נזקי ניתוח וסטיבולקטומי
דיון מתוך פורום כירורגיה גינקולוגית - ניתוחי רצפת האגן
בת 55. 60 קג', 1.65, הטרוזיגוט לפקטור 5, לא מעשנת. לפני 30 שנה אובחנתי עם וסטיבוליטיס, והפתרון היחיד שהוצע לי היה ניתוח כריתת פתח הנרתיק. לא הוסבר לי שבגלל שיכרתו את קצות העצבים ואת השפתיים הפנימיות התחתונות לא תהיה לי תחושה. מאז ועד היום אני משלמת מחיר כבד על כך. אין לי תחושה כמעט באזור וגם לא עוררות מינית. לפני כן ההתגרות המינית והעוררות קרו באמצעות פתח המרתיק והשפתיים הפנימיות התחתונות. האם יש דרך לראות באמצעות הדמייה עד היכן מגיעה הפגיעה העצבית? כלומר האם נכרתו גם בלוטות scene בנוסף לקצות העצבים, וגם החלק התחתון של הדגדגן, זה שעוטף את פתח הנרתיק? האם יש דרך לתקן את הפגיעה העצבית באמצעות ניתוח, או שמדובר באזור עם הסתעפויות עצביות רבות ולא ניתן לשחזר את זה? אשמח למענה. אני מרגישה שפספסתי את כל החיים שלי בגלל הנזק שהניתוח גרם לחיי המין שלי.
טל שלום, המצב שאת מתארת מצער ואינו תוצאה שכיחה או צפוייה של ניתוח וסטיבולקטומי. להערכתי בדיקת הדמייה לא תועיל כיוון שאיננה רואה ברזולוציות של סיב עצב ספיציפי. כמובן שבניתוח אין כוונה להסיר בלטות או חלקים מהדגדגן אלא רק את מבוא העריה (היכן שכואב). הפתרון בעיני צריך להיות במסגרת מרפאה לתפקוד מיני, להתמקד בדרכים נוספות להגיע לעוררות מינית ולגרוי, שימוש בתנוחות שונות, במגע באזורים שונים ובאביזרים וכו'. קיימות מרפאות ואנשי מקצוע מיומנים בתחום זה. בברכה