יעלי

יעלי שלום, מכירה את הפתגם "אין הנחתום מעיד על עיסתו"? ובכן, ניסיון כירורגי הינו בהחלט גורם חשוב בבחירת המנתח. לא הייתי מקדש דווקא את המספר 300 לעומת 200 או 400 אבל בהחלט רצוי שהמנתח צבר ניסיון בניתוח המדובר. אישית אני נזהר מאנשים שמעידים על עצמם כ'הכי טוב' או 'הכי מנוסה'. ולו כיוון שאיני בטוח שקיים דבר כזה, הגם שצניעות והכרת המגבלות של עצמך הינן תכונות לא פחות חשובות של מנתח. כשמדובר בכירורגיה, הניסיון חשוב אך אינו הפקטור החשוב היחיד. רצוי שב'ארגז הכלים' של המנתח תהיה יכולת ומיומנות לתת מענה לבעייה נתונה בדרכים שונות ומגוונות, על מנת לבחור יחד עם המטופלת את הגישה המתאימה ביותר במצב הנתון, בעיקר כיוון שאין בכירורגיה 'מידה אחת שמתאימה לכולם'. בתחום שיקום רצפת האגן לדוגמא קיימות גישות כירורגיות מגוונות. ניתן לבצע את הניתוח דרך דופן הבטן (כיום בלפרוסקופיה) או דרך הנרתיק, תוך שימוש בתפרים והידוק הרקמות או שימוש בשתל ביולוגי או סינטטי, ניתן לשמר את הרחם או לכרתו ולכל אחת מהאפשרויות יש יתרונות וחסרונות וכל אחת מהן מתאימה לסיטואציה קלינית אחרת. מקצוע האורוגינקולוגיה והכירורגיה הגינקולוגית המשקמת הינו התמחות-על ברפואת נשים. רופאים שעברו השתלמות מובנית ורשמית בת 2-3 שנים בחו"ל במקצוע זה רכשו עפ"ר מיומנויות וניסיון בשיטות טיפול שונות, בפן התיאורתי של ליקויים ברצפת האגן, בהתמודדות עם סיבוכים שעלולים לעיתים להתרחש ואף השתתפו במחקרים בתחום. זו בהחלט זכותך, ואולי גם חובתך לברר אם הרופא שבחרת עבר השתלמות כזו, ובאיזו מידה הוא מיומן בגישות השונות. כדאי גם לדון בבחירת הניתוח הספיציפי עבורך מבין האפשרויות השונות ולהבין גם מהם החסרונות והסיכונים הכרוכים בו. בהצלחה