פורום ערמונית (פרוסטטה) מוגדלת

שלום גיל, "וסיקייר" היא תרופה מסוג אנטי-כולינרגי, ומטרתה להפחית התכווצויות בלתי רצוניות של השלפוחית ובכך להקל על דחיפות ותכיפות במתן השתן, וגם על איבוד שתן מדחיפות (דליפה שקורית מיד כשמרגישים צורך ללכת לשירותים או ש"לא מספיקים"..) התרופה אמורה לעזור תוך מס' ימים-מס' שבועות ואם אכן עוזרת רצוי להמשיך אותה. בהמשך תמיד תוכל בהדרגה להפחית מינון ולראות אם אתה מסתדר בלעדיה. אם דליפת השתן שלך היא מדחיפות אין בעיה, אבל אם דליפת השתן שלך היא במאמץ (כלומר בעת שיעול חזק, עיטוש, צחוק, פעילות גופנית מוגברת)- כדאי שתתייעץ עם הרופא שלך לגבי תרופה אחרת בשם "יינטריב". רצוי בכל מקרה שתבצע תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן.

שלום ליאור, בגיל 83 (ללא קשר למצב הכללי) כמעט כל גבר ילקה בסרטן ערמונית, אך-וזה חשוב- אין לכך כל משמעות ברוב המקרים, ורובם ימשיכו בחייהם ללא ידיעה כי הם לוקים במחלה זו וללא כל הפרעה. PSA 21 נחשב מאוד גבוה ואכן מרמז על סרטן בערמונית, אך ללא ביופסיה אין דרך לדעת זאת בוודאות. עם זאת, לאור גילו המופלג של אביך והעובדה שציינת שהוא קשיש סיעודי, אני נוטה להסכים לחלוטין עם רופא המשפחה שלו, שאין צורך לעשות דבר ורק לעקוב אחר הטלת השתן, היות וביופסית ערמונית לאביך תסכן אותו יותר מאשר מחלת סרטן הערמונית בגילו ומצבו כרגע! כעת מה שחשוב הוא שלאביך יהיו חיים נוחים עד כמה שניתן, ולכן חשוב לוודא שמתן השתן תקין, ואם הוא ללא שינוי, מה טוב. אם תחול החמרה בתהרוקנות ניתן לבקש מרופא המשפחה להוסיף לאביך טיפול תרופתי שיקל עליו. מה שהומלץ לכם הוא נכון לגמרי, ואני הייתי עושה אותו דבר בדיוק. הייתי גם מפסיקה לעקוב אחר PSA בגיל זה.

עידן שלום לך, לנוגדי חרדה ודכאון (ואם איני טועה התרופה שאתה מציין היא אלפרזולם, ממשפחת הבנזודיאזפינים),יש השפעה על שרירים שונים, כולל שריר השלפוחית, והם לרוב גורמים רפיון של השריר. לעיתים קרובות בעקבות גירוי חזק באזור השופכה והשלפוחית,כמו אחרי זיהום, האזור דלקתי ומגורה, ומעבר השתן מגרה ומכאיב יותר, וגורם להכווצות מקומית שמפריעה לך במתן השתן, כך שתרופה זו היתה אמורה להרפות את הסוגר ולעזור לך להתרוקן, אך כנראה- כפי שתארת, היא עשתה זאת באופן קיצוני. הייתי ממליצה לך לנסות משככי כאבים ונוגדי דלקת מסוג NSAIDS כגון נורופן/אדוויל/אדקס וכדומה, ואולי גם פרמיקסון,תרופה צמחית לטיפול בערמונית,המוכרת כבעלת השפעה אנטי-דלקתית, ואולי זה יעזור לך יותר טוב לתלונות ההשתנה ובפחות תופעות לוואי.

דן שלום רב, לעיתים בעקבות ביופסיה בערמונית מופיעים שינויים בשפיכה שחולפים מעצמם, בעיקר אם נלקחו ביופסיות מרובות. ציינת שאתה מטופל בתרופות ליתר לחץ דם ולערמונית, ואם מדובר בתרופות מסוג חוסמי אלפא ("קדקס" קסטראל" "אומניק" טמסולין" וכד') ככל הנראה להן יש את עיקר ההשפעה על השפיכה היות ופעולתן גורמת להרפיה של השריר החלק בצוואר שלפוחית- אותו שריר שמתכווץ וגורם לסגירת השלפוחית בעת שפיכה, כדי שכל הזרע יתקדם רק קדימה. במצב של הרפיית השריר הנ"ל, צוואר השלפוחית נותר פתוח גם בעת שפיכה, וכך נגרמת "שפיכה אחורית" (RETROGRADE EJACULATION)כשלמעשה הזרע חוזר אחורה אל השלפוחית. הביטוי לכך הוא מיעוט או העדר שפיכה בסיום המסגע המיני. כפי שחשת, אין לבעיה זו שום השפעה על תחושת ההנאה או על הזקפה.(הזרע שבשלפוחית מופרש החוצה עם השתן). תופעה זו מאוד מוכרת בגברים הנוטלים חוסמי אלפא.

אבי שלום, בכותרת כתבת TUIP , אבל אתה מתאר ניתוח בו עברת "כריתת" ערמונית. ב TUIP רק "חותכים" באזור צוואר השלפוחית ולתוך הערמונית אך לא מסירים אותה. בכל מקרה אם עבר רק חודש עדיין מוקדם לדעת. ממליצה לך בנתיים לנסות לבצע תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן ולהמנע מהתאפקות יתרה. לעיתים יש תרופות שניתן לקבל שיכולות לעזור לך לשפר את תחושת התכיפות והדחיפות במתן השתן- מסוג אנטי-כולינרגי וכדאי שתפנה למנתח שלך להתייעץ לגבי זה ולקבל מרשם ואם התלונות לא חולפות לאחר מס' חודשים כדאי שתעבור הערכה לגבי סוגר השלפוחית.

