רקטוצלה לאחר לידה. האומנם?
דיון מתוך פורום כירורגיה גינקולוגית - ניתוחי רצפת האגן
שלום, בת 33, שבוע אחרי לידה שלישית, רגילה וקצרה יחסית ללא תפרים. ביום ההחלמה השני ראיתי גוש יוצא מהנרתיק במהלך מאמץ בשירותים שהפחיד אותי מאוד. רופא המחלקה לא ראה דבר בבדיקה שערך כעבור מס' שעות ואמר שגם אם מדובר בתחילתה של צניחה זה מאוד שכיח סמוך ללידה ועשוי להסתדר מעצמו במהלך תקופת משכב הלידה. כאשר הגעתי הביתה, זה קרה שוב. ממש מעין איבר נוסף שיוצא לו משם. זה מכניס אותי לחרדות ובהתאם איני מצליחה להתרוקן בשירותים מהפחד שזה יצוץ שוב וכך נוצרת עצירות. בנתיים אני מנסה לרכך את הצואה בעזרת נורמלקס והרבה שתיה על מנת שלא אתאמץ כל כך בתקווה שאולי זה יעזור. חשוב לי לציין שזה יוצא רק במאמץ ונכנס חזרה ברגע שאני נעמדת. אני לא רואה ומרגישה את זה סתם כך. שאלותיי הן: 1. האם יכול להיות שאכן מדובר במצב זמני שישתפר בשבועות הקרובים או שמדובר במצב בלתי הפיך ואזדקק להתערבות ניתוחית/שיקומית בהמשך? 2. במידה וזה ממשיך, כיצד עליי להתנהל בנתיים? הבנתי שלא ניתן לגעת באזור לאחר לידה וצריך לאפשר לאזור להחלים.. כמו כן, הבנתי שלעיתים צריך לדחוף אצבע כדי להתרוקן אבל אין לי מושג איך עושים את וזה מלחיץ אותי נורא. 3. פיזיותרפיסטית של רצפת אגן המליצה לי בנתיים להשתמש בשרפרף במהלך יציאות ולהשען אחורה. האם זה יכול להקל? 4. רופא המשפחה המליץ לי להתרוקן בעזרת לקסעדין. האם זה יכול לגרום לנזק ולחץ על הרקטום שיחמיר את הבעיה? אני אובדת עצות ומתוסכלת נורא.
מירי שלום, אכן לא נדיר שנתקלים בצניחה המופיעה זמן קצר לאחר לידה ותוך מספר שבועות, בין אם באופן ספונטני ובין אם לאחר מאמץ מכוון לחיזוק שרירי רצפת האגן, המצב לכאורה משתפר והצניחה פחות מורגשת. לפיכך זמן מתאים להיבדק ע"י אורוגינקולוג ולעבור הערכת מצב יסודית יהיה כעבור ששה שבועות (בתום 'משכב הלידה') אלא אם את חשה שהתסמינים מחמירים והקושי בריקון המעיים נהיה יותר ויותר מוחשי. במקרה כזה יש טעם להיבדק אף מוקדם יותר. עוד משהו. גם אם חשת לראשונה בבלט הנרתיקי בעקבות הלידה השלישית, הפגיעה שגורמת בסופו של דבר להיווצרות הצניחה מתחילה על פי רוב כבר בלידה הראשונה אלא שאז תוצאותיה עדיין אינן מורגשות ובאופן טיפוסי רק כעבור שנים ולידות נוספות מתחילים לחוש בתסמינים. לשאלות הנוספות: 2. בעקרון אפשר להתנהל כרגיל, מומלץ להימנע מהפעלה אגריסיבית של שרירי הבטן (נשיאת משקלים כבדים, דחיקת משקולות וכו'). יש נשים המתארות צורך אינטואיטיבי ללחוץ עם שתי אצבעות על השק שמופיע בפתח הנרתיק כדי להשיב את הרקטום למקומו ולעזור בפינוי הצואה. אם זה המצב, בהחלט כדאי לשקול התערבות על מנת לתקן את החולשה ברקמה ולהשיג פתרון דפיניטיבי. 3. הרמת הרגליים בעת צאייה עוזרת ליישר את הזוית האנו-רקטלית (בין פי הטבעת לבין הרקטום) ובכך יכולה להקל את ריקון המעי. זה קצת כמו כשעושים קקי בכריעה בשטח או בשרותי 'בול פגיעה'. 4. עדיף כעקרון שימוש במרככי צואה כנורמלקס (מסובב סיבים) או סירופ אבילק. בקיצור - כדאי לגשת לבדיקה מסודרת ע"י אורוגינקולוג ולברר מה המצב ומה מידת החומרה ולפעול בהתאם. בברכה, דר' בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן