פורום ערמונית (פרוסטטה) מוגדלת

צבי שלום רב, לא ציינת את גילך המדוייק. "פנסיונר" יכול להיות גם מישהו בן 50 בימינו... בכל מקרה נושא ה- PSA כסמן לסרטן ערמונית, כפי שקראת, הוא אחד מהנושאים המורכבים והכי שנויים במחלוקת בתחום האורולוגי ומהווה מקור בלתי נלאה למחקרים, ויכוחים ודיונים קליניים. היום ידוע שההתיחסות אליו כאל סמן סרטן אולטימטיבי אינה נכונה ושיש הרבה מאוד בדיקות-יתר ותוצאות לא נכונות (FALSE POSITIVE) במסגרת מעקב ואיבחון סרטן ערמונית בעת שימוש בו. צריך להבין: PSA הוא חומר שייחודי לערמונית, לא לסרטן הערמונית, ויכול להישתנות ולעלות לא רק בשל סרטן בערמונית אלא מסיבות רבות ושונות(למשל דלקת בשתן, מגע מיני,מחלת חום ממקור אחר, STRESS כלשהו ועוד ועוד..) כמו כן, רמתו משתנה בהתאם לגודלה של הערמונית ולגילו של הגבר. לכן היום יש ויכוח שלם באם גובה הבסיס לרמת PSA הוא 4 או פחות, ולמעשה לא מצאו רמת PSA נמוכה שתחתיה לא אובחן אף אחד כסובל מסרטן ערמונית!(יש עבודות בהן אפילו ברמה של 1.6= PSA נמצאו עד כ 6% מגברים שנבדקו שכן אובחן בהם סרטן...). בכל מקרה במקרה של גברים שחצו את גיל 70 יש היום ויכוח שלם אם בכלל לעקוב אחריהם עם רמות PSA (כסמן לאיבחון מוקדם של המחלה) או לא, היות שידוע שרוב הגברים המבוגרים (סביב 75-80 ומעלה) ילקו בסרטן ערמונית בשלב מסויים בחייהם בגילאים אלה, אך לא ימותו בגללו ואפילו יחיו את חייהם בשלווה ובבריאות ויפרדו מהעולם בלי שכלל היו מודעים לקיומו של סרטן ערמונית בגופם. מצד שני, ביצוע בירור מלא למחלת הסרטן בבדיקת ביופסיה בגיל זה עשויה לסכן את הגבר המבוגר הרבה יותר מהמחלה אותה מחפשים (ביופסיות יכולות לגרום כאב, זיהום, דימום וכו'.), ובהמשך, באם מזהים מחלה-בהתאם לרמתה והתשפטותה יש לבחור טיפול מתאים שגם הוא עשוי לפגוע באדם יותר מאשר אם היה ממשיך לחיות עם המחלה (ניתוח יכול להסתבך, וכך גם טיפולים בקרינה או הורמונים: הפרעות בשליטה בשתן, ירידה בתפקוד מיני ועוד.) כלומר: מאזן חיים-ללא-סרטן-ערמונית (למעשה "בריא" בהגדרה רפואית) מול איכות-חיים-טובה (שעשויה מאוד להיפגם בעקבות הטיפולים במקרים אלה) המהווה למעשה את השאלה המרכזית, שלא לדבר על נושא הוצאות וכספים למערכות הבריאות בעולם ולכל אחד באופן פרטי.. חשוב לי להדגיש- שלא תבין לא נכון: אין כוונתי לומר שאיש מבוגר אינו זכאי לבירור מלא וטיפול בסרטן הערמונית רק משום שהוא מבוגר! ממש לא. כל מקרה חייב להבדק לגופו, ויש היום הרבה מאוד אנשים מבוגרים שכרונולוגית גילם מתקדם אך הם בריאים לחלוטין ותוחלת חייהם תהיה ארוכה מאוד, ולכן חשוב לברר עם כל אחד את מצבו ורצונותיו, לאחר הסבר מלא ומפורט- מה לבחור מבחינת בירור ואח"כ מבחינת טיפול ומעקב. (כל זאת נאמר, בלי שהתייחסתי כלל למשמעות של מחלת סרטן ערמונית ממוקמת או מפושטת- שזהו דיון ארוך ומורכב בפני עצמו). אתה רואה- אין לצערי תשובות חד משמעיות וחותכות בנושא. אם לחזור לשאלתך לגבי רמת ה PSA שלך: אם עברת את ה-70, רמת PSA 3.8 היא לכל הדעות תקינה. קפיצה בPSA כי שציינת יכולה להיות מכל מיני סיבות. צריך 3 בדיקות עוקבות (במרווח של 6 חודשים בין כל בדיקה) בקצב של מעל 0.75 כדי להחליט אם אכן יש מגמה של עלייה משמעותית חשודה (מושג שקרוי PSA VELOCITY). בכל מקרה רצוי שתשב עם האורולוג שלך שמכיר אותך ואת מצבך הכללי ( גילך, מחלות הרקע, אופי ההשתנה, גורמי סיכון לטיפולים שונים וכדומה) ותתייעץ עמו להמשך הבירור והטיפול בהתאם.

אבישאול שלום לך, כל הביופסיות לערמונית מבוצעות בהנחיית סונר (אולטראסאונד), באותו מעמד של הבדיקה. לא מדובר בסונר בטן/דרכי שתן רגיל,(שאינו נותן שום מידע לגבי סרטן, אלא רק את גודל הערמונית) אלא בבדיקה דרך החלחולת. כלומר, מחדירים את מתמר הסונר לפי הטבעת, ומקבלים תמונת אולטראסאונד של הערמונית, שבה, אכן ניתן לראות אם יש איזורים "חשודים" בערמונית, וכך ניתן "לכוון" איליהם את המחט ( העוברת דרך מתמר הסונר אל הערמונית) ולהוציא ביופסיות. בלי קשר לאזורים חשודים, ביופסיות הערמונית מבוצעות בכל הערמונית, אקראית לאיזורים שונים, גם אם אין נקודות חשודות בתמונת הסונר. נהוג היום לקחת בין 10-12 דגימות מכל איזורי הערמונית (משני הצדדים- לערמונית יש שתי אונות). ניתן לבצע את הביופסיות בלי או אם הרדמה, ולרוב משתמשים באלחוש מקומי באלה שאינם עוברים הרדמה לצורך הבדיקה. יש לזכור שעליך להגיע לבדיקה זו עם תרבית שתן שלילית- כלומר ללא דלקת, ולוודא שאתה מקבל "כיסוי" אנטיביוטי בעת ביצוע הבדיקה (לרוב בזריקה בטוסיק). כמוכן דע שאחרי הבדיקה עשוי להיות לך קצת לא נוח להטיל צואה בימים הראשונים או שיהיה דימום מפי הטבעת, בשתן או בזרע.. בכל מקרה בד"כ התופעות הללו קלות מאוד וחולפות מעצמן. בהצלחה והרבה בריאות.

שמעון שלום רב לך, ראשית האם שלחת בדיקת שתן כללית ותרבית? יכול בהחלט להיות שחלק מהתופעות שאתה מציין הן בשל דלקת בשתן (או דלקת כרונית בערמונית) ואולי גם טיפול אנטיביוטי יועיל לך. לגבי סדורל- אין שום בעיה לקחת 2 כדורים ביום, זהו טיפול להטבת צריבה ואי נוחות בהשתנה, ולא אנטיביוטיקה. עד כמה שידוע לי אין בעיה לקחת טיפול זה עם תרופות ללחץ דם וסכרת שאתה נוטל. אם יש לך חסר ב-G6PD אסור לך ליטול את התרופה (אם אינך יודע מה זה, סימן שאין לך, ואז אין בעיה)..רק אל תשכח שזה צובע את השתן בצבע כתום עז - אז לא להבהל. ממליצה לך לספר לאורולוג שלך חוץ מאת תוצאות האולטרסאונד, גם על התסמינים שלא מוקלים בשל הקסטראל- כדי שיוכל להציע לך עוד טיפול ובירור לפי הצורך.

אבי שלום, כדי להתייחס לרמת ה PSA שלך צריך לדעת בן כמה אתה, ומה היו רמות ה PSA שלך בבדיקות קודמות, ואם יש לך תסמינים כלשהם בהשתנה. דלקת כלשהי בגוף וכל מצב של עליית חום או STRESS בהחלט יכולים להשפיע על PSA ולכן רצוי לבצע בדיקה זו כאשר אתה בריא לגמרי, להמנע ממגע מיני מס' ימים לפני הבדיקה ולוודא שאין לך דלקת בשתן. היתי ממליצה לך להמתין מעט ולהחלים ולחזור בעוד חודש-חודשיים על הבדיקה, אחרי שהכל יחלוף.

ערן שלום לך, כדי לענות לך באופן "מפורט ככל האפשר" כלשונך, גם עליך לפרט קצת יותר ממשפט אחד שאומר "דלף שתן בגברים בני 50". בן כמה הוא? כמה זמן הוא דולף? מהו סוג הדליפה? האם הוא סובל מהגדלה של הערמונית? מהן מחלות הרקע? האם ניסה טיפול כלשהו? ועוד ועוד... וכדי לעשות קצת סדר בדברים: הגדרת דליפת שתן היא- איבוד שתן בלתי רצוני ("אי-נקיטה"= הרטבה שלא נשלטת). ישנם סוגים רבים של דליפת שתן, וכולם יכולים להופיע בגברים ובנשים כאחד, ומסיבות שונות: 1. דליפה במאמץ(STRESS INCONTINENCE)- כלומר דליפת שתן בעת עליית לחץ תוך בטני, כגון בעת פעילות גופנית/שעול/צחוק/עיטוש או שינוי תנוחה. סוג זה הוא השכיח ביותר, ולרוב מוכר יותר בנשים, בעיקר מבוגרות (במנופאוזה) או כאלה שעברו לידות מרובות. אולם, בגברים לאחר ניתוח ערמונית תופעה זו עלולה להופיע גם. 2. דליפה מדחיפות (URGENCY INCONTINENCE) כלומר דליפת שתן מתוך צורך עז ומיידי להתרוקן, ו"לא מספיקים לשירותים". בד"כ תופעה זו מוכרת כחלק מתסמונת "שלפוחית רגיזה", יחד עם תכיפות במתן השתן ונוקטוריה(קימה בלילה להתרוקן). 3. דליפה מעורבת (MIXED INCONTINENCE)- שלוב של דליפה במאמץ עם דליפה מדחיפות. מצב זה מוכר גם הוא יותר בנשים. 4. דליפה בשל מילוי-יתר(OVERFLOW INCONTINENCE)- כאשר שלפוחית השתן למעשה "עולה על גדותיה" והשתן דולף היות ולא ניתן למלא יותר את השלפוחית. זהו סוג דליפת שתן שקורה בעיקר בגברים עם הפרעה למוצא השלפוחית בשל הגדלה של הערמונית (איבר שאינו קיים בנשים)אך גם הפרעות אחרות במוצא השלפוחית כגון היצרות בשופכה או הפרעות בסוגר עשויות לגרום לכך- ולכן יכול להופיע גם בנשים. בנוסף- בחולים מבוגרים מאוד גם דלקות חוזרות בדרכי השתן עשויות לגרום להופעה פתאומית של אי שליטה בשתן. כמו גם בחולי סכרת שאינם מאוזנים מבחינת רמות הסוכר בדם, או בחולים עם בעיות נוירולוגיות כגון חבלה לעמוד השדרה או פרקינסון, שבץ מוחי ועוד- להם יכולה להיות דליפת שתן כתוצאה מהפרעות בעצבוב התקין של השלפוחית, או בשל קושי ניכר להתנייד ולהגיע אל השירותים. - ולכן ערן, כפי שאתה רואה- יש סיבות רבות ומגוונות לדליפת שתן. מומלץ לשלוח את מי שסובל מהדליפה להערכה מלאה אצל אורולוג: בדיקה גופנית מקיפה, בדיקות מעבדה (שתן ודם), אולטראסאונד, בדיקות זרימת שתן ואפילו אורודינמיקה- כדי לאבחן באופן נכון ומלא מה הסיבה לתלונות הדליפה ולמתן הטיפול היעיל ביותר. בהתאם לממצאים בבדיקות ניתן להתאים טיפול: 1. לדליפת שתן במאמץ ניתן להציע פיזריותרפיה לחיזוק שרירי רצפת האגן, טיפול תרופתי (ב"יינטריב" ממשפחת SSRI), אך בד"כ הטיפול היעיל ביותר הוא ניתוח לשימת סרט לללא מתח לתמיכה בשופכה ( TVT בנשים- דרך הנרתיק, או MALE SKING לגברים,דרך הפרינאום=חיץ הנקבים). 2. לדליפה מדחיפות לרוב מציעים טיפול תרופתי באנטיכולינרגים שונים (כגון "דטרוסיטול"/"וסיקייר"/"ספזמקס"/ ודומיהם) בשלוב של אימון שריר רצפת אגן והשלפוחית, התרוקנות יזומה לפי שעון ואפילו ביופידבק. 3. לדליפה בשל מילוי יתר בשל הגדלה הערמונית ניתן להציע ראשית טיפול תרופתי להקלת תסמיני ההשתנה וההתרוקנות בעזרת שני סוגי תרופות- חוסמי אלפא כגון "קסטראל/"אומניק" ודומיהם,שמרפים את שריר הסוגר ומאפשרים ריקון יעיל יותר של השלפוחית, ו"אבודרט" או "פרמיקסון" להקטנה הערמונית, אם מדובר בערמונית גדולה. אם תרופות אלה אינן יעילות מומלץ לשקול ניתוח להסרת הערמונית, שיבוצע בגישה סגורה(דרך השופכה) באם הערמונית קטנה, או בגישה פתוחה (דרך הבטן) באם הערמונית גדולה. חשוב מאוד לברר את נושא הדליפה בחולים אלה כי לעיתים הסרת הערמונית לא פותרת באופן מלא את נושא הדליפה, ואף עלולה להחמיר אותה ולכן אלה חולים שמצייבים הערכה מלאה ומקיפה! באותם חולים עם בעיות נוירולוגיות- לעיתים ניתן לשקול נוירומודולציה ( בשורה אחת -השתלת מעין "קוצב" בקרבת קצה עמוד השדרה לשיפור העצבוב של השלפוחית) ובחולי סכרת רצוי להקפיד על איזון רמות הסוכר. כפי שכבר ציינתי- נושא זה הוא נרחב ומורכב ומחייב בירור מלא ו"תפירת" טיפול בהתאם לבעיה הספציפית ולחולה עצמו. מקווה שזה מפורט מספיק..

MALE SLING ולא SKING ( הכוונת למתלה סרט שתומך בשופכה)

שלום אלון, מערכת השתן באדם נחלקת למערכת עליונה הכוללת את הכליות והשופכנים (הצינורות שמובילים שתן מהכליה לשלפוחית, אחד מכל כליה) ומערכת תחתונה הכוללת את השלפוחית והשופכה (הצינור המוביל את השתן מהשלפוחית החוצה מהגוף). חלק זה של מערכת השתן שונה בין גברים ונשים: בגברים מערכת השתן והמין הן אותה מערכת, בעוד שבנשים אלו מערכות נפרדות. כך שכשמדברים על מערכת השתן התחתונה בגבר, מתייחסים גם לבלוטת הערמונית המצוייה ממש מתחת לשלפוחית השתן והחלק האחורי של צינור השופכה עובר בה. לנשים אין בלוטת ערמונית. הבדל נוסף הוא באורכה של השופכה: בנשים מדובר בצינור קצר בן 4ס"מ מהשלפוחית החוצה, ובגברים צינור השופכה עובר לכל אורכו של הפין, ולרוב כפול באורכו פי 2-3 מזה של האישה, בהתאם לאורכו של הפין, ומוביל גם את הזרע החוצה ולא רק שתן.. לאחר ההסבר הנ"ל, יש לזכור שתסמינים של מערכת השתן התחתונה כגון תכיפות, דחיפות או נוקטוריה, קשיים בהתאפקות או בריקון, זרם שנחלש וכדומה, הם תסמינים שמאפיינים הפרעות באגירת שתן בשלפוחית או ריקונו. אלו תלונות שיש גם לגברים וגם לנשים. מערכת השתן העליונה (כליות ושופכנים) לרוב לא גורמת תסמינים בהשתנה, אך אם יש אבנים בדרכי השתן או בכליות, או דלקת בכליות, עלולים להיות כאבי מותניים ואפילו, בחילות, הקאות וחום. ממליצה לך גם לחפש ב"גוגל" תמונות של מערכת השתן והסברים נוספים לפי צורך.

שלום רונן, אם תופעת הגירוי בעור התחילה עם נטילת הפרמיקסון , בהחלט יכול להיות שאתה רגיש לאחד ממרכיביה ורצוי שתמנע מלקחת אותה. אולם ציינת שני דברים- שבעבר נטלת פרמיקסון ולא חווית את התופעה הנ"ל וגם שכעת במקביל אתה נוטל ציפרלקס- לכן אולי מדובר ברגישות לציפרלקס ולא לפרמיקסון. הדרך היעילה ביותר לשעת מה הוא הגורם הוא להפסיק את כל התרופות ולראות שהכל חולף ואח"כ לנסות בזהירות כל תרופה לבד, ולראות מה גורם את התופעה. גירוי עורי הוא תופעה מוכרת בתרופות שונות, אך יכול להופיע גם מגורמים שונים לחלוטין, לכן אם אין שיפור לאחר הפסקת התרופות יש להתייעץ עם רופא עור. .

אבי שלום, שלפוחית רגיזה או "פעילות יתר של השלפוחית = OVERACTIVE BLADDER , מתייחסת למעשה (ע"פ החברה הבינ"ל לנקיטת-שתן -INTL. CONTINENCE SOCIETY )למכלול תסמינים שמפריעים לשליטה בשתן כגון דחיפות (URGENCY) שהוא הצורך המיידי לתת שתן בלי יכולת להתאפק, בלי או עם איבוד שתן מדחיפות (URGENCY INCONTINENCE), תכיפות בהשתנה (FREQUENCY)-מעל כ 8 X פעמים ביממה, ונוקטוריה= קימה בלילה לפחות פעם אחת משינה כדי להתרוקן. חשוב לזכור שכל התסמינים האלה אינם ייחודיים רק לתסמונת זו ויכולים להופיע גם כחלק מתסמיני מערכת השתן התחתונה, בעקבות הפרעות שאינן קשורות רק בשלפוחית אלא גם בערמונית, או בעקבות דלקות בשתן ובעיות שונות אחרות המפריעות לשליטה תקינה בשתן, דוגמת מחלות נוירולוגיות כגון פרקינסון. כלומר- בד"כ אצל גבר בן 50 ומעלה הסובל מתלונות של דחיפות, תכיפות ונוקטוריה, האבחנה הראשונה תהיה הגדלה שפירה של הערמונית, אשר גורמת להפרעה במוצא השלפוחית ולקושי בריקון השתן, אבל בה במידה תלונות אלה יכולות לנבוע בכל גיל, כתוצאה מפעילות יתר של השלפוחית, מדלקת או מהיצרות בשופכה ולכן מצדיקות בירור מלא לאבחון נכון. בנשים, להן אין ערמונית, תלונות אלה לרוב יכנסו להגדרת "שלפוחית רגיזה", אך גם כאן רצוי לשלול דלקות וסיבות אחרות להפרעה בהשתנה, לצורך אבחון נכון. בכל מקרה להפרעות אלה ישנם טיפולים רבים חינה שמרנית- שינוי דפוס התנהגות כגון הגבלת כמויות שתיה וסוגי השתיה(הפחתת קפאין ואלכוהול),התרוקנות יזומה לפי שעון ובמרוחים קבועים (אימון שלפוחית) חיזוק שרירי רצפת אגן וביופידבק, וגם טיפול תרופתי, לרבות באנטיכולינרגים שמרגיעים את התכווצויות היתר של שריר השלפוחית, כגון "אורגנין" (צמחית) או תרופות פורמאליות כמו "דטרוסיטול", "וסיקייר" או ספזמקס", ועד הזרקת בוטולינום לשריר השלפוחית או נוירומודולציה (התקנת "קוצב" בקרבת עמוד השדרה לשליטה "חשמלית" בעצבוב השלפוחית). כל הטיפולים האלה מתאימים לנשים וגברים כאחד. לעומת זאת, אם התלונות קשורות בהגדלת הערמונית, הטיפול מכוון להרפיית שריר הסוגר במוצא השלפוחית עם חוסמי אלפא כגון "אומניק", "קסטראל" ודומיהם, או הקטנת הערמונית בעזרת "פרמיקסון" (הצמחית) או "אבודרט" . כאמור, היות וטיפולים אלה קשורים בערמונית הם ניתנים לגברים בלבד. ניתן לשלב בין הטיפולים וסוגי התרופות, אך כל זאת רצוי לעשות תחת ביקורת ומעקב של אורולוג מוסמך, לאחר בדיקה גופנית והערכה מקפת של כל התלונות למציאת הגורם העיקרי והטיפול הנכון בו, בהתאם למה שמתאים למטופל עצמו.

שלום רב, הבעיה ממנה אתה סובל היא דחיפות ונוקטוריה (קימות בלילה להתרוקן). זהו אחד התסמינים הכי מטרידים בין מגוון תסמיני מערכת השתן התחתונה. לא ציינת מהו גילך, אך בלי קשר,רצוי לברר אצלך בירור מעמיק מה מקור הבעיה, אפילו שחלק מהבירור כבר עברת לפי מה שאתה מציין. יש צורך לשלול דלקת כרונית בערמונית, הגדלת הערמונית, שאריות שתן ותפקוד השלפוחית בבדיקות כמו תרביות שתן/שופכה/זרע , אולטרסאונד ואפילו אורודינמיקה. בכל מקרה ראשית כדי לדעת מה באמת הבעיה, רצוי שתבצע יומן השתנה: לכתוב כל מה וכמה אתה שותה במהלך 24 שעות למשך 3 ימים ברציפות. כך אפשר לראות האם אתה שותה המון או שאכן מדובר רק בתכיפות וגירוי.צריך גם שתבדוק בבדיקות דם את רמות הסוכר והתפקוד הכלייתי. באמצעים שציינתי ולאחר הערכת כל הבדיקות שביצעת (ואין לך שום צורך להתבייש מכלום, הרי אתה מחפש פתרון לבעיה מציקה ומשמעותית)- מאלה ניתן לברר מה גורם לך את הנוקטוריה: האם יש הפרעה במוצא השלפוחית, למשל התכווצות יתר של הסוגר? אזי ניתן לתת לך תרופות מקבוצת חוסמי אלפא שיקלו על זרימת השתן, למשל "קסטראל", "אומניק" או "אומניק אוקס". האם רוב השתן שלך מופרש בשעות הלילה? - מצב זה נקרא שיתון-יתר לילי( NOCTURNAL ENURESIS) ונגרם מחסר של הורמון מדכא-שיתון, שניתן לקבל אותו כתרופה ("מינירין"). האם מדובר בשלפוחית רגיזה? אזי יתאים לך טיפול אנטיכולינרגי, ויש הרבה תרופות בשוק לטיפול זה ( "דטרוסיטול" או "וסיקייר" אם לנקוב בחלק מהשמות). בנתיים תנסה למעט בשתיה בשעות הערב, בעיקר אלכוהול וקפאין, תקפיד להתרוקן היטב לפני השינה, ואולי טיפול צמחי עם "אורגנין" או "פרמיקסון" יכול לעזור. כפי שאתה רואה אתה צריך הערכה מקיפה, ורצוי שתתיעץ ותבדק אצל אורולוג באופן מלא.

שלום רמי, אכן טיפול ב"אבודרט" מקטין את הערמונית לאורך זמן, ושילוב טיפול זה עם "קסטרל" הוא הטיפול התרופתי האופטימאלי. אם אתה מסתדר עם התרופות אתה יכול להמשיך כך לאורך זמן ולא חייב ניתוח. ההתוויות לניתוח הסרת ערמונית מוגדלת שפירה (ולא "הקטנת הערמונית") הן במידה ואין שום הטבה תחת טיפול תרופתי, או שלא ניתן לקחת את התרופות בשל תופעות לוואי, אצירת שתן, דימום חוזר ודלקות משמעותיות בשתן. הניתוח עצמו הוא כזה שמסיר את החלק הפנימי של הערמונית, זה שמפריע למוצא השלפוחית, וכדאי לדעת שיש סיכוי מסויים שלאחר מס' שנים הערמונית תחזור ותגדל, ושוב יופיעו התסמינים. בכל מקרה- אחרי ניתוח המטרה היא שלא תזדקק לטיפול התרופתי, ותצליח להתרוקן היטב ללא עזרת כדורים (כלומר כמובן להפסיק לקחת אותם). פגיעה בזקפה בעקבות ניתוחי ערמונית לרוב לא אמורה לקרות (ואם קורית אז באחוזים בודדים), וכמובן צריך לשוחח עם האורולוג מהו הניתוח המתאים לך מבחינת הגישה (פתוח או סגור, בהתאם לגודלה של הערמונית) ולבחור מנתח מיומן.

אתי שלום רב, אם הבנתי נכון, מאז ניתוח המעקפים שאביך עבר, הוא נושא קטטר. גיל הוא פחות רלוונטי כאן. גם אנשים מאוד מבוגרים יכולים לעבור ניתוח. האם לא הצליחו "לגמול" אותו מהקטטר בעזרת תרופות? אם זה המצב אכן אין מנוס מניתוח. בהתאם למה שציינת כאן, אם אכן מדובר בערמונית מאוד גדולה (מידות של מעל 50 סמ"ק) אז הדרך הטובה ביותר והיעילה ביותר היא בניתוח פתוח, בוודאי אצל אדם מבוגר עם מחלות רקע משמעותיות. את הניתוח הזה בוודאי אפשר לבצע גם בהרדמה חלקית כלומר בזריקה בגב( הרדמה ספינאלית) ולאו דווקא בהרדמה מלאה ואולי זה יתאים יותר- על ההחלטה לגבי הרדמה רצוי לשוחח כמובן עם הרופא המרדים ובהתאם לבדיקות והערכה טרום-ניתוחית שיעבור אביך. כמו שכבר אמרתי בתשובות קודמות, הסיבוכים העיקריים שעלולים לקרות הם דימום וזיהום, ולכן חשובה הגישה הניתוחית, הטכניקה (ידי המנתח וניסיונו), כיסוי אנטיביוטי מתאים סביב הניתוח, והכי חשוב- שיעבור את זה בבית חולים מרכזי, עם אופציה(לפי צורך) לטיפול נמרץ. בכל מקרה, אם מצבו של אביך הוא כזה שניתוח זה עלול לסכן אותו, אולי בעצם כדאי יהיה לשקול השארת הקטטר באופן קבוע, והחלפתו אחת לחודש. זה לא פיתרון אידיאלי, אבל צריך לשקול מה עדיף ממה: סיכון ניתוחי מוגבר או הקטטר קבוע. יכול להיות שזה יהי הפתרון הכי יעיל בשבילו.. היתי ממליצה לכם לערוך התייעצות נרחבת עם כל הגורמים המטפלים: רופא המשפחה, הקרדיולוג, האורולוג וכו'. הרבה בריאות והצלחה.

ארז שלום, קימה משינה למתן שתן לפחות פעם בלילה נקראית "נוקטוריה". יש אנשים שמאוד סובלים מכך ואינם יכולים לישון ויש שכלל לא. בגילך, זה קצת מוקדם לייחס זאת להגדלת הערמונית אבל יש הרבה סיבות אחרות שגורמות לכך, ואם זה מפריע לך כדאי להבדק. לגבי זרימת השתן בבוקר מיד לאחר קימה משינה- אכן קשה לרוקן שתן בעת זקפה(וגברים צעירים ובריאים אכן מתעוררים עם זקפת בוקר) ולכן כדבריך "צריך לחכות לריפיון".גם ידוע שיש אנשים שמתקשים מעט להתרוקן בבוקר. לרוב אין בכך כל בעיה, בעיקר אם בד"כ זרימת השתן שלך תקינה. אם זה בכל זאת מטריד אותך גש לאורולוג לבדיקה מקיפה, ואם צריך ניתן להתאים לך תרופות.

ישראל שלום, אתייחס לשאלתך הקודמת והתוספת שכאן: כדי לברר "מה מצבך" ראשית צריך לדעת מה גילך, ומה בד"כ רמת ה PSA שלך בשנים האחרונות. יש לזכור שהחומרים הטבעיים ב"פרוסטמד" כמו דקל ננסי וליקופן נמצאו כיעילים בהקטנת הערמונית ובמניעת דלקת, כך שנטילת התרופה עשויה להביא להורדת PSA. ציינת שנטלת בעבר את התרופה הזו עקב "הפרעות בהשתנה" וזה עזר, ובמקביל גם ה PSA ירד. אם הבנתי נכון הפסקת את הטיפול כי הכל חלף. האם מאז ועד היום בדקת בתווך השנתיים שחלפו שוב PSA? ומדוע בדקת לאחרונה פעמיים במשך 1/2 שנה? האם לאחרונה חזרו לך התסמינים? האם מישהו במשפחתך הקרובה (אבא/אח/סבא)סבל מסרטן ערמונית? האם סבלת מדלקת בשתן או מחלת מין? אתה מבין שיש הרבה שאלות שעליך לענות, ובאופן מסודר,כדי שאפשר יהיה להתייחס לשאלתך ולהבין מה הבעיה וכיצד לגשת לפתרונה. מציעה לך בכל מקרה לא להסתפק בפורום אינטרנטי אלא לגשת לאורולוג להבדק- ראה תשובותי הקודמות בנושא, לשאלות דומות כאן בפורום.

שלום לך אלי, ישנן סיבות רבות לעלית PSA, אך כדי לתת לך תשובה מלאה חשוב שתציין את גילך. בנוסף, חשוב לדעת אם מישהו במשפחתך הקרובה(אב/אח/סבא) סבל מסרטן ערמונית. כפי שציינתי יש הרבה סיבות לעליית PSA , ולא רק בגלל סרטן (דלקת בשתן, מגע מיני, STRESS, הפרעות בהשתנה, ועוד ועוד..) רצוי לראות את רמות ה PSA הקודמות שלך- שוב, בהתאם לגילך, ולהסטוריה הרפואית שלך, וכמובן שעליך להבדק אצל אורולוג כולל בדיקה רקטלית למישוש הערמונית דרך פי הטבעת. רצוי גם לבדוק לך את השתן ואולי תצטרך גם אולטראסאונד. לפי כל אלה ניתן יהיה לברר מה הסיבה לעליית PSA והאם עליה זו מצריכה בירור נוסף כמו ביופסיה מהערמונית לשלול סרטן.

שלום רב, הבעיה שאותה אתה מתאר נקראת נוקטוריה- קימות בלילה לריקון שתן, והיא אחד התסמינים המציקים יותר של הגדלה שפירה של הערמונית. אולם, לא רק הערמונית גורמת להפרעות אלה: גם לשלפוחית ולסוגר שלה תפקיד. תשובת האולטראסאונד שתארת היא תקינה לחלוטין, וגם רמת ה PSA (למרות שלא ציינת את גילך). "פרקמיקסון" היא תרופה צמחית, ונמצא שמיצויי הצמחים שמכילה מקלים על תסמינים שונים של הפרעות השתנה בכמה מנגנונים- גם הרפיה מסויימת של שריר הסוגר(שיפור בהתרוקנות), גם הקטנה של הערמונית(מניעת חסימה של מוצא השלפוחית), וגם אפקט אנטי-דלקתי. חשוב לזכור שהתגובה לטיפול עשויה להתחיל רק אחרי מס' חודשים.(המינון הנכון הוא שתי קפסולות ליום= 160מג X2 )-אם אתה מבקש משהו מהיר יותר או שאם ניסית את הטיפול הנ"ל זמן ממושך וזה לא עוזר היתי ממליצה לך לנסות תרופות "קונבנציונאליות" יותר להקלה על ההשתנה ועל הנוקטוריה, כגון "אומניק"/"אומניק-אוקס" או "קסטראל". חשוב גם לברר האם יש לך הפרעות נוספות בהשתנה גם בשעות היום, כגון החלשות של הזרם, תחושת חוסר התרוקנות, טיפטוף וכדומה. אם רק נוקטוריה מפריעה לך, ממליצה לך גם לבצע יומן השתנה (לרשום כל וכמה אתה שותה ומתי וכמה אתה מתרוקן, במשך 24 שעות רצופות, למשך 3 ימים)-כך ניתן לראות אם יש קשר בין כמות וסוג השתיה לתלונותיך, או שמא יש לך שיתון יתר לילי(בעקבות חסר של הורמון מונע-שיתון)ולהתאים לך טיפול אחר, דוגמת "מינירין". לעיתים התופעה שאתה מדבר עליה היא חלק מתסמונת "שלפוחית רגיזה" ואז תרופות אנטיכולינרגיות כגון "אורגנין"(צמחית גם היא) או "וסיקייר"/"דטרוסיטול" ודומיהן יוכלו לעזור. כפי שאתה רואה- יש הרבה סיבות ודרכי טיפול, ולכן אם טרם נבדקת אצל אורולוג רצוי לעשות זאת, כדי להתאים לך את הטיפול הנכון ביותר.. בכל מקרה ממליצה לך להמנע משתיה מרובה בערב, בעיקר לא קפאין ואלכוהול, ולהקפיד להתרוקן היטב היטב לפני השינה. אם אתה נוטל תרופות משתנות כדאי לקחתן בצהריים.

אבינועם שלום שוב, אזכיר לך שוב: שיטת האידוי אינה מאימה לערמונית גדולה. בארץ ניתן לבצעה במסגרת פרטית בלבד. אין בידי פרטים על המחיר לפעולה כזו. בכל מקרה, איגוד האורולוגים הישראלי הפועל לפי קווים מנחים של האיגוד האירופי והאמריקאי אינו תומך בשיטה זו כ"קו ראשון" לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית.

