קרע בלידה לעומת קרע כיפת הנרתיק

שלום אם נרתיק בלידה יכול להקרע עד פורניקס ותופרים אותו, למה כיפת הנרתיק לא תופרים באותה צורה. בקרע בלידה יש שכבה/שכבות בפנים שלא נפגעו ורק עור הנרתיק. אז אם כיפת הנרתיק לתפור באותה צורה כלומר שכבת פסיה בנפרד ואז עור וגם רצוי שתפר לא יחפוף אלא נניח פסיה קצת הצידה או בכיוון הפוך (נניח ורטיקלי) אס יהיה אותו דבר כמו בלידה. לא קראתי שיש נשים שתפר מלידה נפתח. למה לא עושים? האם אפשר יהיה לעשות את זה כתיקון כאשר כיפת הנרתיק שלי תפתח

שלום וברכה, בכריתת רחם מלאה, מבוצע חתך טבעתי בכיפת הנרתיק ולמעשה נוצר חתך רוחבי ברקמת הנרתיק. במהלך התפירה מקרבים את שולי החתך זה לזה ומעבירים תפר שסוגר את הפתח הפנימי בנרתיק. זאת בשונה מתפירת קרע נרתיקי לאחר לידה שבד"כ הוא קרע לאורך הרקמה. במצב הזה יש גישה לשכבה העמוקה (פסיה), לשכבת השרירית, ולשכבת רירית הנרתיק וניתן לתקן אותן בנפרד זו מזו. קרע ספונטני בכיפת הנרתיק באשה לאחר כריתת הרחם נדיר מאד. בברכה

תודה לא הבנתי. אבל בניתוח דרך חתך כמו של קיסרי גם יש גישה להכל אפילו יוצר טוב מבלידה, לא? רואים הכל מלמעלה. אז מה בעיה לתפור פאסיה בנפרד, רירית נרתיק לסגור בנפרד. שרירים לא נפגעים בכריתת רחם, נכון? יותר מזה קראתי על איזה רופא בקנדה שסוגר כיפת נרתיק בכיוון אנכי (במקום קדמי לאחורי, סוגר צד לצד) אז את הפאסיה אפשר לסגר ככה ונרתיק בדרך רגילה. (רופא קנדי אומר שככה הוא משמר אורך אבל בעיני עדיף לאבד אורך מאשר רוחב, אבל לא רלוונטי לי)