דגן שלום ע"פ הנתונים שציינת אתה נמצא במעקב פעיל (ACTIVE SURVILLANCE): נראתה החמרה מסויימת בתוצאות הביופסיה( עליה מ 5% ל- 20% מעורבות עם גליסון 6), וקשה לקבל תשובה חד משמעתית מ MRI כאשר יש שטפי דם באזור מביופסיות חוזרות. עדיין, מחלתך נחשבת ממוקמת לערמונית וברת ריפוי מלא. אין ספק שאתה צודק לגבי העדר מחקרים השוואתיים הולמים, אך בכל מקרה אופציות הטיפול שעומדות בפניך הן: 1)ניתוח רדיקאלי לכריתת הערמונית, שיכול להיות בגישה פתוחה(קלאסית), גישה לפרוסקופית או בעזרת רובוט (גם, למעשה לפרוסקופית).2) קרינה: חיצונית , או "פנימית"= ברכיתרפיה. כל המחקרים שנעשו עד היום מראים תוצאות "הצלחה" דומות מבחינת אחוזי ריפוי הסרטן ושרידה, בהשוואה בין אופציה ניתוחית לאופצית קרינה. ההבדלים העיקרים בין כל אחת מהשיטות הם בתופעות הלוואי, קרי- שליטה בשתן, ותפקוד מיני. אפשר גם להתייחס לנושא כאבים, משך אישפוז, דימום וזיהומים כתופעות לוואי מוקדמות לאחר הניתוח- וכאן גם יש הבדלים קלים. לא ניתן בפורום אינטרנטי להמליץ על רופא מסויים. זה נכון שיש הרבה שרלטנים, אבל בארץ יש גם מס' רופאים אורולוגים מ-צו-יי-נים שיכולים לתת לך ראשית הסבר מלא ושנית פתרון למצוקתך ולמחלתך. בכל מקרה עליך להבין שהטיפול בסרטן הערמונית בעייתי היות ולרוב הוא עצמו גורם יותר סבל מהמחלה, בעיקר כשמדובר במחלה קלה וממוקמת..ואכן זו דילמה קשה. בכל מקרה, "בידיים טובות" תוכל לעבור ניתוח מצויין עם תוצאות צויינות והרבה פחות תופעות לוואי, וכך גם אצל אונקולוג-רדיולוג מתאים- לעבור קרינה ממוקמת עם מיעוט תופעות לוואי. אל תשכח שחלק ניכר מההחלמה תלוי בך- בהבנתך כי אתה נכנס ל"הרפתקאה" ממושכת של מס' חודשים-עד שנה, להחלמה מלאה, וגם בקשר שלך ומערכת היחסים שלך עם הרופא שלך. ברור שכדאי שתמצא רופא שאתה יכול לדבר איתו ולקבל ממנו את כל המידע והתמיכה הדרושים. אם תבין זאת ובמקביל תהיה מחוייב לעזור לעצמך לאחר הניתוח (כן, גם לחולה יש אחריות על עצמו לריפוי, ולא רק לרופא..)אז חלק ניכר מהתופעות מהן אתה חרד יהיו סה"כ סבילות ובהמשך אפילו יחלפו, ותבריא לחלוטין. אם אתה סה"כ איש בריא, אין שום סיבה שלא תחלים לחלוטין: גם מהסרטן, וגם תופעות הלוואי של הטיפול. יש רבים שהצליחו.

דגן שלום אתה צודק. זה נכון שהרבה מאוד מחקרים מוטים. אבל כן ידוע שאצל כירורגים מנוסים ובבתי חולים גדולים שמטפלים בבעיות הדומות לבעייתך- הסיכוי לסיבוך או תופעות לוואי קשות הוא הנמוך ביותר. כפי שסיפר כאן רועי, קורות טעויות.גם לרופא הטוב מכולם. זה חמור, זה עצוב, אבל אלה החיים. ולכן, אין במקרים האלה שחור ולבן בלבד, אלא צריך להבין שיש מורכבויות שלא תמיד ניתנות לשליטה. אין לי תשובה חותכת לתת לך למעט מה שכבר שמלצתי לך: למצוא את הכירורג המנוסה ביות או האונקולוג-המקרין הטוב ביותר ולבוא עצמך אל הטיפול מתוך מודעות לתצאותי ותופעותיו ובעיקר הרבה רצון להחלים- זו תהיה עבודה משותפת שלך ושל הרופא שיטפל בך.

אבי שלום רב, מס' נקודות חשובות בסיפורך : 1. לגודלה של הערמונית-אין משמעות . כפי שתארת אצלך הערמונית מוגדלת קלות אך בכל זאת אתה סובל מאוד. 2. קסטראל 5 מג' ליום נחשב לטיפול בתת-מינון, כלומר אם אתה מטופל בסוג זה של חוסמי אלפא המינון הרצוי הוא 10 מג' ליום. אתה יכול להחליף טיפול זה גם למשהו אחר, כגון אומניק/פרומניקס/ טמסולין במינון של 0.4 מג' ליום. אם עדיין אין הטבה ועיקר התלונות שלך הן הקימות בלילה כדאי שתתיעץ עם האורולוג שלך לקבל טיפול נוסף לכך (למשל אנטיכולינרגים או מינרין). הכל גם, בהתאם לגילך. 3. העובדה שיש לך סעיפים בשלפוחית מרמזת על כך שאינך מתרוקן היטב. חשוב לבדוק האם יש לך שארית שתן באולטרסאונד וגם לבדוק את רמת תפקודי הכליות כי אם יש החמרה בבדיקות אלה רצוי שתשקול ניתוח לערמונית כי כנראה תרופות לא יקלו עליך. 4. "להפרוסט" היא תוסף מזון ולא בטוח שהוכחה יעילותה, אתה יכול ,אם תרצה טיפול צמחי (עד להחלטה על ניתוח), בנוסף לקסטראל, לנסות טיפול בפרמיקסון שכן נבדק. 5. שיטת גת-גורן מבוססת על תאוריה שלהם, שלא הוכחה בניסויים קליניים או בעבודות אחרות בספרות הרפואית. אם תזדקק לניתוח רצוי שתתיעץ עם רופאים מנתחים שיתאימו לך את הטיפול לפי תלונותיך, גודלה של העמונית והעדפותיך.

שלום גדי היסוס של מס' שניות הוא מצב טבעי ואין לו משמעות קלינית. גם אם יש לך היסוס אבל בכל מקרה אתה מתרוקן לחלוטין - אין לכך משמעות. אם יש לך תחושה של קושי בהתרוקנות ועדות סונוגרפית לשארית שתן משמעותית (מעל 150 סמ"ק) כדאי שתפנה לאורולוג לבדיקה והתאמת טיפול.

דן שלום לך זוהי אבחנה היסטולוגית (- כנראה לאחר ביופסיות מהשופכה או השלפוחית?) בכל מקרה מדובר במחלה שהיא דלקת כרונית לרוב כתוצאה של גירוי קבוע לשופכה בעקבות זיהומים חוזרים, מכשירנות כגון קטטר או ציסטוקופיות חוזרות, ואפילו אבנים. בכל מקרה אין צורך לטפל בה, אלא אם יש לך תסמינים, ואז הטיפול הוא בהם. המעקב חשוב לשלול הישתנות סרטנית(לעיתים נראה כממצאים סרטניים בשופכה או בשלפוחית אבל הביופסיה שוללת זאת)- ובכל מקרה מצב זה הוא סופר-נדיר (בספרות פורסם על מקרה בודד של הישתנות סרטנית בעקבות מצב זה). רצוי שתשלח גם בדיקת שתן לציטולוגיה. כדאי שתקפיד על שתיה מספקת של מים שגם יכולה למנוע דלקות חוזרות ואפילו סרטן שלפוחית.

דוידי שלום, גירוי לתת שתן יכול להגרם לא רק מתוך תחושה שהשלפוחית מלאה, אלא גם רק ממחשבה על הגעה הביתה, רחש מים מברז, לגימה בודדת, ואפילו במקרים מסויימים הכנסת מפתח לדלת כשמגיעים מיום עבודה.. אלו תסמינים מוכרים, שקורים לאנשים רבים. אם אין לזה השפעה משמעותית עליך וזה קורה רק לעיתים ולא מטריד אותך- אין לכך משמעות. אולם אם כל הזמן יש לך גירוי לתת שתן, ואתה מרגיש שאינך מתרוקן היטב או שיש קשיים- אנא פנה לבדיקת אורולוג. לא ציינת את גילך: אם עברת את גיל 50 יכול בהחלט להיות שמדובר בערמונית מוגדלת שהיא המקור לבעיתך, אך בכל גיל יש גם הפרעות אחרות שיכולות לגרום את התלונות האלה, ולאו דווקא הערמונית- ומצריכות בירור באם אכן הן תלונות שמשפיעות על איכות חייך.

