צניחת רחם
דיון מתוך פורום כירורגיה גינקולוגית - ניתוחי רצפת האגן
שלום ד''ר, אני בת 31, נמצאת כעת בשבוע ה-18 להריוני, הריון ראשון. מודאגת ולחוצה מאוד מההתרחשויות האחרונות...קצת רקע-אני מורה לחינוך גופני ועוסקת בספורט 4 פעמים בשבוע (שיעוריי עיצוב, אופניי כושר, הליכות). אך מאז גילוי ההריון, הורדתי הילוך ועומס. בשבועיים האחרונים, בכל כניסה לשירותים הרגשתי שכל המערכת של הואגינה, נוטה כלפיי מטה ובולטת כגוש מבעד לשפתיים (לפני הכניסה להריון, לעיתים הייתי מרגישה זאת, בעת מאמץ בשירותים, אך לא באופן סדיר). חשוב לציין שבתור ילדה יש לי עבר של עצירויות,וגם לפני ההריון לא נכנסתי לשירותים מדיי יום, אבל דווקא תחילת ההריון עברה בכניסה כמעט יומיומית. בשבועיים האחרונים, נתקלתי פעמיים בעצירות שגרמה לחסימה במקביל של אפשרות להטיל שתן, נלחצתי מאוד, מאחר והתחושה הייתה שאני ממש חייבת לרוקן את השלפוחית, אך כלום לא יצא. היתכן שכל העניין קשור לעצירות? האם הרחם גורם לחסימה של צינורית השתן? לפני כשבוע ביקרתי אצל רופא הנשים שלי בבדיקה שגרתית ושיתפתי אותו במאורעות האחרונות.הרופא שבדק אותי איבחן- צניחת רחם דרגה 2 ונתן לי 8 ימיי מנוחה והפנייה לחוות דעת נוספת של רופא להריון בסיכון גבוה, אני לא מצליחה להבין איך אדם כמוני, עם מודעות גדולה ושעושה ספורט באופן סדיר ונכון ומאמן את שריריי קרקעית האגן בקביעות (ואוכל נכון ושותה הרבה מים), מגיע לצניחת רחם? מה זה אומר צניחה דרגה 2? האם זה משהו גנטי שלא יכולתי למנוע אותו? האם אפשר לשפר את המצב כרגע? אני תוהה, אם בשבוע 18 הגעתי למצב כזה, מה יהיה הלאה, כאשר התינוק ישקול יותר ותיהיה משיכה גדולה יותר כלפיי מטה? האם יש מצב שיאמרו לי שעליי להפסיק פעילות גופנית? האם אני צריכה להילחץ מכך שהרופא היפנה אותי לחוו''ד מרופא מומחה של הריון בסיכון גבוה? אשמח להתיחסות ולתשובות על מנת להצליח להוריד את רמת החרדה ולישון בלילה... המון תודות! המודאגת...
שלום מודאגת, בואי ננסה להקל קצת את דאגותיך. בדיוק אתמול כשקראתי את פנייתך לראשונה, הייתי בהמתנה לפני ראיון בתכנית בריאות בערוץ 10 בנושא צניחת אברי האגן בנשים צעירות. לצערי הראיון עצמו היה קצר מכדי להתמקד ספיציפית בגילאים הצעירים, כפי שתוכנן (צפוי להיות משודר ב-1/11 בשעה 15:00) למרות שיש כל כך הרבה להגיד בנושא... נתחיל בכך שצניחה יכולה להופיע גם בגילאים צעירים כשלך ואני רואה לאחרונה לא מעט נשים בגילאי 30-40 עם צניחת אברי האגן בדרגות שונות, אם כי בד"כ לאחר לידה אחת לפחות. אין ספק שעצירות כרונית יכולה להוות גורמי סיכון וגם הפעלה אינטנסיבית בקביעות של שרירי דופן הבטן כמו שאת וודאי עושה במסגרת עבודתך. לא מן הנמנע שקיים גם מרכיב גנטי הקשור בחוזק הרקמות ובאלסטיות שלהן, ביחוד כשנתקלים בבעיות אלה בגיל כה צעיר. צניחה בדרגה 2, משמעותה שצוואר הרחם מגיע לאזור פתח הנרתיק, קרי צניחה בדרגה בינונית. אם את חשה לעיתים גוש המתבלט אף החוצה מפתח הנרתיק יתכן שמדובר אף בדרגה גבוהה יותר. לגבי המשך ההריון - בחלק מהמקרים הצניחה עלולה להחמיר אך בחלקם, עם גדילת הרחם דווקא המצב משתפר כיוון שהרחם הגדול כביכון 'מרים את עצמו' על גבי האגן הגרמי. בכל מקרה, בצניחת רחם בדרגה בינונית או מתקדמת קיים סיכון מסויים ללידה מוקדמת ומכאן שיש היגיון במעקב הריון בר סיכון או לפחות במעקב קצת יותר אינטנסיבי מהרגיל כדי לעקוב אחר סימנים העלולים לבשר לידה מוקדמת באופק. לגבי פעילות גופנית - חשוב לבדוק אותך ולבצע הערכת מצב אבל לא מן מנמנע שהייתי ממליץ להוריד הילוך לפחות משב' 23-24 למשהו כמו 10 שבועות, כיוון שאלו השבועות הקריטיים מבחינת לידה מוקדמת. טיפול - יצא לי לעקוב אחר כמה נשים בהריון עם צניחה מתקדמת שהפריע להן מאד. כפתרון לתקופת ההריון התאמנו תומכן ('פסרי') נרתיקי שזה אביזר עשוי סיליקון המוחדר לנרתיק ובעדינות דוחק למקום את המבנים הצנוחים ובכך מפחית מאד את תסמיני הצניחה. באופן מסורתי נהוג להשתמש בכך בנשים מאד מבוגרות עם סיכון ניתוחי גבוה. להפתעתי, דווקא בקרב הצעירות זו הצלחה מסחררת. הן למדו בקלות לתפעל בעצמן (להכניס ולהוציא לצורך ניקוי וכו') לאחר מעט הדרכה וחשו הקלה גדולה בתסמינים. קשה לנבא מראש מה יהיה לאחר הלידה אך כמובן שיהיה צורך בהערכה מחודשת ובתכנון קדימה גם לאור העובדה שזהו לך ההריון הראשון וגם עקב עיסוקך. שיהיה בהצלחה
מנהל פורום כירורגיה גינקולוגית - ניתוחי רצפת האגן
