאוזנת, חולים שעברו שבץ או סובלים מבעיות נוירולוגיות שונות.
שלום דר בן 38,לפני כשנתיים טיפול אנטיביוטי עקב זיהום,אך נותרתי עם דלקת כרונית בשופכה. בדיקת תרבית/US/ציסטו הכל תקין. מאז ועד היום משתמש בחוסמי אלפה ודקל ננסי. בנוסף ובהתאם להמלצתך כפי שקראתי מהודעותייך מרבה בשתיית מים, ונמנע משתייה או מאכלים שמגרים את השלפוחית. שתיית מים עוזרת לי בין השאר לייצר כמות שתן שמאפשרת ריקון בזרימה טובה. הבעיה שיש לי קושי בריקון יזום.קשה לי להתחיל את השתן אם אני לא מרגיש לחץ להתרוקן. יצויין שגם ביזום לאחר שאני מתחיל את השתן הזרימה טובה,והקושי הוא להתחיל את השתן. מה לדעתך הבעייה והאם חיזוק שרירי האגן יכול להועיל כאן? כיוון שעקב הדלקת הייתי מעדיף להמנע מפרוצדורות שיחמירו את המצב. תודה ושבוע טוב תבל
תבל שלום סה"כ ממה שקראתי המצ שאתה מתאר נשמע תקין. צריך לזכור שיש הרבה אנשים שיש להם מעין "היסוס" בתחילת ההשתנה אבל הוא לא משמעותי מבחינה קלינית ולא צריך להטריד אותך, בוודאי לא אם זו הבעיה היחידה. חיזוק רצפת האגן אמור לעזור לאנשים שמתקשים בהתאפקות, ויש להם דליפה. הגיוני יותר שכשאתה רוצה להתרוקן עליך לנסות הרפייה ולא להתאמץ לרוקן(מה שעשוי לגרום לך לכווץ ולא לשחרר).
בן 49 PSA 0.48 סובל מנוקטוריה ומתכיפות כשש שנים ללא טיפול תרופתי(מתעורר פעמיים בכל לילה ובממוצע 10 השתנות בכל יום). לאחרונה התחלתי ליטול קדקס במינון 2 מילגרם ולאחר שבוע התחלתי להרגיש גם דחיפות האם זה יכול להיות,האם יתכן שכתוצאה מהתחלת נטילת הקדקס זה גורם לי לדחיפות ולחץ להטיל שתן,מה שלא היה לי בעבר.
אבי שלום רב, לעיתים בזכות העובדה שהתרופה מרפה את שרירי הסוגר וזרימת השתן משתפרת, יש דחיפות , אך לרוב זה אמור לעבור תוך מספר ימים. בכל מקרה, אם אתה רואה שההפרעות הן בעיקר הדחיפות והנוקטוריה ושהתרופה שאתה נוטל אינה מקלה עליהן, רצוי שתכתוב" יומן השתנה" כלומר- מתי וכמה אתה שותה, ומתי וכמה אתה מתרוקן, ב-24 שעות, למשך 3 ימים בציפות: זה ייתן מידע על הרגלי השתיה שלך וכך ניתן יהיה להתאים לך טיפול יעיל: אולי אתה שותה הרבה מדי? אולי הרבה קפאין? אולי עיקר כמות השתן יוצאת בלילה? (וזה נקרא" שיתון יתר לילי" ואפשר להציע לך תרופה נוספת- "מינירין" שתקל לך מאוד את נושא הנוקטוריה) אולי יש לך תופעות של שלפוחית רגיזה?(ולכך יש תרופות אנטיכולינרגיות יעילות מאוד דוגמת "אורגנין","דטרוסיטול","וסיקייר","ספזמקס" וכו')
לוקח כדורים כחצי שנה חל שיפור מ90ס.מ ל 47 ס.מ 1.כמה זמן צריך לקחת את הכדורים 2.כי זה מפריע לחשק המיני. 3.תודה ממטופל שלך בכללית
לכותב שלום. מהשאלה שלך מובן שאתה מטופל באבודרט . תרופה זו אכן מקטינה את נפח הערמונית אבל צריך להמשיך ולקחת אותה כל החיים !!! אם מפסיקים את התרופה הערמונית חוזרת לגדול. אריכות ימים בבריאות. יעקב.
שלום רב, אם אני מבינה נכון, אתה נוטל "אבודרט". תרופה זו מקטינה את הערמונית, וכנראה אצלך אכן עושה זאת היטב, ע"פ המדידות שציינת. אולם, מטרת הטיפול היא הקלה בתסמיני ההשתנה- ובעקרון על סמך זאת ייקבע אם כדאי להמשיך או להפסיק: כלומר, אם אכן יש שיפור בהשתנה כשאתה נוטל את התרופה הזו, מומלץ להמשיך לקחתה ללא הפסקה, כטיפול קבוע, לחיים. אתה מציין שיש לך הפרעה בחשק המיני: ואכן תרופה זו עשוייה להורדי את החשק המיני היות והיא משפיעה על רמת הטסטוסטרון. אם זה משהו שממש מפריע לך, לאחר הפסקת הטיפול לרוב התופעה נעלמת, אך הפסקת הטיפול עשויה להחזיר את בעית ההשתנה.. לכן מי שיקבע את דרגת החומרה של ההפרעה הוא אתה. לפעמים אפשר לנסות להחליף את הטיפול ב"אבודרט" ל"פרמיקסון" שהיא צמחית ויש לה פעולה דומה, ולרוב ללא תופעות לוואי. בסופו של דבר, אם התרופות לא עוזרות או תופעות הלוואי שלהן משמעותיות כל כך- כדאי לשקול ניתוח להסרת הערמונית.
שלום ד"ר בגלל ערמונית שפירית מוגדלת אני נוטל זה שנה כדורי אבודרט וקסטרל-כדורים אלו לא עוזרים לי וכנראה אצטרך לעשות ניתוח כריתה מאז שלקחתי את הכדורים יש לי בעיות זקפה-אני בן 60- האם יש סיכוי שלאחר הניתוח תשתפר בעיית הזקפה בגלל הפסקת נטילת הכדורים.(הבנתי מהאורולוג שכדורים אלו מחלישים את הזקפה) תודה
יצחק שלום, אכן אם הטיפול התרופתי שאתה נוטל כל כך הרבה זמן לא עזר יש התוויה לניתוח. את התרופות לא יהיה צריך להמשיך אחרי הניתוח. לרוב, "אבודרט" היא התרופה שגורמת לירידה בחשק המיני ולאחר הפסקתה זה בד"כ מסתדר."קסטראל" אינו גורם להפרעה בתפקוד מיני, אך כן יכול לגרום לירידה בשפיכה. צריך לזכור שכנראה לא תהיה לך שפיכה אחרי הנתח היות ולא תהיה ערמונית (שמייצרת את נוזל הזרע), אבל דבר זה אינו פוגם בתפקוד או בהנאה. תמיד אפשר יהיה לעזור לך בנושא התפקוד המיני באם תצטרך- ישנם טיפולים רבים ויעילים.
ערב טוב אבי עבר ניתוח turp לפני יומיים + צריבה חוזרת בניתוח נוסף(יום למחורת). מיום שיחרורו סובל מדליפת שתן, אך הוא כן מרגיש צורך ללכת לשירותים. האם התפעה עוברת אם כן אחרי כמה זמן לאחר הניתוח תודה מראש
גלית שלום, דליפת שתן וצורך להטיל שתן יותר פעמים הן תופעות מוכרות בימים הראשונים לאחר הניתוח שאביך עבר, ולרוב מסתדרות מעצמן. יש אנשים שהתלונות חולפות אצלן תוך מס' ימים, ויש שלוקח להם קצת יותר זמן, ואפילו כחודשיים שלושה. ממליצה לאביך לנסות להמנע משתיית חומרים מגרים להשתנה כגון קפאין ואלכוהול, להקפיד על התרוקנות יזומה של השלפוחית, בזמנים קצובים (לא להתאפק זמן ממושך מדי) ולבצע קצת תרגילים לחיזוק הסוגר :לכווץ את השריר של פי הטבעת ולהתרכז בתחושה של עצירת זרם השתן למס' שניות ואח"כ לשחרר, ולחזור על התרגילים הללו מס' פעמים ביממה(אולי כדאי גם להתייעץ עם פיסיותרפיסטית מומחית לתחום חיזוק שרירי רצפת אגן) ואם כל הנ"ל לא עוזרים עליכם לחזור אל הרופא המנתח לבדיקה והתייעצות, והמשך טיפול בהתאם.
טאני היתי משתין 30 פעם ביום לאחר בדיקות רבות ובדיקת ציסטקופיה הרופא איבחן את המחלה ספה אחורית של צוואר,,
my coworker yzhak is 72 years old and he has prostate cancer. his doctor prefers to give him radiation but not have him go with surgery he wants to know what what are the pros and cons on this. hebrew answer will be perfect. i can't type in hebrew sorry thanks hanna
חנה שלום, החלטה על טיפול בסרטן הערמונית תלויה בגורמים שונים כגון גיל ומצב כללי של המטופל,תוצאת הביופסיה, האם מדובר במחלה ממוקמת לערמונית או לא, מה היתה דרגת הגידול בביופסיה, מה היתה רמת ה PSA ועוד ועוד. לא כל אחד יכול לקבל את אותו טיפול משיקולים שונים. היות ולא ציינת את כל הפרטים האלה איני יכולה להתייחס לשאלתך באופן מלא. בקצרה אומר שטיפול ניתוחי- כריתה רדיקאלית של הערמונית וטיפול קרינתי (בין אם מדובר בקרינה לאגן ובין אם קרינה ממוקדת לערמונית=ברכיתרפיה) נחשבים כולם טיפולים שווים לסרטן ערמונית ממוקם ובעלי תוצאות הצלחה דומות, וגבוהות, לריפוי מהמחלה. כמובן לכל אחת מהן זמן החלמה ותופעות לוואי, שגם אותם צריך לקחת בחשבון כאשר מחליטים מה יתאים לכל מטופל.
אני מקבל אנטיביוטיקה זינט 10 ימים לטיפול בחיידק בדרכי השתן האם בתקופת הטיפול באנטיביוטיקה ניתן לצרוך תוסף וויטמינים לחיזוק המערכת החיסונית ולחיזוק בכלל תודה
בוקר טוב. אני בן 61, PSA 0.09 אבל עם כל התסמינים המעידים על ערמונית מוגדלת שגם בדיקה ידנית וUS מאשרים. מאידך; המצב כזה ש"אפשר לחיות אתו". השאלה היא, האם ישנה התוויה מתי ואיך להתחיל בטיפול תרופתי או שזה קשור לרמת התלונות? תודה ויום טוב
שלום ארנון, צריך לזכור שלגודלה של הערמונית אין חשיבות להפרעה הקלינית, כלומר לדרגת התסמינים: כלומר, יש גברים שלהם יש ערמונית מאוד מוגדלת אך אין להם כלל הפרעות במתן השתן ולכן אין שום צורך לטפל בהם. מאידך, יש גברים שיש להם ערמונית קטנה ע"פ כל המימדים אך הם מאוד סובלים מהפרעות בהשתנה, וכן מצריכים טיפול.( גודל הערמונית יקבע את גישת הניתוח להסרתה, במידה ומגיעים לשלב זה של הטיפול, עקב אי יכולת לקבל או להמשיך טיפול תרופתי או כאשר יש אינדיקציות מוחלטות לניתוח כגון אצירת שתן,אי ספיקת כליות, דימום משמעותי או אבנים בשלפוחית. אזי במקרה של ערמונית גדולה הניתוח יתבצע מהבטן ובמקרה של ערמונית קטנה- דרך השופכה.) בכל מקרה צדקת: אם התסמינים שלך הם כאלה שאתה יכול לחיות איתם ללא סבל וללא הפרעה באיכות החיים והתפקוד היומיומי, אז אין צורך לטפל, כל עוד בבדיקות כגון בדיקת שתן ודם אין עדות לדלקת או הפרעה בתפקוד הכלייתי. אבל אם התסמינים שלך מציקים ופוגעים לך באיכות החיים (למשל אתה קם מס' פעמים בלילה ולמחרת אתה עייף ולא מרוכז..) אז רצוי לפנות לאורולוג ולקבל טיפול תרופתי שיקל על ההשתנה. הכי חשוב לזכור שאין סיבה "לקבל" תסמינים שמציקים כ"גזירה משמים" או חלק מהתבגרות או הזדקנות: יש מקום לשפר/לטפל- תמיד.