עומר- שאלותיך אינן קשורות לפורום בעיות בערמונית

אמיר שלום לך לא הבנתי מתאורך האם ניתן לך טיפול כשלהו לתלונות ההשתנה- בתרופות. בוודאי אם לא ניסית אף תרופה עד כה יש אופציות רבות וטובות שניתן לשקול אותן . תמיד אפשר גם להיגע לניתוח בהמשך. בכל מקרה אם הרופא שלך לא מתייחס לתלונותיך ובוודאי אם אתה לא מרוצה מאופי הטיפול בך אמליץ לך להחליפו. רמת PSA שאתה מציין היא תקינה לגילך.

שלום רונן אכן דלקת כורנית של השופכה והערמונית היא בעיה קשה ומטרידה.כפי שחווית עצמך, לרוב אין מזהים חיידק ספציפי ולכן בסופו של דבר טיפול אנטיביוטי כבר לא עוזר. כן היתי בכל מקרה משלימה אצלך בדיקה שנקראת "תרבית 4 כוסות" שבעזרתה ניתן לנסות למקם ולמצוא היכן בדיוק יש חיידק ואם הוא כלל קיים. זו מצריכה ביצוע בדיקה רקטאלית להפקת נוזל מהערמונית, וניתן לבצעה דרך מרפאות חוץ בבתי החולים. בכל מקרה אם התרבית היחידה החיובית שצמחה לך היתה אוריאופלזמה, אולי כדאי לעבור טיפול דומה לכלמידיה עם דוקסילין או אזיטרומיצין אם עד כה לא טופלת. במידה ואין שום חיידק בבדיקות ואין תגובה לאנטיביוטיקה היתי ממליצה לך לנסות טיפול אנטי-דלקתי(לא אנטי זיהומי) עם תרופות כמו נורופן או אדוויל על בסיס קבוע, ואולי גם לנסות "פרמיקסון" שזו תרופה טבעית צמחית שניתנת לגברים עם הפרעות בהשתנה, אך נמצא שיש לה גם אפקט נוגד דלקת ואולי תוכל לעזור לך. טיפולי היפרתרמיה או גלי הלם הם טיפולים ניסיוניים חדשים ואם כל השאר לא צלחו אז אולי לא יהיה מנוס שתנסה אותם.חשוב אבל לזכור שאלו טיפוליפם ניסיוניים. עיקר העבודה שלך צריכה להיות בהבנה שהדלקת היא כרונית אך אינה מסכנת את בריאותך וניתן לשפר אותה גם בעזרת טיפולים משלימים, ולא היתי שוללת דיקור סיני, טוכניקות הרפיה והרגעה וכדומה.

רפי שלום לך, יש צורך ראשית לברר את אופי הדליפות שאתה מתאר: האם אלו דליפות בעת מאמץ גופני המעלה את הלחץ התוך-בטני? (למשך קימה מישיבה, שעול, צחוק, הרמת משא כבד וכדומה) או שאלה דליפות מדחיפות (רק מתוך התחושה של צורך להתרוקן מופיעה דליפה) - היות ואלו שני מנגנונים שונים, שלהם טיפול שונה. "טוביאז" שאתה נוטל היא תרופה חדשה מהקבוצה של התרופות האנטי-כולינרגיות, ומטרתה להרגיע את ההתכווצויות הבלתי רצוניות בשלפוחית שגורמות לדליפת שתן מדחיפות. אם עיקר התלונה שלך היא איבוד שתן במאמץ ככל הנראה שתרופה זו לא תעזור, ולעזרה בבעיה זו ממליצה לך לנסות טיפול בפיזיותרפיה לחיזוק שרירי רצפת האגן וגם לבקש מהרופא שלך תרופה אחרת בשם "יינטריב"(גם היא לצערי אינה בסל הבריאות ותוכל לרכוש אותה אותה עם מרשם פרטי). בכל מקרה צריך לזכור שרוב התופעות לאחר הניתוח חולפות תוך מס' חודשים ובהחלט יכול להיות יחלפו לבד. זה נכון שזיהום יכול להפריע ולכן חשוב לשלול זאת (בעיקר לאור מה שתיננת עם זיהום שנוקז..)בסופו של דבר עם הזמן זה אמור להשתפר. אם דבר לא משתנה- יש צורך להרחיב את הבירור שלך ולתת לך טיפול בהתאם, ויש הרבה דרכים לטפל בבעיות אלה.

רוני שלום, להפרעות בהשתנה בעקבות הגדלת ערמונית ישנן מס' אופציות טיפוליות, כשניתוח היא האופציה האקטיבית ולמעשה "קצה הדרך". כלומר, אם עד כה אביך לא קיבל טיפול תרופתי לתלונות אלה, חשוב שיפנה לאורולוג ויקבל מרשם- יש היום הרבה מאוד תרופות יעילות עם פרופיל בטיחותי גבוה ורצוי שיבדק ויקבל מה שמתאים לו. ניתוח אפשר יהיה לשקול רק אם מוצו כל האופצית, וגם אז ישנם סוגים שונים, ואם יזדקק לכך פשוט צריך לקבל אישור המטולוגי עם הוראות ספציפיות כיצד להכינו לניתוח, כולל מתן פלסמה וכדומה-כפי שציינת. היום הרבה חולים מורכבים עם מחלות רקע חמורות כולל הפרעות קרישה יכולים לעבור ניתוח לללא בעיה- כל עוד הם עוברים הכנה מתאימה ומבצעים הפעולה בבית חולים עם יכולת לתמיכה מלאה בהתאם לבעייתם.

אנונימי שלום לך גברים שסובלים מעצירות או צואה קשה מתארים לעיתים קרובות את מה שתארת- בעקבות לחץ לכיוון הערמונית מופק מעט נוזל זרע וזו ההפרשה הלבנה שאתה רואה. אין לכך שום משמעות בוודאי לא מסוכנת. בגילך אין סיבה לסבול מהפרעות בהשתנה מהגדלת הערמונית בדרך כלל, והיתי ממליצה לך לפנות לרופא אורולוג אם יש לך תלונות כלשהן מכיוון זה.

שושו שלום רב, ניתוח הוא רק אחת מאופציות הטיפול המוכרות והמקובלות כיום לתלונות של הפרעה בהשתנה בעקבות ערמונית מוגדלת, ולאור סיפורך כי בעלך עבר ארוע מוחי יש לבדוק אם ההפרעות מהן סובל אינן קשורות לארוע זה. יש צורך להעביר את בעלך הערכה מלאה ע"י אורולוג מומחה שיקבע גם צורך בבדיקה נוירולוגית לקביעת מקור התסמינים ולפיו לקבוע את אופי הטיפול- בין אם מדובר בנסיון תרופתי ראשית ואח"כ התאמת ניתוח לפי צורך. גישות שונות מתאימות לערמוניות שונות ולחולים שונים, ויש צורך לעבור בירור מקיף להחלטה על הטיפול המתאים ביותר.

