צירי לחץ ודליפת שתן במאמץ

שלום ד"ר פיינר, אני בת 40 אחרי 3 לידות וגינליות עם צניחת שלפוחית דרגה 1. אני סובלת מדליפת שתן במאמץ שהחמירה מלידה ללידה וכרגע היא בתדירות של בערך פעמיים בשבוע. אני צפויה ללדת בקרוב לידה רביעית. שאלתי היא- מה עדיף מבחינת מזעור הנזק לרצפת האגן- זמן צירי לחץ ארוך יותר אבל לא אקטיבי (צירי הלחץ יפלטו את התינוק החוצה תוך כדי נשיפות מבלי לחיצות אקטיביות) או זמן צירי לחץ קצר יותר והוצאת התינוק תוך מספר בודד של לחיצות אקטיביות בכל הכוח? אני מתכננת לנסות לאפשר לתינוק להתקדם תוך כדי צירי הלחץ בפרק זמן של בערך 20-30 דקות מבלי ללחוץ לחיצות אקטיביות ולתת לצירי הלחץ לדחוף ורק אם לא תהיה התקדמות להתחיל בלחיצות אקטיביות. האם תכנון ההתנהלות בזמן צירי הלחץ הוא נכון מבחינת רצפת האגן? אודה מראש על תשובתך.

ד"ר פיינר, תודה רבה על תשובתך! רק לחדד את שאלתי ,אני מתכננת לקחת אפידורל כך שסביר שלא ארגיש את הדחף ללחוץ. אם זה המצב, מה עדיף מבחינת מזעור הנזק לרצפת האגן- זמן צירי לחץ ארוך יותר אבל לא אקטיבי (צירי הלחץ יפלטו את התינוק החוצה תוך כדי נשיפות מבלי לחיצות אקטיביות) או זמן צירי לחץ קצר יותר והוצאת התינוק תוך מספר בודד של לחיצות אקטיביות בליווי הוראות המיילדת? מתשובתך למעלה, עדיין לא ברור לי איך כדאי להתנהל בזמן צירי הלחץ ואני לא בטוחה אם התכוונת לכך שעדיף לקצר את פרק הזמן מפתיחה מלאה ע"י לחיצות אקטיביות מתחילת צירי הלחץ וזה הפקטור הקובע. תודה מראש!