שלום לך אבינועם, האינדיקציה העיקרית אצלך לניתוח הסרת הערמונית היא העובדה שאצרת שתן, ונזקקת לקטטר.האם זה קרה לך למרות טיפול תרופתי להפרעות בהשתנה שמקורן בערמונית? אם כן, אזי אכן אין מנוס מניתוח. לאור העובדה שציינת כי יש לך ערמונית מאוד גדולה, הדרך הניתוחית היעילה והבטוחה ביותר היא ניתוח פתוח, כלומר גישה בטנית. חשוב לציין שלבצע ניתוח "סגור" (כלומר ללא חתך בבטן, אלא דרך השופכה) עלול להיות מסוכן למי שיש לו ערמונית גדולה בשל הצורך בניתוח ממושך, וסכנת ספיגה של חומרים שונים במהלך הניתוח שיכולים להזיק, דבר שלא קורה בעת ניתוח פתוח. לייזר או אידוי גם הם אינם מתאימים לערמוניות גדולות. בארה"ב, אגב, גם ערמוניות גדולות מוסרות לרוב בניתוח דרך השופכה, אך זה מחייב ניתוח חוזר, כלומר לא ניתן "לסיים את כל העבודה" במהלך יחיד, וזה מצריך כמובן הרדמה חוזרת ואישפוז נוסף.. ולא הייתי ממליצה על כך. הסיבוכים הצפויים מניתוח ערמונית יכולים להיות בעיקר דימום או זיהום, אך במקרים מסויימים גם פגיעה ביכולת בשליטה בשתן ופגיעה בתפקוד המיני. אלה סיבוכים מוכרים גם בניתוחים "סגודים" כך שלמעשה ההבדל בין הגישות הניתוחיות הוא בחתך ולא באחוזי ההצלחה או הסיבוכים.בכל מקרה כל אלה לרוב קורים באחוזים נמוכים וכמובן תלויים ביכולתו ומיומנותו של המנתח. צריך לזכור שאם היו הפרעות בתפקוד מיני טרם הניתוח המצב לא יישתנה אחרי הניתוח אך עשוי להחמיר. שוב- זה לא מחייב שאכן כך יקרה. ממליצה לך לשאול ולקבל המלצות על מנתח טוב(ויש הרבה כאלה בארץ). אם, מצד שני, אינך יכול לעבור ניתוח מסיבה כלשהי, וטרם ניסית טיפול תרופתי- רצוי לנסות טיפול באבודרט שהיא תרופה שיכולה לעזור לך להקטין את הערמונית אך דבר זה לוקח זמן ממושך של מס' חודשים כדי להתחיל להשפיע.

שמעון שלום לך, אם אתה סובל מדלקת בשתן עם חיידק זה אני מקווה מאוד שאתה גם נוטל אנטיביוטיקה מתאימה! בכל מקרה אין שום בעיה לצרוך במקביל חמוציות וויטמין C היות וזה עוזר להחמצת השתן וחיידקים מסוג זה (אנטרובקטריות) לא מצליחים להתקיים בשתן חומצי. טיפול בקסטראל יקל על ההשתנה אם יש לך קושי. חשוב שתשים לב שאין לך ירידה משמעותית בלחצי הדם בעקבות שימוש בתרופה זאת במקביל לתרופות האחרות בהן אתה משתמש לטיפול בלחץ דם.

הנרי שלום רב, אם מי שאתה מדבר עליו עבר ניתוח ערמונית בשל הגדלה שפירה ולא סרטנית, ככל הנראה שהערמונית צמחה מחדש ולכן התסמינים חזרו. זאת, בשל העובדה שבניתוח להסרת ערמונית שפירה רק חלקה הפנימי מוסר, והיא יכולה לצמוח מחדש אחרי מס' שנים. בנוסף,יכול להיות שחלק מהתסמינים קשורים בניתוח עצמו (כגון הווצרות של היצרות בצוואר השלפוחית או גירוי כרוני בשופכה). מעבר לכך, בהחלט יכול להיות שחלק מהתסמינים קשורים בשלפוחית עצמה(כמו בתסמונת שלפוחית רגיזה). היתי מציעה לאותו אינדיבידואל שבו מדובר להבדק באופן מלא אצל אורולוג וכך יוכלו להתאים לו תרופה. קסטראל ודומיה(אומניק,טמסולין וכו') הן תרופות מקבוצת חוסמי אלפא שיכולה להקל על הלחץ והקימות בלילה בעזרת הרפיה של שריר הסוגר. ויעילה מאוד גם במבוגרים, אולם לאור האופציות האחרות שיכולות להיות מקור לתלונות רצוי להבדק באופן מקיף ולקבל תרופה מתאימה.חשוב גם לשלול דלקת בשתן, שאצל מבוגרים יכולה להתבטא בהפרעות בהתרוקנות ולאו דווקא צריבה או כאבים כמו בד"כ.

אריק שלום לך, המצב שתארת: העדר זרע, רמת טסטוסטרון תקינה ורמת FSH גבוהה נקראת "כשל ראשוני של האשכים"(PRIMARY TESTICULAR FAILURE ), כלומר- האשכים אינם מסוגלים לייצר זרעים. הורמון FSH הוא זה שאמור לגרום לאשכים לייצר זרע וכשהגוף מזהה שאין תגובה של האשך להורמון הזה, המוח מייצר עוד FSH כדי לגרום לאשכים לעבוד, וזו הסיבה שרמתו גבוהה. בכל מקרה דלקת בערמונית אינה קשורה לרמות FSH. אלה קשורות במוח: ה-FSH מופרש מהחלק הקדמי של ההיפופיזה, כתגובה להורמון GNRH המופרש מההיפותלמוס. בין הסיבות לפגיעה באשך עצמו ידוע של וריקוצל, חבלה ישירה, זיהום כגון מחלת החזרת (MUMPS), קרינה וכימותרפיה , צריכת אלכוהול מוגברת, כמו גם שימוש סבטרואידים אנבוליים כמו אצל "בודי-בילדרס" , תרופות וכו'. מכל אלה אתה ציינת שהיה לך גם וריקוצל. בהחלט יכול להיות שבעקבות פגיעה מתמשכת באשך התגובה ההורמונאלית אצלך היא הגברת ייצור FSH. יש סברות שדלקת כרונית בערמונית יכולה לפגוע בתאי הזרע, (אזכיר שהערמונית מייצרת את נוזל הזרע אך לא קשורה בתהלך יצורו) ולכן אחרי טיפול אנטיביוטי רצוי לבדוק שוב. אני מאמינה שאתם נמצאים במסגרת של מרפאת פוריות ודרכם תוכל תקבל את כל ההסברים המלאים על בעייתך.

חיים שלום רב, ידוע שמחלת הפרקינסון פוגעת גם בתפקוד השלפוחית. בכל מקרה במקביל למחלה זו אמך עשויה לסבול מגורמים אחרים להפרעות בבהשתנה כגון צניחת אברי האגן, דלקת בשתן, ואפילו שלפוחית רגיזה. לכל יש טיפול, רק צריך אבחנה מלאה ומדוייקת. בהיותנו בפורום אנטרנטי כללי, איני יכולה להמליץ לך על רופא או מרפאה ספציפית אך כן תוכל למצוא אורולוגים טובים מאוד גם במסגרות קופות החולים, ואם ברשותך ביטוח בריאות פרטי תוכל למצוא אורולוג טוב גם במסגרת זו. בכל מקרה ראשית כדאי שתפנה לרופא המשפחה, כי גם הוא יכול להתחיל בבירור וביצוע בדיקות שאם יהיו בידכם כשתפנו לאורולוג הוא יעריך את זה מאוד וזה יעזור לו להמשיך את שאר הבירור: בדיקות שתן כללית ותרבית (לשלול דלקת), בדיקות דם לרמת קראטינין(להערכת תפקוד כליות)סונר דרכי שתן(האם יש הרחבה של מערכות המאשפו של השתן? האם מתרוקנת היטב? וכו'), רשימת מחלות הרקע והתרופות הקבועות שאמך נוטלת גם יכולה לשפוך אור על מצבה הכללי ועל הפרעות ההשתנה. בדיקות נוספות להשלמת הבירור כגון בדיקת זרימת השתן או אורודינמיקה והתאמת תרופות תעשה בהתאם לבדיקות אצל האורולוג.

שלום רונן, אני נוטה להסכים עם רופאת המשפחה שלך: הרבה פעמים מצב נפשי, ובעיקר STRESS משפיע גם על ההשתנה. שלב זאת עם ארוע של דלקת משמעותית שגרמה תסמינים מעיקים, וקיבלת הפרעה כרונית ומעצבנת כמו שאתה חווה. אני חושבת שכרגע דרך תרבית 4 כוסות אולי תגיע האבחנה האמיתית, ואם גם היא תקינה, עליך לעבוד על עצמך מכיוון הרגעה ושחרור לחצים, והציפרלקס יכול לעזור. אם למרות הכל ההשתנה לא מסתדרת, כן הייתי משלימה בדיקה אורודינמית, למרות שכמו שזה נשמע, ההפרעה מגיעה יותר מהכיוון הנפשי ופחות מבעיה אנטומית כלשהי. לגבי נושא גודלה של הערמונית באולטראסאונד: בדיקה זו היא "תלויית-מבצע", כלומר שאם תיתן לשלושה אנשים לבצע את אותה בדיקה אתה עשוי לקבל 3 תשובות שונות במקצת. מדידת הערמונית בסונר מתבצעת בעזרת חץ "עכבר" במחשב, וההבדל בין 8 ל-14 סמ"ק הוא לא כל כך משמעותי. ערמונית בגודל כזה היא למעשה ערמונית פצפונת. שוב עלי להדגיש בפניך שלא גודלה של הערמונית אחראי לחומרת התסמינים! צר לי שאין בידי לעזור לך יותר, חוץ מלחזור ולהסביר שההפרעות שאתה חווה הן חלק מתסמונית שכונתה בעבר "פרוסטטיטיס" וכיום שמה "תסמונת כאב כרוני של האגן"( CHRONIC PELVIC PAIN SYNDROME ) והטיפול בה הוא כפי שכבר הצעתי לך בעבר: הרגעה, משככי כאבים ודלקת, טכניקות הרפיה, ואמונה שבסוף זה יסתדר- רק המון סבלנות. שוב אזכיר- זה יכול לקחת חודשים ארוכים ולעיתים יותר.

רות שלום לך, ראשית להבהיר לך: ערמונית היא בלוטת שקיימת בגברים בלבד. בכל מקרה התסמינים שאת מתארת בהחלט מוכרים גם בנשים, ומקורם אינו הערמונית כמובן, אך הם אינם ספציפיים ועלולים לנבוע מסיבות שונות. האם עד היום נבדקת אצל רופא לתלונותיך? עליך לעבור תשאול מלא על מחלות הרקע שלך, כגון האם סבלת מאבנים בדרכי השתן? האם מדלקות? האם את סובלת מסכרת או מחלות נוירולוגיות? בעיות גניקולוגיות? בעיות עיכול ויציאת צואה? האם נחבלת בעמוד השדרה? עברת ניתוח באגן? ומהם הרגלי השתיה שלך? מהן התרופות הקבועות? ועוד.יש הרבה דברים שצריך לשאול ולבדוק. בנוסף עליך לעבור בדיקה גופנית מקפת כולל איזור הבטן ואיבר המין- הנרתיק, ופי הטבעת. לעבור בירור מלא כולל בדיקות דם ושתן ואולטראסאונד של דרכי השתן- וכל זאת כדי להגיע לאבחנה. לפי צורך ניתן לבצע בדיקות נוספות. בכל מקרה היות ותסמיניך מפריעים לך, ולרוב מקורם בבעיה פתירה (למשל שיתון יתר לילי/דלקת בדרכי השתן/שלפוחית רגיזה/אבנים וכו') עצתי לך היא לגשת בהקדם לבדיקת רופא- ואם לא הייתי עד כה אצל אורולוג הגיע הזמן. להקלה בנתיים- אנא רשמי כל מה שאת שותה ומתי וכמה את מתרוקנת כדי לברר האם את בעצם שותה יותר מדי או שאכן יש לך דחיפות ותכיפות, והאם את סובלת משיתון יתר לילי או נוקטוריה (קימה להתרוקנות משינה), ונסי להמנע משתיה מרובה מדי בערב, בעיקר קפאין או אלכוהול. התרוקני היטב לפני שאת הולכת לישון.אם את נוטלת תרופות משתנות רצוי לקחתן בצהריים ולא בבוקר. לכאבים שאת מתארת רצוי לשלוח בדיקות שתן לשלול דלקת ולבצע הדמיה כדי לשלול אבנים. יש הרבה תרופות שניתן לתת לך אך בהיותך אישה כדאי להתאים לך טיפול בהתאם לממצאי הבדיקות, כי התרופות הניתנות לגברים שסובלים מתסמינים דומים בשל ערמונית אינן מיועדות לנשים. אם מבחינת מערכת השתן הכל תקין היתי מתייעצת גם עם אורטופד, גניקולוג ואפילו נוירולוג בהתאם.. ברור לך שדרך האינטרנט קשה ולמעשה בלתי אפשרי לפתור את הבעיות אך אני מקווה שנתתי לך כיוון ראשוני להמשך הבירור והטיפול .

מיכאל שלום רב, מה שאתה מעלה כאן הן שאלות כבדות,מורכבות ומשמעותיות, ומצריכות בדיקה מעמיקה של כל תוצאות הבירור שעברת (מיד לאחר הפגיעה, וגם לאחרונה). אני נוטה לשער ששאלותיך נובעות מכיוון של תביעה ביטוחית ולצערי חייבת להדגיש בפניך שפורום אינטרנטי אינו המקום לקבל חוות דעת כאלה. ע"פ סיפורך נגרם לך נזק מפגיעת עמוש שדרה, שהוכח בדיקות שונות. בעיות אורולוגיות יכולות לנבוע מנזקים כאלה, אך מי שיקבע האם עשור לאחר הפגיעה התלונות שלך נובעות עדיין ממנה- הוא רק יועץ המוסמך לתת חוות דעת רפואיות הקבילות בבית משפט ולא יועץ בפורום אינטרנטי כללי. אני מודה שבמצב כמו שלך שיש רקע חבלתי-נוירוגני להפרעות בהשתנה אתה למעשה צריך צוות של מומחים (לפחות אורטופד-נוירולוג-ואורולוג) כדי להגיע לאבחנה מדוייקת ולמסקנה מלאה כיוון שאלה כל האספקטים של הבעיה. לגבי שאלותיך ובהתאם למה שכתבתי לעיל: 1. ידוע על קשר בין הפרעות בהשתנה ובעיות עצביות, וכן, לחץ שורשי יכול לגרום להפרעות בתפקוד השלפוחית והסוגר. אולם, תמיד ישנה אפשרות שהמקור היה משהו אחר (זיהום, בעיה מולדת וכדומה), שהחבלה שעברת רק החמירה או גירתה להופיע. 2+3 הן שאלות שיש להפנות לנוירולוג. 4 . הבדיקות שעברת נתנו למעשה את האבחנה האורולוגית שלך. אם הן ממשיכות להראות באופן עקבי את אותה הבעיה כנראה שאתה באמת סובל ממנה. ועדיין, קביעת מהו המקור לבעיה תוחלט בוועדה רפואית או בבית משפט לאחר התייעצות עם כל הרופאים שקשורים בנידון. 5. ראה תשובה 1 . שוב, אני מקווה שאתה מבין שכאן בפורום לא ניתן לתת לך מענה מקיף ואמיתי לבעיותיך. ממליצה לך להתייעץ עם מומחים בעלי שם בנושא מכל הדיסיפלינות, ומאחלת לך הרבה בריאות והצלחה.

שלום זאב, מנגנון השתנה בלילה לא מובן באופן מלא, אך ישנן כמה תיאוריות שמתייחסות למנגנון הפעולה הזו בלילה, בעיקר ריכוז השתן וחומרים המופרשים בגוף שמגבירים את ייצורו. שיתון לילי = "נוקטוריה" מוגדרת כקימה משינה לפחות פעם אחת בלילה כדי להתרוקן, ויכולה להטריד גברים ונשים כאחד. סיבות לכך רבות: שתיה מופרזת בערב ובלילה (בעיקר קפאין ואלכוהול), תרופות משתנות, הגדלה שפירה של הערמונית, שלפוחית רגיזה, דום נשימה בשינה, דלקות בשתן ועוד ועוד. כדי לאבחן נוקטוריה כדאי להבדק (גברים גם צריכים לעבור בדיקת ערמונית) ולבצע יומן השתנה: לכתוב כל מה וכמה שתית במהלך היממה, וכמה ומתי התרוקנת- למשך 24 שעות, כ-3 ימים ברציפות. כך ניתן לראות האם אכן מדובר בנוקטוריה או שמא אתה סובל משיתון יתר לילי- NP=NOCTURNAL POLYURIA שהיא למעשה ייצור רב מדי של שתן במהלך הלילה, כתוצאה מהפרשה נמוכה מדי של הורמון נוגד-שיתון (ANTI-DIURETIC HORMONE). לאחר בדיקה והערכה של תלונותיך ומצבך ניתן יהיה לקבוע מה הטיפול: הפחתת שתיה בלילה והתרוקנות לפני השינה,שינוי טיפול במשתנים, טיפול תרופתי מתאים בחוסמי אלפא כגון אומניק/קסטראל(אם הבעיה היא הגדלת הערמונית), טיפול אנטיכולינרגי כגון אורגנין/וסיקייר/דטרוסיטול(אם מדובר בשלפוחית רגיזה) או מינירין(אם יש שיתון יתר לילי NP ). ממליצה לך להבדק אצל אורולוג ולעבור בירור מקיף, ולקבל טיפול בהתאם.

אביעד שלום לך, פרמיקסון היא תרופה צמחית ולרוב בטוחה מאוד. אם נטלת אותה והיא עוזרת, ואין לך כל תופעות לוואי, אתה יכול להמשיך אותה לתקופה נוספת של חודשיים- שלושה, ובהדרגה להפסיק אם תראה שסה"כ ההשתנה שלך חזרה לנורמה. אין שום בעיה גם להשתמש בה באופן כרוני כתרופה קבועה.

ד"ר גרינוולד פרש מהנהלת הפורום וכעת אני מנהלת אותו. לא ידוע לי אם הוא מנהל פורום אחר. בכל מקרה בפורום הנכחי אשמח לעזור לך אם תרצה. ד"ר חתומי.

שלום רב, ישנן מספר אופציות להקלת תסמיני הנוקטוריה (השתנה לילית) ממנה אתה סובל: ראשית- להמנע משתיה מרובה בשעות הערב והלילה, בעיקר של קפאין (קפה/תה/קולה) ואלכוהול. שנית- להתרוקן היטב היטב לפני שהולכים לישון. שלישית- מס' אופציות תרופתיות עומדות בפניך: 1. תרופות ממשפחת "חוסמי-אלפא" כגון אומניק/אומניק-אוקאס/קסטראל-מקלות את מעבר השתן בעזרת הרפיית השריר בצואר השלפוחית. 2. תרופות "אנטיכולינרגיות" כגון דטרוסיטול/וסיקייר/ אורגנין(צמחית)- שמקלות את ההתכווצויות הבלתי רצוניות בתוך השלפוחית ובכך מורידות את תחושת הצורך להתרוקן כל הזמן. 3. תרופה בשם מינירין- שהיא למעשה הורמון נוגד השתנה סינטטי, שלרוב מופרש באופן טבעי ומונע את שיתון היתר בשעות השינה, אך אולי חסר אצלך וזה יכול לעזור. כדי להחליט מה הכי מתאים לך רצוי שתמלא "יומן השתנה": מה וכמה אתה שותה, ומתי וכמה היתה התרוקנות,במהלך 24 שעות, למשך 3 ימים ברציפות- כדי לקבל מידע על הרגליך ופעולות הגוף. חלק מהתרופות האלה לא ניתן לתת לאנשים מעל גיל 65 (מינירין), אבל בד"כ את כל התרופות ניתן לשלב בנסיון להקל עליך את התסמינים. בשורה תחתונה, לעיתים עד 6 חודשים אחרי הניתוח יש עדיין הפרעות, והכל גם יכול לעבור מעצמו לבסוף..בכל מקרה כדאי להתייעץ עם האורולוג שלך ולברר אם יש צורך בהשלמת בירור נוסף כגון בדיקת סונר לשארית שתן, ציסטוקופיה, וכדומה, אם המצב מחמיר.

יאיר שלום רב, אם הבנתי מסיפורך: אתה סובל מהגדלת של הערמונית, שביטוייה זרם שתן חלש ונוקטוריה (קימות בלילה להשתין), ותרופות כגון אומניק ואבודרט לא הקלו על הבעיה. בנוסף פיתחת סוג של פריחה בעור אם אינך מתרוקן באופן קצוב? אני לא מכירה תופעה כזו. אם הפריחה נוצרה בגלל התרופות כמובן שממליצה לך להפסיק אותן. בלי קשר לבעיות עור- התרוקנות יזומה לפי שעון מאוד יעילה להטבת תסמיני ההשתנה. בכל מקרה אם אתה לא מרוצה ממצבך כדאי שתעבור בדיקה מקיפה כולל אולטרסאונד של דרכי השתן לבדוק שאין לך שאריות שתן גדולות, ובדיקת זרימה של השתן UROFLOWMETRY , ואם יש אכן חסימת מוצא השלפוחית בגלל הערמונית המוגדלת, והתרופות לא עוזרות- כדאי לשקול ניתוח להסרת הערמונית- בהתאם לגודלה יוחלט באיזו גישה ("סגור" דרך השופכה, או "פתוח" דרך חתך בטני).

גדי שלום לך, אם אתה אדם בריא, בד"כ שתיה של 3-4 ליטרים של מים ביום לא יפריעו לך, בוודאי לא בגילך. את תפקוד הכליות ורמת המלחים בגוף ניתן לבדוק בבדיקת דם פשוטה לקראטינין ונתרן, ואתה יכול לבדוק זאת בכל סניף של קופ"ח בו מתבצעות בדיקות דם.אם הן תקינות ואין לך כאבים במותניים כשאתה שותה כמויות- כנראה שהכל בסדר. גם באולטראסאונד של דרכי השתן ניתן לראות אם מבנה הכליות והשלפוחית תקין. אם אתה בכל מקרה מרגיש שההתרוקנות שלך לא תקינה יכול להיות שכדאי לקחת תרופות שיקלו עליך כגון "אומניק" או קסטראל, או תרופה טבעית בשם פרמיקסון, והמרשם לתרופות אלה כמובן- מהאורולוג שמטפל בך או מרופא המשפחה.

שלום דוד אם חלק מהטיפול שלך לדלקת בערמונית כלל תרופות מסוגי "חוסמי אלפא" כגון אומניק או קסטראל, יכול להיות שיש ירידה בשפיכה בשל הרפיית השריר בצוואר השלפוחית ואולי זאת הסיבה. אם במקביל טופלת בתרופות להקטנת הערמונית כגון אבודרט או פרמיקסון- יכול היות שזה פוגע לך בחשק המיני, ומתבטא בירידה בתחושת ההנאה.. תופעות אלה חולפות בד"כ לאחר הפסקת התרופות. לעיתים הפרעה כמו שאתה מציין אינה במקורה מתרופה כלשהי ולרוב זה חולף מעצמו. אם זה ממשיך להציק היתי מפנה אותך לבדיקה מקפת במרפאות להפרעות בתפקוד מיני שיש בכל בית חולים ומציעה לך להתייעץ גם עם סקסולוג.

יוסי שלום, אנא ראה תשובות קודמות לשאלות כאן בפורום לגבי אופציות ניתוחיות לטיפול בהגלדה שפירה של הערמונית. בקצרה: אם יש תלונות של הפרעות בהשתנה על רקע "חסימת" מוצא שופכה בשל ערמונית מוגדלת הדרך השמרנית תהיה טיפול תרופתי שיקל על ההשתנה עם חוסמי אלפא כגון קסטראל /אומניק ודומיהם הגורמים להרפיית השריר בצוואר השלפוחית ובכך לריקון טוב יותר, ובשלוב עם אבודרט- המקטין את הערמונית. אם התרופות אינן עוזרות, מומלץ טיפול ניתוחי- בהתאם לגודלה של הערמונית: לערמונית קטנה בינונית- מומלץ ניתוח "סגור" בכריתה דרך השופכה, ולערמונית גדולה- ניתוח פתוח דרך חתך בבטן. חלק מהניתוחים הסוגרים נעשים באמצעות "לייזר" ואחרים בחיתוך חשמלי.הצלחה דומה לשני הסוגים (פתוח או סגור). לרוב לא תהיה שפיכה לאחר הניתוחים האלה היות והערמונית מוסרת (והיא מקור נוזל הזרע). זה לא אומר שתהיה הפרעה בזקפה או בתחושת האורגזמה, ולא אמורים לפגוע בעצבי הזקפה בניתוחים אלה. חשוב לזכור שמי שהיו לו הפרעות בתפקוד מיני לפני הניתוח עשוי להמשיך לסבול מהן או לסבול החמרה בתפקוד המיני לאחר הניתוח. לאנשים ללא הפרעות כאלה ובידי מנתח טוב- הסיכוי לפגיעה נמוך מאוד.

