האם נדרש להמשיך התקן פיסארי כאשר האישה אינה ניידת ואינה שולטת בצרכיה

אמי בת 78 עם אלצהיימר מתקדם, בדיור סעודי, אינה ניידת (בכסא גלגלים) אינה שולטת בצרכיה. עקב בלט שנצפה יוצא מהנרתיק מזה כשנה וחצי, היא מטופלת בפיסארי דונאט עקב צניחה ברמה 3-4 ומדי רבעון הייתה מגיע לתחזוקה השוטפת שלו. הפיסארי נותן מענה לצניחת הרחם . עקב מחלת האלצהיימר וחוסר המודעות וההבנה של הבעיה והאופרציה הרפואית , שתי ההחלפות האחרונות היו מלוות בצעקות וצרחות וחוסר שיתוף פעולה כתוצאה ממצבה הקוגנטיבי הירוד. יש לי שתי שאלות: 1. האם לאור העובדה שאינה ניידת (עומדת רק בהחלפות טיטולים) ולעיתים כמה דקות ביום של הליכה טיפולית (תלוי במוטיבציה שלה). האם ניתן להוציא את ההתקן ולא להכניסו יותר , או שהבלט מהנרתיק יכול לצאת גם בזמן עמידה לפרק זמן קצר של החלפת טיטולים, או בזמן ישיבה/ שכיבה וכתוצאה לייצר חוסר נוחות/כאבים/דלקות וכו? 2. האם ניתן לבצע ניתוח לתיקון או הסרה כדי לטפל בבעיה אחתולתמיד? אני מודעת להשלכות שעלולות לחומרי ההרדמה על התדרדרות קונניטיבית נוספת. יש לציין שלפני 9 חודשים עברה ניתוח חירום עקב נפילה שהביאה לשבר במפרק הירך. אומנם לקח לה מעט יותר זמן להתעורר מההרדמה ביחס לאדם בריא, אך לא הרגשנו שחלה התדרדרות נוספת במצב הקוגנטיבי בעקבות ההרדמה.