שלום לך יואל, חשוב להבין שגודלה של הערמונית אינו רלוונטי- לא להפרעה במתן השתן ולא לסרטן.גודל ערמונית נורמאלי (בגילך ובכלל) נחשב למשהו סביב 3-4 ס"מ בקוטר. אולם- ושוב אדגיש זאת- אין לגודל משמעות כלשהי, לא בניבוי הפרעה בהשתנה ולא בכל הנוגע לסרטן ערמונית. במקרה דנן הבדיחות שבביטוי- "הגודל לא קובע"- היא אמת רצינית. -יש אנשים עם ערמונית קטנה שאינם מסוגלים להשתין כמו שצריך וסובלים מאוד ויש אנשים עם ערמונית גדולה שאין להם שום הפרעות. נוטים לחשוב שאם הערמונית גדולה אז זה מחייב חסימת מוצא השלפוחית והפרעות בהשתנה, אך מחקרים רבים הפריכו את הטענה הזו. ברוב המקרים כשהערמונית גדלה (עם הגיל, עקב שינויים הורמונאליים) ההגדלה היא שפירה ולא סרטנית. גודל הערמונית כן יכול להשפיע על רמת PSA שהוא החומר שמופרש לדם ומהווה סמן סרטן אך הוא אינו ספציפי ואינו חד משמעתי. כלומר- ככל שהערמונית גדולה יותר,רמת ה- PSA יכולה להיות גבוהה יותר. לעיתים דבר זה מבלבל היות ואנו משתמשים ב- PSA כחומר יעיל לזיהוי מוקדם לחשד לסרטן ערמונית. אולם, כפי שהסברתי- לא כל רמה גבוהה של PSA היא בהכרח בשל גידול סרטני, ויש לפנות לאורולוג מוסמך להתייעצות בנושא. אם עברת את גיל 50 יש המלצה לבצע בדיקת דם פשוטה זו אחת לשנה-שנתיים למעקב, וזו בדיקה שאתה יכול לבבקש מרופא המשפחה שלך לבצע. אם מישהו ממשפחתך הקרובה- אח/אבא, סבל מסרטן ערמונית שהתגלה בגיל צעיר יחסית (גילאי 50-60) אז אתה נחשב בקבוצת סיכון ורצוי שתעקוב באופן מסודר אחת לשנה אחר PSA ותעבור במקביל בדיקה רקטלית (מישוש הערמונית בעזרת האצבע, דרך פי הטבעת) אצל אורולוג. גודל הערמונית כן משחק תפקיד חשוב אם ישנן הפרעות משמעותיות בהשתנה שמחייבות ניתוח (אם הטיפול השמרני בתרופות כשל או לא ניתן לקחתו בשל תופעות לוואי או בעיות אחרות). ההחלטה על הגישה הניתוחית להסרת הערמונית- דרך השופכה (מה שקרוי ניתוח "סגור")- לערמונית קטנה, או דרך הבטן בגישה פתוחה- לערמונית גדולה.

שלום רב, כאבים והגדלה של השדיים(גניקומסטיה) הן תופעות לוואי מוכרות של אבודרט. ניתן לנסות להפסיק את הטיפול הנ"ל ולראות אם יש שינוי כלשהו. בכל מקרה כדאי להשלים את הבירור המלא כולל הדמיה וביופסיה לשד המעורב כפי שהומלץ. במידה ולאחר הפסקת אבודרט יש החמרה בתסמיני השתן אפשר לנסות טיפול טבעי כגון פרמיקסון, במרשם רופא, אך אם בכל זאת יש החמרה משמעותית כדאי לשקול ניתוח.

ברק שלום לך, בלוטת הערמונית ("פרוסטטה" בלעז) היא בלוטה המצוייה בגברים בלבד, ממוקמת ישירות מתחת לשלפוחית השתן ודרכה עוברת השופכה האחורית שהיא הצינור שמוביל שתן מהשלפוחית לפין והחוצה. תפקידה לייצר את נוזל הזרע. היא נראית כמו פרי הערמון ומכאן שמה. בגיל ההתבגרות(עד סביבות גיל 20) הערמונית מתפתחת ומגיעה לגודלה הרגיל. מגיל 50 בשל שינויים הורמונאליים בגבר הערמונית יכולה לגדול -בהגדלה שפירה שאינה סרטנית, וגדילה זו יכולה להביא לתסמינים שונים שקשורים בהשתנה: הפרעה בריקון השתן כתוצאה מחסימה של מוצא השלפוחית- שינויים שביטויים זרם חלש, תחושת חוסר התרוקנות, תכיפות למתן השתן וקימות בלילה להתרוקן(נוקטוריה). לא כל אדם יסבול מכך אבל רוב הגברים כן,ככל שיתבגרו עם הגיל.יש שיתחילו מוקדם יותר (סביב גיל 50 ) ויש שמאוחר יותר. סרטן ערמונית יכול להתפתח בלי קשר לגודלה של הערמונית, ועיקר קבוצת הסיכון הוא קרבה משפחתית ראשונה (אב/אח) שסבל מסרטן ערמונית בגיל צעיר יחסית),וגם בגברים מבוגרים מעל גיל 80- שם לרוב הגברים יש סרטן ערמונית אך בגיל זה לא הוא הגורם לתמותה .האיגודים האורולוגיים בעולם, כולל הישראלי, ממליצים על מעקקב לאבחון מוקדם לסרטן ערמונית מסביבות גיל 50 בבדיקת אורולוג- בדיקת ידנית דרך פי הטבעת למישוש הערמונית0-גודלה ומרקמה ובבדיקת דם לסמן בשם PSA, שאינו ספציפי לסרטן אך כן ספציפי לערמונית. יש הרבה עבודות שניסו לבדוק האם לתזונה מסויימת יש תועלת במניעת סרטן -נבדקו סויה, ויטמינים שונים וסלניום- ולא נמצאה הוכחה לכך. ליקופן שמצוי בעגבניות והוא נוגד חימצון יעיל(אנטי-אוקסידנט) כן נמצא יעיל חלקית ולכן מומלץ להרבות באכילת עגבניות, בעיקר מעובדות (רסק, רטבים, קטשופ וכדומה). בכל מקרה: אורח חיים בריא- המנעות מאלכוהול, עישון ומזון המכיל שומן רווי, ואכילת פירות וירקות ותזונה מאוזנת עם סיבים ושתיה מספקת של מים- יעילה להמנעות מסרטן באופן כללי.

חן שלום רב, מס' שניות מרגע תחושה של צורך להתרוקן ועד הופעת ההתרוקנות האמיתית היא מצב טבעי ואינה מוגדרת "היסוס" משמעותי. אם יש עצירות בוודאי שזה יכול להשפיע על ריקון השתן. בלי קשר למע' השתן, לחץ חזק מדי בשביל ריקון המעיים גם אינו מומלץ (עלולים להווצר טחורים או פיסורה) לכן היתי ממליצה לך לנסות לשתות יותר מים ולהוסיף סיבים תזונתיים לדיאטה שלך כדי שהצואה תתרכך ובכך היציאה שלה תוקל. לגבי תחושה קושי מסויים בזרימה לאחר מכן- אם זה רגעי וחולף אין לכך משמעות. אם ההפרעות מחמירות אולי כדאי להתייעץ גם עם גסטרואנטרולוג או פרוקטולוג ולהבדק.

אשר שלום רב, לעיתים לאחר זיהומים, ובטח לאחר קטטריזציות חוזרות ישנה הפרעה במתן השתן, שנמשכת זמן ממושך. אם הפסקת טיפול בקסטראל שעזר לך, אולי זו הסיבה להחלשות הזרם.היתי ממליצה לך לחזור וליטול תרופה זו. אם למרות הטפול הזה יש לך הפרעות כדאי שתעבור בירור מלא באורודינמיקה כדי לבדוק באמת אם יש פגיעה בשלפוחית.

איריס שלום, נפח הערמונית במקרה שאת מתארת- 55 סמ"ק, כנראה נמדד באולטראסאונד והוא נפח סביר ביותר לגיל 80, אך למספר זה אין משמעות אם אין הפרעות במתן השתן. צריך לזכור שלא נמצא קשר ישיר בין גודל (או נפח) הערמונית לבין חומרת התסמינים- כלומר עד כמה ישנן הפרעות במתן השתן. בהתאם להפרעות כדאי לפנות לאורולוג ולקבל טיפול תרופתי. לנפח הערמונית כן יש משמעות אם הטפול התרופתי אינו יעיל ומחליטים על ניתוח, היות וסוג הניתוח(בגישה בטנית פתוחה, או בגישה סגורה דרך השופכה) ייקבע קודם כל על פי גודלה של הערמונית, וגם על סמך העדפת החולה והמנתח.