כאשר ה-PSA 7 וה-FREE PSA -2% האם בהכרח תוצאות הביופסיה יראו על סרטן? מה אחוז הסבירות שלא מדובר בסרטן?מודאג
יוסי שלום מטרת בדיקת PSA "חופשי" ויחסו לכלל ה- PSA ולנפח הכללי של הערמונית באה כדי לעזור למקד את הממצאים ולהנחות האם יש מקום לבצע את הביופסיה מהערמונית במקרים בהם זה לא כל כך חד משמעי. צריך לזכור שPSA בעצמו הוא סמן לא ספציפי לסרטן אלא לערמונית, ושלא כל PSA מוגבר הוא בהכרח רק בגלל סרטן.. יחס PSA חופשי נמוך, לצערי, הוא הרבה יותר אינדיקטיבי לנוכחות סרטן וע"פ כל האיגודים האורולוגים בעולם ממולץ לבצע ביופסיה, שבנוכחות של רמות FREE PSA נמוכות מ7% כנראה יראו סרטן. אולם- ובעיקר כשמדובר בביופסיות אקראי, הן עלולות גם להיות שליליות לסרטן. במקרה זה מומלץ לחזור על הביופסיה. חשוב שתזכור שגם אם מתגלה סרטן, אם מדובר ברדגה נמוכה ובמחלה ממוקמת לערמונית, הסיכוי לריפוי הוא גבוה מאוד. אנא אל תדחה את הביופסיה רק בגלל שאתה מפחד שמא יהיה סרטן. בריאותך חשובה, ויש היום טיפולים מצויינים. הרבה בריאות והצלחה.
האורולוג שלי אומר שבמכלל כל האנשים שנשלחים לביופסיה, לפחות 40 אחוז אינם מסורטנים האם זה נכון?
שלום ד"ר האם קיימים מצבים שחולים המאושפזים בבית חולי בגלל אצירת שתן (פרוסטטה שפירית מוגדלת) מנותחים מיידית או שבדרך כלל פותרים את הבעייה על ידי קטטר לתקופה ארוכה. תודה
יצחק שלום לך, כאשר אדם חווה אצירת שתן בעקבות הגדלה שפירה של הערמונית ומפונה למיון, הפתרון הראשוני והמהיר הוא הכנסת קטטר, היות וחייבים לנקז את השתן. אם יש צורך באישפוז בשל דלקת, דימום או חום, משאירים בבית חולים להשגחה, ובמהשך מחררים מבית החולים, לעיתים עם הקטטר, להמשך המעקב והטיפול במסגרת קופת חולים בקהילה. אם מדובר באצירה ראשונה אצל מישהו שטרם קיבל טיפול תרופתי לערמונית, לרוב מתחילים בתרופות, ואז מוציאים את הקטטר לאחר מס' ימים ורואים אם הכל מסתדר והחולה מצליח להשתין באופן תקין, וכך יכול להמשיך את הטיפול התרופתי ולא תמיד מחוייב בניתוח. כמובן שאם זה קורה שנית, או שקורה למרות שנטל טיפול תרופתי- אין מנוס מניתוח. לגבי קביעת מועד הניתוח- יש מחלקות שיתנו תור מוקדם יותר ויש שפחות, בד"כ משתדלים שאנשים לא יסתובבות יותר מדי זמן עם קטטר, וזה בעיקר תלוי בעומס תוכניות הניתוחים. לעיתים ניתן, בהתאם לכיסוי ביטוח הבריאות האישי של כל אחד, לקבוע מועד מוקדם יותר לניתוח במסגרת הביטוחים המשלימים או ביטוח פרטי. יש לזכור שלא כל אדם יכול לעבור ניתוח, כך שזה תלוי גם במחלות הרקע ובמצב הכללי, ומחייב אישורים להרדמה וכדומה.
אבא שלי בן 73, אובחן כבעל ציסטה בכליה ופרוסטטה מוגדלת, בבדיקת שתן והתרוקנות שלפוחית נמצא כי אין התרוקנות מלאה. הומלץ ניתוח לכריתת הערמונית. על פי אולטראסאונד בטן, בו נצפתה בלוטת ערמונית גדולה, הומלץ ניתוח פתוח לכריתת הערמונית. האם תוכלי להמליץ על רופא/ים בעל/י שם בתחום באיזור השרון והמרכז?
שלום רחל, את מציינת שאביך סובל מערמונית מוגדלת והומלץ לו ניתוח דרך הבטן, ככל הנראה על סמך גודלה של הערמונית בסונר. זהו ניתוח מוכר ושווה בתוצאותיו והצלחתו לניתוח ה"סגור" שנעשה דרך השופכה אך מתאים רק לערמוניות קטנות. באזור המרכז ישנם הרבה מאוד אורולוגים טובים, רובם קשורים למחלקות האורולוגיות בבתי החולים השונים. בהתאם לכיסוי הביטוחי שלכם ולקופת החולים בה אתם חברים את יכולה למצוא אורולוגים-מנתחים טובים מאוד, הן דרך בתי החולים והן במסגרות ניתוח משלים ופרטי. לצערי אין זה המקום להמלצה ספציפית על רופא זה או אחר..
שלום רב, לפני כ-5 שנים עברתי ניתוח להוצאת אבנים משלפוחית השתן. בממצאים התגלה גידול מכיס השתן שנכרת ב- TUR-T, לאחר בדיקה מעבדתית התגלה: HIGH GRADE UROTHELIAL CARCINOMA בתכנית הטיפולית הומלץ על מתן 10 טיפולים ב-B.C.G לשלפוחית באמצעות קטטר. כמו כן בוצעה כל חצי שנה ציסטוסקופיה. בחודשיים האחרונים אני סובל מכאבים רצופים באיבר המין ובאשכים, יש לציין שבבדיקת C.T, אולטרסאונד בטן ובדיקת שתן כללית - הממצאים תקינים. אשמח לייעוץ בנושא היות והכאבים עזים ומתמשכים... תודה מראש.
ליאור שלום רב, הטיפול שקיבלת לשלפוחית (שטיפות BCG) הוא אכן טיפול הבחירה למחלה זו. לפי דבריך אני מבינה שאתה במעקב צמוד כולל ציסטוסקופיה אחת לחצי שנה והדמיה כגון CT וUS. האם נבדק שתן לציטולוגיה? גם זו בדיקה שצריכה להיות ברוטינה של המעקב. לכאבים שאתה מתאר יש אבחנה מבדלת נרחבת,ולא רק בעקבות ההסטוריה הרפואית שציינת: האם בבדיקות השתן יש לויקוציטים- גם בנוכחות תרבית שלילית? האם בחודשיים האחרונים נחבלת באזור? קיבלת מכה? הרמת משהו כבד מאוד? ביצעת מגע מיני לא מוגן והיו הפרשות מאיבר המין? צריך לשלול בקע, וגם STD (מחלת מין).אולי היית מצונן עם דלקת גרון? אולי מדובר בדלקת באשכים מחיידק גרון כגון סטרפטוקוק או אפילו מוירוס החזרת (MUMPS). ואולי מדובר בדלקת כרונית של הערמונית, שעלולה לגרום גם היא לתלונות דומות, או דלקת כרונית בשופכה בעקבות הצינתורים בקטטר לשטיפות. מה מצאו בבדיקה גופנית? כדאי שתבצע US לאשכים. אמרת גם שהיו לך אבנים בשלפוחית, האם לא ראו דבר בסונר דרכי השתן וב CT? חלילה אם במקביל מתפתח אצלך חום, חשוב שתחזור על כל התרביות- שתן, שופכה, זרע וכו', כולל תרבית לשחפת, היות וזהו הטיפול קיבלת- BCG הוא חיידק שחפת מוחלש שלמעשה הורג את התאים הסרטניים בשלפוחית. זה מאוד מאוד נדיר, ובעיקר הופעה כל כך מאוחרת(5 שנים) אחרי הטיפול.. רצוי שתנסה תרופות נוגדות דלקת וכאבים מסוג NSAIDS כמו נורופן/אדוויל/אדקס ודומיהם- זה יכול להקל עליך.אם האשכים מאוד כואבים אתה יכול להרים אותם על מגבת מגולגלת, ולהשתמש בתחתונים צמודים-גם זה מקל על הכאב.
שלום בן 31.עד לפני חצי שנה בריא לחלוטין. לפני חצי שנה אובחנתי בפרוסטטיטיס כרוני. טופלתי בצטרופלוקסצין ופרוקטוגליבנול כ 4 חודשים עדין סובל מהמחלה. מטופל בפרמיקסון.אני כרגע מטופל ע"י אורולוג ע"י מסג' לערמונית. לפני חודשיים החלו כאבים בבטן מתחת לצלעות. בבטן התחתונה. במותניים.שילשולים. כאבים ברקטם לפני יצאיה. צואה ירוקה. כאבי מפרקים בכפות הידיים. באצבעות .בברכיים. גב תחתון. דקירות מאחורי העיניים כאבים בצוואר. לחץ בגרון. גרן יבש. קושי לבלוע רוק. לשון מחופה. רופא אף אוזן גרון מצא ריפלוקס. רשם לי לנטון. לא עזר תחושת נימול בכפות הידיים והרגליים. גפיים נרדמות. חולשה ביד שמאל. התקפות של סחרחורות וחוסר שיווי משקל. עייפות כללית. נרדם בשעות הערב המוקדמות כאבים בשריר ביד שמאל. התכווצות לא רצונית של שרירים רעידות באגודל יד שמאל הפין שלי בחודשיים האחרונים נוטה לצד ימין דחיפות במתן שתן. השתן יוצא מפוצל. כאבי בשפיכה. כאבי אשכים. צילצולים באוזניים. יכול להיות הדרדרות בשמיעה. בדיקות דם תקינות. קולונוסקפיה וגסטרו תקין בדיקה של רופא נוירולוג תקינה רופא אף אוזן גרון מצא ריפלוקס אולטראונד בטן מצא כבד שומני. אולטרסאונד כליות ודרכי שתן תקין. תרבית זרע מצאו חידק מסוג קוקים גרם חיובים תרבית שתן תקינה בדיקת רופא עיניים תקינה תרבית צואה תקין בדיקת תפקודי כבד וכליות (דם) תקינה חוסר בויטמין D בדיקת מחלות מין שלילית מחכה לבצע בדיקת וידאו קפסולה של המעי הדק. EMG. האם תוכלי בבקשה לעזור לי לדעת מה אני סובל? האם המצב יכול לנבוע מהמסג' לערמונית
שלום דוד אם לבודד את הבעיה האורולוגית שלך מכל הסיפור: אובחנת עם דלקת כרונית בערמונית ממנה אתה "ממשיך לסבול" (ציינת תסמינים רבים אך לא תסמיני השתנה). לעיתים כאבים בפי הטבעת קשורים לכך אך לא רק. אם בדרע נמצאו חיידקים גרם חיוביים (זה יכול להיות סטרפטוקוק אבל גם גונוריאה=זיבה!) ולא קיבלת טיפול אנטיביוטי מתאים רצוי שתקבל טיפול ברוצפין(בזריקה). עיסוי לערמונית אינו נחשב היום טיפול מקובל לדלקות כרוניות בערמונית (אין הוכחות רפואיות בדוקות שיש בטיפול זה כל שיפור לתלונות, אך הוא היה מקובל בעבר מאוד, בעיקר בארצות מזרח אירופה), ולצערי, אף עשוי להחמיר לך את התלונות ולגרום, אם יש חיידק בזרע, לכך שיעבור לדם, ואולי מכך התלונות הכלליות שלך. בכל מקרה כדאי לך לפנות לרופא המשפחה ראשית ולפי צורך לעבור בירור גם אצל פרוקטולוג לגבי כאבים ברקטום, וגם אצל גסטרואנטרולוג, לגבי כאבי הבטן והיציאות.. הכי חשוב שתבין שדלקת כרונית בערמונית היא מצב שלוקח הרבה הרבה מאוד זמן להחלים ממנו. ובנתיים בעיקר תקפיד על שתיה מרובה של מים, תמנע מגירוי לערמונית (לא בעיסוי ולא במגע מיני), תשתמש בנוגדי דלקת ומשככי כאבים כגון נורופן או אדוויל, מרככי צואה, ותהיה סבלני, בסוף זה יעבור. כמובן שאם עולה לך החום או אינך מצליח לרוקן את השתן עליך לפנות מיד לחדר מיון, כי לעיתים זיהום בערמונית יכול להיות חמור. הרבה בריאות.
תודה רבה לך על התשובה הסבלנית והמהירה טופלתי גם ברוצפין ללא שיפור בדקו GO Urine (PCR) ויצא שלילי בנוסף גם Trichomonas Swab, PCR גם יצא שלילי בזרע מצאו כדוריות דם לבנות בודדות Leucocytes (Sperm)/Field בודדות טופלתי גם באופלודקס כשבועיים האם את עדין חושדת בזיבה? אם כן איך אפשר לבדוק את זה? האם תרבית דם יכולה למצוא זיבה? לגבי בעיות במתן שתן. היו אבל עכשיו הרבה יותר טוב. אני עדין משתין זרם מפוצל ומאוד מפוזר במיוחד לאחר יחסי מין בנוגע למסג' אני מבין שיש סכנות (שהאורולוג שלי שולל בתוקף) וגם שזה טיפול מאוד לא קונבנציונלי. אני נאלץ להפסיק את הטיפול למרות שבכנות מאוד עזר לי. המון המון תודה על העזרה
אני בן 53 וכבר כ 3 שנים לוקח קסטרל עקב גדילה שפירה של ערמונית. הביופסיה הייתה תקינה. הבעיה שזה גורם לי לעצירות ביציאת צואה. כאשר יום אחד אני לא לוקח קסטרל אני כבר מרגיש שיפור ביציאות אבל אז כמובן זה גורם להפרעה במתן שתן. מה יכול להיות הסיבה לכך? האם זו אחת מתופעות הלואי של קסטרל? האם זה יכול להיות קשור ליובש שמרגישים כאשר נוטלים את התרופה ואולי זה מייבש את איזור היציאת הצואה?(כי ההרגשה היא שהצואה יצאת בקושי רב וצריך הרבה להתאמץ) האם יש תרופה אחרת בעלת אותה פעולה תרופתית אך בלי תופעת הלואי הזו?
שלום רב, עד כמה שידוע לי תרופות מסוג חוסמי-אלפא כמו קסטראל אינן גורמות לתופעות של עצירות. האם אתה לוקחת תרופות אחרות במקביל? יש הרבה תרופות אנטי-כולינרגיות שיכולות לגרום לתופעה שאתה מציין. מצד שני יכול להיות שהעצירות שאתה סובל ממנה אינה קשורה בתרופות אלא בתזונה שלך, ולכן רצוי שתרבה בשתיה ותקפיד על תוספת של סיבים תזונתיים, ואתה יכול להתייעץ עם דיאטנית או גסטרואנטרולוג. אם בכל זאת לדעתך ההפרעה קשורה רק בקסטראל אתה יכול להחליף לחוסם-אלפא אחר כגון אומניק/טמסולין או אומניק-אוקס, שנותנות את אותו אפקט של הטבה בריקון השתן. אם למרות התרופות אינך מסתדר עם ההשתנה רצוי להתייעץ עם האורולוג שלך לגבי ניתוח ערמונית.
תודה על התשובה. רציתי לדעת מה ההבדל בין קסטרל ל אומניק/טמסולין או לאומניק-אוקס? בשעתו לפני כ 3 שנים אמר לי האורולוג ש קסטרל יש לו הכי פחות תופעות לוואי חוץ מהרגשת יובש בפה לאחר הקימה בבוקר. ושזה גם הכי פחות משפיע לרעה על התפקוד המיני. מה הן תופעות הלוואי של התרופות האחרות? האם ניתן לקחת אותן במקום קסטרל ללא חשש?
שלום רב, בהמשך לבעיית קושי התפנות שיש לי בזמן לקיחת התרופה קסטרל,(איני נוטל תרופות אחרות), האם יכול להיות שתכונת הקסטרל להרפיית השריר משפיעה גם על שרירים נוספים כגון שרירים הקשורים להוצאת הצואה ולכן יש לי קושי בזה? והקושי הזה אינו נעלם ביום שאיני לוקח את הקסטרל.
בעלון ולא תמיד רשום.גם אומניק וטמסולין זה דיי דומה למרות שהראשון פחות בהרבה מטמסולין.כדאי לקחת היתרין לפי ההוראות המיוחדות שעל הקופסא. לקחת במינון נמוך ולעלות עד ל 10 מ ג .אין עצירות ולא תופעות לוואי גם לא בעלון.
שלום רב. התחלתי לקחת לפני כיומיים טמסולין בהמלצת רופא אורולוג. השפעת התרופה על ההתרוקנות מצויינת אבל התרופה לא פתרה את בעית הדחיפות למתן שתן (בעיקר בלילה) האם קיים פרק זמן מסוים עד תחילת השפעת התרופה (השפעה מיידית או מס ימים) עברתי לאחרונה ביופסיה התוצאה תקינה.
