שאלה על כיפת הנרתיק וקרע

שלום אני לא מבינה למה היא לא נקרעת / נפתחת ביותר מקרים מאשר מדווח. נסתכל על מקרה עמידה ללא שום פעילות בבטן יש כמה שכבות וגם כיוון המשקל בעמידה הוא לכיוון הרצפה וצלקת פרפנדיקולרית, כלומר כוח שמופעל הוא פחות. בנרתיק יש תפר של 4 ס"מ לפחות והוא מחזיק את כל משקל הגוף עד רצפת האגן. יש רק שכבה אחת. אף אחד לא יודע מה מצב רקמה. עכשיו, ראיתי צלקת יש כאילו קיפול מעל הצלקת. זה נראה לי לא התאחה כמו שצריך כי בבטן - חלק (לא יודעת האם זה חדש או ככה תמיד היה, בכל מקרה אני לא יכולה כל שבוע לרוץ לרופא) אשמח אם תנסה להסביר כאן או תפנה אותי איפה לקרוא ולקבל שתובות. אני לא מצליחה להתרכז בשום דבר אחר חוץ מהכיפה וצניחה. אני לא רוצה ללכת למנתח ולהציק, מנסה להחזיק לפחות שנה עד ביקור. רופאים בקופת חולים לא נותנים תשובות. כל מה שאני קוראת (מחקרים רפואיים) שכאילו אומרים הכל טוב אבל אני מבינה שמחקר לא נעשה בדרך נכונה (תקופה קצרה מידי, אוכלסויה לא מספיק אקראית והתעלמות אם אין תלונות, גם נשים עצמן להן זה קרה אומרות לא נורא כאב אבל תקנו והכל בסדר מקוות שיחזיק יותר זמן). בקיצור המחקרים האלה רק משכנעים אותי יותר שאני צודקת במסקנות שלי .... אני לא מבינה את הביטחון, נראה כאילו רוצים להשתיק אותי שאני אחזור לחיים מסקסימום נתפור ושוב תחזרי לחיים. אני לא יכולה ככה. כמו משפחה שלי שאומרים אז מה אם יקרע, עוד לא קרה שמישהי מתה מזה (תאורטית כן) אבל מסכרת למשל כן מתים, אז "תסמי לפחות", אלפי נשים חיות ומתקנות והכל בסדר (טוב לא במילים אלו בדיוק). אני כבר השלמתי שיהיו עוד ניתוחים בתחום אבל לא רוצה חירום. רוצה לדעת מתי החרא הזה יקרע. לא הגיוני הכל היה טוב ופתאום ללא שום כלום (אין יחסי מין, אין עצירות, אין שיעול - הורדתי טריגרים) יש קרע. זה אמור להיות תהליך, אני רוצה לתפוס אותו.

חשבתי אולי להוסיף שכבת תפר אחד מבפנים. זה יקצר נרתיק אבל לא אכפת לי מצד שני זה יתן עוד שכבה וקצת יותר הרגשת בטחון. אני לא יכולה יותר. אני לא רוצה את הכיפה ואת הצניחה. רוצה אישהו פתרון ... גם אם זה יגרום לי לאי נוחות, כאבים .חייב להיות פתרון לזה ...... אולי להוציא נרתיק בכלל ולשים משהו מלאכותי במקומו רק כתמיכה לשלפוחית ומעי.

תודה. חיים נורמליים כבר לעולם לא יהיו. אני עדיין לא מבינה איך זה מחזיק. הרניה בתפר ניתוחי זה לא נדיר, אבל שום דבר לא יוצא החוצה כי יש שכבה של תת עור ועור. כאן אין כלום!!! שכבה אחת ומשקל עליה הרבה יותר גדול מאשר על תפר בבטן. אני לא חיה חיים בריאים ונורמטיביים וגם לא רוצה. אני עשיתי ניתוח לשיפור איכות החיים וקיבלתי .... העומס שאני מפעילה זה לא סטנדרטי. אם יש ספורט אתגרי - אני שם (או יותר נכון להגיד הייתי עד לפני הניתוח). גם מה זה חבלה ספיציפית באיזור זה? זה שוב מחזק את הטענה שלי שזה חלש. מה שאומר שאפילו לעשות טבעת לאחור או גשר או מכה של חבל/עמוד בין הרגליים כאשר מנסים לטפס יכולים לגרום לקרע.

בעצם אם אני אשים פסרי גדול שיסגור את הכל הפתח הוא אמור לספוג מכה מחבל טיפוס/עמוד. אתה רואה איזה חיים נורמליים יש. אני צריכה לחשוב על כל דבר........ וכך עוד כ-10-15 שנה הקרובים עד שאוכל לשחרר את עצמי מסבל זה.