האם יש טעם במעקב בכלל
דיון מתוך פורום כירורגיה גינקולוגית - ניתוחי רצפת האגן
שלום אני עושה תרגילים, בדיאטה, נמנעת משיעול ועצירות. אבל מרימה כבד, רצה ומפעילה המון לחץ על רצפת אגן ולשנות את זה ולהימנע זה אסון נוסף בשבילי. כלומר אין טעם במעקב האם יש החמרה כי לא ניתן לעצור, נכון? לא יעשו ניתוח לפני שאגיע לדרגה 3 ואת זה כבר ארגיש. אני חושבת נכון ? לגבי כיפת הנרתיק . אין אפשרות למנוע וגם לזהות לפני שזה קורה, לכן גם אין טעם להבדק. ברגע שיקרע אני אדע, אי אפשר לא לדעת. נכון? גם אי אפשר להוסיף כמה תפרים לכל מקרה שיהיה חזק יותר כי אפשר לגרום נזק לשלפוחית או מעי. נכון? למרות שאני לא מבינה מה בעיה לקצר קצת נרתיק בעוד 2-3 סמ, מה הבדל בין בת 46 לבת 70. למה לה מותר ולי אסור. זה היה לפחות אולי מאפשר לי לנסוע לטייל בעולם, היה משפר לי איכות החיים בטיפה.
שלום רב, אין סיבה להימנע מפעילויות שאת רגילה ואוהבת לבצע בשגרה. טיפול בצניחת אברי האגן (בין אם ניתוחי ובין אם לא) מומלץ כאשר מדובר בצניחה סימפטומטית ולא עקב חשש תיאורתי. בנוגע לחשש מקרע בכיפת הנרתיק, הרי שמדובר בתופעה נדירה ביותר ולא מקובל לבצע הליך ניתוחי (כידוע כל הליך ניתוחי באשר הוא כרוך בסיכונים מסויימים) רק במטרה למנוע בעייה שמרבית הסיכויים שכלל לא תתרחש. בברכה
אולי אני מורידה סיכון לקרע כי הטריגר העיקרי זה יחסי מין אחר כך עצירות ושיעול ושלושת אלה לא קיימים אצלי. אבל אני מפתחת אטרופיה וזה גם יכול לגרום. וחוץ מזה ניתוחון הקטן הזה, אפילו לא צריך הרדמה מלאה יתן לי איכות החיים כי אני מאוד מאמינה בפתרון זה וגם יבטיח שלא משנה מה לעולם לא אקיים יחסי מין ואסכן כיפה ויגרום לבושה. רק מהמחשבה שאני מגיע למיון עם המעי בין הרגליים, בא לי למות. לצערי מקרע לא מתים בפועל, לא ראיתי קייס אחד שמישהי מתה, אז אצטרך לסבול את הגועל ובושה