שלום ניסים, אם אתה בן 55 ובריא, והוצע לך ניתוח- כלומר מדובר במחלה ממוקמת לערמונית ובדרגה נמוכה, יש לך סיכויי ריפוי מלא גבוהים מאוד. הניתוח הרדיקאלי הוא אמנם ניתוח גדול אבל בידיים טובות- ובארץ יש כמה וכמה אורולוגים מנתחים מצויינים- אתה תחלים יפה גם מהניתוח. שתי הבעיות העיקריות לאחר ניתוח כריתה רדיקאלית של הערמונית הם שליטה בשתן(הסוגר הפנימי מוסר יחד עם הערמונית בניתוח והשליטה מושגת ע"י חיזוק שרירי רצפת האגן לאחר הניתוח) ותפקוד מיני(שימור עצבי הזקפה במהלך הניתוח). לרוב ההחלמה לוקחת מס' חודשים, ותצריך שיתוף פעולה מלא שלך לשיקום והבנה שלמרות ההתחלה הקשה, עם הזמן בד"כ הדברים מסתדרים. חשוב שתשב עם הרופא המנתח(וכדאי שתקבל כמה המלצות טובות) ותעבור עמו על כל הנושאים הללו. כמובן שגם אם חלק מהתלונות אינן מסתדרות באופן טבעי יש דרכי טיפול גם בהן,שמרניות או אקטיביות יותר.הרבה בריאות והצלחה.

שלום רב , חסרים מס' פרטים כדי לתת לך תשובה מלאה, וכמובן פורום באינטרנט אינו המקום לדיון על המחלה ואופציות הטיפול, אך אם ע"פ כל הנתונים - ועל כך עליך לשבת יחד עם האורווג המטפל שלך-אם ע"פ כל הנתונים מדובר במחלה ממוקמת לערמונית לפניך אפשרות לניתוח כריתה רדיקאלית של הערמונית או קרינה. שתי האופציות טובות להחלמה מלאה מהמחלה אך מחייבות שיחה מעמיקה עם הסבר על תופעות הלוואי. אם בבדיקות נוספות הנתונים מראים על מחלה מעבר לערמונית, או פיזור משני- יש להתייעץ גם עם אונקולוג לשקול טיפול נוסף הורמונאלי. בהצלחה.

עופר שלום, ישנן סיבות רבות להפרעה במתן השתן, אתה אמנם מאוד צעיר כך שקשה לשייך את ההפרעה להגדלת הערמונית אבל אולי היתי שוללת אצלך זיהום (אתה מציין ריח רע). אם לא נמצאו לך שאירות שתן בסונר ובאורודינמיקה הכל היה תקין כנראה גם שהשלפוחית שלך בסרר. בכל מקרה אולי כדאי לשקול גם לבצע ציסטוגרפיה שתדגים גם את השופכה שלך בעת מילוי וריקון השלפוחית ואולי גם ציסטוקופיה, כדי לשלול היצרויות או בעיות אנטומיות אחרות.אפשר לשקול גם לעברו בדיקה נוירולוגית, צריך לזכור שלעיתים גם הפרעות פסיכולוגיות- לחץ, חרדה וכדומה, יכולות להשפיע על ההשתנה, וכדאי לשלול גם זאת.

דביר שלום, הזרם המקסימאלי שלך 15 ס"מק בשניה, נחשב לטווח הנורמה, בנפח תקין של 343 סמ"ק סה"כ, כמובן שגם אם התוצאה "בתחום הנורמה", עיקר מה שחשוב הוא איך אתה מרגיש. כפי שתארת, יש פחות היסוס אבל עדיין לטענתך "הזרימה לא משהו"..עליך להמשיך ולעקוב אחר ההשתנה, זה לרוב מסתד. ראם הבנתי נכון עברת לפני 3 חודשים TUIP שזה ניתוח בו מבוצע חיתוך בלבד בצוואר השלפוחית ולתוך הערמונית ולא כריתה, כך שאם תמשיך עם קשיים יש צורך לחשוב על פתרון אחר.

אילן שלום, אכן חוסמי אלפא מטרתם היא להרפות את השריר החלק בצוואר השלפוחת ולאפשר זרימה תקינה יותר של השתן. התרופות בהן טופלתה- אומניק וקסטראל, נחשבות לתרופות החדשות והיעילות ביותר, עם ]רופיל בטוח (פחות תופעות לוואי)היות והן אורו-סלקטיביות. בכל מקרה הן ניתנות במינון חד יומי בלבד (0.4 מג' לאומניק, 10 מג' לקסטראל). אומניק-אוקס החדשה מכולן, גם היא ניתנת במינון חד יומי, ומכילה חומר פעיל דומה לזה באומניק אך אמורה לפעול לארך זמן. לצערי, לא כל אחד מגיב דומה לתרופות, ולעיתים יש חולים שהתרופות לא יעליות עבורם. רצוי שתברר מה עיקר התלונות מהן אתה סובל, ובהתאם להן אולי ניתן להוסיף לך טיפול בתרופה נוספת, יחד עם חוסמי האלפא. תמיד ניתן גם לשקול אופציה ניתוחית אם התרופות לא עוזרות- פנה לאורולוג שלך להתייעצות.

שלום רב, לגבי ממצאי השלפוחית שהוסרו אני מאמינה שהם בדרגה נמוכה ושטחיים, אם לא נזקקת לשטיפות לשלפוחית. בכל מקרה עליך להמשיך להיות במעקב בציסטוסקופיות למהלך חייך היות ולצערי גידולים אלה יכולים לחזור ואף להחמיר, אך אם אתה אכן במעקב זה מצויין. לגבי ה- PSA, לא ציינת את גילך. אכן מגע מיני לפני בדיקה יכול להעלות אותו,וגם ציסטוקופיה. אך אם לא ירד בעקבות אנטיביוטיקה ולאור ההסטוריה המשפחתית שלך(למרות שלא ציינת שלאביך או אחיך היה סרטן ערמונית-מה שמכניס אותך לקבוצת סיכון,בכל מקרה אם נקבע לך כבר תור לביופסיה זו הדרך לברר אם סיבת עליית ה PSA היא כתוצאה ממוקד סרטני בערמונית. חשוב שתזכור- היום גילוי מוקדם מביא לאחוזי ריפוי מאוד גובהים ממלחה זו, בעיקר אם מדובר במוקד סרטני הממוקם לערמונית ולא פרץ ממנה, וגם אם כן ישנן אופציות טיפוליות רבות וטובות. ע"פ תשובת הביופסיה פנה לאורולוג שלך ושוחח עמו על המשך הטיפול והמעקב. הרבה בריאות!

