סיכון בהפסקת נטילת נוגדי קרישה בתום שנה מהפרוצדורה

שלום רב, בן 53. אני כארבעה חודשים לאחר השתלת תומכן/סטנט מצופה תרופה בעורק הכלייה עקב היצירות ועליית ל.ד. לצערי, ל.ד לא יירד וחזר לעלות לאחר הפרוצדורה, ולכן ממשיך ליטול דופלקס. בנוסף, נוטל אספירין ופלביקס למשך שנה, ומאד חושש מדימומים במערכת העיכול/מוח. בדיעבד, חרף ההיצירות הקשה, ייתכן והייתי מוותר על הפרוצדורה שכן ל.ד שלי הינ מאוזן תרופתית, ועכשיו יצא שכרי בהפסדי שאני תלוי בכדורים נוכדי קרישה לשארית חיי, עם סיכון עולה לדימומים ככל שחולף הזמן. כמדומני, תומכן בעורק כלייה צר יותר מעורק כלילי, ובכל זאת, מנסיונך: 1. מה הסיכוי לסתימה/היצרות של תומכן בגלל טרומבוס אם לא נוטלים נוגדי קרישה לעומת אם כן נוטלים? 2. האם לאחר שנה הסיכון בהפסקת אספירין בהדרגה, יום כן יום לא, בהכרח יכול להביא ריבאונד של היווצרות קרישי דם מסכני חיים? 3. במנותק מעלות התרופה, מי מהתרופות אספירין או פלביקס עם פחות סכנת דימומים ככל שחולפות השנים? תודה