טיפול בצניחת אגן - רחם ונרתיק
דיון מתוך פורום כירורגיה גינקולוגית - ניתוחי רצפת האגן
שלום רב, בת 66, פעילה ספורטיבית. אובחנתי כסובלת מצניחה בדרגה מתקדמת עם בלט מאיבר המין.עקב חששותי מניתוח ותקוותי שהמצב לא יתדרדר עוד, התנהלתי תקופה ארוכה עם המצב ואף התרגלתי לכך ולמגבלות הכרוכות בו. לאחרונה היתה התדרדרות גדולה במצבי ועקב חיכוך של הבלט התחילו דימומים קלים ונוצר פצע שאינו מתרפא בראש הבלט. החלטתי לטפל בנושא במיידית ורציתי לשמוע את היתרונות והחסרונות של טיפול בגישה ואגינאלית ובגישה לפרוסקופית וכמו כן, איך ניתן לטפל בפצע החיכוך שנוצר?
דליה שלום, יתרונות הניתוח בגישה וגינלית: ניתוח יותר 'מקומי', משכו עפ"ר קצר יותר, ניתן לבצעו בהרדמה כללית או אזורית (חצי גוף תחתון) חסרונות הניתוח בגישה וגינלית: מצריך הפרדה עמוקה של רקמות אל תוך האגן, לאזורים בהם מצויים מבנים המשמשים לקיבוע ותמיכה באיברים הצנוחים. פעולה זו כרוכה לעיתים באובדן דם רב יותר ובכאב אגני עמוק העלול להימשך מעבר לימים שלאחר הניתוח. יתרונות הניתוח בגישה בטנית (לפרוסקופית/רובוטית): הציר (הכיוון) שמקבל הנרתיק יותר נכון אנטומית, ניתן להשתמש במשתל (רשת) אשר מוסיף לחוזק התמיכה בניגוד לגישה הוגינלית שבה ההמלצה כיום היא להימנע משימוש ברשת. כשהניתוח מבוצע בעזרת הרובוט הכירורגי (דה-וינצ'י) הדבר מוסיף לדיוק ולבטיחות הניתוח לאור המפרקים שבקצה המכשירים הרובוטיים והמערכת האופטית התלת-מימדית. חסרונות הניתוח בגישה בטנית: משך הניתוח ארוך יותר, מחייב הרדמה כללית, מצריך השכבת המטופלת בהטייה חדה עם הראש כלפי מטה במהלך הניתוח על מנת לאפשר עבודה בטוחה באגן. לסיכום - לכל אחת מהגישות יתרונות וחסרונות. תפקידו של הרופא להתאים את השיטה הנכונה ביותר למטופלת הספיציפית ולקחת בחשבון את כל הנתונים הרלוונטים כמו לדוגמה גיל, תחלואת רקע, ניתוחים קודמים, מבנה גוף ולא פחות מכך העדפותיה של המטופלת ובסופו של דבר לבחור ביחד איתה את סוג הניתוח המתאים ביותר למצבה. שבת שלום