גלעד שלום לך, טמסולין היא תרופה טובה להפרעות בריקון השתן, ועובדה אתה מציין שהשפעתה טובה והריקון השתפר. אולם, לא תמיד תרופות מקבוצת חוסמי-אלפא (שאליה משתייכת טמסולין) מקילות על הדחיפות, ואולי אתה צריך תרופה אחרת, מהתרופות האנטי-כולינרגיות שתפתור את התחושה הזו. יש כמה תרופות כאלה- תרןפה צמחית בשם "אורגנין" או תרופות רגילות כגון "וסיקייר, "דטרוסיטול" או ספזמקס". כולן כמובן ניתנות במרשם רופא.רצוי שעקוב אח מתן השתן שלך בהתאם למה שאתה שותה- אולי כדאי למתן כמויות,להוריד בקפאין - בעיקר בערב, ולהקפיד על התרוקונת מלאה לפני השינה.
תודה על התשובה המפורטת והמובנת. נהנה לקרוא את תשובותיך המקצועיות והמובנות בפרום.
שלום ד"ר אני כנראה זקוק לניתוח הסרת ערמונית מוגדלת שפירה -אני בן 60- חבר "מכבי זהב". האם ניתן במסגרת זו של מכבי לעבור אצלך ניתוח ? והיכן? תודה
יצחק שלום, פרטי מרפאתי במכבי כתובים בראש העמוד של הפורום. דרך "מכבי זהב" אתה יכול למצוא מנחים מצויינים רבים.
רציתי לדעת אם מה שיש לי זה שלפוחית רגיזה , אני בת 41 ואני רצה לשירותים לעיתים ממש תכופות זה יכול להיות אפילו כל רבע שעה יש לי כזה לחץ למטה בבטן התחתונה , אני כבר הרבה שנים סובלת מזה יש לציין שבלילה הכל בסדר אני לא קמה לשירותים, אחרי ההריון הראשון שלי שזה היה בגיל 22 אני חושבת שהתחלתי לסבול את זה ההריון השני שלי בגיל 25 לא יכולתי ללכת מטר בלי שירותים כל הזמן לחץ למטה , ומאז אני ככה סובלת אם יש מקומות שצריך להיסתובב זה ממש בעייתי לי אפילו אם אני מרוקנת לפני מרגישה לחץ אחרי 10 דקות, האם זה קשור לכמות הקפאין שאני שותה , יש לציין באמת שבמהלך היום אני שותה לפחות 6 כוסות קפה , האם זה נקרא שלפוחית רגיזה ?יש משהו שניתן לעשות ? אודה על תשובתכם
שלום רונית, בואי נעשה סדר בדברים. ראשית מה שאת מתארת נקרא "תכיפות" (FREQUENCY) כלומר- את הולכת הרבה פעמים לשירותים. אין לך בעיה בהתאפקות (או לפחות לא ציינת שיש דליפת שתן), ואינך קמה בלילה. לפי מה שציינת את שותה הרבה קפה וזה נכון שקפאין מאוד משתן ובכך משפיע על כמויות מתן השתן, ולכן רצוי שתמעטי בקפה (קפאין יש גם בקולה, תה רגיל, שוקולד ועוד, אז שימי לב). שנית, אמרת גם שהתלונות הללו החריפו לאחר לידות- בהחלט יכול להיות שיש לך חולשה מסויימת של שרירי רצפת האגן ולכן ממליצה לך "לאמן" את השלפוחית בהתרוקנות יזומה לפי שעון ולא כל פעם שאת צריכה, אלא אחת ל-שעה או יותר, אך בפרקי זמן קצובים. בנוסף דרך קופות החולים ניתן לבצע פיזותרפיה לאימון וחיזוק רצפת האגן, או בחוגים שונים כמו פילאטיס וסטודיו-C. עוד פרטים בנושא תוכלי למצוא כאן בפורום בתשובותי לשאלות קודמות, למשל בתשובה לשאלה מתאריך 1/11/10 על דלף בדרכי השתן.
ראשית , תודה על תשובה מהירה ולא אין לי דליפת שתן אבל אם אני מתאפקת יש לי ממש לחץ בבטן התחתונה וזה קשה , אני אנסה לישם את הפתרונות שהצעת , יש טעם ללכת לאורולוג לבדיקות? או פשוט לעשות מה שהצעת?
לום ד"ר אני סובל מערמונית מוגדלת ומטופל האבודרט וקסטרל-מזה שנה עם הטבה. לאחרונה חזרו התופעות הידועות של צורך בהשתנה מרובה ,צריבה וכדומה. איך אורולוג יכול לקבוע על פי בדיקה פיזית כי יש לי דלקת ולתת לי למשל אופלודקס-כי הרי בדיקת תרבית לוקית מספר ימים.האם יש לו מקלון בדיקה במרפאה תודה
דוד שלום רב, בחלק מהמרםאות ישנו מקלון בדיקת לשתן, שיכול להראות סימני דלקת ראשונים, אולם הדרך הטובה ביותר לזיהוי דלקת היא בבשיקת שתן כללית (משטח למיקרוסקופ) ותרבית- להצמחת חיידקים. לעיתים יש רופאים שמתמכים על התיאור הקליני של התלונות ונותנים ישר טיפול אנטיביוטי למה שנשמע כמו תלונות של דלקת. אם אתה בם 50 ומעלה, ובוודאי אם אתה מעשן הייתי מציעה לך בכל מקרה חוץ מלבצע תרביות גם לבקש לשלוח בדיקת שתן לציטולוגיה (לשלול מציאות של תאים סרטניים בשתן), כי אולי מקור הצריבה שלך אינו בדלקת.
אבי היה במשך חודשיים מחובר לקטטר עקב בעיות בריקון,דלקת ואי שליטה בסוגרים.לפני ימים אחדים עבר TURP ומצבו טוב.[ללא חום,מרגיש טוב וכו']יחד עם זאת נאלץ הרופא לשחררו עם קטטר בשל אצירת שתן.האם התופעה רגילה?מה משך ההחלמה מבחינת חזרה למתן שתן בצורה רגילה וסדירה ללא קטטר?יש לציין שגילו 74 שנים.
דורון שלום. אצירת שתן מיד לאחר ניתוח כריתת ערמונית היא מצב מוכר ולעיתים הסיבה לכך היא כאב, קריש דם שמפריע או שארית קטנה של רקמת ערמונית ( שאם ממשיכה להפריע להתרוקנות מחייבת בדיקת ציסטוקופיה והסרה חוזרת). במקרים אחרים מדובר בדלקת זיהומית או בצקת מקומית בעקבות הניתוח, שלרוב חולפת אחרי טיפול קצר באנטיביוטיקה. לדבריך אביך נשא קטטר לתקופה ממושכת. האם טרם הכנסת הקטטר היתה גם תקופה ממושכת של הפרעות בהתרוקנות? יכול בהחלט להיות שמעבר לסיבת החסימה של מוצא השלפוחית בערמונית מוגדלת (שהוסרה בניתוח), גם שריר השלפוחית עצמו כבר "התעייף" ואינו מסוגל לתפקד באופן תקין, ולכן ההתרוקנות גם לאחר הניתוח היא בעיתית. בכל מקרה רצוי להמתין מס' חודשים ולעקוב אחרי מתן השתן, ואם ההפרעות אינן מסתדרות באמצעים שמרניים כגון ריקון קצוב לפי שעון, המנעות מהתאפקות יתרה, וטיפול בתרופות שמקלות על פתיחת הסוגר כגון חוסמי אלפא ("אומניק"/"קסטראל" ודומיהם)-מומלץ לחזור לרופא לבדיקת שארית באולטראסאונד וציסטוקופיה. במקרים בהם אין עדות לחסימה והצוואר "פתוח", אולם כיס השתן אינו מתרוקן יש צורך לשקול ביצוע צינתור לסרוגין של כיס השתן לצורך התרוקנות, או להשאיר קטטר.
ד"ר שירה חתומי! תודה רבה על התשובה המלומדת והמפורטת.
שלום רב! אבי בן מעל שמונים וסובל מדימומים חוזרים ונשנים בשלפוחית (עם קרישי דם), חוסר שליטה בשתן ואף עצירת שתן. נאמר לו שזה בגלל נזקי הקרנות מלפני עשרים שנה לסרטן הפרוסטטה, הקרנות שדיקקו את כלי הדם בשלפוחית והפכו אותם לשבריריים. הוא עבר צריבות, שטיפות, עירויי דם, אישפוזים, טיפולים אנטיביוטיים בחיידק שגורם לדימום (למה? האם בגלל שכלי הדם דקיקים בעקבות ההקרנות?) כלום לא עוזר. הוא משתחרר מבית החולים עם שתן צלול אך הבעיה חוזרת לאחר מספר חודשים ושוב הוא נזקק לאישפוז לא קצר עם ציסטוסקופיות, שטיפות, מנות דם וכ'. עד עתה האמנו שזו בעייה כרונית ללא מזור, עד שנודע לנו ממכרים רופאים על הרפואה ההיפרברית. השאלה שלי היא: למה לא מציעים לו בבית החולים בו הוא מאושפז רפואה היפרברית? שמעתי שזה עוזר בתשעים אחוז מהמקרים כמו שלו ואין לו התווית נגד, הווה אומר: אין טיפול כימותרפי ואין בועות בריאות (אין תא לחץ בבית החולים בו הוא מתאשפז. האם זה קשור? יכול להיות שזה נובע מחוסר מודעות?) **את אותה הודעה העליתי גם בפורום אחר
גילה שלום לך, אכן דימום משלפוחית השתן בעקבות קרינה (RADIATION INDUCED HEMORRHAGIC CYSTITIS) מהווה בעיה ידועה וקשה לטיפול. טיפול בחמצן היפרבארי מיועד לאלה שטיפולים אחרים לא הועילו להם , ואכן נמצא כמועיל בחולים עם בעיה זו. הבעיה היא שיש צורך בתא-לחץ כדי לקבל טיפול זה, ולעיתים ישנן מגבלות נוספות שמונעות את השימוש בטיפול זה כמו מחלות שונות בריאות, טיפולים שונים וקלאוסטרופוביה. איני יודעת אם הטיפול כלול בסל-התרופות או מחייב תוספת תשלום, אך בכל מקרה צריך לברר בבית החולים בו אתם נמצאים אם יש שירות כזה , כלומר- אם יש תא-לחץ. עד כמה שידוע לי במרכז יש תא-לחץ בבית חולים "אסף-הרופא". אולי כדאי לפנות לשם ולברר.
שלום לך ובוקר טוב ד"ר שירה רוצה להודות לך על תשובתך המהירה המתומצת והענינית הסבלנות וההתייחסות יישר כוח אבי
בהמשך להתכתבות בנושא שלי לגבי psa4.3 הבדיקה האחרונה הייתה לפני שנתיים השאלה אם עושים השוואה בתוצאות הפרש שנתיים זה לא ארוך מדי לצורך השוואות בגיל 61 קיבלתי היום תוצאות של אולטרה לגבי איברי הבטן כולל שלפוחית קיבולת סבירה ללא ממצא דפני בולט הערמונית בגודל 3.6-6.2-3.9 ס"מ נפח 46 סמ"ק שארית השתן לאחר התרקונות כ32 סמ"ק מה דעתך על תוצאות אלו
אבי שלום שוב, תוצאות בדיקת האולטראסאונד שלך הן בגדר הנורמה. הערמונית מעט מוגדלת, אך לכך אין משמעות לגבי היתכנות סרטן. PSA אמור לעלות בהדרגה ובאופן מתון (פחות מ 0.75 בשנה), אך אם הכפיל את עצמו בתקופה קצרה זה חשוד. לפי רישומיך, ה- PSA האחרון שלך מ 2008 היה 1.78 , וכעת עומד על 4.3, (שזה יותר מפעמיים 0.75.. ) כלומר הקפיצה משמעותית. אני שוב מזכירה לך שאתה ציינת שביצעת את הבדיקה בעת מחלת חום. אחזור על זה בפעם האחרונה: חום בגוף ממקור כלשהו יכול גם להשפיע על רמת PSA ולכן כדאי שתמתין ותחזור על הבדיקה כשאתה בריא ומרגיש טוב, לאחר מס' ימי המנעות ממגע מיני, בעוד כחודש-חודשיים.אם הוא לא ירד או עלה- עשה ביופסיה. אם אתה מודאג ואינך רוצה לחכות- עשה ביופסיה כבר עתה.
