צינתור ברגליים סכרתיות

שלום, לפני כארבע חודשים אמא שלי הגיעה למיון עם פצע סכרתי בכף רגל שמאל עשו סיטי וראו שתי רגליים "חולות מאד עם הרבה חסימות" הרופאים החליטו לבצע צינתור ברגל שמאל שם כאמור יש פצע . הצינתור הצליח אך הפצע לא החלים אלא הפך לנמק וכרוך בכאבים וסבל רב. ביקשנו לעשות גם צינתור ברגל ימין כי היו כאבים בהליכה וגם חששנו שיתפתח שם פצע שלא יצליח להירפא כי יהיה מאוחר מידי. אך הרופאים אמרו שלא מבצעים צינתור עד שהרגל לא קריטית כלומר עד שלא מתפתח פצע. לפני שבועיים התחיל להתפתח פצע בעקב ימין שהתקדם מהר מאד ונראה חמור מאד והוחלט על צינתור בימין. המצנתר אמר שהיו חסימות רבות וכולן נפתחו פרט לכף הרגל שם כלי הדם כבר נהרסו ממחלת הסכרת ואין יכולת ריפוי לכלי דם ועל כן הפצע לא יצליח להירפא. השאלה שלי היא מה ההגיון הרפואי בפרוטוקול טיפולי שכזה? מדוע מחכים שהרגל תהיה קריטית? למה להגיע למצב שהוא בילתי הפיך כאשר היה אפשר למנוע את הפצע ברגל ימין?

חכמה הדרך מההולך בה מה שלמדנו שנים זו התוצאה של קביעות מה נכון לעשות ומתי . לצינטור סיבוכים של הפעולה וגם אחריה לכן במצבים מסוימים מתערבים כשין ברירה . אם נתערב קודם לכן נאבד הרגל . זה נכון שעיתוי ההתערבות חשוב אך לעיתים פצע וזיהום הורגים את הרגל ללא קשר למצב כלי הדם הגדולים . יש מצבים שבאם הזיהום נעצר הגוף מצליח לרפא . נקווה שיהיה שיפור

שלום אמא שלי עברה צינתור ברגל שמאל בגלל פצע סוכרתית אשר הפך לנמק עברה קטיעת 2 אצבעות הקטנות .עברה הטריה בחלק העליון של כף הרגל והפצע פתוח לאחר הניתוח חודשיים וחצי ולא ניסגר .עכשיו הרופאים אומרים שהצינתור לא צלח. מאחר ואין זרימת דם וחמצן מספיק וממלצים שהיא צריכה לעבור שוב צינטור שזה נורה מתסכל את אימי ביגלל הסבל שעברה .