ענת שלום רב, ראשית צריך להבדיל בין כמה בעיות שמועלות כאן: 1. דם בשתן 2. שינויים ברמת PSA 3. הפרעות בהשתנה כל הבעיות האלה יכולות ללכת יחד ולהיות קשורות זו בזו, אך גם להיות בעיות העומדות בפני עצמן ומחייבות בירור. קודם כל: דם בשתן הוא תסמין מאוד לא ספציפי, שקשת הסיבות לקיומו רחבה ונעה מ"שום דבר" כגון דם בשתן לאחר מאמץ גופני או התייבשות קלה, ועד מחלות משמעותיות כמו אבנים בדרכי השתן, דלקות ואפילו סרטן-ולכן מחייב התייחסות בהתאם. דם בשתן יכול להגיע מכל המערכת- הכליות, שופכנים, השלפוחית והשופכה, ולכן לבירור מלא של דם בשתן יש לבצע בדיקת שתן לציטולוגיה(לבירור האם יש תאים סרטניים בשתן), בדיקת הדמייה כגון US ואם היא תקינה ועדיין יש דימום אז מומלץ לבצע CT- אורוגרפיה, ובדיקת ציסטוקופיה שבה מסתכלים דרך איבר המין לתוך השלפוחית, כדי לברר באופן מלא מהו מקור הדימום לשתן. "על הדרך" באמצעות בדיקות אלה ניתן לקבל הערכה מסויימת על מצב הערמונית אך שום בדיקה למעט ביופסית ערמונית לא יכולה לשלול סרטן ערמונית. אם בעלך מעשן- זהו גורם סיכון משמעותי לסרטן שלפוחית השתן, אבל זה ממש לא מחייב שהסיבה לדימום היא בהכרח סרטן! כמוכן סרטן ערמונית בגיל זה יחסית מוקדם אך אם לבעלך יש אח או אבא עם סרטן ערמונית שאובחן בגיל כזה הוא בקבוצת סיכון מוגבר לסרטן ערמונית, אך עדיין לא כל עליה של PSA היא בהכרח מסרטן! לדברייך הבדיקה הראשונית שנעשתה לבעלך הראתה "מעט" דם בשתן בבדיקות כלליות וPSA תקין לחלוטין. מדוע אם כך נבדק לו שוב PSA לאחר חודשיים? האם בבדיקות קודמות לפני שנה ויותר גם היה לו דם בשתן? האם אי פעם ראה דם בשתן באסלה (כלומר דם שרואים בעיניים ולא רק בדגימה תחת מיקרוסקופ?)האם במקביל להופעת הדם בשתן היו גם תאי דם לבנים בשתן בדגימה? האם נשלחה תרבית שתן ונמצא חיידק? -יכול להיות שאם במקביל להופעת הדם בשתן יש תסמינים של דלקת כגון צריבה בהשתנה, תכיפות ודחיפות למתן השתן או כאבים- אולי יש דלקת בדרכי השתן או בערמונית והיא עשוייה להיות גם מקור הדימום וגם מקור ה"קפיצה" בPSA . אולי בעלך היה חולה במחלת חום כלשהי בתקופה הזו? כפי שאמרתי- יש הרבה סיבות לתלונות שלו. אם הוא קיבל אנטיביוטיקה, היתי מצפה שהPSA ירד אם היה מדובר בדלקת. האם בעלך נבדק ע"י האורולוג- ועבר בדיקת ערמונית? זה גם חשוב להחלטה על המשך הבירור. אם בכל מקרה אין ירידה ברמת ה PSA- לא יהיה מנוס מביופסיה, שרק בעזרתה ניתן לבדוק אם יש סרטן בערמונית או לא. הביופסיה נעשית בהנחיית סונר ונלקחת ממקומות שונים בערמונית ומכאן המונח "אקראי", וזה נכון שעלולים "לפספס" נקודה זעירה של סרטן אבל נלקחות מספר ביופסיות ממס' מקומות בערמונית, ובעיקר מכאלה הנראים חשודים תחת הסונר. לצערנו אין עדיין בדיקות אחרות שאינן ביופסיה לאבחן סרטן ערמונית. תמיד ניתן לחזור על הביופסיה ואף לבצע ביופסיות נרחבות עם ריבוי דגימות באם עדין יש חשד שלא הוכח. לגבי תסמיני ההשתנה- גם ערמונית שפירה ולאו דווקא סרטן יכולה לגרום לכל התסמינים והתלונות שתארת ולכן רצוי לטפל בתרופות, ואם אין הטבה תמיד אפשר להגיע גם לניתוח. אל תשכחי שגם מרכיב הלחץ ("סטרס") מכל הבדיקות והדאגות יכול להשפיע לרעה. המלצתי לכם- לפנות לאורולוג ולנסות לעשות קצת סדר בדברים ולהשלים את הבירור באופן מלא- גם מכיוון הביופסיה לערמונית וגם מכיוון הדם בשתן. אני יודעת שכל מה שכתבתי כאן נשמע מפחיד אבל מאוד חשוב לברר זאת, גיל 45 זה תחילת אמצע החיים, וכמעט לכל הבעיות, גם החמורות כגון סרטן שלפוחית או סרטן ערמונית- יש היום טיפולים מצויינים. ושוב- לא חובה שזה קרה דווקא ממחלה סרטנית, אבל חשוב לשלול זאת.

דוד שלם אכן דלקת כרונית של הערמונית כשמה כן היא-כרונית.זה יכול לקחת גם חודשים ארוכים, או לעבור לזמן מה ולחזור. בהרבה מהמקרים לא מוצאים את החיידק כבר בגוף ולמעשה נותרים רק התסמינים. היתי ממליצה לך אם טרם ביררת לעומק את הנושא: לבצע תרבית זרע ותרביות למחלות מין, תרבית 4 כוסות, ולטפל לפי הצורך במרככי צואה, משככי כאבים מסוגי NSAIDS כגון נורופן או אדוויל, להקפיד על שתיה מרובה של מים ולהבין שלבסוף זה יעבור.ראה פרוט בנושא זה בפורום בתשובות קודמות לשאלות הדומות לשאלתך.

דוד שלום לך, שתי התרופות שנרשמו לך שונות זו מזוץ טמסולין היא תרופה מקבוצת חוסמי-אלפא,לא צמחית- שתפקידה להרפות את השריר בצוואר שלפוחית השתן ובכך לעזור לך להתרוקן טוב יותר. אם עיקר ההפרעה שלך היא זרם חלש וקושי בהתרוקנות- תרופה זו יעילה מאוד. אורגנין מאידך, היא כן תרופה צמחית, המכילה אכיניציאה וטרופסיום, ומטרתה להקל על התכווצויות יתר של השלפוחית- ואם עיקר תלונתיך הן דחיפות במתן השתן(תחושת צורך עז להתרוקן) או תכיפות בהתרוקנות (מעל 8 פעמים ביממה) וגם נוקטוריה (קינה בלילה לריקון השתן לפחות פעם אחת) תרופה זו יכולה להועיל. אין כל בעיה לשלב בין השתיים אם יש לך את כל התסמינים האלה יחדיו. לשתיהן תופעות לוואי לרוב קלות יחסית: טמסולין יכולה לגרום לירידה בלחץ הדם, סחרחורת, וירידה בכמות השפיכה- אך ללא פגיעה בתפקוד המיני. אורגנין יכולה לגרום ליובש בפה, עצירות ואפילו אצירת שתן במקרים חריגים. שוב- לרוב תופעות אלה לא קורות, אבל רצוי לשים לב ואם משהו לא בסדר להפסיק את התרופה. תמיד חשוב לעיין בעלון המצורף ולהתייעץ עם הרופא המטפל האם אין התנגדות לטיפול זה בהתאם למחלות הרקע שלך, ושאר התרופות שאתה לוקח באופן קבוע.

אורי שלום, הפרעות בהשתנה יכולות להיות מסיבות מרובות: דלקות, היצרות, חבלה,הגדלת ערמונית, מחלות מין,הפרעות מולדות ועוד. אם אתה מכיר את הפרעות ההשתנה שלך "מאז שאתה זוכר את עצמך", כנראה שמקור הבעיה לאו דווקא בערמונית, אלא בעיות של השתנה לא פונקציונאלית והעדר הרפיית שריר הסוגר, אולי מילדות. או שאולי מדובר בהצרות בשופכה. מגיל 50, אבל, בשל גדילה טבעית של הערמונית בעיות אלה עשויות להחמיר. ממליצה לך לפנות לאורולג ולהסביר לו את תלונותיך, עם כל ההסטוריה שלך, ולעבור אצלו בדיקה מקיפה: בדיקת שתן, אולטראסאונד, בדיקה גופנית (כולל מישוש הערמונית)וכל בדיקה נוספת שתשפוך אור על הבעיה ולפי הממצאים התאמת טיפול: יש היום הרבה תרופות להקלה על התסמינים שלך, אבל אתה מציג בעיה מורכבת קצת יותר , שיש לה גם כנראה מרכיב פסיכולוגי ולא רק הפרעה אורגנית-גופנית, ופורום באינטרנט אינו מספיק לאבחנה ובוודאי שלא לטיפול.

דניאל שלום, אבודרט היא תרופה מקבוצת 5-alfa reductase inhibitors , שתפקידה להקטין את הערמונית דרך מנגנון תחרותי של מניעת הפיכת טסטוסטרון בערמונית לחומר הפעיל דהידרוטסטוסטרון. בד"כ ממליצים טיפול בתרופה זו למי שיש לו ערמונית מוגדלת (מעל 40 סמ"ק) כחלק מטיפול בתופעות הקשורות בהפרעה להשתנה. צריך לזכור שלא גודלה של הערמונית הוא הקובע את דרגת ההפרעה. לתרופה זו עשויות להיות מס' תופעות לוואי שעיקרן הוא ירידה בחשק המיני(ליבידו), רגישות באיזור החזה ואפילו הגדלת החזה. לרוב אלו תופעות קלות, אך מי שסובל מהן מאוד ייאלץ להפסיק את נטילת התרופה. לרוב תרופה זו ניתנת לטיפול בתופעות של הפרעות השתנה על רקע של הגדלת הערמונית, יחד עם תרופות אחרות מקובצת חוסמי אלפא, או כטיפול למניעת דימום מהערמונית בחולים שאינם יכולים לעבור ניתוח. תרופה זו מיועדת לגברים בלבד. עליך לזכור- לכל תרופה יכולות להיות גם תופעות לוואי כלליות כגון הפרעות עיכול מסויימות או תגובה אלרגית אך השיקול לטיפול לא צריך להיות מונחה מפחד מתופעות הלוואי. כפי שאמרתי-לא בהכרח אלו יקרו. תמיד רצוי לקרוא בעיון גם את דף ההוראות שמצורף לתרופה, ולהתייעץ לא רק דרך פורום אינטרנטי, אלא עם רופא המשפחה שמכיר גם את כל מחלות הרקע והתרופות האחרות שאתה נוטל.