עמי שלום רב, זה אך טבעי לחשוש מניתוח, אך אם מיצית את כל האופציות התרופתיות ואתה סובל, הניתוח יכול מאוד לעזור לך. זה נכון שעלולים להיות סיבוכים (כמו בכל ניתוח) ולכן יש בוודאי חשיבות לרופא שינתח אותך, ולמיומנות שלו. נושא של דליפת שתן לאחר ניתוח כזה הוא מוכר,אבל לרוב קורה רק סביב 3% מהחולים. בד"כ הבעיה חולפת מעצמה בין 3-6 חודשים מהניתוח, ויש פתרונות ופעולות לעזרה בנידון.אנא- אל תשווה עם חברך, אולי היו לו בעיות נוספות שגרמו לדליפה עוד טרם הניתוח ולאו דווקא הניתוח עצמו. ברוב המחלקות האורולוגיות בארץ, ובוודאי בגדולות שבהן, יש צוותי מנתחים מיומנים ביותר. אם יש לך אפשרות דרך ביטוח פרטי, קבל המלצות ובחר לך את המנתח שיתאים לך ביותר. בהצלחה.

אבישי שלום, מבחינה אנטומית,השלפוחית היא מעין "בלון" שרירי שיכול להתמלא ולהתרוקן משתן. צוואר השלפוחית הינו מעין "משפך" בתחתיתה שמתחבר לשופכה- הצינור הפנימי שבתוך הפין בגבר (או צינור קצרצר ביותר באישה), ודרכה-דרך השופכה- השתן זורם החוצה. זהו צינור יחיד, והזרם אמור להיות זרם אחד. אתה יכול לחפש בגוגל איורים של אנטומיה של מערכת השתן ותוכל לראות בדיוק. אם יש לך פיצול בזרימת השתן (יוצאים שני זרמים במקום זרם אחד) רצוי שתיגש לבדיקת אורולוג, היות ויש לכך סיבות רבות, וטיפול יעיל ברוב המקרים.

מוראיל שלום רב, בגילך PSA 4.5 נחשב סה"כ סביב הנורמה. לא ציינת אם לפני בדיקת הרופא היו לך תלונות כלשהן של צריבה דחיפות או קשיים במתן השתן. בדיקת רקטאלית (מישוש הערמונית ישירות) יכולה לגרום לגירוי מקומי של דלקת שאולי התחילה טרם פנית לרופא, שביטויה החמרה של תלונות ההשתנה וכמובן- עליית PSA חדה. אם אתה ממשיך לסבול מתסמינים של דלקת- כאב וצריבה במתן השתן, דחיפות קשה, קשיים בהתרוקנות, ואפילו כאבים באזור הישבן וחום גבוה- חשוב שקודם כל תפנה לקבל טיפול אנטיביוטי מתאים ובמהירות. לאחר סיום הטיפול רצוי לחכות לפחות כחודש שכל התסמינים ירגעו ואז לחזר ולבדוק PSA. תשתדל לא לקיים מגע מיני כלשהו יומיים לפני הבדיקה. אם אין לך שום תסמיני דלקת כעת, בהחלט יכול להיות שהתרביות שליליות, אז ניתן לבצע גם תרבית לזרע כדי לדעת אם היתה דלקת בערמונית. בכל מקרה מומלץ להמתין עוד כחודש ולחזור על PSA ואם עדיין גבוה הייתי מפנה אותך אז לביופסיה.

אורי שלום לך, אם אתה מרגיש שה"אומניק" שאתה נוטל אינה יעילה מספיק, יש תרופות נוספות שניתן לשלב עמה, רצוי רק לברר מה התלונה העיקרית שממנה אתה סובל שה"אומניק" לא פתרה ולפיה להתאים לך את הטיפול היעיל ביותר. ל"פרמיקסון", תרופה צמחית יש בנוסף לפעולה דומה לזו של "אומניק" פעולות נוספות שיכולות להקל על התסמינים שלך.צריך לזכור: "פרמיקסון" אינה נחשבת ל"קו ראשון" לטיפול בהפרעות ערמונית אך אין התוויית נגד לשילוב זה. מי שיעיד אם זה יעיל הוא רק אתה. רצוי תמיד לפנות לאורולוג המטפל שלך ולהתייעץ עמו.

אשר שלום,PSA=PROSTATE SPECIFIC ANTIGEN ,הינו חלבון המופרש מהערמונית והוא ייחודי לה. אנו מתייחסים אליו כאל "סמן סרטן" אך חשוב לדעת כי אינו ייחודי לסרטן אלא ייחודי לערמונית. כלומר, כל מה שמשפיע על הערמונית עלול לגרום לו להיות מוגבר ברמתו. דוגמאות לכך יכולות להיות: דלקת בדרכי השתן או בערמונית עצמה,הגדלה שפירה של הערמונית,מגע מיני, מגע ישיר לערמונית (למשל לאחר בדיקה רקטאלית), זיהום כללי בגוף, אפילו דלקת בבלוטת הרוק, וכן, גם סרטן בערמונית. גם לגודלה של הערמונית וגם לגיל יש השפעה על רמת ה PSA, ולכן אלו פרמטרים שחשוב לציין. כלומר- ככל שהערמונית גדולה יותר וככל שהגבר מבוגר יותר, כך גם לרוב ה PSA יעלה. אבל, וזה אבל חשוב- כל עלייה שהיא וכל שינוי מרמות הבסיס של הPSA מחייבת בדיקה אצל אורולוג שתשלב בדיקה גופנית רקטאלית- להערכת גודלה ומרקמה של הערמונית, ובדיקות נוספות לאשש את האבחנה. הדרך הכמעט יחידה שיש היום לזיהוי סרטן בערמונית היא בביופסיות מונחות סונר ישירות לערמונית. זה נכון שבדיקת דם ליחס FREE/TOTAL PSA יכול לתת גם רמז לכיוון, וגם בדיקות לרמת PCA3 אך לא תמיד הבדיקות הללו נגישות, לא תמיד בסל, ויש הרבה תשובות שיוצאות ב"אזור האפור" ואינן חד משמעותיות, ולכן ההמלצה נותרה לבצע ביופסיה. MRI אנדורקטאלי אכן הופך בשנים האחרונות לבדיקה מובילה ויעילה אך גם הוא לא בסל הבריאות והיום לרוב מבצעים אותה כדי לברר האם יש פיזור מקומי של הסרטן(לאלה שכבר עברו טיפול כגון ניתוח, לפני החלטה על צורך בטיפול קרינתי.) לגביך,לא ציינת את גילך,לא את גודל הערמונית שלך ולא האם אי פעם עברת ביופסיות "רווייה" (ביופסיות מרובות מהערמונית). זה נכון שגם דלקת כרונית בערמונית יכולה לגרום לרמות PSA גבוהות וחשוב לברר עמך אם סבלת מדלקות כאלה בעבר, או אתה סובל כרגע. רצוי שתפנה לאורולוג המטפל שלך ותברר עמו את הצורך בהמשך בירור מעמיק יותר בהתאם לנתונים הנ"ל.

גלי שלום, זה נכון שלתרופות רבות יש תופעות לוואי וסכנת פגיעה בתפקוד הכבד או הכליות בעיקר אם נלקחות במינון לא נכון או אם לנוטל אותן יש מראש פגיעה באיברים אלה, לכן ברוב המקרים הרופא שנותן אותם חייב לקחת בחשבון את המצבים הללו ולהתאים את התרופה לבעיה, למחלות הרקע ולתרופות אחרות שנלקחות כבר ע"י המטופל. כאשר מבצעים בדיקות דם בזמן טיפול תרופתי, אכן מקבלים מידע מהימן על נושא התפקוד של הכליות והכבד. במקביל, אם מופיעות תופעות של החמרה במצב הכללי, ובמקרה של טיפול לבעיות בערמונית- החמרה מתן השתן, יש לדווח על כך לרופא ובהתאם לבדיקתו ישנה או יוסיף טיפול מתאים, ויחליט אם צריך בדיקות נוספות (למשך אולטרסאונד של מערכת השתן- כדי לבדוק עדות נוספת להחמרה כמו שארית שתן גדולה או הרחבה של דרכי השתן כסימן לחסימה).

