נישה וניתוח לפרוסקופיה

קרין שלום, RMT (עובי שארי של שריר הרחם) של 3 מ"מ הוא הגבול שמתחתיו בד"כ מומלץ תיקון לפרוסקופי. השאלה החשובה היא מה מטרת התיקון. אם לצורך טיפול בדימום בין ווסתות (עקב דם שמצטבר בחלל הנישה ומתנקז לאורך זמן) אז תיקון הסטרוסקופי יכול לתת מענה טוב. אם לצורך מניעת השרשה של הריון עתידי בתוך הנישה (מצב מסוכן) או פתיחת הצלקת בשריר הרחם במהלך הריון מתקדם / לידה, עדיף תיקון בגישה לפרוסקופית / רובוטית. ההיגד 'ללא שריר הרחם מעל הנישה' לא מובן לי. הרי הנתון RMT 3.3 מ"מ משמעותו שקיים שריר בעובי 3.3 מ"מ. יתכן שכדאי לבצע בדיקת אולטרהסאונד נוספת במרפאת אולטרהסאונד ייעודית. בברכה

קרין שלום, סרוזה היא השכבה החיצונית ביותר שעוטפת את האיבר (במקרה זה הרחם). משמעות הממצא שרשמת הוא שלמעשה הנישה מערבת את כל עובי דופן הרחם ולמעשה באיזור הנישה לא נותר שריר אלא רק קרום דק (סרוזה). נשמע שהדרך היחידה לתקן פגם כזה היא מתוך הבטן קרי בלפרוסקופיה או כפי שהייתי מעדיף בגישה רובוטית. יתרונות הגישה הרובוטית היא ביכולת הדיוק בתנועות המבוצעות ובחדות ואיכות התמונה של שדה הניתוח כפי שהמנתח רואה ועוד. בברכה

קרין שלום, בתיקון לפרוסקופי מסירים את האזור הפגום ומקרבים את שולי השריר הבריא זה לזה. לכן צפוי שלאחר התיקון עובי השריר יהיה תקין. לגבי הלידה הבאה ההמלצה תהיה ללדת בניתוח קיסרי אלקטיבי. גם בעיית ההכתמות אמורה להשתפר או להעלם כיוון שחלל הנישה בו נכלא דם ומטפטף לאורך זמן, לא יהיה קיים יותר בהנחה שהתיקון מוצלח. בברכה