התלבטות לגבי סוג ניתוח לתיקון צא"א

דפנה שלום, נושא השימוש ברשת בגישה וגינלית נמצא בעין הסערה בשנים האחרונות עקב סיבוכים פוטנציאליים שהינם או ייחודיים או לכאורה שכיחים יותר בגישה זו כגון חשיפת הרשת מבעד לדופן הנרתיק או כאב כרוני בתנועה / מנח ספיציפי / יחסי מין וכו'. בחירת הגישה הניתוחית צריכה לכלול שיקולים רבים כולל גילך, מצבך הבריאותי הכללי והסטוריית ניתוחים (במידה שעברת), האם את פעילה מינית או לא וכמובן גם העדפותיך (לדוגמא תיקון הכולל כריתת הרחם לעומת שימור הרחם וכו'). בעשור האחרון זוכה לעדנה הגישה הניתוחית הלפרוסקופית המאפשרת תוצאה אנטומית מצויינת בלא לשלם את המחיר של ניתוח בפתיחת בטן (לפרוסקופיה מבוצעת דרך פתחים זעירים בדופן הבטן). בקיצור קשה לערוך במסגרת הפורום דיון ספיציפי לגבי מצבך ולהגיע להחלטה מה עדיף אך חשוב שבידי המנתח יהיה 'ארגז כלים' גדול ככל האפשר ושיוכל להציע גישות ניתוחיות מגוונות ולבחור יחד איתך את הגישה המתאימה ביותר לסיטואציה הקלינית שלך כמטופלת אינדיבידואלית. בהצלחה... ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה וכירורגיה משקמת לרצפת האגן.

דפנה, בתשובה לשאלותיך: 1. כריתת רחם נחשב ניתוח גדול יחסית מבין הניתוחים הגינקולוגיים אם כי כשמדובר ברחם צנוח וכריתת הרחם מבוצעת בגישה וגינלית, שיעור הסיבוכים הפוטנציאליים נמוך יחסית. מעבר לכך המשמעות היא בעיקר רגשית וקשורה לתחושותיה של האשה בנוגע לאיבוד הרחם בגיל 55. 2. ההבדל גדול בין שתי הגישות. הרשת בגישה וגינלית מושתלת במרווח שבין דופן הנרתיק לבין שלפוחית השתן, קרוב מאד לדופן הנרתיק. זרועות הרשת מקובעים לרצועות ה'סקרוספינוס' בעומק האגן. לעומת זאת בגישה לפרוסקופית הרשת ממוקמת באזור צוואר הרחם ונעגנת לרצועה אשר נמצאת באופן טבעי מעל חלקו התחתון של עמוד השדרה. החומר ממנו עשוייה הרשת דומה בשני המקרים. 3. הסיכונים העיקריים של רשת המושתלת בגישה נרתיקית - 'ארוזיה' כלומר חשיפה של הרשת או חלקים ממנה מבעד לדופן הנרתיק באופן המצריך טיפול נוסף. סיכון נוסף קשור בכאב אגני כתוצאה ממתח הנוצר ברקמה באזור בו זרועות הרשת מתוחות אל תוך האגן. הכאב יכול להתבטא בתנועה מסויימת או במנח גוף מסויים או בפעילות מסויימת ולעיתים אף ביחסי מין. בגישה לפרוסקופית נחסך הצורך בהפרדות רקמה עמוקות באגן והרשת אינה מתוחה אל תוך האגן. מסיבה זו יתכן שיש בכך יתרון בקרב מטופלות שהינן פעילות מבחינה גופנית ואף מינית. 4. גישתי במטופלת בגילך בפרט אם פעילה מינית ובהעדר ניתוחי בטן קודמים היא לטובת הגישה הלפרוסקופית. בשיטה זו ניתן להקנות תמיכה אנטומית טובה לרחם ולעיתים מוסיפים תיקון בגישה וגינלית ללא רשת לטיפול ב'ציסטוצלה' שאינו כרוך בסיבוכי הרשת הוגינלית כפי שתוארו. 5. תיקון שכזה ניתן לביצוע אך כיוון שנדרשת התייחסות לצניחת הרחם, במידה שמעוניינים לשמר את הרחם נדרשת גם כאן הפרדה (דיסקציה) עמוקה באגן והעברת תפר לרצועות העמוקות באגן מה שעלול להיות כרוך בכאב מהסוג שהוזכר קודם לכן.