חיים שלום, הגדלה שפירה של הערמונית היא תהליך טבעי שיקרה לרוב הגברים מDיל 50ומעלה. עובדת היות הערמונית מוגדלת אינה מחייבת שמדובר במחלה ובוודאי לא בסרטן. אין מחקרים קליניים מבוססים חד משמעיים על תוספי מזון כגון אבץ שמונעים הגדלת הערמונית, וצריך לזכור לממש לא מחייב שגם אם הערמונית מוגדלת, היא תגרום בהכרח לאיזושהי הפרעה. יש היום בשוק הרבה מאוד תרופות המבוססות על מיצויי צמחים שחלקם נבדק מחקרית, כגון דקל ננסי ופרחי צבר, ואף נחשבים ליעילים מאוד במקרים מסויימים, אך הם לא נחשבים ע"י האיגודים האורולוגיים העולמיים כקו ראשון לטיפול. ליקופן שהוא נוגד חימצון המצוי בעגבניות נבדק גם הוא במספר מצומצם של עבודות כיעיל במניעת סרטן ערמונית אבל לא הייתי משאירה בידי עגבניה את הטיפול בסרטן. תאכל נכון: הרבה ירקות ופירות (וכן- עגבניות, בעיקר מבושלות) ,תמנע משומנים וסוכרים מיותרים, תמנע מאלכוהול ועישון- וככל הנראה כך תמנע ממחלות רבות ותהיה בריא. כן חשוב לשים לב: אם לאביך היה סרטן בערמונית שאובחן בגיל צעיר יחסית (ולא בגיל 80+), ממליצה לך לפנות לאורולוג לבדיקה גופנית ולבדוק רמת PSA בדם היות שבמקרה זה מדובר בקבוצת סיכון.

שניר שלום, אחת מתופעות הלוואי בשימוש באבודרט היא נפיחות מקומית ברקמת השדיים וכאבים באזור זה, אבל אינה "מנפחת" את שרירי בית החזה.

אלברט שלום, לא ציינת את גילך ואם אתה צעיר מגיל 40-50 כנראה שלא בלוטת הערמונית היא הגורם לבעיותיך. יש המון סיבות של הפרעה בהשתנה ( דלקת בשתן, היצרות בשופכה ואפילו בעיות פסיכולוגיות, אם לנקוב בכמה, והרשימה עוד ארוכה..) ולכן רצוי שתפנה לרופא ישירות- אפשר להתחיל מרופא משפחה, ותתאר לו מה בדיוק הבעיה שלך, והוא יכול להפנות אותך להמשך בדיקות לבירור הסיבה, ולהתאים לך את הטיפול הנכון והיעיל ביותר.

מרגלית שלום, ראשית איני רואה מדוע בעלך מתבייש לשאול, ואם תרופה מסויימת שהוא נוטל גורמת לו תופעות לוואי חשוב שידווח על כך לרופא שרשם לו אותה! פרמיקסון היא תרופה טבעית שמכילה דקל ננסי (SERONA REPENS) שחלק מפעולויו הוא הקלה על ריקון השתן, פעילות אנטי-דלקתית, אך גם פועל על רצפטורים שקשורים בטסטוסטרון בערמונית ובכך אולי מעכב את גדילתה. זה נכון שיש לתרופה זו מעט מאוד תופעות לוואי, וניתן לבקש אותה מהרופא, אךחשוב לעקוב ולראות אם השפעתה על איכות ההשתנה של בעלך מיטבית, ואם לא- רצוי להוסיף תרופה או להחליף למשהו שכן יעזור. ברוב המקרים תרופות שגרמו ירידה בתפקוד המיני- ברגע שמפסיקים אותן, התלונה חולפת.

שלום לך שלום, אם עד היום לא היו לך כלל תלונות, רצוי ראשית שתבדוק אם שינית ממנהגיך ואתה שותה הרבה בערב, בעיקר קפאין או אלכוהול, או אוכל חצי אבטיח בערב מול הטלויזיה- ולמתן זאת.. אם זו תלונה מתמשכת ומציקה ללא קשר לאכילה/שתיה בערב - רצוי שתפנה לרופא המשפחה או אורולוג, תיבדק ותותאם לך תרופה שיכולה לעזור. בהחלט יכול להיות שזהו תסמין ראשוני להגדלה שפירה של הערמונית, אך חשוב לבדוק גם אם אינך סובל ממחלות אחרות כגון אי ספיקת לב, בעיות כליה, סכרת ועוד.

יואב שלום, על כל תופעת לוואי כתוצאה מטיפול תרופתי חשוב לדווח לרופא. אכן לאבודרט יש תופעה של הפרעה בחשק המיני וכשמפסיקים אותה היא חולפת. פרמיקסון היא תרופה טבעית שחלק מפעילותה דומה לזו של אבודרט, וניתן לנסות זאת, אבל הכל כמובן תחת פיקוח הרופא. ממליצה לך לעיין בתשובתי למרגלית לשאלה דומה .

אבי שלום לך, לשאלותיך: *עצירות עלולה להפריע להתרוקנות השתן -אם החלחולת (רקטום) מלאה בצואה קשה, עלול להווצר לחץ לכיוון צוואר השלפוחית ולהפריע להתרוקנות. לכן רצוי שהיציאות יהיו רכות ובכך עוד משהו "חיצוני" שעלול להפריע בריקון השתן נמנע. בוודאי שאם מישהו סובל מדלקת בערמונית אשר ביטוייה עלול להיות קשיים בהתרוקנות, הקלה על יציאות הצואה יכולה להקל על כאב מקומי ועל ריקון השתן. *התאפקות ממושכת יכולה לגרום גם היא לקושי בריקון ולעייף את שריר השלפוחית שבלי התכווצותו לא יכולה להיות התרוקנות ולכן רצוי להמנע מהתאפקות ממושכת של מס' שעות. *סוגים שונים של משקאות - בעיקר קפה או חומרים המכילים קפאין"(קולה ,תה, שוקו וכו'), וכמובן אלכוהול- ידועים כמשתנים ובמזונות חריפים או חמוצים מאוד יש חומרים שעלולים לגרות את השלפוחית, לכן אותם רצוי למתן,או להמנע מהם- בעיקר אם יש הפרעות בריקון השלפוחית.