שמעון שלום לך, אני מניחה שהסיבה לכך שנשלחת לביופסיה היא בעקבות רמת ה-PSA או ממצא מישושי חשוד בערמונית בבדיקה גופנית, כי במסגרת מעקב כללי אחרי ערמונית מוגדלת לא שולחים לביופסיה. מוזר לי שאתה שואל כל כך הרבה שאלות לגבי הביופסיה ושלא קיבלת את ההסברים האלה מהרופא שהפנה אותך לבדיקה, אבל בכל מקרה אנסה לעזור: ראשית, מטרת הביופסיה היא לשלול גידול סרטני בערמונית. ביופסיות ערמונית מבוצעות בעזרת מתמר של אולטראסאונד (על-קול, סונר)המוחדר דרך פי הטבעת, ודרכו עוברת מחט שעמה דוקרים את הערמונית במספר מקומות ונוטלים פיסות רקמה לדגימה ובדיקה פתולוגית תחת מיקרוסקופ. ניתן לבצע את הבדיקה הזו ללא כל הרדמה, וכך היא מבוצעת במרפאות רבות, אבל כן ניתן לבצעה גם בהרדמה מקומית או כללית (לרוב בבתי החולים הכלליים או הפרטיים),ולרוב נעשית במסגרת של אשפוז יום או מחייבת יממת אשפוז, כשמטרת ההרדמה היא למנוע את הכאב הכרוך בבדיקה. אנשים שונים מגיבים באופן שונה לדרגות הכאב, ויכול להיות שרק "תרוויח" מההרדמה- פחות כאבים. בנוסף, במקרים מסויימים , אם למשל צריך לבצע ביופסיות נרחבות בערמונית (מה שקרוי בשפה המקצועת "ביופסיות רוויה") מומלץ לעשות זאת תחת הרדמה בשל נרחבות הבדיקה. הסיבוכים שעלולים לקרות בעקבות הביופסיה הם כאב מקומי באזור הערמונית, כאב במתן השתן או בשפיכה, זיהום- דלקת בשתן, אצירת שתן(אי יכולת להתרוקן) ודימום -בשתן או בשפיכה, כולל לזמן מסויים לאחר הביופסיה. לרוב הסיבוכים הם מינוריים אם הבדיקה מבוצעת בתנאים סטריליים ובידיים מיומנות. חשוב שתוודא שיש לך תרבית שתן שלילית לפני הפעולה הזו, ושתקבל טיפול אנטיביוטי מונע טרם הביופסיה, בעיקר אם יש לך מסתם לבבי תותב או מחלות רקע אחרות המחייבות זאת- עליך להתייעץ עם רופא המשפחה שלך ולרוב תקבל הדרכה בנידון-מבית החולים שבו תעבור את הבדיקה (ואם לא דיברו איתך על זה חובתך לשאול!).בנוסף חשוב ביותר- אם אתה נוטל תרופות נוגדות קרישה כגון אספירין או קומדין- עליך להפסיק טיפול זה לפני הביופסיה כדי שלא תדמם מעבר לרצוי.גם על זה כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה שלך.זו אגב גם יכולה להיות סיבה לביצוע הבדיקה באישפוז- אם אסור לך להפסיק טיפול זה מסיבות שונות. כפי שאתה רואה, זו בדיקה פשוטה אך ברת סיכון מסויים ומחייבת הכנה ולכן חשוב לקבל את כל הפרטים עליה מהמקום בו אתה מתעד לעבור אותה. לסכרת קלה ויתר שומנים בדם לא אמורה להיות השפעה על הבדיקה. בהצלחה.

אביעד שלום, קסטראל הוא כדור ממשפחת חוסמי-אלפא, שמטרתם הרפיית השריר בצוואר השלפוחית ובכך מקל על ריקון השתן ומשפר את זרימתו. אין שום התנגדות שתקבל טיפול זה ,הוא עושה הרבה פחות תופעות לוואי מ"קדקס", ואין צורך לחכות לגיל 70... בכל מקרה המינון הוא 10 מג' ליום, בערב. אתה יכול לנסות ראשית עם 5 מג' ליום ולראות אם זה בסדר. תופעת לוואי מוכרת אבל לא הכרחית היא ירידה קלה בכמות השפיכה בעקבות הטיפול, אז אל תבהל. לא תגרם לך ירידה בתפקוד המיני או בהנאה, אבל בוודאי שאם נגרמות לך תופעות לא נעימות כמו סחסחורת קשה או כל דבר אחר פשוט אל תיקח. טיפול נוגד דלקת "אורטופדי" יכול לעזור גם לדלקת במקומות אחרים בגוף, היות ואלו אותם מנגנונים.

אביעד שלום לך, לפי תאורך נשמע שכנראה אתה סובל מדלקת כרונית של הערמונית. יכול בהחלט להיות שהמקור הראשוני לבעיה זו היתה דלקת פשוטה בשתן או מחלת מין. במקרים רבים החיידק נעלם, או שקשה מאוד למצוא אותו, כי הוא למעשה מתרכז בערמונית, או שכבר עזב את הגוף, אך התסמינים נותרו. הייתי ממליצה לך לבקש מהרופא שלך לבצע בדיקת תרבית זרע ולהתייעץ עם האורולוג שלך לגבי בדיקה שנקראית "תרבית 4 כוסות" שבה בודקים את השתן ונוזל הזרע לפני ואחרי עיסוי של הערמונית, ע"י רופא. ניתן לבצע בדיקה זו בד"כ דרך מעבדות של מרפאות החוץ בבתי החולים. יכול להיות שאם יש לך בבדיקת שתן כללית פשוטה תאי דם לבנים, למרות שלא צמח חיידק ספציפי זה כן סימן לדלקת, ומומלץ לנסות טיפול אנטיביוטי ממושך עם אחת מהתרופות רחבות הטווח לחיידקי השתן כגון קווינולונים כמו "ציפרו" או "טריביד". אם כן יש לך הסטוריה קודמת של מחלת מין, רצוי שתבדוק גם "סרולוגיה לSTD "- שזה לברר האם יש לך בשתן או בדם סמנים לחדייקי מחלות מין כגון כלמדיה, גונוריאה, אוריאופלזמה ודומיהם.באם יש עדות לכך תזדקק לטיפול אנטיביוטי שונה ומתאים לחיידקים אלה. על כל הנ"ל רצוי שתתייעץ אצל אורולוג ותקבל הפניות לבדיקות. חשוב לזכור- הרבה פעמים לא ניתן לזהות חיידק ספציפי כהסבר לבעיה. בדלקת כרונית לרוב כבר אין זיהום אקטבי (זה ההבדל בין INFLAMATION= דלקת, ל- INFECTION= זיהום), וברוב המקרים רק התסמינים (כאבים, אי נוחת, צריבה וכו') נשארו, ולכן הטיפול הוא טיפול כנגד תסמינים אלה, עם נוגדי כאב/דלקת כגון נורופן או אדוויל, ואם יש הפרעות בריקון השתן תרופות לשיפור ההשתנה.

צח שלום לך, PSA =PROSTATE SPECIFIC ANTIGEN, הוא חלבון המופרש מהערמונית לדם, ומתייחסים אליו כאל סמן לסרטן הערמונית. לצערנו ההתייחסות הזו אינה מדוייקת, היות וחומר זה הוא ספציפי לערמונית אך לא ספציפי לסרטן הערמונית. כלומר, ההתייחסות הפשטנית לקשר הישיר בין רמת PSA גבוהה לסרטן, אינה תמיד חד משמעית. נכון שיש לחשוד בסרטן ערמונית באם רמת ה-PSA גבוהה מהנורמה, אך לא בכל מקרה זה כך. ישנן סיבות רבות, שאינן סרטן ערמונית, שגורמות לעלייה של רמת ה- PSA בדם, וזו עלולה להחשב בטעות כעליה ממקור סרטני, ולא כך היא. יחסי מין בסמוך לזמן לקיחת הדגימה הם אחת הסיבות. יחסי המין עצמם אינם מגדילים את הערמונית אך גירוי הערמונית בזמן זה, ושפיכה (כלומר מעבר של נוזל הזרע החוצה מהערמונית) גורמים לעליית PSA, ולכן מומלץ לא לקיים מגע מיני לפני בדיקת PSA, (כולל גם לא באופן עצמי, כלומר באוננות)-כדי לא לגרום לתוצאה "לא אמיתית" מבחינת רמת ה-PSA. מצב זה נקרא בז'רגון הרפואי FALSE POSITIVE RESULT- כלומר. תוצאה שהיא חשודה למחלה אך למעשה זו לא תוצאה אמיתית. סיבות אחרות לעליית PSA שלא ממקור סרטני- דלקת בדרכי השתן, מחלת חום כלשהי בגוף, פעילות גופנית מאומצת ממש לפני הבדיקה כגון רכיבה על אופניים, ואפילו מיד לאחר בדיקה רקטלית ידנית אצל הרופא- מישוש הערמונית דרך פי הטבעת: הלחץ המקומי על הערמונית יכול גם הוא לגרום לעליית PSA. חשוב לזכור שגם ערמונית שפירה מפרישה PSA, וערמוניות גדולות מפרישות יותר PSAמאלה הקטנות. יש צורך גם להתאים את רמת ה-PSA לא רק לגדול הערמונית אלא גם לגיל..( כלומר PSA של גבר בן 50 בד"כ יהיה נמוך יותר מ PSA של גבר בן 70 ), וישנן סיבות אזוטריות יותר כגון דלקת בבלוטות הרוק, ועוד.. בכל מקרה,ולמרות כל מה שנאמר עד כה- PSA נחשב עדיין, למרות אי הדיוק, לאחד מסמני הסרטן החשובים שיש כיום, ויש תמיד להתייחס לרמתו בכובד ראש, ולזכור שבסופו של דבר כן מדובר בסמן סרטן לערמונית ויש לשלול זאת לפי צורך בביופסיה. PSA מומלץ לבדוק- ומדובר בבדיקת דם פשוטה- מגיל 50 אחת לשנה. בגברים שיש להם היסטוריה משפחתית של סרטן ערמונית (אצל אבא או אח) שאובחן בגיל צעיר (גיל 50-60) מומלץ לבדוק PSA מגיל 40-45. בדיקת PSA בגילאים צעירים יותר או מעל גיל 80, אינה רלוונטית.

רובי שלום, האם "בעליה" של הערמונית שאת גודלה ציינת כאן סובל מתסמינים כלשהם בהשתנה? חשוב לזכור שאין כל קשר בין גודל הערמונית לחומרת התסמינים. כלומר- בעלי ערמונית גדולה מאוד יכולים להשתין ללא כל קושי ובלי כל הפרעה, ולעומתם בעלי ערמוניות קטנות או בגודל תקין יכולים לסבול מאוד מהפרעות קשות בהשתנה. אם -בלי קשר לגודל הערמונית- יש הפרעות בהשתנה שעד כה לא טופלו כלל, רצוי להתחיל בטיפול תרופתי, ויש הרבה תרופות בשוק שיכולות לעזור מאוד, כולל כאלה שגם מקטינות מטע את הערמונית (ראה תשובות קודמות כאן בפורום). עניין גודלה של הערמונית חשוב רק אם מחליטים על פתרון ניתוחי לתלונות- כלומר להסיר את הערמונית, ואז בהתאם לגודל הערמונית יוחלט מה תהיה הגישה הניתוחית אל הערמונית: מומלץ לגברים עם ערמונית גדולה לעבור ניתוח פתוח- כלומר דרך חתך בטני, ולבעלי ערמוניות קטנות לעבור ניתוח "סגור" כלומר הסרת הערמונית דרך השופכה, ללא חתך.(גם על ההבדלים בניתוחים אלה וכל הקשור בתופעות לוואי או סיבוכים צפויים אתה יכול לקבל פרטים בתשובות קדשמות כאן בפורום). כל הנ"ל תלוי גם במצב הכללי של בעלי אותה ערמונית, בגילו, והאם טופל בעבר לבעיות ערמונית. מומלץ להבדק אצל אורולוג בדיקה מקפת, כולל בדיקה רקטאלית (מישוש דרך פי הטבעת של הערמונית ) וגם בדיקת דם ל PSA (מגיל 50 ועד גיל 80).