שלום שירה, לפני כ 7 שבועות עברתי ניתוח channel turp בערמונית עם סרטן גרורתי בגלל הפרעות למתן שתן והשבוע סיימתי גם 10 הקרנות לערמונית בגלל כאבים קשים. כתוצאה מההקרנות, הכאבים מהערמונית נעלמו לחלוטין - 100% הצלחה. מאז הניתוח (כאמור 7 ש') אני עדין סובל מכאבים בעת מתן השתן למרות שחל שיפור בזרם ואני נאלץ להמשיך כל הזמן עם סדוראל אחרת המצב מחמיר מאד. עדין תכיפות בלילה בעיקר אך לפעמים גם ביום אני חש צורך להתרוקן כל חצי שעה. הכאבים הם בשלפוחית, ברקטום, בשרירי רצפת האגן ואפילו בפין ולעיתים הם כה עזים עד שאפילו האסלה גונחת. בד"כ אין בריחת שתן למעט מקרים של צחוק חזק מאד. האם זה טבעי או שההחלמה איטית מדי?
דורון שלום רב, התלונות שאתה מתאר הן לצערי חלק מוכר מתהליך ההחלמה לאחר הטיפול שעברת. אין טווח זמנים מדוייק להחלמה לאחר קרינה או ניתוח, היות וכל אדם מחלים בקצב אחר אבל הממוצע המקובל הוא עד 3 חודשים, ואתה עדיין בטווח זה. צריך לזכור במקרה שלך שעברת גם קרינה וגם ניתוח לאותו איזור כך שכנראה אצלך הסבל כפול ואולי גם זמן ההחלמה... הייתי ממליצה לך להתייעץ עם האונקולג/אורולוג המטפל שלך לגבי הטבת התסמינים מבחינת נוגדי כאב- אתה יכול לנסות טיפול בנורופן/אדוויל ודומיהם או במשהו חזק יותר. חשוב שתשתה הרבה ותקפיד על ריכוך הצואה כדי להקל על עצמך. אם יש לך ממש קשיים בהתרוקנות אולי תנסה חוסמי אלפא (קסטראל או אומניק) שמרפים את שריר הסוגר ואמורים להקל על ההשתנה. הרבה בריאות.
שלום שירה, כמו הרבה חולי סרטן או חולים בכלל שסובלים מכאבים בעוצמה גבוהה טופלתי במשך מספר חודשים בתרופות אופיאטיות ולאחרונה עד ההקרנות גם בקנאביס רפואי. כפי שכל החולים מסוגי יודעים, התרופות האופיאטיות מסוג אוקסיקודון, טראמאדקס ודומותיהן גורמות לעצירות שהיא גרועה כמעט כמו הכאבים עצמם. מתחילים עם לאקסטיבים למיניהם וחוטפים דיכאון, טחורים ומה לא. וראה זה פלא, כשסיפרתי לאחות הממונה על הטיפול התומך ומניעת כאב במחלקה האונקולוגית שאני סובל מעצירויות היא מיד הפנתה אותי לקבל מירשם לתרופה אופיאטית בשם טארג'ין שמכילה את אותו אוקסיקודון עם תרופה אחרת שמנטרלת את ההשפעה המזיקה על המעיים והעצירות חלפה כלא היתה. כששאלתי את רופא המשפחה הוא הגיב ב: בוודאי, אני מכיר את זה... שאלתי: מדוע לא נתנו לי את הטארג'ין כבר מהתחלה, למה כל החולים שאני פוגש שמתלוננים על עצירות ואני מספר להם על הטארג'ין לא שמעו עליה והמידע עובר מאוזן לאוזן במקרה הטוב? למה צריך לסבול כל כך הרבה זמן לפני שמקבלים פיתרון?
אני היום בן 61 בדיוק הבדיקות שנעשו לפני שנתיים בינואר 2008 הראה psa.1.56 ובדצמבר 2008 הבדיקה הראתה 1.78 עלי לציין שהבדיקה שנעשתה השבוע התקבלה לאחר שהיה לי חם של 38 מעלות במשך כל הימים שלפני הבדיקה והתוצאות התקבלו לאחר שבדיקה נעשתה ב2 שיטות ותקבלה 4.3 לאחר התוצאות הרופאה שולחת אותי לביקת שתן וסוכרלפי דבריך וחשוב לי לדעת האם במצב שכזה עם חם בזמן הבדיקה התוצאות אכן לא מדוייקות אין בעיה בנתינת שתן לא צורב הכל תקין פשוט לדעתי הייתי עם שפעת ואולי עם דלקת כל שהיא אשמח לתגובתך ערב טוב אבי
אבי שלום, PSA 4.3 בגיל 61 נחשב סביב הנורמה, אך אצלך בכל מקרה הוא משמעותית גבוה מהבדיקות הקודמות שלך,(למרות גרף עליה יחסית מתון) ולכן יש להתייחס אליו בחשדנות. אולם, בכל זאת ציינת מחלת חום בעת ביצוע הבדיקה. כפי שהסברתי בפניתך הקודמת- אתה יכול להמתין כחודש-חודשיים ולחזור על הבדיקה: אם היא נותרת גבוהה או עולה, עשה ביופסיה.