רון שלום, אחת הבעיות בהפרעות במתן השתן בעקבות הגדלת הערמונית קשורות בשלפוחית דווקא, ולא רק בערמונית. זה נכון שחסימת מוצא השלפוחית בשל הגדלת הערמונית גורמת לקושי בהתרוקנות, אך מרכיבים אחרים יכולים להפריע ולגרום לקימות בלילה, לדחיפות -ולא תמיד יוקלו בעזרת ניתוח. (דברים אלה חשוב להסביר ולברר לפני הניתוח). בכל מקרה כנגד תלונות אלה אמליץ לך להקפיד להתרוקן באופן יזום בזמנים קצובים ולא להתאפק מדי, להמנע ממשקאות שמגרים לשיתון יתר כגון קפאין ואלכוהול, ולבקש טיפול בתרופות אנטיכולינרגיות מהרופא שלך.אלה תרופות שירגיעו את ההתכווצויות הבלתי רצוניות בשלפוחית שגורמות לך להרגיש צורך לקום כל הזמן לשירותים. דליפת השתן מאידך, יכולה להיות גם תוצאה של הניתוח (בוודאי אם לא סבלת מכך קודם), ובה ניתן לטפל בעזרת תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן(ניתן לקבל הפניה לפזיותרפיה ספציפית לכך בקופות החולים) ואם זה לא עוזר גם לכך יש תרופות. חשוב שתציין את התלונות האלה בפני הרופא שניתח אותך ותחזור אליו לבדיקה. לעיתים יש צורך בבדיקה בשם אורודינמיקה כדי להחליט מה הבעיה האמיתית ולפיה להתאים לך את הטיפול המיטבי,

ניר שלום רב, ככל הנראה שעברת TURP (כריתת ערמונית דרך השופכה) עם חיתוך בצוואר השלפוחית. אם אתה ממשיך לסבולתקופה כזו ארוכה מקשיים בהתרוקנות למרות האומניק, רצוי שתחזור אל האורולוג המטפל שלך ותבקש לעבור בדיקת ציסטוקופיה (בדיקת השופכה ,צוואר השלפוחית, הערמונית ושהלפוחית דרך השופכה עם מכשיר אנדוסקופי- מין "טלסקופ" דק שדרכו ניתן לראות את כל האזורים הללו, ואינו מצריך הרדמה). בחלק מהמקרים שאריות ערמונית יכולות לחזור לחסום את מעבר השתן בצוואר השלפוחית, כשחלקים מסויימים משמשים כשסתום שפשוט סוגר את הצוואר, ואולי תזדקק לניתוח חוזר.

יוסי שלום, דימום בזרע (המטוספרמיה) היא מצב מוכר ושגור לאחר ביופסיות מהערמונית. לרוב הדבר חולף לאחר מס' שבועות מהביופסיה. אל דאגה. אם כל הזמן יש לך דימום או במקרה שמחמיר- כלומר מופיע גם דם בשתן או בצואה ובכמות גדולה- פנה לבדיקת רופא.

שלום שוב, איני יכולה להמליץ לך על טיפול זה היות ואיני בקיאה בו. יכול להיות שהמכשיר הזה שאתה מתאר הינו פיתוח מקומי, והייתי ממליצה לך לפני שאתה עובר טיפול כזה לבקש מהרופא שהמליץ לך עליו לתת לך את כל החומר המדעי שנבדק ובוסס במחקרים קליניים עם התוצאות ועם הסיבוכים האפשריים. לא חושבת שכדאי לך להסתכן במשהו שלא נבדק כמו שצריך,אלא רק משמועות או המלצות שלא עומד מאחוריהן משהו מוצק שנבדק היטב. אם יש חולים אחרים שטופלו בקש לדבר איתם. אם יש חומר בספריות רפואיות בקש אותו וקאר בו בעיון. אני שוב חושבת שלא כדאי לך לעבור פעולה שעלולה להחמיר את המצב שלך- אך היות ואיני מכירה את המכשיר עליו אתה מדבר, קשה לי לתת לך עצה, למעט הזהירות הבסיסית ושיקול דעת.

לב שלום לך, זה נכון שבחלק מהמקרים לאחר ניתוח ערמונית עדיין יש תלונות של דחיפות וקימות חוזרות משינה להתרוקן בלילה. רצוי שתפנה לאורולוג ותיבדק, וניתן להתאים לך טיפול תרופתי יעיל מאוד. בכל מקרה אם אתה שותה הרבה בשעות הערב- בעיקר קפאין ואלכוהול, רצוי שתמתן זאת ותקפיד להתרוקן היטב לפני השינה.

אדי שלום לך, כריתת ערמונית דרך השופכה: TRANS URETHRAL RESECTION OF PROSTATE או בקיצור TURP היא אחת הגישות המוכרות והיעילות להסרת ערמונית שפירה שגורמת הפרעות בריקון השתן. פעולה זו הינה ניתוח לכל דבר ועיקר וקורית דרך השופכה,ולא מצריכה חתך בטני.כמובן מבוצעת בהרדמה(כללית או חלקית, בעזרת זריקה בגב-הרדמה ספינאלית). פעולה זו מתאימה לערמוניות קטנות-עד-בינוניות בגודלן (ערמונית מאוד גדולה קשה להסיר בניתוח דרך השופכה ולכן מומלץ להסירה בגישה בטנית פתוחה)במהלך הניתוח מבוצעת בעזרת סכין חשמלית פנימית כריתה של הערמונית מאזור צוואר השלפוחית וסביב השופכה האחורית ובכך מאפשרת השתנה תקינה ויעילה יותר שהופרעה בשל ההגדלה של הערמונית באותו איזור.ניתוח זה מבוצע כאמור לגברים הסובלים מהגדלה שפירה של הערמונית ולא מסרטן. סיבוכים שעלולים לקרות הם דימום מקומי, זיהום, אצירת שתן ועוד, אך אלה קורים באחוזים נמוכים. כמובן הכל תלוי במנתח ורצוי לבחור אותו בקפידה. ניתוח TUIP או TRANS URETHRAL INCISION OF PROSTATE הינו ניתוח של חיתוך מקומי בצוואר השלפוחית אל תוך הערמונית,גם הוא בגישה דרך השופכה, ואכן נעשה חיתוך חשמלי בצורת הסמל של מרצדס ומטרתו למעשה לפתוח את צוואר השלפוחית להשתנה תקינה יותר, אבל לא להסיר אותה. (INCISION פירושו "חיתוך" וRESECTION פירושו "כריתה"). ניתוח זה מוצע לחולים שאינם יכולים לעבור ניתוח בשל מחלות רקע קשות או במקרים מסויימים לחולים עם סרטן בערמונית שגם הם אינם יכולים לעבור את הניתוח הרדיקאלי (בין אם בשל מחלות הרקע או בשל דרגת הגידול) אך במקביל סובלים קשות מבעית התרוקנות.כמובן- כל מקרה לגופו, בהתאם לנסיבות ובעיות הרקע ולאחר בדיקה מקפת על ידי האורולוג.

שלום לך, שיטת האידוי אינה שיטה להסרה טוטאלית של הערמונית. דבר זה מתבצע רק בניתוח רדיקאלי לכריתת הערמונית, המובצע דרך הבטן, ומהווה טיפול לסרטן הערמונית. אני מניחה שעברת אידוי דרך השופכה בשל הפרעות השתנה על רקע של הגדלה שפירה של הערמונית ולא סרטן. כמוכן, אידוי הערמונית אינו טיפול לדלקת כרונית. בעת אידוי החלק הפנימי של הערמונית המקיף את צינור השופכה האחורי בקרבת צוואר השלפוחית עובר חימום חשמלי או אידוי בלייזר, ובכך מוקטנת הערמונית והאזור נפתח להקלה על זרימת השתן. כן יכול להיות שלאחר הניתוח שעברת, האזור עדין רגיש בשל מצב דלקתי מקומי שקורה כחלק מתגובת הרקמה באזור לחימום בעת האידוי. לא ממליצה לך לחזור על תהליך כזה היות והאזור חייב להחלים. רצוי שתבדוק אם אין לך דלקת זיהומית כרגע בשתן או בשופכה, וזאת ניתן לבדוק בבדיקת שתן כללית ותרבית. בנוסף, נוגדי כאבים/דלקת(כגון נורופן/אדוויל ודומיהם), ריכוך הצואה, שתית מים והרבה סבלנות וזמן יעזרו בסופו של דבר. תמיד רצוי לפנות לרופא המנתח לבדיקה והמלצות להמשך טיפול בעקבות הניתוח שביצע.