שלום לך כדי לקבוע באופן היעיל ביותר האם אכן אתה משתן מעל הממוצע הייתי ראשית ממליצה לך לבצע מה שקרוי "יומן השתנה". לכתוב כל מה שאתה שותה במהלך היממה ( למשל מים, קפה, תה, משקאות קלים ואלכוהוליים, מרק, יוגורטים שונים ופירות..) ומתי, ומתי וכמה אתה משתין (אם תוכל למדוד בכוס מדידה זה הכי יעיל, או בהערכה גסה- כוס פלסטית חד פעמית מכילה כ-200 סמ"ק לערך)- במשך 24 שעות (יום וגם לילה), למשך 3 ימים ברציפות. כך נדע האם תחושתך שאתה באמת מוציא "כמות" של שתן כל פעם היא נכונה, ואם "אני לא שותה הרבה" זה באמת כך. צריך לזכור שכמעט כל דבר שאנחנו אוכלים, כולל לחם ובשר- מכיל מים.כמוכן, לזכור ששתן מיוצר בגוף כל הזמן, ללא קשר לאכילה ושתיה, אבל יצורו מוגבר בעקבות זאת. אם בעקבות יומן ההשתנה יתברר כי אתה שותה מעל הממוצע (מומלץ לשתות כ 2-2.5 ליטר מים ביממה) או שותה הרבה קפאין וכו'- צמצום בכך יוביל לפתרון הבעיה. בנוסף יש לברר: האם אתה נוטל תרופות כלשהן או תוספי מזון? האם שיניתי את הדיאטה שלך להרבה ירקות? האם התחלת לעסוק בפעילות גופנית מאומצת? האם אתה מצוי בלחץ כלשהו?- גם אלה מאוד משפיעים. אם אין מדובר בכל הנ"ל ואין עדות לריבוי שתיה, אלא אכן תכיפות ניכרת וקימות בלילה להתרוקן בהעדר סיבה אורגנית כגון דלקת או חבלה, כנראה שאתה סובל משלפוחית רגיזה וניתן לתת לך טיפול תרופתי, ולכן טוב שקבעת תור לאורולוג, שיוכל לתת לך מרשם מתאים ולהשלים את כל שאר הבדיקות הרלוונטיות לפי צורך. הבדיקות שתארת כולן תקינות.

עופר שלום, דלקת בשופכה יכולה להיות טורדנית ולהמשך לעתים תקופה ארוכה. אני מקווה גם שטופלת באנטיביוטיקה, ובכל מקרה עליך להבין שהתסמינים יכולים להשאר זמן ממושך. לפי תאורך את ממצאי הציסטוסקופיה- מדובר במצב אנטומי- שצוואר השלפוחית מורם, וכנראה חוסם את מוצא השלפוחית. כרגע, לאור גילך, היתי מצטרפת להמלצת האורולוג השני- ונמנעת מניתוח. בהחלט עלול להיות מצב שניתוח שם רק יחמיר לך את התלונות! תקפיד על שתיה מרובה של מים, התרוקנות יזומה ומלאה, טיפול תרופתי כפי שהומלץ לך- בקסטראל (בוודאי אם הקל עליך) ואולי גם נוגדי דלקת ומדככי כאבים לפי צורך.

שלום זאב, אכן, יש קשר בין דלקת כרונית של הערמונית ורכיבה ממושכת על אופניים. תופעות של כאב כרוני באגן, כאבים באזור "חיץ-הנקבים" (פרינאום בלעז), גירוי יתר למתן שתן או קשיים במתן השתן וכאב בהשתנה או שפיכה- כולם מוכרים ויכולים לעיתים לנבוע מגירוי חוזר ולחץ ניכר לאזור הערמונית בעקבות רכיבה מאומצת וממושכת על אופניים.תופעה זו שכיחה בעיקר בין רוכבים מקצועיים או כאלה שאכן עושים זאת באופן כרוני. זה נכון שהחלפת הכסא יכולה לעזור, רצוי להתייעץ בחנות אופניים מקצועית, ואולי גם להתאים את גובה הכידון ולקבל מהם גם טיפים על רכיבה נכונה. מצב הערמונית יכול להשתפר ראשית אם תוריד קצת עומס ברכיבה, וחלק מהתסמינים יכולים להשתפר בעזרת השימוש בתרופות. מה שהוצע לך היא תרופה מסוג חוסמי אלפא, שמטרתה להקל על יציאת השתן בכך שגורמת להרפיית שריר צוואר השלפוחית, כך שהשתן יכול לצאת יותר בקלות ויציק לך פחות. הייתי משלבת עם הטיפול הזה גם תרופות נוגדות דלקת כגון נורופן או אדוויל, כדי להקל מקומית על תופעות הדלקת ולהפחית כאב. עיקר תופעות הלוואי של האומניק הן סחרחורת או ירידת לחץ דם, ולעיתים גם שפיכה אחורית- בשל היות צוואר השלפוחית פתוח בעקבות הפיית השריר מקומית, בעת שפיכה חלק מהזרע עשוי לחזור אל השלפוחית ולכן תהיה ירידה מסויימת בשפיכה. אין לכך שום השפעה על התפקוד המיני- בוודאי שלא אמורה להיות ירידה בדחף המיני (וגם לא אמורה להיות לך ירידה בהנאה ובאורגזמה גם אם נפח השפיכה ירוד כמותית). זה נכון שאם התרופה הועילה לך בשיפור התסמינים הם עלולים לחזור אם תפסיק אותה, אבל זה לא מחייב. אל תשכח שיש אנשים שנוטלים תרופות כאלה לתקופות ארוכות מאוד. נכון שאתה צעיר יחסית, אבל ככל שתתבגר גם הערמונית שלך תגדל ותסמיני ההשתנה עלולים להחמיר בשל כך, אז בכל מקרה רצוי שתהיה במעקב.

יאיר שלום רב, אתה מתאר ערמונית מאוד מאוד גדולה. אם אביך חווה אצירת שתן ולכן נושא קטטר זה פתרון זמני , וכן, אם לא יכול לעבור ניתוח אז הוא יכול להשאר עם קטטר למעשה לתמיד- כל עוד הקטטר מוחלף אחת לחודש. אם אביך, למרות גילו המופלג, הוא בסך הכל איש בריא, איני רואה סיבה למה שלא יעבור ניתוח כריתת ערמונית (בגישה פתוחה כפי שציינת)- לאחר שיקבל את כל האישורים לניתוח, וכך יוכל להנות משארית חייו ללא קטטר .. לא בטוח שבקוטר כזה של ערמונית טיפול תרופתי להקטנתה כגון שימוש בתרופה "אבודרט" יהיה יעיל היות וזה תהליך מאוד איטי וממושך, אם בכלל פועל.. בכל מקרה אם לא יכול מסיבות שונות לעבור ניתוח, אז קטטר קבוע הוא הפתרון ורק צריך לדאוג להחליפו ולשמור על נקיון מקומי והמנעות ממשיכות יתר של הקטטר.

שלום רב אם למרות הטיפול בקסטראל ואבודרט אתה כל כך סובל, כנראה שהטיפול אינו יעיל במיוחד. האם בדקת שאין לך דלקת בדרכי השתן? האם עברת בירור לשלול היצרות בשופכה (בבדיקות ציסטוגרפיה או ציסטוסקופיה?)- אני ממליצה שתברר זאת. כמו כן כדאי שתעבור סונר דרכי שתן ותבדק שארית. לגבי צום- קשה לענות על שאלה זו, משום שמחקרית הנושא לא נבדק. אם אתה זקוק לשתיה מרובה של מים כדי להתרוקן אז ללא שתיה- כלומר בצום- עלולה להיות בעיה. מצד שני, אכן מדובר ביממה אחת בלבד, ולרוב זה לא אמור לגרום בעיות, אבל שוב- אין כל דרך לחזות זאת ולדעת בוודאות.. אם אתה זקוק למשתנים ( פוסיד) ותרופות קבועות, ע"פ המלצות הרופאים, ואם איני טועה גם ע"פ ההלכה- אתה יכול לשתות מים לצורך קבלת התרופות- אך כמובן אמליץ לך להוועץ עם רב, אם מבחינה דתית אתה לא בטוח..

ארז שלום רב, אתה מציין שכבר שנתיים אתה עם טיפול משולב (קסטראל+אבודרט) ועדיין "רץ הרבה". אולי יש מקום להוסיף לך טיפול אנטיכולינרגי בתרופה נוספת כגון- דטרוסיטול/וסיקייר/ספזמקס, כדי להרגיע את התכיפות והדחיפות. אם עיקר התלונה שלך היא קימה בלילה לשירותים (נוקטוריה) אולי תנסה מינירין. בכך אולי התלונות ירגעו ותוכל לדחות את הניתוח. ניתוח ערמונית ניתן לבצע בגישות שונות, שהעיקריות הן דרך השופכה(ניתוח סגור- TURP) או דרך הבטן (ניתוח פתוח), וההחלטה על כך תלויה קודם כל בגודלה של הערמונית. תופעות הלוואי מועטות ודומות בשתי השיטות. מבחינת הפרעה לתפקוד מיני יחסית זניח בעקבות הניתוח אם אין לך הפרעות כאלה עוד בטרם הניתוח, וכמובן, תלוי גם בנסיונו של המנתח. אתה מוזמן לעיין בתשובות לשאלות קודמות כאן בפורום על ניתוחי ערמונית, שם יש הסברים מפורטים. חשוב שתזכור: יחסית אתה צעיר (עוד לא בן 50) ואם תעבור עכשיו ניתוח, אין ערובה לכך שבעוד 10-15 שנים לא תסבול שוב אותן תלונות (הערמונית ב% מסויים מהמטופלים עלולה לגדול מחדש לאחר הנתוח תוך עשור..), ולכן היתי מנסה את כל האופציות השמרניות לפני החלטה על ניתוח.

משה שלום רב, "ערמונית מוגדלת" אינה בעיה, אלא למעשה תאור של מצב אנטומי. אם יש לך תלונות של הפרעות במתן השתן, ומהן אתה סובל,ועברת את גיל 50, סביר להניח שהן כתוצאה של הגדלת הערמונית, ויש היום תרופות רבות שיכולות לעזור. יש שלוש קבוצות עיקריות של תרופות: אחת בשם "חוסמי אלפא" שהן תרופות שמרפות את השריר בצוואר השלפוחית והשופכה האחורית העוברת בתוך הערמונית, ובכך מקלות על יציאת השתן (למשל קסטראל, אומניק, היטרין וכדומה). רוב התרופות האלה יעילות באותה מידה ובעלות פרופיל בטוח עם מיעוט תופעות לוואי. הקבוצה השניה היא תרופות מסוג "חוסמי 5 אלפא רדוקטז" (למשל אבודרט) שתפקידן להקטין את הערמונית, אך הן מיועדות רק לערמוניות גדולות (מעל 40 סמ"ק באולטראסאונד). והקבוצעה השלישית הן תרופות צמחיות, כגון פרמיקסון, שעשויות ממיצוי של צמחים שונים כגון דקל ננסי ופרחי צבר, שנמצאו יעילות להטבת התסמינים. קבוצה ו אינה נחשבת "קו ראשון לטיפול" אך יכולה להיות יעילה, בעיקר במטופלים שמעוניינים בטיפול צמחי. מומלץ לפנות לאורולוג לבירור מלא: גם בדיקת גופנית- מישוש באצבע של הערמונית, וגם בדיקות שתן כללית ותרבית, בדיקת דם ל- PSA ( סמן הערמונית) ואולטראסאונד לדרכי השתן. מהאורולוג תוכל לקבל מרשם לאחת המתרופות האלה בהתאם לתלונותיך ותוצאות הבדיקות.